vault backup: 2024-12-22 13:07:42

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md

@@ -733,9 +733,9 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
 
 ניטשה מבסס כאן דוקטרינה לפיה אותם העובדות ש*מאששות* את הניהיליזם יכולות להיות בסיס לכינון ערכים. נפנה ל*כה אמר זרתוסטרא* לנסות להבין לאן ניטשה חותר.
 
+### "המחשבה שמאחורי המחשבות"
 
-!!! info "טקסט"
-	[כה אמר זרתוסטרא - החזון והחידה](./חזון.pdf)
+!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - החזון והחידה](./חזון.pdf)"
 
 
 אחרי שזרתוסטרא כשל בשכנוע אנשי העיר, הוא עוזב את האי ששהה בו ומפליג לים. עמוק בלב ים, הוא פוצח בשיר הלל למלחים. זה נשמע מוזר, עד שנבין את הרקע של המלחים היוונים: הם *שנאו* לשוט בים הפתוח, משום שזו הייתה חולשת הספינות שלהם, ותמיד ניסו לשוט במגע עין עם החוף. זרתוסטרא מהלל את המלחים שמעיזים לצאת מעבר לחוף.
@@ -793,8 +793,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
 אם החיים הם *עסק שלא יכול לכסות את הוצאותיו*, כמו ששופנהאואר טוען, הרי שכל מאבק בעולם הנצחי הוא רק להוסיף אפסים בסוף. זהו הלילה האפל ביותר, שמעורר בזרתוסטרא בחילה עמוקה: אם הוא לא ישרוד את המחשבה הזו, הרי שהגמד ינצח - אבן הבינה נפלה והרגה גם אותו. 
 
 
-!!! info "טקסט"
-	[כה אמר זרתוסטרא - המחלים](./המחלים.pdf)
+!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - המחלים](./המחלים.pdf)"
 
 ב*מחלים*, זרתוסטרא חוזר לאי שלו, למערה שלו בהר, ונהנה מהבדידות שלו - אבל לא מסוגל לגבור על *המחשבה מאחורי המחשבות* שלו, שמעוררת בו בחילה. הוא קורס למשך שבוע, החיות מטפלות בו, וכשהוא מתעורר - החיות מספרות לו מי הוא.
 
