diff --git a/פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md b/פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md
index c7b7ed81..910fa340 100644
--- a/פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md
+++ b/פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md
@@ -9,4 +9,117 @@ tags:
 !!! info "חומר הקורס"
 	
 
-**פילוסופיה קונטיננטלית**[^1] היא 
+**פילוסופיה קונטיננטלית** היא הפילוסופיה שהתפתחה באירופה - ובפרט, בגרמניה ובצרפת - במאות ה19 וה20, כנגד הפילוסופיה האנליטית[^1] שהתפתחה בוינה, אנגליה וארצות הברית.
+
+פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) ו כפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*, מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
+
+עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](/פילוסופיה/יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה. 
+
+פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת), השנייה, והשלישית[^2]  - 
+
+- מה אני יכול לדעת?
+- מה אני אמור לעשות?
+- למה אני יכול לקוות?
+- מהו אדם?
+
+
+פילוסופיה קונטיננטלית מכונה לעיתים **ניאו-קנטיאנית** או **פוסט-קנטיאנית**, משום שהיא מגיבה ככלל להגות של קאנט.
+
+המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
+
+
+## הוגים מרכזיים
+
+### דקארט - שיטה חדשה לפילוסו
+
+[רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* - 
+
+> the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"
+> 
+> > Discourse, III
+
+דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**. 
+
+> \[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...
+> 
+> > Discourse, IV
+
+היוונים, חושב דקארט, לא חשבו מספיק לעומק על *איך לעשות פילוסופיה* - איש מהם זולת הספקנים לא עסק ממש ב*שיטה* של עשיית הפילוסופיה. הספקנים השתמשו בספק כאמצעי להשגת *אטאראקסיה*[^3] - שלוות נפש - בכך שאם מוצאים טיעונים מספקים בעד ונגד כל עמדה, משוחררים מהצורך להמשיך לחפור, משהים שיפוט - ונשארים שלווים. דקארט, לעומתם, משתמש בספק כדי לכונן ידע *חיובי*. 
+
+דקארט נשען על המתמטיקה ועל הגיאומטריה לכינון ידע חיובי, משום שהן מכילות ידע ודאי ומוחלט, מהגדרה. המתמטיקה היא דוגמה ל*סוג* הידע שדקארט מחפש - ידע ודאי ומוחלט. 
+
+הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/הגיונות#הקוגיטו) - 
+
+> I think therefore I am
+
+
+> **I knew** that I was a **substance** the whole **essence** or nature of which is to **think** 
+> 
+> > Discourse, IV
+
+על בסיס ה*קוגיטו* דקארט מתיימר להוכיח את ה*עצם* (substance) וה*מהות* (essence) של הקיום. 
+
+
+עבור דקארט, השאלה השנייה - *מה אוכל לעשות?* - נשארת ברקע. הוא מקדיש את ה*הגיונות* לסורבון, שדגלו בפילוסופיה אריסטותלית שכנגדה דקארט התקומם:
+
+> Few people would prefer what is right to what is expedient if they did not fear God.
+
+> We know that clear and distinct things are true "only because God is or exists, and that He is a Perfect Being"
+> 
+> > Discourse, IV
+
+
+ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
+
+### קאנט
+
+בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/האנטינומיות), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
+
+לכן, קאנט מבצע *מהפכה קופרניקאית* - במקום לבחון כיצד *אנחנו* יכולים להכיר את *העולם* - איך העולם מותיר *בנו* חותם - קאנט בוחן קודם כל *אותנו*: איך בכלל אנחנו יכולים להכיר דברים? זו השאלה הראשונה של קאנט.
+
+קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
+, דרך [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
+
+הדרך היחידה להימנע מהמבוי הסתום, מה*מעגל הקרטזיאנית*, היא להבין *מה בכלל אנחנו יכולים להבין* בכוח התבונה - ולכן שאלות כמו *האם יש אלוהים* **הן לא שאלות פילוסופיות** עבור קאנט, משום שהם **חורגות מכוח הניסיון**. 
+
+בגדול - אתה לא יכול להיות גלילאו, אבל אתה לא יכול לדעת את אלוהים. 
+
+
+לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית))- *מה עליי לעשות?* - 
+
+> It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will
+> 
+> > *Groundwork*
+
+עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
+
+קאנט מכונן את ה**אידיאליזם הטרנסנטנדטלי**. היכן שהפרט הקרטזיאני הוא בלתי-מוגבל בתבונתו, הפרט הקנטיאני מוגבל בהרבה; יש לו ידע סינתטי אפריורי שבאמצעותו הוא יכול להכיר את התופעות, אבל לא את הדברים ממש. כך הוא מקשר גם בין *רצון* ל*תבונה* - אני יכול לרצות את מה שתבוני - ומשאיר מקום לאמונה, משום שבאמת ובתמים יש מה שאני *לא יכול לדעת*, שאני יכול להאמין בו 
+
+> Deny knowledge to make room for faith
+
+עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות. 
+
+
+### הגל
+
+[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט. 
+
+> Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*
+> 
+> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
+
+
+עבור הגל, האדם הוא **דיאלקטי** - בשיח עם משהו - אנחנו מוגדרים ממש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בידי אחרים. האדם לא קיים בחלל החיצון, כמו האדם הקרטזיאני. התודעה מטבעה, אומר הגל, היא בין-פרטים - אינטרסובייקטיבית.
+
+> Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle
+> 
+> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
+
+
+כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. 
+
+
+
+[^1]: [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
+[^2]: אין ביקורת רביעית, אנתרופולוגית.
+[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](/כלליים/יוונית))
\ No newline at end of file