vault backup: 2024-12-17 13:59:15

.obsidian/workspace.json

@@ -7,32 +7,18 @@
         "id": "836fca29a3d9b963",
         "type": "tabs",
         "children": [
-          {
-            "id": "3831560fec705407",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "ניקומאכית"
-            }
-          },
           {
             "id": "64fa4a4433c68e64",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "קליין"
             }
           }
         ]
@@ -178,11 +164,13 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "3831560fec705407",
+  "active": "64fa4a4433c68e64",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
-    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
+    "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/6.pdf",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu251399583czm.tmp",
     "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
@@ -222,8 +210,6 @@
     "פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md",
     "פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/school-of-athens.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/green-kermit-and-sherlock.jpg"
   ]

פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md

@@ -806,7 +806,17 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אריסטו מכביר לומר, שלא רק שהסגולה הטובה מופעלת על פי ההיגיון - ההיגיון *חייב להכיל* את הסגולה הטובה **מלכתחילה**. הסוסים לא דוחפים את העגלה, והעגלה לא דוחפת את הסוסים: יש ביניהם סימביוזה בכל הדרגים. 
 
-הרעיון הזה עורר הרבה מחלקת. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) סבור, למשל, שה*היגיון משרת את התשוקה*: ההיגיון הוא רק המימוש של רצונות התשוקה. אליעזר רוצה פלאפל: הרצון הזה מניע אותו לפעולה. התבונה תסלול את דרכו להגיע לפאלאפליה - איך מגיעים, כמה עולה -  
+הרעיון הזה עורר הרבה מחלקת. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) סבור, למשל, שה*היגיון משרת את התשוקה*: ההיגיון הוא רק המימוש של רצונות התשוקה. אליעזר רוצה פלאפל: הרצון הזה מניע אותו לפעולה. התבונה תסלול את דרכו להגיע לפאלאפליה - איך מגיעים, כמה עולה - אבל מה שמצית את התהליך זו התשוקה. בתמצית, יום אומר, **אין תבונה מעשית**. לשכל אין שום אמרה בדבר הרצוי והלא-רצוי: השכל הוא כלי למימוש הרצונות.
+
+העמדה האריסטותלית, לעומת זאת, תגיד שהאדם הטוב מבין, ממקום תבוני, מהו הטוב, ורוצה, מתוך תשוקה, לממש אותו. הוא לא עוסק רק ב*מהי* המציאות, אלא איך *ראוי* שתהיה.
+
+> ישנו כוח נפשי שקוראים לו 'פיקחות'[^15], והוא מסוגל לבצע כל מה שעשוי להביאנו אל המטרה ששמנו לפנינו להשיגה. ואם נאה מהמטרה, הרי שפיקחות זו ראוי לשבח, ואם היא גרועה לא תירתע הפיקחות הזאת משום מעשה פשע; \[...] לא התבונה היא הכוח הנפשי הזה, אך בלעדיו לא תיתכן תבונה.
+> 
+> > 154
+
+
+אריסטו מבחין כאן הבחנה ברורה בין **פיקחות** - קרי, אינטיליגנציה - ל**תבונה** - השימוש *הנכון* באינטיליגנציה, מתוך הרגש הנכון. הפושע המתוחכם הוא *פיקח*, אבל לא *נבון*: הוא יכול להשתמש בשכל בכדי לממש את המטרות שלו, *אבל המטרות שלו שגויות*.
+
 
 [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.
 [^2]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) הוא זה שהפריד בצורה המלאה ביותר בין אתיקה למוסר.

פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md

@@ -15,11 +15,12 @@ tags:
 תיאורית יחסי-אובייקט של קליין מדגישה את השלבים פרה-אדיפאליים כמבנים את הנפש. היחסים הריאליים והפנטזמטיים בין התינוק (העצמי) והם האובייקט, מה שיוצר אובייקט חיצוני ואובייקט המופנם. אותם היחסים בין העצמי לאובייקט הם מקור ההנעה וההתפתחות. יחסים בהווה מבטאים את הייצוגים של העצמי ושל והאובייקט.
 
 
+
 הבסיס המוקדם לתיאוריה הגיע משנדור פרנצי (1873-1933), שהיה אחד מהבולטים במעגל הקרוב של פרויד[^6]. פרנצי התעקש שבבסיס נוירוזה קיימת טראומה אמיתית. קליין עברה אצלו אנליזה.
 
 קליין עצמה נולדה בווינה לאב רופא. היא מתארת קשר חונק עם אמה - 
 
-> הייתה זו משפחה עמוסה באשמה, בקנאה, לעיתים בהתפרצויות זעם, ורוויה בנימות של גילוי עריות. חתונתה המתקרבת של מלאני הייתה הפרלוד למותו של עמנואל )אחיה(, על רקע של מחלה, תת-תזונה, אלכוהול, סמים, עוני ורצון להרס עצמי. גרמו למלאני לחוש אחראית למותו, והיא נשאה את האשמה על כתפיה כל חייה
+> הייתה זו משפחה עמוסה באשמה, בקנאה, לעיתים בהתפרצויות זעם, ורוויה בנימות של גילוי עריות. חתונתה המתקרבת של מלאני הייתה הפרלוד למותו של עמנואל (אחיה), על רקע של מחלה, תת-תזונה, אלכוהול, סמים, עוני ורצון להרס עצמי. גרמו למלאני לחוש אחראית למותו, והיא נשאה את האשמה על כתפיה כל חייה
 > >
 > ביוגרפיה של גוסקורת'
 > 
@@ -35,6 +36,8 @@ tags:
 
 קליין קובעת כמה רעיונות יסוד:
 
+* **דחף** 
+
 - **אובייקט** הוא מושא הדחף (*המושקעות הלבידינאלית*) של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים.
 
 המונח **יחסי אובייקט** מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind