vault backup: 2025-01-08 15:48:54
This commit is contained in:
@@ -109,3 +109,85 @@ title: התיאוריה של יחסי הורה-תינוק
|
||||
|
||||
בפסיכותרפיה, תפקיד המטפל לשקף למטופל את קיומו, כך שהמטופל ימצא את העצמי האמיתי שלו. בתחילת הטיפול, ניתן רק לדבר עם העצמי הכוזב על העצמי האמיתי. כאשר העצמי האמיתי מתחיל להתגלות, תהיה רגרסיה לתלות קשה, כאשר המטפל ממלא פונקציית ההחזקה עבור המטופל. טיפול כחוויה מתקנת של החזקה על ידי "מטפל טוב דיו" - אנשים שמחוברים לעצמי האמיתי שלהם.
|
||||
|
||||
## אובייקט מעבר ומרחב מעברי
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](./מעבר.pdf)"
|
||||
|
||||
ויניקוט מדבר בתיאוריה שלו על שלושה מרחבים:
|
||||
|
||||
- יחסים עם העצמי
|
||||
|
||||
הילד נמצא ב**אומניפוטנטיות סובייקטיבית** - *הוא* ברא את האובייקט
|
||||
|
||||
- יחסים עם אחרים
|
||||
|
||||
מציאות אובייקטיבית - הילד *מוצא* את האובייקט, ולא בורא אותו.
|
||||
|
||||
בין אלו לאלו יש את **המרחב המעברי** - איזור הביניים של החוויה השוכן בין פנטזיה (העצמי) למציאות (האחר).
|
||||
|
||||
המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק), [הדת](/פילוסופיה/דת), [היצירה](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
|
||||
|
||||
### אובייקט מעבר
|
||||
|
||||
המעבר למרחב המעברי נמצא באמצעות **אובייקט מעבר** - אובייקט מציאותי אשר התינוק מלביש עליו משמעות דמיונית (אך במקביל מכיר בו כחלק מהמציאות החיצונית): חשבו על *שמיכי*, דובון, וכדומה. האובייקט מקבל משמעות פרטנית ייחודית, ולכן אינו בר-תחליף.
|
||||
|
||||
אובייקט המעבר ממלא פונקציה התפתחותית: הוא מקל על **המעבר** שבין שלב התלות המוחלטת והמיזוג בין התינוק לאם, לבין שלב של הכרה בנפרדות של התינוק מהאם ובמציאות החיצונית.
|
||||
|
||||
האובייקט מסמל את האם, ועליו מושלכים רגשותיו של התינוק כלפי אימו. כך, הוא משמש להרגעת החרדה המתעוררת בעת הניתוק מהאם. התינוק מתקשה להיפרד מאובייקט המעבר ומסרב להחליפו או לשנותו. חשוב שלא ייהרס כתוצאה מגילויי האהבה והתוקפנות של התינוק.
|
||||
|
||||
|
||||
ההימצאות של האובייקט במרחב המעברי כרוכה בלא מעט מתחים: הוא דבר פנימי לתינוק, אך גם מצוי בחוץ; יש לו ערך רב בדימיון, אך בסופו של דבר גם ערך מסוים במציאות; הוא מייצג בחוץ דבר אחד, ובפנים דבר אחר - אך בכל זאת הוא אובייקט אחד ויחיד.
|
||||
|
||||
### התפתחות אובייקט מעבר
|
||||
|
||||
ההתפחות נובעת מהיציאה **ההדרגתית** של האם ממצב ה[PMP](#Primary-maternal-preoccupation) שמוביל למעבר *הדרגתי* מתלות מוחלטת לתלות יחסית.
|
||||
|
||||
ההורים גם צריכים לאפשר לתינוקות את קיום המרחב המעברי ("אסור לכבס את שמיכי"); קל להרוס את אובייקט המעבר, אבל דווקא הסובלנות לפנטזיה שמאחורי אובייקט המעבר מגבירה את בוחן המציאות. הרס אובייקט המעבר יפגע בקישור בין הקטבים (פנימי וחיצוני), ועלול לזרוק את התינוק לקוטב כזה או אחר.
