Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -7,12 +7,12 @@ tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
>[ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx)
|
||||
[מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר א'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_i).pdf), [ספר ב'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(book_ii).pdf), [ספר ג'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(book_3_1-3).pdf), [ספר ג',ד',ו'](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic._ethics_(books_iii_iv_and_vi).pdf) [מילון מונחים](/פילוסופיה/יוונית/aristotle_nic.ethics_(glossary).pdf), [מצגת (1)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_1)(slides).pptx)
|
||||
[מצגת (2)](/פילוסופיה/יוונית/nic._ethics_(book_2-3)(4_class_semester).pptx)
|
||||
|
||||
# האתיקה הניקומאכית - ספר על מוסר?
|
||||
|
||||
## האתיקה הניקומאכית - ספר על מוסר?
|
||||
|
||||
את *האתיקה הניקומאכית* נוהגים לקרוא כספר בדבר המוסר. האמנם?
|
||||
|
||||
@@ -20,8 +20,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
מושאו של השספר הוא *מדע האופי*[^1] - אוסף התכונות הפרטני בנפשו של כל אדם: ההרגלים שלו, ותפיסותיו. הכוונה מאחורי המונח היא התכונות הפעילות של כל אדם - לא מזג או נטייה תורשתית, ולא רגש ספונטני - אלא מה שאנו נוצרים לאחר שאנו תופסים את כל אלו ומעצבים אותם באופן פעיל. אותו האופי ***הוא*** הנושא לשיפוט מוסרי: ישנו אופי רע באופן אובייקטיבי, כשם שיש אופי טוב באופן אובייקטיבי. האופי הוא המצב הנפשי שהצבנו לעצמנו בבואנו לבחור את התכלית הראויה.
|
||||
|
||||
> ר' גם - הגדרתו של Joe Sachs במילון המונחים (עמ' 202)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - הגדרתו של Joe Sachs במילון המונחים (עמ' 202)
|
||||
|
||||
בעיניי אריסטו, שאלות של שיפוט מוסרי נסמכות על האופי - אם לא נדע מיהו אדם טוב, לא נדע מהו מעשה טוב. וכמובן, אם לא נדע מה הוא אדם טוב, לא נדע מהם החיים הטובים - ואיך להיות. כל השאלות האלו קשורות קשר הדוק בתפיסה האריסטותלית, ולא ניתן לדון בהן בנפרד.
|
||||
|
||||
@@ -30,6 +30,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
הדיון הזה אינו תיאורטי, אלא מעשי - כיצד להגיע לחיים הטובים ביומיום.
|
||||
|
||||
> Virtus, non stemma
|
||||
|
||||
> סגולה טובה, לא ייחוס
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -52,11 +53,11 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
בשיפוטינו היומיומיים, אנו מנסים לקלוע לאותו הטוב. כיצד בוחרים מהו? כיצד מבצעים את אותו שיפוט בדבר הטוב הקרוב ביותר לטוב המוחלט?
|
||||
|
||||
> **זהו** מושאה של האתיקה הניקומאכית - כיצד מבצעים את השיפוט בדבר הטוב: מהן התכליות הטובות; איך לבחור ביניהן; ואיך להשיג אותן.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
**זהו** מושאה של האתיקה הניקומאכית - כיצד מבצעים את השיפוט בדבר הטוב: מהן התכליות הטובות; איך לבחור ביניהן; ואיך להשיג אותן.
|
||||
|
||||
|
||||
# הדיון על הטוב
|
||||
## הדיון על הטוב
|
||||
|
||||
(פרק 2) ולאיזה תחום ידע שייך אותו הטוב? אריסטו קובע דווקא של**פוליטיקה**: היא קובעת את עיסוקיה וידיעותיה של העיר, ומה לעשות ולא לעשות (בדמותו של החוק).
