Moving to MKDocs

פילוסופיה/בודהיזם/זן.md

@@ -8,25 +8,25 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 ---
 
-> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
-{.info}
+!!! info ""
+    [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
 
-> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
 
 ![禪-ouyang.svg](/פילוסופיה/בודהיזם/禪-ouyang.svg)
 
-##מה זה "זן"?
+## מה זה "זן"?
 
 
-###המערב פוגש את יפן
+### המערב פוגש את יפן
 **זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?
 
 הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
 
-ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
+ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
 
-###אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
+### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
 
 אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית. 
 
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 
 זן[^1].
 
-###זן והתרבות המודרנית
+### זן והתרבות המודרנית
 בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.
 
 רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4].
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 {.is-info}
 
 
-##מקורות הזן
+## מקורות הזן
 
 **זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
 
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 
 1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
 
-##הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
+## הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
 
 הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים:
 
@@ -85,7 +85,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 
 הרעיון בהשוואת הזרמים הוא לא ליצור פילוסופיה חדשה, עולמית - אלא להשפיע על הפילוסופים עצמם, וליצור דיאלוג, שפה חדשה, תפיסת עולם חדשה.
 
-###האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
+### האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
 כדי להתנסות בפילוסופיה השוואתית, נשווה בזעיר-ענפין בין ההגות של [**D.T. Suzuki**](https://en.wikipedia.org/wiki/D._T._Suzuki) ו[Pierre Hadot](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Hadot). 
 
 נשאל את סוזוקי - *האם זן היא פילוסופיה?*, ולכך משיב
@@ -109,7 +109,7 @@ quest for wisdom.
 
 >This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
 
-הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
+הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
 
 הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.