@@ -813,6 +812,60 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
 > בחילתי הגדולה שבחלתי באדם - **היא** שחנקה אותי ונזדחלה לתוך גרוני: וגם מה שניבא מגיד-העתידות: "הכל היינו הך, שום דבר אינו כדאי. דעת חונקת". 
 > 
 > דמדומי שקיעה ארוכים על פני בצליעה, ועצבות עייפה-עד-מוות, שיכורה-עד-מוות, דיברו אלי בפיהוק פיה:
+> 
+> "האדם גלגל חוזר לעד. האדם אשר נלאית שאתו, האדם הקטן" - כה פיהקה עצבותי, סוחבת רגלה ואינה יכולה להירדם. אדמת האדם היתה לי למערה, חזה נפול, וכל חי הפך להיות תולעת אדם, עצמות יבשות וטחב עבר. אנחתי ישבה על כל קברי-אדם ולא יכלה לקום עוד: אנחותי ושאלותי צרחו וחנקו וכרסמו וקוננו יומם ולילה.
+> 
+> "אבוי! האדם הוא גלגל חוזר לעד! האדם הקטן חוזר לעד!"
+
+
+כל אדם גדול ישוב יחד עם כל האדם הקטן: כל טוב יחזור עם כל רע. איך אפשר להגיד כן לחיים כאלה? תשובה לכך מציע ניטשה ב*מדע העליז*.
+
+### יצירת ערכים מחודשת
+
+!!! info "[המדע העליז - סעיף 341](./341.pdf)"
+
+ניטשה מעמיד בפנינו אתגר: השאלה אינה אם הוא אמיתי, אלא איך היינו נוהגים *אילו היה אמיתי*: שאתם, כפי שאתם, תחוו את החיים האלו בדיוק כפי שאתם, בלי שום תיקון, שום גאולה: אתם, בבשרכם. האם תתלשו שיערות ותחרקו שיניים, או שמא עדיין תצליחו, בזכות רגע של הארה, להגיד *כן* - הייתי עושה את זה שוב. זה ההבדל, עבור ניטשה, בין מי שהניהיליזם שובר אותו, למי שיכול להיות הפילוסוף של העתיד. אם *אתה* מסוגל להגיד לעולם כזה *כן*, **אתה** הוא האל, מי שמתקף את הטוב בעולם. רוב בני האדם אינם כאלה. אבל מי שכן, מצליח לעשות מה שלא עשתה שום מערכת מוסרית עד כה: לפתור את בעיית ה**Εs War** - *זה היה* - אותם דברים שקובעים מי אנחנו, מי היינו, מי נוכל להיות. לא תוכלו להיות אצילים אנגלים, או סמוראים, או ב*שטטל* האירופי, לא משנה כמה תרצו. 
+
+!!! warning ""
+	**דטרמיניזם!**, אנחנו נוטים לצווח, אבל הנקודה כאן דקה יותר.
+	
+	בגרמנית מסופר על שרברב מהכפר בדטמולד, שביום מסוים, ברגע של שברון לב, שואל - *אדם מופיע פעם אחת בעולם - ומכל הדרכים הופעתי כשרברב בדטמולד?* 
+	
+	אף תורה מוסרית - לא האפלטוניזם, לא הנצרות - לא נתנה לזה פתרון: התורות האלו מכילות בוז כלפי העבר, כלפי הנסיבות, מתוך שנאה מסוימת נגד העולם. ניטשה שואל: *האם עדיין תוכלו להגיד כן לעולם, כמות שהוא?*
+
+
+זהו הבסיס החדש לערכים, לפילוסופיה, ואולי לדת: אמירת הכן, בלי שום טינה, או רצון לשינוי.
+
+!!! is-success "ראה גם"
+	Κarl Löwith - *Nietzsche's Philosophy of the Eternal Recurrence of the Same*
+
+
+נחזור ל*מעבר לטוב ולרוע*, סעיף 57.
+
+> With the strength of his spiritual eye and insight grows distance and, as it were, the space around man: his world becomes more profound; ever new stars, ever new riddles and images become visible for him. Perhaps everything on which the spirit's eye has exercised its acuteness and thoughtfulness was nothing but an occasion for this exercise, a playful matter, something for children and those who are childish. Perhaps the day will come when the most solemn concepts which have caused tho most fights and suffering, the concepts "God" and "sin" will seem no more important to us than a child's toy and a child's pain seem to an old man - and perhaps "the old man" will then be in need of another toy and another pain-still child enough, an eternal child!
+>
+> > 57
+
+הפילוסוף של העתיד צריך להיות כמו ילד - שאין לא עבר שמכביד עליו, ולא נוטר לעולם טינה. 
+
+
+!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - על שלוש תמורות](./תמורות.pdf)"
+
+מי זה *הרוח אשר הוא גמל* - שמבקש להעמיס עליו עוד ועוד? הכוונה היא לכל עמדה דתית, ובמיוחד הנצרות: כל תרבות שרואה משהו נשגב בלהיות מצווה, בלקבל על עצמנו מסע. זהו השלב הראשון - לרצות לקבל, להשפיל את עצמנו בפני המצווה.
+
+לאחר מכן, מגיע האריה: שאומר ל*אתה מצווה*, *אני רוצה!* זהו השלב של פריקת הנצרות והדת. האריה מתעב בדיוק את מה שהגמל אוהב - הוא אומר את מה ש*השטן*[^49] אומר: *non serviam!*[^51]
+
+אבל האריה לא יכול ליצור שום דבר - הוא יכול רק להתנגד לדרקון, האל. בשלב האחרון, חייבים להגיד *כן* - הרוח חייבת להיהפך לילד. אנו חייבים *לשכוח* שהמעשה של בניית הערכים חסר ערך, כי גם אלו יקרסו: אנחנו חייבים לשחק, כאן ועכשיו. 
+
+!!! is-warning ""
+	כאן מסתתר כשל נוסף אצל ניטשה: הילד אינו מודע לעצמו. איך זה מתיישב עם המודעות שניטשה דורש?
+
+
+בסעיף 58, פתאום *שוב* חוזרים לפילוסופיה של הדת. זהו שיא רטורי של הספר, ומרחיק-ראי - איך האדם החולני, אז תופעה חדשה, יחיה, יחשוב וירגיש.
+
+> Has it ever been really noted to what. extent a genuinely religious life (both its microscopic favorite occupation of self examination and that tender composure which caUs itself "prayer" and is a continual readiness for the "coming of God") requires a leisure class, or half-leisure-I mean leisure with a good conscience, from way back, by blood, to which the aristocratic feeling, that work disgraces is not altogether alien-the feeling that it makes soul and body common. 
+
+דת, אומר ניטשה, היא תמיד סוג מסוים של פנאי, במובן היווני: היא מחייבת אותנו לשים את הצרכים הבסיסיים שלנו בצד. ניטשה העריץ, למשל, את השבת היהודית: אוסף אדיר של הלכות שמטרתן לייצר פנאי, פנאי לחשוב! 25 שעות שמלמדות את האדם לומר - *לא! מספיק!* לא לצרוך, לא לבזבז, לא לעסוק בתחזוקה הבולענית של החיים.  
 
 [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
 [^1]: ציטוטים כמו זה נופלים קורבן ל*quote mining*, אומר אנדי.
@@ -862,4 +915,6 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
 [^45]: Laurence Lampert
 [^46]: מההתחלה לסוף, כמו במוזיקה (הערה של קאופמן)
 [^47]: מעגל שוטה עשוי מהאל - או האל כמעגל שוטה.
-[^48]: ובפרט שופנהאואר.
+[^48]: ובפרט שופנהאואר.
+[^49]: מ*Paradise Lost*
+[^51]: לא אשרת!