Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
^La^ ^Porte^ ^de^ ^l'Enfer,^ ^מוזיאון^ ^אוגוסט^ ^רודן,^ ^פריז^
|
||||
|
||||
##מהו מדע?
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## מהו מדע?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf)
|
||||
|
||||
המדע הוא הניסיון של האנושות להגיע לקירוב הטוב ביותר לאמת. המדע מושתת על דיון וביקורת בלתי פוסקים, ובאובייקטיביות מוחלטת.
|
||||
|
||||
@@ -24,9 +24,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
4. **הכללה אמפירית**. את תוצאות התצפיות מכלילים לאיזושהי תוצאה מבוססת יותר (למשל - *הפרעה בשלב הקידוד פוגעת יותר בלמידה מאשר הפרעה בשלב השליפה*).
|
||||
5. **תיאוריה מקשרת**. לאחר מספיק בדיקות של ההכללה האמפירית, מנסחים תיאוריה חדשה. התיאורה כוללת בתוכה את הידע הקודם, וגם את הידע החדש - ועליה להסביר את הממצאים הקודמים גם כן. התיאוריה הזו מחזיקה עד שמגיעה תיאוריה חדשה יותר, שמכילה אותה ומתקרבת יותר לאמת.
|
||||
|
||||
##מהי פסיכולוגיה?
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## מהי פסיכולוגיה?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf)
|
||||
|
||||
בניגוד למקצועות רבים אחרים, בפסיכולוגיה אין תואר (כינוי) שונה לפסיכולוג חוקר (מדען) לפסיכולוג עוסק. יש גם פסיכולוגים העוסקים בשניהם.
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
דוגמאות לפסיכולוגים חוקרים הם פסיכולוגיים *קליניים*, *התפתחותיים*, *חברתיים*, ו- *פסיכוביולוגים*.
|
||||
דוגמאות לפסיכולוגים טכנולוגים הם פסיכולוגיים *מטפלים*, *ארגוניים*, *חינוכיים*, *נוירופסיכולוגים* ועוד.
|
||||
|
||||
###הערבוב בין תחומי הפסיכולוגיה
|
||||
### הערבוב בין תחומי הפסיכולוגיה
|
||||
|
||||
בפועל, הרבה מהתחומים האלו מעורבבים ובלי גבול ברור (פסיכולגיים קליניים, למשל, הם טכנולוגיים וגם חוקרים; ההגדרה לפסיכולוג התפתחותי שונה בארה"ב מישראל; וכו'). התוצאה היא שכדי להתעדכן בחדשות בעולם הפסיכולוגיה נדרש ידע כללי מאוד רחב.
|
||||
|
||||
@@ -53,9 +53,9 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
הפסיכולוגיה היא תחום מדעי אדיר, ופסיכולוגים לא נוטים להציג את עצמם פשוט כפסיכולוגים - אלא בכפסיכולוגיים קליניים, חברתיים, ניורופסיכולוגים, ביופסיכולוגים, וכו'.
|
||||
|
||||
|
||||
##הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.4_הסטוריה.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.4_הסטוריה.pdf)
|
||||
|
||||
בפסיכולוגיה יש שני זרמים שסובבים סביב כיצד להגדיר מונחים ובעיות בתחום.
|
||||
|
||||
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
התיאוריות השונות - וכיוצא מכך המחקרים השונים - נוטות לפעול בחלקן בגישה הנומינלית, ובחלקן באופרציונליות.
|
||||
|
||||
###מהו משתנה?
|
||||
### מהו משתנה?
|
||||
|
||||
מאפיין בסיסי במדע הם משתנים - שאותם מקבצים לשאלות מחקר ובודקים. מהו משתנה?
|
||||
|
||||
@@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
וכו'.
|
||||
|
||||
###סיבתיות
|
||||
### סיבתיות
|
||||
|
||||
נניח ונשאל שאלה כמו - כיצד משפיעה כמות השימוש בסלולרי במיומנויות החברתיות של ילדים?
|
||||
|
||||
@@ -91,11 +91,11 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
אז כיצד יודעים מהו כיוון הסיבתיות? יש כמה דרכים:
|
||||
|
||||
####מחקרים מתאמיים וניסויים
|
||||
#### מחקרים מתאמיים וניסויים
|
||||
|
||||
סוג אחד של ניסויים הם **מתאמיים** - אוספים נתונים ומגלים מה המתאם. ניסויים אלו מתקשים להסביר את כיוון הסיבתיות - הם פשוט צופים במה שקורה. ניתן להקל זאת במידה מסוימת על ידי מדידת גורמים להסברים חלופיים, או מדידות לאורך זמן - אך אלו פתרונות חלקיים בלבד.
|
||||
|
||||
סוג אחר של ניסויים הם **אופרטיביים** - החוקר שולט באופן פעיל באחד המשתנים או יותר (למשל: מגביל את משך הזמן שילדים יכולים להשתמש בסלולרי). ניסויים אלו מסייעים מאוד בהבנת כיוון הסיבתיות, אך כופים שינוי גדול יותר על המציאות (פחות 'אקולוגיים').
|
||||
|
||||
> מחקרים מתאמיים עונים לשם ***תצפיות***, בעוד מחקרים תפעוליים עונים לשם ***ניסויים***
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מחקרים מתאמיים עונים לשם ***תצפיות***, בעוד מחקרים תפעוליים עונים לשם ***ניסויים***
|
||||
|
||||
@@ -8,44 +8,44 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52428), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720964)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52428), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720964)
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא]()
|
||||
#### 1. [מבוא]()
|
||||
|
||||
####2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם)
|
||||
#### 2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם)
|
||||
|
||||
####3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד)
|
||||
#### 3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד)
|
||||
|
||||
####4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה)
|
||||
#### 4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה)
|
||||
|
||||
####5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)
|
||||
#### 5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)
|
||||
|
||||
####6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה)
|
||||
#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה)
|
||||
|
||||
####7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה)
|
||||
#### 7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה)
|
||||
|
||||
####8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות)
|
||||
#### 8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות)
|
||||
|
||||
####9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך)
|
||||
#### 9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך)
|
||||
|
||||
####10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות)
|
||||
#### 10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות)
|
||||
|
||||
####11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
#### 11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
|
||||
####12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
#### 12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
|
||||
####13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר)
|
||||
#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר)
|
||||
|
||||
##מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
> ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
{.is-success}
|
||||
## מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
**פסיכולוגיה התפתחותית** היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם *מההתחלה* - כבר מהרחם - ועד *הסוף* - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
|
||||
|
||||
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
- בגרות (35-65)
|
||||
- בגרות מאוחרת (65+)
|
||||
|
||||
##למה פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
## למה פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
|
||||
גם אם אנחנו לא אוהבים ילדים ולא מוטרדים בכלל בהתנהגות, הבנת ההתפתחות חשובה משום שהיא הבסיס להכל - הכל מתחיל בילדות, וזה השלב שיש בו את התקווה הגדולה ביותר לתקן את מה שלא בסדר.
|
||||
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מבוא והקשרי התפתחות
|
||||
## מבוא והקשרי התפתחות
|
||||
דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
|
||||
|
||||
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
|
||||
@@ -78,13 +78,13 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
|
||||
|
||||
|
||||
###התפתחות אונטוגנית - פילוגנית
|
||||
### התפתחות אונטוגנית - פילוגנית
|
||||
|
||||
התפתחות **אונטוגונית** היא התפתחותו של הפרט מהרחם עד לבגרות. מנגד, התפתחות **פילוגנית** היא התפתחותו של המין האנושי לאורך האבולוציה.
|
||||
|
||||
###הגדרת התפתחות
|
||||
> **התפתחות** היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים[^1], מצטברים[^2] ובעלי כיוון[^3].
|
||||
{.info}
|
||||
### הגדרת התפתחות
|
||||
!!! info ""
|
||||
**התפתחות** היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים[^1], מצטברים[^2] ובעלי כיוון[^3].
|
||||
|
||||
מה זה אומר?
|
||||
|
||||
@@ -92,8 +92,8 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
מנגד, נדמיין את תא 497 לעומת 496. כל התאים הקודמים היו סתם תאים - *עוד תא, עוד תא, עוד תא*. אבל התא *הזה* נהייה תא לב. זו יכולת חדשה - דבר חדש. הילד מחבר שתי מילים למשפט - זו לא סתם עוד מילה -זו יכולת חדשה. אלו שינויים *איכותיים* - ארגון מחדש של יכולות.
|
||||
|
||||
> עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (*רגע! אני עף בכלל!*)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (*רגע! אני עף בכלל!*)
|
||||
|
||||
|
||||
תחשבו, למשל, על חיוך. החיוכים הראשונים הם *אנדוגניים* - הם מבפנים, מפעילות ספונטנית של מערכת העצבים הלא-בשלה. הוא קורה בתגובה לגירויים שמיעתיים.
|
||||
@@ -107,25 +107,26 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
|
||||
|
||||
> **[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
|
||||
[^1]: Orderly
|
||||
[^2]: Cumulative
|
||||
[^3]: Directional
|
||||
[^4]: מערכת הראייה היא המערכת הכי פחות מפותחת בלידה - לעומת מערכת השמיעה, הבשלה יותר.
|
||||
|
||||
###התפתחות רציפה או בשלבים
|
||||
### התפתחות רציפה או בשלבים
|
||||
אז, ההתפתחות רציפה או בשלבים? זה תלוי; יש שינויים כמותיים ושינויים איכותיים. תפיסות חדשות גורסות כי ההתפתחות אינה בהכרח לינארית; הכיוון הוא מגמה כללית. לפעמים יש יותר *אינטגרציה* - הטמעה, התמחות - ולפעמים יש יותר *דיפרנציאציה* - הבדלה, הפרדה, פיתוח של יכולות חדשות. מורכב.
|
||||
|
||||
|
||||
###סביבה או תורשה
|
||||
### סביבה או תורשה
|
||||
שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
|
||||
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
|
||||
> ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5]
|
||||
> *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
|
||||
> *[ג'ון לוק](פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md), מחשבות על חינוך*
|
||||
|
||||
במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
|
||||
|
||||
@@ -134,18 +135,19 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
|
||||
> תנו לי 12 תינוקות בריאים, ללא פגם, ואת העולם הספציפי שלי לגדל בו אותם, ואני מבטיח לכם שאני יכול לקחת באקראי כל אחד מהם ולאמן אותו להיות כל סוג של מומחה שאבחר - רופא, עורך דין, אמןם, רב-סחור, וכן, אפילו מקבץ נדבות וגנב, ללא כל קשר לכשרונות, למשיכות, לנטיות, ליכולות, למקצועות ולגזע של אבותיו
|
||||
|
||||
> *ווטסון[^7], ביהוויוריזם (1930), עמ' 82*
|
||||
|
||||
[^7]: *אתם רואים תמונה של איזה פסיכולוג בשחור לבן עם איזושהי חיה - חתול, כלב, עכבר, יונה - זה כנראה ווטסון*, אומר עמית
|
||||
|
||||
###תקופה קריטית\רגישה
|
||||
### תקופה קריטית\רגישה
|
||||
האם ישנן תקופות שבהן יש איזשהו רגע רגיש, קריטי, שאם תתרחש בה בעיה היא תפגע לתמיד? *תקופה קריטית* שכזו?
|
||||
|
||||
מנגד, אולי בתום תקופה כזו, עדיין ניתן לחולל שינוי - אולי מוגבל בהיקף, אולי תוך השקעה אנרגטית אדירה, אולי בהיקף מוגבל - אבל עדיין ניתן? *תקופה רגישה* שכזו?
|
||||
|
||||
המגמה כיום מנסה לא להוכיח שגישה כזו או אחרת "מנצחת", אלא להראות את הקשר ביניהן. למשל, הדמיות מוח שבוצעו לכנרים גילו שהייצוג המוחי של יד שמאל (כינור מנגנים בשמאל) גדול בהרבה מיד ימין - גם אצל אנשים דומיננטיים ביד ימין. זה לא ש*רק הנגינה* משפיעה, או *רק המוח* - בין השניים יש קשר הדוק ומתמשך.
|
||||
|
||||
###מודל ההחלפה
|
||||
### מודל ההחלפה
|
||||
Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנוטיפ* - הגנטיקה, ה*סביבה*, וה*פנוטיפ* - הביטוי בפועל של הגנטיקה. הסביבה באה כל הזמן במגע עם הגנטיקה, ומשפיעה על הפנוטיפ - וככה *הן* הסביבה ו*הן* הגנטיקה משפיעה על התפתחות הילד בפועל.
|
||||
|
||||
נניח ונולד פג[^8]. הפג נולד להורים משכילים ואמידים, עם אופי רגוע ותומך - ההורים ייתמכו בו בכל טיפול שצריך. הפג מושפע גם מהתכונות המולדות שלו, וגם מהתגובה של ההורים - שהולכת בעצמה ונהיית יותר מותאמת, לפי ההתפתחות של הפג, מה שבתורו ממשיך להשפיע על ההתפתחות של הפג. *מה, זה היה פג? מי היה מאמין*.
|
||||
@@ -157,7 +159,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
[^8]: היריון תקין הוא 38-42 שבועות - פחות מזה, זו פגות.
|
||||
|
||||
|
||||
###אקטיביות או פאסיביות
|
||||
### אקטיביות או פאסיביות
|
||||
|
||||
שאלה נוספת היא שאלת האקטיביות\פאסיביות - האם הילד הוא גיבוב פאסיבי, שמגיב לאיך שהעולם פועל עליו, או שמא סוכן פעיל שמשתתף בעיצוב, בשליטה ובהכוונת ההתפתחות שלנו?
|
||||
|
||||
@@ -166,7 +168,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
|
||||
[^9]: עד ממש עכשיו, השאלה הייתה רק סביב אמא.
|
||||
|
||||
##המודל של Bronfenbrener
|
||||
## המודל של Bronfenbrener
|
||||
היום אנחנו מבינים שההתפתחות מתרחשת בהקשרים כאלו ואחרים - אולי יש\אין סבא\סבתא\דודה דומיננטית; אולי יש תרבות כזו או אחרת; מסגרת כזו או כזו; חברה כזו או אחרת.
|
||||
|
||||
ברונפנברנר מחלק את ההקשרים:
|
||||
@@ -175,46 +177,52 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
|
||||
באופן מעניין, הסביבה משחקת תפקיד משמעותי יותר אצל ילדים צעירים, אבל ככל שהחיים מתקדמים הגנטיקה הולכת ומכתיבה את הדפוסים יותר.
|
||||
|
||||
###הסביבה הקרובה (Microsystem)
|
||||
### הסביבה הקרובה (Microsystem)
|
||||
הסביבה במגע ישיר עם הילד - המשפחה הביולוגית, הסביבה המיידית, המסגרת.
|
||||
|
||||
####המשפחה
|
||||
#### המשפחה
|
||||
המשפחה משחקת תפקיד מכרע. במשך השנים, המחקרים התמקדו בעיקר באמא - אבל ב30 שנה האחרונות כולם נזכרו שיש עוד דמויות[^13]. הדמות הטיפולית הראשית, מי שהיא לא תהיה, לצד ההורים, הסבים והסבתות, והאחים, כולם משחקים תפקיד בולט - לעיתים זהה ולעיתים שונה מזה של האם. גם השפעות עקיפות משחקות תפקיד - האב משפיע על האם שמשפיעה על התינוק[^14]. ההשפעה של הסביבה ניכרת מעבר למשפחה המסורתית - מחקר בנושא חשף כי המנגנון עובד באותו האופן גם בקרב הורים הומוסקסואליים (Biblarz & Savci, 2010).
|
||||
|
||||
####הסביבה החינוכית
|
||||
#### הסביבה החינוכית
|
||||
האימהות בישראל חוזרות לעבוד בגיל מאוד-מאוד מוקדם - והילדים נכנסים למסגרות חינוכיות כבר מגיל שלושה חודשים והלאה. חוקרים מאוניברסיטת חיפה (Sagi et al. 2002) בחנו את הקשר כתלות בגיל הכניסה למערכת, זמן שהות שבועים, ויחס המטפלים לילדים. החוקרים מצאו כי הסביבה החינוכית משפיעה על ההתפתחות הסוציו-אמוציונלית של התינוק, כאשר המנבא החזק ביותר הוא יחס המטפלים לילדים - ככל שישנם פחות מטפלים על יותר ילדים, כך הפגיעה בילד חריפה יותר.
|
||||
|
||||
|
||||
> המלצה: *ילדים של מפלצות* (ג'יי נורדלינגר) - עיתונאי שהתחקה אחרי ילדיהם של הדיקטטורים הגדולים של המאה ה20 - סטאלין, צ'אוצ'סקו, קדאפי וכדומה - בניסיון להבין כיצד הורה כזה השפיע על הילדים.
|
||||
|
||||
> ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים.
|
||||
{.is-success}
|
||||
|
||||
|
||||
###Mesosystem
|
||||
### Mesosystem
|
||||
מערכת הקשרים בין הקשרי הסביבה הקרובה (Microsystem-ים) השונים - בין ההורים למטפלים, בין המשפחה לסביבה המיידית, וכדומה.
|
||||
|
||||
###הקשר החברתי כלכלי (Exosystem)
|
||||
### הקשר החברתי כלכלי (Exosystem)
|
||||
כולל את הקהילה שבה קיימות הסביבות הקרובות של הילד, מוסדות חברתייםף מערכות הבריאות וארגונים דתיים. כולל תנאים חברתיים וכלכליים בקהילה ובחברה הרחבה יותר, כגון שיעורי הלידות והנישואין, הגודל הממוצע של המשפחה, שיעורי הפשיעה ודפוסי התעסוקה, רמת הכנסה. למשל, משפחה עם הכנסה נמוכה, הטרודה יותר מהיכן תגיע הארוחה הבאה, תהיה פחות פנויה רגשית לצרכים של התינוק. באופן מעניין, גם עושר קיצוני עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות הילד.
|
||||
|
||||
###ההקשר התרבותי (Macrosystem)
|
||||
### ההקשר התרבותי (Macrosystem)
|
||||
כל ההקשרים האלו פועלים בתוך הקשר תרבותי מסוים, שמשפיע על תהליך החברות (Socialization) - ההכנה להיות בוגרים בחברה, לציית לנורמות, להבין מה חשוב ומה לא חשוב, נכון ולא נכון. תהליך זה לעיתים ישיר ולעיתים עקיף. המאפיינים התרבותיים האלה הם בדרך כלל מנגנון הסתגלות לסביבה או לתנאים, וכוללים בתוכם גם תתי-תרבויות - ובין כל אלה הילד ייאלץ בשלב מסוים לבחור אילו ערכים ואילו תפיסות לאמץ.
|
||||
|
||||
תראו למשל את השפעת התרבות בשיר *נומי נומי* (יחיאל הילפרין):
|
||||
|
||||
> אבא הלך לעבודה -
|
||||
|
||||
> הלך, הלך אבא!
|
||||
> ישוב עם צאת הלבנה -
|
||||
|
||||
> יביא לך מתנה!
|
||||
>
|
||||
> אבא הלך אל הכרמים -
|
||||
|
||||
> הלך, הלך אבא!
|
||||
> ישוב עם צאת הכוכבים -
|
||||
|
||||
> יביא לך ענבים!
|
||||
|
||||
תראו - האבא *שב עם צאת הלבנה*, ו, אולי אכול רגשות אשם, חוזר עם מתנות (וענבים). האם זה מה שהילדה צריכה?
|
||||
|
||||
ב*אבא שלי* (תלמה אליגון), מתארים את האבא ככל יכול - הוא הכי טוב, הוא נוהג במכונית, הוא יודע המון, הוא משחק, אבל -
|
||||
> אז למה כששרתי לו שיר שאהב
|
||||
|
||||
> נרדם הוא פתאום, ועצם את עיניו
|
||||
> אבא למה?
|
||||
|
||||
@@ -223,6 +231,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
וב*חג החנוכה* (חיים נחמן ביאליק) - *אבי הדליק נרות לי... מורי הביא סביבון לי... אמי נתנה לביבה לי... דודי נתן תשורה לי...* - הערכים מונחלים פה בדרך עקיפה - כל אחד עושה את התפקיד החברתי שלו.
|
||||
|
||||
> בישראל, הילד מתקרב לסכין? אוי אוי אוי, איזו הזנחה! בשבט בדרום אמריקה, הילד מגלף ראשי חצים, בלי להוריד אצבעות. ברור שהוא חייב לגלף חצים - איך הוא יצוד כבוגר?
|
||||
|
||||
> בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -230,7 +239,7 @@ Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנו
|
||||
|
||||
אם נהוג "לחטוף" אצלי בתרבות פליק או מכה, התוקפנות מתועלת פנימה; אם לא נהוג לחטוף בתרבות שלי, התוקפנות היא חיצונית - כלפי אחים, משפחה, או הסביבה.
|
||||
|
||||
###הקשר הזמן Chronosystem
|
||||
### הקשר הזמן Chronosystem
|
||||
כל ההקשרים האלו פועלים בהקשר של *זמן* - השלבים האלה והאינטרקציה בין כל השלבים האלה והילד משתנים כל הזמן במרוצת הזמן. ילד בישראל ב2020 לא גדל כמו ילד בשנת 2000 - כל ההקשרים שהזכרנו קודם יפעלו עליו אחרת.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
- האם תינוק נולד עם כל טווח האמוציות?
|
||||
@@ -18,14 +18,14 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
|
||||
מה זה בכלל "אמוציות"?
|
||||
|
||||
> ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
> **אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות.
|
||||
|
||||
> **רגשות** אינם **אמוציות** - רגש הוא דבר פרטני; אמוציה היא תבנית כללית.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**רגשות** אינם **אמוציות** - רגש הוא דבר פרטני; אמוציה היא תבנית כללית.
|
||||
|
||||
מדוע התפתחו בכלל אמוציות?
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
מה שמתוקשר באמוציה הוא ה*רגש* (אני מפחד) וה*סביבה* (יש שם סכנה - תיזהרו!)
|
||||
|
||||
|
||||
##חקר הבעות הפנים
|
||||
## חקר הבעות הפנים
|
||||
דארווין (1872) טוען שהבעות פנים אמוציונליות הן תוצר אבולוציוני של התנהגתות שהיו מותאמות לסביבה. הקשר בין הבעת הפנים לאמוציה הלך והתבסס במרוצת האבולוציה והפך להיות משהו מולד.
|
||||
|
||||
> למשל - **כעס** - מתעורר כאשר מכשול כלשהו עומד בדרך להשגת המטרה. נוצר תסכול ואנו מתכוננים לפעולה.
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
בתוך התרבות המערבית הצלחה במיון הייתה בתחום ה80% לגבי שמחה ובין 60-90% לגבי כעס. במחקרים בין תרבותיים, ההצלחות נעו בין 50-70%.
|
||||
|
||||
|
||||
###התיאוריה הנוירו-תרבותית
|
||||
### התיאוריה הנוירו-תרבותית
|
||||
לאור הממצאים האלה, Ekman מפתח את **התיאוריה הנוירו-תרבותית** להבנת אמוציות. היא מחלקת את ההבנה של אמוציות לרכיבים:
|
||||
|
||||
- נוירו
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
איך הסביבה מגיבה להבעת האמוציה שלנו
|
||||
|
||||
|
||||
##אמוציות מסדר ראשון
|
||||
## אמוציות מסדר ראשון
|
||||
אם אמוציות והבעות פנים הם באמת אבולוציוניות, הם אמורים לנכוח גם אצל תינוקות. אילו מן אמוציות יש לתינוקות, אם בכלל?
|
||||
|
||||
Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שעומדות בקריטריונים הבאים:
|
||||
@@ -118,7 +118,7 @@ Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שע
|
||||
ישנן 7 אמוציות שעונות לקריטריונים האלה - הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל ו*עניין*[^5]. יש המוסיפים גם אמוציה של *דאגה*, אבל היא שנויה במחלוקת.
|
||||
|
||||
|
||||
###התפתחות
|
||||
### התפתחות
|
||||
עם אילו אמוציות התינוק מגיע לעולם? לנו קשה לדעת, ובטח ובטח שלהורים. יש כמה גישות.
|
||||
|
||||
- [Discrete Emotion Theory](https://en.wikipedia.org/wiki/Discrete_emotion_theory)
|
||||
@@ -134,13 +134,13 @@ Lewis; Sroufe טוענים כי אמוציות מתפתחות, מתפצלות ו
|
||||
|
||||
- - בציר השלילי, מצוקה מתפתחת לעצב, כאשר גירוי מאוד מעניין נפסק, שמוביל לנסיגה פנימה והאטה[^8], וגועל[^7] (3 חודשים). ומשם לכעס[^9] (3 חודשים) ופחד[^10].
|
||||
|
||||
###פחד מזרים
|
||||
### פחד מזרים
|
||||
|
||||
פחד מזרים הוא אולי ההתפתחות האמוציונלית הכי בולטת בשנה הראשונה לחיים. הוא מופיע במקביל לחיוך אנדוגני (רצוני) אל האם. הוא מאופיין בהבעה קפואה, חוסר שביעות רצון או רתיעה. זוהי תופעה אוניברסלית, מותאמת וצפויה - אם כי יש הבדלים אישיים ונסיבתיים.
|
||||
|
||||
Spitz חשב שהפחד מזרים קשור לחרדת נטישה - אבל היום אנו חושבים, כמו Emde, שאלו שתי תופעות בלתי תלויות: יש הבדל בשיאים שלהן, קשה לייחס לפחד מזרים חוויה של אובדן אם (אין עדיין ביטוי לחרדה במצבי פרידה ממשיים), ופחד מזרים מופיע גם בנוכחות האם.
|
||||
|
||||
##אמוציות מורכבות
|
||||
## אמוציות מורכבות
|
||||
|
||||
Campos קובע שאמוציות מורכבות הן אמוציות עם מטרות חברתיות בהקשר חברתי, ונבדלות מהאמוציות הבסיסיות בכך ש -
|
||||
|
||||
@@ -163,6 +163,7 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים:
|
||||
|
||||
|
||||
> האם תינוקות חשים אמפתיה? [Uzefovsky, Paz & Davidov (2019)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31190326/)[^14] עשו ניסוי לבדוק.
|
||||
|
||||
> **בניסוי הראשון**, הוצגו לתינוקות שני סרטונים בהם דמות מרובעת עם עיניים עולה במעלה הר ופוגשת דמות עגולה באמצע הדרך.
|
||||
בסרטון הראשון, הדמות היא חברותית ונעימה, ושתי הדמויות מביעות רגש חיובי-נייטרלי.
|
||||
בסרטון השני, הדמות העגולה מתנהגת כבריון. הדמות המרובעת מביעה מצוקה.
|
||||
@@ -184,28 +185,28 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים:
|
||||
בניגוד לבושה, זהו כישלון *נקודתי* - כישלון במשימה מסוימת, ולא של העצמי. אשמה היא כלי תיקון עוצמתי - היא מניעה אותנו לפעול ולתקן את הטעות או המצב.
|
||||
|
||||
|
||||
> בושה ואשמה שונות זו מזו. [Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993)](https://psycnet.apa.org/record/1994-16993-001) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת ה*אופי* (אתה כזה וכזה) נוטים ל*בושה*, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר ב*פעולה* (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים ל*אשמה*)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בושה ואשמה שונות זו מזו. [Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993)](https://psycnet.apa.org/record/1994-16993-001) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת ה*אופי* (אתה כזה וכזה) נוטים ל*בושה*, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר ב*פעולה* (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים ל*אשמה*)
|
||||
|
||||
###מודעות עצמית זיהוי עצמי
|
||||
### מודעות עצמית זיהוי עצמי
|
||||
|
||||
####זיהוי עצמי במראה
|
||||
#### זיהוי עצמי במראה
|
||||
|
||||
בודקים זיהוי עצמי בצורה ממש ממש חמודה. מסמנים לילד נקודה אדומה בלי שהוא שם לב. משחקים איתו קצת כדי להסיח את דעתו, ואז מציבים בפניו מראה - הוא רואה את עצמו עם נקודה על המצח. אם הוא לא מבין שזה הוא, הוא יחפש את הדמות (מאחורי המראה, מסביב לחדר...). אם הוא *כן* מבין שזה הוא - הוא מנסה להוריד אותה מהמצח!
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=M2I0kwSua44)[^12].
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=M2I0kwSua44)[^12].
|
||||
|
||||
זיהוי עצמי במראה קשור גם בהבדלים בין-תרבותיים ([Kartner et al, 2012](https://www.researchgate.net/publication/260139802_The_development_of_mirror_self-recognition_in_different_sociocultural_contexts)) - פעוטות בעיר ובתרבויות אוטונומיות מזהים את עצמם מוקדם יותר. לא נמצא קשר בין כמות החשיפה למראות בסביבת הילד.
|
||||
|
||||
####מודעות עצמית גופנית
|
||||
#### מודעות עצמית גופנית
|
||||
פיאז'ה גם היה ער למודעות העצמית, שמופיעה סביב ~18 חודשים -
|
||||
|
||||
> Piaget recorded the following observation of his daughter Jacqueline at 18.5 months: “Jacqueline is standing on a rag (50 x 30 cm.), which she is trying to pick up. She pulls, is surprised at the resistance, but it does not occur to her to move. Finally, she gives up” (p. 351, obs. 168).
|
||||
Within a month she was able to solve such a problem. For Piaget, the objectification of the bodily self occurs as the infant becomes able to represent the body’s spatial and causal relations with the external world (Piaget, 1954)
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=k-rWB1jOt9s) - מבחן העגלה של מור.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=k-rWB1jOt9s) - מבחן העגלה של מור.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
[Baumrind, 1967](https://psycnet.apa.org/record/1967-05780-001) מבחינה בין שלושה מאפיינים המבחינים בין דפוסי הורות:
|
||||
@@ -35,15 +35,17 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
|
||||
|
||||
> דמיינו שההורים חוזרים עם הילד הביתה אחרי יום חם מאוד. הם מגיעים לדלת הבית והילד אומר, *אני רוצה לפתוח את הדלת*. הורים סמכותיים יתנו לילד (עם היכולות המוטוריקיה העדינה העלובות שלו) לנסות, אבל לא לבד - *אתה תחזיק, אני אסובב* - זה לא יהיה *לא* ולא יהיה *סבבה, תסתדר*.
|
||||
|
||||
> הורה *סמכותי* יעזור לילד ובשלב מסוים ייקח פיקוד.
|
||||
> הורה *סמכותני* לא יאפשר לילד לנסות.
|
||||
|
||||
> הורה *מתירני* יישב על המדרגות חצי שעה עד שהילד יצליח.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
כמובן, שכל ילד גורר הורות קצת שונה - והיציבותשל הדפוסים האלה שונים: הורה מתירני כנראה יישאר מתירני, סמכותיים וסמכותניים עלולים לזגזג קצת יותר, והורים לא מעורבים הם לרוב בעקבות נסיבות חיים קשות.
|
||||
|
||||
##הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות
|
||||
## הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות
|
||||
|
||||
| סגנון הורות | ילדות | גיל התבגרות |
|
||||
| --- | --- | --- |
|
||||
@@ -53,15 +55,15 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
| לא מעורבת | ליקויים בקשר, בקוגניציה, במשחק ובמיומנויות רגשיות וחברתיות | הישגים לימודיים נמוכים, דיכאון, כעס והתנהגות אנטי חברתית |
|
||||
|
||||
|
||||
> חשוב להבהיר - הממצאים האלה הם **מתאמיים**, ולא **סיבתיים!** אלו הקשרים ש*נצפו*, ולא *סגנון X גורר ילד Y*!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבהיר - הממצאים האלה הם **מתאמיים**, ולא **סיבתיים!** אלו הקשרים ש*נצפו*, ולא *סגנון X גורר ילד Y*!
|
||||
|
||||
|
||||
##אבות לעומת אמהות
|
||||
## אבות לעומת אמהות
|
||||
|
||||
מחקרים (ישנים למדי) מעידים שאבות נוטים יותר להיות סמכותניים.
|
||||
|
||||
##מבט תרבותי
|
||||
## מבט תרבותי
|
||||
|
||||
מחקרים ראשונים בתרבויות מערביות מעידים על דפוס ההורות הסמכותי כקשור לתוצאות חיוביות אצל ילדים ((https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0272431691111004)[Baumrind, 1991b], [Weiss & Schwarz, 1996](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131612)).
|
||||
|
||||
@@ -69,14 +71,14 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
|
||||
יתכן כי דפוס ההורות תלוי הקשר תרבותי ([Chao, 2001](sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/1467-8624.00381), [Mandara & Murray, 2002](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0893-3200.16.3.318)), או שהדפוס הסמכותי הוא המיטבי בתרבויות השונות ([Lamborn & Felbab, 2003](https://sci-hub.st/10.1016/s0140-1971(03)00059-9)).
|
||||
|
||||
> למשל, ילדים שגדלים ביפן או בקוריאה, שם יש מבחנים אקדמיים קשים מאוד, עלולים להרוויח יותר מסגנון סמכותני, שמציב גבולות ברורים - וילדים שגדלים בשבט באפריקה, שם יש פחות דרישות, ירוויחו מדפוס מתירני יותר.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למשל, ילדים שגדלים ביפן או בקוריאה, שם יש מבחנים אקדמיים קשים מאוד, עלולים להרוויח יותר מסגנון סמכותני, שמציב גבולות ברורים - וילדים שגדלים בשבט באפריקה, שם יש פחות דרישות, ירוויחו מדפוס מתירני יותר.
|
||||
|
||||
###ובישראל?
|
||||
### ובישראל?
|
||||
|
||||
בארץ, 33% מההורים הם סמכותיים, 30% הם מתירניים - יותר ביחס לרוב מדינות העולם - 22% הם סמכותניים ו15% הם מזניחים.
|
||||
|
||||
##הורות הליקופטר
|
||||
## הורות הליקופטר
|
||||
|
||||
זהו סגנון הורות של הורים ש*חגים סביב הילד* (כמו הליקופטר) ומפקחים על *ה כ ל* - תשלחי לי תמונה שהוא אכל, ואני אתקשר למפקד בצבא, ואני אכתוב לו את קורות החיים. ההורים האלו לא מסוגלים לשאת את המחשבה שהילד ייכשל, ומתוך החרדה הזו מתערבים בצורה גסה מדי בחיי הילדים. הורות הליקופטר ממשיכה לכל אורך החיים - בצבא, באוניברסיטה, בעולם התעסוקה. ההורות הזו מקשה על הילד להתמודד ולהסתגל בכוחות עצמו, ויוצרת תלות בעייתית. ילדים להורות כזו מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה, רווחה פסיכולוגית נמוכה, חרדה ונרקיסיסטיות[^2].
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||||
|
||||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||||
|
||||
> **התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו.
|
||||
|
||||
|
||||
##התיאוריה של בולבי
|
||||
## התיאוריה של בולבי
|
||||
|
||||
[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
|
||||
|
||||
@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||||
|
||||
###הקופיפים של הארלו
|
||||
### הקופיפים של הארלו
|
||||
|
||||
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
|
||||
|
||||
@@ -45,12 +45,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||||
|
||||
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
|
||||
|
||||
###הילדים של רוברטסון
|
||||
### הילדים של רוברטסון
|
||||
|
||||
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1].
|
||||
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
|
||||
@@ -60,15 +60,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||||
|
||||
|
||||
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.
|
||||
|
||||
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
|
||||
|
||||
###אתולוגיה
|
||||
### אתולוגיה
|
||||
|
||||
בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].
|
||||
|
||||
@@ -90,10 +90,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.
|
||||
|
||||
###התקשרות כהחתמה
|
||||
### התקשרות כהחתמה
|
||||
|
||||
> דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||||
|
||||
בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. **התקשרות** היא, למעשה, **ה*החתמה* בקרב תינוקות אנושיים** - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.
|
||||
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.
|
||||
|
||||
##2 קבוצות של תגובות
|
||||
## 2 קבוצות של תגובות
|
||||
|
||||
בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:
|
||||
|
||||
@@ -122,19 +122,19 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
דוגמת התרפקות ואחיזה
|
||||
|
||||
> אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
|
||||
|
||||
##מערכת ההתקשרות
|
||||
## מערכת ההתקשרות
|
||||
|
||||
הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.
|
||||
|
||||
> **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך).
|
||||
|
||||
###4 שלבי התפתחות
|
||||
### 4 שלבי התפתחות
|
||||
|
||||
1. השלב הקדם-התקשרותי
|
||||
|
||||
@@ -150,20 +150,20 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.
|
||||
|
||||
##מערכות הפחד והחקירה
|
||||
## מערכות הפחד והחקירה
|
||||
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
|
||||
פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
|
||||
|
||||
##מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
|
||||
## מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
|
||||
|
||||
אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל **מערכות ההתחברות** של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות[^5] עם האחר.
|
||||
|
||||
מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה ב**מערכת הטיפולית** - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון[^6].
|
||||
|
||||
|
||||
##מודל עבודה פנימי
|
||||
## מודל עבודה פנימי
|
||||
|
||||
ההתקשרות מעצבת את **מודל העבודה הפנימי** שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן.
|
||||
|
||||
@@ -186,15 +186,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
## התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
|
||||
> [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות.
|
||||
|
||||
> שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר.
|
||||
|
||||
ה*מצב* מורכב מ8 קטעים במידת מתח הולכת ועולה:
|
||||
|
||||
@@ -228,7 +228,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
כאן ניתן לראות יותר בבירור את סוג ההתקשרות.
|
||||
|
||||
##סוגי התקשרות
|
||||
## סוגי התקשרות
|
||||
|
||||
אינסוורת' מוצאת שלושה סוגי התקשרות:
|
||||
|
||||
@@ -262,12 +262,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk)
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU)
|
||||
|
||||
**בהתקשרות בטוחה**, האמא נוכחת וליסה חוקרת את הצעצועים. הדמות הזרה נכנסת - וליסה הולכת אל האם. האם הולכת - וליסה במצוקה; הזרה לא מצליחה לנחם אותה. הזרה עוזבת ואמא חוזרת - וליסה מיד נרגעת, וחוזרת לחקור.
|
||||
|
||||
@@ -295,7 +295,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
- הבדלים בין תרבותיים
|
||||
|
||||
|
||||
##השפעת ההתקשרות בהמשך החיים
|
||||
## השפעת ההתקשרות בהמשך החיים
|
||||
|
||||
אוקיי, משוגעים שכמותכם, אבחנתם ילד בן שנה. אז מה? מה זה משנה? מחקרי אורך מראים כי ילדים עם התקשרות בטוחה:
|
||||
|
||||
@@ -316,7 +316,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
התקשרות בטוחה מנבאת יכולות חברתיות טובות יותר, ופחות בעיות החצנה ובעיות הפנמה לאורך התפתחות החיים - ולהיפך: התקשרות לא בטוחה מכל סוג נקשרה בבעיות החצנה ובעיות הפנמה[^7].
|
||||
|
||||
##מה קובע את איכות ההתקשרות?
|
||||
## מה קובע את איכות ההתקשרות?
|
||||
|
||||
איינסוורת' ומיין קבעו כי הגורם המכריע הוא התגבותיות של האם - עד כמה מענה האם לילד עקבי, רגיש ומתייחס במדויק, ומותאם לאותות של הילד.
|
||||
|
||||
@@ -333,10 +333,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
האם דוחה את התינוק.
|
||||
|
||||
|
||||
> מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.
|
||||
|
||||
###מדדי התקשרות
|
||||
### מדדי התקשרות
|
||||
|
||||
אז איך בודקים התקשרות? [De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) אומרים שזה דרך:
|
||||
|
||||
@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
המשתנה המשפיע ביותר הוא **הרגישות האימהית** (אפקט בינוני).
|
||||
|
||||
###מנטליזיציה
|
||||
### מנטליזיציה
|
||||
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
|
||||
@@ -374,11 +374,11 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
המנטליזציה מתווכת בידי גורמים אחרים - כמו היכולת בפועל של ההורה לטפל בתינוק (אוקיי, הבנתי מה קורה בעולם שלו - אני יודע לפתור את זה?).
|
||||
|
||||
##Adult Attachment Interview
|
||||
## Adult Attachment Interview
|
||||
|
||||
[Main, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/t02879-000) פיתחה את הAAI - כלי לבחינת ההתקשרות של מבוגרים בדיעבד.
|
||||
|
||||
###מהלך
|
||||
### מהלך
|
||||
|
||||
1. תחילה, הנבדק מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות.
|
||||
|
||||
@@ -396,7 +396,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
השאלון בודק גם את ה**עקביות** של המרואיין בתשובות שלו - האופי הלא פשוט של השאלון מוביל לפעמים לסתירות, לרלורים, קיצורים וכדומה.
|
||||
|
||||
###סיווגים
|
||||
### סיווגים
|
||||
|
||||
הראיון מסווג ל:
|
||||
|
||||
@@ -425,7 +425,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
למרות המתאם החזק, יש ויכוח חזק סביב מה הAAI בדיוק מודד - התקשרות של ההורה? תפקוד קוגניטיבי? וכו'.
|
||||
|
||||
##העברה בין דורית
|
||||
## העברה בין דורית
|
||||
|
||||
[Steele et al., 1996](https://-sci-hubt.st/https://doi.org/10.1037/0022-006X.64.1.22) בדקו את טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מההורים - שם הAAI של כל הורה ניבא את טיב הקשר. כלומר, נבדק הAAI של האבא וגם של האמא, ואז בדקו את ההתקשרות של הילד עם כל אחד מההורים (יכול להיות שונה לכל הורה!).
|
||||
|
||||
@@ -437,7 +437,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפלקטיבית של ההורה. כלומר, גם הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך העמקת המודעות ושינוי מודע בדפוסי התגובתיות שלהם כלפי הילדים.
|
||||
|
||||
|
||||
##ריבוי דמויות התקשרות
|
||||
## ריבוי דמויות התקשרות
|
||||
|
||||
האם אפשר להיקשר לכמה דמויות? בולבי סבור שההתקשרות **מונוטרופית** שקיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית (אמא) ולאחריה יכולול להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות (אבא וכו'). כלומר, ההשפעה של האמא הכי מכרעת.
|
||||
|
||||
@@ -478,7 +478,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים.
|
||||
|
||||
|
||||
##הבדלים בין תרבותיים
|
||||
## הבדלים בין תרבותיים
|
||||
|
||||
שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה.
|
||||
|
||||
@@ -504,7 +504,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
[Sagi et al, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131299); [Scher & Mayseless, 2000](https://sci-hub.st/10.1111/1467-8624.00253); [Zavi et al., 2000]()
|
||||
|
||||
###התקשרות ולינה משותפת
|
||||
### התקשרות ולינה משותפת
|
||||
|
||||
בישראל, בקרב הילדים שגדול בלינה משותפת נמצא אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית\מתנגדת [Van Ijzendoorn & Sagi, 1999]()
|
||||
|
||||
@@ -538,7 +538,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
לחברים גם יש השפעה. [Weiss, 2004]() גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות".
|
||||
|
||||
##עקביות
|
||||
## עקביות
|
||||
|
||||
ההתקשרות הכי יציבות הן ההתקשרות בטוחה וההתקשרות הלא מאורגנת. היציבות נקשרה בנסיבות החיים, דוגמת המצב החברתי-כלכלי - ככל שהוא ירד היציבות יורדת.
|
||||
|
||||
@@ -550,7 +550,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
חתונה גם יכולה לשנות דפוסי התקשרות - אנשים חרדים שמתחתנים עם אנשים עם התקשרות בטוחה לעיתים מפתחים אט-אט התקשרות בטוחה בעצמם (וכמובן מגינה על ילדיהם - די בהתקשרות בטוחה אחת)[^9].
|
||||
|
||||
##עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות
|
||||
## עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות
|
||||
|
||||
[Johnsohn, Dweck & Chen, 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2007.01929.x) בודקים האם תינוקות שמראים סגנון התקשרות מסוים הם בעלי מודלים פנימיים מתאימים.
|
||||
|
||||
@@ -561,14 +561,14 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
תינוקות עם התקשרות בטוחה הסתכלו יותר על המצב הלא-בטוח (*למה היא מתרחקת? מה היא עושה?*).
|
||||
|
||||
|
||||
##מעגלי התאמה ושיבוש
|
||||
## מעגלי התאמה ושיבוש
|
||||
|
||||
לפעמים ההורים טועים בתגובות שלהם - חשבתי שהוא רעב אבל הנה, הוא דוחף את הבקבוק. למעשה, אנחנו טועים ב70-80% מהפעמים! איך עדיין יש ילדים עם התקשרות בטוחה? באמצעות **תיקונים**. הורות רגישה מתבטאת לאו דווקא בקליעה בול לצרכי התינוק, אלא בתיקון.
|
||||
|
||||
ב[מחקר הstill face](https://www.youtube.com/watch?v=YTTSXc6sARg), האמא משחקת עם התינוקת שלה, ואז מונחית, על ידי החוקרים, לא להגיב לתינוקת בהבעת הפנים. התינוקת מנסה נואשות לסחוט תגובה מהאמא, ומהר מאוד נכנסת למצוקה. מרגע שהאמא מגיבה שוב - התינוקת מיד נרגעת - סימן להתקשרות בטוחה: היא מאמינה באמא שלה. גם שיבוש כל כך דרמטי מיד הסתדר מרגע שהאמא ידעה "לתקן".
|
||||
|
||||
> סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן.
|
||||
|
||||
[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
|
||||
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
|
||||
מזל טוב! נולד לנו תינוק. האם הוא רואה? האם הוא שומע? עד כמה חדה הראייה שלו, והשמיעה שלו? איך יודעים?
|
||||
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
|
||||
התינוק יקיים אינטרקציה עם העולם דרך אופנויות החישה השונות, ולכן חשוב לדעת מה הוא יכול ולא יכול לעשות.
|
||||
|
||||
##התרגלות והפרת התרגלות
|
||||
## התרגלות והפרת התרגלות
|
||||
|
||||
**התרגלות** (Habituation) והפרת ההתרגלות היא האמצעי הטוב ביותר לחקור את יכולות החישה שלש התינוק.
|
||||
|
||||
@@ -26,12 +26,12 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
אחרי שנחשוף את התינוק לאותו הגירוי - שוב ושוב ושוב - תגובת ההתכווננות הראשונית הולכת ויורדת, והקשב מוסט לאזורים אחרים; הגירוי הזה *כבר לא חדש*.
|
||||
התרגול היא אחד הביטויים הראשונים של זיכרון; התינוק מזהה שהוא כבר נתקל בגירוי הזה, ומשתעמם.
|
||||
|
||||
> התגובה הזו לא ייחודית לתינוקות - היא קיימת גם במבוגרים; שם זה פשוט לא מעניין.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
התגובה הזו לא ייחודית לתינוקות - היא קיימת גם במבוגרים; שם זה פשוט לא מעניין.
|
||||
|
||||
|
||||
> דמיינו למשל, שצץ שדה תעופה בבאר שבע. בלילות הראשונים, רעש המטוסים *יטמטם* אתכם. אחרי כמה לילות? כלום.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו למשל, שצץ שדה תעופה בבאר שבע. בלילות הראשונים, רעש המטוסים *יטמטם* אתכם. אחרי כמה לילות? כלום.
|
||||
|
||||
|
||||
ההתרגלות היא חשובה מאוד - אחרת נהיה מוצפים כל הזמן בגירויים. אולם, כשהגירוי פתאום מתברר כ*כן* חדש - תתרחש **הפרת התרגלות**, ושוב תהיה תגובת התכווננות.
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
|
||||
3. הצגה במקביל של גירוי חדש לצד ישן - מה התינוק מעדיף? האם הוא מפנה את הקשב לגירוי החדש?
|
||||
|
||||
###מבחן Fagan
|
||||
### מבחן Fagan
|
||||
|
||||
האם תינוק בן 5-6 חודשים יודע להבדיל בין אדם קירח לתינוק? זה מה שבודק מבחן Fagan (Fagan & Singer).
|
||||
|
||||
@@ -54,9 +54,9 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
|
||||
בניסויי המשך, התרגלה קשר בין מהירות ההתרגלות לגיל, מהירות עיבוד המידע והאינטיליגנציה (Fagan & Haiken-Vasen, 1997). זה די מדהים - ממשהו דבילי כמו פרצופים אפשר לדעת לא רק מה התינוק מבין או לא מבין, אלא אפילו כמה הוא חכם!
|
||||
|
||||
##החושים
|
||||
## החושים
|
||||
|
||||
###מגע
|
||||
### מגע
|
||||
|
||||
באופן מטריד, איבר החישה הדגול ביותר בגופינו הוא העור.
|
||||
|
||||
@@ -69,21 +69,21 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
|
||||
מצבים רבים בהמשך החיים - ADHD, לקויות למידה וכדומה - קשורים מאוד בשלב הסנסורי המוקדם הזה.
|
||||
|
||||
###טעם
|
||||
### טעם
|
||||
|
||||
מחקרים מראים שילודים מבחינים בין ארבעת הטעמים - מלוח, חמוץ, מתוק ומר - הבחנה שנמצאה אפילו ברחם[^2].
|
||||
|
||||
הילודים מעדיפים מתוק - מה שמשדר, *יש כאן אוכל מלא קלוריות - כדאי לצרוך אותו!*[3^]. איך אומרת שרית חדד, *גם מתוקים הם סוג של נחמה*[^4].
|
||||
תגובותיהם של ילודים לטעמים דומות מבחינת הבעות הפנים לתגובות של מבוגרים.
|
||||
|
||||
###ריח
|
||||
### ריח
|
||||
|
||||
חוש הריח הוא החוש המפותח ביותר כבר בלידה. Steiner (1979), MacFarlane (1975), Rosenstein & Oster (1988) כולם עומדים על כך שתינוקות מציגים את אותן הבעות הפנים לריחות מסוימים *מיד לאחר הלידה* - עשר שעות או פחות!
|
||||
זה מנגנון מאוד בסיסי וראשוני - אפילו תינוקות שנולדים ללא קליפת מוח מתפקדת (או בכלל) ניחנים בחוש ריח מלא ומפותח.
|
||||
|
||||
ההשערה היא שהריח הוא צורך אבולוציוני בולט - לדעת מה מקולקל, מה מתוק, ואפילו האם החלב הוא החלב של האמא של התינוק. באופן מרתק, הקשר הזה עובד הפוך; האמהות יודעות לזהות את הריח של התינוק שלהן.
|
||||
|
||||
###שמיעה
|
||||
### שמיעה
|
||||
|
||||
השמיעה מתחילה להתפתח החש מהחודש השישי להיריון. הרגישויות שלהם שונות - הם רגישים יותר, למשל, לקול האנושי, ולדיבור איטי ומודגש; תינוקות מעדיפים דיבור אנושי על פני *כל גירוי אחר*, קול נשי על פני כל קול אחר, ובמיוחד - קול אמו על פני כל קול אחר. הרגישות הזו ניכרת עוד מהרחם - תינוקות שלא מגיבים ככה באיזור השבוע ה28 לרוב מתבררים כחירשים.
|
||||
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
מחקרים עומדים על כך שתינוקות מסוגלים לתפוס צלילים מורכבים, ואפילו מעדיפים הרמוניות. הם מבחינים בין מגוון רחב של הברות, גם לא בשפת האם; תינוק יפני, למשל, ידע לזהות את הצליל *לה* למרות שאין *לה* בשפה היפנית[^5].
|
||||
היכולת הזו אובדת בהדרגה, אבל עד אז - כל תינוק, בכל מקום בעולם, יכול ללמוד כל שפה כשפת אם[^6].
|
||||
|
||||
###ראייה
|
||||
### ראייה
|
||||
|
||||
הראייה היא החוש הכי פחות מפותח בלידה, מתוקף הנפח האדיר שלו במוח. חוסר בשלות של האזורים הקורטיקליים, של העיניים עצמן ושל המרחק ביניהן, ושל יכולות העיבוד מוביל למגבלות חדות ראייה ומיקוד.
|
||||
|
||||
@@ -108,11 +108,11 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
|
||||
תינוק שזה עתה נולד יראה בשחור-לבן מטושטש. לאחר 3 חודשים, הוא רואה בצבע חלש ותמונה מטושטשת. תוך חצי שנה יש השתפרות מסוימת ויכולת הבחנה בגוונים, ולאחר שנה חדות הראייה שלו ותפיסת הצבע שלו כבר דומה לזו של אדם בוגר (Conel, 1939-1967).
|
||||
|
||||
####סריקה חזותית
|
||||
#### סריקה חזותית
|
||||
|
||||
הילוד אינו פאסיבי; הוא כל הזמן סורק עם העיניים את הסביבה. תחילה, התינוק יסרוק בעיקר את הגבולות - דברים כמו המצח, הסנטר, שקעי העיניים וכדומה. לאחר חודשיים, התינוק יתחיל לפלוש לתוך הצורות ותווי הפנים - התינוק כבר יתחיל לזהות את תווי הפנים של האם.
|
||||
|
||||
#####תפיסת פנים
|
||||
##### תפיסת פנים
|
||||
|
||||
Fantz (1961) הדגים שתינוקות מעדיפים להביט על דוגמאות מורכבות (פסים, משבצות, פנים[^7]) בעלות ניגדוי בהירות חזקים (שחור-לבן). הם הכי נמשכים לדוגמאות המציגות ניגודים בקצוות.
|
||||
|
||||
@@ -120,12 +120,13 @@ Mondloch et al, 1999 הראו כי לתינוקות יש העדפה למבנה
|
||||
החוקרים סבורים שזה קשור למנגנון ההתקשרות - כבר בשעות הראשונות, התינוקות עושים מאמץ אדיר לזהות את הדמות המטפלת, מי שהיא לא תהיה, ולהתלות בה.
|
||||
|
||||
> האם ידעתם אי פעם להבחין בין למורים? אפילו חוקרי למורים מנוסים לא מסוגלים להבחין ביניהם בשום צורה. באופן מרתק, תינוקות צעירים מאוד - בגיל חצי שנה או פחות - *כן* מצליחים - ומאבדים את היכולת הזו כשהראייה מבשילה!
|
||||
|
||||
> המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים *פי 1.5 קשריים סינפטיים* ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות!
