Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -11,32 +11,32 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52200#section-1), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707694)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52200#section-1), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707694)
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx)
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא]()
|
||||
#### 1. [מבוא]()
|
||||
|
||||
####2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)
|
||||
#### 2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)
|
||||
|
||||
####3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע)
|
||||
#### 3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע)
|
||||
|
||||
####4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם)
|
||||
#### 4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם)
|
||||
|
||||
####5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה)
|
||||
#### 5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה)
|
||||
|
||||
####6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה)
|
||||
#### 6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה)
|
||||
|
||||
####7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה)
|
||||
#### 7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מה זה פילוסופיה של הדת?
|
||||
## מה זה פילוסופיה של הדת?
|
||||
|
||||
**פילוסופיה של הדת** היא (תדהמה) ענף פילוסופי שעוסק בשאלות אודות דת.
|
||||
|
||||
@@ -61,14 +61,14 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
הפילוסופיה של הדת מנסה לברר האם קיים אלוהים בהוכחות כאלו ואחרות, שלילת קיום האלוהים בהוכחות כאלו ואחרות[^1]. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, זה עדיין נושא לוהט לכאן ולכאן - ולא רק בהקשרים דתיים, אלא גם בהקשרים אקדמיים. התחום עוסק גם בבעיית הרוע (אם יש אלוהים, איך הוא מאפשר רוע), בפלורליזם דתי (אם יש כל כך הרבה דתות, למה שדווקא שלך תהיה צודקת?), ו[*התער של אוקהאם*](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם). הפילוסופיה של הדת מנסה גם להבין האם כדאי בכלל להאמין בדת[^4], ולהצדיק או לדחות את עצם השאלה. ולבסוף, הפילוסופיה של הדת מנסה להבין את טיבם של ההיגדים הדתיים והשפה הדתית - האם אילו טענות, מבעים, או משהו אחר?
|
||||
|
||||
|
||||
##למה לעסוק בפילוסופיה של הדת?
|
||||
## למה לעסוק בפילוסופיה של הדת?
|
||||
ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? פרידריך ניטשה, אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
|
||||
|
||||
> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחלד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחרוה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים?
|
||||
^המדע^ ^העליז,^ ^פסקה^ ^125^
|
||||
|
||||
> שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה!
|
||||
|
||||
ניטשה חי בתקופת השיא של החילון האירופאי, חילוני בעצמו, שבה המונים זנחו את הדת אולי לראשונה בהיסטוריה. ניטשה מתריע פה - רגע, יש כאן משהו נפיץ, משהו עצוב, איזשהו אובדן, מעבר לשאלה של יש או אין אלוהים.
|
||||
|
||||
@@ -86,5 +86,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
|
||||
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
|
||||
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)ה/שפינוזה/index.md)יק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.
|
||||
|
||||
@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
|
||||
|
||||
ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות?
|
||||
|
||||
|
||||
הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום.
|
||||
|
||||
##ההימור של פסקל
|
||||
> [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## ההימור של פסקל
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
[בלייז פסקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Blaise_Pascal), מתמטיקאי ופילוסוף, כתב ספר בשם *הגיגים*[^1]. אחד מהם הוא - *אני לא יודע אם יש אלוהים - אני תקוע. אבל האם **כדאי** להאמין באלוהים?*[^2] הוא מנסח את **ההימור של פסקל**, שמבוסס על הסתברות.
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
ההימור של פסקל מבוסס רק על זה שיש סיכוי **כלשהו** - קטן ככל שיהיה - שיש אלוהים. הוא נסוב סביב הכדאיות של האמונה ב*קיום* אלוהים, לא בקיום ממש - הוא לא שואל *מה הסיכוי שיש אלוהים* אלא *מה הסיכוי שכדאי לי להאמין באלוהים* - שאלה מוסרית ולא אונטולוגית.
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
|
||||
ההימור של פסקל עצבן הרבה אנשים והרבה פילוסופים.
|
||||
|
||||
@@ -59,20 +59,20 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
> כן, אבל ידי כפותות ופי אילם: מכריחים אותי להמר, ואין אני בן חורין; אין מפתחים את מוסרותי. ואני עשוי בצורה כזו שלא אדע להאמין. מה אוכל אפוא לעשות?'' – נכון הדבר. מכל מקום דע והבן: מאחר שתבונתך ממריצה אותך להאמין, ועם זה אינך מסוגל לכך, הרי לא בא חוסר-יכולתך להאמין אלא בעטיין של היפעלויותיך. הווי עמל אפוא לשכנע את עצמך לא על-ידי ריבוי הראיות למציאות האל, אלא על ידי הדברת היפעלויותיך. חפצך להתקדם לקראת האמונה, ואינך יודע הדרך אליה; חפצך להתרפא מחוסר האמונה, ואתה מבקש את התרופה לכך. למד לקח מבני-אדם שהיו כפותים כמוך ושמהמרים עתה על כל אשר להם; הם יודעים את הדרך שהיית חפץ ללכת בה, ונתרפאו מאותו חולי שחפצך להתרפא ממנו. עשה כמו שהתחילו הם: בכל דבר נהגו הם כאילו היו מאמינים, הוזו במי קודש, שמעו את הרינה ואל התפילה, וכו'. בדרך הטבע יעורר הדבר הזה אמונה בלבך ויתמימך
|
||||
|
||||
##העמדה הראייתית
|
||||
## העמדה הראייתית
|
||||
|
||||
> [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
|
||||
|
||||
[ויליאם קליפורד](https://en.wikipedia.org/wiki/William_Kingdon_Clifford), מתמטיקאי שחי 200 שנה אחרי פסקל, התקומם כגד הרעיון שלו. הוא נותן דוגמה בקשר לספינה -
|
||||
|
||||
> נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית?
|
||||
|
||||
במקרה הזה, אנחנו שופטים את הספן על האמונה שלו - גם אם הספינה לא הייתה טובעת, הוא אשם מוסרית. מצד שני, אם הספן היה שוכר מומחה, ובודק בדקדקנות, והמומחה אמת שהספינה בסדר - לא היינו חושב שהוא אשם. בתמצית, קליפורד מתקוממם כנגד האמנה **מעבר לראיות**. הוא חותם -
|
||||
|
||||
> It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence
|
||||
|
||||
הכלל הזה מכונה **ראייתיות** (Evidentialism). יש לך ראיות חזקות? תאמין באופן חזק; יש לך אמונות חלשות? תאמין באופן חלש. אין לך ראיות? תהיה אגנוסטי. חריגה מכלל הזה היא **לא מוסרית**.
|
||||
|
||||
@@ -80,10 +80,10 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
העמדה הזו היא קונצנזוס מוחלט - נראה שאי אפשר לתקוף אותה. אז אחרי קליפורד, מלא פילוסופים תקפו אותה.
|
||||
|
||||
##הרצון להאמין
|
||||
## הרצון להאמין
|
||||
|
||||
> [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
|
||||
|
||||
[וויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James)[^5] עושה מהלך מגניב פילוסופית כנגד קליפורד. ג'יימס היה פרופסור לרפואה בהרווארד, לפני שהייתה פסיכולוגיה - הוא הפרויד האמריקני[^3]. ג'יימס גדל בבית דתי מאוד, ובחן את הפסיכולוגיה של הדת ואת החוויה הדתית. בספרו *הרצון להאמין*[^4]. הוא סייע לייסד זרם חדש, *פילוסופיה פרגמטיסטית* - עזוב אותי פילוסופיה, מה עובד? מה כדאי?
|
||||
|
||||
@@ -113,17 +113,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
ג'יימס משחק על מצבים שבהם אי אפשר להצדיק את האמונה מלכתחילה - רק לקבל הצדקות בדיעבד. לא תדע אם אשתך נהדרת עד שלא תתחתן איתה; לא תדע אם כדאי להאמין באלוהים עד שלא תאמין. אם אתה מדען שחוקר רעיון, לא תחקור אותו אם לא *תאמין* שהוא נכון. רק בדיעבד, *אחרי* שחקרת אותו, תדע אם אתה צודק - או שבזבזת את הזמן שלך. המשחק הוא בין הפחד מטעות ללא-לדעת את האמת[^7].
|
||||
|
||||
> ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה).
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה).
|
||||
|
||||
##ההצדקה לאמונה
|
||||
## ההצדקה לאמונה
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
|
||||
|
||||
[**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), כמו פסקל וג'יימס טוען בעד דת ללא-ראיות - אך במקום להתמקד בלמה *כדאי* להאמין, הוא כותב למה *מוצדק* להאמין. לטענתו, אין ביקורת אפיסטמית מוצקה לאדם המאמין ללא ראיות.
|
||||
|
||||
###פלנטינגה
|
||||
### פלנטינגה
|
||||
|
||||
אלווין פלנטינגה פעל בעיקר בסוף המאה ה20, והוא ייסד הלכה למעשה את הפילוסופיה האנליטית של הדת. פלנטינגה הוא פילוסוף אנליטי אדוק, ובוחן את הפילוסופיה של הדת - שנתפסה עד אז כמגוחכת וחובבנית - דרך הצהר הזה, של הלוגיקה והטיעונים הקרים והקשים.
|
||||
|
||||
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
המטרה של פנטינגה היא לא להוכיח את קיום אלוהים - הוא מאמין ללא ראיות, כמו שנראה - אלא להפיל את כל הראייות לאי-קיום אלוהים.
|
||||
|
||||
###האתגר הראייתי
|
||||
### האתגר הראייתי
|
||||
|
||||
כאמור, [**העמדה הראייתית**](#העמדה-הראייתית) מבוססת אך ורק על ראיות, ולהיות מותאמת לעוצמת הראיות. או במילים אחרות: אין זה מוצדק לאחוז באמונה בעוצמה מסוימת, בלא ראיות מספיקות. העמדה הזו מבקרת את הדת:
|
||||
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
רוב הפילוסופים (והתיאולוגים) קיבלו את 1 ולכן ניסו לדחות את 2. המטרה של פלנטינגה היא לתקוף את הנחה 1: גם אם *אין* ראיות, מוצדק להאמין באלוהים[^9].
|
||||
|
||||
|
||||
###יסודנות
|
||||
### יסודנות
|
||||
|
||||
מה המבנה של ההאמנות שלנו? יש שתי גישות:
|
||||
|
||||
@@ -159,15 +159,15 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל.
|
||||
|
||||
|
||||
####תכונות האמנות במבנה יסודני
|
||||
#### תכונות האמנות במבנה יסודני
|
||||
|
||||
בתוך מבנה יסודני, האמנה יכולה להיות יסודית או לא יסודית, או יותר יסודית ופחות יסודית. מה יקרה לשאר ההאמנות אם ההאמנה הזו תיפול? העוצמה והמיקום של ההאמנה במבנה ישפיעו על זה מאוד.