|
||||
|
||||
@@ -74,11 +75,12 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^5]: *Nomos*
|
||||
[^6]: *Physis*
|
||||
|
||||
# על הטוב כ"אושר" (Eudaimonia)
|
||||
## על הטוב כ"אושר" (Eudaimonia)
|
||||
|
||||
ובכן, *מהו* אותו הטוב העליון, שאליו אנו מכוונים מטבענו? בני האדם[^7] יטענו שזהו **האושר**[^8]. אלא שאנשים לא יסכימו על אושר מהו. האם הוא רגש? יעד חומרי? הישג ממשי? ריבוי הנאה ומיעוט כאב? או שפשוט דבר פרטני כלשהו[^9]? אריסטו טוען שישנו **אושר אובייקטיבי *מוחלט***. לאושר מתלווה עונג ורגש, אך הוא עצמו *אינו* עונג ורגש[^10]. אפילו ציווים חיצוניים - כמו בריאות - אינם חלק מהאושר, אלא תנאים לאושר.
|
||||
|
||||
> חשוב לשים לב: האושר האריסטותלי ***אינו*** רגש - אלא מצב עניינים **מוחלט** וכולל!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב לשים לב: האושר האריסטותלי ***אינו*** רגש - אלא מצב עניינים **מוחלט** וכולל!
|
||||
|
||||
(פרק 5) בבחינת חייהם הרבים של הפרטים, אומר אריסטו, ניתן יהיה לזקק כמה עקרונות מפתח כוללניים בכדי לאפיין את אותו האושר. זאת משום ש, למרבה המזל, אינם מקוריים מספיק להגדיר אושר בעצמם. רוב האנשים, אומר אריסטו, מזהים את האושר עם עונג[^11], כפי שקובע האדם מן השור, כבוד\תהילה[^12], כפי שקובעים הפוליטיקאים, או עיון\התבוננות[^13].
|
||||
|
||||
@@ -106,7 +108,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^15]: *Autarkeia* - שלם ומלא בפני עצמו
|
||||
[^16]: *Bios Theoretikos* - חיי העיון
|
||||
|
||||
# דברי ביקורת על הגישה האפלטונית
|
||||
## דברי ביקורת על הגישה האפלטונית
|
||||
|
||||
בפרק 6, מבקר אריסטו את אפלטון[^17]. אפלטון ותלמידיו מציבים את הטוב כעניין מטאפיזי, בראש הקוסמוס וכמקור האידאה והפעולה. אם כך היה, אומר אריסטו, אין טעם לעסוק בטוב בחיים המעשיים - הרי הטוב נשגב ובלתי מובן לגמרי. מה הטעם לצפות באידאה של הטוב אם אין להשיג אותה לעולם? מול אפלטון, מציב אריסטו את הטוב אחרת - בתור **פועלו התכליתי[^18] של האדם באשר הוא אד**ם.
|
||||
|
||||
@@ -134,7 +136,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^24]: *Eudaimonia - Psyches energeia kath'aren*
|
||||
|
||||
|
||||
##הסגולה טובה (Aretē)
|
||||
## הסגולה טובה (Aretē)
|
||||
|
||||
(ספר 2) מהי אותה הסגולה הטובה?[^25] שעלינו להפעיל בכדי להיות מאושרים?
|
||||
|
||||
@@ -146,18 +148,18 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
ההרגל נרכש בגיל צעיר, והוא השלב ההכרחי הראשון ברכישת סגולה טובה. בהיעדר ההרגל הזה, הסגולה הטובה כמעט בלתי אפשרית[^28]. אלא שבעוד שההרגל דומה והכרחי לסגולה טובה, אריסטו אינו סבור שההרגל מספיק לכינונה של סגולה טובה. הסגולה הטובה *נקנית* בהרגל, ו*נראית* בהרגל, אך בניגוד אליו - היא תמיד תוצאה של **בחירה**. הסגולה הטובה היא של האדם אשר עיצב את נפשו כך, שהבחירה בפעולה הנכונה ברורה מאליה וטבעית. משום שהוא אינו רצוני, הסגולה טובה היא אינה רגש[^29]; היא מתבטאת באופן שבו מתמודדים עם אותו הרגש. הכעס, למשל, כופה את עצמו עלינו - הוא אינו סגולה טובה. אין בו בחירה כלל. לכעוס בזמן הנכון, על המושא הנכון, ולתעל את הכעס הזה בצורה הנכונה, זו סגולה טובה - זו בחירה, ובחירה קשה.
|
||||
|
||||
> בתמצית: סגולה טובה נובעת **מבחירה**. היא אינה הרגל, ואינה רגש, אלא עיצוב הנפש לעבר הבחירה הנכונה ביותר.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
בתמצית: סגולה טובה נובעת **מבחירה**. היא אינה הרגל, ואינה רגש, אלא עיצוב הנפש לעבר הבחירה הנכונה ביותר.