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו שמסיכות רפואיות (כאלו מתקופות הקורונה) פוגעות ביכולות של ילדים לזהות פרצופים.
|
||||
|
||||
####תפיסת עומק
|
||||
#### תפיסת עומק
|
||||
|
||||
ישנם מספר רמזים שמאפשרים תפיסת עומק:
|
||||
|
||||
@@ -142,7 +143,7 @@ Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - ל
|
||||
|
||||
גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק - במידה רבה הוא עדיין חסר את ההתנסות ואת הידע גיצד להשתמש בפועל במידע הזה. כך, למשל, אף על פי שבגיל 9 חודשים תינוקות מסוגלים בוודאות לתפוס עומק ולהשתמש בכל סוגי הרמזים, נמצא שהפרשנות מושפעת מהפרשנות שלהם - מהתרבות, מהאם, ומהחפץ שמוצג להם - פעוטות (18-30 חודשים) עושים טעויות הערכה (Scale Errors) הקשורים לאינטרקציה שלהם עם חפצים בגדלים שונים, אף על פי שהם תופסים את הגודל בצורה הנכונה.
|
||||
|
||||
##מניעה, איתור וטיפול מוקדם
|
||||
## מניעה, איתור וטיפול מוקדם
|
||||
|
||||
נוכחנו שתינוקות לא מגיעים לעולם *טאבולה ראסה*, אלא עם יכולות מסוימות. החושים מתפתחים כבר ברחם, ותינוקות שונים יוולדו עם בשלות שונה - וכמובן, תינוקות יפגינו יכולות חושיות שונות בכל גיל.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
**התקשרות**, היצמדו של התינוק לדמות מטפלת קבועה, היא עניין מהותי בהתפתחות התינוק, שנלמד תחילה בהיעקר מהיעדרו - תינוקות בלי אמא או דמות מטפלת קבועה.
|
||||
|
||||
@@ -25,10 +25,10 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
|
||||
|
||||
- האם דמות טיפולית מוגבלת בשכלה עדיפה על היעדר דמות בכלל?
|
||||
|
||||
##חסך
|
||||
## חסך
|
||||
|
||||
> **חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת.
|
||||
|
||||
|
||||
עד שנות ה40 של המאה הקודמת, בסביבות מלחמת העולם השנייה, היו הרבה יתומים ובתי יתומים, והם לא ממש עניינו אף אחד - רובם (75%+) היו מתים בבתי היתומים.
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
|
||||
|
||||
לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא:
|
||||
|
||||
###Spitz - מחקר מנקודת מבט תיאורטית
|
||||
### Spitz - מחקר מנקודת מבט תיאורטית
|
||||
|
||||
Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו.
|
||||
|
||||
@@ -67,16 +67,16 @@ Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאו
|
||||
ואם האמא תשוב? האם התינוק יתאושש?
|
||||
לאחר איחוד מחדש עם האם עד 3 חודשים חסך, נצפתה עלייה של 25 נקודות. לאחר 3-5 חודשי חסך, העלייה הייתה של 12.5 נקודות; לאחר 5 חודשים או יותר, הנזק היה בלתי הפיך.
|
||||
|
||||
> [סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI)
|
||||
|
||||
####Hospitalism
|
||||
#### Hospitalism
|
||||
|
||||
לאחר 5 חודשים של חסך אימהי מוחלט או חסך בחצי הראשון של השנה הראשונה, התינוקות הפגינו תסמונת *Hospitalism* - החלשות של הגוף, נטיה למחלות וזיהומים ושיעורי תמותה מוגברים. רוב השורדים היו בעלי עיכוב התפתחותי.
|
||||
|
||||
כל זאת לעומת ילדי בתי הילדים, שהתפתחו כילדים בריאים וסקרנים.
|
||||
|
||||
###Skeels - מחקר מעבודת שדה
|
||||
### Skeels - מחקר מעבודת שדה
|
||||
|
||||
Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילדים שנולדו מחוץ לנישואים או שהמשפחות ויתרו עליהם, ורואה שני תינוקות - בנות 13 ו16 חודשים - שלקו במוגבלות שכלית (תפקוד של 7 חודשים). באותו המוסד, הוא נתקל בזוג נערות - בנות 17 ו18 - שלוקות אף הן במוגבלות שכלית - בתפקוד גיל 7-9. הוא חוזר לאחר כמה חודשים, ונתקל שוב בפעוטות - שלתדהמתו, מתפקדות באופן תקני ונורמטיבי לגמרי. מתברר לו שהנערות אימצו את הפעוטות, והקשר הזה עזר להן לשגשג.
|
||||
|
||||
@@ -90,7 +90,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד
|
||||
|
||||
לאחר 21 שנה, כל ילדי קבוצת הניסוי קיימו את עצמם - 12 שנות לימוד, שניים מהם למדו באוניברסיטה, 11 מהם התחתנו. הילדים שלהם היו בעלי IQ בטווח הנורמה ולמדו במוסדות רגילים. בקבוצת הביקורת, 1 מת בגיל ההתבגרות, 4 מאושפזים (3 במוסד ללקות שכלית, 1 במוסד לחולי נפש), ממוצע שנות הלימוד היה 3 ורק 2 התחתנו (ואחד התגרש).
|
||||
|
||||
###מחקרים עדכניים
|
||||
### מחקרים עדכניים
|
||||
|
||||
מחקרים עדכניים מצביעים על לקויות בהתפתחות הרגשית והחברתית בקרב ילדים במוסדות. אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים אלו הוא חברותיות בלתי מובחנת ויזהוי לקוי של רמזים חברתיים. אחד ההסברים שהוצעו ללקות זו היא שמקורה בזיהוי לקוי של הבעות פנים אמוציונליות, אשר מהווים את אבני הבסיס לחברתיות תקינה.
|
||||
|
||||
@@ -138,7 +138,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד
|
||||
|
||||
ההדרכה של הצוותים הייתה מוצלחת, והשינוי המבני העצים את ההצלחה עוד יותר. ההתערבות הביאה לשיפורים בולטים בכל המימדים אצל כולם, גם בקרב ילדים תקינים וגם בקרב ילדים בעלי לקות שכלית, ובמיוחד בקרב ילדים שחוו את השינוי למשך לפחות 9 חודשים.
|
||||
|
||||
##אפיגנטיקה
|
||||
## אפיגנטיקה
|
||||
|
||||
**אפיגנטיקה** היא חקר ההשפעה של גורמים סביבתיים על המבנה הגנטי ועל הביטוי שלו. הראייה כיום היא לא *יש לך גן X אז יקרה Y*, אלא *בהינתן תנאי סביבה כאלו וכאלו, גן הX שלך יופעל\לא יופעל ויקרה\לא יקרה Y*.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,12 +8,12 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
|
||||
ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים.
|
||||
|
||||
##מהי טראומה?
|
||||
## מהי טראומה?
|
||||
**טראומה**[^1] היא מונה שהתייחס בראשיתו לפציעה פיזית, והורחב במאה ה19 למונח נפשי.
|
||||
|
||||
בDSM, טראומה מוגדרת כמצב בו אדם חשוף חשיפה ממשית לפגיעה פיסית משמעותית, אלימות מינית, או איום במוות, כמו במצבים שהאדם:
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
|
||||
[^1]: *פצע* ביוונית.
|
||||
|
||||
##השלכות הטראומה
|
||||
## השלכות הטראומה
|
||||
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
|
||||
|
||||
חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
|
||||
@@ -39,16 +39,16 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
|
||||
כאשר תסמינים אלו מופיעים חודש ויותר לאחר החשיפה, נוכל לאבחן בטראומה.
|
||||
|
||||
##הפרעת דחק פוסט טראומטית
|
||||
> ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
{.is-success}
|
||||
## הפרעת דחק פוסט טראומטית
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
|
||||
הפרעה בעקבות טראומה, PTSD, מתפתחת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע טראומטי. הDC:0-5[^2] כולל 3 סוגים עיקריים של תסמינים:
|
||||
- *חוויה מחדש* של הטראומה באופן חזרתי וחודרני - במשחק, בחלומות, ב*פלאשבקים*.
|
||||
- הימנעות מגירויים שקשורים לטראומה ו\או ירידה בעניין בפעילויות חברתיות ו\או מהנות וברגשות חיוביים הרקשורים אליהם
|
||||
- שינויים בעוררות ובתגובתיות - דוגמת עוררות-יתר, עצבנות, קשיי ריכוז ושינה, דריכות, תגובתיות מוגברות לרעשים או גירויים בלתי צפויים.
|
||||
|
||||
###ביטוי בילדים לעומת מבוגרים
|
||||
### ביטוי בילדים לעומת מבוגרים
|
||||
ילדים מסתובבים בעולם בהנחת יסוד שהעולם הוא מקום מוגן ובטוח. אירועים טראומטיים פוגעים בהם במיוחד, ומועצמים לאור חוסר יכולתם להכיל קוגנטיבית את המצב - פגיעה בתחושה של ההבנה של "איך העולם עובד". חוסר האונים בעת האירוע מערערת את ביטחון הילד ביכולתו לשלוט על עצמו וסביבתו, ועלולה לפגוע הן בביטחון העצמי של הילד והן באמון בהורים, שלא הצליחו להגן עליו מהאירוע הטראומטי.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -71,10 +71,10 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
- נרמול התגובה הרגשית וחווית הקושי - להגיד להם שזה בסדר ("זה בסדר שאתה לא נרדם, גם לי קשה להירדם")
|
||||
- חמלה עצמית - כדי למנוע עומס מוגזם ואשמה אצל ההורים (Good enough parenting)
|
||||
|
||||
##תיווך נכון של אירועי חירום
|
||||
## תיווך נכון של אירועי חירום
|
||||
|
||||
> [הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
|
||||
- מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר
|
||||
- לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
- לשים לב לשפה הלא-מילולית - ילדים מייחסים לה משקל גדול, לעיתים יותר משפה מילולית
|
||||
- חזרתיות וסבלנות ככל שנדרש - לילדים לוקח זמן לעבד
|
||||
|
||||
###עזרים נוספים
|
||||
### עזרים נוספים
|
||||
- פנייה לאיש מקצוע
|
||||
- סיפורים חברתיים!
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -9,21 +9,27 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
> הלוואי שהלידה תהיה קלה
|
||||
|
||||
> ושיהיה לנו בריא, הילד
|
||||
> שיהיה מאושר לפעמים
|
||||
|
||||
> וידלג מעל לתהומות
|
||||
> שיהיה לליבו כושר לשרוד
|
||||
|
||||
> שיהיה שכלו ער, שירחיק ראות.
|
||||
>
|
||||
> אך לא עד כדי
|
||||
|
||||
> ראית העתיד
|
||||
> מתת זו
|
||||
|
||||
> חסכו ממנו
|
||||
> חסדי שמים.
|
||||
|
||||
> *מתוך **מעשה שהחל**, ויסלבה שימבורסקה*
|
||||
|
||||
התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal).
|
||||
@@ -37,8 +43,8 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
[^1]: שיעור תמותת התינוקות הוא מדד טוב למצב הבריאותי במדינה נתונה - רק מערכת בריאות טובה יודעת להתמודד עם האתגרים שמאפיניים את התקופה הזו.
|
||||
[^2]: שיעור המוות עד גיל שנה הוא הגבוה ביותר עד לפחות גיל 55.
|
||||
|
||||
##מבחני אפגר וברזלטון
|
||||
###מבחן אפגר
|
||||
## מבחני אפגר וברזלטון
|
||||
### מבחן אפגר
|
||||
|
||||
המבחן הוא בדיקה קצרה שמתבצעת דקה, וחמש דקות אחרי הלידה. הוא נמדד בחמישה מדדים:
|
||||
|
||||
@@ -74,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
[^3]: איך יכול להיות שדופק תקין של תינוק כל כך גבוה? עמית מסביר - *הוא קטן!*
|
||||
|
||||
###מבחן ברזלטון
|
||||
### מבחן ברזלטון
|
||||
מבחן נוסף הוא מבחן ברזלטון (NBAS) Neonatal beavioral assessment test.
|
||||
המבחן מייצר פרופיל הכולל את ההתנהגויות של הסתגלניות, נק' החוזק והחולשה של התינוק. הוא כולל 28 פריטים התנהגותיים ו18 פריטי רפלקסים.
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +95,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
**בניגוד לאפגר**, זהו לא מבחן שמבצעים בשגרה (הוא נורא ארוך), אלא רק לצרכי מחקר או בעקבות פגות.
|
||||
|
||||
|
||||
##דיכאון אחרי לידה
|
||||
## דיכאון אחרי לידה
|
||||
כחצי מהיולדות חובות *דכדוך אחרי לידה* (Baby blues) ב24 שעות שלאחר הלידה[^4].
|
||||
לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.
|
||||
|
||||
@@ -103,7 +109,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
[^4]: *אפילו בלידה מהסרטים*, אומר עמית, *וסרט אמריקני, לא מזרח-תיכוני - האמא יוצאת מחדר הלידה עם האיפור והכל*.
|
||||
[^5]: החוק, למשל, מעניש נשים שהמיתו את התינוקות שלהן בשנה הראשונה ענישה חמורה פחות - ~5 שנים לעומת 15-25 בשאר המקרים (*לא עצה משפטית*, אומר עמית).
|
||||
|
||||
##רפלקסים
|
||||
## רפלקסים
|
||||
גם אפגר וגם ברזלטון בודקים רפלקסים - כנראה שזה חשוב! מה זה בכלל רפלקסים?
|
||||
|
||||
רפלקס זו תגובה אוטומטית "טבועה מראש" המתעוררת עקב גירוי מסוים. הרפלקסים מאפשרים לתינוק להגיב אל הסביבה בדרך מאורגנת ומסתגלת עוד לפני התנסות למידתית. לילוד ישנם יותר מ20 רפלקסים!
|
||||
@@ -151,10 +157,10 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
[^6]: לא לגלות להורים - שמשוכנעים שהתינוק מחייך אליהם. הוא לא רואה אותם, לא מזהה אותם, וזה לא קשור לכלום.
|
||||
|
||||
##מצבי הילוד
|
||||
## מצבי הילוד
|
||||
- נמנום
|
||||
---
|
||||
###שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM)
|
||||
### שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM)
|
||||
ילודים ישנים 17-20 שעות *בממוצע*, שפזורים באופן די אחיד לאורך היממה.
|
||||
התינוק מסגל דפוס מלא של יום\לילה - ערות ברוב היום ושינה רציפה בלילה - רק אחרי *שנה*. תנומות יום נעלמות לגמרי רק אחרי *ארבע שנים!* (פרופ' אבי שדה, אונ' ת"א)
|
||||
ככל שהתינוק מתגבר, שעות השינה הולכות ומתרכזות סביב הלילה, אבל לוקח זמן רב לתנומות יום להיעלם לגמרי.
|
||||
@@ -174,7 +180,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
- ערנות לא פעילה
|
||||
זהו המצב הכי טוב לבדוק את התינוק.
|
||||
|
||||
###בכי
|
||||
### בכי
|
||||
בכי הוא הדרך הראשונה של התינוק לתקשר עם הסביבה. ישנם 4 סוגי בכי (Wolf):
|
||||
- בכי רעב - מתחיל בעוצמה הדרגתית ומתגבר
|
||||
- בכי של כעס - פתאומי וחזק יותר
|
||||
@@ -188,15 +194,16 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
בכי הוא גם אחד הסממנים לפגיעה מוחית - הבכי שונה.
|
||||
|
||||
> התינוק הממוצע בוכה 6-7% משעות היממה (86-100 דקות) - בהתחשב בכמה שהם ישנים, זה *המון*.
|
||||
|
||||
> למרבה המזל, הבכי הולך ופוחת ככל שהתינוק גדל, ונוטה להיות יותר פסיכולוגי (תשומת לב, כעס).
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
> עמית מציין שיש הורים שמנסים *לחנך* תינוקות לבכות פחות, וזו נטייה הרסנית. *בכי זה טוב, אנחנו אוהבים בכי* - הבכי הוא תסמין, והוא ייפסק כשיקבל מענה. *אם תינוק בוכה - לגשת!*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
עמית מציין שיש הורים שמנסים *לחנך* תינוקות לבכות פחות, וזו נטייה הרסנית. *בכי זה טוב, אנחנו אוהבים בכי* - הבכי הוא תסמין, והוא ייפסק כשיקבל מענה. *אם תינוק בוכה - לגשת!*
|
||||
|
||||
הבכי קשור גם בטמפרמנט של התינוק - יש תינוקות פחות בכיינים, ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן להירגע. התעלמות מהבכי תוביל לכך שהתינוק יתייאש בשלב מסוים - מה שישפיע לרעה על הקשר שלו עם ההורה.
|
||||
|
||||
##פגות
|
||||
## פגות
|
||||
פג הוא תינוק שנולד החל מהשבוע ה23-4 (לפני זה הם לא שורדים). אחוז הפגות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במדינות מפותחות פחות נולדים יותר פגים[^7]. הפגות קשורה במתח האם, בגורמים סביבתיים ובלידות קודמות. הפריות גם מעלות מאוד את הסיכוי לפגות - במיוחד בקרב תאומים\שלישיות (צפוף!).
|
||||
|
||||
חלק מהפגים נולדים במשקל לידה נמוך (LBW) - פחות מ2.5 ק"ג, *בלי קשר לשבוע הלידה*. תינוק שנולד פחות מ1.5 ק"ג מסווג כבעל משקל לידה נמוך מאוד (VLBW) - שוב, בלי קשר לשבוע הלידה.
|
||||
@@ -233,7 +240,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
[^7]: בבנגלדש, למשל, חצי מהתינוקות הם פגים!
|
||||
|
||||
|
||||
##פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון
|
||||
## פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון
|
||||
- פגיעות (vulnerability) - הרגישות של התינוק להינזק מגורמים חיצוניים
|
||||
יש תינוקות שמגיעים חרדתיים יותר, או עם מומים בלב.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
##התיאוריה הפסיכו-חברתית
|
||||
## התיאוריה הפסיכו-חברתית
|
||||
|
||||
|
||||
###אריק אריקסון
|
||||
### אריק אריקסון
|
||||
|
||||
[אריק אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson)[^1] פיתח את ה**תיאוריה הפסיכו-חברתית**, שמנסה לתאר, כמו פרויד ואחרים, איך האישיות מתפתחת. אלא שבניגוד לאלו, אריקסון מציב את התפתחות האישיות לכל אורך החיים - ולא רק בילדות ובגיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
###לעומת פרויד
|
||||
### לעומת פרויד
|
||||
|
||||
| גיל | השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד |
|
||||
| --- | --- |
|
||||
@@ -55,31 +55,31 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
אריקסון רואה את החיים כרצף שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי - שפתרון טוב עליו יקנה רווח לעתיד. ההתפתחות היא תהליך המוביל ל*אחדות האני* (לעומת האיד, אגו והסופר אגו) - קבלה של עצמך ושל מעגל חייך כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק.
|
||||
|
||||
###אמון לעומת חשדנות
|
||||
### אמון לעומת חשדנות
|
||||
|
||||
בגיל 0-1 שנים.
|
||||
|
||||
זוהי התקופה התלותית ביותר בחיי התינוק. הוא *חי ואוהב דרך הפה* (Erikson, 1963). הקשר החברתי בשלב הזה הוא בין הילד לאמו, וביניהם יוכל להיווצר אמון בסיסי, או חשדנות - ובמקרה הטוב, יפיק מהם תקווה - אמון בסיסי בעצמו ובאחר בהמשך החיים. מנגד, אם האם אינה מתפקדת טוב מספיק (לא באופן מושלם), תיווצר חשדנות - שתלווה את התינוק גם כן. אם האם מתפקדת מספיק טוב, נוצרת **תקווה** - שבסופו של דבר, התינוק יקבל את המענה; לא נדרשת הורות מושלמת.
|
||||
|
||||
###אוטונומיה לעומת בושה וספק
|
||||
### אוטונומיה לעומת בושה וספק
|
||||
|
||||
בגיל 1-3 שנים.
|
||||
|
||||
התינוק לומד להחזיק ולהרפות, מתחיל לחקור אוטונומיה, ומתחיל להכיר בושה וספק. *להחזיק ולהרפות* הם עניין של שליטה - הילד מגלה את היכולות שלו, לעיתים מצליח, ולעיתים נכשל, ומתחיל לחוש בושה וספק. הורים שמביעים אמון בילד, ומאפשרים לו חופש בהתאם ליכולותיו, שאינם שופטים אותו בחומרה, יעזרו לו לפתח **אוטונומיה**, שממנה יצמח **כוח רצון**.
|
||||
|
||||
###יוזמה לעומת אשמה
|
||||
### יוזמה לעומת אשמה
|
||||
|
||||
בגיל 3-5 שנים.
|
||||
|
||||
התינוק מתחיל ליזום, ומתחיל להשתחרר מהתלות בהורים שלו ובוחן את יכולתו בעולם. הוא מכיר במאבק עם ההורה מאותו המין - התסביך האדיפלי\אלקטרה של פרויד. אם מגיבים למאבק בחומרה, תתפתח אשמה, שיכולה לשתק את הילד. אולם אם ההורים מקבלים את היוזמה, ומתעלים אותה לערוצים מקובלים ומועילים, הילד ילמד לא להיכנע בצורה עיוורת לחברה - **הצבת מטרות**.
|
||||
|
||||
###חריצות לעומת רגששי נחיתות
|
||||
### חריצות לעומת רגששי נחיתות
|
||||
|
||||
בגיל 6-11 שנים.
|
||||
|
||||
הילד נכנס יותר לחברה - לבית הספר, לעבודה - בצורה יותר מחייבת: לטקסים, לפעולות חברתיות, בכלי החברה - לקרוא, לכתוב, חשבון, קשרים חברתיים. הילד לומד יכולות - כל חברה ויכולותיה שלה - ועובר חברות. אם הוא מצליח להסתגל לכל הרעש הזה, נהדר - תעלה **מסוגלות** (competence). מצד שני, אם ייכשל - בכתיבה, בציד, במה שזה לא יהיה בחברה שלו - הוא עלול לחוש נחיתות. בשלב הזה, הילד מתחיל לפתח מיומנויות שונות - כל חברה ומה שהיא מכוונת אליו.
|
||||
|
||||
###זהות לעומת בלבול תפקידים
|
||||
### זהות לעומת בלבול תפקידים
|
||||
|
||||
בגיל 12-18 שנים.
|
||||
|
||||
@@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
לא כולם מצליחים לגבש את הזהות הזו, ומובילים לבלבול תפקידים, שמובילה לתחלואה נפשית ואפילו לעבריינות. אולם צליחת המשבר הזה תוביל ל**נאמנות**, שתלווה אותו כל החיים.
|
||||
|
||||
|
||||
##ספרציה ואינדיוידואציה
|
||||
## ספרציה ואינדיוידואציה
|
||||
|
||||
[מרגרט מאהלר](https://en.wikipedia.org/wiki/Margaret_Mahler) לא התכוונה להיות התפתחותית - היא פסיכו-אנליטיקאית.
|
||||
|
||||
@@ -101,14 +101,14 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
השאיפה הבסיסית של הילד, אומרת מאהלר, היא לכיוון יצירת עצמאות, נפרדות מההורים, ויצירת אישיות ייחודית. התיאוריה מתארת מעבר משלב *אוטיסטי-נורמלי* - ייחוד מוחלט עם האם - להיפרדות פיזית ורגשית לכדי אדם נפרד.
|
||||
|
||||
|
||||
###השלב האוטיסטי הנורמלי
|
||||
### השלב האוטיסטי הנורמלי
|
||||
|
||||
מהלידה עד גיל חודש.
|
||||
|
||||
בשלב זה, התינוק לא באמת הגיח לעולם עדיין - הוא בעיקר ישן, לא רואה טוב, לא שומע טוב. הוא מנותק, ואין עדיין שום צורה - התינוק חווה את העולם כמערכת סגורה - רעב בא והולך, והתינוק לא מכיר בכך שהוא חי מבחוץ. מאהלר מושלת זאת לביצת ציפור. כל האנרגיה הנפשית מרוכזת כלפי פנים, ואין הבדל בין התינוק לאם.
|
||||
|
||||
|
||||
###השלב הסימביוטי
|
||||
### השלב הסימביוטי
|
||||
|
||||
מגיל 1-4 חודשים. זהו השלב החשוב ביותר אצל מאהלר.
|
||||
|
||||
@@ -122,9 +122,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו.
|
||||
|
||||
###ספרציה אינדיוידואציה
|
||||
### ספרציה אינדיוידואציה
|
||||
|
||||
####הבחנה
|
||||
#### הבחנה
|
||||
|
||||
מגיל 6-10 חודשים.
|
||||
|
||||
@@ -132,18 +132,18 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
האמא צריכה לאפשר לו את היציאה הזו החוצה, להיות חוף מבטחים עבורו. יש אמהות שנפגעות מזה, או שלא מאפשרות את זה, וככה מאיימות על ההפרדה הפיזית או הנפשית.
|
||||
|
||||
####אימון
|
||||
#### אימון
|
||||
|
||||
מגיל 10-15 חודשים.
|
||||
|
||||
> לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)!
|
||||
|
||||
הפנים של הילד החוצה. הוא יוצא וחוקר - את העולם, את עצמו - והוא עף על זה לגמרי. הוא מתחיל ללכת - ואוו! כמה רואים מפה! - הוא מגלה את היכולות שלו - מטפס, מגיע - זו **לידה פסיכולוגית**. יש פה התרחבות[^4] - גם ויזואלית, גם רגשית, התפעלות אדירה מהעולם. בצעדים הראשונים שלו, התינוק *מפנה את הגב לאמא*.
|
||||
|
||||
התינוק עובר ל*תדלוק רגשי* - די במבט חוקר לעבר אמא כדי שתתמוך בו, ולא חייבים מגע של ממש, אבל עדיין צריכים בסיס בטוח[^5]. האב מסייע במיוחד להיפרדות הזו - הוא פחות רגשי, פחות מוכר, ויותר פיזי.
|
||||
|
||||
####התקרבות מחדש
|
||||
#### התקרבות מחדש
|
||||
|
||||
מגיל 14-24 חודשים.
|
||||
|
||||
@@ -151,17 +151,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
ההתנהגויות נהיות סותרות - עדיין יש צורך גדול בהיפרדות, אבל גם ניסיון נוסף לקרבה. הפתרון כרגע, אומרת מאהלר, הוא להיות זמינים - להתרחק כשצריך, ולהתקרב כשצריך, להיות קשובה לילד - באופן שקט.
|
||||
|
||||
> לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
####אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי
|
||||
#### אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי
|
||||
|
||||
מגיל שנתיים-שלוש והלאה.
|
||||
|
||||
> לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
|
||||
זהו השלב האחרון, אך לא הסוף של התהליך - נעסוק בשלב הזה כל חיינו.
|
||||
|
||||
@@ -169,17 +169,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
הייצוג הזה נשאר די קבוע לאורך החיים, ולצידו נוצר גיבוש של **ייצוג עצמי** - תחושה של *מי אני*, **נפרד** מהאם.
|
||||
|
||||
> כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
|
||||
|
||||
###תרומת התיאוריה
|
||||
### תרומת התיאוריה
|
||||
|
||||
מאהלר תיארה בפנינו את התפתחותה התקינה של התפקוד הנפשי - הבחנה ואינטגרציה, והיכולת לבסס ייצוגים פנימיים. מהאלר המשיגה את האזורים ההתפתחותיים שנפגעים וגורמים למצוקה, לצורכי טיפול[^6]. התיאוריה של מאהלר תרמה גם לאבחון בגישה הפסיכודינאמית, בהיותה ציר להבחנה ואינטגרציה, וציר היכולת לביסוס ייצוגים פנימיים (PDM, 2006).
|
||||
|
||||
[Blatt et al., 1981]() מחזק את ההפרדה של מאהלר, ומכונן גם את ציר ההתייחסות - התקשורת של הילד ההולך ונפרד עם האם.
|
||||
|
||||
|
||||
###ביקורת
|
||||
### ביקורת
|
||||
|
||||
מחקרים עכשוויים על כך שהתינוקות בשלב האוטיסטי של מאהלר מגיבים, מבינים וערים הרבה יותר ממה שהיא מתארת (למרות שבכנות, לא היה לה מחקרים כאלו). ביקורת נוספת היא *השם* - שמתפרש כרמיזה שאם לא עוברים את השלב הזה, מתקבל *אוטיזם* - שזה פשוט לא נכון. ולבסוף, ישנה ביקורת על הדגש על האימא (כמו רוב החוקרים בתקופתה) - האבא מסוגל גם הוא למלא את אותם תפקידים אימהיים, ולכל הפחות תפקידים כלשהם בתהליך.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,40 +8,51 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
|
||||
> אבא,
|
||||
|
||||
> אני לא ילדה של כיסא.
|
||||
> מה נעשה?
|
||||
>
|
||||
> כשאני יושבת על כיסא
|
||||
|
||||
> כל-כך מסודרת,
|
||||
> כמו איזו גברת,
|
||||
|
||||
> בפרצוף רציני -
|
||||
> זאת לא אני.
|
||||
>
|
||||
> אני ילדה של שולחנות,
|
||||
|
||||
> וילדה של חלונות,
|
||||
> ואני באמת חושבת
|
||||
|
||||
> שקצה של שולחן הוא מקום טוב לשבת,
|
||||
> ואדן של חלון הכי טוב מכולם,
|
||||
|
||||
> כי רואים מצוין את כל העולם.
|
||||
>
|
||||
> רואים עצים וראים ענן ורואים אורות,
|
||||
|
||||
> כל רגע יש שם משהו לראות,
|
||||
> וכל יום רואים שם משהו חדש.
|
||||
|
||||
> אתמול ראיתי שלושה יונקי-דבש,
|
||||
> בלי גוזמה.
|
||||
>
|
||||
> ואתה יודע מה?
|
||||
|
||||
> לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן.
|
||||
> אז תבין, הכיסא לא נחוץ לי בעצם,
|
||||
|
||||
> אני פשוט לא ילדה של כיסא.
|
||||
> אז מה נעשה?
|
||||
|
||||
> שלומית הראבן, *אני לא ילדה של כיסא*
|
||||
|
||||
##מהו מזג?
|
||||
## מהו מזג?
|
||||
|
||||
**מזג** (או *טמפרמנט*) הוא ההבדל הבינאישי בין ילדים - אוסף ההבדלים הבינאישיים בעלות בסיס גנטי, מופיעות מוקדם בחיים והינן יחסית יציבות ([Goldsmith, 1987](https://psycnet.apa.org/record/1987-21545-001)). בגדול - *מה הילד עושה, ואיך*.
|
||||
|
||||
@@ -51,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
|
||||
כולם מסכימים שהסביבה באה בהשפעה עם המאפיינים האלה - ילד בכיין אינו גזירת גורל - אבל מידת ההשפעה וטיב היחסים ביניהם נתונים לויכוח לוהט.
|
||||
|
||||
###יציבות
|
||||
### יציבות
|
||||
עד כמה המזג יציב? ישנן שני סוגים של יציבות:
|
||||
|
||||
- יציבות **לרוחב** - מזג המתבטא במגוון רחב של מצבים
|
||||
@@ -61,13 +72,13 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
|
||||
יציבות יכולה להתחיל כבר ברחם. [Dipetro et al, 1996](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9022257/) חקרו עוברים שהיו מאוד פעילים ברחם בשבוע ה20 להיריון וראו שהם נטו להיות יותר פעלתיניים, יותר קשים להסתגל ופחות צפויים בגילאי 3 חודשים ו6 חודשים. מחקרה של פיונטלי מחזקת את הממצאים האלו - היא מדגימה כיצד, למשל, תינוקות חרדתיים כבר ברחם מפגינים חרדה גם אחר כך.
|
||||
|
||||
> כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (*עוד לפני שהרסנו להם את החיים!*), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (*עוד לפני שהרסנו להם את החיים!*), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים.
|
||||
|
||||
###אישיות
|
||||
### אישיות
|
||||
המזג הוא הגרעין הבסיסי שמתוכו מתפתחת האישיות. אותה אישיות תתפתח תוך אינטרקציה מתמדת עם הסביבה - לרבות הרגלים, ערכים, מיומניויות, דימוי עצמי, קוגניציה חברתית, תפיסת העצמי והאחר, ורבים אחרים.
|
||||
|
||||
##המודל של Thomas & Chess
|
||||
## המודל של Thomas & Chess
|
||||
בשיא תקופת הביהוויוריזם - שנות ה50 בארה"ב, [Thomas & Chess]() הריצו מדגם - [The New York Longitudinal Study]() טענו כי הגישה ההתנהגותית לא יכולה לעמוד על כל ההבדלים בין הילודים. הם שמו לב כיצד, ילדים שגדלו בסביבות עדינות ואוהבות, הפגינו בעיות התנהגות קשות, לעומת ילדים אחרים שגדלו בסביבות איומות ויצאו די בסדר. הם שמו לב להבדלים בין ילדים באותם הסביבות, והסיקו מכל זאת שחייב להיות גורם נוסף - אותו כינו **מזג**.
|
||||
|
||||
החוקרים הגדירו את המזג כסגנונות התנהגות, הדרך הטיפוסית שבה הילד מבצע פעילות ומגיב לדרישות הסביבה. הם דגמו 141, שהוריהם עברו ראיון מובנה, שכלל דיווח על סגנון התגובות של התינוק - ובהתאם לכך, הילדים דורגו על פני 9 מימדי טמפרמנט:
|
||||
@@ -84,7 +95,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
|
||||
מכל אלו עולים 3 מזגים:
|
||||
|
||||
###מזג קל
|
||||
### מזג קל
|
||||
(40%)
|
||||
- תינוקות נוחים
|
||||
- דפוס קבוע של שינה ואכילה
|
||||
@@ -93,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
- עוצמת התגובות שלהם אינה קיצונית
|
||||
- הורים לתינוקות אלו חווים גידול נוח יחסית ורגוע של תינוקם
|
||||
|
||||
###מזג קשה
|
||||
### מזג קשה
|
||||
([^2]10%)
|
||||
- עצבניים יותר
|
||||
- לא מפתחים דפוסי שינה ואכילה קבועים
|
||||
@@ -103,19 +114,19 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###הסתגלות איטית
|
||||
### הסתגלות איטית
|
||||
(15%)
|
||||
- מסתגלים לאט יותר, אבל בהצלחה
|
||||
- עצמת התגובות שלהם בינונית (נמוכה מבעלי המזג הקשה)
|
||||
|
||||
###טיב ההתאמה
|
||||
### טיב ההתאמה
|
||||
החוקרים טבעו את מושג **טיב ההתאמה** (Goodness of Fit) בין המזג של הילד לסביבה. ההתפתחות של הילד מיטבית כאשר הסביבה מתאימה למזג של הילד. הורים תזזיתיים עם ילדים רגועים, או הורים רגועים עם ילדים קשים, או הורים כאוטים עם ילדים שמסתגלים לאט - כל אלו יכולים לפגוע באיכות הקשר של הילד עם הסביבה[^3].
|
||||
|
||||
מנגד, טיב התאמה טוב - הורים רגישים שהצליחו לסייע לתינוק להתמודד עם הרגשות השליליים שלהם, קושי המזג התרכך מאוד לאחר כמה שנים[^1] (https://psycnet.apa.org/record/1998-03083-018)[Feldman et al, 1999].
|
||||
|
||||
לעניין המזג יש גם היבט הישרדותי - במצבים קשים יותר, תינוקות עם מזג קשה, שדורשים יותר משאבים, ייטו יותר לקבל אותם; במצבי קיצון, תינוקות נוחים עלולים פשוט לא לשרוד.
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
המודל ספג כמה ביקורות בולטות, וביניהן:
|
||||
|
||||
- מתבסס על דיווח עצמי של ההורים
|
||||
@@ -126,11 +137,11 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
|
||||
מעבר לזה, מה שמטריד אותנו אצל ילד זה מימדים מסוים - כמו נטייה לתסכול
|
||||
|
||||
##המודל של Rothbart
|
||||
## המודל של Rothbart
|
||||
|
||||
המודל של מרי רותברט מוותר על הקטגוריות ומתמקד במקומו במימדים, שקשורים בשני מרכיבי על - תגובתיות לעומת ויסות עצמי
|
||||
|
||||
###תגובתיות
|
||||
### תגובתיות
|
||||
רותברט אומרת שישנם הבדלים בינאישיים בתגובתיות (Reactivity) של מערכת העצבים. ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בהתעוררות של תגובות מוטוריות, רגשיות, התמצאות ושל המערכת האוטונומית והאנדוקרינולוגית בגוף בתגובה לגירויים[^4].
|
||||
|
||||
התגובתיות מגיעה לכדי ביטוי בנטיות שלנו:
|
||||
@@ -140,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
- להגיב ברגשות חיוביים
|
||||
- להתקרב לגירויים חדשים
|
||||
|
||||
###ויסות עצמי
|
||||
### ויסות עצמי
|
||||
ישנם הבדלים בינאישיים ביכולת הויסות העצמית (Self regulation) שלנו - הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית.
|
||||
ויסות עצמי היא היכולת לנטר ולווסת את ההתנהגות כדי לפעול להשגת מטרה רצויה או להסתגל לדרישות הקוגנטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים.
|
||||
הויסות העצמי מתפתח בהדרגה - לתינוקות יש רק מעט אסטרטגיות לוויסות (שינה, הסטת מבט, בכי), שהולכות ומתשכללות ככל שהתינוק גדל, ובקשר עם סביבת הטיפול.
|
||||
@@ -148,9 +159,9 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
רותברט מכנה את המימד הזה Effortful Control, וקושרת אותו בהיבטים ניהוליים של קשב ובתפקודים ניהוליים[^6].
|
||||
|
||||
|
||||
##מדידה
|
||||
## מדידה
|
||||
|
||||
###שאלונים
|
||||
### שאלונים
|
||||
Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמאופיינים ב -
|
||||
|
||||
- מהימנות גבוהה
|
||||
@@ -160,28 +171,28 @@ Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמ
|
||||
|
||||
ישנם שלושה שאלונים - IBQ, TBAQ, CBQ - שמפיק פרופיל לילד על פני מימדים רבים.
|
||||
|
||||
###תצפיות
|
||||
### תצפיות
|
||||
|
||||
Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים להערכת מזג במעבדה.
|
||||
|
||||
היא עושה זאת באמצעות מצבים מוגדרים מראש שמציבים בפני הילדים, לעיני החוקרים.
|
||||
|
||||
> [סרטון חמוד פיצוצים](https://www.youtube.com/watch?v=fAmyt5gRd3k) של תצפית במעבדה לפי רותברט
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[סרטון חמוד פיצוצים](https://www.youtube.com/watch?v=fAmyt5gRd3k) של תצפית במעבדה לפי רותברט
|
||||
|
||||
|
||||
##מזג והסתגלות
|
||||
## מזג והסתגלות
|
||||
|
||||
מזג הוא מנבא טוב של הסתגלות. ויסות עצמי טוב בגיל הגן (גבוה בEC) קשור להסתגלות טובה יותר לבית הספר, ולהישגים לימודיים טובים יותר. ישנו קשר בין יכולות ויסות לבין יכולת אמפטית, מיומנויות חברתיות ומקובלות חברתית. ויסות עצמי גם מנבא מוסר כפי שנמדד בגיל בית הספר ([Kochanska et al, 1997](https://psycnet.apa.org/record/1997-07406-004))
|
||||
|
||||
> [ניסוי חמוד פיצוצים - ניסוי המרשמלו](https://www.youtube.com/watch?v=QX_oy9614HQ&pp=ygUbdGhlIG1hcnNobWFsbG93IGV4cGVyaW1lbnQg)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ניסוי חמוד פיצוצים - ניסוי המרשמלו](https://www.youtube.com/watch?v=QX_oy9614HQ&pp=ygUbdGhlIG1hcnNobWFsbG93IGV4cGVyaW1lbnQg)
|
||||
|
||||
בניסוי המרשמלו, נבדקה היכולת של ילדים בני 3-5 שנים לדחות סיפוקים - לאכול מרשמלו. ילדים שלא אכלו את המרשמלו עד שהנסיינית חזרה קיבלו מרשמלו נוסף - ואלו שאכלו אותו, לא.
|
||||
|
||||
הילדים שחיכו יותר היו בגיל ההתבגרות והיו יותר בעלי-יכולת חברתית ואקדמית, יותר מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ולהתמודד עם מצבים מתסכלים ([Mischel et al, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1972-20631-001), [Mischel, 1989](https://psycnet.apa.org/record/1989-39650-001)).
|
||||
|
||||
##הבדלים בין תרבותיים
|
||||
## הבדלים בין תרבותיים
|
||||
השוואות בין תינוקות סינים ויפניים לילדים לבנים מצפון אמריקה הראו שתינוקות מהמזרח[^7]:
|
||||
- פחות פעלתנים וקולניים
|
||||
- מביעים פחות רגש - מחייכים, צוחקים ובוכים פחות
|
||||
|
||||
@@ -8,37 +8,38 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
|
||||
**טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.
|
||||
|
||||
##Game לעומת Play
|
||||
## Game לעומת Play
|
||||
|
||||
**Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
|
||||
|
||||
טיפול במשחק מתבסס על Play.
|
||||
|
||||
##מדוע לטפל במשחק?
|
||||
## מדוע לטפל במשחק?
|
||||
|
||||
למה לא פשוט לדבר?
|
||||
|
||||
> מתה על האימהות האלה ש: "אני לא מכניסה אותו לגן לפני שהוא יודע לדבר, ככה אני בטוחה שלא מתעללים בו".
|
||||
|
||||
> חמודה לא משנה מה קרה לו בגן אם תשאלי אותו "איך היה בגן?"
|
||||
> הוא יגיד תמיד: "כיף"
|
||||
|
||||
###עוקף תקשורת מילולית
|
||||
### עוקף תקשורת מילולית
|
||||
|
||||
הטיפול במשחק הוא ערוץ עוקף לתקשורת המילולית: היכולת השפתית שלו לא תמיד מספיק עשירה ומדויקת להביא את התחושות שלו. אף ילד בן 3 לא יגיד, *בואנ'ה, קשה לי שיש עוד אחד קטן, אני בן שלוש ואני צריך צומי*. מצד שני, הוא יכול להעיף את אחיו מהמשחק וככה הוא מביע את הקושי - בפעולה.
|
||||
|
||||
###ביטוי תכנים לא מודעים
|
||||
### ביטוי תכנים לא מודעים
|
||||
|
||||
הדברים שבאים לידי ביטוי במשחק הם לאו דווקא מודעים; [מלני קליין](https://en.wikipedia.org/wiki/Melanie_Klein) מקבילה את המשחק ל[אסוציאציות החופשיות של פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Free_association_(psychology)).
|
||||
|
||||
> זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו.
|
||||
|
||||
###השפה כטריטוריה של המבוגר
|
||||
### השפה כטריטוריה של המבוגר
|
||||
|
||||
עבורנו המבוגרים, השפה היא ערוץ התקשורת העיקרי שלנו. *איך היה בגן? איך אתה מסתדר בבית הספר? עם מי שיחקת היום?* ילדים מתקשים בביטוי הזה, ונוטים ללקוניות *כיף*, *עם יואב* וכו'.
|
||||
|
||||
@@ -47,19 +48,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
פיו פיו, פיו פיו! להרביץ זה רע ומלחמה ברע, אבל לשחק במלחמה זה לא רע; אני יכול לעשות פיו פיו כמה שאני רוצה וזה לא מעיד עליי כלום; ברגע שהמשחק נגמר, זה נגמר. מעבר לזה, לילדים יש אוטונומיה מאוד מאוד מוגבלת; ילדים לא יוצאים לנהוג או מנהלים את הפיננסים של עצמם. המשחק מאפשר להם את האוטונומיה הזו שחסרים להם - המשחק שייך לילד ונברא בצלמו.
|
||||
|
||||
> משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה.
|
||||
|
||||
##מהות המשחק
|
||||
## מהות המשחק
|
||||
|
||||
[ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין.
|
||||
|
||||
[פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
|
||||
|
||||
> ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט.
|
||||
|
||||
> *אריקסון*
|
||||
|
||||
##אילו תנאים נדרשים למשחק?
|
||||
## אילו תנאים נדרשים למשחק?
|
||||
|
||||
- מסגרת בטוחה, תחומה בזמן ומקום
|
||||
|
||||
@@ -75,19 +77,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
אפשר לעשות הפיכה של הסדרים הקבועים: הילד ישחק מבוגר והמבוגר ישחק ילד. חשוב שהמבוגר ישתף פעולה
|
||||
|
||||
> המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין
|
||||
|
||||
> בחדר ובחומרים שבו לא היה דבר העלול לרסן את פעילותו של ילד. החפצים לא נראו שבירים או טובים מכדי לגעת בהם, להפיל או לזרוק אותם. היה בחדר מקום נרחב והיו בו חומרים העשויים לשמש לגילוי אישיותו של ילד, אם יעבוד בהם די זמן. ניסיונות החיים שלהם עשו את החדר שונה ומיוחד במינו לכל אחד ואחד מהילדים ששהו בו. כאן עשוי היה ילד לחפש בדממה קולות מוכרים ושכוחים, ולצעוק בקול את גילוי עצמיותו שנשבתה ונכלאה זמן-מה, ובכך להימלט מכלא פחדיו, חרדותיו ואי הביטחון שלו. הילד היה מביא אל תוך החדר את השפעתם עליו של כל הצורות והקולות, הצבעים והתנועות, אשר הצטברו בתוכו ובונה מחדש את עולמו, במידה ובמשקל שהם לפי כוחו.
|
||||
|
||||
> *Dibs*
|
||||
|
||||
##מי זקוק לטיפול במשחק?
|
||||
## מי זקוק לטיפול במשחק?
|
||||
|
||||
מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.
|
||||
|
||||
ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
|
||||
|
||||
##המשחק כאקט טיפולי
|
||||
## המשחק כאקט טיפולי
|
||||
|
||||
- משחק רגרסיבי וחושי
|
||||
|
||||
@@ -113,7 +116,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
מאפשרת מעבר משימוש בסמליות למודעות וביטוי מילולי של התכנים. מהשחק יכולות לעלות המון פרשנויות שונות, ויש מחלוקת לגבי מה לעשות איתם - קליין חושבת שכדאי לשתף הכל עם הילד, ואנה פרויד חושבת שצריך לשמור חלק מהילד מחשש שלא יידע להכיל הכל.
|
||||
|
||||
##טיפול במשחק לא מכוון
|
||||
## טיפול במשחק לא מכוון
|
||||
|
||||
בטיפול מסוג זה (Non-directive play therapy) יש שמונה עקרונות טיפוליים:
|
||||
|
||||
@@ -138,11 +141,12 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
8. הצבת הגבלות רק במידה ההכרחית לעיגון הטיפול בעולם ולהפיכת הילד מודע לאחריותו ביחסים.
|
||||
|
||||
##תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק
|
||||
## תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק
|
||||
|
||||
לסייע לילדים לעבד ולהבין את המתחולל בעולמם הפנימי והחיצוני
|
||||
|
||||
> עלינו להיות מסוגלים להגיע אליהם ולהגיב אליהם בכל רגע נתון ולהיות מוכנים ללכת בעקבותיהם ככל שאנחנו יכולים. כמובן שלא תמיד נבין מה מתרחש או מה הם מנסים להעביר אלינו, ולעיתים קרובות אין זה חשוב. הדבר החשוב מכל הוא שאנחנו נגיב בדרך שתפגין את נכונותנו לנסות להבין. וצריך להיות ברור שאנחנו באמת מנסים כל הזמן. דבר זה כשלעצמו יכול לספק התנסות תרפויטית. לאחר שהתקרבנו אל הילד, אנו מנסים להתבונן בעולמו יחד עימו, ולעזור לו להבין את רגשותיו לגבי עולם זה, להתמודד עם הדברים הכואבים ולגלות את הדברים הטובים. לאחר מכן ננסה למזג את הדברים החיוביים בילד ובעולמו, ולסייע לו להפיק את המירב מחייו
|
||||
|
||||
> *ויניקוט*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget) הגה תיאוריה אדירה ועקבית להתפתתחות הילד, בעלת השפיעה מכריעה עד היום.
|
||||
|
||||
@@ -20,33 +20,33 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
פיאז'ה ואשתו תיעדו *כל דבר* שהילדים שלהם עשו - בערך 3,000 שעות תצפית - והוגה באמצעותה את התיאוריה שלו, בספרו *The Origin of Intelligence of Children*. ב1955, פיאז'ה ייסד את המכון הבינלאומי לגנטיקה אפיסטמולוגית, וחקר כיצד, אצל ילדים, *לדעת* פירושו *לפעול* (או לחשוב) - בניית ידע מאינטרקציה עם הסביבה.
|
||||
|
||||
##סכמה
|
||||
## סכמה
|
||||
פיאז'ה טען שתינוקות מגיעים לעולם עם סט בסיסי של רפלקסים, שהם הבסיס לדפוס מאורגן של התייחסות לסביבה. פיאז'ה ראה באינטיליגנציה מנגנון ביולוגי להישרדות, באמצעות בניית **סכמה** - מבנה קוגניטיבי שמכיל ידע מאורגן על מצבים ואנשים שדרכם מסתגלים על הסביבה - כמו מגירה של מידע במוח.
|
||||
|
||||
הסכמות הראשונות הן **סכמות סנסומוטוריות**, שאפשרות ליילוד לתפוס ולהבין את העולם שלו באמצעות החושים - מציצה, אחיזה, וכו'. ככל שישנה אינטרקציה נוספת עם הסביבה, הסכמות האלו הולכות ומשתכללות, סכמות חדשות נוצרות, והדגש עובר לפעילות מוחית.
|
||||
|
||||
תינוקות מפעילים כל הזמן את הסכמות האלה - כך הם צוברים ניסיון: התינוק לופת צעצוע, ובקבוק, ואת אמא, שוב ושוב ושוב, וזה מה שמניע שינוי קוגניטיבי להתרחש. אולם, בשלב מסוים, התינוק יפעיל סכמה ויפגוש *מידע חדש*, מה שידרוש ממנו לשכלל את הסכמה שלו. איך זה קורה?
|
||||
|
||||
##שכלול סכימה
|
||||
## שכלול סכימה
|
||||
|
||||
###הסתגלות
|
||||
### הסתגלות
|
||||
הדרך הראשונה היא **הסתגלות** - איך אני משפר את התפקוד שלי במצבים מסוימים?
|
||||
אפשרות אחת היא **הטמעה** - אני לוקח את המצב החדש ומטמיע אותו בסכמה קיימת, מיישם יכולת קיימת למצבים שונים\חדשים, התייחסות למידע חדש במושגים של סכימה קיימת.
|
||||
|
||||
> ילד מסוים יודע מה זה **סוס**. פתאום הוא רואה דבר חדש - *גמל*. ארבע רגליים? גדול? פרסה? עכשיו גם *זה* **סוס** - לקחנו את המידע החדש לתוך סכימה קיימת.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ילד מסוים יודע מה זה **סוס**. פתאום הוא רואה דבר חדש - *גמל*. ארבע רגליים? גדול? פרסה? עכשיו גם *זה* **סוס** - לקחנו את המידע החדש לתוך סכימה קיימת.
|
||||
|
||||
הטמעה מאפשרת לילד להתמודד עם חוויה חדשה באמצעות ידע שכבר יש לו. אבל לפעמים, זה לא יספיק, והילד ידרש ל**התאמה** - שינוי הסכמה או אפילו פיתוח סכימה חדשה כדי להתמודד עם המידע החדש.
|
||||
|
||||
> קראתי לגמל **סוס**. אבל הוא לא ממש מסתדר - אין לו רעמה - אז עכשיו אני צריך לתת לו שם *אחר* - **סוס עם בלוטה**, או **גמל**
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
קראתי לגמל **סוס**. אבל הוא לא ממש מסתדר - אין לו רעמה - אז עכשיו אני צריך לתת לו שם *אחר* - **סוס עם בלוטה**, או **גמל**
|
||||
|
||||
המאזן בין הטמעה להתאמה משתנה לפי יציבות החיים - בשנתיים הראשונות, התינוק ייתקל כל הזמן במידע חדש ויידרש ו**התאמה** - לפתח סכימות חדשות ולעדכן סכימות קיימות. ככל שהיציבות עולה, יש לו מספיק סכימות להתמודד עם המצב החדש, תתרחש יותר **הטמעה** - עד שהסכימות שלו שוב לא יספיקו, וככה הלאה.
|
||||
|
||||
###ארגון
|
||||
### ארגון
|
||||
**ארגון** הוא תהליך פנימי - צירוף ואיחוד הסכמות שרכשתי לכדי מבנים יותר מורכבים, ארגון של הקשרים בין הסכימות. הפניית מבט זו סכימה, והושטת יד זו סכימה; בשלב מסוים, התינוק יסיט את המבט *וגם* יושיט את היד - הטמעה של שני סכימות לסכימה חדשה, משוכללת יותר.
|
||||
|
||||
##רצף אוניברסלי
|
||||
## רצף אוניברסלי
|
||||
פיאז'ה סבור שכל הילדים עוברים דרך אותו רצף של שלבים התפתחותיים. המעבר משלב לשלב הוא דרך תהליך של בשילה, שמאפשר לילד לעבור לשלב הבא. תהליך הבשילה והמעבר מושפע גם מהגנטיקה וגם מהסביבה, שיתבטאו במהירות ובאיכות הביצוע של כל שלב ושלב. השלבים הם היררכיים; כל שלב בונה על הידע וההישגים של השלב הקודם.
|
||||
|
||||
פיאז'ה מציג את הרצף בארבעה שלבים:
|
||||
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- שלב האופרציות הקונקרטיות
|
||||
- שלב האופרציות הפורמליות
|
||||
|
||||
##השלב הסנסומוטרי
|
||||
## השלב הסנסומוטרי
|
||||
השלב הסנסומוטורי נמשך מהלידה על גיל שנתיים (24 חודשים)[^3].