|
||||
|
||||
יסודי הוא בינארי: או שהאמנה יסודית או שלו. לעומת זאת, העומק והעוצמה הם רצף: אני *ממש ממש בטוח* שהיה נפוליאון (עוצמה גבוהה), אבל זו לא אמונה מאוד עמוקה - לא יטלטל אותי לגלות שלא היה נפוליאון.
|
||||
|
||||
####יסודנות קלאסית
|
||||
#### יסודנות קלאסית
|
||||
|
||||
פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
|
||||
פלנטינגה שם את [index](פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
|
||||
|
||||
- בכל מבנה-תבוני רציונלי, יש מערכת האמנות בסיסיות – טענות אשר לא התקבלו על בסיס האמנות אחרות.
|
||||
|
||||
@@ -185,8 +185,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
- נתונה לחושים
|
||||
|
||||
טענה שדרך החושים אנחנו יודעים שהיא נכונה (אני רואה ירוק)
|
||||
> הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק.
|
||||
|
||||
- מושרשת
|
||||
|
||||
@@ -194,16 +194,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
הביקורת של היסודנית הקלאסית כנגד האלוהים היא שהאמונה באלוהים אינה עונה לקריטריונים האלה.
|
||||
|
||||
###אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
|
||||
### אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
|
||||
|
||||
וכאן נכנס פלנטינגה. איך תוקפים יסודנות קלאסית?
|
||||
|
||||
|
||||
####העמדה הרפורמיסטית
|
||||
#### העמדה הרפורמיסטית
|
||||
|
||||
פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](/פילוסופיה/נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](/פילוסופיה/דת/ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט -
|
||||
|
||||
> תיאולוגיה טבעית, המנותקת מכל התגלות ומתעסקת אך ורק בתצפיות ובמחקרים על העולם בו בני האדם חיים פשוט אינה קיימת... הן מבחינת תיאולוגית והן מבחינת הדת האל הוא נקודת המוצא... אנו מקבלים את הרושם שהאמונה באלוהים מבוססת לחלוטין אך ורק על ההוכחות האלו. אך אמונה שכזו תהיה אמונה אומללה מכיוון שהיא מעוררת את קוראת לאל היא זקוקה קודם להוכיח את קיומו. ההפך הוא הנכון. אין ולו אובייקט אחד אשר אנו מהססים אם להאמין בקיומו לפני שמוצגים בפנינו הוכחות מוחלטות לכך. קיומו של העצמי, של העולם הסובב אותנו, של חוקים מוסריים ולוגיים וכו'. אנו משוכנעים באופן כה עמוק על ידי הרשמים הברורים שדברים אלו מותירים על תודעתנו כך שאנו לא צריכים שום טיעון או ראיה. אנו מקבלים את האמונות האלו באופן ספונטני ובלתי רצוני. אותו הדבר נכון גם בכל הנוגע לאל. ההוכחות לכאורה אינם הבסיס הראשוני לביטחון שלנו באל. הביטחון הזה מבוסס אך ורק על אמונה. כלומר – על ידי העדות הספונטנית שכפויה עלינו מכל כיוון
|
||||
|
||||
> * הרמן בווניק (1854-1921) – תיאולוג קלוויניטסי*
|
||||
|
||||
ונעם מוסיף מקביל יהודי -
|
||||
@@ -215,7 +216,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
זה הרקע התיאולוגי שעליו פלנטינגה פועל.
|
||||
|
||||
####דחיית היסודנות הקלאסית
|
||||
#### דחיית היסודנות הקלאסית
|
||||
|
||||
למה שנדחה את היסודנות הקלאסית? פלנטינגה כותב -
|
||||
|
||||
@@ -229,8 +230,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
עכשיו אנחנו במצב מוזר. אנחנו יסודנים, אבל אין לנו יסוד ליסודנות. מה עכשיו?
|
||||
פלנטינגה אומר שזה מצב נפוץ בפילוסופיה ([עקרון האימות](/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם)). *מה ההבדל בין ברווז?* נופל מהעיקרון הזה: אין לו משמעות שניתן לאמת. *היום יום חמישי?* מקיים אותו: יש לו תוכן שאפשר לאמת או לדחות. אנחנו במצב הברווז: אין לנו עיקרון, אבל ברור שיש דברים עם משמעות ודברים שלא.
|
||||
|
||||
> תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס.
|
||||
|
||||
אז מה עושים?
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
> הקריטריון ליסודיות-כיאות חייב להיבנות מלטה-למעלה ולא להפך. אסור להגיע אליו מתוך מחשבה טהורה אלא על ידי בחינה של הדוגמאות הרלוונטיות
|
||||
|
||||
###אלוהים ונפשות אחרות
|
||||
### אלוהים ונפשות אחרות
|
||||
|
||||
בספרו [^10][God and Other Minds](https://en.wikipedia.org/wiki/God_and_Other_Minds), שבסיומו פלנטינגה אומר:
|
||||
|
||||
@@ -246,8 +247,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
האמונה בבני אדם אחרים[^11], אומר פלנטינגה, נמצאת באותו המעמד כמו אמונה באלוהים: אם האמונה באחת מוצדקת, כך גם השנייה.
|
||||
|
||||
> כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה.
|
||||
|
||||
אז איך כדאי להתייחס ל[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)? פלנטינגה לא זקוק להן; הוא משתמש בהם כקלף טקטי, להדוף ביקורת.
|
||||
|
||||
@@ -261,9 +262,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
- Warrent
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
|
||||
####הדלעת האדירה
|
||||
#### הדלעת האדירה
|
||||
|
||||
אז עכשיו, הכל יכול להיות בסיסי? אני יכול להאמין באופן בסיסי בכל מה שאני רוצה? זו תהיה עמדה מגוחכת.
|
||||
|
||||
@@ -271,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
>
|
||||
> ברור שלא. לפי האפיסטמולוג-הרפורמטור \[פלנטינגה\], בתנאים מסוימים אמונות מסוימות הן יסודיות-כיאות; אותן אמונות עצמן יכולות שלא להיות יסודיות-כיאות תחת תנאים אחרים. נניח שאני מאמין שאני רואה עץ: אמונה זו היא יסודית-כיאות בתנאים אותן קשה לתאר במדויק אך כאלו הכוללים דבר מה מסוים הנראה בפניי בעל מאפיינים מסוימים. אותה האמונה עצמה איננה בסיסית כיאות במקרה בו אני יודע שאני יושב בחדרי, שומע מוזיקה ועוצם את עיני. טענתו של האפיסטמולוג-הרפורמטור היא שישנם תנאים מסוימים, אשר לרוב מתקיימים, בהם האמונה באלוהים הינה יסודית-כיאות; אך איזו סיבה יש לחשוב שדבר זה מחייב אותו לעמדה לפיה כל אמונה היא יסודית כיאות ב**כל** מצב?... האם זה רק מכיוון שהוא דוחה את הקריטריון ליסודיות-כיאות אותו סיפק היסודני-הקלאסי? אך למה שדבר כזה יחייב אותו לעמדה כזו סובלנית ובלתי רציונלית?
|
||||
|
||||
####פידאיזם
|
||||
#### פידאיזם
|
||||
|
||||
**פידאיזם** היא העמדה שהתבונה סותרת את הדת, ואף-על-פי-כן צריך להחזיק בדת. פידאיזם מודרני מרוכך יותר - הוא טוען שלאדם הדתי ולאדם הלא-דתי (המצדד בתבונה בלבד) אין קריטריון לדבר זה עם זה. פלנטינגה עונה על זה -
|
||||
|
||||
@@ -279,8 +280,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
פלנטינגה מודה בסוג מסוים של פידאיזם: הוא אומר שהוא לא יכול להתווכח עם ראסל.
|
||||
|
||||
> זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם.
|
||||
|
||||
@@ -8,15 +8,15 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf)
|
||||
|
||||
בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את [הראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), הוא צריך להביא ראיות ל*אי-קיום-האל*. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.
|
||||
|
||||
הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית[^1] - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח.
|
||||
|
||||
> למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך?
|
||||
|
||||
[Antony Flew](https://en.wikipedia.org/wiki/Antony_Flew) חושב שנקודת ההתחלה היא אתאיזם; אין אלוהים עד שלא הוכח אחרת, קצת כמו במשפטים.
|
||||
|
||||
@@ -32,11 +32,11 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
כמו כן, *אתאיזם* (פוזיטיבי) הוא טענה חיובית, בדיוק כמו תאיזם - ולכן, גם הוא צריך טענה חיובית, ולא רק ספקנות כמו *א-תאיזם* (שלילי).
|
||||
|
||||
|
||||
##התער של אוקאם
|
||||
## התער של אוקאם
|
||||
התער של [אוקאם](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -
|
||||
|
||||
> אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך
|
||||
|
||||
מה שאומר, *אל תאמינו בדברים שלא לצורך* - לא לבחור בהסבר המסובך יותר בלי הצדקה.
|
||||
|
||||
@@ -46,9 +46,9 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
|
||||
אבל, האם אנחנו בכלל במצב להשתמש בתער של אוקאם - תיקו ראייתי כזה? הרי, אם אחת מהעמדות עם ראיות חזקות יותר, התער של אוקאם לא רלוונטי.
|
||||
|
||||
##היעדר ראיות כראיה להיעדר?
|
||||
> [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## היעדר ראיות כראיה להיעדר?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
|
||||
|
||||
כנגד התער של אוקאם עולה *קנקן התה של ראסל*[^6]. ראסל[^8] אומר,
|
||||
> If I were to suggest that between the Earth and Mars there is a China teapot revolving about the sun in an elliptical orbit, nobody would be able to disprove my assertion provided I were careful to add that the teapot is too small to be revealed even by our most powerful telescopes. But if I were to go on to say that, since my assertion cannot be disproved, it is intolerable presumption on the part of human reason to doubt it, I should rightly be thought to be talking nonsense. If, however, the existence of such a teapot were affirmed in ancient books, taught as the sacred truth every Sunday, and instilled into the minds of children at school, hesitation to believe in its existence would become a mark of eccentricity and entitle the doubter to the attentions of the psychiatrist in an enlightened age or of the Inquisitor in an earlier time
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
|
||||
אם נקבל את *התער של אוקאם*, ונצליח להצדיק את הדברים כפי שהם *בלי לגרור פנימה את אלוהים* - הרי שעלינו לבחור באתאיזם.
|
||||
|
||||
###התגובה של ואן-אינווגן
|
||||
### התגובה של ואן-אינווגן
|
||||
|
||||
> There is a serious defect in this argument… It is this: there are all sorts of reasons to believe that there is no Santa Claus—and no Great Pumpkin and no invisible flying Spaghetti Monster, either
|
||||
|
||||
@@ -89,10 +89,10 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
|
||||
המקרה של אלוהים מוזר, כי אין לנו ידע מוקדם לגביו - כמו קנקני תה, ספגטי או פילים. לכן, נקודת הפתיחה היא אגנוסטית - לא פגשנו אלוהימים, ולכן אין לנו ידע להתחיל ממנו עליהם.
|
||||
|
||||
##עקרון האדישות
|
||||
## עקרון האדישות
|
||||
[Richard Swinburne](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Swinburne) אומר -
|
||||
> בהינתן ויש לך מרחב אפשרויות, בהיעדר סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני האחרות, יש לתת לכל האפשרויות סיכוי זהה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בהינתן ויש לך מרחב אפשרויות, בהיעדר סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני האחרות, יש לתת לכל האפשרויות סיכוי זהה.
