diff --git a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
index 345056c6..4a216603 100644
--- a/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
+++ b/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-18T12:25:08.858Z
+date: 2024-05-26T07:05:34.768Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -81,6 +81,9 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית.
 החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון במשאבים המוגבלים שלנו - זמן, מאמץ, קוגניציה - הוא אדיר.
 
+> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
+{.is-success}
+
 
 ## הערכות סובייקטיביות של אי ודאות
 
@@ -88,7 +91,44 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 
 המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
 
-### היוריסטיקת העיגון
+### היוריסטיקת העיגון והתיקון הלא מספיק
+
+היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עפ חרך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
+
+העיגון מגיע ממידע היסטורי, מאופן הצגת הבעיה או ממידע מקרי.
+
+למשל, בניסוי קצר, התבקשו הנבדקלי להעריך **ב5 שניות** (הגבלת הזמן מונעת שימוש במערכת 2) את המכפלה של
+`8*7*6*5*4*3*2*1`
+
+חציון הערכת הנבדקים היה 2250.
+
+ולקבוצה אחרת, התרגיל הוצג הפוך -
+`1*2*3*4*5*6*7*8`
+
+חציון הערכת הנבדקים היה 512
+
+(התשובה הנכונה היא 40,320)
+
+כלומר, הספרה הראשונה הטתה מאוד את השיפוט של הנבדקים - ראו כמה גדול ההבדל בין הקבוצה הראשונה לשנייה, למרות שמדובר באותו כפל - והנבדקים לא הצליחו לתקן את ההערכה שלהם מספיק.
+
+טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
+
+#### משתנים ממתנים
+
+האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
+
+המחקר מצא אפקט עיגון חזק - בלי הבדל משמעותי בתנאי סבירות העוגן.
+
+מנגד, מחקרם של [Chapman & Jonson (1994)]() הציגו לסטודנטים סדרה של הגרלות, דוגמת:
+
+- 53% להרוויח 22.91$ או 47% להרוויח 67.13$
+
+עבור כל הגרלה הנבדקים התבקשו להתייחס לעוגן שהיה קיצוני (הערך מחוץ לטווח הערכים של ההגרלה) או סביר (העוגן הוא ערך אפשרי בתווך הערכים של ההגרלה). הנבדקים התבקשו לציין:
+
+- אם ימכרו את ההגרלה במחיר העוגן, במחיר גבוה מהעוגן או במחיר נמוך מהעוגן
+- את הסכום המינימלי שבו יהיו מוכנים למכור את ההגרלה
+
+הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
 
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.