|
||||
|
||||
- הילוד חווה את העולם דרך חושיו והפעלותיו המוטוריות
|
||||
@@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
בשלב הזה מתפתחת אינטיליגנציה סנסומוטורית[^2] - יכולת הסתגלות מרבית לסביבה. עיקרי ההישגים של שלב זה -
|
||||
|
||||
###שלבי מפתח
|
||||
### שלבי מפתח
|
||||
- קביעות אובייקט
|
||||
ההבנה שהדברים קיימים (רעשן, או *אמא*) בעולם גם כהילוד לא באינטרקציה איתו. ההישג העיקרי של השלב הסנסומוטורי הוא התפתחות קביעות אובייקט מלאה.
|
||||
קביעות אובייקט היא חיונית לקשר רגשי - אמא הולכת והתינוק מחכה לה בגן; אם מרגע שהיא נעלמת מהאין היא *איננה*, אין אפשרות לקשר.
|
||||
@@ -81,16 +81,16 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
פיאז'ה רואה בחיקוי העתקת התנהגות *שלא הייתה לי קודם* - פיתוח סכימה חדשה.
|
||||
|
||||
|
||||
###תגובה מעגלית
|
||||
### תגובה מעגלית
|
||||
תגובה מעגלית היא התנהגות שהתחוללה *במקרה*, אבל הובילה לתוצאה חושית מעניינת - ולכן התינוק חוזר עליה שוב ושוב ושוב, ובכך מבסס סכימה. ישנן תגובות מעגליות ראשוניות, שניוניות ושלישוניות.
|
||||
|
||||
###אגוצנטריות
|
||||
### אגוצנטריות
|
||||
אגוצנטריות היא קושי להבחין בין נקודת המבט שלי לזו של האחר. אני מחזיק משהו ביד, ואתם שם לא יכולים לראות. ילד אגוצנטרי יחשוב שבגלל ש*הוא* רואה, גם *אתם* רואים.
|
||||
ילדים שמתחבאים מאחורי הידיים שלהם ומשוכנעים שלא רואים אותם זו דוגמה חמודה מאוד לאגוצנטריות.
|
||||
|
||||
אגוצנטריות קשורה בקביעות אובייקט - דברים קיימים שם בחוץ *גם בלי שאני רואה אותם ישירות, עכשיו*.
|
||||
|
||||
###תתי-שלבים
|
||||
### תתי-שלבים
|
||||
|
||||
- סכמות של רפלקסים (0-1 חודשים[^3])
|
||||
בחודש הראשון לחיים. פיאז'ה התעניין במיוחד ברפלקסים שמשתנים עם הניסיון (אחיזה, מציצה). אין עדיין קביעות אובייקט, ויש אגוצנטריות סנסומוטורית.
|
||||
@@ -113,9 +113,9 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- כוונות של אמצעים חדשים דרך צירופים מנטחיים (18-24 חודשים)
|
||||
מציאת אמצעים חדשים בשילוב מנטלי של סכמות. מתחילה חשיבה ייצוגית - מילים ראשונות, מחוות ראשונות, פתרון בעיות עם מחשבה, ולא בהכרח עם פעולה. פיאז'ה מתאר את בתו נתקעת עם עגלת משחק בקיר; העגלה נתקעת, היא מתסכלת, והולכת לדחוף את העגלה מהצד השני. היא לא ניסתה שוב ושוב ושוב - אלא נתקלה בבעיה ופתרה אותה. יש משחקי *כאילו* וחיקוי מושהה; הטמעת התנהגות לא מיד, אלא מאוחר יותר. מתפתחת קביעות אובייקט מלאה.
|
||||
|
||||
##השלב הפרה-אופרציונלי
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## השלב הפרה-אופרציונלי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
נמשך מגיל 2-7 שנים.
|
||||
@@ -128,11 +128,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
במהלך השלב הזה, הילד מתחיל להשתמש בשפה ובסמלים כדי לייצג את העולם.
|
||||
|
||||
|
||||
###התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים
|
||||
####שפה
|
||||
### התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים
|
||||
#### שפה
|
||||
ניצני השפה החלו בסיום השלב הסנסו-מוטורי - צימודים של שני מילים שקשורות בחוויה הממשית כאן ועכשיו (*אמא, אבא, טעים*). בשלב הזה, השפה הולכת ומתרחקת מהמציאות - הילד יכול לתאר מה שקרה *אתמול*, או *מחר*.
|
||||
|
||||
####משחק דמיוני
|
||||
#### משחק דמיוני
|
||||
- התרחקות הדרגתית מקונקרטיות
|
||||
הילד מתחיל *לעשות בכאילו*; בהתחלה באמצעות אובייקט דומה (*חיקויי אובייקטים*), ובמציאות באמצעות אובייקטים שונים לגמרי (*תחליפי אובייקטים*); בהתחלה עם חרב צעצוע, ובהמשך עם סתם מקל.
|
||||
|
||||
@@ -142,12 +142,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- עלייה במורכבות השילובים של הסכמות
|
||||
אני יכול *גם* לשתות מהכוס, ו*גם* לשטוף אותה. הילד יכול לגולל תרחישים שלמים במשחק, כמו להכין ארוחת ערב - קודם חותכים, ואז מבשלים, ואז אוכלים ואז שוטפים - שילוב של הרבה סכמות ברצף. בגילאי 4-5, ילדים יצליחו לרוץ עם התרחיש לא מההתחלה, אלא להצטרף לילדים אחרים באמצע.
|
||||
|
||||
####התפתחות הציור
|
||||
#### התפתחות הציור
|
||||
- שרבוט (שנה-שנתיים)
|
||||
- ייצוג ראשוני ("ראשנים") של אובייקטים (3-4)
|
||||
- ציור "מציאותי" הנעשה בהדרגה מורכב יותר (חמש והלאה)
|
||||
|
||||
###הראיון הקליני
|
||||
### הראיון הקליני
|
||||
זוהי שיטה שפיתח פיאז'ה, שדרכה הוא לומד על הילדים.
|
||||
|
||||
מציגים לילד בעיה, ומתחקרים אותו במטרה להבין את החשיבה שלו. אין במבחן שאלות סטנדרטיות ומובנות - המראיין מתאים את השאלות לתשובותיו של הילד המסוים.
|
||||
@@ -156,29 +156,33 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
השאלות נראות בערך ככה:
|
||||
|
||||
####משימת הפרחים
|
||||
#### משימת הפרחים
|
||||
|
||||
> מניחים על השולחן ערימה של פרחים - שבעה פרחים מסוגים שונים, וארבע מתוכם הם חרציות.
|
||||
פיאז'ה שואל - האם ניתן לעשות חבילה גדולה עם כל החרציות והפרחים?
|
||||
הילד משיב שכן - חרציות הן גם פרחים.
|
||||
> - ואם אקח את כל החרציות, האם עדיין יישארו פרחים על השולחן?
|
||||
|
||||
> - הילד משיב שכן.
|
||||
> - ואם אקח את כל הפרחים - עדיין יהיו חרציות על השולחן?
|
||||
|
||||
> - לא, חרציות הן פרחים - אם תיקח את כל הפרחים, לא יישארו פרחים.
|
||||
> - האם יש יותר פרחים, או יותר חרציות?
|
||||
|
||||
> - יש את אותו מספר - חרציות הן פרחים.
|
||||
> - המראיין מבקש - תספור את החרציות, ואז את כל הפרחים. כמה יש מכל אחד?
|
||||
|
||||
> - יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!*
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
###מגבלות
|
||||
### מגבלות
|
||||
השלב הזה מאופיין בהתקדמות גדולה, אבל עדיין ישנן מגבלות משמעותיות. החשיבה של הילדים עדיין מאוד נוקשה, מאוד אינטואיטיבית, ועם המון מגבלות:
|
||||
|
||||
####אגוצנטריות
|
||||
#### אגוצנטריות
|
||||
ילדים בשלב הפרה-אופרציונלי מתקשים להבחין בין נקודת המבט שלהם לזו של האחר - הם חושבים שכולם חווים את העולם כמו ש*אני* חווה אותו. ישנה **אגוצנטריות תפיסתית** - חוסר יכולתו של הילד להבחין בין ההתנסות התפיסתית שלו לשל האחר, ו**אגוצנטריות תקשורתית**.
|
||||
|
||||
#####אגוצנטריות תפיסתית
|
||||
##### אגוצנטריות תפיסתית
|
||||
אגוצנטריות תפיסתית מודגמת במטלת שלושת ההרים המפורסמת של פיאז'ה:
|
||||
|
||||
> על שולחן שלושה "הרים" בגבהים שונים. נותנים לילד להסתובב סביבו ולצפות בהרים, ולחזור למקומו.
|
||||
@@ -186,41 +190,41 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
בצד השני של השולחן מציבים בובה. מבקשים מהילד לבחור את התמונה שה*בובה* רואה. הפלא ופלא - הילד בוחר שוב את מה ש*הוא* רואה. זה הרי לא יכול להיות - הילד יושב כאן והבובה יושבת שם. בגילאי 8-9, ילדים כבר יבחרו את התמונה הנכונה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
#####אגוצנטריות תקשורתית
|
||||
##### אגוצנטריות תקשורתית
|
||||
אם הייתם בגן ילדים לאחרונה, בוודאי שמתם לב שילדים מדברים עם אחרים כאילו עם עצמם (ולפעמים *באמת* מדברים עם עצמם - בקול!).
|
||||
|
||||
ככל שהילד גדל, הדיבור האגוצנטרי פוחת לטובת הדיבור החברתי. פיאז'ה סבור כי ילדים מתגברים על אגוצנטריות ככל שהם באים במגע עם ילדים אחרים ופחות עם מבוגרים[^6].
|
||||
|
||||
> סרטון דוגמא לאגוצנטריות - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
סרטון דוגמא לאגוצנטריות - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום)
|
||||
|
||||
####קושי להבחין בין מראית עין למציאות
|
||||
#### קושי להבחין בין מראית עין למציאות
|
||||
ילדים בשלב הזה מתקשים להבחין בין מה ש*נראה* למה שבאמת. למשל, אם מרכיבים משקפיים אדומים - האם כל העולם באמת אדום? אנחנו יודעים שלא, אבל מבחינת הילד - העולם הוא עכשיו *אדום!*
|
||||
|
||||
ה[משחק הדמיוני](#משחק-דמיוני) חשוב מאוד להתפתחות ההבנה של הילדים בין מראית עין למציאות, באמצעות התנסות במעבר הזה. סביב גיל 6, המגבלה כבר נעלמת.
|
||||
|
||||
> בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7]
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7]
|
||||
|
||||
####מרכוז
|
||||
#### מרכוז
|
||||
הקושי לשלב ביחד, במקביל, כמה פיסות מידע הרלוונטיות למצב או לבעיה בפניה עומדים.
|
||||
|
||||
|
||||
####חשיבה אנימיסטית
|
||||
#### חשיבה אנימיסטית
|
||||
ייחוס חיים (תכונות ביולוגיות ופסיכולוגיות) לאובייקטים דוממים. *אוי לא, קטפת את הפרח, כואב לו נורא*. זה נובע מהאגוצנטריות - כמו שלי היה כואב, בטח גם לפרח כואב. המשאית שעברה עושה רעש חזק? היא בטח כועסת[^8].
|
||||
|
||||
####קושי בהבנת סיבתיות
|
||||
#### קושי בהבנת סיבתיות
|
||||
מאחר ואין חשיבה לוגית עדיין, ילדים נוטים לחבר שני אירועים קרובים ולהסיק סיבתיות. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. *למה השמש שוקעת? כי לבשתי פיג'מה*.
|
||||
|
||||
####חשיבה בלתי הפיכה
|
||||
#### חשיבה בלתי הפיכה
|
||||
חוסר היכולת לעבור באופן מנטלי אחר רצף של שלבים בבעיה ולהפוך את הכיוון, חזרה אל התתחלה. *אמא שלי היא האמא שלי, אבל היא הבת של אמא שלה, והבת שלה היא אמא שלי* - רצף כזה קשה מאוד לילדים בשלב הזה לתפוס.
|
||||
|
||||
####שימור
|
||||
#### שימור
|
||||
שימור היא ההבנה שתכונות מסוימות של האובייקט נשארות זהות גם כאשר המראה החיצוני שלהן משתנה - דברים כמו שימור נפח נוזל, מסה, אורך, מספר, ועוד.
|
||||
|
||||
הדוגמה הקלאסית היא עם שתי כוסות מים -
|
||||
> זהות, מלאות במים. שואלים את הילד - באיזו כוס יש יותר מים? אותו הדבר. מוזגים את המים (מול העיניים של הילד) מכוס אחת לכוס אחרת, נמוכה יותר, ושואלים שוב - באיזו כוס יש יותר מים? הילד יענה - בגבוהה יותר.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
זהות, מלאות במים. שואלים את הילד - באיזו כוס יש יותר מים? אותו הדבר. מוזגים את המים (מול העיניים של הילד) מכוס אחת לכוס אחרת, נמוכה יותר, ושואלים שוב - באיזו כוס יש יותר מים? הילד יענה - בגבוהה יותר.
|
||||
|
||||
ילדים לא מצלחים לשמר בגלל:
|
||||
|
||||
@@ -230,13 +234,13 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
בגילאי 3-4 אין שימור כלל; בגילאי 5-6 יש תקופת מעבר - הם לפעמים מצליחים, לפעמים לא, ובכל מקרה הם הרבה יותר מהוססים.
|
||||
|
||||
####סיווג
|
||||
#### סיווג
|
||||
קיבוץ של אובייקט על בסיס מאפיינים משותפים.
|
||||
בגיל 4 - הילדים לא מצליחים לסווג אפילו על פי ממד אחד (צבע, צורה). בגיל 5- הם מצליחים להיות עקביים, אבל רק במימד אחד.
|
||||
|
||||
###ביקורת
|
||||
### ביקורת
|
||||
|
||||
####אגוצנטריות
|
||||
#### אגוצנטריות
|
||||
הגיל שבו ילדים מראים יכולת הבנת נקודת מבט מושפע מאוד מסוג המיצג הויזואלי וסוג התגובה הנדרש מהילד ([Borke, 1975](https://psycnet.apa.org/record/1975-20825-001)); כמו הביקורת בשלב הסנסומוטורי, הביקורת היא שפיאז'ה משתמש בדברים שהילדים לא מכירים, לא מהעולם שלהם - ושהם למעשה הרבה יותר לוגיים ממה שאנחנו חושבים. איך פיאז'ה הגיע להרים? כי הוא שוויצרי; ילד לא טרוד ביומיום בהרים.
|
||||
|
||||
אחד הניסויים משתמש, במקום בהרים, בפרה, סירה ונחל - דברים שהילדים מכירים.
|
||||
@@ -246,7 +250,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
ביקורת נוספת היא נגד הרעיון של ה*דיבור האגוצנטרי*. ויגוצקי מסווג אותו כ*דיבור פרטי* - מכוון ונשלט - משום שהילד לומד לדבר עם עצמו כפי שהוא מדבר עם אחרים, כדרך *לשיים* דברים. *אוי, מה אני צריך לעשות?* - הכרה בבעיה, וכיוון לפיתרון. בגילאי 7-8, הדיבור מופנם והדיבור הפרטי נעלם.
|
||||
|
||||
####חשיבה אנימיסטית
|
||||
#### חשיבה אנימיסטית
|
||||
ילדי הגן יכולים לארגן בקטגוריות באופן נכון גירויים כחיים או דוממים כאשר משתמשים באובייקטים מוכרים ופשוטים.
|
||||
|
||||
- אובייקטים דוממים ובעלי חיים
|
||||
@@ -255,19 +259,19 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- משאיות וחיות מפוחלצות
|
||||
[Dolgin & Behrend, 1984](https://doi.org/10.2307/1130034) חוזרים על ההבחנה הזו עם חיות מפוחלצות ומשאיות - ילדים לא ממהרים לייחס למשאית תנועה עצמאית.
|
||||
|
||||
####שימור
|
||||
#### שימור
|
||||
ניסויים נוספים שואלים ילדים שאלת שימור, אבל עם חפצים שהם מכירים - כמו סוכריות M&M - ופתאום הם לא מתבלבלים. במקום לשאול אותם - *איפה יש יותר*, מבקשים מהם לקחת כמות מסוימת - והם לא טועים. הטענה היא שהילד לא מבין את השאלה, או לא מכיר את האובייקט.
|
||||
|
||||
ניסויים מ[גישת הידע הגרעיני](#גישת-הידע-הגרעיני) מדגימים כיצד ילודים בני כמה ימים מצליחים גם הם להבחין בהבדלים בין כמויות.
|
||||
|
||||
|
||||
####קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות
|
||||
#### קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות
|
||||
[Siegal, M & Share, D. L (1990)](https://psycnet.apa.org/record/1990-19467-001) מציגים לילדים כוס מיץ, ואז נותנים לג'וק לשחות בפנים, ומוציאים אותו. שואלים את הילד - *רוצים לשתות?* הכוס נראית נקייה; ובכל זאת, הילדים לא רוצים לשתות.
|
||||
|
||||
##שלב האופרציות הקונקרטיות
|
||||
## שלב האופרציות הקונקרטיות
|
||||
בשלב הזה, החשיבה של הילדים מתחילה להתבסס על חוקי הלוגיקה. הוא מתרחש בגילאי 6-12 (בית ספר יסודי), ומביא עמו אופרציות מנטליות - סידור, מיון, הפיכות, היקשים לוגיים[^10]. אבל, האופרציות הן עדיין *רק* קונקרטיות - הילדים עדיין מתקשים עם רעיונות מופשטים.
|
||||
|
||||
###שימור
|
||||
### שימור
|
||||
מגיע שימור מלא. הטענות שילדים מעלים כדי לנמק את תשובותיהם נשענות על אופרציות:
|
||||
|
||||
- פיצוי - הבנה ששינוי בממד אחד מפצה על שינוי במימד אחר.
|
||||
@@ -282,24 +286,24 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
ברור שזו אותה כמות מים - הצורה של הכוס לא משנה.
|
||||
|
||||
####מפל אופקי
|
||||
#### מפל אופקי
|
||||
באופן מעניין, שימור תכונות מגיע בגילאים שונים - במה שפיאז'ה מכנה **מפל אופקי**. שימור מספר, אורך ומסה מופיעים מוקדם יותר ממשקל ונפח. לפי פיאז'ה, הרכישה ההדרגתית משום שרמת המופשטות שנדרשת באופרציית השימור מכל סוג שונה - מספר הכי פחות מופשט, אבל נפח הכי מופשט - ולכן רוכשים שימור מספר כבר בגיל 6 אבל נפח רק בגיל 11.
|
||||
|
||||
####מפל אנכי
|
||||
#### מפל אנכי
|
||||
באופן דומה, פיאז'ה מתאר מפל **אנכי** - ביצוע משתנה באותו תחום, בתלות בסכמות והאופרציות המנטליות שהילד רוכש. למשל, ניווט - בגיל שנתיים הילד ינווט במרחב המוכר, כמו הבית. בגיל 7, הילד ידע לנווט לבית הספר, ובגיל 12 - יהיה לו ייצוג מנטלי טופוגרפי של הניווט[^11].
|
||||
|
||||
####היסק טרנזיטיבי
|
||||
#### היסק טרנזיטיבי
|
||||
הסקה על יחסים בין שני אובייקטים מתוך ידית יחסו של כל אחד מהם לאובייקט שלישי.
|
||||
|
||||
אלו דברים כמו - *אם קו א' ארוך מקו ב', וקו ב' ארוך מקו ג', האם קו א' ארוך מקו ג'?*, או, *לדני יש כלב. כל הכלבים ירוקים. מה הצבע של הכלב של דני*. ילדים בתחילת בי"ס יסודי יענו, *אין כלבים ירוקים*, או, *מי זה דני? אני לא מכיר את הכלב שלו*, אבל ילדים בוגרים יותר ידעו לענות גם במצבים מופשטים כאלו.
|
||||
|
||||
####בעיית העין השלישית
|
||||
> נניח והייתה לך עין שלישית, ויכולת להחליט איפה לשים אותה - איפה היית שם אותה? תראה לי איפה, ותסביר למה דווקא שם
|
||||
{.is-info}
|
||||
#### בעיית העין השלישית
|
||||
!!! info ""
|
||||
נניח והייתה לך עין שלישית, ויכולת להחליט איפה לשים אותה - איפה היית שם אותה? תראה לי איפה, ותסביר למה דווקא שם
|
||||
|
||||
ילדים בני 9 נטו לענות סביב המצח, כי זה המקום של העין בערך - ולא ממש הבינו מה רוצים מהם (*אין עין שלישית*). ילדים בני 12 *עפו* על המשימה, ונתנו תשובות הרבה יותר מקוריות ומנמוקות (*בקצה של היד, שאוכל לראות איזה עוגיה אני לוקח*, *בתוך הפה שאראה מה אני אוכל*).
|
||||
|
||||
####סיווג
|
||||
#### סיווג
|
||||
משום שהם מתגברים בשלב הזה על מגבלת ה[מרכוז](#מרכוז), ילדים רוכשים יכולות סיווג מתקדמות יותר:
|
||||
|
||||
- סיווג היררכי
|
||||
@@ -308,7 +312,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- סיווג מטריצה
|
||||
סיווג הפריט בו זמנית על פי שני ממדים או יותר (כמו במשחק [*נחש מי*](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%A9_%D7%9E%D7%99%3F) - *זה בן או בת? מה הצבע שיער שלו?* וכו')
|
||||
|
||||
##ביקורת
|
||||
## ביקורת
|
||||
|
||||
- הערכת חסר של היכולות בינקות, שמקורה בשיטת המחקר שלו (ר' [גישות חלופיות](#גישות-חלופיות))
|
||||
|
||||
@@ -323,12 +327,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
ילדים מקסיקנים שעובדים עם חימר ירכשו שימור הרבה יותר מוקדם, וילדים אינואיטים לא יידעו אופרציות פורמאליות בתחומים שפיאז'ה מציג, אלא רק בדברים פרקטיים יותר (ציד לוויתנים)
|
||||
|
||||
##גישות חלופיות
|
||||
## גישות חלופיות
|
||||
לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה.
|
||||
|
||||
אחת הביקורות היא שהפרשנויות שלו שגויות - הממצאים אמנם נכונים (יש למשל טעות *A not B* - אף אחד לא מערער על זה), אבל הפרשנות לא לוקחת בחשבון מושגים כמו זיכרון, קשב ותפקודים מנהלתיים. לעיתים, תינוקות מפגינים יכולות מתקדמות בהרבה ממה שפיאז'ה טוען, ברגע שבודקים זאת אחרת.
|
||||
|
||||
###גישת הידע הגרעיני
|
||||
### גישת הידע הגרעיני
|
||||
גישה טוענת שתינוקות שזה עתה נולדו מגיעים עם הרבה יותר יכולות ממה שפיאז'ה מתאר - לרבות חיקוי וקביעות אובייקט בסיסית - ומייחסת את הממצאים לשיטת הבדיקה של פיאז'ה. לפי הגישה הזו, הרבה מהיכולות האלו הן יכולות גרעיניות חיוניות להישרדות שלנו, ולכן מופיעות מוקדם מאוד.
|
||||
מחקרים (דוגמת [Spelke, 2000](https://psycnet.apa.org/record/2000-14050-006), [Baillargeon & DeVos, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-15944-001), [Baillargeon, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-27747-001)) עומדים על היכולות הגרעיניות האלו בחודשי החיים הראשונים של התינוק, ומייחסים את היעדר התצפיות אצל פיאז'ה לכך שהניסויים מעמיסים על התינוקות. הם מפתחים את *שיטת הפרת הציפייה* -
|
||||
1. מרגילים את התינוק למצב מסוים -
|
||||
@@ -337,8 +341,8 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
משווים את משך המבט של התינוק בכל מצב בכדי לבדוק אם הוא מבין שמשהו לא בסדר.
|
||||
|
||||
> [סרטון (Baillargeon, 1986)](https://www.youtube.com/watch?v=hwgo2O5Vk_g)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון (Baillargeon, 1986)](https://www.youtube.com/watch?v=hwgo2O5Vk_g)
|
||||
|
||||
את הפער בין הממצאים החוקרים מייחסים לשלל הסברים חלופיים לטעות *A not B* -
|
||||
- זיכרון עבודה
|
||||
@@ -350,11 +354,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- עמימות המטלה לתינוקות
|
||||
מחקר נוסף חזר על הניסוי של פיאז'ה בשלושה תנאים - תנאי תקשורתי (שבו הנסיין נוכח ומתקשר עם התינוק), תנאי לא תקשורתי (הנסיין נוכח אבל לא מדבר עם התינוק) ותנאי לא אנושי (הכל מתבצע מאחורי וילון - התינוק לא רואה נסיין). התינוקות טועים *הרבה פחות* בתנאי הלא-אנושי; ברגע שנוכח מישהו אחר, התינוק מנסה ללמוד ולפרשן את המצב, ולא ממהר להגיב.
|
||||
|
||||
###ניאו-פיאז'טיאנים
|
||||
### ניאו-פיאז'טיאנים
|
||||
שכלולים וחידודים של התיאוריה של פיאז'ה כדי להתגבר על הפערים - למשל, חלוקה לשלבים, אך ההתפתחויות והמעבר ביניהם קשורים לזיכרון העבודה (Robbie Case) - לא רק הקיבולת אלא גם סוג הייצוגים שהוא יכול להחזיק.
|
||||
|
||||
|
||||
###גישת עיבוד מידע
|
||||
### גישת עיבוד מידע
|
||||
זו הגישה הכי פופולרית כיום. החוקרים בגישה זו משווים את המוח האנושי למחשב - קלט מסוים עובר עיבוד ונותן פלט מסוים. חוקרי גישה זו עסוקים יותר בקשב, בזיכרון, וכדומה. לשיטתם, אין *שלבי* התפתחות, אלא השתכללות רציפה, כמותית, הולכת ומתמשכת (גם ברמת היום\שבוע). זוכרים קצת יותר, מתייעלים קצת יותר, דברים נהיים אוטומטיים יותר וקיבולת משתחררת.
|
||||
|
||||
החיסרון הוא שמדובר בגישה - צבר של מחקרים - ולא בתיאוריה, ולכן קשה יותר לנבא איתה.
|
||||
|
||||
@@ -10,38 +10,38 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
|
||||
התפתחות התינוקות מתחילה, מן הסתם, הרבה לפני הלידה. חשוב להכיר היטב את התהליך - דברים שונים שמתבשים בשלבים שונים יחוללו השפעות שונות לחלוטין. תינוק שנולד כפג בשבוע 35 שונה לחלוטין מאחד שנולד בשבוע 30 ששונה מאחד שנולד בשבוע 25.
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
|
||||
##התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
|
||||
## התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
|
||||
גם וגם!
|
||||
צצים שינויים איכותיים, שהולכים ומתעצמים - פתאום מופיעה יד, והתאים הולכים ומתחלקים בהדרגה ויוצרים *יותר* יד.
|
||||
|
||||
|
||||
##התקופה הפרה-נטלית
|
||||
## התקופה הפרה-נטלית
|
||||
בתקופה הפרה-נטלית, תא יחיד מתפתח לכדי אורגניזם מורכב (אנחנו - אנחנו האורגניזם המורכב). היא נמשכת 38-42 שבועות, וניתן לחלק אותה לשלול תקופות שונות איכותית זו מזו:
|
||||
|
||||
###תקופת הזיגוטה (נבט)
|
||||
### תקופת הזיגוטה (נבט)
|
||||
נמשכת שבועיים. מחולקת ל:
|
||||
|
||||
####שבוע ראשון
|
||||
#### שבוע ראשון
|
||||
עד ליום הרביעי נוצר חלל מלא בנוזלים (blastocyst), שמגן על התא המופרה מזעזועים.
|
||||
בין היום השביעי לתשיעי מתרחשת השתרשות (implantation) - הזיגוטה נצמדת ומשתרשת לרחם.
|
||||
|
||||
####שבוע שני
|
||||
#### שבוע שני
|
||||
בשבוע השני נוצרת השליה (placenta). עדיין אין איברים; רק צביר תאים שנצמד לרחם. פגיעה עד השלב הזה תגרום להפלה.
|
||||
|
||||
####תאומות
|
||||
#### תאומות
|
||||
עד השלב הזה יכולים להיווצר תאומים **זהים** (monozygotic) או תאומי **אחווה** (dizygotic)[^2].
|
||||
|
||||
ככל שההתחלקות מאוחרת יותר, התאומים חולקים יותר - אותו שק היריון, ואותה השילייה - זה היריון קצת מסוכן יותר.
|
||||
|
||||
#####מונוזיגוטיים
|
||||
##### מונוזיגוטיים
|
||||
תוצאה של התחלקות הביצית המופרת לשניים.
|
||||
|
||||
נוצרים שני יצורים חיים בעלי מטען גנטי זהה לחלוטין.
|
||||
|
||||
#####דיזיגוטיים
|
||||
##### דיזיגוטיים
|
||||
תוצאת הפריה של שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים בו זמנית.
|
||||
נוצרים שני תאומים שמבחינה גנטים אינם זהים מאחים - זה פשוט קורה במקביל.
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
- הסיכון מתגבר ככל שהגיל עולה
|
||||
- תוצאה של טיפולי פוריות[^3]
|
||||
|
||||
###תקופת העובר (embryo)
|
||||
### תקופת העובר (embryo)
|
||||
תקופת העובר [^1] נמשכת 6 שבועות.
|
||||
בתקופה הזו מתפתחים איברים ראשוניים מובחנים:
|
||||
|
||||
@@ -60,7 +60,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
|
||||
פגיעה בשלב הזה תטיל מום מבני כזה או אחר בעובר - משהו חסר.
|
||||
|
||||
###תקופת השליל (fetus)
|
||||
### תקופת השליל (fetus)
|
||||
נמשכת 30 שבועות, ובמהלכה האיברים מתפתחים ומתחילים לתפקד. מחולקת ל:
|
||||
- - שבוע 9-12
|
||||
הבשלת המערכות הפיזיולוגיות. מערכת העצבים נעשית מאורגנת ומקושרת, התרחבות הריאות, איברי מין חיצוניים מתעצבים. מכאן והלאה רואים את המין של התינוק באולטראסאונד.
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
פגיעה פה תסכן במיוחד את המוח, הראייה, ואיברי המין, ותתבטא בפגיעה בתפקוד האיברים.
|
||||
|
||||
|
||||
###טרטוגן
|
||||
### טרטוגן
|
||||
**טרטוגן** הוא גורם סביבתי חיצוני לרחם בעל **השפעה שלילית** שעלול לחבל בהתפתחות התקינה של העובר. זהו כל סוכן סביבתי שלילי, שפוגע בהתפתחות התקינה של העובר וגורם נזק במהלך התקופה הפרה-נטלית. אלו דברים כמו:
|
||||
- תרופות
|
||||
- סמים
|
||||
@@ -92,14 +92,16 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
למשל - התרופה *תאלידומיד* נגד בחילות התגלתה בדיעבד כטרטוגן. נשים שנטלו תאלידומיד פגעו בגפיים של עוברים בשבועות בין 4-6 להיריון.
|
||||
|
||||
> לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי
|
||||
|
||||
> מחקנה, בנות, את החיוכים
|
||||
> את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד
|
||||
|
||||
> שוב לא תשתמשנה בתאלידומיד
|
||||
> *מאיר אריאל*
|
||||
|
||||
המקרה הזה הוא טראומה משמעותית למערכת הרפואה - תאלידומיד היא תרופה במרשם שהומלצה לאמהות. עשרות אלפי תינוקות נולדו עם מומים מבניים בעקבות התרופה.
|
||||
|
||||
####גורמי מידת הנזק
|
||||
#### גורמי מידת הנזק
|
||||
|
||||
יש הרבה גורמים המשפיעים על מידת הנזק שיכוללו טרטוגנים:
|
||||
|
||||
@@ -115,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
- גיל העובר
|
||||
כמו שאמרנו, גיל העובר ייקבע את סוג וסיכוי הנזק שייתרחש.
|
||||
|
||||
####סוגי השפעות
|
||||
#### סוגי השפעות
|
||||
|
||||
- זמן ההשפעה - מיידי\טווח רחוק
|
||||
ניקוטין מיד מכווץ את כלי הדם, ובכך מונע מהתינוק לקבל את כל מה שצריך. מעבר לכך, הוא פוגע באיכות הזרע של התינוק בטווח הרחוק.
|
||||
@@ -128,8 +130,8 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
למרבה המזל, ניתן למנוע את הפגיעה ב100%.
|
||||
|
||||
|
||||
> המלצה: *בנחכי הרחם* של נשיונל ג'יאוגרפיק
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *בנחכי הרחם* של נשיונל ג'יאוגרפיק
|
||||
|
||||
[^1]: ביומיום אנחנו נוהגים לכנות את הילוד שלא נולד *עובר* לכל אורך ההיריון, אבל זה לא נכון.
|
||||
[^2]: יש' מקרה מאוחר נדיר מאוד שנקרא *תאומי ראי* - ששני תאומים נולדים *הפוכים* במאפיינים שלהם, ולפעמים אפילו במיקום האיברים שלהם.
|
||||
|
||||
@@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
**התיאוריה על התודעה** (Theory of Mind) היא חלק מ*מטא-קוגניציה* - החשיבה *על* החשיבה; היכולת שלי לחשוב על החשיבה שלי ולהיות מודע לתהליכי החשיבה שלי[^1]. בתמצית,
|
||||
|
||||
> **התיאוריה על התודעה** היא היכולת להבין שהמצב המנטלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר[^2].
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**התיאוריה על התודעה** היא היכולת להבין שהמצב המנטלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר[^2].
|
||||
|
||||
ילדים מתוודעים ליכולת הזו בהדרגה, כמו גם לנוכחות שלה אצל האחר - שם היא אינה אותו הדבר בהכרח. הם מבינים שלאחרים יש שכל (mind) משל עצמם, עולם פנימי השונה משלהם - מחשבות, כוונות, רגשות, ידיעות, האמנות - ולומדים להתייחס לכך בתהליך התקשורתי.
|
||||
|
||||
##שלבים בהתפתחות ToM
|
||||
## שלבים בהתפתחות ToM
|
||||
מה מאפשר התפתחות של ToM?
|
||||
|
||||
- בשלות מוחית (לקראת גיל 5)
|
||||
@@ -27,26 +27,26 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
- אינטרקציות עם אחרים - חיכוכים, אי הבנות
|
||||
- התפתחות שפה - המשגה מילולית של תהליכים שקורים לי ולאחר
|
||||
|
||||
###הבנה של כוונות ורצונות
|
||||
### הבנה של כוונות ורצונות
|
||||
בגיל שנתיים, פעוטות מפגינים הבנה די בשלה שהאחר יפעל לפי הרצונות *שלו*, גם אם אלה מנוגדים לרצונות שלהם עצמם.
|
||||
|
||||
> למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - *במה ארני יבחר לשחק?* ישיב שיבחר במשאיות.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - *במה ארני יבחר לשחק?* ישיב שיבחר במשאיות.
|
||||
|
||||
|
||||
ילדים מפגינים הבנה עקרונית של*אחר* יש רצונות, ושהרצונות האלה משפיעים על ההתנהגות.
|
||||
|
||||
> מראים לתינוקות בני 6 חודשים סרטון, ובו מוצגים כדור ודובי. תחילה, היד נשלחת על עבר הכדור. בתנאי אחר, המקום של הדובי והכדור מוחלפים, והיד שוב הולכת לעבר הכדור. ובתנאי האחרון, היד נשלחת על הדובי, במקום המקורי של הכדור.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מראים לתינוקות בני 6 חודשים סרטון, ובו מוצגים כדור ודובי. תחילה, היד נשלחת על עבר הכדור. בתנאי אחר, המקום של הדובי והכדור מוחלפים, והיד שוב הולכת לעבר הכדור. ובתנאי האחרון, היד נשלחת על הדובי, במקום המקורי של הכדור.
|
||||
|
||||
התינוקות מפגינים הפתעה כשהיד נשלחת אל הדובי. חוקרים משערים כי התינוקות מבינים רצון - עד עכשיו היד הלכה אל הכדור, ו*פתאום* היא הולכת אל הדובי. ההפתעה מלמדת שהקידוד לא היה על פי התנועה - אלא על פי הכוונה; המסלול של היד בתנאי הראשון ובשלישי היה זהה.
|
||||
|
||||
> [Hamlin, J.K, Wynn, K, & Bloom, P (2007)](https://psycnet.apa.org/record/2007-19909-005) מציגים סרטון עם כמה דמויות - עיגול ורוד, משולש צהוב וריבוע כחול. בחלק הראשון, העיגול מנסה לעלות, ומופיע המשולש ועוזר לו לעלות. בחלק השני, העיגול מנסה לעלות, ומופיע הריבוע ודוחף אותו *למטה*. בחלק השני, העיגול נמצא בין המשולש לריבוע. פעם אחת היא הולכת למשולש, ופעם אחרת - לריבוע.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[Hamlin, J.K, Wynn, K, & Bloom, P (2007)](https://psycnet.apa.org/record/2007-19909-005) מציגים סרטון עם כמה דמויות - עיגול ורוד, משולש צהוב וריבוע כחול. בחלק הראשון, העיגול מנסה לעלות, ומופיע המשולש ועוזר לו לעלות. בחלק השני, העיגול מנסה לעלות, ומופיע הריבוע ודוחף אותו *למטה*. בחלק השני, העיגול נמצא בין המשולש לריבוע. פעם אחת היא הולכת למשולש, ופעם אחרת - לריבוע.
|
||||
|
||||
על איזה מצב התינוקות יסתכלו הכי הרבה זמן? התינוקות הסתכלו על ה*ריבוע* הכי הרבה זמן - הם הבינו שהריבוע הפריע לעיגול ב*כוונה* שלו לעלות למעלה - ולכן הופתעו לראות את העיגול הולך אליו.
|
||||
|
||||
###קשר בין אמונות והתנהגות
|
||||
### קשר בין אמונות והתנהגות
|
||||
ההבנה מופיעה באיזור גיל 3.
|
||||
|
||||
שואלים תינוקות, *למה רועי מסתכל על הכלב שלו?*
|
||||
@@ -54,17 +54,17 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
|
||||
למרות שהמידע של רועי לא נגיש להם, הם יצליחו לקשר ולשער מדוע הוא פועל. אולם, בגיל הזה, הם לא מבינים שיכול להיות פער בין האמנות למציאות, או בין האמונות של אדם אחד לאלו של אדם אחר. דרך להדגים זאת היא *מטלת האמונות השגויות*, שהם עדיין נכשלים בה.
|
||||
|
||||
####מטלת האמונות השגויות
|
||||
#### מטלת האמונות השגויות
|
||||
מציגים לילד קופסת עפרונות. מנערים אותה (יש רעש של עפרונות) ושואלים את הילד - *מה יש בפנים?* והוא משיב, *עפרונות*. פותחים את הקופסא ומראים לו - הקופסא מלאה בנרות!
|
||||
שואלים את הילדים - *מה חשבתם שיש בפנים?* ילדים בני 3 ישיבו שהם תמיד חשבו שיש שם נרות. מביאים דמות נוספת - *סנופי* - ושואלים את הילדים - *מה סנופי יחשוב שיש בפנים?* הילדים ישיבו - נרות. הם לא מצליחים ליישב את השגיאה שבאמונה שלהם עם המציאות.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8hLubgpY2_w) - מטלת האמונות השגויות
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8hLubgpY2_w) - מטלת האמונות השגויות
|
||||
|
||||
באופן מעניין, אפשר לשפר את הביצוע של ילדים במטלת האמונות השגויות. אומרים לילדים - *עומד להגיע ילד אחר. בואו נעבוד עליו!* החלק הפעיל שהילדים לוקחים מסייע להם להגיד שהילד *האחר* יחשוב שיש שם עפרונות, *למרות שיש שם נרות*.
|
||||
|
||||
|
||||
####הפרדיגמה של סאלי.
|
||||
#### הפרדיגמה של סאלי.
|
||||
[Baron-Cohen, S, Leslie, Am.M & Frith, U (1985)](https://psycnet.apa.org/record/1986-30090-001)[^3] פיתחו את *הפרדיגמה של סאלי ואן*.
|
||||
|
||||
- יש את סאלי. יש לה סל.
|
||||
@@ -76,11 +76,11 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
|
||||
ילדים בני 3 יחשבו שהיא תחפש בקופסא. ילדים בני 4-5 (ואנחנו) מבינים שהיא תחפש בסל.
|
||||
|
||||
###הבנה של ידע ואמונות
|
||||
### הבנה של ידע ואמונות
|
||||
זוהי ההבנה שהאמנות יכולות להיות מוטעות או שונות מהמציאות, והיא מופיעה באיזור גיל 4-5.
|
||||
|
||||
|
||||
##מבט בין תרבותי
|
||||
## מבט בין תרבותי
|
||||
האם התיאוריה על התודעה עובדת באותו האופן בין תרבויות, ובין אנשים נוירוטיפיקליים לאנשים עם אוטיזם (ASD)?
|
||||
|
||||
בין תרבויות, נדמה שההתפתחות של התיאוריה על התודעה דומה בסך הכל[^3]. בקרב ילדים עם אוטיזם, ההשערה היא שהפגיעה בהתפתחות התיאוריה על התודעה היא הלקות העיקרית.
|
||||
|
||||
@@ -8,40 +8,41 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429)
|
||||
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
#### 1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
|
||||
####2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
|
||||
#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
|
||||
|
||||
####3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
|
||||
#### 3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
|
||||
|
||||
####4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
|
||||
#### 4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
|
||||
|
||||
####5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
|
||||
#### 5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
|
||||
|
||||
####6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
|
||||
#### 6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
|
||||
|
||||
####7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
|
||||
#### 7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
|
||||
|
||||
####8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
|
||||
#### 8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
|
||||
|
||||
####9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
|
||||
#### 9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
|
||||
|
||||
##מבוא
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
אנשים הרבה פעמים יוצאים לעולם ומגלים שההתנהגות של אחרים לא תואמת את מה שהם חושבים. כדי לא להיתפס בצורה שלילית על ידי שאר הקבוצה, הם לעיתים תכופות יעדיפו לנהוג כנגד הרגשות והתפיסות שלהם. זוהי תופעה שמכונה **בורות קבוצתית**.
|
||||
|
||||
בעבודה, בהרצאות ובקורסים, הבורות הקבוצתית היא תופעה נפוצה להדהים בחיי היומיום של כולנו. למה זה קורה? בואו נבדוק.
|
||||
|
||||
|
||||
##מהי פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
## מהי פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
|
||||
> חקירה מדעית של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר חברתי
|
||||
|
||||
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
@@ -60,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
- תהליכים בין קבוצתיים (intergroup)
|
||||
קטגוריזציה חברתית, סטריאוטיפים, גזענות, קיטוב חברתי (מנקודת המבט של *הפרט*).
|
||||
|
||||
##במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
## במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
|
||||
בדברים כמו:
|
||||
- איך אנשים מעריכים את היכולת שלהם?
|
||||
@@ -72,9 +73,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
- מדוע התקהלות של אנשים הופכת לאלימה?
|
||||
- אילו אנשים אנחנו נוטים לחבב? למי אנחנו נוטים להימשך?
|
||||
|
||||
##עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית
|
||||
###כוח המצב - Situationism
|
||||
####האם אפשר לנבא התנהגות?
|
||||
## עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית
|
||||
### כוח המצב - Situationism
|
||||
#### האם אפשר לנבא התנהגות?
|
||||
אחד מהמוקדים של הפסיכולוגיה החברתית הוא ניסיון לנבא איך אנשים מתנהגים. דמיינו שאדם נתקל באדם אחר שבבירור זקוק לעזרה; האם הוא יעצור לסייע לו? מה יעזור לנו לנבא? מגדר? השתייכות חברתית? משהו אחר?
|
||||
|
||||
לרוע המזל, הפסיכולוגיה החברתית תקועה במתאם של בערך 0.3 בניבוי התנהגות על סמך מאפיינים כאלו ואחרים. המצב הזה מלמד אותנו שאנו נוטים לייחס משקל מוגזם לנטיות ומאפיינים אישיים (Dispositionism) - כל מידע שנאסוף על אדם לא יעזור לנו במיוחד לקבוע איך התנהג.
|
||||
@@ -85,8 +86,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
|
||||
אבי הפסיכולוגיה החברתית הוא קורט לוין (Kurt Lewin), שהגה את תיאוריית השדה של המצב החברתי:
|
||||
|
||||
> Behavior = f(Person + Environment)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
Behavior = f(Person + Environment)
|
||||
|
||||
לוין הדגיש את הערוצים (Channel factors) - הגורמים הנסיבתיים שמעודדים או חוסמים התנהגות.
|
||||
|
||||
@@ -95,20 +96,21 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
אנחנו נוטים לחשוב, למשל, שמה שמניע אנשים להצביע בבחירות הוא מידת האכפתיות שלהם - הערכים החברתיים והפוליטיים שלהם. בפועל? נגישות הקלפי; אם הקלפי רחוק או שלא נוח להגיע אליו - אנשים לא יצביעו. איזה באסה.
|
||||
|
||||
|
||||
###הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה
|
||||
### הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה
|
||||
תפיסת המציאות שלנו אינה מושפעת רק מהמציאות עצמה, אלא ממה שיש לנו בראש; כל אחד ואחת מאיתנו רואים את העולם מבעד לעדשה שונה. למעשה, אנו מגיבים לייצוג המנטלי של כל האובייקטים במציאות, ולא לאובייקט עצמו.
|
||||
|
||||
> כשאני רואה *חתול*, אני מגיב לא רק לדבר בחוץ בעולם שהוא *חתול*, אלא גם לכל מה שמקושר אצלי במחשבה ל*חתול* - חמוד, רך, מנמנם
|
||||
|
||||
|
||||
###החקירה המדעית
|
||||
### החקירה המדעית
|
||||
> הפסיכולוגיה החברתית היא תחום מחקרי - ולא יישומי - של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר החברתי.
|
||||
|
||||
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, אין איש מקצוע שם בחוץ שהוא *פסיכולוג חברתי*. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום ניסויי אמפירי, לרוב במערך ניסויי (אם כי לעיתים מתאמי), שמניח שניתן לנבא באמצעות משתנים כאלו ואחרים התנהגות.
|
||||
|
||||
##מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
## מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
היא לא...
|
||||
|
||||
- סוציולוגיה
|
||||
@@ -125,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
הפסיכולוגיה הקוגנטיבית טרודה יותר במאפייני התהליכים המנטליים השונים - זיכרון, קשב, רגש וכדומה - היכן שהפסיכולוגיה החברתית טרודה יותר בצורה שהתהליכים האלו מתבטאים בהקשרם - לא ה*מה* מאחוריהם, אלא *איך* הם פועלים ו*מתי*.
|
||||
|
||||
|
||||
##למה פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
## למה פסיכולוגיה חברתית?
|
||||
*את מי זה מעניין?* למה בכלל לחקור את זה?
|
||||
|
||||
הפסיכולוגיה בכלל עוסקת בקוגניציות, רגש והתנהגות - וכולן מושפעות עמוקות מהשפעות חברתיות.
|
||||
@@ -139,7 +141,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
בקיצור, **הקוגניציה הגבוהה היא חברתית**; השפה היא כלי חברתי; **העצמי הוא חברתי**; ההתנהגות שלנו (כמו חיקוי, השוואה) מושפעת מהשפעות חברתיות; **המצב החברתי הוא רכיב מהותי באושר אישי**; פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש קשורות להתנסויות חברתיות.
|
||||
|
||||
|
||||
###קוגניציה - השערת המוח החברתי
|
||||
### קוגניציה - השערת המוח החברתי
|
||||
דנבר (2014) שיער את *השערת המוח החברתי* - המנסה להסביר מדוע לקופי אדם יש מוח גדול בהרבה מבעלי חיים כמו ציפורים, ולבני אדם יש מוח גדול פי שלוש מקופי האדם הגדולים ביותר. למוח גדול יש מחיר אנגרטי מאוד גבוה; למה הוא הופיע אצל בני האדם?
|
||||
|
||||
דנבר משער שהסיבה היא שבני האדם פיתחו יכולות קוגניטיביות ייחודיות, שדורשות הרבה רקמה מוחית - כאשר לב לבן של היכולות האלה טמון בכך שהם חיים בקבוצות חברתיות גדולות ומורכבות. ניבוי התנהגותם של אחרים, למשל, דורש ניבוי, למידה חברתית, מנטליזציה של האחר (Theory of Mind), שיפוטים מורכבים, ועוד יכולות מורכבות.
|
||||
@@ -150,10 +152,10 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו
|
||||
|
||||
הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה שמחזק מאוד את ההשערה.
|
||||
|
||||
###העצמי הוא חברתי
|
||||
### העצמי הוא חברתי
|
||||
שייכות חברתית מלאת צרכים חיוניים של הפרט: ידע, ביטחות, הגנה, הפחתת עמימות המצב וזהות עצמית. לאדם יש מוטיבציה לראות קבוצות שעמן הוא מזדהה באור חיובי; הקבוצה שהקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות מעוררת גאווה ותורמת לתחושת הערך העצמי של הפרט (Social identity theory, Tajfel & Turner, 1979). הקבוצה שלי טובה, מצליחה ומוסרית? כנראה שגם אני טוב, מצליח ומוסרי[^2].
|
||||
|
||||
###מצב חברתי ואושר אישי
|
||||
### מצב חברתי ואושר אישי
|
||||
טיב הקשרים החברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים. בפרדיגמות של דגימת חוויות, חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של חוויות: למשל, אנשים בדרך לעבודה היו מאושרים יותר אם היה איתם מישהו אחר.
|
||||
|
||||
הקשר הזה מחזיק אפילו בהשוואה בין מדינות - מדינות המאופיינות בקשרים חברתיים חזקים יותר הן גם יותר מאושרות.
|
||||
@@ -175,7 +177,7 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו
|
||||
|
||||
[^1]: המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה.
|
||||
|
||||
##יישומים
|
||||
## יישומים
|
||||
פסיכולוגיה חברתית, כאמור, היא מקצוע מחקרי, אבל המסקנות שלה מיושמות בתחומים רבים, לרבות:
|
||||
|
||||
- פסיכולוגיה בריאותית\רפואית
|
||||
|
||||
@@ -8,29 +8,29 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf)
|
||||
|
||||
> **הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת
|
||||
|
||||
*כל הסטודנטים לפסיכולוגיה אוהבים חתולים* הוא סטריאוטיפ (שקרי, אבל לא משנה).
|
||||
|
||||
|
||||
התאום המרושע של סטריאוטיפים הן ה**דעות הקדומות** (Prejudice) -
|
||||
|
||||
> **דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית
|
||||
|
||||
שמתמבטאת בפן ההתנהגותי ב**אפליה** -
|
||||
|
||||
> **אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות
|
||||
|
||||
שימו לב - סטריאוטיפים יכולים להיות חיוביים (כי מה רע לאהוב חתולים?). אולם, המחקר מתמקד יותר בהיבטים השליליים של המאפיינים האלו.
|
||||
|
||||
|
||||
##הטפסים לאורך השנים
|
||||
## הטפסים לאורך השנים
|
||||
|
||||
ראו את הנתונים האלו שנאספו לאורך שנים על הטפסים אודות האוכלוסייה השחורה בארצות הברית:
|
||||
|
||||
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
אחת ההשערות היא שיפור בחשיבה ההטפסית. אחת אחרת היא שהנורמות סביב הדיווח של ההטפסים משתנות עם הזמן - זה כבר לא "יפה" להגיד מה אתה חושב על השחורים.
|
||||
|
||||
##גזענות מודרנית
|
||||
## גזענות מודרנית
|
||||
|
||||
בעבר הגזענות העיקרית הייתה **גזענות בוטה** - אמונות לגבי קבוצות מיעוטים שהן גזעניות במובהק ומודים בהן בפה מלא.
|
||||
|
||||
@@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
אחד המחקרים הראשונים סביב הגזענות המודרנית הם [Hodson, Dovidio & Gaernter (2002)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0146167202287004), שבו נבדקים שפטו מועמדים לקולג'. כאשר המועמד הצטיין בכל המדדים או היה גרוע בכל המדדים - השיפוט בין מועמדים שחורים ללבנים היה דומה. אולם, כאשר המועמד היה טוב בחלק מהמדדים ופחות טוב בממדים אחרים, נבדקים בעלי דעה קדומה (כפי שנמדדה בשאלון עמדות כלפי שחורים), מועמדים שחורים נשפטו כפחות טובים מלבנים.
|
||||
|
||||
|
||||
##הטפסים מובלעים
|
||||
## הטפסים מובלעים
|
||||
|
||||
מדדי הטפסים מובלעים מודדים שיוך תכונומ "אוטומטיות" לקבוצה חברתית. מדדים אלו נשענים על הקלות\ קושי בהם קטגוריות חברתיות מקושרות לתכונות. המדדים מתבססים על מאפיינים יותר אוטומטיים ופחות שקולים - כמו זמן תגובה.
|
||||
|
||||
@@ -75,28 +75,28 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
המילים מופיעות במרכז מסך מחשב, והנבדקים מתבקשים באמצעות לחיצה על המקש הימני או השמאלי בעכבר לסווג את המילים לפי אחת משתי קטגוריות ( אישה או שי, מדעי הרוח או מדעים מדויקים) מהר ככל האפשר. סיווג לפי הטפסים הוא מהיר יותר, ולכן ניתן למדוד מה תואם את ההטפס של הנבדק ומה לא.
|
||||
|
||||
##איך נוצרים ומשתמרים הטפסים?
|
||||
## איך נוצרים ומשתמרים הטפסים?
|
||||
|
||||
###גורמים כלכליים-חברתיים
|
||||
### גורמים כלכליים-חברתיים
|
||||
|
||||
השפעות תרבותיות, למידה, חשיפה למדיה תקשורתית.
|
||||
|
||||
###גורמים כלכליים
|
||||
### גורמים כלכליים
|
||||
|
||||
תוצאה של תחרות על משאבים מוגבלים. מתבססת על **תיאוריית הקונפליקט הריאליסטי בין קבוצות** (Realistic group conflict theory): לפיה תחרות על כמות משאבים מוגבלת מובילה לעימות בין קבוצות, המובילה בתורה לדעות קדומות ולאפליה. משאבים יכולים להיות פיזיים, כלכליים, וכו'.
|
||||
|
||||
הדעות הקדומות החזקות ביותר מתרחשות בקבוצה שמרגישה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד (למשל: יותר עוינות מכוונת כלפי מהגרים בעיתות מיתון).
|
||||
|
||||
###גורמים מוטיבציוניים
|
||||
### גורמים מוטיבציוניים
|
||||
|
||||
הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית. [האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית) מושגעת על ידי האדרת קבוצת הפנים או התייחסות שלילית לקבוצת החוץ.
|
||||
|
||||
|
||||
###נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם"
|
||||
### נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם"
|
||||
|
||||
הנטייה לסווג לקבוצת פנים (ingroup) וקבוצת חוץ (outgroup) לפיה קבוצות מוגדרות על פי השוני ביניהן ולא על פי הדמיון. אנו תופסית יותר שוני (מוגזם) בין הקבוצות מאשר בתוך הקבוצות, ונוטים לייחס הומוגניות לקבוצת החוץ - אנחנו חושבים שהקבוצה שלנו יותר מגוונת (הטרוגניות) אבל הקבוצות הזרות הן כולן אותו הדבר (הומוגניות)[^3], **גם כשהקבוצות נוצרות באופן שרירותי**[^2] - הקבוצה המינימלית (minimal group).
|
||||
|
||||
###תהליכים קוגניטיביים
|
||||
### תהליכים קוגניטיביים
|
||||
|
||||
כמו הטייה והבניות ייחוס. הגישה הזו סבורה שיש בנו הטפסים משום שככה המוח שלנו עובד.
|
||||
|
||||
@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
- מתאם מדומה - הנטייה לתפוס קשר בין אירועים (בעיקר ייחודיים ושונים) גם כשאינו קיים. כאירועים בולטים מתרחשים ביחד, הצימוד שלהם בולט יותר.
|
||||
|
||||
|
||||
##האם אפשר לשנות הטפסים?
|
||||
## האם אפשר לשנות הטפסים?
|
||||
|
||||
האם חשיפה לדוגמאות הסותרות את ההטפס מספיקה לשנותו?
|
||||
|
||||
@@ -119,13 +119,13 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
מחקרים מראים שלא תמיד - ומשערים שזה נובע מ:
|
||||
|
||||
###Subtyping
|
||||
### Subtyping
|
||||
|
||||
חלוקה לתת-קבוצות - נשים הן נהגות גרועות, *אבל* נשים שנוהגות בפורמולה 1 נוהגות טובות. ההטפס המקורי עדיין נשמר.
|
||||
|
||||
[Kunda & Olson (1997)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.72.5.965), בניסוי השני במאמר, חקרו את התופעה בניסוי שבו נבדקים קראו משפטים ש"שרון", הפמיניסטית, כתבה על עצמה. הנבדקים החזיקו בהטפס לפיו פמיניסטיות הן אסרטיביות. החוקרים תפעלו את המשפטים כך שחלק יסטו מעט מההטפס, יסטו מאוד מההטפס או לא יסטו ממנו בכלל.
|
||||
|
||||
####ניסוי 2
|
||||
#### ניסוי 2
|
||||
|
||||
- סטייה מתונה
|
||||
|
||||
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
הקבוצה שנחשפה לסטייה מתונה אכן החזיקה פחות בהטפס, אבל הקבוצה שנחשפה לסטייה הקיצונית אפילו החזיקה בה *קצת יותר*.
|
||||
|
||||
####ניסוי 4
|
||||
#### ניסוי 4
|
||||
|
||||
בניסוי הרביעי, נבדקים קראו משפטים ש"דייב", איש יחסי ציבור, כתב על עצמו. על אנשי יח"צ ישנו ההטפס שהם אנשים מוחצנים (extroverts).
|
||||
|
||||
@@ -162,7 +162,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
חלק מהנבדקים החזיקו בהטפס בצורה קיצונית, וחלק בצורה חלשה. בקרב אלו שהחזיקו בהטפס חזק יותר מלכתחילה, הסטייה מההטפס של דייב הגבירה את ההטפס *עוד יותר* (החוקרים כינו זאת *אפקט בומרנג*) - כלומר, אם אני ממש משוכנע שאנשי יחסי ציבור הם מוחצנים, המשפט "אני מאוד נלחץ מלפגוש אנשים חדשים" *יחזק* את התפיסה הזו. איך זה יכול להיות?
|
||||
|
||||
####אפקט הבומרנג
|
||||
#### אפקט הבומרנג
|
||||
|
||||
החוקרים משערים על:
|
||||
|
||||
@@ -174,14 +174,14 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
כשאנו נתקלים במידע מפתיע, אנו נבחר לחפש מידע שיחזק את הדעות שהחזקנו בהם קודם לפני שנבחר לקבל את המידע החדש ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית)).
|
||||
|
||||
###ייחוס מצבי לעומת תכונתי
|
||||
### ייחוס מצבי לעומת תכונתי
|
||||
|
||||
התנהגות שסותרת את ההטפס מיוחסת לגורמים מצביים ואילו התנהגות שתואמת אותו מיוחסת לגורמים תכונתיים (היא נהגת טובה כי היא נהגה מלא; אבל *היא שם* היא נהגת גרועה כי נשים הן נהגות גרועות).
|
||||
|
||||
###דיכוי מחשבות
|
||||
### דיכוי מחשבות
|
||||
|
||||
> אל תחשבו על דוב לבן!