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו עיקרון ממש טוב. אם אתה מתלבט בין פיצה לפלאפל, ואין לך שום דודא, זה חצי-חצי. ואלוהים?
|
||||
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||||
בפועל, גם אם נקבל את העיקרון, היישום שלו *נורא* נדיר: כמה מצבים יש שבאמת אין לי מה לעדיף אפשרות אחת על פני אחרת?
|
||||
|
||||
|
||||
##Divine Hiddenness
|
||||
## Divine Hiddenness
|
||||
זהו טיעון פילוסופי חדש (!), שדומה ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) אבל לא בדיוק. הוא אומר כך:
|
||||
|
||||
1. ישנם אנשים אשר מסוגלים להאמין להאמין באלוהים ואף להיות בקשר אישי עימו, שלא באשמתם כלל, אין זה המצב.
|
||||
|
||||
@@ -9,7 +9,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
##בעיית הפלורליזם הדתי
|
||||
## בעיית הפלורליזם הדתי
|
||||
|
||||
**פלורליזם** במובן הדתי הוא לא במובן של *הכלה*, אלא במובן של ריבוי - אם יש אלוהים, אך ייתכן שיש כל כך הרבה דתות וגרסאות שלו? פלנטינגה כותב -
|
||||
|
||||
@@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
> בעיה עיקרית היא *מחלוקת עמיתים* - מצבים שבהם אין קונצנזוס. לפעמים, זה לא מעניין - כמו אם שואלים אנשים ברחוב *איזו תרופה תכריע מחלה נדירה*. אבל כשזה מגיע למומחים, כשאין הסכמה, זה בעייתי. בפילוסופיה המצב חמור במיוחד, ובפילוסופיה של הדת אפילו עוד יותר - אין שום הסכמה על כמעט כלום. **בעיית הפלורליזם הדתי** היא בעצם מקרה פרטי של הבעיה הזו, וככה נתייחס אליה.
|
||||
|
||||
|
||||
###כמה הקדמות
|
||||
### כמה הקדמות
|
||||
|
||||
האם הדתות השונות סותרות זו את זו?
|
||||
זו הנחה בדיון, אבל היא אינה ברורה מאליה; דתות הן ברובן פרקטיקה, וסתירה מתרחשת בין טיעונים - לא פרקטיקות. אין *סתירה* בין ללכת לבית-כנסת לבין ללכת לכנסייה. *סתירה* של ממש היא סביב משהו שהדתות טוענות. ככל שדת נוטה לאוניברסליזם (כולם צריכים להיות בדת שלנו), היא נוטה יותר לסתירה, ובעצם בהפוך על הפוך ככל שדת יותר נוקשה (כמו היהדות) היא דווקא יותר פלורליטסית - אני אעשה את שלי ואתה את שלך[^15].
|
||||
@@ -34,7 +34,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
יש בבעייה גם היבט מוסרי, סביב הגאולה והאמונה. אם רק הדת שלי נכונה, והאמונה בה תציל אותי ואי-אמונה בה תגזור אחרים לגיהנום - בואנ'ה, למה האלוהים המניאק הזה מראה רק לנו את הדרך? לכל שאר האנשים לא מגיע להינצל גם? עד ממש לפני רגע, מלא אנשים בהודו ובאפריקה לא שמעו על הנצרות בכלל. גם הם ילכו לגיהנום? למה? לא היה להם סיכוי בכלל? זו בעיה שמטרידה גם עיניים דתיות - הכנסייה אפילו הצהירה בועידת הותיקן השנייה שאנשים כאלה עדיין יכולים להגיע לשערי גן העדן.
|
||||
|
||||
|
||||
##תגובות אפשריות
|
||||
## תגובות אפשריות
|
||||
|
||||
- בלעדיות - רק דת אחת נכונה
|
||||
זו העמדה הדתית הכי קשה - יש עוד דתות? So what? שיאתגרו אותי - אני צודק!
|
||||
@@ -55,13 +55,13 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
למה יש כל כך הרבה? בואנ'ה, אני לא יודע. זו לא קבלת העמדות האחרות, אלא דחיית כולן והשהיית שיפוט.
|
||||
|
||||
|
||||
> תזכרו - אתיאזם גם בקלחת![^17]
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
תזכרו - אתיאזם גם בקלחת![^17]
|
||||
|
||||
> [סרטון]() של דוקינס
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון]() של דוקינס
|
||||
|
||||
##בלעדיות
|
||||
## בלעדיות
|
||||
|
||||
- החזקה באמונה דתית מסוימת
|
||||
- מודעות לקיומם של דתות אחרות
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
- אמונה כי אין לך טיעון שישנע כל אדם הגון-אינטלקטואלית[^20]
|
||||
לכן המתמטיקאי *גדל*, ברגע תגלית אי-השלמות, לא נחשב כאקסקלוסיביסט
|
||||
|
||||
###אתגרים לבלעדיות דתית
|
||||
### אתגרים לבלעדיות דתית
|
||||
|
||||
ישנם שני סוגי בעיות לעמדה הבלעדית:
|
||||
|
||||
@@ -80,15 +80,15 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
- אתגרים אפיסטמולוגיים
|
||||
איך אני יודע שהדת שלי היא הדת הנכונה?
|
||||
|
||||
> יש גם מצבי ביניים - שבהם אני מוצדק אפיסטמית להאמין במשהו, אבל לא נכון מוסרית להאמין בו; זה מצב מוזר, והוא עדיין לא פתור (*מה שאני עושה הוא הגיוני, אבל לא יפה*).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
יש גם מצבי ביניים - שבהם אני מוצדק אפיסטמית להאמין במשהו, אבל לא נכון מוסרית להאמין בו; זה מצב מוזר, והוא עדיין לא פתור (*מה שאני עושה הוא הגיוני, אבל לא יפה*).
|
||||
|
||||
####אתגרים מוסריים
|
||||
#### אתגרים מוסריים
|
||||
כנגד העמדה הבלעדית, פלנטינגה טוען כי העמדה היא עמדה **אימפריאליסטית** - שנכפתה במיסיונים ובכיבושים - וזה לא לעניין. אני יכול לנסות לשכנע אנשים, אבל לא להרביץ להם[^21]. אבל לא ברור שזו עמדה איומה מוסרית - הרי הנוצרי שמנסה לנצר אותך או החב"דניק שמנסה להניח תפילין מחוץ לבסיס של נעם מנסים להציל אותך - האם זה כל כך נורא? אם הוא *לא* עושה את זה הוא סוג של מניאק![^23]. טיעון פנים-דתי אומר שכפייה לא משלימה את המטרה - אם הנחת תפילין בכפייה, זה בכלל לא ממלא את המצווה - לא עשית בזה שום דבר.
|
||||
|
||||
האם באקסקלוסיביזם הוא אגוצנטרי\יהיר? זו האשמה נפוצה כנגד העמדה זו, לה פלנטינגה עונה - לא בהכרח[^22]; גם אם אתה ספקן או פלורליסט, אתה חושב שאתה צודק יותר מאחרים - האם זה לא יהיר גם? ברור שאתה חושב שאתה צודק - אם לא היית חושב ככה, היית מחזיק בעמדה של מישהו אחר. חוץ מזה, אומר פלנטינגה, אנחנו לא כל כך בוחרים במה להאמין - אם נרצה להאמין שהיום יום שישי (היום יום חמישי) או שמספר הכוכבים בשמיים הוא אי-זוגי (אחי, מאיפה לי?), בחיים לא נצליח - אז מה אנחנו רוצים מהאקסקוסיביזם הדתי?
|
||||
|
||||
####אתגרים אפיסטמיים
|
||||
#### אתגרים אפיסטמיים
|
||||
ישנם שלושה סוגים של אתגרים אפיסטמיים:
|
||||
|
||||
- הצדקה
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
- ידע
|
||||
האם ניתן 'לעלות לכדי ידיעה' בכל הנוגע לאמונה בדת מסוימת בהינתן ריבוי דתות?
|
||||
|
||||
#####הצדקה
|
||||
##### הצדקה
|
||||
ישנן שתי תפיסות של הצדקה:
|
||||
|
||||
- תפיסה [דאונטולוגית](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית)
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
- דרישה לחוסר שרירותיות
|
||||
אמונה מוצדקת היא, בין השאר, אמונה לא שרירותית - הגעתי לשם בדרך מסוימת ולא סתם ככה. יש חובה אפיסטמית להתייחס למקרים דומים באופן דומה. פלנטינגה אומר - אקסקלוסיביסט לא חושב שמדובר ב'מקרים דומים' או שהאמונה שלו שרירותית. הוא רק חושב שהוא לא יכול לשכנע[^24]. (פלנטינגה חושב שזה המצב בהרבה מן האמונות המוסריות שלנו).
|
||||
|
||||
#####רציונליות
|
||||
##### רציונליות
|
||||
ישנן חמש תפיסות של רציונליות:
|
||||
|
||||
- אריסטוטלית
|
||||
@@ -128,7 +128,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
- Rationality as Sanity and Proper Function
|
||||
אדם רציונלי הוא אדם שהאמונות שלו מתגבשות באמצעות מנגנון שמתפקד כראוי. זה נושא מורכב שלא ממש ניכנס אליו.
|
||||
|
||||
#####ידע
|
||||
##### ידע
|
||||
פלנטינגה מונה שלוש תפיסות של ידע:
|
||||
|
||||
- קוהרנטיזם
|
||||
@@ -146,10 +146,10 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
|
||||
2. זה בבירור לא נכון. גם לא הייתי מאמין בתורת היחסות לולא הייתי נולד בזמן\מקום אחר. זה לא אומר שאני צריך להיות ספקן.