|
||||
|
||||
את אותה בחירה[^34] מתאר אריסטו כמצב נפשי פעיל[^30] שאנו בוחרים להיות בו, אשר מכוחו אנו נוטים לבחור בופן מסוים אל מול הרגשות והתאוות שלנו. להמחשה, ה**חופש** הוא לעשות מה ש'בא לי' - אבל מאיפה 'בא' אותו 'בא לי', שואל אריסטו? אם אתה פועל לפי מה שמגיע באופן סביל, אינך חופשי כלל - אתה עבד נרצע! הבחירה - או החופש - האריסטותלי הוא לעצב את אותו המקום ממנו 'בא' מה ש'בא לי' - הנטייה באופי.
|
||||
|
||||
> כאן חשוב להפריד: הHexis האריסטותלי ***אינו*** הרגל!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כאן חשוב להפריד: הHexis האריסטותלי ***אינו*** הרגל!
|
||||
|
||||
האדם הטוב, שלו אופי טוב המורכב מ*Hexei* טובים, אינו מחזיק במצב זה לנצח: הוא עלול לעבד את המזג שלו ולשגות. אלא שבכל מצב, האדם יתיישר חזרה לפי ה*Hexis* שלו - הוא יימצא את דרכו חזרה. האדם הטוב אינו חסין מפגעי הגורל ומהמצב האנושי - אך הוא יחזור לאופיו הטוב בסופו של דבר.
|
||||
|
||||
> הטוב (agathon) הוא האושר (eudaimonia); האושר הוא הפעלת הנפש בהתאם לסגולה הטובה[^25]; הסגולה הטובה היא מצב נפשי פעיל[^30]; זהו המצב שמתוכו אנו **בוחרים** נכון.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
הטוב (agathon) הוא האושר (eudaimonia); האושר הוא הפעלת הנפש בהתאם לסגולה הטובה[^25]; הסגולה הטובה היא מצב נפשי פעיל[^30]; זהו המצב שמתוכו אנו **בוחרים** נכון.
|
||||
|
||||
|
||||
כל בחירה טובה היא ניסיון למצוא את המצב הטוב בין עודף לחסר - השאיפה לאיזון[^31] (mean). הסגולה הטובה היא היכולת לזהות ולקלוע לאותו האמצע. אותו האמצע, כמובן, אינו מתמטי; הוא שונה בין כל תכונה, כל מצב - וביחס לאדם עצמו. ישנן גם תכונות ומצבים שלהם אין אמצע כלל (גניבה וניאוף, למשל). בניגוד לאמונה המודרנית שלנו, לפיה אותו הטוב הוא פרטני, כל אדם רציני[^32] ידע בכל הקשר לזהות את המעשה הנכון - תלוי הקשר, זמן ונסיבות, אך *לא* פרטני. בכל מעשה, יש אינספור דרכים לטעות - אך רק דרך אחת לקלוע נכון[^33].
|
||||
@@ -166,8 +168,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
(ספר 3) מול כל אלו, קובע אריסטו כך: ה*בחירה* היא תשוקה ספוגה בשיקול דעת[^37] (או שיקול דעת ספוג בתשוקה[^38]), שעסוק בדברים בשליטתנו.
|
||||
|
||||
> ר' גם: הסגולות הטובות האריסטותליות - ספר ב', פרק 7
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' גם: הסגולות הטובות האריסטותליות - ספר ב', פרק 7
|
||||
|
||||
ככלל, הסגולות הטובות האריסטותליות הן נקודת איזון בין שני נקודת קיצון (בין אדישות לחמת זעם, למשל), מלבד סגולות בודדות שעצם נוכחותן מספקת - כמו צדק, וחברות. הסגולות טובות אינן מוחלטות, ונובעות בהתגברות מודעת: האדם האמיץ הוא אינו זה שלא מפחד לעולם, כי אין לו את היכולת לפחד - הוא זה שמפחד ממה שראוי לפחד ממנו, וגובר על מה שראוי לגבור עליו.
|
||||
|
||||
@@ -175,8 +177,8 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
כמו שאמרנו במטאפיזיקה, ההוויה נאמרת באופנים רבים, כלפי משמעות אחת שולטת: יש מן האומץ במוות במחלה או בטביעה, אבל המשמעות היא מוות בקרב. אותו מבנה חל גם על הסגולות הטובות.