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
אל תחשבו על דוב לבן!
|
||||
|
||||
חחחח, אכלתם אותה. חשבתם על דוב לבן.
|
||||
|
||||
@@ -211,7 +211,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
|
||||
את העלייה מייחסים החוקרים להתהליך הלא-מודע של *ניטור* (Monitoring) - *רגע, אני מצליח לא לחשוב על הדוב הלבן?* מן הסתם, הניטור מוביל לחשיבה מוגברת על המושא האסור. החוקרים משערים שהניטור ממשיך בין התנאים.
|
||||
|
||||
###התנגדות להטפסים
|
||||
### התנגדות להטפסים
|
||||
|
||||
[Macrae et al, 1994](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.808) בחנו האם ניתן להתנגד להטפסים, וגילו כי הנייסיון לשלוט בחשיבה ההטפסית ולא להיות הטפסי גורם לעלייה בחשיבה ההטפסית.
|
||||
|
||||
@@ -229,8 +229,10 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
|
||||
נבדקים בתנאי דיכוי המחשבות ישבו רחוק יותר (5.25) מאשר תנאי הביקורת (4.41).
|
||||
|
||||
> איך בכל זאת אפשר לדכא הטפסים? יש כמה דרכים:
|
||||
|
||||
> 1. חשבו על דוגמאות שסותרות את ההטפס באופן מתון.
|
||||
> 2. חשבו על ההטפס!
|
||||
|
||||
> 3. מנגנונים נוספים בספר
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
|
||||
|
||||
רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](/פסיכולוגיה/חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית).
|
||||
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מי אני?
|
||||
## מי אני?
|
||||
|
||||
מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו?
|
||||
אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
|
||||
@@ -37,9 +37,9 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
|
||||
|
||||
אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה?
|
||||
|
||||
##מקורות הידעה העצמית
|
||||
## מקורות הידעה העצמית
|
||||
|
||||
###אינטרוספקציה
|
||||
### אינטרוספקציה
|
||||
|
||||
אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
|
||||
|
||||
@@ -49,15 +49,15 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
|
||||
קונים בחנות התבקשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות גרביוים הוא האיכותי ביותר (בפועל, כל הארבעה היו זהים). לאחר מכן, נשאלו מדוע בחרו את הזוג המסוים הזה.
|
||||
הנבדקים הפגינו אפקט סדר - 40% בחרו בזוג הימני ביותר, 31% בזה שלידו. נבדקים הסבירו את הבחירה בעזרת "תכונות" המוצר (אלסטיות, חוזק, סוג הבד). כנשאלו אם בחרו ומיקום הגרביונים השפיע על תשובתם, כל הנבדקים הכחישו.
|
||||
|
||||
> לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
|
||||
|
||||
###צפייה בהתנהגות עצמית
|
||||
### צפייה בהתנהגות עצמית
|
||||
|
||||
ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה.
|
||||
במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2].
|
||||
|
||||
###תפיסה עצמית של תכונות
|
||||
### תפיסה עצמית של תכונות
|
||||
|
||||
במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגמאות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו.
|
||||
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
|
||||
|
||||
מחקר נוסף שנעשה כמה שנים אחר כך הוא זה של Tomrala et al, 2007, שביקשו במנבדקים ב2 או 10 מקרים שבהם התנהגו באסרטיביות ודרגו את מידת האסרטיביות, הקושי להיזכר בהן, מספר ההתנהגויות הלא אסרטיביות עליהן חשבו בניסוי, ומספר המחשבות הלא רלוונטיות. החוקרים גילו כי נבדקים חשבו על יותר התנהגויות לא אסרטיביות בתנאי ה10 מאשר בתנאי ה2. לא היה הבדל בין התנאים במספר ההתנהגויות הלא רלבנטיות. כלומר, בדיוק כמו ששוורץ ראו, ככל שמספר ההתנהגויות האסרטיביות המתבקשות עולה, כך משתרבבות פנימה יותר התנהגויות לא אסרטיביות - שריככו את תפיסת האסרטיביות העצמית.
|
||||
|
||||
###תפיסה עצמית של רגשות
|
||||
### תפיסה עצמית של רגשות
|
||||
|
||||
Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנים**](https://psycnet.apa.org/record/1974-26845-001)[^2] - הוא ביקש מנבדקים לצפות בקריקטורות ולדרג כמה הן מצחיקות - כאשר פעם הוא מבקש מהם לעשות פרצוף שמח, ופעם פרצוף זועף תוך כדי. אנשים שחייכו דירגו את הקריקטורה כיותר מצחיקה, והזועפים - כפחות.
|
||||
במחקר [Embodiment (Strack, Martin & Stepper, 1988)](https://www.jstor.org/stable/26358695) החוקרים ביקשו מנבדקים להחזיק עיפרון או עט בפה - פעם בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) או בין השפתיים (מה שמפעיל שרירי זעף), ושוב ביקשו מהם לצפות בקריקטורה. באופן דומה ללאירד, הנבדקים שהחזיקו את העפרון בין השפתיים דירגו את הקריקטורה כמצחיקה יותר מאלו שהחזיקו אותו בין השפתיים.
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט.
|
||||
|
||||
###תפיסה עצמית של מוטיבציה
|
||||
### תפיסה עצמית של מוטיבציה
|
||||
|
||||
במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4].
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +86,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
החוקרים גילו כי ילדים שקיבלו פרס וציפו לקבל פרס שיחקו בטושים הכי *פחות* זמן. הילדים שלא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס שיחקו קצת יותר, והילדים שקיבלו פרס אך לא ציפו לו שיחקו הכי הרבה זמן עם הטושים. החוקרים משערים כי יש כאן *הצדקת יתר* - *אם קיבלתי פרס על זה ששיחקתי עם טושים, אני כנראה שיחקתי בהם בשביל הפרס, ואני בעצם לא כזה אוהב טושים*. כמובן, הילדים לא גוללו את הסיפור הזה לחוקרים - מאיפה המסקנה הזו? החוקרים מצדיקים אותה בכך שהם "קלקלו" את המוטיבציה הפנימית של הטושים - הילדים ממילא אהבו את הטושים הקסומים, והחוקרים שהעניקו להם פרס והודיעו להם על כך מראש גזלו את הכיף הזה.
|
||||
|
||||
|
||||
###אנשים אחרים
|
||||
### אנשים אחרים
|
||||
|
||||
אנחנו למדים על עצמנו גם מאנשים אחרים - באמצעות
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
והגרוע מכל,
|
||||
|
||||
###השוואה חברתית
|
||||
### השוואה חברתית
|
||||
בתיאוריית [Social Comparison Theory (Festinger, 1954)](https://psycnet.apa.org/record/1955-02305-001), פסטינגר משער כי:
|
||||
|
||||
- לאנשים יש צורך להעריך את הדעות והיכולות שלהם
|
||||
@@ -116,7 +116,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
התיאוריה של פסטינגר, ובמיוחד סעיפיה השלישי והרביעי, הייתה מאוד דומיננטית וספגה הרבה ביקורת. [Gerber, Wheeler & Suls (2018)](https://psycnet.apa.org/record/2017-51514-001) ביצעו מטא-אנליזה של 55 מאמרים[^5] וניסו להבין - למי אנשים בוחרים להשוות את עצמם?
|
||||
המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7].
|
||||
|
||||
##הערכה עצמית
|
||||
## הערכה עצמית
|
||||
הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב.
|
||||
|
||||
הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10].
|
||||
@@ -128,7 +128,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
אבל ישנן גישות נוספות להערכה העצמית. [Self-esteem as an interporsonal Monitor: The sociometer hypothesis (Leary et al, 1995)](https://psycnet.apa.org/record/1995-25087-001) סבור שהשאיפה לדימוי עצמי הוא צורך פרימיטיבי ומסתגל בקשרים עם אחרים. הדימוי העצמי מהווה מדד למצב החברתי שלנו - *סוציומטר* - סמן פנימה למידה שבה אדם מקובל על האנשים אחרים או נתפס באופן חיובי על ידם.
|
||||
חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי. הערך העצמי, כמו יתר התחושות, אומר לנו מה צריך לעשות; כשם שרעב מניע אותנו לחפש אוכל, תחושה של ירידה בערך העצמי אומרת לנו לתקן את מעמדנו החברתי.
|
||||
|
||||
###השפעת ידע עצמי על קוגניציה
|
||||
### השפעת ידע עצמי על קוגניציה
|
||||
|
||||
ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001).
|
||||
החוקרים ענו בכן\לא על 40 שאלות, שבהן:
|
||||
@@ -139,7 +139,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
|
||||
|
||||
###השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
|
||||
### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
|
||||
|
||||
תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים":
|
||||
- עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת
|
||||
@@ -152,17 +152,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
|
||||
|
||||
ה**דימוי העצמי** קשור בגודל הפערים, חשיבות התחום לעצמי, ומידת המיקוד בפערים הנתפסים.
|
||||
|
||||
ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8].
|
||||
|
||||
##דחייה חברתית
|
||||
## דחייה חברתית
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
|
||||
|
||||
[Williams, et al (2000)](https://psycnet.apa.org/record/2000-00920-006) הכינו משחק וירטואלי פשוט: שתי דמויות על המחשב מוסרות ביניהן כדור, במבנה של משולש - כאשר בפינה אחת נמצאת היד הוירטואלית של הנבדק. לחיצה על העכבר תסמן למשתמשים האחרים שהנבדק רוצה את הכדור - והמשחק ניתן לתכנות כך שהדמויות ימסרו או לא ימסרו את הנבדק.
|
||||
החוקרים דימו מצב של דחייה חברתית כך, שלאחר מסירה או שתיים, הדמויות מספיקות למסור לנבדק את הכדור, והוא יושב ומחכה לו.
|
||||
@@ -171,8 +171,8 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
החוקרים מצאו שהדחייה הובילה לרגשות שלילים משמעותיים - לדחייה, לתסכול, ולכעס כלפי הנבדקים האחרים - אפילו במשחק פשוט כזה.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
|
||||
|
||||
|
||||
במחקר נוסף [Van Beest & Williams, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-20034-009) השתמשו שוב במשחק הזה - שלושה משתתפים מוסרים זה לזה כדור 30 פעמים. למעשה, יש רק נבדק אחד; שאר הדמויות האחרות מתוכנתות.
|
||||
@@ -206,7 +206,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה.
|
||||
|
||||
##האדרה עצמית
|
||||
## האדרה עצמית
|
||||
|
||||
**האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה.
|
||||
|
||||
@@ -229,17 +229,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
|
||||
האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
|
||||
|
||||
##השתייכות חברתית
|
||||
## השתייכות חברתית
|
||||
|
||||
נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי.
|
||||
המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
|
||||
|
||||
###השתזפות בהצלחת האחר
|
||||
### השתזפות בהצלחת האחר
|
||||
|
||||
[(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure.
|
||||
במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד.
|
||||
|
||||
###תיאוריית שימות ההערכה העצמית
|
||||
### תיאוריית שימות ההערכה העצמית
|
||||
[(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה).
|
||||
ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה.
|
||||
|
||||
@@ -254,11 +254,11 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
|
||||
במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם.
|
||||
|
||||
|
||||
###השוואות כלפי מטה
|
||||
### השוואות כלפי מטה
|
||||
בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר.
|
||||
|
||||
|
||||
##אימות עצמי
|
||||
## אימות עצמי
|
||||
|
||||
**אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
|
||||
אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית).
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
|
||||
|
||||
##מהו ייחוס סיבתי?
|
||||
## מהו ייחוס סיבתי?
|
||||
|
||||
**ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
|
||||
|
||||
@@ -21,19 +21,19 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
|
||||
מה שהם באים להדגים זה שלתפיסה שלנו יש הרבה מעבר למה שהעין רואה - אנחנו מייחסים משמעות חברתית לדברים שאנחנו רואים.
|
||||
|
||||
##למה צריך ייחוסים סיבתיים?
|
||||
## למה צריך ייחוסים סיבתיים?
|
||||
|
||||
*למה היא הצביעה למועמד X? למה היא קיבלה ציון יותר טוב ממני במבחן? למה הוא פרץ בצחוק? למה הוא הפסיק את הלימודים ולא סיים את התואר?* אנחנו שואלים הרבה שאלות בכדי לנסות להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים.
|
||||
|
||||
##חשיבות הייחוס
|
||||
## חשיבות הייחוס
|
||||
|
||||
הייחוסים משפיעים על:
|
||||
|
||||
###התנהגות
|
||||
### התנהגות
|
||||
|
||||
מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
|
||||
|
||||
###עמדות
|
||||
### עמדות
|
||||
|
||||
תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
|
||||
- [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001)
|
||||
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
|
||||
כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
|
||||
|
||||
###הצלחה אקדמית
|
||||
### הצלחה אקדמית
|
||||
|
||||
אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
|
||||
|
||||
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
|
||||
כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
|
||||
|
||||
####שבחים על יכולת
|
||||
#### שבחים על יכולת
|
||||
|
||||
אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון.
|
||||
|
||||
@@ -95,9 +95,10 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
המחקר אישש את התיאוריה של Dweck - הילדים ששובחו על אינטיליגנציה נטו יותר למטלות ביצוע, ונטו לייחס כישלון יותר להשקעה ולא ליכולת עצמית. הם נהנו פחות לעומת אלו ששובחו על המאמץ שלהם, והראו פחות שיפור בביצוע במטלות קשות. מנגד, ילדים ששובחו על המאמץ שלהם נטו יותר למטלות למידה, נהנו יותר, והראו שיפור גדול יותר במטלות קשות.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=NWv1VdDeoRY)
|
||||
|
||||
> {.is-success}
|
||||
|
||||
##תיאוריות ייחוס
|
||||
## תיאוריות ייחוס
|
||||
|
||||
[Heider (1958)](https://psycnet.apa.org/record/2004-21806-000) טוען כי האדם מחפש סיבות למה שקורה סביבו באופן אמפירי, כמו שמדען מחפש סיבות לתופעות טבע. אלא שמטרת החקירה שלנו היא מתוך צורך להבין ולנווט, ולא מתוך סקרנות גרידא כמו במדע.
|
||||
|
||||
@@ -131,16 +132,19 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
ומה אם אין עקביות, אין קונצנזוס, ויש ייחדיות - סטודנט מסוים אחד ולא סטודנטים אחרים משבח את המרצה הזו בתום שיעור אחד מסוים - הייחוס הוא למצב (Situation)
|
||||
|
||||
> בכל פעם שאני הולך לבית הסטודנט לקרוא אריסטו אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
|
||||
|
||||
> - אני תמיד מלטף אותו ואת כל שאר החתולים, אבל אף אחד אחר לא עושה את זה? כנראה שאני אוהב חתולים.
|
||||
> - אני תמיד מלטף אותו, וגם כל השאר הסטודנטים מלטפים אותו ורק אותו? כנראה שזה חתול יוצא דופן.
|
||||
|
||||
> - אני לא תמיד מלטף אותו, אף אחד אחר לא מלטף אותו, אבל תמיד כשאני לומד אריסטו אני מלטף אותו? כנראה שקריאת אריסטו היא מצב של ליטוף חתולים.
|
||||
|
||||
שתי התיאוריות האלו הן תיאוריות **נורמטיביות** - איך אנשים *צריכים* לבצע ייחוסים. מן הסתם, זה לא מה שקורה; המצבים שהם בוחנים הם די סטריליים, ובני אדם לא באמת מתנהגים תמיד (ואולי בכלל) בצורה הגיונית, שיפוטית וצלולה. מה קורה *בפועל*?
|
||||
|
||||
|
||||
##טעויות ייחוס
|
||||
## טעויות ייחוס
|
||||
|
||||
> The tendency to draw inferences about a person's unique and enduring dispositions from behavious that can be entirely explained by the situations in which they occur
|
||||
|
||||
> [*Gilbert & Malone, 1995*](https://psycnet.apa.org/record/1995-17405-001)
|
||||
|
||||
**טעויות ייחוס** (Attribution Errors, Correspondence Bias) היא הנטייה שלנו להעריך הערכת יתר לכוחם של גורמים תכונתיים והערכת חסר לכוחם של גורמים מצביים בייחוס לסיבות התנהגות - *אני חושב שזה בגללי, אבל זה בגלל המצב*.
|
||||
@@ -165,7 +169,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||
הדירוג של השואל גבר על זה של המשיב מפי שניים מהנבדקים - המשיב והצופה. השואל עצמו דירג את הידע של עצמו ושל המשיב בצורה דומה (למרות שהמשיב לא ידע אף פעם לענות על כל השאלות). המשיב והצופה "נפלו בפח" - למרות שהם ערים לכך שמטבע המצב יש לשואל ידע יותר טוב, הם עדיין בחרו לדרג אותו - באופן אישי - כבעל ידע כללי טוב יותר. זו **טעות הייחוס הבסיסית** - המשיב והצופה לא ייחסו למצב מספיק חשיבות בדירוג רמת הידע הכללים של המשתתפים.
|
||||
|
||||
|
||||
###הגורמים לטעות הייחוס
|
||||
### הגורמים לטעות הייחוס
|
||||
|
||||
- תפיסת "עולם צודק" - כל אחד מקבל את מה שמגיע לו
|
||||
|
||||
@@ -186,7 +190,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
|
||||
|
||||
בהיעדר עומס קוגניטיבי, הנבדקים ייחסו תמיכה לכותב החיבור בכל מקרה, אך במידה נמוכה יותר (~9) כאשר הונחה לכך לעומת כשלא הונחה לכך (~11.5) - בדומה לממצאים של Jones & Harris. מנגד, בתנאי העומס הקוגניטיבי, הדירוג שנתנו הנבדקים כמעט זהה - בין שנאמר להם שהחיבור נכתב מתוך בחירה או לא.
|
||||
|
||||
###מצבים מקלים
|
||||
### מצבים מקלים
|
||||
|
||||
האם *תמיד* נבצע את טעות הייחוס, או שיש מצבים שהיא פחות נוכחת?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -14,10 +14,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
החוקרות גילו כי קורבן יחיד מזוהה הוביל למצוקה הגדולה ביותר, שתורגמה לתרומה הגדולה ביותר. האפקט הזה השתחזר במחקר נוסף של החוקרות, שבו בחנו את האפקט בתנאי של קבוצת חוץ (ארגנטינאים) לעומת תנאי פנים (ישראלים). במחקר זה, הילדים לא זוהו בשמם, אלא רק בתנאי יחיד לעומת תנאי קבוצה. החוקרות גילו כי ילדים ישראלים עוררו יותר מצוקה והובילו לתרומה גדולה יותר לעומת ילדים ארגנטינאים, אבל קבוצה של ילדים ארגנטינאים עוררה יותר מצוקה והובילה לתרומה גדולה יותר לעומת ילד ארגנטינאי יחיד. כלומר, בקבוצת הפנים, קורבן יחיד מעורר יותר אמפתיה, ובקבוצת החוץ, קבוצה מעוררת יותר אמפתיה.
|
||||
|
||||
|
||||
##מתי אנשים (לא) עוזרים?
|
||||
## מתי אנשים (לא) עוזרים?
|
||||
|
||||
> [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
|
||||
|
||||
ב2009, הקיאק של אלופת ישראל בקיאקים, יסמין פיינגולד, התהפך בירקון והיא טבעה. יסמין שהתה מתחת למים כ4.5 דקות, ואיש מבין הצופים הרבים לא נחלץ לעזרתה עד שחילץ אותה אבי טויבין, עובר אורח בן 62. סבתה של פיינגולד קוננה מאוחר יותר בריאיון שהיא "אינה מבינה מאיפה מגיעים האנשים האלו", שזה מקומם שאיש לא נחלץ לעזרתה של יסמין.
|
||||
|
||||
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
|
||||
ישנם גורמים רבים בתופעות כאלו - גורמים אישיותיים, כמו אפתיה, התדרדרות מוסרית ופחד, , וגורמים חברתיים - בהם מתמקדם הפסיכולוגיה החברתית.
|
||||
|
||||
###אילוצי זמן
|
||||
### אילוצי זמן
|
||||
|
||||
[Darley & Batson, 1973](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0034449) הריצו את ניסוי *השומרוני הטוב*[^1].
|
||||
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
האנשים שלא מיהרו הציעו עזרה ברוב הפעמים (~65%). אלו שקצת מיהרו עדיין הציעו עזרה לעיתים די תכופות (~50%). אלו שמאוד מיהרו כמעט שלא עזרו בכלל (10%). החוקרים דרגו גם את מידת העזרה שהגישו הנבדקים. לא נמצא אפקט עיקרי של תוכן ההרצאה - מידת העזרה הושפעה רק מאילוצי זמן.
|
||||
|
||||
|
||||
###כמות הנוכחים
|
||||
### כמות הנוכחים
|
||||
|
||||
[Darley & Latane, 1968](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0025589) עומדו על **אפקט הצופה מהצד** (Bystander effect) - ככל שמספר האנשים העדים למצב חרופם גדל, כךך יורד הסיכוי של כל אחד מהם להגיש עזרה. האפקט מונע מגורמים דוגמת:
|
||||
|
||||
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
כששהו לבדם, 75% מהנבדקים חיפשו את הנסיין להתריע על הבעיה. כשיש שני נבדקים, רק 38% חיפשו את הנסיים, וכשיש שני משתפי פעולה רגועים - רק 10%.
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות אבולוציוניות
|
||||
## גישות אבולוציוניות
|
||||
|
||||
הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת מנקודת גישה פונקציונאלית - קרי, התנהגות של עזרה נוצרת ומשתמרת כהתנהגות תורמת להישרדות הפרט והתרבותו.
|
||||
|
||||
@@ -76,10 +76,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
- תגמולים חברתיים (עקרון ההכבדה) - עזרה לשם שיפור התדמית והמעמדת של היחיד, באמצעות התנהגות מוערכת חברתית. התורם נתפס כחזק וטוב.
|
||||
|
||||
|
||||
> כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
|
||||
|
||||
###קרבה וסוג האירוע
|
||||
### קרבה וסוג האירוע
|
||||
|
||||
[Burnstein, Crandall & Kitayama, 1994](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.773) בדקו את התנהגות הצעת סיוע על פי מחקר תיאורי (היפוטתי). הם הציגו בפני הנבדקים שני מצבים:
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
|
||||
החוקרים גילו כי הנטייה לסייע לאנשים הקרובים לנו יותר גנטים חזקה יותר במצבי חיים ומוות, אך בעזרה יומיומית המצב מתהפך - ואנו נוטים לעזור לאנשים רחוקים יותר גנטית.
|
||||
|
||||
|
||||
##האם קיים אלטרואיזם טהור?
|
||||
## האם קיים אלטרואיזם טהור?
|
||||
|
||||
זוהי שאלה שמתרתקת את הפסיכולוגים, הפילוסופים והביולוגיים לאורך הרבה שנים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,45 +8,45 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
|
||||
|
||||
**עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
|
||||
|
||||
|
||||
##מהי עמדה?
|
||||
## מהי עמדה?
|
||||
|
||||
> **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
|
||||
|
||||
מילת המפתח היא *הערכה* - מתן שיפוט כ*טוב* או *רע* - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי.
|
||||
|
||||
##מרכיבי העמדה
|
||||
## מרכיבי העמדה
|
||||
עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר.
|
||||
|
||||
###רגש (Affect)
|
||||
### רגש (Affect)
|
||||
תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך:
|
||||
|
||||
- אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך
|
||||
- אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך
|
||||
|
||||
|
||||
###התנהגות (Behaviour)
|
||||
### התנהגות (Behaviour)
|
||||
פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות
|
||||
|
||||
- אני הולך להופעה של שלמה גרוניך
|
||||
- אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך
|
||||
|
||||
|
||||
###קוגניציה (Cognition)
|
||||
### קוגניציה (Cognition)
|
||||
אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא [שלמה גרוניך](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9A), אלו יהיו דברים כמו:
|
||||
- שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר
|
||||
- שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית
|
||||
|
||||
##מדידת עמדות
|
||||
## מדידת עמדות
|
||||
איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים?
|
||||
|
||||
###דיווח עצמי
|
||||
### דיווח עצמי
|
||||
בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא **סולם ליקרט** - דירוג על פני קנה מידה מסולם
|
||||
1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד)
|
||||
|
||||
@@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
| אהוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שנוא |
|
||||
|
||||
|
||||
> עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*).
|
||||
|
||||
####בעיות
|
||||
#### בעיות
|
||||
יש כמה בעיות עם דיווח עצמי:
|
||||
|
||||
- רצייה חברתית
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
- בושה\הימנעות מחשיפה
|
||||
אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל.
|
||||
|
||||
####פתרונות
|
||||
#### פתרונות
|
||||
כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו:
|
||||
|
||||
- מרכזיות העמדה
|
||||
@@ -98,16 +98,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
- - מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית)
|
||||
- - מבחן IAT - Implicit Association Test ([Greenwald & Banaji, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-17407-001))[^1]
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT.
|
||||
|
||||
> בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה.
|
||||
|
||||
אז למה בכלל למדוד את זה? מחקרים *כן* מוצאים קשר בין השיוכים האלה להתנהגות של אנשים בפועל.
|
||||
|
||||
##ניבוי התנהגות מעמדות
|
||||
###עמדות מנבאות התנהגות?
|
||||
## ניבוי התנהגות מעמדות
|
||||
### עמדות מנבאות התנהגות?
|
||||
[La Piere (1934)]() ביקר ב250 בתי מלון, מסעדות ובתי קפה עם זוג סיני צעיר ובדק אם יסרבו לתת להם שירות - רק מקום אחד סירב. מצד שני, בסקר שהופץ למוסדות אחרים ששאל -
|
||||
> Will you accept members of the Chinese race in you establishment? (yes\no)
|
||||
|
||||
@@ -135,14 +135,14 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
באחד הניסויים, למשל, הנבדקים (לבנים) הגיבו לנסיין ביותר עוינות כאשר הוצגה בפניהם תמונות של אנשים שחורים.
|
||||
|
||||
|
||||
###עקרון ההתאמה
|
||||
### עקרון ההתאמה
|
||||
[Davidson & Jacard (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-32382-001) רצו לנבא את הסיכוי שזוגות צעירים יביאו ילדים בשנתיים הקרובות.
|
||||
|
||||
למרבה הפלא, לא הייתה *שום התאמה* בין העמדה המוצהרת של הזוג ביחס לילדים לבין האם הם הביאו ילדים בפועל. מצד שני, כנשאלו *מהי עמדתכם כלפי להביא ילדים בשנתיים הקרובות*, ההתאמה הייתה גבוהה (r=0.54). כך הם הדגימו כיצד חידוד העמדה כך שתהיה מסוימת כמו ההתנהגות.
|
||||
|
||||
מצד שני, ניתן לבצע את ההתאמה גם על ידי הפיכת ההתנהגות לכללית יותר. [Fishbein & Ajzen (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-24385-001) עומדים על כך ששאלות כלליות מנבאות בצורה טובה התנהגות כללית יותר (למשל, *ביצוע פעילות דתית* לעומת *ללכת לכנסייה בימי ראשון* - עם הראשון יש מתאם גבוה, עם השני לא).
|
||||
|
||||
###תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
|
||||
### תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
|
||||
|
||||
התיאוריה ([Azjen, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1992-11514-001)) עומדת על כך שההתנהגות מושפעת לא רק מהעמדות שלנו, אלא מעוד כמה מגורמים מרכזיים:
|
||||
|
||||
@@ -159,12 +159,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
מצד אחד, לתיאוריה יש כוח ניבוי טוב; מצד שני, ממצאים בפועל חושפים הרבה פעמים כיוון השפעה *הפוך* לזה שהיא מציעה - העמדות שלנו מנובאות *מתוך ההתנהגות*, ולא להיפך.
|
||||
|
||||
##ניבוי עמדות מתוך התנהגות
|
||||
## ניבוי עמדות מתוך התנהגות
|
||||
תיאוריות שונות של עקביות קוגניטיבית עומדות על כך שיש לנו צורך שהמחשבות שלנו והפעולות שלנו יהיו עקביות. כשהעמדות שלנו וההתנהגות שלנו לא עקביות, עולה בנו רגש שלילי - *דיסוננס* (אי נוחות הנובעת מחוסר התאמה).
|
||||
|
||||
הצורך הזה בסיסי מאוד, ולכן אנו חותרים לבטל את חוסר ההתאמה הזו על ידי שינוי באחד הרכיבים המתנגשים.
|
||||
|
||||
###תיאוריית האיזון
|
||||
### תיאוריית האיזון
|
||||
[תיאוריית האיזון (Heider, 1958)](https://en.wikipedia.org/wiki/Balance_theory) מניחה שצריכה להיות עקביות בין מחשבות לרגשות, והיא מתקיימת כששני אנשים אוהבים\לא אוהבים את אותו האובייקט ולא מתקיימת כשהאחד אוהב והשני לא אוהב את אותו האובייקט.
|
||||
|
||||
התיאוריה מסמנת "אוהב" ב+ ו"לא אוהב" ב-.
|
||||
@@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
*האויב של אויבי הוא חברי* מדגים משולש מאוזן: אני מחבב את ג'רי (+) ולא מחבב את ניומן (-) וגם ג'רי לא מחבב את ניומן (-).
|
||||
|
||||
###דיסוננס קוגניטיבי
|
||||
### דיסוננס קוגניטיבי
|
||||
[Festinger, 1957](https://psycnet.apa.org/record/1993-97948-000) עומד על התופעה של *דיסוננס קוגניטיבי* - חוסר עקביות בין:
|
||||
|
||||
- מחשבות שונות
|
||||
@@ -200,12 +200,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
- שינוי התנהגות
|
||||
*אני חוסך בחשמל* וגם *אני קונה כלים חד פעמיים*? אני מפסיק לקנות כלים חד פעמיים.
|
||||
|
||||
> ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית.
|
||||
|
||||
איך מתגברים על הדיסוננס?
|
||||
|
||||
####פתרונות
|
||||
#### פתרונות
|
||||
|
||||
- הצדקה לאחר החלטה
|
||||
[Brehm (1956)](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001) מראה כיצד *אחרי* שביצענו החלטה אנחנו מתרצים לעצמנו מדוע זו הייתה ההחלטה הטובה.
|
||||
@@ -240,10 +240,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
החוקרים מייצרים דיסוננס - הניסוי משעמם אבל הנבדק מתבקש להגיד שהוא מעניין. בתנאי הדולר, הדיסוננס לא נפתר - זה מעט כסף - אבל בתנאי ה20 דולר, הדיסוננס נפתר - זה די הרבה כסף. החוקרים התעניינו כיצד התנאי הזה ישפיע על הדיווח שלהם בסוף הניסוי. היות ויש דיסוננס בין קוגניציה והתנהגות, ואת ההתנהגות כבר לא ניתן לשנות (הניסוי כבר קרה), החוקרים שיערו שהנבדקים ישנו את *העמדות* שלהם - וזה אכן מה שקרה.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
|
||||
|
||||
####ביקורת
|
||||
#### ביקורת
|
||||
בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
|
||||
|
||||
בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב.
|
||||
@@ -261,16 +261,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
החוקרים אומרים שהתוצאות האלו מאוששות את קיומה של עוררות, אבל עומדות על כך שיש גם היבט של היסק. הם מציעים שילוב של שני התיאוריות - כאשר יש התנגשות משמעותית בין העמדות **המרכזיות** שלנו להתנהגות שלנו, סביר להניח שנוצרת עוררות שאנו רוצים להפחית - כפי שטוענת תורת הדיסוננס. מנגד, כשהעמדות המדוברות **אינן חשובות לנו במיוחד**, ניתן להסביר את ההתנהגות מהיסק בלבד.
|
||||
|
||||
####תיאוריית ניהול הרושם
|
||||
#### תיאוריית ניהול הרושם
|
||||
|
||||
[Tedeschi, 1971]() טוענת על סמך **תיאוריית ניהול הרושם** אומרת שהסיבה להתנהגותם של הנבדקים של פסטינגר היא אכן מוטיבציונית, אבל לא פנימית - אלא הרצון להשאיר רושם חיובי על אחרים - המניע הוא *הצגה עצמית* ולא שמירה על עקביות פנימית. היא סבורה שהתנהגות נוגדת עמדה אינה מלווה בעוררות פיזיולוגית, אלא שהתגובה של הנבדקים נובעת מזה שכבר אמרו לחוקרים שהניסוי מעניין; הם לא רוצים להיתפס כלא-עקביים, ולכן משנים את עמדתם.
|
||||
|
||||
####תיאוריית אישוש עצמי
|
||||
#### תיאוריית אישוש עצמי
|
||||
[Steele, 1988]() קובע כי אנו מונעים מהצורך לשמור על תפיסה עצמית חיובית. כשזו נפגעת, הם פונים לאישוש התפיסה העצמית החיובית.
|
||||
|
||||
כלומר, כדי לתפוס את עצמם באופן חיובי, הנבדקים שינו את עמדתם - כי להגיד שהניסוי משעמם זה לא נעים. הוא סבור שאילו הייתה ניתנת לנבדקים אפשרות נוספת לחיזוק עצמי - כמו משוב חיובי - הם לא היו משנים את עמדתם.
|
||||
|
||||
##שכנוע
|
||||
## שכנוע
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf)
|
||||
|
||||
@@ -315,20 +315,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
את מי מנסים לשכנע? מה הוא צריך? מה הוא חושב, מה מצב הרוח שלו, מה הצורך בקוגניציה שלו[^3]?
|
||||
|
||||
|
||||
###שינוי עמדות
|
||||
### שינוי עמדות
|
||||
|
||||
שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###ELM
|
||||
### ELM
|
||||
מודל ה Elaboration Likelihood Model ([Petty & Cacioppo, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-07221-001))
|
||||
|
||||
מנסה לקבוע מתי המסר יעובד במערכת השיטתית או ההיוריסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
####הערוץ המרכזי
|
||||
#### הערוץ המרכזי
|
||||
|
||||
מוטיבציה גבוהה - רלבנטיות, אחריות, ויכולת - משאבים, צורך בקוגניציה - יובילו לעיבוד מרכזי (שיטתי), שיתן משקל גדול יותר לאיכות הטיעונים (חוזק המסר.
|
||||
|
||||
@@ -346,7 +346,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
####הערוץ ההיוריסטי
|
||||
#### הערוץ ההיוריסטי
|
||||
|
||||
חוסר רלוונטיות אישית, הסחה או עייפות, או מסר עמום יובילו לעיבוד היוריסטי - שייתן משקל גדול יותר למשיכה ומומחיות המקור, כמו גם למספר ואורך הטיעונים והקונצנזוס הקבוצתי.
|
||||
|
||||
@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות.
|
||||
|
||||
|
||||
###שכנוע בערוץ המרכזי (What)
|
||||
### שכנוע בערוץ המרכזי (What)
|
||||
|
||||
[Petty, Well & Brock (1976)]() הציגו לסטודנטים טיעונים בעד או נגד העלאת שכר הלימוד ב20%.
|
||||
|
||||
@@ -380,7 +380,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
כשלא הייתה הסחה, הטיעונים החזקים היו יעילים בהרבה מהחלשים בשכנוע. אולם, ככל שההסחה התגברה, הטיעונים החזקים יותר שכנעו פחות מהטיעונים החלשים: ברמות הסחה בינוניות וגבוהות, הטיעונים החלשים היו (קצת) *יותר* משכנעים.
|
||||
|
||||
###שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
|
||||
### שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
|
||||
|
||||
[Petty, Cacioppo & Goldman (1981)]() נתנו לסטודנטים להקשיב למסר התומך במבחני תואר שנכתב על ידי מומחים (ועדת השכלה גבוהה מאוניברסיטת פרינסטון) או על ידי לא-מומחים (בוגרי תיכון). המסר היה אותו המסר: רק זהות המוסרים השתנתה.
|
||||
|
||||
@@ -390,7 +390,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד.
|
||||
|
||||
###The Sleeper Effect
|
||||
### The Sleeper Effect
|
||||
|
||||
[Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות
|
||||
מודלי השכנוע.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד?
|
||||
@@ -22,19 +22,19 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
|
||||
|
||||
המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
|
||||
|
||||
##קבלת החלטות בקבוצה
|
||||
## קבלת החלטות בקבוצה
|
||||
|
||||
האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה.
|
||||
|
||||
אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד.
|
||||
|
||||
###חשיבה קבוצתית
|
||||
### חשיבה קבוצתית
|
||||
|
||||
אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/3791464) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?*
|
||||
|
||||
ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1].
|
||||
|
||||
####המודל של ג'ניס
|
||||
#### המודל של ג'ניס
|
||||
|
||||
[Jannis and Mann (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1978-00284-000) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות:
|
||||
|
||||
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
|
||||
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
|
||||
|
||||
|
||||
##החלטות לבד או עם אנשים?
|
||||
## החלטות לבד או עם אנשים?
|
||||
|
||||
מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
|
||||
|
||||
@@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
|
||||
|
||||
[Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
|
||||
|
||||
###הגישה המולדת
|
||||
### הגישה המולדת
|
||||
|
||||
Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +86,7 @@ Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ו
|
||||
|
||||
אלא שהמאמר הזה לא השתחזר - [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש.
|
||||
|
||||
###גישת החשש מההערכה
|
||||
### גישת החשש מההערכה
|
||||
Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
|
||||
|
||||
[Cotterl et al (1968)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) חרטטו מילים מומצאות (כמו MECBURI) וביקשו מהנבדקים לשנן אותן. אחד המשתנים היה מספר הפעמים שהמילה שוננה בכל רם (1, 2, 5, 10, 25), והאחר הוא נוכחות אורחים - השינון בוצע לבד, בוכחות 2 צופים, או בנוכחות אחרים שלבשו כיסויי עיניים (קהל לא מעריך). המתשנה התלוי היה מספר הפעמים בהם נבדקים אמרו שהמילה הדומיננטית (ששוננה 25 פעמים) אכן הופיעה במבחן הזיהוי. בפועל, לא הופיעו מלים ששוננו במבחן הזיהוי. החוקרים בדקו האם התגובה הדומיננטית - ציון המילה ששיננו - נהפכה נפוצה יותר בנוכחות קהל מעריך או לא מעריך.
|
||||
@@ -102,14 +102,14 @@ Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות
|
||||
Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
|
||||
|
||||
|
||||
##בטלה חברתית
|
||||
## בטלה חברתית
|
||||
|
||||
[Baron and Byrne, 2003]() עומדים על תופעת ה**בטלה החברתית** (Social Loafing), שבה המוטיביה והשקעת המאמץ של היחיד נפגעת במצב של פעולה קבוצתית לעומת היותו לבד - הנטייה להתאמץ פחות בפעולה קבוצתית. מהנדס חקלטי בשם Ringleman גילה ב1913 שככל שנוספו אנשים למשיכת חבל, המאמץ הממוצע של כל משתתף ירד.
|
||||
|
||||
|
||||
[Latane, Williams & Harkins (1979)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.37.6.822) ביקשו מנבדקים לשאוג קריאות עידוד ולמחוא כפיים במלוא הכוח. החוקרים גילו כי עוצמת הרעש שהפיק כל נבדק הלכה וירדה בתנאי לבד, זוגות, רביעיות ושישיות.
|
||||
|
||||
###למה זה קורה?
|
||||
### למה זה קורה?
|
||||
|
||||
- פיזור אחריות - האחריות מתפזרת על פני יותר אנשים
|
||||
|
||||
@@ -132,7 +132,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
|
||||
- מחויבות לקבוצה (חברים)
|
||||
|
||||
|
||||
##התנהגות בקבוצות גדולות
|
||||
## התנהגות בקבוצות גדולות
|
||||
|
||||
ההתנהגות של קבוצה שונה מסכום החברים הבודדים בקבוצה - השפעות הקבוצה על התנהגות החברים בה כשמסתכלים, למשל, על ההתנהגות של המון (mob)[^3].
|
||||
|
||||
@@ -185,7 +185,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
|
||||
|
||||
- נורמה חברתית מצבית
|
||||
|
||||
##מה אפשר לעשות?
|
||||
## מה אפשר לעשות?
|
||||
|
||||
איך מתנגדים להשפעות ההמונים הבלתי-רחוצים על הפרט האומלל?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
בתנאי הזה, המאזינים נתנו **הערכה זהה** לזו של המקיש.
|
||||
|
||||
|
||||
##זמינות מידע
|
||||
## זמינות מידע
|
||||
|
||||
שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין, לרבות -
|
||||
|
||||
@@ -47,7 +47,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
|
||||
- ריאליזם נאיבי - הנטייה לחשוב שאנחנו תופסים את המציאות כמו שהיא, באופן אובייקטיבי, ושאחרים תופסים את המציאות כמונו[^2].
|
||||
|
||||
###הטייה אגוצנטרית בתפיסה
|
||||
### הטייה אגוצנטרית בתפיסה
|
||||
|
||||
ילדים בני 4-5 מתחילים לפתח יכולת לקחת נקודת מבט - להבין שנקודת מבטם שונה מזו של אחרים.
|
||||
|
||||
@@ -71,7 +71,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
כלומר, הנטייה הראשונים הייתה אגונטרית - אבל המבוגרים ידעו לתקן את הנטייה הזו.
|
||||
מבוגרים הפנו מבט מהר יותר אל האובייקטים מהילדים. גם ילדים וגם מבוגרים הפנו מבט מהיר יותר אל האובייקט הנסתר לעומת האובייקט הנכון - נטייה אגוצנטרית - אבל נבוגרים עשו תיקון מהיר יותר מילדים - בכך שהעבירו את מבטם מהאובייקט הנסתר לאובייקט הנכון.
|
||||
|
||||
###הטייה אגוצנטרית בשיפוט
|
||||
### הטייה אגוצנטרית בשיפוט
|
||||
|
||||
[Eyal & Epley, 2010](https://psycnet.apa.org/record/2010-13311-014)[^3] הזמינו נבדקים למעבדה, ביקשו את רשותם לצלם אותם (תמונה נבוחה כזו, במעבדה) ולהראות את התמונה הזו לנבדקים אחרים שיגיעו למעבדה, מהמין השני. לאחר הצילום, הנבדקים צפו בתמונה שלהם, וביקשו לנחש כמה מושכים הם לנבדק מהמין השני.
|
||||
|
||||
@@ -86,14 +86,16 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
|
||||
בתמצית - כשאנחנו מבצעים שיפוטים אודות עצמנו ואחרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המרחק שלנו מהמצב, ואת הנטייה שלנו להתבסס על מידע אגוצנטרי, שזמין רק לנו.
|
||||
|
||||
###בורות פלורליסטית
|
||||
### בורות פלורליסטית
|
||||
|
||||
**בורות פלורליסטית** ([Allport, 1924](https://en.wikipedia.org/wiki/Pluralistic_ignorance)) היא האמונה הרווחת (והמוטעית) שהעמדות והתחשות שלנו שונות משל אחרים למרות שההתנהגות דומה.
|
||||
הפירוש המוטעה של הנורמה החברתית גורם לחיזוק הנורמה.
|
||||
|
||||
> לדוגמא, סטודנטים עלולים לחשוב -
|
||||
|
||||
> *רק אני לא מבין את החומר - כל שאר הזחלצים האלה שוחים בו*
|
||||
> (ולא לשאול את המרצה)
|
||||
|
||||
> *רק אני מרגיש בודד באוניברסיטה - כל היתר נראים שמחים ומחוברים*
|
||||
> (ולא לחפש חברים)
|
||||
|
||||
@@ -119,11 +121,11 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
בעקבות המחקר, בוצעה התערבות בכמה מהאוניברסיטאות בארה"ב, בניסיון לנתץ את הבועה הזו על ידי שיתוף המידע הפנימי הזה - התוכנית הייתה יעילה בטווח הקצר אבל פחות יעילה בטווח הארוך.
|
||||
|
||||
|
||||
##אופן הצגת המידע
|
||||
## אופן הצגת המידע
|
||||
|
||||
אופן הצגת המידע משפיע גם הוא על שיפוטים חברתיים, בכמה אפקטים בולטים:
|
||||
|
||||
###אפקט סדר
|
||||
### אפקט סדר
|
||||
|
||||
סדר הצגת המידע משפיע על השיפוטים.
|
||||
|
||||
@@ -150,7 +152,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
|
||||
החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי.
|
||||
|
||||
##מבנה הידע
|
||||
## מבנה הידע
|
||||
|
||||
לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
|
||||
|
||||
@@ -175,8 +177,8 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
||||
|
||||
- מנחות תהליכי קשב וקידוד (כמה מהר אנחנו תופסים, מה אנחנו תופסים, כיצד אנחנו מפרשים את מה שתופסים).