|
||||
|
||||
|
||||
##עמדות נוספות
|
||||
## עמדות נוספות
|
||||
- ג'ון היק -
|
||||
> ג'ון היק מציג עמדה נוספת באמצעות משל הודי. פיל מגיע להודו לאיזור שאין בו פילים - אף אחד לא ראה שם פיל. הפיל עומד בחדר חשוך וכולם ממששים אותו. אחד ממשש את החדק ויגיד, *הוא דומה לנחש*, ואחד אחר ימשש את הרגל ויגיד, *הוא דומה לבול עץ*, וכולי - כל אחד מהם תופס *משהו* מהפיל, אבל אף אחד לא מבין את כל הפיל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ג'ון היק מציג עמדה נוספת באמצעות משל הודי. פיל מגיע להודו לאיזור שאין בו פילים - אף אחד לא ראה שם פיל. הפיל עומד בחדר חשוך וכולם ממששים אותו. אחד ממשש את החדק ויגיד, *הוא דומה לנחש*, ואחד אחר ימשש את הרגל ויגיד, *הוא דומה לבול עץ*, וכולי - כל אחד מהם תופס *משהו* מהפיל, אבל אף אחד לא מבין את כל הפיל.
|
||||
|
||||
- משה מנדלסון - פלורליזם מוגבל - ההבחנה בין דת התבונה - שאמיתית לכולם וכולם יכולים להגיע אליה - לדת ההתגלות - הדתות המסוימות שמתלבשות עליה בנסיבות שרירותיות (יהדות ליהודי, נצרות לנוצרי וכו') והפתרון לבעיית הגאולה וקיומם של אנשים שלא נחשפו למסורת היהודית.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -10,8 +10,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הוכחות-לקיום-האל-היגיון-חמישי), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**.
|
||||
@@ -38,10 +38,10 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
|
||||
ועכשיו, צוללים.
|
||||
|
||||
##הראייה הקוסמולוגית
|
||||
הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
|
||||
## הראייה הקוסמולוגית
|
||||
הוגים כמו [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
|
||||
|
||||
###הגרסא הגרועה
|
||||
### הגרסא הגרועה
|
||||
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
|
||||
|
||||
- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
|
||||
@@ -49,8 +49,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
- לכן, יש סיבה לעולם
|
||||
בום, יש אלוהים.
|
||||
|
||||
> גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה?
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה?
|
||||
|
||||
אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל.
|
||||
|
||||
@@ -59,12 +59,12 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
|
||||
- לכן, יש סיבה ראשונית.
|
||||
|
||||
> אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו!
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו!
|
||||
|
||||
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
|
||||
|
||||
###הגרסא הלא-גרועה
|
||||
### הגרסא הלא-גרועה
|
||||
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה.
|
||||
|
||||
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
|
||||
@@ -80,26 +80,26 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||||
|
||||
אבל יש פתח נוסף.
|
||||
|
||||
###עקרון הטעם המספיק
|
||||
### עקרון הטעם המספיק
|
||||
|
||||
[דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
|
||||
[דיוויד יום](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
|
||||
|
||||
ישנו ויכוח מפורסם של ראסל ברדיו הבריטי עם כומר. ראסל אומר לכומר, *ראסל קיים כי לראסל יש אמא. אמא של ראסל קיימת כי לאמא של ראסל יש אמא*. אם נמשיך ככה, המסקנה המתבקשת היא שלמין האנושי בכלל יש אמא - שזו מסקנה מגוחכת, לדעתו. לפיכך מציג ראסל את אלוהים כ*עובדה שרירותית* (brute fact).
|
||||
|
||||
רוב הראיות הקוסמולוגיות מקבלות את עקרון הטעם המספיק - ובאיזשהו מובן, נופלות על זה[^5].
|
||||
|
||||
###הטיעון של Rowe
|
||||
### הטיעון של Rowe
|
||||
Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינסופית - בטענה של, אם לכל דבר יש סיבה - למה צריך להמשיך? דמיינו משהו כזה -
|
||||
|
||||
> מגיע בנאדם ושואל אתכם *איפה האוניברסיטה*. אתם הולכים ומראים לו - *הנה, פה בניין הסנאט, ופה בית הסטודנט, ופה בניין פסיכולוגיה, ופה הארומה ו...*. אם תראו לו הכל, למה לו לשאול - *איפה האוניברסיטה?*
|
||||
|
||||
###נגד הפאטאליזם
|
||||
### נגד הפאטאליזם
|
||||
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
||||
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ו[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
|
||||
|
||||
###המבנה הכללי
|
||||
### המבנה הכללי
|
||||
יש הרבה פלפולים לראיות כאלו, אבל הן בגדול נראות ככה:
|
||||
1. קיים דבר מה קונטינגנטי מסוג מסוים.
|
||||
2. גרסא כזו או אחרת של עיקרון הטעם המספיק (בטובות - גרסא מצומצמת[^7]) הדורשת שכל עובדה קונטינגנית מהסוג שהנחה (1) דיברה עליה דורשת הסבר.
|
||||
@@ -107,15 +107,15 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
4. מסקנה: אלוהים. הידד!
|
||||
|
||||
|
||||
##הראייה האונטולוגית
|
||||
[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
|
||||
## הראייה האונטולוגית
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
|
||||
|
||||
הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים.
|
||||
|
||||
איך מוכיחים דבר כזה? זה מוזר. קצת כמו הוכחה מתמטית. אנסלם מראה לנו על דרך השלילה.
|
||||
|
||||
> זה יהיה מוזר. אמרנו? היא לא ממש מחזירה בתשובה. הכל פה מורכב, מוזר - שען, שעון
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
זה יהיה מוזר. אמרנו? היא לא ממש מחזירה בתשובה. הכל פה מורכב, מוזר - שען, שעון
|
||||
|
||||
יאללה.
|
||||
הטיעון עצמו:
|
||||
@@ -136,7 +136,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
אבל מה זה *גדול יותר*? זה חורה לנו, וגם ל[דקארט, שבזז אותה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) והחליף את המילה *גדול* ב*מושלם*.
|
||||
|
||||
###התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו)
|
||||
### התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו)
|
||||
|
||||
ראסל אומר,
|
||||
> פשוט יותר להשתכנע שהטיעון שגוי מאשר למצוא היכן בדיוק נמצאת השגיאה.
|
||||
@@ -167,7 +167,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
אנסלם ואחריו דקארט טוענים ש*אלוהים* אני מבין, והוא מכיל בעצם המושג *קיים בהכרח*, בניגוד לאי, שלא חייב להיות *מושלם*. האי המושלם הוא מושג מומצא, בעוד שאלוהים הוא מושג טבעי.
|
||||
|
||||
###התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס)
|
||||
### התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס)
|
||||
החברים האלו אומרים שאלוהים לא קיים בתפיסה - איך אני יכול לתפוס בכלל את אלוהים בראשי? הובס ו[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) טוענים שהוא בכלל לא דבר נתפס - ואז ההוכחה בכלל לא מתניעה.
|
||||
|
||||
יש כאן איזו כתישה - הובס אומר לאנסלם, *אתה לא יכול להעלות את זה על הדעת*, ואנסלם יגיד, *כן אני כן!* (או כמו שראסל אומר לכומר, שאומר שעולם בלי אלוהים לא יכול לעלות על הדעת, *אל תגיד לי מה אני יכול להעלות על הדעת!*).
|
||||
@@ -175,22 +175,22 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
אין ממש מוצא מהביקורת הזו - מי יודע מי צודק?
|
||||
|
||||
|
||||
###התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם)
|
||||
### התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם)
|
||||
|
||||
קאנט אומר שקיום זו בכלל לא תכונה. ולכן ה*דבר המושלם ביותר* בכלל לא חייב לכלול אותה. הדרך הקלאסית להבין את זה זה שקאנט מייחס את הקיום כ*תכונה של תכונות* - כמו פרדיקט על משהו אחר - יש *משהו*, ו*גם* הוא קיים, לא רק *יש קיים* - מה זה *קיים* לבד? חייב להיות *משהו* קיים.
|
||||
|
||||
המצדדים בהוכחה טוענים בפשטות שהביקורת של קאנט לא מפילה את הטיעון.
|
||||
|
||||
###הביקורת של יום (וראסל)
|
||||
### הביקורת של יום (וראסל)
|
||||
יום אומר ש*אלוהים לא מוכיחים מהכורסא*. אתה רוצה להוכיח קיום? תוכיח קיום! תצביע לי על הדבר!
|
||||
|
||||
###הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום
|
||||
### הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום
|
||||
המתמטיקאי גדל פיתח הוכחה מתמטית לקיום אלוהים, וכמובן שעדיין רבים עליה. ההוכחה הציתה את הטיעון המודלי לקיום אלוהים - שמתחולל בערך שבעים שנה ועדיין רץ ביתר שאת.
|
||||
|
||||
|
||||
##הראיה הטלאולוגית
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## הראיה הטלאולוגית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf)
|
||||
|
||||
הטיעון הכי מפורסם ומרכזי בתחום הוא **הראייה הטלאולוגית**, שטוענת, בתמצית, כי העולם נראה מתוכנן - ולפיכך, חייב להיות מתכנן.
|
||||
|
||||
@@ -199,6 +199,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
גרסא מוקדמת של הראייה -
|
||||
> ומן הידוע אצלנו כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכוין לא ימצא במאומה מהם סימן לחכמה וליכולת. והלא תראה אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק שא״א שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס. ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלי מצוע קולמוס ואומר כי נשפך הדיו על הנייר ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה היינו ממהרים להכזיבו על פניו שאיננו נמלט מכוונת מכוין, וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בענינו עד אין תכלית שיהיה מבלי כוונת מכוין וחכמת חכם ויכולת יכול.
|
||||
|
||||
> *תורת חובת הלבבות, שער היחוד, פרק ו*
|
||||
|
||||
פיילי כותב:
|
||||
@@ -211,7 +212,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
הטיעון הזה נדמה כמשכנע ביותר, ומשך המוני בני אדם לאורך ההיסטוריה.
|
||||
|
||||
###איזה מן טיעון זה?
|
||||
### איזה מן טיעון זה?
|
||||
הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון **אנלוגי** - העולם דומה לשעון; אם לשעון יש שען, לעולם חייב להיות יוצר.
|
||||
|
||||
טיעונים באנלוגיה הם די חלשים, ככלל[^8]. אנחנו צריכים לעמוד על כך שהדימיון הוא במובנים הרלוונטיים, ולהצדיק בכלל את הפנייה למשהו אחר.
|
||||
@@ -219,10 +220,11 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
בנוסף, הטיעון נשען על **היסק להסבר הטוב ביותר** (טיעון אבודקטיבי[^1]) - אלו הראיות, וזה ההסבר הטוב ביותר להן. העולם הזה נראה מאוד מיוחד, יש לו כל מיני תכונות מיוחדות - הוא *דורש הסבר*[^9].