|
||||
|
||||
> שימו לב למשמעות השולטת של *היפה* בהגדרות האריסטותליות
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
שימו לב למשמעות השולטת של *היפה* בהגדרות האריסטותליות
|
||||
|
||||
אלא שאומץ לב, משום שאינה הטובה ביותר עבור האושר, אינה הסגולה הטובה העליונה ביותר.
|
||||
|
||||
@@ -184,7 +186,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
דוגמה בולטת לסגולה טובה של החשיבה השוקלת היא האומנות, העוסקת ביצירה[^43] של דבר חיצוני לנו, ולא בעשייה[^44]. האמנות היא הכישרון התבוני[^30] ליצור - להחיל כללים מסוימים[^45] על חומר מסוים בכדי ליצור[^46] מצב מסוים. אלא שהאומנות אינה סגולה טובה במלוא המובן - משום שהיא יכולה להיות מנותקת מהיפה. מתכנת מחשבים, למשל, יכול להיות אדם נבזה - אך מתכנת טוב לא פחות. הוא יכול להשתמש בקוד למטרות מכוערות בעליל - ולא רק ליפה.
|
||||
|
||||
###על יישוב הדעת וגדלות הנפש
|
||||
### על יישוב הדעת וגדלות הנפש
|
||||
(54-6, Sachs) יישוב הדעת הוא הסגולה הטובה שבין עונג לכאב - היכולת למצוא את האמצע בין פריצות להיעדר כל רגש[^47]. הכוונה היא לא הנאות נפשיות, אלא להנאות גופניות. אריסטו מסווג חושים מסוימים כלא-בעיתיים (ראייה, שמיעה, ריח) ואחרים כבעיתיים - מישוש, וטעם, היכן שאנו דומים ביותר לבהמות. בחושים אלו אנו נדרשים ליישוב דעת (לא לאכול יותר\מעט מדי, למשל). במובן מסוים, חוסר יישוב דעת בחושים אלו גרוע יותר אפילו מהבהמות - משום שאלו נוהגות כן בכדי להתקיים ותו לא.
|
||||
|
||||
יישוב הדעת הוא **למען היפה** - פריצות\חסר הם דברים מכוערים לפי אריסטו.
|
||||
@@ -221,7 +223,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^48]: *Megalopsuchia*
|
||||
[^49]: קשר אדוק לפיזיקה: הצורה היא עליונה, והאדם רוצה להיות פעיל.
|
||||
|
||||
##ידיעה מדעית (Epistēmē)
|
||||
## ידיעה מדעית (Epistēmē)
|
||||
(ספר 6, פרק , עמ' 104) אריסטו מגדיר את הידיעה[^51] כ**מצב פעיל של הנפש**, הקשורה ביכולת ה*היסק* וה*הוכחה* שלה[^50]. היכולת לזהות כשלים לוגיים, וחישובים מתמטיים, כולן תלויות ביכולת הזו - זיהוי תבניות היסק דדוקטיביות כאלו ופעולה בתוכן.
|
||||
|
||||
אלא שאריסטו אינו מגדיר את הידיעה המדעית כסגולה טובה: הידיעה המדעית היא מעקב אחרי תבנית ההיסק בהתאם לעקרונות הראשוניים (כמו חוק הסתירה), איך אינה יודעת אותם ממש. כמו כן, ידיעה מדעית יכולה להיות מנותקת מאופי טוב.
|
||||
@@ -229,15 +231,15 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^50]: *apodeixis* - הדגמה
|
||||
[^51]: Epistēmē* *Epistemonikon* - סגולה טובה של המחשבה
|
||||
|
||||
##שיקול דעת מעשי (Phronesis)
|
||||
## שיקול דעת מעשי (Phronesis)
|
||||
בפרק 5, אריסטו נוקב לראשונה בסגולה טובה של החשיבה - שיקול הדעת המעשי[^52]. שיקול הדעת המעשי הוא היכולת לשקול ולהכריע לא בעניינים עיוניים, אלא על החלטות מעשיות שאנחנו צריכים לקבל בחיים.