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY)
|
||||
|
||||
- מנחות זכרון
|
||||
|
||||
@@ -206,24 +208,25 @@ Accessibility X Fit ([Bruner, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-00582-00
|
||||
|
||||
נבדקים שחשפו אותם למילים שקשורות בזקנה (*פלורידה*, למשל), הלכו והתנהגו *לאט יותר*.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6]
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6]
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###Top-Down
|
||||
### Top-Down
|
||||
|
||||
אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD -
|
||||
|
||||
> Concepts are the glue that holds our mental world together
|
||||
|
||||
> *Douglas Murphy (2002)*
|
||||
|
||||
כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*).
|
||||
|
||||
|
||||
###Bottom-Up
|
||||
### Bottom-Up
|
||||
|
||||
###חסרונות
|
||||
### חסרונות
|
||||
|
||||
- סכמות יכולות לסלף את הזיכרון.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -9,13 +9,13 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
|
||||
|
||||
##מהי תואמנות?
|
||||
## מהי תואמנות?
|
||||
|
||||
> **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
||||
|
||||
|
||||
ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
|
||||
@@ -40,9 +40,9 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
**תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.
|
||||
|
||||
##תואמנות אוטומטית
|
||||
## תואמנות אוטומטית
|
||||
|
||||
###חיקוי
|
||||
### חיקוי
|
||||
|
||||
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
|
||||
|
||||
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
|
||||
|
||||
####למה זה קורה?
|
||||
#### למה זה קורה?
|
||||
|
||||
- חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
|
||||
|
||||
###הטרמה
|
||||
### הטרמה
|
||||
|
||||
[Epley & Gilovich (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/jesp.1999.1390) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות.
|
||||
|
||||
@@ -85,16 +85,16 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##תואמנות מיודעת
|
||||
## תואמנות מיודעת
|
||||
|
||||
תואמנות מיודעת (אינפורמטיבית) היא השימוש באחרים להנחייה במצבים עמומים.
|
||||
|
||||
[Sherif (1936)](https://psycnet.apa.org/record/1937-00871-000) הדגים את התופעה בניסוי שבו הקרין לנבדק בודד בחדר חשוך נקודה, הזיז אותה, ושאל את הנבדקים בכמה היא זזה בכל פעם - עד שהגיעו להערכה די קבועה. בתנאי נוסף, המטלה בוצעה שוב עם נבדקים אחרים, כשכל אחד אומר בקולו את המרחק שהוא חושב. אחרי מספר חזרות, נוצרה נורמה קבוצתית - ההערכה של הנבדקים התלכדה: הנבדקים שומעים את הערכתם של הנבדקים האחרים ומשתמשים בה בכדי לגבש את השיפוט שלהם במצב העמום הזה.
|
||||
|
||||
> התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
|
||||
|
||||
##תואמנות נורמטיבית
|
||||
## תואמנות נורמטיבית
|
||||
|
||||
אנשים רוצים שאחרים יחבבו אותם ולכן מתאימים עצמם לנורמה.
|
||||
|
||||
@@ -111,10 +111,10 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
אבל, אנחנו לא רוצים להיות מנודים - ולכן נוטים לשלם את המחיר הזה.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
|
||||
|
||||
##תואמנות ומאפייני הקבוצה
|
||||
## תואמנות ומאפייני הקבוצה
|
||||
|
||||
- גודל הקבוצה
|
||||
|
||||
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
ככל שהקבוצה חשובה יותר, הנטייה לתואמנות עולה.
|
||||
|
||||
|
||||
##תואמנות ומאפייני היחיד
|
||||
## תואמנות ומאפייני היחיד
|
||||
|
||||
- קושי המטלה
|
||||
|
||||
@@ -151,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
כל שהדימוי העצמי גבוה יותר, כך הנטייה לתואמנות חלשה יותר. נשים, כלל, יותר תואמניות מגברים.
|
||||
|
||||
##ניסוי השוק של מילגרם
|
||||
## ניסוי השוק של מילגרם
|
||||
|
||||
[Milgram, 1963](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0040525) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר.
|
||||
|
||||
@@ -191,7 +191,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
- הנבדקים, שאינם היו סטודנטים, הוזמנו לקחת חלק במטרה נעלה במוסד יוקרתי, ולכן רצו להשתייך לניסוי.
|
||||
|
||||
##ניסויי בנינגטון
|
||||
## ניסויי בנינגטון
|
||||
|
||||
[Newcomb, 1936](https://www2.lewisu.edu/~gazianjo/newcomb.htm) ערך מחקר שדה שבו עקבו אחרי העמדות הפוליטיות והתנהגות ההצבעה של סטודנטיות בקולג' לאורך ההשכלה שלהן שם. רובן מגיעות מבתים רפובליקנים מבוססים והחזיקו בדעות שמרניות כמו הוריהן. לאחר שנתיים של לימודים וחשיפה לסביבה האקדמית, שינו הסטודנטיות את העדפותיהן הפוליטיות, בניגוד לבני משפחתן. כומר, ההקשר החברתי יצר שינוי של עמדות פוליטיות. העמדות הפוליטיות שנוצרו החזיקו לטווח הארוך (עשרות שנים!) ובאו לידי ביטוי בבחירות לנשיאות.
|
||||
|
||||
@@ -202,7 +202,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
מה שכן, בניסוי יש הרבה גורמים מתערבים - עמדות המרצים, שכנוע לעומת ציות, וכדומה.
|
||||
|
||||
##התנגדות
|
||||
## התנגדות
|
||||
|
||||
תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
|
||||
> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
|
||||
|
||||
# תוכן העניינים
|
||||
@@ -40,8 +40,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
|
||||
# מהי חשיבה וקבלת החלטות?
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
|
||||
כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
|
||||
|
||||
@@ -51,8 +51,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
- כלכלה
|
||||
כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת.
|
||||
|
||||
> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים?
|
||||
@@ -70,8 +70,8 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
# תיאורי מקרה
|
||||
## שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
|
||||
|
||||
> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
|
||||
ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב.
|
||||
|
||||
@@ -90,24 +90,28 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
ראו את תיאור המקרה הזה:
|
||||
|
||||
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
|
||||
|
||||
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
|
||||
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
|
||||
|
||||
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
|
||||
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
|
||||
|
||||
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
|
||||
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
|
||||
>
|
||||
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
|
||||
>
|
||||
> 
|
||||
|
||||
> האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה?
|
||||
>
|
||||
> בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים:
|
||||
>
|
||||
>
|
||||
>
|
||||
> האם עדיין כדאי לצאת להפלגה?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
האם עדיין כדאי לצאת להפלגה?
|
||||
|
||||
|
||||
> **60% מהסטודנטים עדיין סבורים שכן - תראו כמה קשה לשנות את דעתנו!**
|
||||
@@ -8,26 +8,26 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
|
||||
> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
|
||||
##מהי חשיבה וקבלת החלטות?
|
||||
## מהי חשיבה וקבלת החלטות?
|
||||
כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
|
||||
|
||||
##איפה מיישמים קבלת החלטות?
|
||||
## איפה מיישמים קבלת החלטות?
|
||||
|
||||
קבלת החלטות היא עניין נחקר בתחומים רבים, לרבות:
|
||||
- כלכלה
|
||||
כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת.
|
||||
|
||||
> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים?
|
||||
@@ -42,11 +42,11 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
|
||||
- מדעי המדינה
|
||||
|
||||
##תיאורי מקרה
|
||||
###שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
|
||||
## תיאורי מקרה
|
||||
### שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
|
||||
|
||||
> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב.
|
||||
|
||||
המעוברת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה.
|
||||
@@ -60,20 +60,24 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###סאני פרדייז
|
||||
### סאני פרדייז
|
||||
ראו את תיאור המקרה הזה:
|
||||
|
||||
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
|
||||
|
||||
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
|
||||
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
|
||||
|
||||
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
|
||||
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
|
||||
|
||||
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
|
||||
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
|
||||
>
|
||||
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
|
||||
>
|
||||
> 
|
||||
|
||||
> האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה?
|
||||
>
|
||||
> בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים:
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||||
## התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||||
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
|
||||
|
||||
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
|
||||
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
# ביקורות
|
||||
גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
=======
|
||||
##ביקורות
|
||||
## ביקורות
|
||||
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##תיאוריית המערכות הכפולות
|
||||
## תיאוריית המערכות הכפולות
|
||||
גיגרנזר וטברסקי-כהנמן שתיהם קיטלגו הרבה היוריסטיקות, שטברסקי וכהנמן בחרו לסווג לשתי מערכות חשיבה - מערכת 1 ומערכת 2.
|
||||
|
||||
חשבו למשל על התרגיל `17 * 24 = 408`.
|
||||
@@ -80,8 +80,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית.
|
||||
החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון במשאבים המוגבלים שלנו - זמן, מאמץ, קוגניציה - הוא אדיר.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
|
||||
|
||||
@@ -13,12 +13,12 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
|
||||
|
||||
> [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
##היוריסטיקת העיגון
|
||||
!!! info ""
|
||||
[תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
## היוריסטיקת העיגון
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
|
||||
|
||||
היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
|
||||
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
|
||||
|
||||
###משתנים ממתנים
|
||||
### משתנים ממתנים
|
||||
|
||||
האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
|
||||
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
|
||||
|
||||
###עוגן מודע\לא מודע
|
||||
### עוגן מודע\לא מודע
|
||||
|
||||
האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית
|
||||
|
||||
העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
|
||||
|
||||
###השפעה מעבר לאופנויות
|
||||
### השפעה מעבר לאופנויות
|
||||
|
||||
Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים.
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*.
|
||||
|
||||
###בחיי היומיום
|
||||
### בחיי היומיום
|
||||
היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -93,22 +93,22 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד.
|
||||
|
||||
###עוגן פנימי\חיצוני
|
||||
### עוגן פנימי\חיצוני
|
||||
אפקט העוגן הוסבר ע"י טברסקי וכהנמן כתיקון לא מספיק מערך לא רלוונטי.
|
||||
|
||||
מחקרים מאוחרים יותר ביקרו הסבר זה, והציעו שהטיית העוגן הינה תוצאה של נגישות גדולה למידע שתומך בעוגן (Mussweiler & Strack, 1999, 2000)
|
||||
|
||||
החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1 – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית.
|
||||
|
||||
##היוריסטיקת הזמינות
|
||||
## היוריסטיקת הזמינות
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
|
||||
|
||||
**היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
|
||||
|
||||
[טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
|
||||
|
||||
@@ -121,13 +121,13 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
|
||||
|
||||
|
||||
###הערכת סיכונים
|
||||
### הערכת סיכונים
|
||||
|
||||
עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
|
||||
|
||||
בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה.
|
||||
|
||||
###תופעת הפירוט
|
||||
### תופעת הפירוט
|
||||
אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים.
|
||||
|
||||
למשל -
|
||||
@@ -137,7 +137,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר.
|
||||
|
||||
####אגוצנטריות
|
||||
#### אגוצנטריות
|
||||
היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו:
|
||||
|
||||
- גרימת ויכוחים
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
|
||||
|
||||
###שטף או תוכן?
|
||||
### שטף או תוכן?
|
||||
השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
|
||||
|
||||
[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם.
|
||||
@@ -186,7 +186,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
- תחושת כוח
|
||||
מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה
|
||||
|
||||
##היוריסטיקת הייצוגיות
|
||||
## היוריסטיקת הייצוגיות
|
||||
([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא:
|
||||
- זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
|
||||
- משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
|
||||
@@ -194,9 +194,9 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
|
||||
|
||||
###התעלמות משכיחות יחסית
|
||||
> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
|
||||
{.is-info}
|
||||
### התעלמות משכיחות יחסית
|
||||
!!! info ""
|
||||
אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
|
||||
|
||||
@@ -210,19 +210,20 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
`p(Blue/Witness)=(.15*.8)/(.15*.8 + .85*.2)=.12/(.12+.17)=.12/.29=.41`
|
||||
|
||||
|
||||
###הערכת יתר של מאורעות חיתוך
|
||||
### הערכת יתר של מאורעות חיתוך
|
||||
אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי.
|
||||
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
|
||||
|
||||
> 1\. דינה היא טלרית בבנק
|
||||
> 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)!
|
||||
|
||||
|
||||
###חוסר רגישות לגודל המדגם
|
||||
### חוסר רגישות לגודל המדגם
|
||||
מדגמים גדולים יותר יהיו דומים יותר לאוכלוסיה (חוק המספרים הגדולים), אך אנשים נוטים להאמין שגם מדגמים קטנים יהיו מייצגים ודומים לאוכלוסיה. הם מעריכים כי המידה בה מדגם מסוים מייצג את האוכלוסייה אינה תלויה בגודל המדגם - אנשים מצפים מכל מדגם להיות מייצג, וסוברים שמידת הייצוג של המדגם נקבעת, בעיקר, לפי הפער שבן הפרופורציה במדגם לפרופורציה באוכלוסיה.
|
||||
|
||||
> בעיר מסוימת יש שני בתי חולים. בבית החולים הגדול נולדים בכל יום כ- 45 תינוקות ואילו בבית החולים הקטן נולדים בכל יום כ- 15 תינוקות. כידוע לכם, כ- 50% מכל התינוקות הנולדים הם בנים, אך האחוז המדויק משתנה מיום ליום (לעיתים הוא גבוה ולעיתים נמוך מ- 50%). במשך תקופה של שנה נרשמו בכל בית חולים מספר הימים בהם יותר מ- 60% מהתינוקות שנולדו היו בנים.
|
||||
@@ -235,7 +236,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון.
|
||||
|
||||
###תפיסת מקריות ותלות סדרתית
|
||||
### תפיסת מקריות ותלות סדרתית
|
||||
> נתונות שתי סדרות הטלות מטבע. האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי. איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי?
|
||||
א. 0100110101101010010101101010110101
|
||||
ב. 0000101101111010111110001011011110
|
||||
@@ -257,7 +258,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום.
|
||||
בפועל, מחקרים ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים.
|
||||
|
||||
###התעלמות מרגרסיה לממוצע
|
||||
### התעלמות מרגרסיה לממוצע
|
||||
|
||||
האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו.
|
||||
|
||||
@@ -277,7 +278,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
# ביקורת
|
||||
|
||||
=======
|
||||
##ביקורת
|
||||
## ביקורת
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
|
||||
נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.
|
||||
@@ -292,9 +293,10 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
|
||||
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
|
||||
|
||||
> 1\. טלריות בבנק
|
||||
> 2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
|
||||
|
||||
|
||||
כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים.
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
|
||||
|
||||
##שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
|
||||
## שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
|
||||
|
||||
ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד.
|
||||
|
||||
@@ -20,11 +20,12 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
|
||||
במה מתבטאת שנאת הפסד? כמה תופעות:
|
||||
|
||||
##אפקט הבעלות
|
||||
## אפקט הבעלות
|
||||
|
||||
אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו.
|
||||
|
||||
> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$.
|
||||
|
||||
> מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -64,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
|
||||
## אפקט הסטטוס קוו
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
|
||||
|
||||
ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
|
||||
|
||||
##דומיננטיות
|
||||
## דומיננטיות
|
||||
חלופה **דומיננטיות** היא החלופה המביאה תוצאה רצויה ללא קשר למצבי העולם
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -23,11 +23,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
בדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ב'* היא הדומיננטית - היא תמיד תוביל לתוצאה טובה יותר, בלי קשר למצב העולם.
|
||||
|
||||
> דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית.
|
||||
|
||||
|
||||
##Maximin
|
||||
## Maximin
|
||||
החלופה שעבורה התוצאה הגרועה ביותר עדיפה על התוצאה הגרועה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המינימום.
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -38,14 +38,14 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ג'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי גרוע בג' פחות גרוע מהתרחישים הגרועים בא' וב'.
|
||||
|
||||
> נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
|
||||
|
||||
<<<<<<< Updated upstream
|
||||
|
||||
# Maximax
|
||||
=======
|
||||
##Maximan
|
||||
## Maximan
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
החלופה שעבורה התוצאה ה*טובה* ביותר עדיפה על התוצאה הטובה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המקסימום.
|
||||
|
||||
@@ -57,11 +57,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה א'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי טוב בא' הרבה יותר טוב מהתרחישים הגרועים בב' וג'.
|
||||
|
||||
> דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא?
|
||||
|
||||
|
||||
##Expected Value
|
||||
## Expected Value
|
||||
החלופה שעבורה **התוחלת** היא הטובה ביותר - אם נבחר בהחלטה הזו אינסוף פעמים, נקבל את הערך הכי גבוה ביחד לשאר.
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
בדוגמה הזו, חלופה ג' היא הטובה ביותר - אם אנקוט בה אינסוף פעמים, אקבל את הסכום הגבוה ביותר (100)
|
||||
|
||||
##בניית עץ החלטה
|
||||
## בניית עץ החלטה
|
||||
[**עץ החלטה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Decision_tree) הוא ייצוג אחר של אפשרויות לקבלת החלטה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,28 +8,28 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
##מודלים לקבלת החלטות
|
||||
## מודלים לקבלת החלטות
|
||||
ישנם שלושה סוגים של מודלי קבלת החלטות:
|
||||
|
||||
###מודל תיאורי
|
||||
### מודל תיאורי
|
||||
איך אנשים מחליטים בפועל?
|
||||
מודל תיאורי מתאר את התנהגות האדם בפועל בתהליכי קבלת החלטות - הוא מנסה למדל שיקולים פסיכולוגיים, תוך שקלול אמנונות והעדפות של האנשים **כפי שהן** - ולא כפי שהן יכולות\צריכות להיות.
|
||||
|
||||
###מודל נורמטיבי
|
||||
### מודל נורמטיבי
|
||||
מהן הבחירות של מקבל החלטות אידיאלי?
|
||||
מודל נורמטיבי מנסה לעמוד על ההחלטה שהייתה מתקבלת על פי מערכת כללים צורנית מושלמת - ולא כפי שהן מתקבלות בפועל.
|
||||
|
||||
###מודל פרספקטיבי
|
||||
### מודל פרספקטיבי
|
||||
איך מקבל החלטות אמור להחליט?
|
||||
|
||||
מודל פרספקטיבי ינסה לצמצם את הפער בין המודל התיאורי למודל הנורמטיבי - מה עליי לשנות בדרך שבה אני מקבל החלטות עכשיו כדי להיות מקבל החלטות מיטבי?
|
||||
|
||||
|
||||
##בעיית החלטה
|
||||
## בעיית החלטה
|
||||
**בעיית החלטה** היא בחירה מודעת בין שתי חלופות או יותר.
|
||||
כל החלטה מורכבת מ:
|
||||
|
||||
@@ -38,40 +38,40 @@ dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
|
||||
- תוצאות
|
||||
|
||||
|
||||
##סוגי החלטות
|
||||
## סוגי החלטות
|
||||
|
||||
###בדידות לעומת רציפות
|
||||
### בדידות לעומת רציפות
|
||||
- החלטות בדידות - החלטות בהן החלופות מובחנות אחת מהשנייה (איזה סרט לראות?)
|
||||
- החלטות רציפות - בהן אין חלופות מובחנות זו מזו, אלא רצף של חלופות (כמה זמן ללמוד?)
|
||||
|
||||
###החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
|
||||
### החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
|
||||
- ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה ידועות לאדם בבואו לקבל את הההחלטה
|
||||
- סיכון - תוצאות ההחלטה האפשרויות ידועות, ההסתברויות ידועות אלם תוצאות החלופות **בפועל** לא ידועות בזמן ההחלטה
|
||||
- אי ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה אינן ידועות, כמו גם הסתברויות התוצאות
|
||||
|
||||
###החלטות של פרטים\קבוצות
|
||||
### החלטות של פרטים\קבוצות
|
||||
- החלטה של פרט - החלטה שמתקבלת על ידי מקבל החלטה יחיד
|
||||
- החלטה קבוצתית - החלטה משותפת, המתקבלת באופן קבוצתי
|
||||
|
||||
###החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
|
||||
### החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
|
||||
- החלטה בהקשר לא חברתי - תוצאת ההחלטה תלויה בהחלטת מקבל ההחלטה ובמצבי העולם - אינה תלויה באנשים אחרים
|
||||
- החלטה בהקשר חברתי - תוצאת ההחלטה אינה תלויה במקבל ההחלטה בלבד, אלא גם בהחלטה של האחר ובמצבי העולם
|
||||
|
||||
###החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
|
||||
### החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
|
||||
- החלטה עם פונקציית מטרה אחת - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי פונקציית מטרה אחת
|
||||
- החלטה עם פונקציות מטרות מרובות - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי שתי פונקציות מטרה או יותר
|
||||
|
||||
###קבלת החלטות סטטית\דינאמית
|
||||
### קבלת החלטות סטטית\דינאמית
|
||||
- החלטה סטטית - העולם לא משתנה תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה - אין שינוי בתוצאות ההחלטה
|
||||
- החלטה דינאמית - מצבי העולם משתנים תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה, על מקבל ההחלטה לעדכן את ההחלטה בהתאם לשינוי במצבי העולם ואת מצבי העולם בהחלט להחלטה
|
||||
|
||||
|
||||
##החלטות רציונליות
|
||||
## החלטות רציונליות
|
||||
**החלטה רציונלית** היא חשיבה שמובילה *בצורה הטובה ביותר* להשגת המטרות.
|
||||
|
||||
הרציונליות היא *התהליך שצפוי* להוביל לתוצאה המועדפת - ולא התוצאה עצמה. ייתכן תהליך רציונלי ותוצאה לא מוצלחת, או תהליך לא רציונלי ותוצאה מוצלחת.
|
||||
|
||||
> זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה.
|
||||
|
||||
החלטה רציונלית מניחה מגוון רחב של הנחות - התוצאות, הסיכון, וכדומה - שכמובן משחקות תפקיד בתוצאה הסופית.
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
|
||||
|
||||
##תורת תוחלת התועלת
|
||||
## תורת תוחלת התועלת
|
||||
[Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה:
|
||||
|
||||
`EV = Σ P(i) * V(i)`
|
||||
@@ -52,16 +52,16 @@ EU(B)=.001* log10V(100,000)=.005
|
||||
Therefore
|
||||
EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
##הנחות בסיס
|
||||
## הנחות בסיס
|
||||
|
||||
###שלמות
|
||||
### שלמות
|
||||
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, וB היא טיול לפריז.
|
||||
אם AוB בסט החלופות S אזי B ≤ A או A ≤ B או B ~ A
|
||||
|
||||
היכולת להשוות כל שתי אלטרנטיבות ולקבוע עדיפות של אחת על פני השנייה או אדישות.
|
||||
כלומר, לפי תורת תוחלת התועלת, לכל חלופה יש שיפוט - העדפה של החלופה הראשונה, השנייה, או אדישות ביניהן.
|
||||
|
||||
###אי-תלות
|
||||
### אי-תלות
|
||||
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, B היא טיול לפריז וC היא טיול למדריד.
|
||||
|
||||
אם חלופות A, B וC בסט החלופות S, אזי B≤A אם ורק אם ApC ≥ BpC
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
אם אני מעדיף את לונדון על פני פריז, והסיכוי שאבחר לטייל בלונדון הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא המשלים (0.4), אבל אם הסיכוי שאבחר לטייל בפריז הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא גם המשלים (0.4).
|
||||
|
||||
###טרנזיטיביות
|
||||
### טרנזיטיביות
|
||||
אם A > B וB > C, אזי A > C
|
||||
|
||||
אם אני מעדיף את פריז על פני לונדון, ואת לונדון על פני מדריד, אני מעדיף את פריז על פני מדריד.
|
||||
@@ -79,7 +79,7 @@ EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
לכן, אנחנו שואפים שההחלטות שלנו כן יהיו טרנזיטיביות.
|
||||
|
||||
###המשכיות
|
||||
### המשכיות
|
||||
עבור A, B וC בסט חלופות S, אם B ≤ A ו C ≤ B, אזי קיים P עבורו מתקיים B ~ (ApC)
|
||||
|
||||
A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכולים למצוא הימור כזה שבו נקבל את A בהסתברות P ואת C ב1-P, ואנחנו אדישים בין ההימור הזה לבין קבלה בוודאות של P.
|
||||
@@ -87,9 +87,9 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
כל זה טוב ויפה - אבל האם אנשים מתנהגים ככה בפועל? לא ולא, אומרים טברסקי וכהנמן.
|
||||
|
||||
##הפרות
|
||||
## הפרות
|
||||
|
||||
###עקרון הדומיננטיות
|
||||
### עקרון הדומיננטיות
|
||||
**עקרון הדומיננטיות** הוא עיקרון בכל המודלים הנורמטיבים, והוא אומר שאף פעם לא נאמץ חלופה שנשלטת בידי חלופות אחרות.
|
||||
|
||||
[Tversky & Shafir (1992)](https://psycnet.apa.org/record/1993-20290-001) מדגימים הפרה של העיקרון.
|
||||
@@ -121,7 +121,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
נניח ואתם מתלבטים אם לטוס לחו"ל מיד אחרי תקופת המבחנים. אם תצליחו, בטח שתטוסו - הרווחתם את זה. אם לא תצליחו, לפחות תהיו בחו"ל - גם תטוסו כנראה. אבל אם אתם לא יודעים? דווקא אז יהיה לנו הכי קשה להזמין את הכרטיס. זוהי הפרה של העיקרון - אם יש מצב שנבחר בו בכל תוצאה, למה שנהסס כל עוד התוצאה לא ידועה?
|
||||
|
||||
###עקרון האי-תלות
|
||||
### עקרון האי-תלות
|
||||
*הפרדוקס של Allais* מדגים הפרה של עקרון האי תלות.
|
||||
|
||||
נניח ויש לנו כמה חלופות:
|
||||
@@ -147,12 +147,12 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
הבחירות האלו מפרות את עקרון האי-תלות (ר' סרטון ומצגת).
|
||||
|
||||
> [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
|
||||
|
||||
בתמצית - כשיש לנו שתי חלופות שיש דברים משותפים ביניהן, זה לא אמור לעניין אותנו - רק ההבדלים. אם אני מחפש לשכור דירה ומתלבט בין שתי דירות, ושתיהן בקומה השלישית - זה שהן בקומה השלישית לא אמור להפריע לי, אלא כל שאר הדברים.
|
||||
|
||||
###חוסר טרנזיטיביות
|
||||
### חוסר טרנזיטיביות
|
||||
|
||||
נניח ואנחנו צריכים לבחור בין שלושה מועמדים:
|
||||
|
||||
@@ -178,7 +178,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
אם העדפתי את B על פני A, ואת C על פני B, אני אמור להעדיף את C על פני A - אבל כאן עשינו בדיוק ההיפך, בגלל שגררנו פנימה את הIQ, והיחס בין הIQ לניסיון הפוך (יותר ניסיון, פחות IQ).
|
||||
|
||||
###קביעות
|
||||
### קביעות
|
||||
הפרה מאוד בעייתית היא הפרת **הנחת הקביעות**[^1] (Invariance) - ההנחה כי אופן הצגת ההנחות לא צריכה להשפיע על ההחלטה.
|
||||
|
||||
למשל, הצגת החלופות כתהליך חד שלבי או דו שלבי, רווח או הפסד, צמצום תמותה או העלאת שרידות - לא אמורה להשפיע על ההעדפות כל עוד התוצאה זהה.
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-08-06T11:37:08.547Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
|
||||
|
||||
> **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.
|
||||
|
||||
השקעות בבורסה, יציאה למלחמה, או התנהגות לא זהירה הן דוגמאות ללקיחת סיכונים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
|
||||
|
||||
> **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת?
|
||||
|
||||
@@ -20,14 +20,15 @@ dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
|
||||
אבל זו הטייה. מחיר הכרטיס כבר אבוד בכל מקרה, ולכן אינו מבדיל בין החלופות (ללכת להופעה, לא ללכת להופעה). עצם ההתחשבות בו בקבלת החלטות לעתיד זו הטייה - אפקט העלות השקועה.
|
||||
|
||||
> ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) ערכו את ניסוי "חופשת הסקי":
|
||||
|
||||
> דמיין ששילמת 100$ עבור כרטיס לטיול סקי בסוף שבוע במישיגן. אחרי מספר שבועות, אתה קונה כרטיס ב50$ בויסקונסין.
|
||||
|
||||
> לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -36,15 +37,15 @@ dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
|
||||
ב*ניסוי חברת התעופה* [Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) -
|
||||
|
||||
> ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו?
|
||||
|
||||
|
||||
41 נבדקים השיבו שכן, ורק 7 השיבו שלא. כבר ציינו כאן בפני הנבדקים כמה הושקע בפרויקט, מה שהטה את הנבדקים לעבר ההטייה. ואם נסתיר מהם את מה שהושקע כבר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
> ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר?
|
||||
|
||||
10 נבדקים השיבו שכן, ו50 נבדקים השיבו שלא; למרות שמדובר באותם הנתונים, ההטייה נעלמה, וההחלטה רציונלית.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
|
||||
[Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.
|
||||
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##פונקציית הערך הסובייקטיבי
|
||||
## פונקציית הערך הסובייקטיבי
|
||||
|
||||
- (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין -
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית.
|
||||
|
||||
##אפקט המסגור
|
||||
## אפקט המסגור
|
||||
|
||||
זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).
|
||||
|
||||
@@ -100,7 +100,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י מערכת 1 האינטואיטיבית.
|
||||
|
||||
|
||||
##פונקציית המשקל
|
||||
## פונקציית המשקל
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
π (p) + π (1-p) <1
|
||||
|
||||
|
||||
###אפקט הודאות
|
||||
### אפקט הודאות
|
||||
|
||||
לנבדקים יש שתי אפשרויות:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,20 +8,20 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##[מבוא לפסיכולוגיה א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43765)
|
||||
##[מבוא לפסיכולוגיה ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46758)
|
||||
## [מבוא לפסיכולוגיה א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43765)
|
||||
## [מבוא לפסיכולוגיה ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46758)
|
||||
|
||||
> [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&search_scope=MyInst_and_CI&tab=Everything&docid=alma9926423690104361)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&search_scope=MyInst_and_CI&tab=Everything&docid=alma9926423690104361)
|
||||
|
||||
##שיעור 3 - האבולוציה של המוח
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 3 - האבולוציה של המוח
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
##שיעור 4 - פסיכופיזיקה
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 4 - פסיכופיזיקה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
*פסיכופיזיקה* היא התגובה הפסיכולוגית לגירויים פיזיים. היא עוסקת ב3 בעיות:
|
||||
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
- בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?)
|
||||
- בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?)
|
||||
|
||||
###בעיית הזיהוי
|
||||
### בעיית הזיהוי
|
||||
|
||||
**מדידת סף ההבדל** היא השיטה באמצעותה מודדים את הרף שבו מתחיל השינוי. זהו עיקרון חשוב - קרא במצגת כיצד עושים זאת, אבל בגדול:
|
||||
- עושים ממוצע של כל סף עליון וסף תחתון (נניח ויצא 125, והיחידה הבאה היא 128 - ב125 אין הבדל, וב128 כן - הסף העליון יהיה 126.5)
|
||||
@@ -42,22 +42,22 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###בעיית ההבחנה
|
||||
### בעיית ההבחנה
|
||||
|
||||
שאלת **סילום התחושה** -
|
||||
|
||||
|
||||
####חוק וובר (זיהוי)
|
||||
#### חוק וובר (זיהוי)
|
||||
החוקר ארנסט היינריך וובר (1795-1878) קבע את *חוק וובר* - סף ההבדל עולה ככל שהסטנדרט עולה.
|
||||
סף ההבדל הוא תמיד פרופורציה קבועה:
|
||||
|
||||
|
||||
> `k=Δs/s`
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
`k=Δs/s`
|
||||
|
||||
(K הוא קבוע וובר)
|
||||
|
||||
####חוק פכנר - סילום עקיף
|
||||
#### חוק פכנר - סילום עקיף
|
||||
תלמידו של היירניך, גוסטב פכנר, הגה את הפתרון - ספירת מספר סיפי ההבדל מהסף המוחלט. זהו *חוק פכנר*.
|
||||
|
||||
חוק פכנר מנסח קשר פונקציונלי בין עוצמת הגירוי (פיזיקלי) לעוצמת התחושה (פסיכולוגי) ומהווה הרחבה לוובר:
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
הפונקציה המתקבלת היא דוחסת - ציר Y הוא עלייה אחידה ביחידות תחושה מול פער הולך וגדל בעוצמת הגירוי (ההתרחקות המצטברת מהסטנדרט).
|
||||
|
||||
####חוק סטיבנס - סילום ישיר
|
||||
#### חוק סטיבנס - סילום ישיר
|
||||
מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...).
|
||||
|
||||
> חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)`
|
||||
@@ -79,12 +79,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
יחודי לכל אופנות חושית.
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
> ר' דוגמא לשאלה במצגת התרגול (5)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' דוגמא לשאלה במצגת התרגול (5)
|
||||
|
||||
|
||||
###פסיכולוגיה אבולוציונית
|
||||
####הבסיס האבולוציוני לחמלה
|
||||
### פסיכולוגיה אבולוציונית
|
||||
#### הבסיס האבולוציוני לחמלה
|
||||
טענה משיחת TED על האבולוציה של החמלה (בתרגול) - לחמלה יש בסיס אבולוציוני, ולא רק בבני אדם.
|
||||
|
||||
באופן טבעי, החמלה מתקיימת כלפי בני משפחה וחברים קרובים - אבל היא אינה כוללנית (אוניברסלית). הגנטיקה הזו עוזרת לנו להבין את *חוק הזהב* - מעשים טובים זוכים לגמול, ומעשים רעים זוכים לעונש.
|
||||
@@ -97,10 +97,10 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
כמו שנחשון אמר בשיעור, החמלה הקהילתית היא רשת ביטחון - במקום להנות מגמול נקודתי ונדיר (נגיד: צדתי אייל), אנחנו יכולים לזכות לתמיכה לאורך זמן (אחלוק את האייל שלי, ופעם הבאה שארעב הקהילה תאכיל אותי).
|
||||
|
||||
> השינוי הזה שרד מכיוון שהוא היווה יתרון **בהעמדת צאצאים פוריים** - עקרון מפתח באבולוציה. שים לב להבחנה הזו - לא הישרדות, אלא העמדת צאצאים!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
השינוי הזה שרד מכיוון שהוא היווה יתרון **בהעמדת צאצאים פוריים** - עקרון מפתח באבולוציה. שים לב להבחנה הזו - לא הישרדות, אלא העמדת צאצאים!
|
||||
|
||||
####חמשת תנאי האבולוציה
|
||||
#### חמשת תנאי האבולוציה
|
||||
- זיכרון
|
||||
דהיינו, הגנים
|
||||
- העברה בין דורית
|
||||
@@ -112,11 +112,11 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
- התפצלות
|
||||
סביבות שונות מובילות ללחצים אבולוצוניים שונים, שמייצרת תת מינים ולבסוף זנים שונים.
|
||||
|
||||
##שיעור 5 - חקר התפיסה
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 5 - חקר התפיסה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf)
|
||||
|
||||
###שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה
|
||||
### שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה
|
||||
- אקולוגית - תפיסה ישירה
|
||||
בגירוי יש מידע מספיק. אין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים.
|
||||
- קונסטרוקציוניסטית
|
||||
@@ -124,12 +124,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
- גישותו של דוד מאר - פיתוח של הקונסטרוקציוזניזם
|
||||
מדברת על שלוש רמות ניתוח - חישובית, אלגוריתמית ויישימית.
|
||||
|
||||
###תפיסת מיקום, עומק ומרחק
|
||||
### תפיסת מיקום, עומק ומרחק
|
||||
במוח יש שני 'מסלולים' כלליים לתפיסה:
|
||||
- מסלול **היכן** \ **איך** (דורסאלי) - אחראי על חישבוים לשליטה מוטורית (היכן נמצא, כיצד משתמשים)
|
||||
- מסלול **מה** (ונטראלי) - תהליכי היכר העונים לשאלה מה אנו רואים?
|
||||
|
||||
####מסלול 'היכן'
|
||||
#### מסלול 'היכן'
|
||||
התפיסה הזו מבוססת על רמזים - אם נסתכל על ראייה למשל, יש רמזים חד עיניים כמו
|
||||
- פרספקטיבה
|
||||
- שינוי מרקם
|
||||
@@ -139,12 +139,12 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
- היסט דו עיני - ההבדל בן זווית התמונות שמתקבלות מכל עין. ככל שמושא המבט קרוב יותר, הפער גדול יותר. (הדגמה: מחזיקים את האצבע 15 ס"מ מול הפנים, ציפורן הצידה, וכל פעם עוצמים עין. רואים איך כמות הציפורן הנראית משתנה?)
|
||||
- פער דו עיני - כאשר מושא העין נקלט מזווית שונה בכל עין, המוח משלב את התמונות לתמונה אחת. (הדגמה: מחזיקים את האצבע, ציפורן הצידה, מול הפנים, ומתמקדים פעם במשהו רחוק ופעם באצבע. מה שלא נתמקד בו נראה פעמיים, במטושטש)
|
||||
|
||||
####מסלול 'מה'
|
||||
#### מסלול 'מה'
|
||||
הבסיס להיכר הוא תפיסת תכוניות - יסודות כמו קוים, זוויות, וההרכבים המורכבים שלהם בתלת מימד (geons).
|
||||
|
||||
ניסויים מראים שנוירונים מסוימים רגישים לתכוניות מסוימות - כשמציגים להם קווים בזוויות מסוימות הם יורים, וכשמעט משנים את הזווית - האם כמעט ולא (הובל, ויזל - ר' מצגת).
|
||||
> [ניסוי מטריד תבהלה עם חתול](https://youtu.be/Cw5PKV9Rj3o)
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
[ניסוי מטריד תבהלה עם חתול](https://youtu.be/Cw5PKV9Rj3o)
|
||||
|
||||
המוח מזהה תכוניות כדוגמת קווים על ידי כך שגירוי ממספר רב של גלגיליונים בעין מגיע לתאים במוח, שמעבירים מסר רק כאשר רף מסוים של קלט מגיע מהגנגיליונים. במצגת יש סכמה ברורה.
|
||||
למשל, אם ישנם חמישה גנגיליונים בשורה, שהאור נופל עליהם בזווית של קו ישר, וכולם יורים לכיוון אותו תא במוח מסר - אותו התא יעביר הלאה מסר למוח ש'יחבר' את הגירויים לכדי קו ישר. ^?^
|
||||
@@ -157,18 +157,18 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
חלק נוסף מהזיהוי הוא עיכוב (אינהיביציה) הדדית (Rich get richer effect) - ככל שתא גירוי יותר פעיל, הוא ידכא את תאי הגירוי האחרים יותר.
|
||||
אם בזיהוי האות P למשל מתממשים שתי התכוניות של האות (שהם שתיהן גם שתי תכוניות של R), התא שמזהה את P ידכא את תא R (שלא כל התכוניות שלו זוהו - רק 2 מתוך 3) וככה תתברר בוודאות גבוהה האות P (הסבר מופשוט מאוד מאוד).
|
||||
|
||||
##שיעור 6
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 6
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
###תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד)
|
||||
### תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד)
|
||||
ברגע ששכבת המילים מופעלת במודל הנ"ל, נשלחים גם מסרים מעכבים לשכבת האותיות. תהליכים כאלו מאפשרים לנו להסביר כיצד אנו אומדים מילים גם כאותיות חסרות\לא במקום.
|
||||
אחת ההשלכות היא שאנו נוטים לזהות אותיות בצורה טובה יותר כאשר הן בתוך מילים מאשר בנפרד. המוח מצליח להסיק בזכות המילה מידע על שכבת האותיות שמרכיבה את אותה המילה, בהתבסס על דפוסים קודמים (*אפקט קדימות המילה*). המוח מודע למכלול לפני שהוא מודע לפרטים (ר': עיוורון לשינוי).
|
||||
|
||||
> בתמצית: תהליכי Top Down הם תהליכים המשלימים מידע חסר מהקשר\סיטואציה
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית: תהליכי Top Down הם תהליכים המשלימים מידע חסר מהקשר\סיטואציה
|
||||
|
||||
####סוגי גירויים
|
||||
#### סוגי גירויים
|
||||
|
||||
- דיסטאלי - מה שיש מולי
|
||||
- פרוקסימלי - ההיטל של העולם החיצוני על איבר החוש (לחץ למגע, אור לראייה, וכו').
|
||||
@@ -182,14 +182,14 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
גירויים פרוקסימליים שונים יכולים להוביל לגירוי נתפס שונה - גם אם מסתכלים על מושא בעולם מזוויות שונות, אנו ממשיכים לתפוס שמדובר באותו האובייקט, ולהיפך - גירוי פרוקסמלי זהה יכול להוביל, באמצעות גירוי דיסטאלי שונה, לגירוי נתפס שונה ^שקופית^ ^חישוק^.
|
||||
|
||||
####קביעות תפיסתית
|
||||
#### קביעות תפיסתית
|
||||
קביעות תפיסתית היא התופעה שבה הגירוי הפרוקסימלי שלנו שונה, אך הגירוי הנתפס נותר זהה.
|
||||
הקביעות התפיסתית מאפשרת עיבוד יעיל של הגירויים בעולם, מבלי ליפול לאשליות תפיסתיות.
|
||||
|
||||
ישנה קביעות *צבע*
|
||||
קביעות *גודל* - (גודל פרוקסימלי \* מרחק נתפס בעזרת רמזי מרחק) - *חוק אמרט*
|
||||
|
||||
###למידה קלאסית (רגשית)
|
||||
### למידה קלאסית (רגשית)
|
||||
תופעת הלמידה הקלאסית התגלתה ע"י הפיסיולוג איוון פבלוב (כן, פבלוב הזה) ופורסמה לראשונה ב1913.
|
||||
|
||||
הניסוי עסק בהתניה במהלכה נוצר קישור בין גירוים, המתבטא בתגובה אליהם.
|
||||
@@ -201,29 +201,29 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
בתחילת ההתנייה מתבצעת **רכישה** - ההתנייה נוצרת, תחילה במהרה ובהמשך בקצב איטי בהרבה. אחרי כמה זמן של הצגת הגירוי ללא מושא ההתנייה, מתרחשת **הכחדה** - הגירוי מעורר תגובה הולכת ונחלשת עד שאינו מעורר דבר.
|
||||
אחרי זמן מה ללא הגירוי, מתרחשת **החלמה ספונטנית** - הגירוי שוב מעורר תגובה חזקה יותר לאחר ההכחדה (אך לא חזקה כמו בשיא הרכישה). אחרי הפסקה נוספת אף עלולה להתרחש החלמה ספונטנית נוספת וכן הלאה.
|
||||
|
||||
####ההבחנה בין התגובה הבלתי מותנית לתגובה המותנית
|
||||
#### ההבחנה בין התגובה הבלתי מותנית לתגובה המותנית
|
||||
בניסוי הכלבים של פבלוב למשל, התגובה המותנית והבלתי מותנית זהות (ריור הכלבים). אז מה ההבדל?
|
||||
לעיתים התגובה שונה ואף הפוכה.
|
||||
למשל, סבילות לסם גורמת לתגובת פיצוי - אם אתה שותה הרבה קפה, הדופק מאט לקראת העלייה הצפויה מהקפאין. ההתנייה גורמת להאטת הדופק, שלא תתרחש בתגובה הבלתי מותנית.
|
||||
|
||||
####חיזוי
|
||||
#### חיזוי
|
||||
|
||||
בהמשך, החוקר רסקורלה הכביר וחזר על הניסוי של פבלוב עם קבוצה נוספת - כזו שמבטלת את החיזוי. הוא עשה זאת על ידי כך שהפעיל את הגירוי אך מנע את התגובה (אילו היה ניסוי זהה לפבלוב - צלצל בפעמון אך לא נתן בשר). המחקר הראה מתאם בין הניבוי הסטטיסטי לבין התגובה המותנית - ככל שהניבוי ירד, התגובה ירדה.
|
||||
|
||||
רסקורלה ווגנר ניסחו תיאוריה לפי הבכל עד נלמדת פרופורציה קבועה של מה שנותר להלמד (עקומת למידה).
|
||||
|
||||
####הכללה
|
||||
#### הכללה
|
||||
עוצמת התגובה המותנית מושפעת גם מהכללה - ככל שהגירוי דומה יותר לגירוי המותנה, כך תעלה עוצמת התגובה (דוגמא: בתקופות של אזעקות, גם רעש של אופנוע יעורר תחושה של אזעקה).
|
||||
|
||||
####הבחנה
|
||||
#### הבחנה
|
||||
^?^
|
||||
####הצללה (Shadowing)
|
||||
#### הצללה (Shadowing)
|
||||
בניסוי של ג'ון גרסייה, הציגו בפני מכרסמים צליל ואור, ומגישים להם מים עם טעם. מיד עם שתיתת המים עוררו אצלם בחילה. לאחר מכן נבדק אם הם נמנעים מהאור ומהצליל, מהטעם או משניהם. בשלב נוסף הוצגו בפניהם מים עם טעם וללא טעם, ובשלב אחר מים רגילים עם אור וצליל. המכרסמים נמנעו רק מהמים עם הטעם ולא מהאור ומהצליל. לעומת המכרסמים, ציפורים הפגינו העדפה הפוכה - הן נמנעו מהאור ומהצליל ולא מהטעם.
|
||||
|
||||
התוצאות מצביעות על נטיות מולדות כלשהן - אנחנו שמים לב יותר לגירויים מסוימים על פני אחרים.
|
||||
|
||||
###תרגול
|
||||
####למה ללמוד?
|
||||
### תרגול
|
||||
#### למה ללמוד?
|
||||
הלמידה מאפשרת לנו **לנבא** את שעתיד לבוא ולהתאים את התנהגותינו בהתאם.
|
||||
הלמידה היא קישור (אסוציאציה) בין מאורע לתוצאות.
|
||||
|
||||
@@ -240,43 +240,43 @@ dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
|
||||
|
||||
התגובה המותנית יכולה להיות גם הפוכה - למשל, עם הרחת קפה לחץ הדם ירד בציפייה לעלייה הצפויה בלחץ הדם עם שתיית הקפה.
|
||||
|
||||
##שיעור 7 - למידה אופרנטית
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 7 - למידה אופרנטית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx)
|
||||
|
||||
הלמידה האופרנטית היא הקשר בין ההתנהגות האופרנטית (ההתנהגות שהאורגניזם יוזם) לתוצאות.
|
||||
|
||||
###חוק התוצאה של תורנדייק
|
||||
### חוק התוצאה של תורנדייק
|
||||
למידה אופרנטית היא האופן שבו לומדים יצורים חיים על השלכות ההתנהגות שלהם בעולם. החוקר שניסח את החוק החשוב ביותר בנושא הוא תורנדייק, שביצע ניסוי שבו הכניס לכלוב חתול מעט רעב, שפעולה אקראית שלו תפתח את הכלוב ותעניק לו אוכל.
|
||||
|
||||
חוק התוצאה של תורנדייק הוא הסתברותי - מה ההסתברות שנבחר בהתנהגות שהיטיבה עמנו בעבר לאחר X ניסיונות. חוק זה מסית את הפוקוס מהמניעים של פעולה לתוצאות (דוגמת המרפאה).
|
||||
|
||||
חוק התוצאה מקביל לאבולוציה - תהא השונות אשר תהא, מבחן התוצאה הוא זה שקובע מי שורד, בין שזה יצור חי או התנהגות.
|
||||
|
||||
####תיבת סקינר
|
||||
#### תיבת סקינר
|
||||
תהליך הניסוי של תורנדייק היה איטי מאוד, ומי ששיפר אותו הוא סקינר - שהגה את תיבת סקינר. בביצוע פעולה רצויה (לחיצת כפתור, דוושה וכדומה), בעל חיים בתיבה יקבל תגמול זעיר (דוגמת מעט מזון), ששחרורו מדוד על ידי מונה. התיבה מאפשרת מחקר זריז בהרבה בכך שלא דורשת תשומת לב של חוקר.
|
||||
|
||||
> חשוב לשים לב: למידה אופרנטית מגבירה תדירות של התנהגות קיימת - לא מייצרת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם (זה *עיצוב התנהגות*).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב לשים לב: למידה אופרנטית מגבירה תדירות של התנהגות קיימת - לא מייצרת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם (זה *עיצוב התנהגות*).
|
||||
|
||||
###סוגי תגמולים
|
||||
### סוגי תגמולים
|
||||
- חיזוק - אירוע שמעלה הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת
|
||||
- עונש - אירוע שמפחית הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת.
|
||||
- חיובי - נותנים משהו (האירוע מופיע)
|
||||
- שלילי - מפחיתים משהו (האירוע מופסק)
|
||||
|
||||
####חיזוק עדיף על עונש
|
||||
#### חיזוק עדיף על עונש
|
||||
כדאי לשים לב שהחיזוק עדיף על עונש - אנחנו מעלים הסתברות (מסך כל ההתנהגויות - 100%) של התנהגות טובה ידועה מראש, בעוד שעונש עלול להחליף התנהגות בלתי רצויה אחת באחרת - אנחנו לא יודעים מה אנחנו מחזקים, רק מה אנחנו מדכאים.
|
||||
|
||||
###עקרון פרמק
|
||||
### עקרון פרמק
|
||||
דיויד פרמק טען שההגדרה של חיזוק היא מעגלית. התנהגות התגברה מכיוון שנתנו לה משהו שהגביר אותה - חסר ערך. העקרון הוא להפריד את מונח החיזוק מהתוצאה. למשל, בניסויי סקינר, החיזוק הוא בדמות האכילה - לא במזון. בכל צמד התנהגויות, השכיחה יחסית מהווה חיזוק עבור הנדירה יחסית (האכילה מחזקת לחיצה על דוושה).
|
||||
המעגליות נפתרת אם יודעים מראש מהו חיזוק.
|
||||
|
||||
הניסוי התומך של פרמק התרחש בצורה כזו:
|
||||
בדקו ילדים שאוהבים מאוד לשחק, וילדים שאוהבים מאוד לאכול. בקרב קבוצה אחת, התנהגות אחת שכיחה ואחרת נדירה, ולהיפך. לקבוצת הילדים שאוהבים לאכול, פרמק נתן לשחק בכל פעם שאכלו. לקבוצת הילדים שאוהבים לשחק, מנע מהם לשחק כשהם לא אכלו - ואכן נצפתה עלייה בהתנהגות הנדירה אצל שתי קבוצות הילדים.
|
||||
|
||||
###סוגי חיזוקים
|
||||
####חיזוק חלקי
|
||||
### סוגי חיזוקים
|
||||
#### חיזוק חלקי
|
||||
- F - על בסיס קבוע (fixed)
|
||||
- V - על בסיס ערך ממוצע (varied)
|
||||
---
|
||||
@@ -290,14 +290,14 @@ FI2min - רווח של שתי דקות בין חיזוק לחיזוק
|
||||
VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
#####תוצאות
|
||||
##### תוצאות
|
||||
למידה מסוג VR מדגימה את הלמידה המהירה ביותר, ויותר חשוב - למידות קבועות (F) מדגימות הכחדה מהירה מאוד (הן בCRF והן בPRF). ברגע שהחיזוק הוא מלא, הלמידה נעלמת במהירות. (דוגמא: מערכות יחסים גרועות).
|
||||
|
||||
###למידת בריחה ולמידת הימנעות
|
||||
### למידת בריחה ולמידת הימנעות
|
||||
מציבים חיה בכלוב שמחציתו מחושמל קלות ומחציתו לא. עם הזמן, החיה בורחת מהחצי המחושמל - זו למידת בריחה. לעומת זאת, אם מציבים אזהרה לפני (למשל - אור מהבהב), החיה תברח ברגע שמופיע האור גם הרבה אחרי שחטפה את השוק האחרון. למידה זו מתקיימת ללא חיזוק - ככל שהזמן עובר החיה נמנעת מהר יותר, למרות שלא חטפה שוק.
|
||||
|
||||
|
||||
###למידת חוסר אונים
|
||||
### למידת חוסר אונים
|
||||
בלמידה זו, נלמד הסיכוי לשליטה - לא רק מה עושים, אלא האם יש שליטה בכלל במצב.
|
||||
את הלמידה הזו הגה מרטין זליגמן, שביסס אותה בניסוי כזה:
|
||||
שלושה כלבים מוכנסים לכלובים.
|
||||
@@ -307,67 +307,67 @@ VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים
|
||||
|
||||
מעבירים אותם ללמידת בריחה. הן הכלב שלא קיבל שוק והכלב ששלט בהם מדגימים למידת בריחה. הכלב שלא שלט על השוקים אינם עושים דבר - וזו למידת חוסר אונים.
|
||||
|
||||
##שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
|
||||
עד שנות החמישים של המאה ה20, כמעט ולא נחקר הקשב (attention) האנושי - אך לאחר תקופה זו עם התחפתחות שיטות המחקר החל מחקר אינטנסיבי. אחד מהנושאים שנחקרו הוא הקשב הבררני (סלקטיבי) - מתוך הכמות העצומה של המידע החושי שמגיע אלינו בכל רגע נתון (לחץ הנעליים על הרגליים, משב האוויר על העור, דברים שמתרוצצים בראייה...) אנו שמים את תשומת הלב שלנו על חתך מצומצם מאוד. חוקרים רבים ניסו לעמוד על טיבו של הקשב הבררני באמצעות ניסויים הבודקים מספר תופעות.
|
||||
|
||||
###מודל הפילטר הקשבי
|
||||
### מודל הפילטר הקשבי
|
||||
נבדקים לובשים אוזניות, שמשני צדדיהן משמיעות פלט אחר לכל אוזן. הנסיין מבקש מהם במפורש להקשיב לאחת האוזניים, ולאחר מכן שואל אותם מה הבינו מהפלט באוזן השנייה. בעוד שנבדקים מסוגלים לעמוד על מאפיינים בולטים במיוחד - דוגמת אם הקול הוא גברי או נשי, בעל מבטא חריג וכדומה - הם אינם מסוגלים לעמוד על מלוא המשמעות כמו הפלט מהאוזן בה מיקדו את תשומת ליבם. ניסוי זה הוביל את החוקר ברודבנט לפתח את **מודל הפילטר הקשבי** (ברודבנט, 1958) - לפיו המוח מעביר את כלל הגירוים דרך מסנן שדרכו עובר רק המידע שאנו שמים לו תשומת לב באופן פעיל.
|
||||
###ברירה קשבית מאוחרת
|
||||
### ברירה קשבית מאוחרת
|
||||
שנתיים אחר כך שוכלל המודל (גריי & וודנברן, 1960) בניסוי אחר, בו הנבדקים הצליחו לאחות מסרים מקבילים משניי האוזניים כשנתבקשו לחזור על תוכן המידע שהושמע להם - מה שסותר את מודל הפילטר הקשבי הטוען שהמידע החושי מעובד ברמה ראשונית ואז מסונן. אן טריזמן פיתחה את **מודל ההפחתה**, לפיו כלל המידע החושי מעובד, וחלקו מצומצם - ולא מסונן. במקרה זה, לנבדק נותרת הבנה אודות המשמעות מהפלט שאינו הקשיב לו - אך הבנה זו חלשה יותר.
|
||||
|
||||
מודל זה מחוזק בעדויות שונות לברירה קשבית מאוחרת (ר' דוגמא במצגת) - אם נתבקש להקריא מילים המתארות צבעים שונים, כשאלו צבועות בגופן הסותר את משמעות הצבע (למשל: המילה *אדום* כתובה בכחול), זמן הקריאה שלנו יתארך משמעותית - מה שמעיד שגם המידע שאנו נדרשים להתעלם ממנו (קרי: משמעות המילה) מעובד במוח.
|
||||
|
||||
###קשב גלוי וקשב סמוי
|
||||
### קשב גלוי וקשב סמוי
|
||||
בעולם הקשב החזותי מעידות על כך תופעות הקשב הגלוי והסמוי. הקשב הגלוי מתבטא, למשל, בדפוס תנועת עיניהם של נבדקים הנדרשים להעריך מאפיינים דוגמת מצב כלכלי, גילאים, ומיקום חפצים בתמונה של אנשים בסלון (א' ירבוס).אחד מניסוויו של מייקל פוזנר עסק בנושא הקשב הסמוי.
|
||||
|
||||
##שיעור 9 - זיכרון
|
||||
###מהו זיכרון?
|
||||
## שיעור 9 - זיכרון
|
||||
### מהו זיכרון?
|
||||
***זיכרון*** הוא התהליך קידוד, אחסון ושליפת המידע של המוח.
|
||||
- **קידוד** הוא המרת מידע גירויי לצורה שהזיכרון שלנו יכול להשתמש בה.
|
||||
- **אחסון** הוא תהליך שמירת המידע הזה במוח שלנו לשימושים עתידיים.
|
||||
- **שליפה** היא איתור המידע הזה באופן פעיל ושימוש בו.
|
||||
|
||||
> חשוב להפריד בין זיכרון במובנו ה*מטאפורי* (המורכב מכל המערכות ותתי המערכות השונות) למובנו המשמעית (התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כחלק מתהליך הלמידה).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להפריד בין זיכרון במובנו ה*מטאפורי* (המורכב מכל המערכות ותתי המערכות השונות) למובנו המשמעית (התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כחלק מתהליך הלמידה).
|
||||
|
||||
###סוגי זיכרון
|
||||
### סוגי זיכרון
|
||||
הזיכרון נחלק לכמה סוגים - *הזיכרון החושי* ששומר את ההיבטים הפיזיים של גירויים לטווח של שנייה או פחות (הד של צליל שזה עתה שמענו, תמונה של מה שאנו רואים), *זיכרון לטווח קצר* שמסוגל להכיל כמות מידע מצומצמת גירוי שזה עתה נקלט (כמו שינון כמה מספרים בודדים), *זיכרון עבודה* שמסוגל לעבד מידע לטווח קצר, ו*זיכרון לטווח ארוך*.