|
||||
|
||||
|
||||
###הביקורת של יום
|
||||
### הביקורת של יום
|
||||
ב*דיאלוגים על הדת*, כותב יום כנגד האנלוגיה -
|
||||
|
||||
> כאשר שני מינים של דברים נראו תמיד קשורים זה לזה, יכול אני, מתוך הרגל, להסיק את מציאותו של האחד כל אימת שאני רואה את מציאותו של האחר. ולזאת קורא אני טיעון מתוך ניסיון. אך כיצד אפשר לטעון טיעון שכזה לגבי דברים שהם, כפי שהינם במקרה הנוכחי, יחידים, בודדים, ללא הקבל או דמיון מיוחד, זאת קשה להסביר. כלום יש אדם, אשר בארשת רצינית יאמר לי, כי עולם מסודר מן ההכרח שיהא תוצאה של איזו מחשבה או אומנות בדומה לזו של אדם, מפני שיש לנו ניסיון מכך? כדי לוודא דרך מחשבה זו, צריך היה שיהא לנו ניסיון ממקורם של עולמות, ובשום פנים אין זה דיי אם ראינו אניות וערים, פרי אומנות ותכנון אנושיים...
|
||||
|
||||
> *עמ' 68*
|
||||
|
||||
טיעון מאנלוגיה, טוען יום, דורש השוואה בין דברים שאני *מכיר*, שאני מבין איך הם עובדים. יש לי ידע על שעונים, מטוסים, כתבים של שייקספיר - איזה ידע יש לי על היקום כולו? איזה ניסיון יש לי איתו? ממש כלום; ומכאן, שעצם האנלוגיה לא רלוונטית. פיילי פונה לשעונים, טוען יום, משום שאצל שעונים *קל* להבין איך הם נוצרו - במציאות כולה זה לא המצב, ועצם ההשוואה היא קיצור דרך לא מוצדק.
|
||||
@@ -232,6 +234,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
עוד מרחיב יום כי -
|
||||
|
||||
> מתוך הסתכלות יודעים אנו משהו על ארגונו, פעולתו ותזונתו של בעל-חיים מוגמר. אך עלינו לנהוג זהירות רבה כאשר באים להקיש מהסתכלות זו על גידולו של עובר ברחם, ועוד יותר על התהוותו של הזרע בחלציו של הזכר. הטבע, זאת למדים אנו אפילו מניסיוננו המוגבל, יש לו מספר אין-סופי של מקורות ועקרונות, המגלים עצמם ללא הפסק עם כל שינוי של מקום ומצב. אך אילו עקרונות חדשים ובלתי-ידועים מפעילים אותו במצב כה חדש ובלתי ידוע כגון זה של היווצרות היקום, זאת אין אנו יכולים, ללא קלות דעת רבה ביותר, להתיימר כי בידינו לקבוע
|
||||
|
||||
> *עמ' 66-67 (ראו גם - עמ' 75)
|
||||
|
||||
נמר כזה או אחר לא *תוכנן* - הוא נולד, מאמא שלו. אף אחד לא ישב ותכנן את הנמר המסוים הזה (*איפה נשים את התפרים שלו?*, שואלים אמא ואבא של הנמר). האם העולם, שואל יום, לא מצוי גם הוא ביחס כזה?
|
||||
@@ -239,16 +242,18 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
יום ממשיך להלום בטיעון הטלאולוגי -
|
||||
|
||||
> על פי שיטתך שלך אין לך כל יסוד לייחס לאל שלמות אפילו בתוארו הסופי. או להניח, כי במעשיו הוא נקי מכל שגיאה, טעות, או סתירה. \[שכן\] במעשי הטבע יש הרכה קשיים בלתי-מוסברים.
|
||||
|
||||
> *עמ' 90*
|
||||
|
||||
נניח, אומר יום, וקיבלתי את הרעיון של יוצר. אבל לקבל אותו *ככה*, כאל טוב? תראו מה קורה! כמה סבל יש, בלי סיבה!
|
||||
|
||||
> ואיזה צל של הוכחה יכול אתה להביא על-יסוד ההיפותיזה שלך, כדי להוכיח את אחדותו של האל? מספר רב של אנשים מתאחדים על מנת לבנות בית או אנייה, להקים עיר, לכונן מדינה. למה לא יתאחדו אלים אחדים לשם תכנון וכינון עולם? הרי יהא בכך משום דמיון רב יותר לדרכי בני-אדם.
|
||||
|
||||
> *עמ' 91-92*
|
||||
|
||||
ולמה לא, כמו ששעון דורש כמה יוצרים, אנחנו לא מניחים שישנם הרבה אלים, צוות מתכננים?
|
||||
|
||||
###השען העיוור?
|
||||
### השען העיוור?
|
||||
|
||||
[**צ'ארלס דרווין**](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) ו[**ריצ'רד דוקינס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Dawkins)[^11] הם ממבקריו החריפים ביותר של הטיעון הטלאולוגי, משום שהם מסבירים כיצד דברים *נראים* מתוכננים מבלי שאף אחד באמת תכננן אותם, בהתבסס על מנגנון האבולוציה.
|
||||
|
||||
@@ -266,7 +271,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
נגיד והפלנו את הטיעון הטלאולוגי. אז? מי אמר ש*זה* הדבר הנכון?
|
||||
הפילוסוף [**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga) בז ממש לטיעון הזה, ומכתיר אותו בתור *הטיעון הגרוע ביותר בפילוסופיה*[^13] - אתם מראים לי *שאפשר* ליצור את העולם בלי מתכנן, הוא אומר - מי אמר ש*אין* מתכנן?
|
||||
|
||||
##הטיעון מן הכוונון העדין
|
||||
## הטיעון מן הכוונון העדין
|
||||
בעקבות הטלטלה של האבולוציה, הטיעון הזה, הנסמך על חוקי הטבע, קובע כי:
|
||||
|
||||
1. קבועי הפיזיקה הם כאלו המאפשרים חיים
|
||||
@@ -281,7 +286,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
הטיעון הזה חסין לפגעי האבולוציה - הוא לא מתנגד לה בכלל, ואפילו נשען על עקרונות מדעיים בדומה לה.
|
||||
|
||||
###ביקורת
|
||||
### ביקורת
|
||||
|
||||
- הביקורת האנתרופית - אם לא היינו חיים, אז לא היינו יכולים לצפות בזה שאנחנו חיים. לכן, זה שאנחנו חיים לא יכול להיות ראיה לשום השערה
|
||||
בתמצית - מפתיע אותך שיש פה חיים? למה? אחרת לא היית חי
|
||||
@@ -310,14 +315,15 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
- איזה מן אל\אלים זה מוכיח?
|
||||
נניח ויש אלוהי כיוונן. מאיפה הקפיצה לאלוהים הדתי? *כל יכול? מושלם מוסרית?* כל זה עדיין לא רלוונטי.
|
||||
|
||||
##הראיה מן המוסר
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## הראיה מן המוסר
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf)
|
||||
|
||||
> המלצות נוספות: [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=qkt3pd3zQoI&t=378s), [הסכת](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2737580)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצות נוספות: [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=qkt3pd3zQoI&t=378s), [הסכת](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2737580)
|
||||
|
||||
> אם אין אלוהים, הכל מותר
|
||||
|
||||
> *דוסטוייבסקי, האחים קרמזוב*[^14]
|
||||
{.warning}
|
||||
|
||||
@@ -330,16 +336,16 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
איך מבססים את ההנחות האלה? מי אמר שיש עובדות מוסריות?
|
||||
|
||||
> הטיעון *לא* אומר שצריך להאמין באלוהים כדי להיות מוסרי, או שדתיים יותר מוסריים. אלו הרחבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות, והן הבעיה שלהם.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הטיעון *לא* אומר שצריך להאמין באלוהים כדי להיות מוסרי, או שדתיים יותר מוסריים. אלו הרחבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות, והן הבעיה שלהם.
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
|
||||
- למה לחשוב שריאליזם מוסרי דורש הסבר?
|
||||
- למה לחשוב שראליזם מוסרי נכון?
|
||||
- למה לחשוב שקיומו של אל הוא ההסבר הטוב ביותר לקיומן של עובדות מוסריות?
|
||||
|
||||
###ריאליזם מוסרי?
|
||||
### ריאליזם מוסרי?
|
||||
ריאליזם מוסרי[^15] מניח שטענות מוסריות הן טענות - לא רק מבעים (פויה, רצח), אלא טענות של ממש על העולם. אפשר לפרש אותן כטענות ("אתה דורך לי על הרגל") כשזה בעצם ציווי ("אחי, *אתה דורך לי על הרגל*"). אז מה בדבר המוסר? טענות של ממש, או ציווים?
|
||||
|
||||
הריאליסט המוסרי יטען שהיגדים מוסריים הם אכן טענות אמיתיות, היכן שError-theorist יטען שהן טענות שקריות. רוב הטענות בנושא הן נגד ריאליזם מוסרי (*תראה, יש אנשים שרוצחים, מי אמר שהם טועים ואנחנו צודקים?*). העמדה של ריאליזם-מוסרי מנסה לדחות את הטענות האלה.
|
||||
@@ -359,14 +365,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
טיעון שעולה מהעמדה הזו - לפחות בגרסתה האתאיסטית - היא שהמוסר אינו תלוי באלוהים. כולנו מסכימים שיש חוקים - נצחיים ומוחלטים (פויה, רצח), עם יישום משתנה וכוח נורמטיבי על-טבעי עלינו. עכשיו המחלוקת סביב *אלוהים* היא בכלל סביב כל המסביב - זה הגיע מתורה מסיני, או ממשהו אחר? זה כבר פרטים, וזה לא כזה מעניין - ריאליזם מוסרי הוא-הוא תאיזם - *אלוהים* זה סתם משחק במילים[^16].
|
||||
|
||||
###היסק להסבר הטוב ביותר?
|
||||
### היסק להסבר הטוב ביותר?
|
||||
|
||||
העובדות המוסריות הן נורמטיביות - הן לא רק *שם*, הן גם רוצות מאיתנו דברים. מתוקף מה הן שם? *אלוהים?* אנחנו צריכים אל דתי - שמן כזה, מלא תכונות, כדי להצדיק אותן[^17].
|
||||
|
||||
עמדה נוספת היא שהאלוהים נדרש ברמה ההכרתית - איך אנחנו יכולים *לדעת* את העמדות המוסריות? אלוהים יכול ללמד אותי אותם. העמדה הזו אומרת שאלוהים לא מנביע עובדות מוסריות, אבל עובדות מוסריות מנביעות אלוהים. כמו שיש סיבה שאתה מכיר דברים ברורים - שולחנות, חתולים, אמפנדס - חייבת להיות סיבה שאתה מכיר דברים לא ברורים, כמו מוסר. זה מצית דיון אחר - אם הן לא אלוהים, מהן עובדות מוסריות?