|
||||
|
||||
> A truth disclosing active condition[^30] invloving reason[^53] which governs action[^44], and is concerned with what is good and bad for a human being as a whole
|
||||
|
||||
התבונה המעשית אינה טרודה רק בטובתו ורעתו של האדם הבודד, אלא של המכלול - משום שהתכלית היא הפעולה הטובה בעצמה - בניגוד לאומנות, שתכליתה חיצונית, והתוצר שלה נבדל מהיוצר. הנוקט בשיקול הדעת המעשי הוא עצמו התוצר.
|
||||
|
||||
> בתמצית: שיקול הדעת המעשי הוא מה שחל על אותם הדברים בחיים שאין לגביהם אומנות, שתכליתו הוא הפעולה הטובה בעצמה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית: שיקול הדעת המעשי הוא מה שחל על אותם הדברים בחיים שאין לגביהם אומנות, שתכליתו הוא הפעולה הטובה בעצמה.
|
||||
|
||||
התחום האתי הוא כזה בלא חוקים; בלא אומנות - לכן אריסטו אינו מעניק לנו כללים מדויקים דוגמת הצו הקטגורי. בהיותו תחום בלא אומנות, העשייה המוסרית נופלת תחת שיקול הדעת המעשי.
|
||||
|
||||
@@ -250,7 +252,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^53]: *Logos*
|
||||
|
||||
|
||||
##שכל (Nous)
|
||||
## שכל (Nous)
|
||||
(פרק 6) זהו הפרק הקצר ביותר והמוזר ביותר בספר - אריסטו מדבר על הסגולה הטובה של המחשבה שהיא השכל[^54], אך לא אומר מה היא - רק מה היא לא.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -265,7 +267,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^55]: אנו לא צריכים לראות 46 בני אדם או 34 כלבים כדי לזהות בני אדם הוא כלבים, או לחשוב על כל צורה בעלת שלוש צלעות האם היא משולש או לא - את כל אלו אנו קולטים בלו אינדוקציה\דדוקציה, באמצעות ה'עין הפנימית הפתוחה תמיד' שלנו, שקיימת בנו מהיותנו בני אדם. זהו השכל.
|
||||
|
||||
|
||||
##מהי החוכמה (Sophia)?
|
||||
## מהי החוכמה (Sophia)?
|
||||
(פרק 7)
|
||||
|
||||
> So wisdom would consist of intellect[^54] and knowledge[^51] - knowledge with its head screwed on, as it were, at work[^56] in knowing what is most highly honored
|
||||
@@ -280,13 +282,13 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
|
||||
החוכמה במלואה קשה להשגה - אולי אפילו נשגבת מאיתנו לגמרי - ולפיכך נדירה מאוד.
|
||||
|
||||
> כאן הגענו שוב למשפט הראשון של ה*מטאפיזיקה* - כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת...
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
כאן הגענו שוב למשפט הראשון של ה*מטאפיזיקה* - כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת...
|
||||
|
||||
[^56]: *energei*
|
||||
|
||||
|
||||
##אושר וחיי העיון
|
||||
## אושר וחיי העיון
|
||||
בספר 10, פרק 6, אריסטו מדבר על העונג - כתסמין של השלמות - ולפתע, גורר אותנו אל חיי העיון.
|
||||
|
||||
החיים הטובים מלווים בהכרח בעונג - כאן מסכים אריסטו עם הדעה הרווחת. אריסטו מתייחס אליה במלוא המובן - האם ייתכן שהחיים הטובים ביותר הם חיי התענוגות וההנאה, חיי השעשועים?
|
||||
@@ -300,7 +302,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||
[^57]: *energia*
|
||||
[^58]: *bios theoretikos* - חיי העיון. הכוונה היא לא לחיים של בהייה בספרים, אלא לחיים של חקר והבנה.
|
||||
|
||||
###הטיעון בעד חיי העיון
|
||||
### הטיעון בעד חיי העיון
|
||||
> But if happiness is being-at-work[^57] in accord with virtue it is reasonable that is would be in accord with the most powerful virtue, and this would belong to the best part of us...That this way of being-at-work is contemplation has already been said...
|
||||
|
||||
משום מקום, אריסטו שולל במחי יד את החיים המעשיים, שבדברם דיבר מתחילת ה*אתיקה*, כאושר במלוא המובן - ומכתיר במקומם את חיי העיון.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user