|
||||
|
||||
יש מדענים הסוברים שהזיכרון לטווח הקצר ולטווח הארוך אינם באמת נפרדים - סריקות MRI מראות שהם מפעילים חלקים דומים במוח. חלקם אף סבורים שמדובר בשלבים שונים של אותו התהליך.
|
||||
|
||||
####זיכרון חושי
|
||||
#### זיכרון חושי
|
||||
הזיכרון החושי מסוגל להחזיק מידע מספיק זמן רק כדי להעביר אותו לזיכרון לטווח הקצר. מושאי המחקר העיקריים של זיכרון זה הם זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי.
|
||||
|
||||
#####זיכרון חזותי
|
||||
##### זיכרון חזותי
|
||||
הניסוי של ספרלינג (1960), למשל, הציג בפני הנבדקים ריבוע המכיל תשע אותיות לפרק זמן קצר מאוד (50 מילישניות). ככל שההשהייה בין התצוגה לשליפה של הנבדקים גדלה, הם הצליחו לזכור פחות מן האותיות - בזמנים קצרים הם אף ידעו להבדיל בין השורות והטורים של האותיות, אך לאחר השהייה קצרה זכרו חצי או פחות מן האותיות.
|
||||
|
||||
#####זיכרון שמיעתי
|
||||
##### זיכרון שמיעתי
|
||||
הזיכרון השמיעתי חיוני להבנה של מילים. המילים מורכבות מצלילים בודדים, שלבדם הם לעיתים תכופות חסרי ערך. רק לאחר ששמענו את כל הצלילים, אנחנו מסוגלים להרכיב אותם למילה - אך כדי לעשות זאת עלינו לזכור את הצליל הראשון של המילה עד לרגע ששמענו את הצליל האחרון. הזיכרון הזה הוא הזיכרון השמיעתי, שככל הנראה מסוגל לשמור מידע לטווח של ארבע שניות בערך (דרווין, 1972).
|
||||
|
||||
####זיכרון לטווח קצר
|
||||
#### זיכרון לטווח קצר
|
||||
בניגוד לסברה הרווחת, מידע לא מגיע לזיכרון לטווח הקצר מבחוץ ונשאב לזיכרון לטווח הארוך - התהליך ההפוך הוא זה שקורה בתדירות גבוהה יותר. אם נשאלת למשל כמה זה 7 כפול 9, הגירוי החזותי (הצורה של המספרים, הצליל של השאלה) מגיע מהזיכרון החושי, אבל *מה זה 7*, ו*מה זה 9*, ואיך מכפילים ביניהם - מגיע מהטווח הארוך.
|
||||
|
||||
מסיבה זו יש חוקרים הסבורים שהזיכרון לטווחים הארוכים והקצרים הוא מצבור גמיש אחד.
|
||||
|
||||
####זיכרון עבודה
|
||||
#### זיכרון עבודה
|
||||
משום שהזיכרון לטווח הקצר נעזר תכופות במידע מהטווח הארוך, יש המעדיפים לכנותו זיכרון עבודה - והוא מאופיין לא רק בשליפה של המידע, בין שמגירוי חושי ובין שמזיכרון קודם, אלא עיבוד שלו. בדוגמה של הכפל, זיכרון העבודה לא רק זוכר את התרגיל, אלא מסוגל לעבוד את המידע שבו ולתת תוצאה. בתמצית, זיכרון העבודה מאפשר **לזכור את מה שחווינו הרגע ולחשוב עליו במונחים של מה שאנו כבר יודעים**. (Baddeley, 1986; Logie, 1996)
|
||||
|
||||
מחקרים שונים מצביעים על קיבולתו המוגבלת של זיכרון זה במגוון רחב של משימות הדורשות זיכרון ועיבוד של שני דברים שונים (Baddeley & Hitch, 1974, Daneman & Carpenter, 1980).
|
||||
|
||||
#####רכיבי זיכרון העבודה
|
||||
##### רכיבי זיכרון העבודה
|
||||
החוקרים הבריטיים אלן בדליי וגרהאם היטץ' פיתחו את מודל זיכרון העבודה, שמורכב מכמה רכיבים:
|
||||
|
||||
######המסלול השמיעתי
|
||||
###### המסלול השמיעתי
|
||||
|
||||
######המסלול החזותי
|
||||
###### המסלול החזותי
|
||||
|
||||
######הזיכרון המנהלתי
|
||||
###### הזיכרון המנהלתי
|
||||
|
||||
###אפקט הקדימות והראשונית (Recency & Primacy)
|
||||
### אפקט הקדימות והראשונית (Recency & Primacy)
|
||||
|
||||
###קיבולת זיכרון העבודה
|
||||
### קיבולת זיכרון העבודה
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - קורס [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה)
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
##מהי נורמליות?
|
||||
## מהי נורמליות?
|
||||
לפי פרויד, הנורמליות היא ה***אהבה והעבודה*** - היכולת לנהל מערכות יחסים משמעותיות ולהיות פעיל.
|
||||
|
||||
בהמשך התפתחו מאפיינים נוספים:
|
||||
@@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
|
||||
- ויסות עצמי - היכולת להרגיש, אך לא במידה שמשבשת מערכות יחסים, וכזו נשלטת (היכולת להירגע מזעם, למשל)
|
||||
- הערכה וקבלה עצמית - המחשבה על עצמך כחבר קרוב ואהוב, למרות החסרונות
|
||||
|
||||
##מהי אבנורמליות?
|
||||
## מהי אבנורמליות?
|
||||
נוהגים לדבר על ארבע הD:
|
||||
- חריגה - Deviance
|
||||
- Distress - מצוקה
|
||||
@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
|
||||
יש המוסיפים קריטריונים כמו הפרה של כללים מוסריים, והיעדר שליטה עצמית.
|
||||
|
||||
|
||||
###האם אבנורמליות היא מחלה?
|
||||
### האם אבנורמליות היא מחלה?
|
||||
|
||||
> There is a crack in everything; that's how the light gets in
|
||||
Leonard Cohen
|
||||
@@ -48,7 +48,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
[^5]: "אתם באחד הגילאים הכי סובלים" (נחשון)
|
||||
|
||||
###האם ניתן לאבחן אבנורמליות?
|
||||
### האם ניתן לאבחן אבנורמליות?
|
||||
זה מה שבדק המחקר של דוויד רוזנהן (1973).
|
||||
רוזנהן ערך שני ניסויים: באחד שלח מתחזים לבית החולים, וכולם אובחנו כחולים, ובשני התריע על מתחזים אך לא שלח אותם - ובשני המקרים, אובחנו רבים כלוקים בהפרעות פסיכיאטריות (8\8, 40\193).
|
||||
|
||||
@@ -61,12 +61,12 @@ Leonard Cohen
|
||||
[^6]: אך ישנם גם מצבים כמו PTSD, שם הטראומה היא גורם מחולל, או האנטינגטון - שם המחולל הוא פגם גנטי.
|
||||
[^7]: ישנם גורמים פוליטיים מובהקים לאבחנה: אבחנה היא תנאי לכספי ביטוח, או תוצר של גורמים חברתיים (הומוסקסואליות הייתה בעבר בDSM, וPTSD נכנס בעקבות מלחמת וייאטנאם). יתרה מכך, רבים ממחברי הDSM (~70%) הצהירו בעבר על ניגוד עניינים בעקבות עבודה עם חברות תרופות.
|
||||
|
||||
####ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD
|
||||
#### ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD
|
||||
שני המערכות האלו סופגות ביקורת קשה מרבים בעולם הפסיכולוגיה. אגודת הפסיכולוגים הבריטית, למשל, מאשימה שתגובות נורמליות רבות תויגו כעניינים רפואיים, אשר הטיפול בהם עושה נזק אדיר.
|
||||
עוד נטען כי אחוז האנשים אשר יאובחנו בחייהם כלוקים בהפרעה כזו או אחרת הוא עצום, וכי האבחונים נתונים ןהשפעות תרבותיות, ערכיות וסובייקטיביות. הרבה מה'פתולוגיות' מקורן בעוני, אבטלה, או טראומה.
|
||||
יש אפילו הטוענים כי עצם שיום הקשיים האלו כהפרעות ומחלות לא מסייע בדבר, אלא רק עושה נגד נוסף.
|
||||
|
||||
####חלופות לDSM\ICD
|
||||
#### חלופות לDSM\ICD
|
||||
שני הכלים האלו עברו הרבה 'טלאים' לאורך שנים, ולכן גורמים אחרים ניסו לפתח כלים אחרים מאפס.
|
||||
|
||||
- RDoC - יוזמה של הNIMH. שם דגש על קישור לרמות הקוגנטיביות-מוחיות-גנטיות.
|
||||
@@ -74,14 +74,14 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
גורמים רבים בארצות הברית ומחוצה לה אפילו מסרבים לממן מחקרים המבוססים על הDSM והICD לטובת הכלים האלה.
|
||||
|
||||
##סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות
|
||||
## סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות
|
||||
הפסיכולוגיה האבנורמלית היא הענף העוסק בחקר ובטיפול בהפרעות נפשיות - תסמין(ים) המאובחן בהפרעה משמעותית בקוגניציה, יציבות רגשית ובהתנהגות, המשקפת פעילות בלתי תקינה ברבדים הפסיכולוגיים, ביולוגיים או התפתחותיים המרכיבים את התפקוד הנפשי של פרט מסוים.
|
||||
|
||||
הפרעה נפשית מאופיינת במידה רבה בחומרה שלה - תחושה של 'באסה' היא דבר טבעי, אבל בעוצמה גבוהה ומשך זמן ארוך יותר היא מסווגת כדיכאון.
|
||||
|
||||
##הפרעות נפשיות מרכזיות
|
||||
## הפרעות נפשיות מרכזיות
|
||||
|
||||
###הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה)
|
||||
### הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה)
|
||||
ההפרעה הדו קוטבית מאופיינת בהתקפים של מאניה[^1] והתקפים אחרים של דיכאון. המאניה היא הרכיב המבדיל לעומת דיכאון - די בהתקף אחד בכדי לאבחן בהפרעה דו קוטבית. מיעוט החולים אף יחוו מאניה ללא הדיכאון. התקפי מניה נמשכים בערך שבוע ברוב המקרים.
|
||||
|
||||
הסובלים מהפרעה זו מאובחנים בטווח קיצוני מאוד של מצבי רוח, ושינויים תכופים.
|
||||
@@ -93,7 +93,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
[^1]: *מאניה* היא לא מצב רוח מרומם כמו בדעה הרווחת, אלא מצב רוח רע, עצבני ואימפולסיבי
|
||||
|
||||
####מה מאפיין התקף מאני?
|
||||
#### מה מאפיין התקף מאני?
|
||||
ההתקף המאני מאופיין בלפחות שלושה מהסימפטומים הבאים, הנוכחים בעוצמה רבה, ושונים מהתנהגות נורמטיבית:
|
||||
- הערכה עצמית מנופחת - מעבר לדימוי עצמי חיובי, מנותקת מהמציאות (למשל: אני אהיה מחר נשיא ארה"ב, ארוויח מיליונים בבורסה וכו')
|
||||
- צורך מופחת בשינה
|
||||
@@ -105,7 +105,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
- חוסר שקט
|
||||
- מעורבות יתר פזיזה בהתנהגויות מענגות ומסוכנות בפוטנציה
|
||||
|
||||
####קריטריונים לאבחון:
|
||||
#### קריטריונים לאבחון:
|
||||
- שינויים קיצוניים במצבי רוח, פעילות ואנרגיה שנמשכים לפחות כמה ימים[^2].
|
||||
- לפחות שלושה מהסימפטומים הנ"ל
|
||||
- ההפרעה פוגעת בתחומי החיים המרכזיים (בזבוז כספי מופרז, הרס מערכות יחסים, שיקול דעת לקוי), צורך באשפוז למניעת פגיעה עצמית\באחרים
|
||||
@@ -119,7 +119,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
[^3]: ההפרעה מקושרת לאמנים מפורסמים רבים - ואן-גוך, למשל, סבל ככל הנראה מהפרעה דו קוטבית.
|
||||
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder)
|
||||
### הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder)
|
||||
|
||||
הפרעת אישיות שונות בהכרח מהפרעות אחרות. בפרט, הפרעות אישיות הן חלק מהותי באופי של החולה - מצב מתמשך וקבוע, אפילו בתדירות של כל כמה שעות (לעומת כל כמה ימים\שבועות של התקפים מאניים).
|
||||
הפרעת אישיות גבולית[^4] נפוצה באחוז-שני אחוזים מהאוכלוסייה, ונפוצה יותר בקרב נשים. היא מאופיינת במצבי רוח קיצוניים, הפכפכים ודיכוטומיים - אותו אדם יכול לאהוב מאוד את האנשים הקרובים לו ולהעריך אותם בצורה מופרזת, וברגע להתהפך ולתעב אותם. מכיוון שהחולים תופסים את ההפרעה כחלק מעצמם, הם לעיתים נמנעים מטיפול (זה מי שאני, ואין במה לטפל).
|
||||
@@ -129,7 +129,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
[^4]: ההפרעה 'גבולית' רק בשם - מדובר בהפרעה קשה ומובהקת.
|
||||
|
||||
####אבחנת הפרעת אישיות גבולית
|
||||
#### אבחנת הפרעת אישיות גבולית
|
||||
|
||||
דפוס נרחב של אימפולסיביות וחוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בערך העצמי ובמצבי הרוח, המתבטא החל מהבגרות המוקדמת ומתקיים לאורך החיים.
|
||||
ההפרעה מאופיינת ב:
|
||||
@@ -144,9 +144,9 @@ Leonard Cohen
|
||||
- אימפולסיביות המתבטאת לפחות בשני תחומים מרכזיים (כספים, מיניות, סמים, נהיגה לא אחראית, התקפי אכילה)
|
||||
- חשיבה פרנואידית או תסמיני ניתוק עצמי (דיסוציאציה) חמורים הקשורים למתח
|
||||
|
||||
###הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD
|
||||
### הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD
|
||||
|
||||
####קריטריונים לאבחון
|
||||
#### קריטריונים לאבחון
|
||||
|
||||
- נוכחות של אחד מהשניים:
|
||||
|
||||
@@ -165,7 +165,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
[^8]: מי שניסה אי פעם מדיטציה ישים לב שהמוח שלנו פולט כל הזמן מחשבות דביליות - זה לא דבר חריג או פסול, ולא צריך להתייחס אליהן יותר מדי ברצונית.
|
||||
[^9]: אצל ילדים, למשל (ולעיתים נדירות מאוד, אצל מבוגרים), חיידק הגרון סטרפטוקוק עלול לגרום לOCD. מחקרים עכשווים בודקים את האפשרות של OCD כמצב אוטו-אימוני.
|
||||
|
||||
###סכיזופרניה
|
||||
### סכיזופרניה
|
||||
סכיזופרניה מחולקת לתסמינים חיוביים (תופסת להתנהגות קיימת) ושליליים (גריעה של התנהגויות מסוימות).
|
||||
|
||||
תסמינים חיוביים כמו:
|
||||
@@ -185,7 +185,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
[^10]: שימוש יומיומי לפחות. זהו ממצא חזק שעלה בכמה מטא-אנליזות, ונובע ככל הנראה מהאינטרקציה עם הרכיב הגנטי.
|
||||
|
||||
####קריטריוניים לאבחון
|
||||
#### קריטריוניים לאבחון
|
||||
- תסמיני הפרעה לאורך שישה חודשים לחות
|
||||
- שלב פעיל הנמשך לפחות חודש ברציפות הכולל לפחות אחד מהשלושה הראשונים:
|
||||
- - אשליות
|
||||
@@ -198,8 +198,8 @@ Leonard Cohen
|
||||
- שלילת השפעות פיזיולוגיות דוגמת סמים אן חומרים דומים
|
||||
- שלילת אבחנה מוקדמת של מצבים דוגמת אוטיזם
|
||||
|
||||
###דיכאון (מג'ורי)
|
||||
####קריטריונים לאבחון
|
||||
### דיכאון (מג'ורי)
|
||||
#### קריטריונים לאבחון
|
||||
חמישה או יותר מהקריטריונים הבאים, במשך חמישה שבועות או יותר ובשינוי מהמצב הקודם:
|
||||
- מצב רוח דיכאוני (רוב היום, כמעט כל יום)
|
||||
- אובדן הנאה[^11]
|
||||
@@ -212,10 +212,10 @@ Leonard Cohen
|
||||
- מחשבות הולכות וחוזרות על המוות[^12] (לא רק פחד ממוות)
|
||||
- שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית או דו קוטבית
|
||||
|
||||
####כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון
|
||||
#### כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון
|
||||
|
||||
> ***לא*** תחליף לטיפול!
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
***לא*** תחליף לטיפול!
|
||||
|
||||
- תמיכה חברתית. זהו הרכיב הכי חשוב![^14]
|
||||
- נקיטה בפעילויות שגרמו בעבר להנאה (תחביבים, עיסוקים), ולא להפסיק למרות אובדן ההנאה[^13].
|
||||
@@ -228,7 +228,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
[^13]: זהו אמצעי טיפולי של ממש - Behavioural activation
|
||||
[^14]: מערכות יחסים בכלל הן רכיב חשוב באושר, בהינתן שיודעים לבטא את הצרכים בהן - ואז הן מזינות. אם לא יודעים לבטא את הצרכים, הם נהפכות למזיקות - ולאחד הגורמים הכי מאמללים שיש.
|
||||
|
||||
###הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
|
||||
### הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
|
||||
פוסט טראומה היא מערך של סימפומים, והיא מההפרעות הבודדות על הDSM שנובעת ממחולל אטיולוגי - אינטרקציה עם אירועים טראומטים, כמו:
|
||||
- חוויה או עדות ישירה של עדות טראומטי
|
||||
- עדות עקיפה לאירוע טראומטי
|
||||
@@ -240,7 +240,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
בחודש הראשון לאחר חווית האירוע, התסמינים האלו יסווגו כASD (Acute Stress Disorder), ואם התסמינים ממשיכים ההפרעה תסווג כPTSD.
|
||||
|
||||
####קריטריונים לאבחון
|
||||
#### קריטריונים לאבחון
|
||||
|
||||
רבים מהסימפטומים דומים מאוד לדיכאון - האחבנה חשובה מאוד.
|
||||
|
||||
@@ -253,18 +253,18 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
חשוב להבחין גם במצב של קו-מורבידיות - קיומה של יותר מהפרעה אחת (דיכאון ופוסט טראומה, למשל, מופיעים יחד בשכיחות גבוהה).
|
||||
|
||||
#####חודרנות
|
||||
##### חודרנות
|
||||
חוויה מחדש של תכנים הקשורים לאירוע (לפחות אחד)
|
||||
- זיכרונות חוזרים, לא רצוניים של האירוע
|
||||
- סיוטי לילה
|
||||
- תגובות דיסוציאטיביות, החל מניתוק קצר ועד לאובדן מלא של מודעות
|
||||
- מצוקה פסיכולוגית משמעותית או ממושכת בעקבות חשופה לגירויים הקשורים לאירוע (גירויים קטנים מספיקים)
|
||||
- תגובה פיזיולוגית ברורה בעקבות חשיפה לגירויים קשורים (למשל: תחושה של חום\קור כפי שהיה באירוע)
|
||||
#####הימנעות
|
||||
##### הימנעות
|
||||
הימנעות עיקשת ומתמשכת מאירועים קשורים לאירוע (לפחות אחד)
|
||||
- - ניסיון להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות קשורות לאירוע
|
||||
- - נסיונות להימנע ממקומות או מאנשים המעוררים זכרונות של האירוע - **פגיע להכללה**
|
||||
#####עוררות יתר
|
||||
##### עוררות יתר
|
||||
לפחות שניים מ:
|
||||
- התנהגות תוקפנית או רגזנות
|
||||
- הרס עצמי\נטילת סיכונים מופרזת
|
||||
@@ -273,7 +273,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
- קשיי ריכוז
|
||||
- קשיי שינה
|
||||
|
||||
#####שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה
|
||||
##### שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה
|
||||
לפחות שניים מ:
|
||||
- חוסר יכלת להיזכר במאפיינים של האירוע (הדחקה של ממש)
|
||||
- אמונות וציפיות שליליות ומתמידות על אודות העצמי והעולם ('אם אעלה לאוטובוס, הוא יתפוצץ')
|
||||
@@ -283,7 +283,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
- תחושת זרות או ניכור (התנהגות 'רובוטית')
|
||||
- משרעת מופחתת של רגשות, דלדול רגשי, חוסר יכול להרגיש רגשות חיוביים.
|
||||
|
||||
####גורמי סיכון
|
||||
#### גורמי סיכון
|
||||
- עוצמה ומשך אירוע טראומטתי
|
||||
- עוצמת התחושה של סכנת מוות
|
||||
- היסטוריה של טרומה מוקדמת
|
||||
@@ -298,7 +298,7 @@ Leonard Cohen
|
||||
|
||||
[^15]: זהו התסמין ההופכי לדיסוציאציה - היכולת לתאר את האירוע במילים מעידה על חיבור שמהווה גורם מכריע בהתמודדות עם אירוע טראומטי.
|
||||
|
||||
####דרכי טיפול
|
||||
#### דרכי טיפול
|
||||
PTSD לא מגיבה היטב לטיפול תרופתי בלבד, ויש חשיבות רבה לטיפול מהיר ככל האפשר
|
||||
- פסיכותרפיה - ובייחוד טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT)
|
||||
- שיטת EMDR - Eye Movement Desensitization and Reprocessing
|
||||
|
||||
@@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
|
||||
|
||||
##מהי אינטיליגנציה?
|
||||
## מהי אינטיליגנציה?
|
||||
|
||||
הגדרתה של האינטיליגנציה, כפי שזו הוגדרה על ידי ארגון הפסיכולוגיה האמריקני, היא יכולת מנטלית רחבה שקשורה בין השאר בתיכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, הבנת רעיונות מורכבים, למידה מהירה מניסיון ובכלל, יכולת לזהות עיקר מול תפל, ובעיקר - **יכולת להסתכל לשינויים תוך שימוש בחשיבה**.
|
||||
|
||||
ההגדרה הזו שנויה במחלוקת לעיתים תכופות, מעולם הפסיכולוגיה ומחוצה לו.
|
||||
|
||||
##ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
|
||||
## ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
|
||||
האינטיליגנציה התפתחה באופן בלתי תלוי בענפים שונים של האבולוציה - לרבות דולפינים ולוויתנים טורפים[^1], עורבים ותוכים, פרימאטים ורכיכות.
|
||||
האינטיליגנציה היא אסטרטגיה הישרדותית לכל דבר - ולכן מצויה בכמה ענפים אבולוציוניים.
|
||||
|
||||
@@ -30,23 +30,23 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
|
||||
|
||||
[^1]: לדוגמא, מחקרים מראים כי לוויתנים טורפים ודולפינים צדים במתואם, בעלי תקשורת מתוחכמת (ואף ניבים שפתיים!) ואפילו תרבויות וטקסים בסיסיים.
|
||||
|
||||
##הבדלים באינטיליגנציה אנושית
|
||||
## הבדלים באינטיליגנציה אנושית
|
||||
מחקרים מוקדמים בעולם האינטיליגנציה מתחלקים לשני מסורות - הראשונה של סר פרנסיס גאלטון, מדען אנגלי מאמצע המאה ה19. גאלטון הושפע מהאמפריציזם הבריטי הדגל ברעיון ה'טאבולה ראסה' - ששם את מרב המשקל האינטילגנטי על הסביבה.
|
||||
אלא שמרגע שממצאיו לא הצביעו על הבדל בין הגזעים, רעיון זה נזנח באקלים הפוליטי הגזעני של התקופה.
|
||||
|
||||
אחריו הגיע הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, בראשית המאה ה20, שחקר את האינטיליגנציה לאורו של חוק חינוך החובה הצרפתי שעבר בתקופתו. בינה כתב מבחנים שידעו לנבא בצורה טובה מי הילדים שיצליחו בצורה הטובה יותר בבית ספר יסודי.
|
||||
|
||||
> ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת
|
||||
|
||||
מדד מקובל לאמוד הבדלים בין אנשים שונים הוא המתאם בין ביצוע מבחנים שונים (למשל: אנשים המקבלים ציונים גבוהים במבחן א' מקבלים ציון נמוך יותר במבחן ב', וכדומה).
|
||||
|
||||
האינטיליגנציה מנבאת דברים כמו הצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה, הצלחה כלכלית, מדדי בריאות שונים ותוחלת חיים, אך גם מדדים שליליים יותר - דוגמת מספר חברים נמוך יותר, הפרעות קשב וחרדה תכופות יותר, ועוד.
|
||||
|
||||
##סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
|
||||
## סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
|
||||
מתאמים בין מבחני אינטיליגנציה הם *תמיד* חיוביים[^2] - מה שמעיד על כך שישנו קשר בין סוגי האינטיליגנציה השונים. תופעה זו מכונה ה*Positive Manifold* - אנשים שנוטים להצליח במבחן אחד נוטים, סטטיסטית, להצליח גם במבחן אחר.
|
||||
|
||||
###תיאוריית מבניות היסטוריות
|
||||
### תיאוריית מבניות היסטוריות
|
||||
צ'ארלס ספירמן (כן, ספירמן הזה) הגה תיאוריה שמנסה להסביר את הקשר החיובי הזה - **התיאוריה של g** - הטוענת כי המתאם החיובי בין כל צמד מבחנים נובע מכך שכל המבחנים מבטאים יכולת אחרת - המכונה בפיו g[^3]. ספירמן הגה טכניקה מתמטית המחשבת את המתאם בין כל מבחן לg - המבטא במידה רבה את יעילותו של כל מבחן במדידת אינטיליגנציה.
|
||||
|
||||
הרעיון של ספירמן מתבטא בפועל בשיטת מתן ציוני IQ, ובלמידת מכונה.
|
||||
@@ -61,7 +61,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
|
||||
[^4]: תלמיד של ספירמן ומעריץ שלו, שהתיאוריה שלו - *Process Overlap Theory* - חולקת על זו של ספירמן לחלוטין, וסבורה כי יכולות שונות נחסמות במעין צוואר בקבוק ביכולות המנהלתיות שמונע ביטוי של כל היכולות
|
||||
האינטיליגנטיות. תיאוריה זו מסבירה היטב את תופעת ה*late bloomers* - אנשים שממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם בגילאים מאוחרים יותר. תיאוריה זו תופסת תאוצה בחמש-שש שנים האחרונות.
|
||||
|
||||
###תיאורייות מבניות עכשוויות
|
||||
### תיאורייות מבניות עכשוויות
|
||||
מלבד הPOT שתופסת תאוצה, שתי התיאוריות העכשוויות[^5] המובילות הן אלו של קטל-הורן וקרול ותיאוריית השטחות של גוטמן.
|
||||
|
||||
התיאוריה של קטל-הורן וקרול נסמכת על המבחן של וודקוק וג'ונסון - המשתמש על מקבצים של מבחנים הבוחנים יכולות קבוצתיות, והg מתבטא במתאם בין קבוצות אלו.
|
||||
@@ -73,18 +73,18 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
|
||||
[^5]: סוף שנות ה90.
|
||||
[^6]: האינטיליגנציה הפלואידית היא ההתמודדות עם בעיה *חדשה*, בעוד שאינטיליגנציה קריסטלית מסתמכת על ניסיון קודם.
|
||||
|
||||
##בסיסים לאינטיליגנציה
|
||||
###הבסיס הקוגניטיבי
|
||||
## בסיסים לאינטיליגנציה
|
||||
### הבסיס הקוגניטיבי
|
||||
מטא-אנליזות של מחקרים מזהים שני גורמים קוניטיביים לאינטיליגנצי, והם זמן התגובה[^7] והזיכרון עובד. מחקרי זמן תגובה מראים כי אנשים בעלי זמן תגובה נמוך יותר (ציונים נמוכים יותר) מושפעים יותר מתנאים קשים יותר במבחן (כשמתבקשים לבחור בין 2 צורות לעומת 6 צורות, זמן התגובה שלהם סובל יותר). מבחנים אלו בודקים את ההתמודדות עם מידע חדש - בבחירת 6 צורות הנבדקים מתבקשים לזכור 6 חוקים בזיכרון העובד, לעומת 2 במבחן הפשוט יותר - ומכאן ההבדלים ההולכים וגדלים לאור האינטיליגנציה. הפער קטן למדי בין 2 אלטרנטיבות, וגדל דרמטית ב6 אלטרנטיבות. תופעה זו מכונה **חוק היק היימן**.
|
||||
|
||||
> לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית.
|
||||
|
||||
מבחנים אחרים בודקים את עדכון הזיכרון העובד (מתאם 0.5-0.6 עם g). לעומתו, המתאם של האינטיליגנציה הרגשית עם g הוא 0.8-0.9.
|
||||
|
||||
[^7]: הזמן שאנו חושבים *עד* שאנו מגיבים (Latency) - לא הפעולה המוטורית.
|
||||
|
||||
###הבסיס המוחי
|
||||
### הבסיס המוחי
|
||||
ישנן שלול היפוטזיות עיקריות בנושא - היפוטזת **יעילות העצבית**, **מערכת הדרישות המרובות** ו**אינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי**.
|
||||
|
||||
הראשונה טוענת שאינטיליגנציה קשורה ביעילות - אנשים אינטיליגנטיים יותר מתאמצים פחות בפתרון בעיות קשות, בזכות יעילות עצבית גבוהה יותר[^8].
|
||||
@@ -93,10 +93,10 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
|
||||
|
||||
ולבסוף, גישת **האינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי** נותנת משקל לקישוריות על פני האיזורים, למרות שעוסקת באיזורים דומים למערכת הדרישות המרובות. היא טוענת כי לכל איזור תפקיד אחר לחלוטין, אך הקישור ביניהם הוא הגורם המכריע באינטיליגנציה[^9]. מחקרם של Barbey et al (2012) בדקה 182 נפגעי מוח[^10] (פצועי ויאטנאם) על ידי התאמת סריקה מוחית שלהם לתבנית וחישוב הווקסלים (Voxel - פיקסל תלת מימדי) הפגועים, וחישוב הקשר הסטטיסטי בין הפגיעה בכל ווקסל לאינטיליגנציה (לרבות תפקודים ניהוליים, אינטיליגנציה או שניהם). תוצאות מחקר זה שמות את רובו המוחץ של משקל הפגיעה האינטיליגנטית בהמיספרה שמאל. האיזורים המייצגים פגיעה בתפקודים ניהוליים וגם באינטיליגנציה הם בחומר הלבן המקשר בין האיזורים הפריאטליים לפרונטליים.
|
||||
|
||||
> נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*!
|
||||
|
||||
###הבסיס הגנטי
|
||||
### הבסיס הגנטי
|
||||
אמדנים עכשווים (המניחים אי תלות בין תורשה וסביבה) מעידים על כך ש50% מהשונות האינטיליגנטית בין אנשים היא תורשתית, ובערך 25% היא סביבתית[^11]. מכך עולה שהגנטיקה מכתיבה לנו 'חלון' מסוים של אינטיליגנציה, ובתוכו הסביבה משחקת תפקיד.
|
||||
|
||||
ההנחה שבבסיסם של אומדנים אלו היא בעייתית, לאור כך שיתרון גנטי קל עלול להוביל לסביבות עם יתרון מובהק בפיתוח יכולות מסוימות (אם אתה שחקן כדורסל קצת יותר טוב מהממוצע, ייקחו אותך לשחק כדורסל - מה שייתן לך הזדמנות גדולה יותר). ההנחה הזו מניחה שהחשיפה לסביבות היא בלתי תלויה - ולפיכך בעייתית. קבוצה חביבה על החוקרים בתחום היא תאומים זהים שהופרדו בתחילת חייהם - משום שהגנטיקה שלהם זהה וסביבתם שונה (אך לא לחלוטין - המשפחות המאמצות ממעמד כלכלי בינוני ומעלה)[^12]. באופן מפתיע, נדמה שהשפעתה של התורשה גדלה עם הגיל: אנשים מבוגרים יותר מושפעים מהתורשה שלהם (80%, לעומת 40% מהצעירים) מאשר מהסביבה שלהם. ניתן לייחס תוצאות אלה למחלות עם בסיס גנטי, שמתפרצות בגילאים מאוחרים יותר.
|
||||
@@ -109,7 +109,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
|
||||
אפקט פלין מצביע גם על השפעתה של הסביבה והאפיגנטיקה - הביטוי של הגנים המושפע מהסביבה.
|
||||
|
||||
|
||||
##אינטיליגנציה רגשית
|
||||
## אינטיליגנציה רגשית
|
||||
אינטיליגנציה רגשית נבדקת בשתי דרכים עיקריות - שאלון דיווח עצמי[^14], ומבחנים ביצועיים (MSEIT). מבחנים ביצועיים כוללים ארבעה מאפיינים - **זיהוי רגש**, **שימוש ברגש כדי לעודד חשיבה** (מה *כדאי* שתרגישו במצב נתון), **הבנת אמוציות** (מה אמור לעורר איזה רגש) ו**ניהול וויסות רגשות** (מהי האסטרטגיה הכי יעילה לווסת את הרגשות שלנו)[^15].
|
||||
|
||||
ציוני אינטיליגנציה רגשית נוטים לעלות עם הגיל, בדומה לאינטיליגנציה קריסטלית, וגבוהים יותר אצל נשים בסדר גודל של חצי סטיית תקן.
|
||||
|
||||
@@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.pdf)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.pdf)
|
||||
|
||||
**אישיות** היא דפוס התנהגויות וחשיבה מסוים המתקיים לאורך זמן ובמצבים שונים, המבדיל אדם אחד ממשנהו.
|
||||
|
||||
מטרת חוקרי האישיות היא לעמוד על הסיבות להבדלים האלו, באמצעות מבחני אישיות יעודיים.
|
||||
|
||||
##אישיות (ע"פ מקאדאמס)
|
||||
## אישיות (ע"פ מקאדאמס)
|
||||
הדרך המסורתית ללמד אישיות היא התיאוריות דוגמת אלו לעיל, המתחרות ביניהן בעקבות הנחות היסוד שלהם - אופטימית או פאסימית, ולא סביב ערך האמת שלהן.
|
||||
|
||||
חוקרי אישיות מןדרניים נוטים לסווג אישיות לפי מידות אופי, ולא לפי סוגי אישיות[^1] דוגמת (Tooby & Cosmides, 1990), שטענו שחילוף הגנים המאפיין רבייה אנושית הופך את האפשרות של גנים של ׳סוגי׳ אישיות שלמים ללא סבירה.
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
התיאוריות הקיימות משתבצות לרבדים אלה - לרוב 2 ו3.
|
||||
|
||||
###עיצוב אבולוציוני
|
||||
### עיצוב אבולוציוני
|
||||
הייחוד של בני האדם נובע במספר תכונות, כפי שעמדו עליהן ג'ון טובי ולדה קוסמידס.
|
||||
- יכולת ללמוד
|
||||
- נטיות תחרותיות אך גם שיתופיות
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
[^2]: לא בהכרח כאלו שניצבת במרכזת דמות שמימית - גם אידאולוגיה, או מדע הן אמונות.
|
||||
|
||||
###הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות
|
||||
### הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות
|
||||
חלק מההבדלים יוצרים יתרון עבור המין. ההבדלים מייעלים את חלוקת המשאבים - ההבדלים הפרטניים מקלים את התחרות על המשאבים, ומעניקה לקבוצה בשלמותה יותר יכולות, לפי ההבדלים בין הפרטים המרכיבים אותה.
|
||||
|
||||
לכל אסטרטגיה הישרדותית יש מחיר, ויש יותר מאסטרטגיה מיטבית אחת: אומץ לב, למשל, מגביר את הסיכוי להזדווג אך מקטין את הסיכוי לשרוד - ולהיפך. ההבדלים מאפשרים לנקוט לכל אחד לנקוט באסטרטגיה אחרת, ובכך להקל על המשאבים ולשפר את סיכויי ההישרדות של המין בכלל.
|
||||
@@ -48,19 +48,19 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
ההבדלים גם מונעת חוסר איזון בברירה - תפוצה מוגזמת של מאפיין מסוים אינה מיטבית עבור הקבוצה. למשל, בעלי אדם עם נטייה לשקר מרוויחים, אך אילו רוב בני האדם היו משקרים - ההשלכות עבור הקבוצה היו הרסניות.
|
||||
|
||||
|
||||
##תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות?
|
||||
## תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות?
|
||||
|
||||
נכון להיום, התיאוריות בנושא אישיות מנסות לגלות ולסווג את אותן מידות אופי, צעד הכרחי לפני שניתן יהיה להתבסס עליהן לחיזוי (Goldberg, 1993).
|
||||
|
||||
ראשיתן של התיאוריות האלו היא במחקרו של אלפורט (Allport and Odbert, 1936), שסיווג מילים באנגלית לפי תכונות האישיות שהן מביעות, בניסיון לעמוד על כמות תכונות האישיות בדעה הרווחת.
|
||||
|
||||
###תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל
|
||||
### תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל
|
||||
ריימונד קאטל (Cattell) התבסס על התיאורים של אלפורט ובנה מהם את שאלון ה16PF, שמנסה למדוד את עוצמתן של 16 מידות אופי, שמהן סבר קאטל שנבנית האישיות. קאטל צמצם את תכונות האופי ל16 באמצעות ניתוח גורמים (Factor Analysis), כפי שמקובל בענף חקר האינטיליגנציה. (למשל, כששואלים אנשים ביישנים אם הם הולכים למסיבות רבות ככל האפשר, סביר שיענו ׳לא׳ לעומת אנשים מוחצנים יותר שיענו ׳כן׳ - מהתשובות יוצרים מתאם וכך מזהים תכונות חדשות).
|
||||
|
||||
|
||||
^דוגמא^ ^לפרופיל^ ^אישיותי^ ^ממבחן^ ^FP16^
|
||||
|
||||
###תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק
|
||||
### תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק
|
||||
|
||||
לעומתו של קאטל, האנס אייסנק (Eysenck) סיווג את האישיות לשלושה גורמים דו קוטביים: מוחצנות (Extraversion), נוירוטיות ופסיכוטיות (Psychoticism). מול כל אחד מאלו ניצב קיצון אחר: מופנמות (Intravesion) לעומת מוחצנות, יציבות רגשית לעומת נוירוטיות ושליטה עצמית לעומת פסיכוטיות.
|
||||
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
^המחשה^ ^-^ ^הקשר^ ^בין^ ^הדירוג^ ^של^ ^אייסנק^ ^לשפה^ ^היומיומית^
|
||||
|
||||
###מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five*
|
||||
### מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five*
|
||||
|
||||
ניתוח ההבחנות בבסיס השפה (מתי תכונת אופי מקבלת מילה חדשה לתאר אותה) ע"י Tupes & Christal (1961) הוביל למודל תכונות האישיות המקובל כיום - מודל חמשת הגורמים (Five Factor Model - FFM), שנסמך על המחקרים של אלפורט ואייסנק. הFFM טוען שהאישיות מורכבת מחמשת המימדים העיקריים האלה:
|
||||
|
||||
@@ -92,16 +92,16 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
[^1]: כאן שוב ניכרת המגמה בפסיכולוגיה המודרנית לעבור מסולמות דיכוטומיים לקנה-מידה (סקאלה).
|
||||
[^3]: בניגוד לתחושת הבטן, תכונה זו אינה שלילית לחלוטין - ישנם יתרונות רבים לנוירוטיות גבוהה (נעמיק בפסיכופתולוגיה).
|
||||
|
||||
##תורשתיות תכונות אישיות
|
||||
## תורשתיות תכונות אישיות
|
||||
לכל חמשת הגדולים יש רכיב גנטי מובהק - 40-60%. התכונות האלו מופיעות באופן עקבי על פני תרבויות שונות ומקומות שונים, ואפילו עולות מתצפיות על קופי אדם (בונובו).
|
||||
|
||||
|
||||
##תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות
|
||||
## תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות
|
||||
לעומת זאת, תיאוריות רבות מדגישות את השפעתה של הסביבה. המאפיינים המולדים נמצאים באינטרקציה מתמדת עם התאמות אישיות מהסביבה (התעמלות, למשל, מאותת הגדלה של השרירים - לא רק הגנטיקה). שתי תיאוריות עיקריות עוסקות בהשפעות דוגמת אלו:
|
||||
- התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
|
||||
- התיאוריה ההתנהגותית (ביהוויוריסטית) ותיאורית הלמידה החברתית.
|
||||
|
||||
###התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
|
||||
### התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
|
||||
פרויד עסק רבות בתהליכים הלא מודעים, כפי שאלו נצפים בהתנהגות המודעת, כמו:
|
||||
- פליטות פה
|
||||
- פליטות פעולה
|
||||
@@ -112,7 +112,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
[^4]: לא במובן של *הכל נקבע מראש*, אלא במובן של *לכל דבר יש סיבה*.
|
||||
|
||||
####חלקי האישיות הפראודיאנים
|
||||
#### חלקי האישיות הפראודיאנים
|
||||
- איד - מולד. דחפים וצרכים ראשוניים
|
||||
- אגו, מתחיל להתפתח לאחר הלידה. מופעל על ידי עקרון המציאות (הריסון של האיד לנוכח המציאות)
|
||||
- סופר-אגו. ייצוג הדרישות החברתיות. מתפתח כתוצאה מפתרון הקונפליקט האדיפאלי\אלקטראלי ומהזדהות עם ההורה בן המין השני (הקיצון השני של האיד).
|
||||
@@ -145,31 +145,31 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
|
||||
|
||||
[^5]: ההתקה היא דוגמה טובה לכך שמנגנוני ההגנה פועלים גם על רגשות החיוביים - התסביך האדיפלי של פרויד (אהבה כלפי האמא) נפתר בהתקת הרגש החיובי (אהבה) למושא מותר (אישה אחרת).
|
||||
|
||||
###תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה
|
||||
### תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה
|
||||
זרם זה החל במחקרו של אלברט בנדורה.
|
||||
תיאוריות אלו מתבססות על הביהוויוריזם עם תוספות קוגניטיבות. תגובה זו מייחסת הפתחות רגשית ללמידה קלאסית, והתנהגויות מועדפות באמצעות למידה אופרנטית. תיאוריות אלו מייחסות משקל רב מלמידה מצפייה.
|
||||
המחקר של בנדורה בוחן את תחושת המסוגלות העצמית כמניע ללמידה והתנהגות - האמונה העצמית של כל אחד בסיכוייו להצליח. למשל, אילו נלמד למבחן בתחושה שניכשל בו, הכישלון הקרב יתפוס את כל תשומת הלב שלנו, וכנראה שיתממש; לעומת זאת, אם נלמד בתחושה שנצליח, תשומת הלב שלנו תהיה בחומר הלימוד וסיכוינו להצלחה (או לכישלון זחוח) גדלים.
|
||||
|
||||
מחקרו של בנדורה עסק גם בניהול עצמי - בתיאור גס, היכולת שלנו 'לאלף' את עצמנו להתנהגות טובה יותר (כמו הביהוויוריזם, אבל מול גורם פנימי - ולא חיצוני).
|
||||
|
||||
###ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית
|
||||
### ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית
|
||||
הביקורת הנפוצה כנגד תיארויות אלו היא שהן מתעלמות מההשפעה *העצומה* של הגנטיקה ומטילות אחריות מוגזמת על ההיסטוריה האישית והסביבה. למשל, אם אנו לומדים התנהגות מסוימת מההורים שלנו, הרכיב המכריע הוא *גנטי* (משום שאנו חולקים גנים) - ולא סביבתי. כמו כן, חלק ממה שנדמה תחילה כמו השפעות סביבתיות לחלוטין הוא בעצם האינטרקציה בין התורשה לסביבה - הצורה שבה הגנטיקה שלנו באה לידי ביטוי, ולא רק אכזריות העולם שבחוץ.
|
||||
|
||||
|
||||
##אינטרקציה בין תורשה לסביבה
|
||||
## אינטרקציה בין תורשה לסביבה
|
||||
ברוב המקרים, התורשה מעצבת את הסביבה החברתית הראשונית ביותר - המשפחה. התורשה גם מכתיבה את ההתנהגות שלי לסביבה - אנשים שונים יגיבו באופן שונה לאותן נסיבות. אותה התגובה תשפיעה בחזרה על הסביבה, וחוזר חלילה. ולבסוף, הגנטיקה משפיעה על אלו סביבות נימצא בהן מלכתחילה (אנשים מופנמים, למשל, לא נוטים ללכת למסיבות).
|
||||
|
||||
תחום חדש נוסף שנחקר בימים אלו הוא האפיגנטיקה - ההשפעה על הסביבה של הביטוי הגנטי. האפיגנטיקה משחקת גם היא תפקיד מכריע באינטרקציה בין התורשה לסביבה.
|
||||
|
||||
|
||||
##סיפורי חיים ותרבות
|
||||
## סיפורי חיים ותרבות
|
||||
סיפור החיים הוא הנרטיב שאנו מגוללים לעצמנו בכדי להסביר ולתאר את החיים מנקודת המבט שלנו. הסיפורים האלו מושפעים השפעה מכרעת מהתרבות והסביבה.
|
||||
|
||||
מחקרם של הייזל רוז מרקוס ושינובו קיטיימה עוסק בהשפעת התרבות על סיפור החיים. השפעה זו מועטה ברמת התכונות, אבל הולכת וגוברת ברמת ההתאמות הייחודיות של כל פרט. התרבות מציעה תפריט של סיפורי חיים לבחור מהם ולהתאים למאפיינו האישים של כל אחד. ההבדל בין תרבויות קולקטיביסטיות ואינדיוידואליסטית[^6] משחק גם הוא תפקיד מכריע.
|
||||
|
||||
[^6]: הבדלים אלו קשורים ככל הנראה לאילוצים תרבותיים - בדרום סין הקולקטיביסטית, למשל, מגדלים בעיקר אורז - שדורש הצפות ובנייה ותיאום רב בקבוצה. לעומתה, בצפון סין האינדיוידואליסטית מגדלים חיטה - שכל אחד יכול לגדל בעצמו. במרוצת הדורות, אילוצים אלו מעצבים את האוכלוסיות במקומות אלה.
|
||||
|
||||
##יציבות תכונות אישיות לאורך החיים
|
||||
## יציבות תכונות אישיות לאורך החיים
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_12-_אמוציות_(1).pptx)
|
||||
|
||||
**האמוציה** היא תגובה חולפת לאירוע, גירוי או מחשבה המהווה הערכה למשמעותו של האירוע לדברים בעלי חשיבות. בכך היא נבדלת ב**במצב רוח** (mood), שבו חסרה הסיבתיות הזו. מצבי רוח נמשכים לרוב יותר זמן מרגש.
|
||||
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
|
||||
ההבעות האמוציונלית האלו הן חלק מהמורשת האבולוציונית שלנו - ניתן לצפות בהן גם במינים קרובים לנו (דוגמת השימפנזים)
|
||||
|
||||
##עוררות פיזיולוגית
|
||||
## עוררות פיזיולוגית
|
||||
|
||||
העוררות הפיזיולוגית מתבטאת בתגובה של המערכות העצביות הסימפטית (חירום) והפרה סימפטית (שגרה)[^1] - בתגובות דוגמת Fight, flight or freeze.
|
||||
|
||||
@@ -40,26 +40,26 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
[^1]: זהירות, זו הכללה גסה מאוד.
|
||||
|
||||
|
||||
##הבעות פנים
|
||||
## הבעות פנים
|
||||
|
||||
החוקר פול אקמן חקר את הקשר בין הבעות פנים לאמוציה.
|
||||
|
||||
הדפוס של הבעות הפנים הוא כוללני מאוד - הוא קיים גם בתרבויות שונות לחלוטין משלנו, אצל תינוקות, ואצל אנשים עיוורים. הדבר מרמז על כך שהבעות הפנים הם מולדות.
|
||||
|
||||
> [סרטון: שבע הבעות הפנים האוניברסליות](https://youtu.be/B0ouAnmsO1Y)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[סרטון: שבע הבעות הפנים האוניברסליות](https://youtu.be/B0ouAnmsO1Y)
|
||||
|
||||
##שפת גוף
|
||||
## שפת גוף
|
||||
|
||||
רגשות מסוימים בלתי ניתנים לזיהוי בהיעדר שפת גוף - דוגמת גאווה.
|
||||
שפת הגוף ככל הנראה נושאת משקל רב יותר באומדן הרגש מאשר הבעות הפנים - הלבשת אחת מהבעות הפנים של אקמן על שפת גוף סותרת נוטת ליצור רושם לפי שפת הגוף.
|
||||
|
||||
##גוון קול
|
||||
## גוון קול
|
||||
|
||||
> [סרטון: גוון קול](https://www.youtube.com/watch?v=oGIu8_wN6PY)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[סרטון: גוון קול](https://www.youtube.com/watch?v=oGIu8_wN6PY)
|
||||
|
||||
##הערכה קוגניטיבית
|
||||
## הערכה קוגניטיבית
|
||||
האמוציה מושפעת מהפרשנות המודעת שלנו למצבים - למשל, ההשפעה האמוציונלית של נחשים אצל ישראלים - שגדלים בסביבה שבה רוב הנחשים ארסיים ומסוכנים - שונה מזו על הקנדים - שם רוב הנחשים אינם מזיקים.
|
||||
|
||||
אמוציות מרכזיות הן הערכת מצב:
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
|
||||
כל אלו אינם אלא מימד הערכה אחד לאירוע מסוים.
|
||||
|
||||
###פרשנות עוררות פיזיולוגית
|
||||
### פרשנות עוררות פיזיולוגית
|
||||
|
||||
עצם הזיהוי המודע של סממנים פיזיולוגיים משפיעים גם הם על הערכת המצב - התחושה של הדופק עולה, פרפרים בבטן והתרחשויות דומות ישפיעו על הערכת המצב כשאלו ייכנסו למודעות. דוגמה לתופעה זו היא **היפותזת משוב הפנים** - הבעה מכוונת של רגש מסוים תעורר את אותו הרגש [^2] (אם תעשה פרצוף כועס, *תתחיל להרגיש כועס!*).
|
||||
|
||||
@@ -90,22 +90,22 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
|
||||
בניסוי דומה, ניתנו לנבדקים שני כדורי פלצבו, אשר לחלקם נמסר שהוא מעורר ולאחרים שהוא מרדים, וביקשו מהם ללכת לישון. אלו שקיבלו את הכדור המרדים התקשו יותר להירדם - הופעת סימני עוררות לאחר נטילת הכדור הלחיצה אותם, ומנעה מהם להירדם.
|
||||
|
||||
##מוטיבציה
|
||||
## מוטיבציה
|
||||
|
||||
האמוציות מעוררות נטייה לפעול בצורות מסוימות: לאדם הכועס, נטייה לתקוף; לעצוב, להסתתר; וכדומה.
|
||||
|
||||
##Approach-Avoidance
|
||||
## Approach-Avoidance
|
||||
|
||||
רגשות חיוביים קשורים בנטייה להתקרבות, בעוד שרגשות שליליים קשורים בנטייה להתרחקות. כעס הוא החריג היחיד - חרף היותו רגש שלילי, הוא יוצר נטייה להתקרב (ולתקוף).
|
||||
|
||||
בהתאם להמיספרה מהם האמוציות נובעים במוח, השפעתם שונה: ההתקרבות נובעת מההמיספרה השמאלית, ומתבטאת בשיפור זיכרון עובד מילולי וירידה במרחבי. זאת לעומת ההתרחקות הנובעת מהמסיפרה ימין, ומתבטאת בשיפור הזיכרון העובד המרחבי וירידה בזו המרחבי.
|
||||
|
||||
|
||||
##נטייה להטיית קשב
|
||||
## נטייה להטיית קשב
|
||||
|
||||
סוג האמוציות משפיעות על מהירות גילוי הרגש - לוקח לנו פחות זמן לזהות פרצופים כועסים, למשל, מפרצופים שמחים. האמוציות השליליות נוטות גם להתפוגג מהר יותר ממקבילותיהן החיוביות.
|
||||
|
||||
##ויסות אמוציות
|
||||
## ויסות אמוציות
|
||||
מחקרם של ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן עוסק בדרכי ההתמודדות המיטביות עם אמוציות. מחקרם עסק בשתי דרכי התמודדות עיקריות:
|
||||
|
||||
- התמודדות ממוקדת בעיה: העוסקת במתן פיתרון למצב נתון
|
||||
@@ -121,18 +121,18 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
|
||||
`בחירת מצב (הימנעות) -> שינוי מצב (תיקון) -> הפניית קשב (לחשוב על משהו אחר) -> מתן משמעות ("לבחור יש בעיות") -> תגובות (היעדר הפגנת רגש)`
|
||||
|
||||
###אסטרטגיות נוספות
|
||||
### אסטרטגיות נוספות
|
||||
- התחלקות בחוויה - לדבר עם מישהו אחר
|
||||
- קבלה (Acceptance) - לוותר על הניסיון להימנע מהרגש ולהשלים איתו[^4]
|
||||
- המרת הרגש הראשוני ברגש משני[^5] - למשל להמיר עצב (חוסר שליטה) בכעס (שליטה)[^6].
|
||||
- שיום רגש (Affect labeling) - מתן שם לרגש מפחית את עוצמת החוויה הרגשית, משום שהוא מעביר חלק מעיבוד הרגש מהאימגדלה להיפוקמפוס.
|
||||
|
||||
> ר' גם - Emotion Focus Therapy (EFT) - היזכרות ברגש המדויק ותפעולו במצב ה'רגיש' שבשליפתו מההיפוקמפוס.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - Emotion Focus Therapy (EFT) - היזכרות ברגש המדויק ותפעולו במצב ה'רגיש' שבשליפתו מההיפוקמפוס.
|
||||
|
||||
|
||||
> ויסות אמוציות אינו בהכרח הפחתת האמוציות!