|
||||
|
||||
|
||||
###דילמת אאותיפרון
|
||||
### דילמת אאותיפרון
|
||||
|
||||
[סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) יוצא לטיול (זה אף פעם לא נגמר טוב) ונתקל באאותיפרון, שמבקש לתבוע את אבא שלו. סוקראטס עולב בו לכדי השאלה -
|
||||
|
||||
@@ -374,14 +380,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
|
||||
שאלה זו מנוסחת לרוב בחדש באופן בהיר יותר: *האם האל מצווה חוקים מפני שהם מוסריים, או החוקים המוסריים כיוון שהאל מצווה אותם?*
|
||||
|
||||
> ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי)
|
||||
|
||||
שני הצדדים נראים מאוד לא מחמיאים: או שיש מוסר כלשהו, גדול יותר מהאל, או שהמוסר הוא סתם חרטוט של האל, ולא בעל תוקף אמיתי; או שהאל מיותר, או שהמוסר שרירותי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##הראיה מן החוויה הדתית
|
||||
## הראיה מן החוויה הדתית
|
||||
|
||||
העמדה הזו לא מאוד פופולרית, אבל נמצאת עכשיו בנסיקה. היא אומרת משהו כזה:
|
||||
|
||||
@@ -397,7 +403,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
3. אנשים רבים חווים את האל תחת תנאים שונים מאוד זה מזה.
|
||||
4. יש אלוהים.
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
- אמינות החוויה הדתית - אין לי שום יכולת לאמת אותה
|
||||
כנגד יש כאלו שטוענים *שכן* ניתן לאמת אותה - תעשה את הדברים האלו והאלו תפגוש אותו גם אתה! אולי אין לך את הכישרון או את החוש. למה שלא תאמין למי שכן? יש אנשים עם שמיעה מוזיקלית, ויש אנשים שפגשו את אלוהים
|
||||
|
||||
@@ -414,6 +420,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
אני יכול להסביר נהדר למה חווית את אלוהים - לקחת פטריות, ונוירון 7 ירה, והנה ההסבר לחוויה שלך. למה לגרור פנימה את אלוהים? יש הסבר חומרי לחוויה הדתית.
|
||||
|
||||
> We can make no distinction between the man who eats little and sees heaven and the man who drinks much and sees snakes. Each is in an abnormal physical condition, and therefore has abnormal perception
|
||||
|
||||
> *ראסל*
|
||||
|
||||
אבל אפשר לעשות רדוקציה נטורליסטית - לתת הסבר - גם לשולחנות. אז מה אמרת בזה? שוב חזרנו לאותה נקודה - שולחנות ואלוהים זה אותו דבר.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
|
||||
|
||||
**בעיית הרוע** היא אפיק מרכזי ב**הכוחות ל*אין* קיום אלוהים**. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.
|
||||
|
||||
@@ -20,23 +20,25 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן?
|
||||
אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן?
|
||||
אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
|
||||
[*דוויד יום*](/פילוסופיה/חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
||||
[*דוויד יום*](פילוסופיה/חדשה/יום/index.md) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
||||
{.is-danger}
|
||||
|
||||
הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע *מסוים* - בסגנון *צדיק ורע לו*[^2] - אלא כנגד רוע *בכלל* - למה יש בכלל דבר כזה?
|
||||
|
||||
|
||||
> הגדרה: אלוהים הוא כל יכול, כל טוב ויודע כל.
|
||||
|
||||
> 1. הנחה: אם יש אלוהים אז אין רוע
|
||||
> 2. יש רוע.
|
||||
|
||||
> מסקנה: אין אלוהים
|
||||
|
||||
זהו טיעון דדוקטיבי - ולכן, התאיסטים השונים חייבים לדחות את אחת ההנחות.
|
||||
|
||||
> שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון *הכל לטובה* - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו **כאוטי**, אבל מלמעלה הוא **מושלם** - אלא *למה יש רוע מלכתחילה?* (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון *הכל לטובה* - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו **כאוטי**, אבל מלמעלה הוא **מושלם** - אלא *למה יש רוע מלכתחילה?* (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה!
|
||||
|
||||
##אין רוע?
|
||||
## אין רוע?
|
||||
|
||||
אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה *רוע?*
|
||||
ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו -
|
||||
@@ -52,20 +54,20 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
|
||||
הטיעון הזה מוביל אותנו לספקנות די קיצונית - בעצם, מה שנדמה לי כרוע הוא לא באמת כזה - אולי בעצם אני לא מבין את העולם כמו שאני חושב. ההשלכות האתיות של זה מאוד קשות...
|
||||
|
||||
###הפתרון של לייבניץ
|
||||
### הפתרון של לייבניץ
|
||||
|
||||
> אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה.
|
||||
*ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411*
|
||||
|
||||
[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.
|
||||
[index](פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.
|
||||
|
||||
הטיעון הזה מסייג קצת מהיכולת של אלוהים - הוא לא *כל יכול* לחלוטין, אלא עדיין כפוף לחוקי הלוגיקה. שלילה של חוקי הלוגיקה היא עמדה ספקנית מאוד קיצונית (שמלכתחילה מבטל גם את הרוע וגם את הטוב), שמאפשר אפילו לאלו שלא מתלהבים מהרעיון של של אלוהים לא לגמרי כל יכול לבלוע את הגלולה (מה אלוהים אמור לעשות? לבנות משולשים מרובעים? לבנות רווקים נשואים? זה שטויות).
|
||||
|
||||
במקום לשלול את הרוע, לייבניץ קושר קשר חזק בין הטוב לרוע. יש רוע, ואנחנו מבינים מה הוא (רע), אבל אנחנו לא רואים שלא יכל להיות משהו טוב יותר[^5].
|
||||
|
||||
##ההגנה מן הרצון החופשי
|
||||
> [טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## ההגנה מן הרצון החופשי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
[פלנטינגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), שנודע לפני כן כלוגיקן, עשה 180 והצהיר - חבר'ה, אני גם דוס, וייסד מחדש את הפילוסופיה של הדת. אחד מטיעוניו חוצבי הדרך מתבסס על יום ואפיקורוס.
|
||||
@@ -85,7 +87,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
|
||||
פלנטינגה מחפר טענה נוספת, R, שמתיישבת עם P ומנביעה את Q. הR של פלנטינגה היא - God creates a world containing evil and has a good reason for doing so. היא מגשרת על הפער בין P לQ - השאלה היא אם הטענה הזו עקבית בעצמה.
|
||||
|
||||
###הטיעון של פלנטינגה
|
||||
### הטיעון של פלנטינגה
|
||||
|
||||
1. עולם בו יש יצורים חופשיים הוא יותר מוערך כששאר התנאם שווים מאשר עולם בו אין יצורים כאלו (טוב מסדר שני)
|
||||
2. אלוהים יכול ליצורים יצורים חופשיים אבל הוא לא יכול ליצור אותם וגם להכריח אותם לעשות רק מעשים ראויים - אחרת הם לא יהיו חופשיים.
|
||||
@@ -93,9 +95,9 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
4. לצערו, יש יצורים שבחרו לעשות רע.
|
||||
5. לכן יש רע בעולם.
|
||||
|
||||
###הביקורת של מאקי
|
||||
> [טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
### הביקורת של מאקי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf)
|
||||
|
||||
- אלוהים ברא אותנו כך שאנו יכולים לבחור בטוב.
|
||||
- כלומר, אין סתירה בין הבריאה שלנו כיצורים חופשים לבין הבחירה שלנו לעשות טוב.
|
||||
@@ -145,9 +147,9 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
|
||||
פלנטינגה מפרסם את המאמר הזה ופותר, לכאורה, את בעיית הרוע. ואז מגיע Rowe ואומר - *So what?*
|
||||
|
||||
##הבעיה הראייתית
|
||||
> [טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## הבעיה הראייתית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf)
|
||||
|
||||
בתמצית,
|
||||
1. יש המון רוע בעולם.
|
||||
@@ -168,7 +170,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
||||
- - אבל – למה לא ללכת עד הסוף עם הספקנות? למה לעצור דווקא בשאלת הרוע?
|
||||
- - אולי קיומם של טיעונים אחרים לטובת קיומו של האל המושלם (כמו הטיעון האונטולוגי) אמורים לשכנע אותנו שזה המצב.
|
||||
|
||||
###בעיית הרוע המופרז
|
||||
### בעיית הרוע המופרז
|
||||
**רוע מופרז** (Gratuitous Evil) הוא רוע שאלוהים יכל למנוע בלי מחיר מוסרי כולל. הויכוח מתמקד בהאם רוע כזה קיים בכלל - רוע מוגזם, בלי סיבה, שלא תורם למודל הSoul Making של היק.
|
||||
|
||||
תשובה אחת היא - אין דבר כזה; כל רוע שיש בעולם הוא הכרחי לגמרי[^7]. תשובה אחרת היא שיש רוע כזה, כי יצירת הרוע היא שרירותית; למה שתיצור ככה רוע, ולא קצת יותר\קצת פחות? למה לעצור כאן ולא כאן? (ואן-אינווגן).
|
||||
|
||||
@@ -9,18 +9,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
##ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
|
||||
## ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
|
||||
|
||||
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
|
||||
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [index](פילוסופיה/יוונית/אריסטו/index.md), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [index](פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
|
||||
|
||||
###ויטגנשטיין
|
||||
### ויטגנשטיין
|
||||
|
||||
> ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
|
||||
|
||||
[לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא.
|
||||
|
||||
@@ -30,9 +30,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מחולק ל**ויטגנשטיין המוקדם** ו**ויטגנשטיין המאוחר** - לפני שהוא פרש ואחרי שהוא פרש.
|
||||
|
||||
###עיקרון האימות
|
||||
### עיקרון האימות
|
||||
|
||||
> משמעותו של היגד היא המתודה של אימותו
|
||||
|
||||
> *מוריץ שליק*
|
||||
|
||||
ב*חקירות פילוסופיות*, ויטגנשטיין מחפש את מה שהופך משפט לבעל משמעות - לשיטתו, כל משפט שאפשר להוכיח כאמיתי ושקרי. *מה ההבדל בין ברווז* הוא נכון תחבירית אבל חסר משמעות - אין כאן מה להוכיח - ו*האם הציקפיל נושך* חסר משמעות כל עוד אין הגדרה לציקפיל. משפטים אחרים, כמו **סתירות** ו**טאוטולוגיות** הם בעלי משמעות, אבל לא אומרים כלום על העולם - הם נכונים או שקריים מתוקף עצמם.
|
||||
@@ -45,10 +46,11 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
הבעיה היא שעכשיו רוב המימרות הפילוסופיות חסרות משמעות. *אסור לרצוח*. איך תוכיח את זה אמפירית? אי אפשר; הוא חסר משמעות.
|
||||
|
||||
> קארנפ, שכותב את הפילוסופיה של ויטגנשטיין בצורה ברורה (ויטגנשטיין כותב לא ברור בקטע מחריד[^2]), קובע שמילה שניתן לאמת הוא משהו שאפשר להגיד עליו *זהו X*.
|
||||
|
||||
> *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
###פוזיטיביזם לוגי
|
||||
### פוזיטיביזם לוגי
|
||||
|
||||
בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו[^9].
|
||||
|
||||
@@ -56,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
וכמובן, המטאפיזיקה והתיאולוגיה נופלות. *יש אלוהים?* איפה? מה אמרת בכלל?
|
||||
|
||||
##שפה דתית?
|
||||
## שפה דתית?
|
||||
|
||||
[רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב -
|
||||
|
||||
@@ -66,16 +68,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
והנה לכם גזר דין מוות לפילוסופיה - שהם אומרים שתפקידה אינה אלא להבהיר את השאלה, ולהגיש אותה למדענים.
|
||||
|
||||
> אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.''
