From 02d7738e22732e2db0a19d930a3aec1455844894 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 4 Jun 2024 13:14:50 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=91=D7=A8=D7=AA=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=AA/=D7=A9=D7=99=D7=A4=D7=95=D7=98=D7=99=D7=9D?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md | 31 ++++++++++++++++++++++++++++--- 1 file changed, 28 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md index e2921ea3..a24926ad 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: שיפוטים חברתיים description: published: true -date: 2024-06-04T10:05:56.541Z +date: 2024-06-04T10:14:48.329Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים editor: markdown dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z @@ -136,11 +136,36 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ עד כמה אתם מחבבים את גיל? {.is-info} -החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות** ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי. +החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי. +# מבנה הידע +לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל) + + + +## Top-Down +אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD - + +> Concepts are the glue that holds our mental world together +> *Douglas Murphy (2002)* + +כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של - + +- אנשים +ציפיות על סמך תכונות אישיות +- תפקידים +ציפיות על סמך תפקיד\קטגוריה חברתית +- עצמיות +סכמות לגבי [העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) +- אירועים +ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי + + +## Bottom-Up [^1]: הניסוי לא פורסם באופן רשמי [^2]: \*צוחק בפילוסופיה\* [^3]: החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :) -[^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי. \ No newline at end of file +[^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי. +[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון, למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר. \ No newline at end of file