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
ויסות אמוציות אינו בהכרח הפחתת האמוציות!
|
||||
|
||||
למשל: הגברת הכעס לפני עימות, שימור מצב הרוח.
|
||||
|
||||
@@ -142,34 +142,34 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
[^6]: גברים נוטים להמיר עצב בכעס, ונשים נוטות להמיר כעס בעצב (נטיות חברתיות - החולשה בעצב לא 'גברית', ולהיפך).
|
||||
|
||||
|
||||
##חוויה מודעת - רגשות
|
||||
## חוויה מודעת - רגשות
|
||||
|
||||
###מדוע נדרשת החוויה המודעת?
|
||||
### מדוע נדרשת החוויה המודעת?
|
||||
- תכנון וקבלת החלטות - דוגמת הישארות באינטרקציה נעימה והפסקת אינטרקציה לא נעימה
|
||||
- החלטה על ויסות אמוציה (אמוציה חזקה: בחירה בהסטת קשב, אמוציה חלשה: בחירה בשינוי משמעות)
|
||||
- שיום הרגש ותקשורו לאחרים
|
||||
- היזכרות ועיבוד של החוויה הרגשית לאחר האירוע
|
||||
|
||||
###התיאוריות של ג'יימס ולאנגה
|
||||
### התיאוריות של ג'יימס ולאנגה
|
||||
|
||||
התיאוריות של קארל לאנגה וויליאם ג'יימס[^7] גורסות כי החוויה המודעת באה בעקבות השינויים הגופניים - ומהווה למעשה סוג של תפיסה.
|
||||
|
||||
###שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת
|
||||
### שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת
|
||||
|
||||
- אירוע מעורר אמוציה -> שינויים בגוף -> חוויה של האירועים (חוויה רגשית) (ג'יימס ולאנגה)
|
||||
- החוויה והשינויים הפיזיולוגיים מתרחשים במקביל ובאופן בלתי תלוי - העוררות אינה ספציפית (קאנון ובארד[^8])
|
||||
- יש סימן מהגוף שמשהו קורה, ואנו מסתכלים החוצה להבין מה - וזו החוויה הרגשית (שכטר וזינגר)
|
||||
|
||||
> ר' גם - ניסויי תיאור אמוציות בגילוי אותות של קרמן-פרסר
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - ניסויי תיאור אמוציות בגילוי אותות של קרמן-פרסר
|
||||
|
||||
##שאלות נוספות
|
||||
## שאלות נוספות
|
||||
- האם ישנן אמוציות בדידות (כעס, עצב, גועל), או שמדובר במימדים בסיסיים של אמוציה?
|
||||
- אמוציות בסיסיות - ראשוניות מול אמוציות מורכבות
|
||||
- אמוציה ראשונית מול משנית
|
||||
- עוד משהו
|
||||
|
||||
##שמונה האמוציות הבסיסיות
|
||||
## שמונה האמוציות הבסיסיות
|
||||
רוברט פלוטצ'יק טוען במחקרו שהאמוציות הן תגובות לאתגרים מוכללים שהציבה האבולוציה. בעינייו, מדובר בשמונה אמוציות רציפות (ר' במצגת - מעין חרוט תלת מימדי) שניתן לערבב ביניהן, ולהיות תלוי ביניהן (למשל: יש אמוציה איפושהו בין שמחה לאמון - גם אם אין לה שם)[^9]. כמו כן, העומק של האמוציות האלה הוא מימד העצימות - פחד בעצימות נמוכה, למשל, הוא חשש, ובעצימות גבוהה - בעתה.
|
||||
|
||||
הרגשות בתיאוריה זו הן:
|
||||
@@ -182,41 +182,41 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
|
||||
- כעס
|
||||
- ציפייה
|
||||
|
||||
##מימדים בסיסיים
|
||||
## מימדים בסיסיים
|
||||
תיאוריה אחרת מחלקת את האמוציות למימדים בסיסיים, בדמות הערך (*חיובי* או *שלילי*) והעוררות (עצימות). בעוד שהרגשות הספציפיות עצמן מושפועת ממימדים פיזיים ותרבותיים, מימדים בסיסיים אלו כוללניים לכולם.
|
||||
|
||||
חשוב לשים שבתיאוריה זו רגשות שומרים על היחס ביניהם גם שהופכים את הערכים (חיובי בשלילי), ושהיא מאפשרת רגשות שהם *גם* חיוביים ו*גם* שליליים. כמו כן, רגשות ניטרליים מפגינים את רמות העוררות הנמוכות ביותר.
|
||||
|
||||
|
||||
##אמוציות מורכבות
|
||||
## אמוציות מורכבות
|
||||
|
||||
בעוד שהכיוון הרציף אינטואיטיבי למדי, תיאוריות אלו מתקשות להסביר אמוציות מורכבות.
|
||||
השיח העכשווי נסוב סביב אמוציות מורכבות - רגשות של *גם וגם וגם וגם*: כשנסיינים אומרים 'נעים' הם מרגישים גם קצת 'לא נעים'.
|
||||
|
||||
|
||||
> [אתר הדגמת אמוציות מורכבות](https://www.alancowen.com/video)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[אתר הדגמת אמוציות מורכבות](https://www.alancowen.com/video)
|
||||
|
||||
דוגמאות לאמוציות מורכבות הן גאווה (בעלות על הישג), בושה[^10] (מה חושבים עליי), אשמה (מה אני חושב עליי), שמחה לאיד
|
||||
|
||||
> ר' גם: רגש ה'קמה מוטה' ('כמו שאתה פוגש את סבתא שלך אחרי הרבה זמן ואתה אוהב אותה')
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: רגש ה'קמה מוטה' ('כמו שאתה פוגש את סבתא שלך אחרי הרבה זמן ואתה אוהב אותה')
|
||||
|
||||
###אושר
|
||||
### אושר
|
||||
|
||||
מחקר מתאמי מארה"ב על נזירות שנכנסות למנזר בגיל מאוד צעיר ביקש לעמוד על השפעת האופטימיות מהצהרות החיים שלהן על אריכות הימים שלהן. התוצאות מעידות כי הנזירות האופטימיות ביותר חיו משמעותית יותר שנים מהנזירות האופטימיות פחות. מבין הנזירות האופטימיות, מעל ל70% הגיעו לגיל מבוגר מ90 - לעומת פחות מ40% מהקבוצות האופטימיות פחות.
|
||||
|
||||
מחקרים אחרים מצביעים כי ברגשות שליליות כרוך גיוס משאבים - בין שבדמות מאגרי גליקוגן או בעוררות המערכת החיסונית - לעומת הרגשות החיוביים שבונים משאבים אלו. ניתן להניח כי המעמסה הנוספת על הגוף המאופיינת ברגשות שליליים משפיעה על אריכות הימים - זאת לעומת הרגשות החיוביים שמעודדים אפילו יצירת רשת חברתית - משאב לכל דבר.
|
||||
|
||||
####הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום)
|
||||
#### הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום)
|
||||
|
||||
איסטרלין מיפה את ההכנסה השנתית הממוצעת בארצות הברית בין 1930 ל2000, כשהחל משנות ה50 שואלים את האנשים אם הם מאוד שמחים. למרות עלייה אסטרונומית בהכנסה האישית, מספר דומה של נשאלים העיד על רמות שמחה גבוהה מאוד (~40%) לאורך הזמן[^11]. אופן השימוש בכסף גם משפיע - מחקרים נוספים מראים כי אנשים שזכו בסכום כסף והוציאו אותו על עצמם נהיו *פחות* מאושרים כתוצאה, ו*יותר* מאושרים כשהוציאו אותו על אנשים שהם אוהבים.
|
||||
|
||||
####האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים
|
||||
#### האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים
|
||||
מחקרן של לורה פארק וג'ניפר קרוקר עסק בשאלה הזו. השתיים עשו סקירת ספרות ודגמו מהן מדדים שנחשבים כסמנים של אושר - יכולת, שייכות, אוטונומיה, יכולת לויסות עצמי. בעוד שעליה בהערכה עצמית גורמת לשינוי זמני ברגש החיובי, בתחושת השייכות ובירידה בחרדה, החתירה עצמה להערכה זו פוגעת בכל רכיבי האושר: נצפית ירידה בתמריץ לקבל משוב שלילי[^12], תחרותיות הפוגמת בתחושת השייכות, תחושת האוטונומיה נפגמת (התמריץ נהפך לחיצוני, ולא לפנימי) והדריכות והמתח מובילות להתנהגות תוקפנית. ההצלחה מתוארת כמעיין high, שהאדם מתמכר אליו ומוכן לסבול עבורו במשך רוב הזמן.
|
||||
|
||||
> האין בתוצאות אלו הנחת המבוקש (הערכה עצמית תלויה בהערכה חיצונית)?
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
האין בתוצאות אלו הנחת המבוקש (הערכה עצמית תלויה בהערכה חיצונית)?
|
||||
|
||||
|
||||
[^7]: שני התיאוריות התפרסמו בזמן דומה ובאופן בלתי תלוי - השניים לא חקרו יחד.
|
||||
|
||||
@@ -8,15 +8,15 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית)
|
||||
|
||||
##התפתחות קוגניטיבית
|
||||
## התפתחות קוגניטיבית
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf)
|
||||
|
||||
###התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה
|
||||
### התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה
|
||||
החוקר השוויצרי [ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget)[^1] טען שההתפתחות:
|
||||
- קורית בשבלים המובחנים איכותית זה מזה
|
||||
- היא תוצר של אינטרקציה פעילה בין הילד וסביבתו שמאפשרת הבניה של ייצוג העולם שלהם (קונסטרוקציוניזם)
|
||||
@@ -25,13 +25,13 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
|
||||
ככל, חשיבה מופשטת זו מקורה בביולוגיה, ואינה טרודה בפרטים המסוימים.
|
||||
|
||||
####מונחים מרכזיים
|
||||
#### מונחים מרכזיים
|
||||
פיאז'ה הוא, למרבה הצער, אלוף מונחים שמשמעותם שונה מהכלל, לרבות
|
||||
- סכימה (דוגמת עיכול מזון, התפתחות שליטה מוטורית רצונית, תיאוריה מדעית כסכימה)
|
||||
- איזון דינאמי
|
||||
- הפרת איזון שמובילה להסתגלות דרך הטמעה (הפעלת הסכימה הישנה על מושא חדש) והתאמה (השינויים המאפשרים לסכימה לפעול מול מושא חדש) - ההטעמה מובילה להתאמה.
|
||||
|
||||
###שלושת סוגי האינטיליגנציה
|
||||
### שלושת סוגי האינטיליגנציה
|
||||
- אינטיליגנציה חושית-תנועתית (סנסורית-מוטורית)
|
||||
- אינטיליגנציה של חשיבה ממשית (אופרציונלית-קונקרטית)
|
||||
- אינטיליגנציה של חשיבה מופשטת-צורנית (אופרציונלית-פורמלית)
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
- שלב של אופרציות פורמליות
|
||||
בשלב זה נרכשות היכולת לבצע אופרציות שפועלות על אופרציות, יכולות לשלב בין אופרציות, ויכולת לחשוב על [מצבים היפוטתיים](https://www.youtube.com/watch?v=E-6NDrpzGAE)[^5].
|
||||
|
||||
###אלטרנטיבות לפיאז'ה
|
||||
### אלטרנטיבות לפיאז'ה
|
||||
|
||||
גישות רבות מסכימות עם פיאז'ה, אך לא עם הבדיקות שלו - ומפתחות מבחנים שונים שבוחנים את אותם הרעיונות.
|
||||
|
||||
@@ -72,21 +72,21 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
[^5]: זו אחת הסיבות שאנשים בגיל ההתבגרות נוטים להתחבר לרעיונות אוטופיים - הם חושבים לראשונה על כך ש'אפשר אחרת'. יש כאן גם התדרדרות מסוימת לאגוצנטריות (ביטוי לדקאלאז') - אי הכרה ביכולתם של אחרים לחשוב על תרחישים כאלה.
|
||||
|
||||
[^6]: למשל, ילדים מעט מבוגרים יותר מילדים אחרים לעיתים מלמדים אותם יותר טוב ממורים בוגרים - מעצם קרבתם בגיל, הילדים הבוגרים יותר מבינים יותר טוב את המורכבות, וחושבים בצורה דומה יותר.
|
||||
##התפתחות שיפוט מוסרי
|
||||
## התפתחות שיפוט מוסרי
|
||||
|
||||
###תיאוריית השלבים
|
||||
### תיאוריית השלבים
|
||||
פיאז'ה ביסס תיאוריה של שלושה שלבים על בסיס צפייה בילדים משחקים:
|
||||
|
||||
- שלב טרום מוסרי: אין כללים אחדים (עד גיל 5). הילדים נהנים מחברתם של אחרים, אבל משחקים כל אחד בנפרד - אין תיאום.
|
||||
- מוסר הטרונומי: המוסר מקורו בסמכות עליונה (עד גיל 7), ו**מבוסס תוצאות** - ילדים בגיל זה עדיין אגוצנטריים, ולכן לא יכולים להבין כוונות של מישהו אחר.
|
||||
- מוסר אוטונומי ויחסיות מוסרית.
|
||||
|
||||
###אבחון התפתחות מוסרית
|
||||
### אבחון התפתחות מוסרית
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##הבדלים בינאישיים במזג
|
||||
###גישת הטיפוסים
|
||||
## הבדלים בינאישיים במזג
|
||||
### גישת הטיפוסים
|
||||
המזג (טמפרמנט) הוא תכונות האופי המולדות של הילד, שניתן לצפות בהם מגיל צעיר. הראשונים שעסקו בטמפרמנט הם תומס וג'יימס, שחילקו את הטמפרמנט לתשעה צירים:
|
||||
- רמת פעילות
|
||||
- סדר יום יציב (אכילה ושינה בעיקר).
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
|
||||
האחוזים לא מסתדרים, ולא במקרה - 35% מהתינוקות מפגינים דפוס מעורבב כלשהו, ולכן נותרים בלא קטלוג. מעבר לכך, קטלוג ילד כ'קשה' היא הגדרה סטיגמטית, שהשלכותיה על התפתחות הילד עלולות להיות לא פשוטות.
|
||||
|
||||
###גישת המימדים - בינקות
|
||||
### גישת המימדים - בינקות
|
||||
החוקר מרי רוטנברג לקחה את גישה זו ופיתחה אותה - גישת הממדים-בינקות, הרווחת כיום במחקר. גישה זו מחלקת טמפרמנטים לשלושה ממדי על:
|
||||
|
||||
- מוחצנת (דומיננטיות חברתית)
|
||||
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
|
||||
[^7]: המעבר מסיווג קטגוריאלי לרציף הוא תופעה נרחבת במדע בכלל ובפסיכולוגיה בפרט.
|
||||
|
||||
###התקשרות
|
||||
### התקשרות
|
||||
הקשר הראשוני של התינוק לדמות המטפלת דרכה הוא מפרש את העולם, ומתחיל להבין את העולם שסביבו - הילד מתחיל לבנות דרך דמות זו מודלי עבודה פנימיים בנוגע לעצמי, לאחר וליחסים איתו.
|
||||
התקשרות זו יכולה להיות:
|
||||
|
||||
@@ -134,16 +134,16 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
|
||||
|
||||
ההתקשרות יכולה להתרחש לכמה דמויות, ומתרחשת בנפרד לכל דמות - הילד יכול להיקשר התקשרות בטוחה לדמות אחת, ונמנעת לאחרת. ההשלכות של קשר כזה תלויות במידה רבה לעומק הקשר עם הדמות המטפלת.
|
||||
|
||||
####השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד
|
||||
#### השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד
|
||||
|
||||
- ניסוי הצוק הויזואלי
|
||||
- ניסוי הStill face
|
||||
|
||||
####טיב התאמה
|
||||
#### טיב התאמה
|
||||
האינטרקציה בין הטמפרמנט לתכונות ההורה, מאפייני הסביבה והדרישות ההוריות והסביבתיות.
|
||||
|
||||
בהתאמה טובה, הדרישות הוציפיות מותאמות ליכולות הילד. בהתאמה גרועה, הילד איננו יכול להסתגל לדרישות הסביבה.
|
||||
|
||||
##הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת
|
||||
## הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,54 +8,54 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##מהי חישה?
|
||||
## מהי חישה?
|
||||
**חישה** היא גילוי תכונותיהן הבסיסיות של גירויים, בעוד שהצעד הבא - **תפיסה** - עוסק בגילוי ובחוויה של אותם גירויים, כפי שמתבססים על אותה חישה (למשל: לראות אדום זו חישה, לראות תפוח אדום זו תפיסה).
|
||||
|
||||
##תהליכי החישה
|
||||
## תהליכי החישה
|
||||
החישה מתבצעת בשני תהליכים עיקריים: ה**התמרה** (Transduction), וה**קידוד** (Coding).
|
||||
|
||||
###התמרה
|
||||
### התמרה
|
||||
ההתמרה היא התהליך שבו איברי החוש ממירים אנרגיה מן הסביבה לפעילות מוחית. כל איבר חוש מגיב לסוג מסוים של אנרגיה מגירוי סביבתי ומתרגם אותה לירי נוירוני שהמוח יכול להגיב לו. הנוירים המגיבים לגירויים האלו הם **קולטנים** (Receptors). מלבד גירויים סומאטוסנסוריים (מגע), כל החושים מסתמכים על קולטנים להתמרה.
|
||||
|
||||
###קידוד
|
||||
####חושי (Sensory)
|
||||
### קידוד
|
||||
#### חושי (Sensory)
|
||||
הקידוד הוא התהליך ההמרה של פוטנציאלי הפעולה המתקבלים מההתמרה למידע חושי. הקידוד החושי נחלק לשניים: קידוד אנטומי וקידוד טמפורלי (בזמן)
|
||||
|
||||
#####אנטומי
|
||||
##### אנטומי
|
||||
הקידוד האנטומי הוא הפקת המידע לפי המקום שממנו מגיע פוטנציאל הפעולה. פונציאל פעולה המגיע מן העין, למשל, יעביר למוח מידע שונה מקידוד המגיע מן האוזניים. קידוד זה נע בין חושים שונים, אך גם בין אותו החוש - ההבדל בין מגע בנקודה אחת בעור לאחרת גם מתבטא בקידוד האנטומי.
|
||||
|
||||
אזורים שונים בגוף ממופים לחלקים שונים באיזור התואם להם בקליפת המוח - בקליפה הסומאטוסנסורית הראשונית (Primary Somatosensory Cortex), למשל, ישנה מפה נורונית של העור, ובקלפית הראייה הראשית (Primary Visual Cortex) - מפה נוירונית של שדה הראייה.
|
||||
|
||||
#####בזמן (Temporal)
|
||||
##### בזמן (Temporal)
|
||||
הקידוד בזמן הוא הפקת מידע כמותי לפי קצב הירי של הנוירונים. מגע חזק בעור, למשל, יתבטא בקצב ירי גבוה; מגע עדין, בקצב ירי נמוך.
|
||||
|
||||
##פסיכופיזיקה
|
||||
## פסיכופיזיקה
|
||||
הפסיכופיזיקה היא חקר היחס בין המאפיינים הפיזיים של גירויים לבין התחושה שהם מייצרים ('הפיזיקה של השכל'). שתיים מהשיטות הפסיכופיזיות העיקרות הן שיטת הסיפים (ההבדלים), ותיאוריית גילוי האותות.
|
||||
הפסיכופיזיקה עוסקת ב3 בעיות:
|
||||
- בעיית הגילוי - האם יש איזשהו שינוי (האם הוסיפו לי משהו לקפה?)
|
||||
- בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?)
|
||||
- בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?)
|
||||
###בעיית הגילוי
|
||||
####תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
### בעיית הגילוי
|
||||
#### תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
|
||||
את **סף ההבדל** (Just Noticeable Difference - JND) - כמות השינוי הנדרשת על מנת שהנבדק מגלה שינוי בעוצמת הגירוי - טבע הפיזיולוג הגרמני *ארנסט וובר*. וובר מתבסס על עיקרון שמתבטא בכל החושים: סף ההבדל קשור קשר ישיר לעוצמה של הגירוי (**הסטנדרט**). כלומר, ככל שהגירוי עוצמתי יותר, כך כמות השינוי שתידרש כדי שהנבחן ישים לב שאירע שינוי תגדל ביחס קבוע (למשל, בין משקולות של 80 ו82 גרם, ובין 400 ל410 גרם - ככל שהמשקל עולה, נידרש להוסיף יותר משקל לפני שהנבדק ישים לב שאירע שינוי).
|
||||
|
||||
סף ההבדל עולה ככל שהסטנדרט עולה - הוא תמיד פרופורציה קבועה:
|
||||
|
||||
> חוק וובר: `k=Δs/s` \[קבוע וובר= השינוי בסטנדרט חלקי הסטנדרט\]
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
חוק וובר: `k=Δs/s` \[קבוע וובר= השינוי בסטנדרט חלקי הסטנדרט\]
|
||||
|
||||
(K - קבוע וובר)
|
||||
|
||||
|
||||
לעומתו של **סף ההבדל**, ה**סף המוחלט** הוא הנקודה שמתחתיה הנבדק אינו מסוגל להבחין בגירוי - הערך המינימלי של גירוי שהנבדק מסוגל להבחין בו.
|
||||
|
||||
###בעיית ההבחנה
|
||||
### בעיית ההבחנה
|
||||
כעת שאנו יודעים לזהות מתי הנבדק *מזהה* שינוי בתחושה, ניתן למדוד את **מידת השינוי**.
|
||||
|
||||
#####סילום עקיף - חוק פכנר
|
||||
##### סילום עקיף - חוק פכנר
|
||||
*גוסטאב פכנר* התבסס על יחידות סף ההבדל (JND) כדי למדוד את מידת השינוי. בכך ששאל את הנבדקים מתי הם שמים לב שאירע שינוי בסטנדרט, יכל לכמת את מידת השינוי בכך שספר אותו בסיפי ההבדל. סיפי ההבדל מאפשרים לקשר בין עוצמת הגירוי (X) לתפיסה של אותו גירוי (Y), ללא תלות בהבדל הפיזי בגירוי (כמות מסוימת של משקל נוסף, בהירות גבוהה יותר בלומן, וכו').
|
||||
|
||||
זהו **סילום עקיף** - פכנר שואל את הנבדקים *אם* הם שמים לב להבדל.
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
^עקומת^ ^פכנר^
|
||||
|
||||
#####סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
##### סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...). לעומת פכנר, סטיבנס מבצע **סילום ישיר** - הוא שואל את הנבדקים *כמה* הבדל הם מרגישים.
|
||||
|
||||
> חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)`
|
||||
@@ -79,17 +79,17 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
יחודי לכל אופנות חושית.
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
####בעיות בשיטת ההבדלים
|
||||
#####בעיית ההתמדה
|
||||
#### בעיות בשיטת ההבדלים
|
||||
##### בעיית ההתמדה
|
||||
כשנבדק אומר 'כן' או 'לא' מספר רב של פעמים ברצף, יש לו נטייה להמשיך לתת אותה תשובה - מה שפוגע באמינות התוצאות.
|
||||
|
||||
#####בעיית הציפייה
|
||||
##### בעיית הציפייה
|
||||
כנבדק צופה שיהיה שינוי מסוים, הוא עלוול לענות בהתאם לציפייה שלו, ולא לפי השינוי שאכן התרחש\לא התרחש.
|
||||
|
||||
|
||||
###תיאוריית גילוי אותות
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
### תיאוריית גילוי אותות
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
|
||||
הסף המוחלט נקבע שרירותית בנקודה שבה הנבדק מזה את הגירוי 50% מהזמן - קביעה הכרחית בעקבות הפעולה האקראית של מערכת העצבים. במצבים של ירי איטי, למשל, העין יכולה לתפוס גירוי חלש מסוים, אך במצבים של ירי גבוה - הגירוי 'ילך לעיבוד' ב*רעש*.
|
||||
|
||||
@@ -106,8 +106,8 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
חידוש של תיאוריית גילוי האותו הוא ההבנה שההטעויות בלתי נמנעות (**ברגע שיש רעש - יש טעויות** - ו*תמיד* יש רעש) - אך ניתן להחליט לפי סוג הטעות איך להתנהג. באמצעות הבחנה זו ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר על ידי קביעת הקריטריון - ה'כדאיות' של כל טעות לעומת האחרת.
|
||||
|
||||
> דוגמא: חולה מגיע עם כאב בטן וצריך להחליט אם להניח שיש לו דלקת בתוספתן ולהסיר אותו. המשמעות של פספוס דלקת בתוספתן (MISS) עלולה להיות מוות, אך המשמעות של ניתוח מיותר (FALSE ALARM) היא אשפוז של כמה ימים. הבחירה ברורה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמא: חולה מגיע עם כאב בטן וצריך להחליט אם להניח שיש לו דלקת בתוספתן ולהסיר אותו. המשמעות של פספוס דלקת בתוספתן (MISS) עלולה להיות מוות, אך המשמעות של ניתוח מיותר (FALSE ALARM) היא אשפוז של כמה ימים. הבחירה ברורה.
|
||||
|
||||
התדירות של השיפוטים מושפעת משיקולים זרים - אם, למשל, נבדק מקבל כסף על כל גירוי שזיהה נכונה, אך אינו נענש במקרה ששגה - יהיה לו מניע מובהק להגיד יותר 'כן'. לעומת זאת, אילו נענש בזיהוי שגוי, אך אינו נענש בזיהוי חיובי - יש לו תמריץ חזק להגיד יותר 'לא'.
|
||||
באמצעות תיאוריית גילוי אותות בונים עקומות ROC, שיודעות להתמודד עם ההבדלים הנובעים מהשיקולים האלו.
|
||||
@@ -120,13 +120,13 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^
|
||||
|
||||
####רגישות מוחלטת
|
||||
#### רגישות מוחלטת
|
||||
מצב שבו אין FALSE ALARM או MISS - הנבדק תמיד מזהה שישנו אות, ותמיד מזהה כשאין אות.
|
||||
|
||||
####חוסר רגישות מוחלט
|
||||
#### חוסר רגישות מוחלט
|
||||
מצב שבו הנבדק טוען תמיד שיש אות, שאין אות, או שבוחר באקראי (גם אם עונה נכונה - אין לכך קשר לנוכחות של האות).
|
||||
|
||||
###בעיית הזיהוי
|
||||
### בעיית הזיהוי
|
||||
הזיהוי, כמובן, יתבצע על ידי איברי החוש. בהתאם, ישנם חמישה סוגים של זיהוי:
|
||||
|
||||
- **חזותי** (Vision)
|
||||
@@ -135,7 +135,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
- ריח (Olfaction)
|
||||
- מגע (Somatosensation)
|
||||
|
||||
####זיהוי חזותי - העין
|
||||
#### זיהוי חזותי - העין
|
||||
הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -150,7 +150,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100).
|
||||
|
||||
#####קולטני האור (Photoreceptors)
|
||||
##### קולטני האור (Photoreceptors)
|
||||
ישנם שני סוגים של קולטנים - **קנים** (Rods) ו**מדוכים** (Cones).
|
||||
הקנים רגישים מאוד לאור, ולכן מתפקדים היטב גם בתאורה עמומה; לעומתם, המדוכים מתפקדים כשהתאורה בחוץ מספקת לראות בבירור. הראייה הצבעונית מקורה רק מהמדוכים.
|
||||
|
||||
@@ -158,7 +158,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
ככל שאנו מתרחקים יותר מהפובאה, צפיפות המדוכים יורדת וצפיפות הקנים עולה. הכמות הגדולה של הקנים המעבירים מידע לכל גנגיליון מובילה לכך שאותו גנגיליון רגיש מאוד לאור - ומתפקד היטב בתאורה דלה. לעומת המדוכים, הראייה שמאפשרת הקנים הרבה פחות חדה מזו של המדוכים.
|
||||
|
||||
####זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
#### זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
|
||||
##מושגים
|
||||
## מושגים
|
||||
ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). [המושגים *אינם* מילים](/פילוסופיה/מיומנויות#מילים-ככסות-למושגים) - *חמה* מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש.
|
||||
|
||||
ישנם מושגים אריסטוטליים בעלי גבולות ברורים. למשל, תכונות הליבה של 'מטוס' הן 'כלי תחבורה' - ה*גנוס* (סוג, קבוצה) ו'אווירי' - ה*דיפרנציה* (ייחוד).
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
|
||||
חלק גדול מההפרעות הפסיכולוגיות נשענות על פרוטוטיפ (מהו המקרה הפרוטוטיפי של סכיזופרניה\דיכאון וכו').
|
||||
|
||||
##חשיבה וקבלת החלטות
|
||||
## חשיבה וקבלת החלטות
|
||||
ישנן שתי מערכות חשיבה: הראשונה (System 1) מהירה, אינטואיטיבית, מבוססת על שליפה מהירה - וקדומה אבולוציונית, והשנייה (System 2) מבוססת השהיה ושקילת חלופות, איטית, מבוססת לוגיקה דדוקטיבית או אינדוקטיבית. המערכת השנייה הרבה יותר גמישה, הרבה יותר איטית ועושה הרבה יותר טעויות וניצבת בבסיסה של הלמידה[^1]. לפיכך, המערכת הראשונה משחקת תפקיד במצבי חירום[^2], והשנייה בכל השאר.
|
||||
|
||||
המערכת הראשונה יעילה לאין שיעור במצבים אליהם היא בנויה, והטעויות סביבה הן בעיקר סביב מתי להפעיל אותה.
|
||||
@@ -30,8 +30,8 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
[^1]: עולם ה[Mindfullness](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה), למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב.
|
||||
[^2]: יש בין נטייה זו קשר לעודד תחושה של חירום כשמחפשים תגובה מהירה ('המדינה בסכנה!').
|
||||
|
||||
##מערכת 2
|
||||
###חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
|
||||
## מערכת 2
|
||||
### חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
|
||||
המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית ([תקפות היא פונקציה של מבנה!](/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים)).
|
||||
|
||||
אלא שרוב האנשים, כשהם חושבים, אינם נסמכים רק על כלליים דדוקטיביים בפתרון בעיות דדוקטיביות, ולא רק על כללים הסתברותיים (ר' דוגמת הבירה והלינדה במצגת).
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
|
||||
[^3]: רכילות: התחילו את מחקרם בעברית והמשיכו לארצות הברית.
|
||||
|
||||
###האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות?
|
||||
### האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות?
|
||||
החוקר הגרמני גרד גיגרנצר מבחין בין **עולמות קטנים** ל**עולמות גדולים**.
|
||||
עולמות ^תוכן?^ קטנים הם מקרים שבהם אני יודע את *כל* הנתונים אודות הבעיה - בהם הפעלת חוקי הלוגיקה היא הדבר ההגיוני לעשות.
|
||||
לעומתם, בעולמות גדולים - מקרים בהם חסרים נתונים רבים, והתמונה מתבססת על אומדן קטן - הכללים היוריסטיים נוטים להשיג תוצאות טובות יותר.
|
||||
@@ -62,11 +62,12 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
|
||||
[^4]: תופעה מוכרת בלמידת מכונה, שמודלים רבים שלה נפטרים באופן פעיל מחלק מהנתונים מסיבה זו (lasso regression)
|
||||
|
||||
###חשיבה דימויית
|
||||
### חשיבה דימויית
|
||||
|
||||
חשיבה זו היא חשיבה ויזואלית באמצעות דימויים.
|
||||
|
||||
> דוגמה: כמה חלונות יש בבית שאתם גרים בו?
|
||||
|
||||
> דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם?
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -75,18 +76,18 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
|
||||
ישנה שונות אדירה במידת החשיבה הדימויית בין אנשים - החל באנשים ש[אין להם חשיבה דימויית כלל](https://en.wikipedia.org/wiki/Aphantasia) (גם בלא נזק להיפוקמפוס, שם היא מתרחשת), ויש כאלו ש[נסמכים עליה באופן קיצוני](https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperphantasia) - וכל מיני מצבים [בין לבין](https://en.wikipedia.org/wiki/Synesthesia).
|
||||
|
||||
|
||||
##הבנה
|
||||
## הבנה
|
||||
מחקרם של מורטון אן גרנסבכר וולטר קינטש עסק בהבנה. ההבנה מתבטאת בבניית מבנה מנטלי. מבנה הוא גוש (chunk) מורכב בזיכרון העובד.
|
||||
|
||||
> למשל, במשפט *יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה"* - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר)....
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למשל, במשפט *יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה"* - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר)....
|
||||
|
||||
כמו שאנו רואים, אפילו משפט פשוט מכיל בתוכו כמות אדירה של מידע. מסיבה זו, אנו מקשרים כל מידע נוסף למידע קודם ובכל משכללים את המבנה.
|
||||
אם נוסיף למשפט שלמעלה, למשל, את הטענה שנורית נתנה ליונתן בתמורה 50 שקלים - אירוע זה (האירוע הקודם הוביל לאירוע זה - נתינת כסף, נתינה - 50 ש"ח, אובייקט - שטר, מסוים - כסף...) יתווסף למבנה הקיים בזיכרון העובד.
|
||||
|
||||
מחקרו של ג'ף זקס טוען כי** ההבנה שואפת לספק *ניבוי*** של מה שעומד לקרות בעתיד המיידי, על סמך מה שקורה כרגע (בדגש מיוחד על תנועות העיניים).
|
||||
|
||||
###מתי נוצרים כשלים בהבנה?
|
||||
### מתי נוצרים כשלים בהבנה?
|
||||
כשלים בהבנה מתרחשים, למשל, כש:
|
||||
- החומר אינו מאורגן באופן שמאפשר שיכלל הדרגתי של המבנה (*אינו סקיילאבילי!*)
|
||||
- מתקשים להתעלם ממחשבות לא רלוונטיות שמובילות למבנה לא נכון (המידע פולש לזיכרון העובד ומפריע לו)
|
||||
|
||||
@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-22T15:14:05.800Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##למידה
|
||||
## למידה
|
||||
התנהגויות שתוצאתן חיובית הן כלי הישרדותי חשוב. הלמידה היא תהליך המאפשר לנו לבצע התנהגויות אלו בצורה הטובה יותר בהתחשב בניסיון שאנו צוברים. כשהתנאים משתנים, אנו לומדים התנהגויות מועילות חדשות ומכחידים את ישנות.
|
||||
|
||||
הלמידה נחלקת לשלוש סוגים כלליים - **התרגלות**, **למידה קלאסית**, ו**למידה אופרנטית**.
|
||||
|
||||
###התרגלות
|
||||
### התרגלות
|
||||
התרגלות היא צורת הלמידה הפשוטה ביותר - התעלמות מאירועים בלתי חשובים שקוראים באופן חזרתי. אפילו תינוקות בני כמה חודשים בלבד מפגינים התרגלות. אם אנו שומעים רעש בלתי צפוי, נסב את ראשנו לכיוונו; אם רעש זה יישמע מספיק פעמים שוב ושוב, נתעלם ממנו עד שנפסיק לשמוע אותו - זוהי התרגלות.
|
||||
|
||||
**התרגלות לטווח קצר** היא זמנית - דמיינו שאתם נכנסים לחדר, ומיד מריחים את הריח הייחודי שבו. במידה ותשהו בחדר מספיק זמן - לא תריחו יותר את הריח, אך אם תחזרו למחרת - שוב תריחו את הריח. זוהי התרגלות לטווח קצר.
|
||||
|
||||
###התנייה קלאסית
|
||||
### התנייה קלאסית
|
||||
התנייה קלאסית כוללת בתוכה למידה על התנאים ש*מנבאים* התרחשותו של אירוע משמעותי. דמיינו שמנפחים בלון מול ילד שמעולם לא ראה בלון קודם. הילד יסתכל על הבלון מתנפח ולא ייבהל ממנו במיוחד. כשהבלון יתפוצץ, האוויר והרעש הפתאומיים יעוררו תגובת בהלה - אוטומטית ובלתי נלמדת. אחרי כמה פעמים, הילד יפגין שוב את התגובה הזו - עוד לפני שהבלון מתפוצץ. זוהי התנייה קלאסית.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים_פסיכולוגיים_2022.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_14-_איכות_מדדי_המבחן.pptx)
|
||||
|
||||
מבחנים הם כלי יקר ערך בפסיכולוגיה, ולכן עלינו להבין אותם ולדעת לאפיין מתי הם תקינים, ומתי הם בלתי תקינים.
|
||||
מבחנים פסיכולוגיים מאופיינים כמעט תמיד בכך ש:
|
||||
@@ -18,34 +18,34 @@ dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z
|
||||
- הסכום (או הממוצע) של ציוני הפריטים מהווה את הציון במבחן
|
||||
|
||||
|
||||
##מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים?
|
||||
## מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים?
|
||||
|
||||
מבחנים פסיכולוגיים בודקים דברים כמו:
|
||||
- תכונות ומצבים. תכונות (דוגמת אופי) מאופיינות בשינויים איטיים, ומצבים (דוגמת מצב רוח) בשינויים מהירים.
|
||||
- ביצוע מירבי (מקסימלי) וביצוע אופייני. מבחנים כמו שאנו חושבים עליהם (דוגמת מבחן באריתמטיקה) הם מבחני ביצוע מירבי - אנו מנסים לפתור אותם כמיטב יכולתנו. לעומתם, מבחני ביצוע אופייני לא מחפשים תשובה מסויימת, אלא איפיון של דברים שהרמות השונות שלהם לא בהכרח טובות או גרועות יותר - כמו חרדה.
|
||||
ביצועים מירביים נבדלים בכאלו הבודקים הישג, ויכולת (דוגמת מבחני מילים). יכולת היא הכישורים שנרכשים במהלך החיים, בלא הכשרה מסוימת. לעומתם, מבחני הישג כרוכים בהכשרה מסוימת (כמו מבחנים בקורס הזה ממש!) שאת טיבה הם מבקשים לבדוק.
|
||||
|
||||
##התנהגויות הן תופעה סטטיסטית
|
||||
## התנהגויות הן תופעה סטטיסטית
|
||||
**כמעט כל התופעות שנמדדות הן סטטיסטיות בטבען**: למשל, גם אם אתם שולטים במיומנות מסוימת, תמיד ישנו סיכוי שתטעו. המבחן מבטא את ה*סיכוי* להצליח. בדומה לכך, גם אנשים ללא דיכאון סובלים לעיתים מחוויות דיכאוניות. מה שמגדיר את הדיכאון הוא *הסבירות* להתרחשותן. יעילותו של טיפול פסיכולוגי נמדדת בהורדת הסבירות למחשבות אלה.
|
||||
|
||||
לאור זאת, אנו נדרשים לדגום מספיק דגימות (ולדגום את ההתנהגויות הנכונות) כדי לתת אומדן טוב לתופעות האלו (sampling adequacy).
|
||||
|
||||
##אי-תלות במתן הציון
|
||||
## אי-תלות במתן הציון
|
||||
חשוב לוודא מהימנות בין השופטים במבחן נתון. כל מדד נבדק באמצעות בדיקת מידת ההסכמה של שניים או יותר נותני ציונים. מידת ההסכמה נבדקת באמצעות מדדים שונים דוגמת *אחוז הסכמה* ומדד *ICC (Intra-Class Correlation)*.
|
||||
|
||||
הבעיה הזו לא קיימת במדדים סגורים, דוגמת שאלות אמריקאיות או מדדים ללא מימד התרשמות (גובה, ותק, זמן).
|
||||
|
||||
##גורמים לשונות בציונים
|
||||
## גורמים לשונות בציונים
|
||||
הסכמה בין שופטים אינה תנאי מספק לקבלת ציונים אחידים - דגימה בלתי-מספקת, התרשמות מגורמים בלתי רלוונטית והמצב של השופטים ושל הנבדקים (עייפות, מצב רוח, מוטיבציה), למשל, כולם משפיעים על הציונים בלי קשר ליכולת שמפגינים הנבדקים.
|
||||
|
||||
למשל, מבחן אוצר מילים הניתן לאנשים שאינם דוברי עברית כשפת אם אינו בודק דווקא יכולת - הוא גם מדד לרמת מוטיבציה, מספר שנים בארץ, וכישרון טבעי ברכישת שפות.
|
||||
|
||||
##טעות אמדן דגימה
|
||||
## טעות אמדן דגימה
|
||||
מבחן המבוסס על דגימה של התנהגויות\מדידות. המבחן בסוף הקורס, למשל, הוא אינו אלא חתך צר של דגימות, שמושפע מגורמים רבים: אולי במקרה נשאלתי על נושא שאני מכיר יותר, אולי במקרה קמתי טוב (או רע!) בבוקר, וכדומה. לעומת זאת, מבחן ארוך יותר (למשל על משך כמה ימים) מאפשר יותר דגימות של יותר התנהגויות וכך משקף נאמנה יותר את המדדים הנבדקים.
|
||||
|
||||
כיצד ניתן לעמוד על מהימנות אומדן הדגימה?
|
||||
|
||||
###שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן
|
||||
### שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן
|
||||
|
||||
ניתן, לפיכך, להעריך מהימנות של נוסחים מקבילים על ידי מדידת המתאם יבן ציונים שהתקבלו בנוסחים שונים של המבחן - שמהווים מדגמים שונים של התנהגויות.
|
||||
|
||||
@@ -67,10 +67,10 @@ SEM = SD√(1 - Reliability)
|
||||
|
||||
הבעיה הזו ניכרת בעיקר במבחנים מעשיים (פסיכומטרי, קבלה לעבודה וכדומה).
|
||||
|
||||
###מה משפיע על מהימנות פנימית?
|
||||
### מה משפיע על מהימנות פנימית?
|
||||
טעות התקן נובעת מגודל המדגם ומההטרוגניות של המדד הנבדק. מדדי חרדה, למשל, הטרוגניים בהרבה (אחידים פחות) ממדדי כישורים מתמטיים ההומוגניים בהרבה (אחידה יותר). ככל שהתכונה הטרוגנית יותר, אנו נדרשים ליותר פריטים על מנת להגיע למהימנות סבירה.
|
||||
|
||||
##בדיקת תכונה מול בדיקת מצב
|
||||
## בדיקת תכונה מול בדיקת מצב
|
||||
אפילו בהינתן שהמבחן שלנו מתהדר במהימנות פנימית גבוהה, ייתכן שהוא בודק מצב - דוגמת מצב רוח - ולא תכונה.
|
||||
|
||||
ניתן לעמוד על ההבדל באמצעות מהימנות[^1] חוזרת (test-retest reliabilty) - בדיקה חוזרת (באמצעות אותו מבחן) של אותה קבוצת אנשים לאחר כמה זמן - לפחות כמה ימים, ורצוי יותר.
|
||||
@@ -78,30 +78,30 @@ SEM = SD√(1 - Reliability)
|
||||
קבלת תוצאות שונות דרמטית אינה בעיה במבחן - אלא ממצא מחקרי תקף. לתוצאה כזו יש השלכות: היא מעידה כי לא ניתן לנבא (טוב) התנהגויות עתידיות. מבחן כזה מתאים במיוחד למדידת השפעות מצביות (תוצאות תהליך כזה או אחר, מצבי רוח...). מדדים מעל 0.75 נחשבים כטובים.
|
||||
|
||||
|
||||
##תוקף - מה המבחן בודק?
|
||||
## תוקף - מה המבחן בודק?
|
||||
|
||||
ישנם כמה סוגים של תוקף - להלן:
|
||||
|
||||
###תוקף נראה
|
||||
### תוקף נראה
|
||||
באיזו מידה המבחן נראה (נדמה) בעיניי האדם ו\או הבודק כבודק X?
|
||||
למשל: מבחן זיהוי צורות דוגמת בנדר-גשטלט כמבחן אישיות - האם הוא נדמה כמבחן אישיות? האם זה דבר טוב? (האם כדאי לך להגיד לנבדק מה בודק הנבחן הזה?).
|
||||
לעומתו, השאלה 'האם אני אדם יציב' בעלת תוקף נראה גבוה (מה שמאפשר לחוקר בדיקה טובה יותר, אך גם לנבדק לזייף את התוצאות).
|
||||
במבחן פריימינג, למשל, התוקף הנראה לנבדק נמוך מאוד (נדמה שבודק יכולות קריאה), וגבוה מאוד לבודק (לו ברור כי המבחן בודק זיכרון).
|
||||
|
||||
###תוקף תוכן
|
||||
### תוקף תוכן
|
||||
האם התוכן של המבחן רלוונטי, והאם כל התוכן הרלוונטי במבחן? האם הייצוג שלהם פרופורציונלי?
|
||||
|
||||
במבחן יידע, למשל, תוקף התוכן ייתבטא בייצוג הולם ובקנה מידה לפרקים בחומר למבחן. במבחן שבודק תכונה, תוקף התוכן ייתבטא בכיסוי לכל ההיבטים הרלוונטיים של התכונה הנבדקת.
|
||||
|
||||
> דוגמא: מבחן MSCEIT לאינטילגנציה רגשית מודד באופן שווה את ארבעת המאפיינים הרלוונטיים לפי התיאוריה: זיהוי רגשות, שימוש ברגשות, הבנת רגשות וידע לגבי ויסות הרגשות.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמא: מבחן MSCEIT לאינטילגנציה רגשית מודד באופן שווה את ארבעת המאפיינים הרלוונטיים לפי התיאוריה: זיהוי רגשות, שימוש ברגשות, הבנת רגשות וידע לגבי ויסות הרגשות.
|
||||
|
||||
###תוקף תלוי קריטריון
|
||||
### תוקף תלוי קריטריון
|
||||
המתאם הסטטיסטי בין הציון במבחן לבין הציון בקריטריון. למשל, המבחן הפסיכומטרי מתיימר לנבא את הקשר בין הציון הפסיכומטרי להצלחה בשנה א' בלימודים.
|
||||
|
||||
במצבים בהם הקריטריון הוא הצלחה בתפקיד כלשהו, מדובר ב**תוקף ניבוי**. לעומת זאת, אם הקריטריון הוא מדד אחר בעל משמעות תיאורטית, מדובר ב**תוקף מתכנס**, או **תוקף בו-זמני** (למשל: מתאם בין ציון באינטיליגנציה למעמד כלכלי-חברתי, מתאם בין אינטיליגנציה רגשית לפופולריות בבית הספר).
|
||||
|
||||
###תוקף מבנה
|
||||
### תוקף מבנה
|
||||
כל המידע שיש לנו אודות המבחן שמעיד על מה המבחן בודק.
|
||||
- **מהימנות חוזרת** - האם המבחן בודק תכונה יציבה או מצב?
|
||||
- **תוקף מתכנס (מיצוי)** - מתאם *גבוה* יחסית בין ציון במבחן לציון במבחנים שבודקים תכנים קרובים או רלונטיים (למשל: בין דיכאון לחרדה סביר שיהיה תוקף מתכנס).
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-21T13:30:31.157Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##תודעה
|
||||
## תודעה
|
||||
> Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.
|
||||
Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
@@ -17,19 +17,19 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
- התודעה היא תופעה טבעית, אך אנחנו פשוט איננו מסוגלים להבין אותה. אנו יכולים לעמוד על רכיבים בתודעה, אך לא על התודעה ככלל.
|
||||
- התודעה אינה אלא תוצר של פעילות המוח, ויש לנו את כל הסיבות להאמין שנבין אותה.
|
||||
|
||||
###מהי תודעה?
|
||||
### מהי תודעה?
|
||||
התודעה היא בהכרח חוויה פרטית וסובייקטיבית - אנחנו בעלי תודעה, ואנו מאמינים לאחרים שהם בעלי תודעה משום שכך הם אומרים לנו, ושככה נדמה לנו - אבל אין לנו אלא את החוויה הפרטית הזו להיסמך עליה. מסיבה זו, קשה ביותר לחקור תודעה בצורה אובייקטיבית.
|
||||
|
||||
|
||||
###בעיות בחקר התודעה
|
||||
### בעיות בחקר התודעה
|
||||
חקר התודעה נחלק לשתי סוגי 'בעיות' שאותן הוא שואף לפתור: *הבעיות הקלות* של התודעה, ו**הבעיה הקשה של התודעה**.
|
||||
|
||||
ניתן לומר על מצב נפשי כלשהו שהוא מודע כשניתן להסביר אותו מילולית או לגשת אליו פנימית - האורגניזם יכול להיות מודע למידע מסוים, להגיב לו ולהסביר אותו. הגדרה זו תקפה לבעיות הקלות של התודעה - איך אין בכוחן להסביר את הבעיה הקשה של התודעה - החוויה של האירועים הנפשיים האלו.
|
||||
|
||||
כשאנו מדווחים על האירועים האלו, יש לנו את *החוייה* של הדיווח עליהם, ומעבר לכך - יש לנו את החוויה עצמה. חייב להיות משהו שהוא 'להיות כמו' להיות בעל תודעה.
|
||||
|
||||
> בתמצית: הבעיות הקלות של התודעה הן **להבין את התכליות (פונקציות) והנוירופיזיולוגיה** של התודעה. הבעיה הקשה היא להסביר **מדוע יש לנו בכלל** את החוויה של התודעה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית: הבעיות הקלות של התודעה הן **להבין את התכליות (פונקציות) והנוירופיזיולוגיה** של התודעה. הבעיה הקשה היא להסביר **מדוע יש לנו בכלל** את החוויה של התודעה.
|
||||
|
||||
---
|
||||
|
||||
@@ -37,9 +37,9 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
---
|
||||
|
||||
##קשב
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## קשב
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
|
||||
|
||||
החלק *המודע* של הקשב - כלומר, קשב שאינו נובע מרפלקס, אלא התהליך ששולט בתשומת הלב הפעילה שלנו - נקרא **קשב ברירני** (Selective Attention).
|
||||
|
||||
@@ -47,8 +47,8 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
הקשב משחק תפקיד מכריע בזיכרון - דברים שאנו שמים אליהם לב נכנסים לזיכרון לטווח ארוך בקלות יתרה - איך תפקיד זה אינו בלעדי. לא כל המידע שאיננו קשובים אליו נאבד, ולא כל המידע שאנו קשובים אליו ייכנס לזיכרון לטווח הארוך. משום כך, רוב החוקרים סבורים שתכליתו של הקשב היא לצמצם את כמות המידע שאנו נדרשים לעבד, מחמת קיבולתן המוגבלת של המערכות המוחיות.
|
||||
|
||||
###דגמי קשב בררני
|
||||
####[דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention)
|
||||
### דגמי קשב בררני
|
||||
#### [דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention)
|
||||
ניסויי הקשב הראשונים התבססו על שמיעה, ונעשו באמצעות *הקשבה דיכוטית* - מטלות שדורשות מהנבדקים להאזין לשתי הודעות מילוליות שונות בשתי האוזניים (כל אוזן מקבלת הודעה אחרת).
|
||||
הנבדקים נתבקשו לחזור מיד על כל מה ששמעו באוזן ששמו אליה לב. לאחר מכן, נשאלו על ההודעה שהושמעה באוזן השנייה. בניסויים אלו, ידעו לציין שהושמע משהו, והצליחו לזכור מאפיינים גסים בהודעה - שינויים פתאומיים בעוצמה, המבטא, המין של הדובר (קול זכרי\נשי) - אך לא הצליחו לחזור על התוכן או להבין במה מדובר. הנבדקים לא שמו לב אפילו אם הקול באוזן השנייה החליף שפה, או התחיל לדבר הפוך.
|
||||
|
||||
@@ -60,13 +60,13 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
^דגם^ ^הסנן^ ^הקשבי^ ^של^ ^ברודבנט^
|
||||
|
||||
####[דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
|
||||
#### [דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
|
||||
הדגם של ברודבנט אינו מסוגל להסביר מדוע, למשל, אנחנו מגיבים לשם שלנו, או למילים בעלות משמעות מינית, גם כשאלו מושמעות באוזן הבלתי קשובה. ניסויים מאוחרים יותר הראו שנבדקים מצליחים לעקוב אחרי ההודעה שהאזינו לה גם כשזו מחליפה אוזן באמצע המסר. כל אלו מעידים על כך שהמידע כן מעובד ברמה כלשהי גם בערוץ שהמוח אינו מודע לו. תוצאות כאלו מגבות את דגם ההפחתה של טריזמן - שקובע כי המוח מעבד את משמעות הגירויים בשני הערוצים, אך רק הערוץ המודע נכנס לזיכרון - והשניה מעובד בתצורה מופחתת. אפילו הודעה שאין בכוחו של הנבדק לשחזר מהאוזן הלא מודעת משפיעה על התודעה שלו - גם אם אינו זוכר אותה - משום שהיא מעובדת עדיין.
|
||||
|
||||
|
||||
^דגם^ ^ההפחתה^ ^של^ ^טריזמן^
|
||||
|
||||
####[פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
|
||||
#### [פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
|
||||
הניסויים של פוזנר (Posner, 1980) בדקו את יכולות הקשב הבררני החזותי של הנבדקים. אלו נתבקשו לצפות במסר מחשב שבמרכזו נקודת מיקוד. בפרק זמן קצר מאוד, הוצג בפניהם גירוי אזהרה - בדמות חץ המצביע בכיוון מסוים או סימן +. החצים רמזו לכיוון מסוים שבו יגיע הגירוי הבא, והפלוס היה גירוי ניטרלי. בנקודת המיקוד, מימין לה או משמאל לה הופיעה אחר כך אות - ומשימתם של הנבדקים הייתה ללחוץ על כפתור ברגע שזיהו את האות.
|
||||
|
||||
החץ הטרים את כיוון האות ברוב (80%) מהמקרים, ובשאר הטעה את הנבדקים.
|
||||
@@ -75,31 +75,31 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
^פרדיגמת^ ^הקשב^ ^של^ ^פוזנר^
|
||||
|
||||
###עיוורון לשינוי
|
||||
### עיוורון לשינוי
|
||||
לעיתים, כשהקשב שלנו מופנה לגירוי חזותי מסוים, אנו נפספס גירויים אחרים, גם כשאלו בסביבתו המיידית ודרמטיים במיוחד. לתופעה זו קוראים **עיוורון לשינוי** (Change Blindness) (Mack and Rock, 1998). בדומה לעיוורון לשינוי, קיימת גם תופעה ה**עיוורון חסר הקשב** (Inattentional Blindness) - כשל בזיהוי גירוי חריג.
|
||||
|
||||
> דוגמא: [הסרטון הזה](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo).
|
||||
|
||||
###אפקט מסיבת הקוקטיילים
|
||||
### אפקט מסיבת הקוקטיילים
|
||||
בטח יצא לכם להיות באירוע כלשהו ולנסות להקשיב למישהו אחר כשמסביבו יש רעש ואנשים אחרים שמדברים. למרות שאיננו קשובים למסרים האלו, אלא רק לאדם שאנו מקשיבים לו - ההאזנה לו כרוכה במאמץ מסוים. המאמץ הזה הוא עדות לכך שכל המסרים מסביבנו מעובדים ברמה כלשהי. תופעה זו מכונה **אפקט מסיבת הקוקטיילים**.
|
||||
|
||||
|
||||
###רעש רקע
|
||||
### רעש רקע
|
||||
רעש רקע הוא תוצאה של התהליך ההפוך מקשב - הניסיון להתעלם מגירויים מסוימים.
|
||||
מחקרים מראים שרעש רקע בסביבה משרדים למשל מנבאים ביצועים נמוכים יותר, מתח, ובעיות ריכוז (Loewen and Suedfeld, 1992; Sundstrom et al., 1994). אך לא כל רעשי הרקע זהים - מוזיקה, למשל, יכולה אפילו לשפר ביצועים. מחקרים מוקדמים מרמזים שרק רעשים מסוימים - דוגמת דיבור - מהווים רעש רקע פוגעני. מחקרים אחרים סבורים שגם גירוי מלבד דיבור הם בעלי השפעות שליליות - מה שמכונה **אפקט הדיבור הבלתי-רלוונטי** (Irrelevant Speech Effect). אפקט זה מרמז על כך שכל רעש טורדני הנשמע בעוצמת שיח יכול לפגוע ביכולות השליפה (Salame and Baddeley, 1990; Jones, 1995).
|
||||
|
||||
###חלוקת קשב
|
||||
### חלוקת קשב
|
||||
|
||||
> בתהליך
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
בתהליך
|
||||
|
||||
##שינה
|
||||
> [תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שינה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
השינה היא מצב של תודעה שונה. החלומות שלנו עוצמתיים לא פחות מהערות שלנו, אבל אנחנו שוכחים אותם ברגע שאנו מתעוררים. שכחה זו גורמת לנו לחשוב - ולא בצדק - שלא היינו בהכרה. ישנם שתי סוגים מובחנים של שינה - ולפיכך שני מצבים מובחנים של תודעה שונה. איננו יודעים בדיוק מדוע אנחנו ישנים.
|
||||
|
||||
###שלבי שינה
|
||||
### שלבי שינה
|
||||
השינה נמדדת במעבדות שינה באמצעות מכשיר EEG, המודד את הקצב (Frequency) ואת הגובה (Amplitude) של הגלים החשמליים במוח. במצב ערות, גלי המוח בתדירות 15-30Hz - **גלי בטא**. במצב של נינוחות או עייפות, גלי המוח בתדירות 8-13Hz - **גלי אלפא**. כשצוללים לתדירות של 4-8Hz - **גלי תטא** - נכנסים לשלב הראשון של שינה (Stage 1 sleep). בשלב זה השרירים עדיין פעילים, וישנן תנועות עיניים מתגלגלות, איטיות ועדינות. העיניים נפתחות ונסגרות באיטיות מדי פעם. ככל שהשינה מתקדמת, נכנסים שלשלבים 2,3,4 - וגלי המוח יורדים בתדירות שלהם, ועולים בגובה שלהם.
|
||||
|
||||
שינה בשלב 4 מאופיינת ב**גלי דלתא** - בתדירות נמוכה מ3.5Hz. האדם מגיב פחות לסביבה, וקשה יותר להעיר אותו - מה שהספיק בשלב 1 לא יעזור עכשיו.
|
||||
@@ -117,22 +117,22 @@ Source: Chalmers, 1995.
|
||||
|
||||
אזורים שונים במוח מתעוררים ומדוכאים בשלב REM, והאדם משותק.
|
||||
|
||||
###כרונוטיפים
|
||||
### כרונוטיפים
|
||||
אנשים מסוימים הם 'טיפוסי בוקר' ואחרים הם 'טיפוסי ערב' - ושני הסוגים נקראים **כרונוטיפים**. שני הסוגים מבוססים מחקרית - כמו גם שלל תכונות המזהות עם כל סוג (טיפוסי בוקר הם מצפוניים, מהימנים ויציבים; טיפוסי ערב יצירתיים, בלתי יציבים, ובעלי קשרים חברתיים חלוקים יותר; הם תזזיתיים יותר, מחפשי ריגוש, ומוחצנים יותר). טיפוסי ערב נפוצים יותר בחברות יחידניות. מחקרים מראים שתכונה זו תורשתית מאוד, ואינה מושפעת במיוחד מהסביבה. הודגם גם קשר חיובי בין טיפוסי ערב לIQ - IQ גבוה יותר נוטה להוביל לטיפוסי ערב.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###תפקידי השינה
|
||||
### תפקידי השינה
|
||||
השינה היא אחת ממעט מאוד התנהגויות כוללניות - כל היונקים, הציפורים והרבה מבעלי החוליות עם דם קר ישנים. גם בעלי חיים שעצם השינה מסכן אותם בסביבתם ממשיכים לישון - מה שמצביע על תפקיד בסיסי כלשהו שהשינה ממלאת, שאנו לא ערים לו.
|
||||
|
||||
###מחסור בשינה
|
||||
### מחסור בשינה
|
||||
בניסיון לעמוד על אותו תפקיד, מחקרים בודקים את ההשלכות של מחסור בשינה. חרף ניסויים רבים, טרם התגלתה סיבה חד-משמעית לכך שהשינה חיונית לתפקוד התקין של הגוף. לעומת זאת, השפעת השינה על המוח גדולה - מחסור בשינה מוביל לבעיות בריכוז (בייחוד שזה מתמשך, ולא בפרקים קצרים), זיכרון לטווח קצר, ושליפה.
|
||||
|
||||
כשהשינה מוגבלת ב50% או יותר, חברותיות ואופטימיות צוללות בכ15% (Haack and Mullington, 2005), ולאחר 52 שעות מחסור בשינה נפגעת היכולת לזיהוי ריח (McBride et al., 2006). מחסור בשינה של 4 שעות בלבד הוביל לצריכת קלוריות מופחתת, ובחירה במזונות בריאים פחות Wells and Cruess (2006).
|
||||
|
||||
לפעילות גופנית יש השפעה מועטה על הצורך בשינה, אך מעמסה שכלית מעלה את הדרישה לשנת גל-איטי.
|
||||
|
||||
###מחסור בשנת REM
|
||||
### מחסור בשנת REM
|
||||
כשחוקרים מפריעים לנבדקים בשנת REM בלבד (כלומר - הם ישנים במשך אותה כמות זמן), ביומיים הבאים הגוף יישן יותר שנת REM מהרגיל - כאילו שהגוף מדביק את הפער. למרות זאת, לא נצפו עד כה תופעות לוואי בולטות בעקבות מחסור בשינה זו. הסברה כרגע היא ששנת REM משחקת תפקיד באיחוי זכרונות בזמן השינה, ובלמידה.
|
||||
|
||||
###איחוי זכרונות בשינה
|
||||
### איחוי זכרונות בשינה
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
|
||||
{.success}
|
||||
##מהי תפיסה?