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)*
|
||||
|
||||
> לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6].
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6].
|
||||
|
||||
##אז, מה זה שפה דתית?
|
||||
## אז, מה זה שפה דתית?
|
||||
|
||||
אנשים הרי משתמשים בכל המשפטים האלה, לכאורה כדי לתאר את העולם - אבל הם לא מבטאים את העולם. מה הם עושים בכל זאת? זוהי הגישה שנקראת **הגישה האקפרסיביסטית** -
|
||||
|
||||
> משמעותה של התזה הנגד-מטאפיזית שלנו ניתנת עתה להסבר בהיר יותר. תזה זו טוענת כי קביעות מטאפיזיות יש להם אך ורק תפקיד הבעתי, אך לא תפקיד ייצוגי. קביעות מטאפיזיות הינן לא אמיתיות אף לא שקריות, לפי שהן אינן טוענות דבר, הן אינן מכילות כל ידי או טעות. הן מונחות לחלוטין מחוץ לתחומה של ידיעה, של תורה, מחוץ לכל דיון על אמת או שקר. ובכל זאת, כמו צחוק, ליריקה ומוסיקה, יש להן כוח הבעתי... באופן זה, למשל, מערכת מטאפיזית של מוניזם יכולה לשמש הבעה לצורת חיים הרמונית, ומערכת דואליסטית יכולה להוות ביטוי למצבו הרגשי של פלוני הרואה את החיים כמאבק נצחי; מערכת אתית חמורה יכולה לבטא תחושה חזקה של חובה או אולי תשוקה לשלוט באופן נוקשה... כך אנו מוצאים דמיון רב בין המטאפיזיקה לליריקה. אך קיים הבדל מכריע אחד ביניהם. לשתיהן אין תפקיד ייצוגי, אין להן כל תוכן תאורטי. ואולם לקביעה מטאפיזית – להבדל מחרוז לירי – יש לכאורה תוכן כזה וזה הסיבה לכך שלא רק הקורא מגיע לכלל טעות, אלא גם המטאפיזיקאי עצמו. הוא מאמין כי במסתו המטאפיזית הוא טוען דבר מה.
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.*
|
||||
|
||||
> מטאפיזיקאים[^7] הם מוזיקאים נטולי יכולת מוזיקלית
|
||||
@@ -83,13 +87,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
אז, תיאולוגיה היא... מוזיקה. היא, לצד המטאפיזיקאים, פשוט לא מבינים את זה. אתם מביעים את הרגשות שלכם, וזה חמוד. אבל אתם לא אומרים כלום על העולם. כל העסק הזה מיד מזדחל חזרה לפסיכולוגיה.
|
||||
|
||||
##מה זה אומר על דת?
|
||||
## מה זה אומר על דת?
|
||||
|
||||
ארבע אפשריות:
|
||||
|
||||
- זניחת הדת
|
||||
|
||||
> אופיה הבלתי תיאורטי של המטאפיזיקה לא היה בה כשלעצמה פגם; לכל האמנויות יש אופי בלתי-תאורטי שכזה, ואין הן מאבדות משום-כך את ערכן הרב בחיים האישיים, כמו גם בחיים החברתיים. הסכנה טמונה באופיה **המטעה** של המטאפיזיקה; היא גורמת לאשליה של ידיעה בלי שהיא למעשה מספקת כל ידיעה שהיא. זו הסיבה לכך שאנו דוחים אותה
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה*
|
||||
|
||||
זה מה שרוב חברי החוג עושים.
|
||||
@@ -97,12 +102,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
- זניחת השפה הדתית אך אימוץ הדת
|
||||
|
||||
> מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק
|
||||
|
||||
> *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7*
|
||||
|
||||
> הלא ייאמר ישנו, הוא מראה את עצמו, הוא הוא המיסטי
|
||||
|
||||
> *שם, משפט 6.522*
|
||||
|
||||
> הספר שלי \[מאמר לוגי פילוסופי] מכיל שתי חלקים: מה שכתוב בו ומה שלא כתוב בו, והחלק השני הוא החשוב מביניהם
|
||||
|
||||
> *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.*
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין לא היה דתי ולא דגל בדת כלשהי, אבל אחרי שהוא נפטר גילו שהוא חווה כל מיני חוויות מיסטיות, התפלל וביצע וידויים.
|
||||
@@ -112,6 +120,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
דת זה מוזיקה? קטלני. אני אוהב מוזיקה. הם מאמצים את המשפט של אייר -
|
||||
|
||||
> ראוי לציין כי, לפי הדין וחשבון שסיפקנו להיגדים דתיים, אין שום בסיס לוגי לאנטגוניזם בין מדע ובין דת. בכל הנוגע לשאלת האמת, אין מתח בין המדען לבין המאמין באל הטרנסנדנטלי.
|
||||
|
||||
> *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)*
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -123,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
פלנטינגה ואחרים טוענים שיש לנו כלים אמפיריים לבדוק את קיום האל - בדמות חוש שישי (החוש המיסטי).
|
||||
|
||||
##נפילת הפוזיטיביזם
|
||||
## נפילת הפוזיטיביזם
|
||||
|
||||
[קרל פופר](https://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Popper) ו[ויליארד ואן אורמאן קוויין](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine), בדוגמה נדירה של פילוסופיה מתקדמת, הראו כי עיקרון האימות מביס את עצמו - הוא עצמו לא ניתן לאימות[^12], והוא בעצם גם לעשות *פויה*, כמו שפה דתית בדיוק.
|
||||
|
||||
@@ -131,10 +140,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
קוויין החמיר בכך והוכיח שהעיקרון מביס את עצמו - הוא היה חבר בחוג הוינאי בתקופתו המאוחרת, אז כתב את מאמרו *שתי דוגמות*. במאמר הוא מראה כיצד ההפרדה בין טענות לאנליטיות לא עובדת, עמומה מאוד. באופן מדהים, הוא משכנע את כולם - אף אחד לא ערער עליו.
|
||||
|
||||
##קריטריון המשמעות בשימוש
|
||||
## קריטריון המשמעות בשימוש
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx)
|
||||
|
||||
אחרי שהציקו לו מספיק, כאמור, ויטגנשטיין כותב עוד הרבה - כמו *חקירות פילוסופיות* - ולא מוציא אותם לאור, עד שמשכנעים אותו להוציא אותם לאור, והוא כותב בהקדמה שהוא עושה את זה כי *אני אפס* (ואז הוא לא הוציא את הספר).
|
||||
|
||||
@@ -143,6 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
לעומת [עקרון האימות](#עקרון-האימות), ויטנגשטיין המאוחר מאמץ עיקרון אחר - **קריטריון המשמעות בשימוש** -
|
||||
|
||||
> המשמעות של מלה היא השימוש בה בלשון
|
||||
|
||||
> *חקירות פילוסופיות, 43*
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מתקומם כנגד הגישה שהחלה אצל אפלטון, של *אי אפשר להגיד משהו באמת עד שמבינים אותו עד הסוף* - ואומר, אתה רוצה לדעת מה דברים אומרים? *אל תחשוב - תסתכל!*. אפלטון ייקח *כלב* וינסה להגדיר אותו - *מה היא הכלביות של הכלב?*; ויטגנשטיין יצביע ויגיד - למילים אין הגדרות קשיחות, ולפעמים אין הגדרות חד משמעיות (הדבר הזה כלב? לא יודע); לצורך העניין, זה כלב[^14].
|
||||
@@ -161,15 +171,19 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר.
|
||||
|
||||
> משחקי-הלשון הבהירים והפשוטים אינם בבחינת מחקרים מקדימים לאיזה משטור עתידי של השפה... אדרבא, משחקי הלשון ניצבים כאן כ**עצמים להשוואה**, האמורים לשפוך אור, באמצעות דמיון והבדל, על מצב השפה שלנו
|
||||
|
||||
> *סעיף 130*
|
||||
|
||||
> בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא...
|
||||
|
||||
> *סעיף 124*
|
||||
|
||||
> השגיאה שלנו היא לחפש הסבר במקום שבו שומה עלינו לראות את העובדות כ'תופעות כמאיות'. כלומר, במקום שבו שומה עלינו לומר: **זהו משחק-הלשון שמשחקים**
|
||||
|
||||
> *סעיף 654*
|
||||
|
||||
> הבעיות הפילוסופיות נוצרות כאשר הלשון **יוצאת לחופשה**
|
||||
|
||||
> *סעיף 38*
|
||||
|
||||
אמרת *יש אלוהים?*, *אין חומר?* אל תתערב - תצפה: מה הוא מתכוון שהוא אומר את זה?
|
||||
@@ -178,7 +192,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
ומה בין זה לדת?
|
||||
|
||||
##השפה הדתית כמשחק שפה
|
||||
## השפה הדתית כמשחק שפה
|
||||
|
||||
תחשבו על המילה *טוב*. אתם רואים שחקן טניס לא ממש טוב ואומרים לו, *אתה לא ממש טוב*. הוא ישיב, *נכון, אני לא טניסאי טוב - אני משחק לכיף, אני חובב*. זו תשובה ממש טובה. אבל אז אתם רואים מישהו שמתנהג ממש לא טוב. הוא ישיב, *נכון, אני לא מתנהג ממש טוב, אני מתנהג לכיף, אני חובב, זו לא אולימפיאדת המוסר*. זו תשובה *ממש גרועה*, למרות שזה אותו המשפט בערך. האדם השני לא הבין - הוא לא הבין את הרעיון של "טוב" - אין לא להיות בקטע של להיות "טוב" בכלל כמו שיש לא להיות "טוב" בטניס. מה התפקיד של "טוב" פה?