|
||||
|
||||
### אובייקט מעבר בהמשך החיים
|
||||
|
||||
עם השנים, אובייקט המעבר מאבד את מטענו הרגשי. המעבר אינו בהכרח לינארי: המשמעות יכולה לחזור בתקופות של קושי ורגישות, כמו לפני השינה, במצבי בדידות, או בדיכאון.
|
||||
|
||||
המרחב המעברי מתפתח במרוצת החיים, ומתחזק כך שאינו זקוק רק לאובייקט אחד. משחק, כאמור, הוא מרחב ביניים, וכל סוגי היצירתיות - לצייר, לנגן, וכדומה. כמובן, שזו לא תופעה ייחודית לתינוקות.
|
||||
|
||||
### היקשרות לא בריאה לאובייקט המעבר
|
||||
|
||||
כאמור, האובייקט משליך על אובייקט המעבר משמעויות אותן מייחס לאימו. כישלון תפקודי של האם כאובייקט חיצוני תוביל ליצירת אובייקט פנימי בעל איכות רודפנית או נעדרת - למשל, בהיעדרות ארוכה של האם, תיתכן הפרזה בשימוש באובייקט, ואחריה זניחתו.
|
||||
|
||||
### משחק
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
|
||||
אצל פרויד, המשחק משמש לתיעול דחפים מיניים. אצל קליין, המשחק מהווה אמצעי תקשורת, תחליף לאסוציאציות החופשיות בתקשורת עם ילדים. לעומתם, ויניקוט אומר שהמשחק **הוא המטרה** - לא אמצעי למשהו אחר, אלא משהו חשוב כמות שהוא.
|
||||
|
||||
ויניקוט מבחין בין *play* (משחקיות ספונטנית) ל*game* (משחק מובנה בעל חוקים).
|
||||
|
||||
> התוכן אינו חשוב, חשוב המצב של התנתקות כמעט, הדומה לריכוז אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים
|
||||
|
||||
#### Play
|
||||
|
||||
המשחקיות הספונטנית היא התגלמות היכולת להיות במרחב מעברי יצירתי - בין עולם חיצוני ופנימי - ולהיכנס ולצאת למרחב מרצון.
|
||||
|
||||
המשחק הוא שברירי: הוא דורש יכולת לשאת את המתח בין המרחב החיצוני לפנימי. לכן המשחק דורש מרחב בטוח: קבלה חברתית, ותחושה בסיסית של ביטחון ואימון.
|
||||
|
||||
המשחק, סבר ויניקוט, הוא הבסיס לבריאות נפשית: יצירתיות, ביטוי האישיות, וגילוי עצמי.
|
||||
|
||||
### יצירתיות ותרבותיות
|
||||
|
||||
אצל פרויד, חוויה תרבותית או יצירתית היא דרך ויסות דחפים על ידי [התקה (סובלימציה)](../האגו#מנגנוני-הגנה). אצל קליין, יצירתיות נובעת מניסיון תיקון בתוך קשר בינאישי.
|
||||
|
||||
אצל ויניקוט, היצירה היא מצב כולל הנובע מעצם החיים. בהתפתחות בריאה, משחק עם עצמי מוביל למשחק משותף, ולבסוף לחוויה תרבותית.
|
||||
|
||||
לחיות, משמע ליצור[^1] - לפעול על המציאות ולחולל בתוכה שינויים. יצירות תרבות - מוזיקה, ספרים, סרטים - הם מרחבים מעבריים.
|
||||
|
||||
> פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק,
|
||||
זה של המטופל וזה של המטפל.
|
||||
פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד
|
||||
|
||||
>
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]:
|
||||
@@ -13,6 +13,8 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
**טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[המרחב המעברי (ויניקוט)](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אובייקט-מעבר-ומרחב-מעברי)
|
||||
## Game לעומת Play
|
||||
|
||||
**Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user