|
||||
|
||||
@@ -186,7 +200,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
המטרה של ויטגנשטיין היא להראות שמשחק השפה הדתי הוא משחק שפה[^16] שונה ממשחק השפה הטענתי.
|
||||
|
||||
###מאפייני האמונה הדתית
|
||||
### מאפייני האמונה הדתית
|
||||
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מאפיין אמונה דתית בארבע מאפיינים:
|
||||
@@ -195,9 +209,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
2. לא רגישה לראיות
|
||||
|
||||
###לא סקאלרית
|
||||
### לא סקאלרית
|
||||
|
||||
> נניח שמאמין אומר *אני מאמין ביום הדין* ואני אומר, *אני לא בטוח, יתכן* – היית אומר שקיים בינינו פער עצום. לעומת זאת, אם הוא היה אומר - *יש מטוס גרמני מעל ראשנו* ואני הייתי אומר *ייתכן, אני לא בטוח* – היית אומר שאנחנו קרובים למדי אחד לשני.
|
||||
|
||||
> *הרצאה על האמונה הדתית*
|
||||
|
||||
> נניח למשל, שהיינו מכירים אנשים שחוזים עתידות; התחזיות שלהן מנבאות שנים רבות קדימה; והם מתארים סוג כלשהו של יום דין. באופן משונה, אפילו היה דבר כזה ואפילו הוא היה משכנע יותר ממה שתיארתי, אמונה בתחזית זו לא תהיה אמונה דתית כלל. (שם)
|
||||
@@ -206,7 +221,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
אמונה דתית לא באה בצורה סקאלרית כמו כל שאר האמונות - אף אחד לא ישיב ל*אתה מאמין באלוהים?* ב*60%*. באופן דומה, אם נאמין ב*יום הדין* כי החזאי אמר שזה מגיע והוא מעולה, *זו לא תהיה אמונה דתית* - גם אם אני והאדם הדתי מאמינים בפועל באותו דבר! אמונה דתית היא לא זה - היא הרבה מעבר לזה.
|
||||
|
||||
###לא רגישה לראיות
|
||||
### לא רגישה לראיות
|
||||
|
||||
> נצרות איננה מבוססות על אמיתות היסטוריות, היא מציגה בפנינו נרטיב \[היסטורי] ודורשת: עתה האמן! אך היא אינה דורשת להאמין לדיווח באמונה המתאימה לדיווח היסטורי אלא: האמן בכל רמ"ח איבריך, יש לאל ידך לעשות זאת רק כביטוי של כל חייך. יש בפניך נרטיב, אל תתייחס אליו כמו שאתה מתייחס לכל נרטיב היסטורי! תן לו מקום ותפקיד אחר בחייך...
|
||||
|
||||
@@ -215,40 +230,45 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
> *תרבות וערך, 28*
|
||||
|
||||
> נצרות איננה דוקטורינה, כוונתי היא שהיא איננה תיאוריה על אודות מה שקרה ומה שיקרה לנשמת האדם, אלא תיאור של דבר מה אשר מתחולל בחייו של האדם.
|
||||
|
||||
> *תרבות וערך, עמ' 28*
|
||||
|
||||
אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה.
|
||||
|
||||
|
||||
###לעומת פרייזר
|
||||
### לעומת פרייזר
|
||||
|
||||
צוהר נוסף לתופעת הדת נפתח מהויכוח של ויטגנשטיין עם פרייזר[^17] - חוקר בריטי שחקר הרבה מהדתות שהגיעו אליו מהקולוניות הבריטיות. פרייזר ראה בדת מעיין קדימון של המדע (שאותו הוא החליף) - בדת אפריקאית כלשהי מתפללים שירד גשם; לא יורד. כנראה שלא התפללנו חזק מספיק. מתפללים עוד: בסופו של דבר, ירד גשם. ברור, אומר פרייזר, שהם לא ניסו להפסיק להתפלל ולראות מה קורה - זה כמו שאגיד לך, *אחי, תפסיק לנשום לשעתיים - אחרי זה זה נהיה מטורף*. אני לא אפסיק לנשום! באופן דומה, המתפללים צריכים את הגשם. הם לא יפסיקו להתפלל!
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין לא השתכנע -
|
||||
|
||||
> עצם הרעיון של 'לנסות להסביר פרקטיקה'... נראה לי שגוי. כל מה שפרייזר עושה זה להפוך אותן \[את הפרקטיקות הללו] לסבירות בעיני אנשים שחושבים באותה הצורה שלו. זה בולט לעין שבשורה התחתונה \[של הניתוח של פרייזר] כל הפרקטיקות הללו מוצגות כטיפשיות. אך זה לעולם לא יהיה סביר לטעון כי האנושות עושה דברים כאלו מתוך טפשות גרידא.
|
||||
|
||||
> *הערות על פרייזר, 119*
|
||||
|
||||
להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה!
|
||||
|
||||
> זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות
|
||||
|
||||
> *הערות על פרייזר, 121*
|
||||
|
||||
למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב.
|
||||
|
||||
> למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ...
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ...
|
||||
|
||||
###מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית
|
||||
### מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית
|
||||
|
||||
1. תפיסה הרמנויטית (לא מהפכנית)
|
||||
|
||||
> בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא...
|
||||
|
||||
> *סעיף 124*
|
||||
|
||||
2. אקסטרנליזם לשוני
|
||||
|
||||
> אם אני אומר שיש מובן לפקודה ''הבא לי סוכר!'' ולפקודה ''הבא לי חלב!'', אבל אין מובן לצירוף ''חלב לי סוכר'', אין בכך כדי לומר שלהגייה של צירוף המילים הזה אין כל השפעה. ואם אכן ההשפעה שלו היא שהזולת מתבונן בי בפה פעור, אינני קורא לו בשל כך פקודה להתבונן בי בפה פעור – אפילו אם בדיוק להשפעה הזאת רציתי לגרום
|
||||
|
||||
> *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498*
|
||||
|
||||
המשמעות של ביטויים לא קשורה לכוונת הדובר - אלא להשפעה שלהם בפועל.
|
||||
@@ -258,6 +278,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
ויטגנשטיין מתנגד לשאול אנשים למה הם מאמינים - כי הנה, הוצאת אותם לחופשה, והוא יתחיל לתרץ.
|
||||
|
||||
> Suppose somebody made this guidance for this life: believing in the Last Judgment. Whenever he does anything, this is before his mind. In a way, how are we to know whether to say he believes this will happen or not? **Asking him is not enough. He will probably say he has proof**. But he has what you might call an unshakeable belief. It will show, not by reasoning or by appeal to ordinary grounds for belief, but rather by regulating for in all his life
|
||||
|
||||
> Lectures and Conversations p.53
|
||||
|
||||
נתקלת באדם ממש טוב. האם בהכרח יש לו תיאוריה אתית ממש ממש טובה בראש? כנראה שלא. אל תשאל אותו! באופן דומה, מצאת בנאדם ממש דתי? אל תשאל אותו לתפיסה הדתית שלו - זה שהוא אדם דתי בכלל לא אומר שיש לו כזו - אלו מישורים אחרים לגמרי!
|
||||
@@ -280,9 +301,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
|
||||
> גם התאיסט וגם האתאיסטית נוכחים באותו עולם. הם עשויים להשתתף באותן קרבות, להיות הורים לאותו ילד חולה, להביט באותם השמיים, או לקרוא את אותו הספר. אך שלא כמו התאיסט, האתאיסטית אינה רואה את העולם כחושף את התכנון האלוהי, היא לא רואה את השמים מספרים כבוד אל... היא איננה שומעת את אלוהים קורא לה מבעד לפסוקי התורה. היא איננה רואה שיטפונות ורעידות אדמה כביטוי לרצון אלוהים, ואין היא רואה נצחון הוא הבראה פתאומית כנס. היא רואה בסרטן, שגעון ומוות כסימנים לחוסר המשמעות והכאוטיות של הקיום האנושי.
|
||||
|
||||
> *נחמה ורבין*
|
||||
|
||||
###ההשפעה של ויטגנשטיין
|
||||
### ההשפעה של ויטגנשטיין
|
||||
|
||||
ה[פוזיטיביזם הלוגי נפל](#נפילת-הפוזיטיביזם), ועכשיו מתחיל שיח חדש, ועכשיו מדברים בטיעונים ויטגנשטניאינים:
|
||||
|
||||
@@ -295,14 +317,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
ויטגנשטיין הגיעה, במלא פליקפלאקים משונים, לעמדה דומה לזו שהתחיל איתה - השפה הדתית אכן אינה טענתית, ובאמת סוג של מבע - אבל לא כלרלרת חסרת משמעות, אלא כמגרש משחק אחר.
|
||||
|
||||
> Don’t for heaven’s sake, be afraid of talking nonsense! But you must pay attention to your nonsense
|
||||
|
||||
> *Culture and Value, p 56*
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
|
||||
> מישהי מגיעה לויטגנשטיין ושואלת אותו, *אם מישהו בא אליך ואומר לך שהוא חולה, מה תגיד לו?* והלה משיב - *שילך לרופא*, ואם הוא משיב לך - *אוקיי, אלך לרופא אלילים* - אז מה תגיד לו? אין לכם על מה לדבר - אתם מקבילים שונים לחלוטין.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מישהי מגיעה לויטגנשטיין ושואלת אותו, *אם מישהו בא אליך ואומר לך שהוא חולה, מה תגיד לו?* והלה משיב - *שילך לרופא*, ואם הוא משיב לך - *אוקיי, אלך לרופא אלילים* - אז מה תגיד לו? אין לכם על מה לדבר - אתם מקבילים שונים לחלוטין.
|
||||
|
||||
####פיקציונליזם
|
||||
#### פיקציונליזם
|
||||
|
||||
מויטנגשטיים צמחה העמדה ה**פיקציונליסטית ההרמנויטית** נניח ואין באמת דת, וכל השיח הוא בכאילו. למה לא לאמץ את השיח בכאילו? העמדה הזו מציירת את הדתיים קצת כ"גיקים" של דת - הם נכנסים לבית הכנסת ומשחקים בדת ואז יוצאים חילונים לגמרי (הם לא תופסים את זה ככה? פטרנליזם - לא אכפת לנו). זה סיפור חייהם, המשחק שהם משחקים - סוג אחר מאוד של אמונה.
|
||||
|
||||
@@ -310,7 +333,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
|
||||
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)ה/שפינוזה/index.md)לוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
הטענתי
|
||||
[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user