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
|
||||
## מהי תפיסה?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||||
|
||||
**תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה.
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
- הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש
|
||||
- הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי
|
||||
|
||||
##גישות בחקר התפיסה
|
||||
## גישות בחקר התפיסה
|
||||
ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה:
|
||||
- **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום.
|
||||
- **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים.
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
- - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?*
|
||||
- - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו.
|
||||
|
||||
##תפיסת צורה (היכר)
|
||||
## תפיסת צורה (היכר)
|
||||
הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons).
|
||||
|
||||
עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
|
||||
@@ -63,19 +63,19 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
|
||||
^עיקרון^ ^הסגירה^
|
||||
|
||||
###דגמים לגילוי תכוניות
|
||||
### דגמים לגילוי תכוניות
|
||||
בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה.
|
||||
|
||||
גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים.
|
||||
|
||||
###תהליכי Top-Down
|
||||
### תהליכי Top-Down
|
||||
משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
|
||||
זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
|
||||
|
||||
|
||||
^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
|
||||
|
||||
####דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
|
||||
#### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
|
||||
דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות:
|
||||
|
||||
- שכבת המילים
|
||||
@@ -89,23 +89,23 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##תפיסת עומק, מיקום ומרחק
|
||||
## תפיסת עומק, מיקום ומרחק
|
||||
תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים':
|
||||
- **רמזים דו עיניים** (Binocular)
|
||||
- **רמזים חד-עיניים** (Monocular)
|
||||
|
||||
###רמזים דו-עיניים
|
||||
### רמזים דו-עיניים
|
||||
הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב.
|
||||
|
||||
כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין.
|
||||
|
||||
> מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
|
||||
|
||||
###רמזים חד-עיניים
|
||||
### רמזים חד-עיניים
|
||||
רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*.
|
||||
|
||||
####רמזים חד-עיניים ללא תנועה
|
||||
#### רמזים חד-עיניים ללא תנועה
|
||||
- **הסתרה** (Interposition)
|
||||
- נקודת מבט (Perspective)
|
||||
- גודל יחסי
|
||||
@@ -113,30 +113,30 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||||
- הצללה
|
||||
- עומק
|
||||
|
||||
####רמזים חד-עיניים בתנועה
|
||||
#### רמזים חד-עיניים בתנועה
|
||||
- [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר
|
||||
|
||||
> הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
|
||||
|
||||
- [נקודת מבט בתנועה](https://youtu.be/rXKt0qhFN-Y) - קווי נקודת המבט המשתנים תוך כדי תנועה
|
||||
|
||||
^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי
|
||||
|
||||
##קביעות בתפיסה חזותית
|
||||
## קביעות בתפיסה חזותית
|
||||
הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר?
|
||||
|
||||
|
||||
###קביעות הבהירות
|
||||
### קביעות הבהירות
|
||||
אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy)
|
||||
|
||||
###קביעות הצורה והגודל
|
||||
### קביעות הצורה והגודל
|
||||
כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות.
|
||||
|
||||
####חוק אמרט
|
||||
#### חוק אמרט
|
||||
החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה.
|
||||
|
||||
> חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
|
||||
|
||||
##תפיסת תנועה
|
||||
## תפיסת תנועה
|
||||
@@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52434), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2665897)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52434), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2665897)
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf)
|
||||
|
||||
##מהי מיניות?
|
||||
## מהי מיניות?
|
||||
|
||||
> **מיניות** היא היבט מרכזי בהיות אדם לאורך החיים וכוללת מין, זהות מגדרית ותפקידים מגדריים, נטייה מינית, ארוטיות, אינטימיות ורבייה. הוא נחווית ומבוטאת במחשבות, פנטזיות, רמיות, אמונות, גישות, ערכים, התנהגות, מנהגים, תפקידים ומערכות יחסים. בעוד שמיניות יכולה לכלול את כל ההיבטים האלו, לא כולם תמיד נחווים או מבוטאים. מיניות מושפעת מהאינטרקציה בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים, תרבותיים, משפטיים, היסטורים, דתיים ורוחניים
|
||||
> *ארגון הבריאות העולמי, 2006*[^1]
|
||||
@@ -27,13 +27,14 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
|
||||
בנוסף לפרויד, *אלפרד קינסי*[^2] תרם רבות גם הוא לחקר המיניות. קינסי החל לראיין סטודנטים על מיניותם, וטבע את *סולם קינסי* - שמגדירה את המיניות כטווח (ספקטרום), רעיון מהפכני בתחילת שנות ה20 שבהן פעל.
|
||||
|
||||
###מין לעומת מיניות
|
||||
### מין לעומת מיניות
|
||||
|
||||
> Sex is something you do. Sexuality is something you are.
|
||||
|
||||
> *Anna Freud*
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
###מודלים להבנה של מיניות
|
||||
### מודלים להבנה של מיניות
|
||||
|
||||
ניתן להבין מיניות כפירמידה -
|
||||
|
||||
@@ -103,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
|
||||
כלומר, אפשר לעשות הרבה סקס, אבל לעולם לא לקיים יחסי מין: מיניות מחוברת היא להיות מחובר למין, לצרכים שלי ושל בן\בת הזוג.
|
||||
|
||||
###סכנות לאינטימיות המינית
|
||||
### סכנות לאינטימיות המינית
|
||||
|
||||
- [ביו-פסיכו-סוציאלי](#ביו-פסיכו-סוציאלי) - כל מה שקשור בהתפתחות המינית
|
||||
|
||||
@@ -125,7 +126,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
|
||||
- האויב של הטוב מאוד הוא המצוין[^16]
|
||||
|
||||
###מעגל התגובה המינית
|
||||
### מעגל התגובה המינית
|
||||
|
||||
מאסטרס (William Howell Masters)[^3] וג'ונסון ( Virginia Johnsohn)[^6], גניקולוג ופסיכולוגית, תרמו גם הם רבות לחקר המיניות בחיובורם *התגובה המינית האנושית* (1966), בחקר חוסר ההתאמה המינית האנושית (1970). השניים צפו ב10,000 אקטים מיניים בתנאי מעבדה ובודקו תגובה גופנית לגירויים מיניים (1987). הוא גילה:
|
||||
|
||||
@@ -145,13 +146,13 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
- רגיעה (Resolution)
|
||||
|
||||
|
||||
###הדגם התלת-שלבי
|
||||
### הדגם התלת-שלבי
|
||||
**הלן זינגר קפלן** ביקרה את המנגנון של מאסטרס וג'ונסון במאמרה [*The New Sex Therapy* (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-32846-000). הביקורת הראשונה שלה הייתה על השלב הראשון - העוררות - וטענה כי הם לא חייבים לבוא ביחד; אצל גבר, תיתכן זקפה בלי חשק מיני, ואצל נשים, ייתכן חשק מיני בלי עוררות פיזיולוגית, ולהיפך[^7] - ניתן להגיע לתגובה מינית מלאה גם בלי חשק או רצון.
|
||||
|
||||
זינגר מפרידה את הגורמים ל*חשק מיני* - ההיבט הפסיכולוגי - לעומת ה*עוררות* - ההיבט הפיזיולוגי. אמנם יש התאמה - זקפה תתרחש יותר בקלות כשיש חשק - אבל לא התאמה מלאה.
|
||||
|
||||
|
||||
##עוררות בגברים לעומת נשים
|
||||
## עוררות בגברים לעומת נשים
|
||||
לכאורה, אצל גברים יש הורמון מין עיקרי אחד - טסטוסטרון - ואיבר מין עיקרי אחד - ולכן כל מנגנון העוררות פשוט יותר. זאת לעומת נשים, עם כמה איברי מין וכמה איברי מין. טל סבורה שההשוואה הזו עושה עוול לגברים - נשים אמנם מורכבות יותר, אבל גם גברים מורכבים למדי.
|
||||
|
||||
רוזמרי בסון (2000)[^8] חקרה מדוע אצל נשים בקשר ארוך טווח ניכרת ירידה בחשק המיני במאמרה [*Women's sexual dysfunctions*](https://psycnet.apa.org/record/2000-13383-004). בסון סבורה כי בשלבים הראשוניים של קשר החרמנות משחקת תפקיד מכריע, אבל אצל נשים בקשר ארוך טווח התשוקה מגיעה מאוחר יותר, תגובתית - *עם האוכל בא התיאבון* - תופעה שלא ניכרת אצל גברים. בסון טוענת כי חשק מיני יכול להיות:
|
||||
@@ -160,7 +161,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
- **תשוקה תגובתית** - *עם האוכל בא התאבון*
|
||||
|
||||
|
||||
##הפרעות בתפקוד המיני
|
||||
## הפרעות בתפקוד המיני
|
||||
|
||||
אם נדבר בנפרד על עוררות ותשוקה:
|
||||
|
||||
@@ -191,13 +192,13 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
התסמינים האלו לא מספיקים לכינון הפרעה בתפקוד מיני - המצוקה היא הגורם המבחין המשמעותי.
|
||||
|
||||
|
||||
###שאלות חשובות לשאול
|
||||
####הפרעות בתפקוד המיני
|
||||
### שאלות חשובות לשאול
|
||||
#### הפרעות בתפקוד המיני
|
||||
- מה חשיבות ההקשר באבחון ובטיפול בבעיה?
|
||||
- האם יש הבדל בין נשים לבין גברים?
|
||||
- מה מקומם של הבדלים תרבותיים? אתניים? חברתיים?
|
||||
|
||||
####פראפיליה
|
||||
#### פראפיליה
|
||||
- מי קובע מה בריא ומה סוטה?
|
||||
- כמה קביעה כזו מושפעת מרוח התקופה (כמו, הומוסקסואליות...)
|
||||
- האם קיום יחסי מין "נורמליים" שבעים פעם ביום נורמאלי יותר מקיום סאדו-מאזו בהסכמה וכחלק ממערכת יחסים אוהבת?
|
||||
@@ -209,11 +210,11 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
###למה לפנות לטיפול מיני?
|
||||
### למה לפנות לטיפול מיני?
|
||||
אנשים פונים לטיפול מיני ממגוון רחב של סיבות - קשיים פיזיים, התמכרויות, פנטזיות, ומיניות בלתי-מותאמת (לגיל, או בכלל). הפרעות נוספות - דוגמת PTSD - מלוות לעיתים בבעיות מיניות כחלק מהתסמינים. שינויי חיים דרמטיים, הרגלים, בעיות ביוזמה, גועל\פוביה ורקע של התעללות מינית הן גם סיבות נפוצות.
|
||||
|
||||
|
||||
##למה לקיים יחסי מין?
|
||||
## למה לקיים יחסי מין?
|
||||
מחקר אמריקני מוזר שאל את המשתתפים למה הם מקיימים יחסי מין, ודלו מהן *237* סיבות איזוטריות, כמו:
|
||||
|
||||
- *רציתי להרגיש קרוב יותר לאלוהים*
|
||||
@@ -221,7 +222,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
|
||||
- *אנחנו בצימר*
|
||||
|
||||
|
||||
###המודל החילופין הבינאישי
|
||||
### המודל החילופין הבינאישי
|
||||
לפי *מודל החילופין הבינאישי* [Bayers, S.E, 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-05562-002) אדם יגדיר את הקשר כמספק מינית אם **לארון שנים** -
|
||||
- סך התגמולים עולה על סך המחירים
|
||||
- סך התגמולים והמחירים מתאימים לציפיותיו מן הקשר
|
||||
|
||||
@@ -12,13 +12,13 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z
|
||||
|
||||
באינטימיות חשוב הרגש והאמתיה ההדדית, והיא מהווה גם מצב וגם יכולת[^14].
|
||||
|
||||
##הקשר הביו-פסיכו-סוציאלי
|
||||
## הקשר הביו-פסיכו-סוציאלי
|
||||
|
||||
###ביו
|
||||
### ביו
|
||||
הכל מתחיל בגוף, כבר בגיל ינקות, ובפעילות התקינה שלו - לרבות פעילות הורמונלית תקינה[^15], הפרעות בוויסות חושי, הפרעות תקשורת.
|
||||
|
||||
|
||||
###פסיכו
|
||||
### פסיכו
|
||||
|
||||
יחסי האובייקט הראשונים המופנמים בהקשר של מיניות מתחלים (בגסות) למסר רכיבים:
|
||||
|
||||
@@ -51,25 +51,26 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z
|
||||
|
||||
התקשרות נמנעת-חרדה תקשה על קשר, והתקשרות נמנעת-מוותרת תוותר עליו לגמרי.
|
||||
|
||||
###סוציאלי
|
||||
### סוציאלי
|
||||
|
||||
תפיסות חברתיות ותרבותיות, היחסים עם קבוצת השווים, והחשיפה למיניות במרחבים מחוץ לבית שלנו כולם קשורים בהתפתחות האינטימיות. חוויות והתנסויות מיניות - מותאמות או לא מותאמות - ישפיעו גם הם על התפתחות האינטימיות: קפיצות פתאומיות מדי למיניות, או פגיעה מינית, יפגעו באינטימיות (אם כי לא פגיעה בלתי-הפיכה).
|
||||
|
||||
##בין אינטימיות למיניות
|
||||
## בין אינטימיות למיניות
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין סקס ליחסי מין? בין מין רגשי לעומת מין ריגושי? סקס הוא אקט גופני, שני בעלי חיים שנפגשים בטבע, סיפוק צורך גופני. יחסי מין - בדגש על *יחסים*. באופן דומה, מין *ריגושי* קשור בחוויה הראשונית, הנלהבת, לעומת מין *רגשי* - משהו עמוק יותר, שקשור ברגש ארוך טווח.
|
||||
|
||||
מיניות יושבת על המתח בין ביטחון - אותו ביטחון של בולבי - למסתורין. פתיחות מוגזמת פוגעת במיניות ובאינטימיות, כמו גם מסתורין מוגזם: מיניות בריאה היא מתח של שניהם - קצת מוכר, קצת בטוח.
|
||||
|
||||
> תשוקה והנאה מינית מחייבת אינטגרציה מלאה של ארוטיזם פרה-גניטלי עם רוך, אמפתיה, הכרה מחדש בקרבה רגשית עם האחר. זה דורש ויתור כל העצמי ליד האחר ולקבל את הסכנה, החופש והאגרסיות של האחר. דוררש יכולת להרגישה אשמה ודיגאון כדי להתאהב
|
||||
|
||||
> *אוטו קרנברג*
|
||||
|
||||
ולא בצ'רקסית מצויה - אנחנו זוכרים את היחס לגוף עוד מלפני שהיינו יצור מיני בוגר. טיפול טוב בגוף התינוק קשור בסקס טוב, כמו גם דרגוש חופש של הזוג, אשמה ודיכאון במובן הקלייאני (אני והפרטנר לא מושלמים), והיכולת השלים ולקבל את מה שלא יהיה לי כבר.
|
||||
|
||||
##זוגיות ואינטימיות
|
||||
## זוגיות ואינטימיות
|
||||
|
||||
> שני מודלים לזוגיות - [זכית בי](https://www.youtube.com/watch?v=WjQgsyPkuCk), [מתוקה מהחיים](https://www.youtube.com/watch?v=WUZW1EArVL0).
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
שני מודלים לזוגיות - [זכית בי](https://www.youtube.com/watch?v=WjQgsyPkuCk), [מתוקה מהחיים](https://www.youtube.com/watch?v=WUZW1EArVL0).
|
||||
|
||||
אמ, כן. יש כמה מודלים של זוגיות: שני בני זוג נפרדים לגמרי (מתוקה מהחיים), שני בני זוג נפרדים אך צמודים, שני בני זוג מוטמעים לגמרי אחד בשניה (זכית בי), ושני בני זוג נפרדים אך חופפים במידת מה.
|
||||
|
||||
@@ -102,7 +103,7 @@ dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z
|
||||
|
||||
- אינטימיות פיזית - תרגול זוגי
|
||||
|
||||
##Good enough sex
|
||||
## Good enough sex
|
||||
|
||||
בדומה למודל ה*אם הטובה דיו*, מודל הGood Enough Sex קובע כי יש ליחסי מין חשיבות בקשר, לקשר רגשי עמוק (אפילו *אורגזמטי*), ומיניות על כל מעגל התגובה המינית. אינטימיות ומין קשורים מאוד - האינטימיות מאפשרת ביטחון, אבל פתיחת דלתות לחוויה, מתוך אותו ביטחון. חשובה גם משחקיות וזרימה, וציפיות מציאותיות ומותאמות בכל גיל ושלב - המיניות שלנו משתנה כל הזמן - וכמובן, בריאות גופנית ורגיעה נפשית - חרדה ומין *לא* הולכים ביחד. הדגש צריך להיות על הנאה, על החוויה - ולא על ביצוע או הישג.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -9,11 +9,11 @@ dateCreated: 2024-05-20T06:21:17.121Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מיניות/anatomy2.pdf)
|
||||
|
||||
> המלצה: *נרשם בגוף* (באסל ואן דר קורק)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *נרשם בגוף* (באסל ואן דר קורק)
|
||||
|
||||
האיבר המיני הגדול ביותר הוא, כמובן, *המוח* (כמה סקסי). הצרבלום, האמיגדלה והמערכת ההורמונלית כולן משחקות תפקידי מפתח במערכת המיניות האנושית.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,26 +8,27 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-04T08:34:17.980Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49411), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560119), [הסיכום האגדי של שחף קולן](/פסיכולוגיה/ניסויית/פסיכולוגיה_ניסויית_-_סיכום_שחף_קולן.pdf)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49411), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560119), [הסיכום האגדי של שחף קולן](/פסיכולוגיה/ניסויית/פסיכולוגיה_ניסויית_-_סיכום_שחף_קולן.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מהי פסיכולוגיה ניסויית?
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/01_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## מהי פסיכולוגיה ניסויית?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/01_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
|
||||
> [ר' - הגדרת יסוד בפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה#גישות-בפסיכולוגיה-הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ר' - הגדרת יסוד בפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה#גישות-בפסיכולוגיה-הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית)
|
||||
|
||||
###הגדרות
|
||||
### הגדרות
|
||||
ניסוי מורכב משתי הגדרות עיקריות:
|
||||
|
||||
- **הגדרה תיאורטית** - הגדרת המשתנה באמצעות מילים, בהתאם לתיאוריה
|
||||
|
||||
> לדוגמה:
|
||||
|
||||
> SWB[^1]: life satisfaction (global judgments of one's life), satisfaction with important domains (e.g., work satisfaction), positive affect (experiencing many pleasant emotions and moods), and low levels of negative affect (experiencing few unpleasant emotions and moods).
|
||||
(Diener, 2000)
|
||||
|
||||
@@ -35,14 +36,14 @@ dateCreated: 2024-01-04T08:34:17.980Z
|
||||
|
||||
- **הגדרה אופרציונלית** - הגדרה שמסבירה איך למדוד או לתפעל את המשתנה
|
||||
|
||||
###סוגי משתנים
|
||||
### סוגי משתנים
|
||||
|
||||
- **משתנים תיאורטיים** - בהם עוסקות לרוב שאלות מחקר - השאלות שמעניינות את החוקרים
|
||||
|
||||
|
||||
- **משתנים אופרציונליים**
|
||||
|
||||
###מערכי מחקר
|
||||
### מערכי מחקר
|
||||
|
||||
- **מתאמיים** - מערכים בהם כל המשתנים נמדדים. אין שום שליטה בשונות המשתנים (למשל: מזג האוויר ביום מסוים)
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-01T09:15:28.846Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/04_zoom_meeting_students.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/05_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/04_zoom_meeting_students.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/05_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
|
||||
##תוקף חיצוני
|
||||
## תוקף חיצוני
|
||||
|
||||
- דגימה בלתי מייצגת
|
||||
אם בדקת רק סטודנטים לפסיכולוגיה, לא תוכל להשליך מהם על שאר האוכלוסייה.
|
||||
|
||||
@@ -8,25 +8,25 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-01T09:13:41.011Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/02_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/ניסויית/02_zoom_meeting_students.pptx)
|
||||
|
||||
ניסוי טוב הוא בעל **תוקף ניסוי** גבוה. תקוף ניסויי מורכב מארבעה התקפים, המפורטים מטה.
|
||||
|
||||
> שימו לב: התקפים האלו אינם בינאריים (תקף\לא תקף) אלא רציפים (תקף יותר, תקף פחות)
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: התקפים האלו אינם בינאריים (תקף\לא תקף) אלא רציפים (תקף יותר, תקף פחות)
|
||||
|
||||
כדי להבין כיצד התקפים השונים באים לידי ביטוי במחקר, עלינו להבין כיצד המחקר נערך.
|
||||
תחילה, עלינו לקבוע את מערך המחקר *מתאמי* או מחקר *ניסוי* - ואת המשתנים - סוגם, מספרם, וכיצד מתפעלים אותם (אופרציונילזציה).
|
||||
|
||||
##תוקף המסקנה הסטטיסטית
|
||||
## תוקף המסקנה הסטטיסטית
|
||||
עד כמה ודאית המסקנה הסטטיסטית שהתקבלה לגבי הקשר בין המשתנים.
|
||||
|
||||
##תוקף פנימי
|
||||
## תוקף פנימי
|
||||
עד כמה ודאי שבהשאוואה בין תנאי הניסוי, המשתנה התלוי נתון אך ורק להשפעת המשתנה הבלתי תלוי.
|
||||
|
||||
##תוקף מבנה
|
||||
## תוקף מבנה
|
||||
עד כמה משקפים המשתנים האפורציונליים את המשתנים התיאורטיים.
|
||||
|
||||
##תוקף חיצוני
|
||||
## תוקף חיצוני
|
||||
עד כמה ניתן להכליל ממסקנות המחקר לגבי כלל האוכלוסייה ומצבים רבים במציאות.
|
||||
@@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##[פסיכולוגיה פיזיולוגית א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43761)
|
||||
## [פסיכולוגיה פיזיולוגית א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43761)
|
||||
|
||||
> [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/primo-explore/fulldisplay?docid=972BGU_ALMA51113778080004361&context=L&vid=972BGU&lang=iw_IL&search_scope=972BGU_ALL&adaptor=Local%20Search%20Engine&isFrbr=true&tab=972bgu_all&query=any,contains,Psychology%20of%20Behavior%20carlson&sortby=rank&facet=frbrgroupid,include,6467548792&offset=0)
|
||||
{.info}
|
||||
##שיעור 1
|
||||
> [מצגת]([lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf))
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/primo-explore/fulldisplay?docid=972BGU_ALMA51113778080004361&context=L&vid=972BGU&lang=iw_IL&search_scope=972BGU_ALL&adaptor=Local%20Search%20Engine&isFrbr=true&tab=972bgu_all&query=any,contains,Psychology%20of%20Behavior%20carlson&sortby=rank&facet=frbrgroupid,include,6467548792&offset=0)
|
||||
## שיעור 1
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת]([lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_1-intro-galia-2022-2023.pdf))
|
||||
|
||||
הפסיכולוגיה הפיזיולוגית (פסיכוביולוגיה) היא התחום העוסק בקשר בין הפיזיולוגיה של יצורים חיים לתודעה (שכל) שלהם.
|
||||
|
||||
@@ -31,16 +31,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
|
||||
הגישה המוניסטית התבססה בעיקר על ידי ניתוח של פצועים וחולי נפש, תחילה על ידי רופאים – והסקת מסקנות מהפגעים שלהם (אם החלק הזה נפגע, והדבר הזה לא עובד, הרי שהחלק הזה אחראי על הדבר הזה).
|
||||
|
||||
###הבסיס לחקר מערכת העצבים
|
||||
### הבסיס לחקר מערכת העצבים
|
||||
בעוד שנוח להסיק שתפקידו העיקרי של המוח (ושל מערכת העצבים) הוא מחשבה, זיכרון או למידה, התפקיד העיקרי הוא תנועה - במטרה לשרוד בסביבה. הלמידה, הזיכרון והמחשבה כולן התפתחו ככלים הישרדותיים שמאפשרים לאדם לנוע, להגיב ולשרוד בסביבתו.
|
||||
|
||||
ככלי הישרדותי, המוח מפגין גמישות יוצא דופן שאנחנו מגלים בשנים האחרונות - וכמות גדולה של מחקר מתרכזת סביב ה- *פלסטיות* של המוח.
|
||||
|
||||
##שיעור 2
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_2-3-cells_in_the_nervous_system_galia-2022-2023.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## שיעור 2
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכוביולוגיה/lecture_2-3-cells_in_the_nervous_system_galia-2022-2023.pdf)
|
||||
|
||||
###דקארט מקשר בין הגוף לנפש
|
||||
### דקארט מקשר בין הגוף לנפש
|
||||
מבין ההוגים הראשונים שקידמו את הרעיון שהשכל מגיע מהמוח, ולא מהלב, הוא הפילוסוף הידוע רנה דקארט. דקארט אמנם דגל בגישה הדואליסטית, והשערותיו המדעיות התבררו ככוזבות, אך הוא קידם כמה נקודות חשובות בדיון על מיקומו של השכל:
|
||||
|
||||
- דקארט ביסס שהשכל מקורו במוח, ולא בלב.
|
||||
@@ -49,12 +49,12 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
- דקארט הבין שרבות המתגובות שלנו לא מגיעות היישר מהמוח.
|
||||
דקארט הכיר ברעיון של 'קשת רפלקסים, שלפיה יש לבני אדם תגובות ראשוניות זריזות (אינסטינקטים) שמוציאים אותם מכלל סכנה - הוא אייר למשל אדם שמושך את רגלו הרחק מאש בוערת.
|
||||
|
||||
###חשיפת האותות החשמליים במערכת העצבים
|
||||
### חשיפת האותות החשמליים במערכת העצבים
|
||||
בתחילת המאה ה18, לואיג'י גלבאני גילה כי גירוי חשמלי בחלקים שונים של הגוף (במקרה הזה, רגליים של צפרדע) מובילים לתגובה, גם בניתוק מן המוח ומשאר מערכת העצבים, ומכך הסיק שמערכת העצבים מבוססת אותות חשמליים.
|
||||
|
||||
יוהאנס מולר והרמן וון הרמוהולץ חידדו את הכיוון הזה בתחילת המאה ו19, בכך שחקרו את העובדה שאותו האות החשמלי מוביל לתוצאה שונה בחלקים שונים של הגוף (אות חשמלי לעיניים יגרור תמונה כלשהי, לאוזניים צליל כלשהו וכו').
|
||||
|
||||
###אזורים במוח - מבוזרים או מקומיים?
|
||||
### אזורים במוח - מבוזרים או מקומיים?
|
||||
מאוחר יותר התפתחה תיאוריית הפרנולוגיה (ספורצהיים, גאל) - לפיה אזורים שונים במוח 'אחראיים' על תכונות שונות (למשל: איזור של רוחניות, איזור של לוחמנות וכו'). בעוד שהתיאוריה שגויה בהיבטים רבים (המדענים שחקרו אותה סברו שחלקים שונים במוח 'יגדלו' לפי התכונות של אותו אדם - ממש בליטות בגולגולת - *ולא העמידו את השערתם במבחן אמפירי!*), היא אכן חידדה את הרעיון שהמוח הוא:
|
||||
- פלסטי
|
||||
- א-סימטרי
|
||||
@@ -68,16 +68,16 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
|
||||
כל הגישות הללו ביחד חיזקו את גישת ה- *מוניזם* - לפיה העולם כולו מורכב רק מאנרגיה וחומר, ולכן הכל - כולל הנפש - היא תופעה שנובעת מתהליכים פיזיים (של מערכת העצבים) ולא מאיזו ישות קוסמית.
|
||||
|
||||
###חקר הנפש והמוח המודרניים
|
||||
### חקר הנפש והמוח המודרניים
|
||||
שאלות רבות נותרו פתוחות ביחס למקומה ותפקודה של הנפש ביחס למוח - ובעת המודרנית נחקרו כמה תופעות מרתקות בנושא:
|
||||
|
||||
- הזנחת צד (פגיעה בצד ימין באיזור מסוים מובילה להתעלמות *מוחלטת* - פיזית וגם מנטלית! - מצד שמאל, גם כשהחושים עובדים והמידע ישנו - ניסוי הקתדרלה במילאנו)
|
||||
- מוח חצוי - במקרים חיצוניים של כריתת הקורפוס סברום (חולי אפילפסיה קשים), נצפה ניתוק בין תפקוד האונות השונות (ניסוי הריח של גורדון וספרי)
|
||||
|
||||
##שיעור 3 - תאים במערכת העצבים
|
||||
###הנוירונים
|
||||
> מאחר ואני כבר מכיר את הנושא - הסיכום כאן חלקי ובקווים כלליים מאוד
|
||||
{.is-warning}
|
||||
## שיעור 3 - תאים במערכת העצבים
|
||||
### הנוירונים
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מאחר ואני כבר מכיר את הנושא - הסיכום כאן חלקי ובקווים כלליים מאוד
|
||||
|
||||
מערכת העצבים היא בעלת חשיבות מכרעת לעולם הפסיכולוגיה בשאלות כמו הכרה, תפיסה ותגובה לגירויים.
|
||||
|
||||
@@ -105,27 +105,27 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
|
||||
הנוירונים מגיעים בתצורות רב-קוטביות, דו-קוטביות וגם חד-קוטביות, בהתאם למגוון רחב של תפקידים שהם ממלאים.
|
||||
|
||||
> אקסונים נקראים **חומר לבן**, בעוד שגופי הנוירונים נקראים **חומר אפור**. קבוצת נוירונים במערכת העצבים המרכזית נקראת **גרעיון**, ובהיקפית - **גנגיליון**
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
אקסונים נקראים **חומר לבן**, בעוד שגופי הנוירונים נקראים **חומר אפור**. קבוצת נוירונים במערכת העצבים המרכזית נקראת **גרעיון**, ובהיקפית - **גנגיליון**
|
||||
|
||||
###תאים תומכים
|
||||
### תאים תומכים
|
||||
הנוירונים מהווים רק כ50% מסך כלל מערכת העצבים. החצי השני הוא תאים תומכים - תאי גליה (*Glia* - דבק). ישנם שלושה סוגים של תאים כאלה, הן במערכת העצבים המרכזית והן בהיקפית:
|
||||
- אסטרוציטים (*Astro* - כוכב)
|
||||
- אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן (במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, בהתאמה)
|
||||
- מיקרוגליה
|
||||
|
||||
####אסטרוציטים
|
||||
#### אסטרוציטים
|
||||
האסטרוציטים אחראים על התמיכה הפיזית בניורונים ובהזנתם - לנוירונים *אין* יכולת לשמור אנרגיה, והם יכולים להפיק אנרגיה אך ורק מגלוקוז. כמו כן, הם דורשים תנאים מאוד מדויקים לפעולה - חומרים רבים רעילים מאוד לנוירונים. האסטרוציטים מקיפים את הנוירונים, תומכים בהם, ומתחברים גם לכלי הדם הקאפילריים ו'מתווכים' ביניהם לבין הנוירונים (לעיתים גם מפרקים את הסוכרים להפקת אנרגיה מהירה יותר בנוירונים עמוסים). האטרוציטים אחראיים גם לפאגוציטוזה - פינוי של תאים מתים. במערכת העצבים המרכזית, הם יוצרים רקמה צלקתית.
|
||||
|
||||
####אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן
|
||||
#### אוליגודנדרוכיטים\תאי שוואן
|
||||
תפקודם העיקרי של תאים אלו הוא לעטוף את האקסונים במיילין - 80% שומן, 20% חלבון. המיילין מבודד את האקסונים, ומשום שדעיכת פוטנציאל הפעולה איטית בהרבה - ההולכה מהירה בהרבה (ר' - מהירות הולכה באקסון הדיונון הענק לעומת אדם\חתול). במערכת העצבים המרכזית, אוליגודנדרוכיטים עוטפים מספר אקסונים במקביל במיאלין, בעוד שתאי שוואן במערכת העצבים ההיקפית עוטפים אקסון בודד כל פעם.
|
||||
|
||||
תאי שוואן מייצרים גם תעלות המאפשרות לאקסונים קטועים לצמח בהדרגה מסופים וליצור קשר חדש עם הסינפסה המקורית שלהם. הרקמה הצלקתית שמייצרים האסטרוציטים במוח מסכלת ניסיונות כאלה - מה שמעיד על כך שההבדל ביכולת לחדש קשר עצבי אינה נובעת מהאקסונים עצמם.
|
||||
|
||||
####מיקרוגליה
|
||||
#### מיקרוגליה
|
||||
תאים קטנים המייצגים את המערכת החיסונית במוח. הם מעורבים גם בחלקים מסוימים של הפאגוציטוזה.
|
||||
|
||||
##שיעור 4+5 - פוטנציאל פעולה
|
||||
## שיעור 4+5 - פוטנציאל פעולה
|
||||
האקסונים במנוחתם טעונים מטען חשמלי (-70mv). על מנת להעביר לתאים אחרים מסר, הם 'יורים' החוצה מטען חשמלי שעובר לקצה המסוף, ומפריש נוירוטרנסמיטר שיעורר פעולה דומה בתא השכן. מצב זה נקרא **פוטנציאל פעולה**.
|
||||
|
||||
ארבע סוגים של יונים אחראים לאיזון החשמלי - *פוטנציאל הממברנה*:
|
||||
@@ -151,13 +151,13 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
במצב המנוחה, שוב נפתחות תעלות האשלגן, ויוני הנתרן העודפים מוחלפים חזרה ביוני אשלגן.
|
||||
|
||||
|
||||
##שיעור 6 - תקשורת בין נוירונים
|
||||
## שיעור 6 - תקשורת בין נוירונים
|
||||
|
||||
הפוטנציאל החשמלי שעולה מגיע למסוף הסינפטי, שם הדה-פולריזציה מעוררת את פתיחתן של תעלות קטיון הסידן - שמצוי בריכוז גדול מחוץ לתא. סידן נוהר פנימה ונקשר לגופיפי הנוירוטנסמיטר, מה שיוצר פתח ביניהם לממברנה הפרה-סינפטית. הנוירוטרנסמיטר נשפך החוצה לתעלה הסינפטית.
|
||||
|
||||
מצידה השני של התעלה הסינפטית, הנוירוטרנסמיטר מתחבר לאתר מתאים (הוא לעולם אינו נכנס לתא הפוסט-סינפטי) ובכך מעורר פתיחה ישירה של תעלות יונים (יונוטרופית), או מניע חלבון (G), המפעיל אנזים, שמסנתז חומר אחר (נשא שני) שפותח את התעלות או מעורר תהליך אחר (מטבוטרופי).
|
||||
|
||||
###פוטנציאל פוסטסינאפטי
|
||||
### פוטנציאל פוסטסינאפטי
|
||||
שרשרת האירועים הזו מובילה לפולריזציה (הגברת המתח השלילי) או דה-פולריזציה (הגברת המתח החיובי), מה שגורר בהתאמה תגובה מעוררת (EPSP - Excitory Postsynaptic Potential) או מדכאת (IPSP - Inhibitory Postsynaptic Potential). אלו מעוררות העברה של פוטנציאל פעולה או חזרה למצב המנוחה, בהתאמה.
|
||||
|
||||
שני הפוטנציאלים ההללו מתאפסים באחת משתי דרכים:
|
||||
@@ -166,13 +166,13 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
- ביטול אנזימטי - אנזים מפרק את הנוירוטרנסמיטר לחלוטין, בצד הפוסטסינפטי.
|
||||
|
||||
|
||||
> חשוב להדגיש: לעיתים תגובה סינפטית מעוררת תפעיל תהליך שדווקא מדכא פעולה מסוימת (כמו תזוזה כשאנחנו ישנים), ולהיפך - לעיתים תגובה סינפטית מדכאת תפעיל תהליך שדווקא מעודד פעולה מסוימת (על ידי הסרת החסמים אליו).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להדגיש: לעיתים תגובה סינפטית מעוררת תפעיל תהליך שדווקא מדכא פעולה מסוימת (כמו תזוזה כשאנחנו ישנים), ולהיפך - לעיתים תגובה סינפטית מדכאת תפעיל תהליך שדווקא מעודד פעולה מסוימת (על ידי הסרת החסמים אליו).
|
||||
|
||||
השרשרת הזו מסתיימת בביטול מחזורי של הפוטנציאל הפוסט-סינפטי
|
||||
|
||||
##שיעור 7 - מבנה מערכת העצבים
|
||||
###מאפיינים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית
|
||||
## שיעור 7 - מבנה מערכת העצבים
|
||||
### מאפיינים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית
|
||||
המוח האנושי שוקל כ1400 גרם, אך הוא שברירי להדהים - המוח אינו מסוגל אפילו להחזיק את המשקל של עצמו. כתוצאה מכך, הוא זקוק להרבה הגנה, מזעזועים, מהסביבה החיצונית, כמו גם בידוד כימי וסביבת פעולה מאוד מסוימת.
|
||||
שלוש שכבות של חומר מגנות על השלמות הפיזית של מערכת העצבים המרכזית:
|
||||
- חומר דורה (Dura) - שכבה עבה וקשה, גמישה אך בלתי מתיחה של חומר קשה. זו השכבה החיצונית ביותר
|
||||
@@ -185,40 +185,40 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
- החלל הרביעי - מתחבר לחלל המרכזי ולחוט השדרה. ממנו יוצא נוזל המוח לתעלות המוח.
|
||||
|
||||
|
||||
###נוזל המוח
|
||||
### נוזל המוח
|
||||
נוזל המוח מיוצר ברקמה המקבלת אספקת דם עשירה במיוחד בשם הכרונויד פלקסוס (Chronoid Plexus), המצויה בחללי המוח. נפח נוזל המוח הוא בערך 125 מ"ל, וזמן מחצית החיים שלו הוא 3 שעות - מה שאומר שנפח זה מיוצר מספר פעמים ביום. הוא מיוצר בחללים הונטרליים, משם הוא מתנקז לחלל המרכזי יחד עם נוזל נוסף שנוצר שם, וכל אלו מתנקזים לחלל הרביעי יחד עם נוזל נוסף שנוצר שם. משם הנוזל זורם לחלל הארכנואיזי, ונספג חזרה לאורך תעלות המוח לזרם הדם בגרנולציות האראכנואידיות.
|
||||
|
||||
###התפתחות מערכת העצבים
|
||||
####התפתחות לפני הלידה
|
||||
### התפתחות מערכת העצבים
|
||||
#### התפתחות לפני הלידה
|
||||
בערך היום ה18 להיריון, מערכת העצבים המרכזית מתחילה להתפתח. תחילה נוצרת 'צלחת נוירונית', שמתפתחת ל'צינור הנוירוני' - אוסף של נוירונים המתקדמים מקדימה לאחורה (רוסטרלי לכאוסטלי) שממנו מתפתחים בסופו של דבר המוח וחוט השדרה. הצינור הנוירוני נסגר ביום ה28 בערך ומכיל בתוכו שלושה חללים. הרקמה שמקיפה אותם מתפתחת לשלוש מחלקי המוח העיקריים: המוח הקדמי, האמצעי והקדמי. המוח הקדמי מתפתח לכדי זוג החללים הונטרליים והחלל המרכזי. האיזור סביב החללים הלטרליים הופך לטלטנכפאלון.
|
||||
|
||||
###מבנה מערכת העצבים המרכזית
|
||||
####המוח הקדמי (Forebrain)
|
||||
### מבנה מערכת העצבים המרכזית
|
||||
#### המוח הקדמי (Forebrain)
|
||||
המוח הקדמי מתפתח מחזית הצינור העצבי ומתפצל ל*Telencephalon* ול*Diencephalon*.
|
||||
|
||||
#####Telencephalon
|
||||
##### Telencephalon
|
||||
מבנה זה מכיל את רובן של האונות המוחיות המרכיבות את המוח הגודל. אונות אלו מכוסות בקליפת המוח (Cerebral Cortex) ומכילות עמוק מתחתיה את המערכת הלימבית והBasal Ganglia.
|
||||
|
||||
######Cerebral Cortex
|
||||
###### Cerebral Cortex
|
||||
קליפת המוח מתפתלת בכפלים, ג'ירי וסולצ'י (Gyri, Sulci) המאפשרים הגדלה עצומה (שילוש) בשטח הפנים ובכמות הנוירונים. קליפת המוח מחולקת לארבע אונות (מקדימה לאחורה):
|
||||
- קדמית
|
||||
- פריאטלית ('הקיר')
|
||||
- טמפורלית
|
||||
- אוקסיפיטלית
|
||||
> ר' דיאגרמה נוחה בעמ' 86 בספר
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' דיאגרמה נוחה בעמ' 86 בספר
|
||||
|
||||
ככלל, לכול חוש יש איזור בקליפת המוח האחראי על הקלט בעיקרו, ובסמוך לו יש איזור שיוך - שיודע לעבד מידע זה ובכך לקשר אותו לחושים אחרים.
|
||||
|
||||
תפקודים מסוימים של קליפת המוח הם מוקבלים (Lateralization) - ממוקמים בעיקרם רק בצד אחד של המוח. ככלל, האונה השמאלית מעורבת ב*עיבוד* מידע - יצירת חוויה מכלל הגורמים. אונה זו מצטיינת בזיהוי אירועים סדרתיים ושליטה ברצף של התנהגויות.
|
||||
|
||||
> דוגמאות: דיבור, הבנת דיבור של אחרים, קרוא וכתוב.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמאות: דיבור, הבנת דיבור של אחרים, קרוא וכתוב.
|
||||
|
||||
האונה הימנית מצטיינת בייצור (Synthesis) - היא מאפשרת תפיסה של גורמים מבודדים לכדי שלם.
|
||||
|
||||
> דוגמאות: שרבוט תלת מימדי, קריאת מפות
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמאות: שרבוט תלת מימדי, קריאת מפות
|
||||
|
||||
למרות ההקבלה הזו, החוויה והזיכרון שלנו מאוחדים. איחוד זה מתבצע בזכות הCorpus Collosum, רצועת אקסונים אדירה המחברת את החלקים התואמים בין שתי האונות - האונה הפריאטלית השמאלית תחובר לזו הימנית, וכך הלאה. לעיתים, גם איזורים שונים בין שתי האונות מחוברים ברצועות אלו.
|
||||
|
||||
@@ -252,26 +252,26 @@ dateCreated: 2023-02-21T19:38:23.938Z
|
||||
פגיעה באיזורים המצטלבים בין איזור זה לאיזורי השמיעה והראייה תפגע ביכולות קרוא-וכתוב של האדם.
|
||||
שאר האונה הקדמית מכילה את הPrefrontal Cortex - הקשורה יותר בתכנון ובאסטרטגיה ופחות בתנועה ישירה.
|
||||
|
||||
######המערכת הלימבית Limbic System
|
||||
###### המערכת הלימבית Limbic System
|
||||
המערכת הלימבית מורכבת מהקליפה הלימבית, המצויה בגבול הפנימי עם קליפת המוח, מהCingulate Gyrus, ההיפוקמוס ('סוס ים') והאמיגדלה ('שקד') הממוקמת ליד החדר הלטרלי באונה הטמפורלית. קשת האקסונים המחברת את ההיפוקמפוס לאיזורים אחרים במוח, דוגמת הMamillary Bodies (בליטות בבסיס המוח המכילות חלק מההיפוקמפוס) מכונה הFornix.
|
||||
|
||||
התפתחות מערכת זו ככל הנראה תואמת את התפתחות התגובה הרגשית. חלקים במערכת הלימבית, דוגמת ההיפוקמפוס, מעורבים בלמידה ובזיכרון. האמיגדלה, יחד עם איזורים בקליפה הלימבית, מעורבות ברגש - רגשות אישיים, זיהוי רגשות באחרים, זכרונות מלאי רגש וביטויים רגשיים.
|
||||
|
||||
######הגנגליוניים הבאזאלים Basal Ganglia
|
||||
###### הגנגליוניים הבאזאלים Basal Ganglia
|
||||
אוסף של גרעינים (נוירונים בעלי צורה דומה) תחת קליפת המוח החזיתי, תחת חלקם הקדמי של החדרים הלטרליים. גנגליונים אלו מעורבים בשליטה התנועתית - מחלת הפרקינסון, למשל, נובעת מפגיעה בנוירונים השולחים אקסונים למבנים בגנגליונים אלו.
|
||||
|
||||
#####Diencephalon
|
||||
##### Diencephalon
|
||||
ה*Diencephalon* ממוקם בין ה*Telencephalon* ל*Mesencephalon* שבמוח התיכון.
|
||||
|
||||
######Thalamus
|
||||
###### Thalamus
|
||||
החלק הדורסלי של הדיאנצפלון הוא התלמוס, שנמצא מדיאלית וקאודלית לגנלגיונים הבאזאלים. לתלמוס שתי אונות, שמחוברות בגשר חומר אפור החותך את החדר השלישי ומכונה ה*Masa Intermedia* - שתפקודו אינו חשוב ככל הנראה משום שחסר במוחם של אנשים מסוימים. שמו נגזר משום שהוא שימושי כנקודת ציון לנווט במוח. רוב הקלט הנוירוני לקליפת המוח מקורו בתלמוס, שאזורים מסוימים שלו מקרינים לאיזורים תואמים בקליפה בסיבי הקרנה (Projection Fibers).
|
||||
|
||||
הגרעינים בתלמוס מקבלים קלט חושי מאיברי החוש ומעבירים אותם לאיזורים העיקריים התואמים (דוגמת Primary Visual Cortex) בקליפת המוח. לא כל הגרעינים מקבלים קלט חושי; חלקם מקבלים קלט מאיזורים אחרים במוח ומעבירים אותו לאזורים נוספים (למשל: מהצרבלום לאיזור המוטורי העיקרי בקליפת המוח).
|
||||
|
||||
######Hypothalamus
|
||||
###### Hypothalamus
|
||||
ההיפותלמוס ממוקם ישר מתחת לתלמוס, ומחובר לPituary Gland דרך הPituary Stalk (*בלוטת יותרת המוח*). ההיפותלמוס אחראי לתגובות Four F's (*Fight, Flight, Feed, Mate*), וגם לתהליכים הקשורים בשינה ובשתייה. ההיפותלמוס שולט על רוב המערכת האנדוקרינית דרך בלוטת יותרת המוח, ששולטת על שאר הבלוטות האנדוקריניות. תפקודים כמו הורמוני מין, גדילה, ורבים אחרים נשלטים על ידי ההיפותלמוס.
|
||||
|
||||
####המוח התיכון (Midbrain)
|
||||
#### המוח התיכון (Midbrain)
|
||||
מכונה גם ה*Mesencephalon* - מקיף את הCerebral Aqueduct ומורכב מהTectum והTegmentum.
|
||||
|
||||
הTectum ('גג') נמצא בחלק הדורסלי של המזנצפלון ומורכב מהSuperior והInferior Colliculi, שנראים כמו ארבע בלוטות שצד הדורסלי של גזע המוח. גזע המוח מורכב מהמוח התיכון והמוח האחורי.
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-16T12:41:06.721Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
**הפרעה טורדנית-כפייתית** (OCD) סובלת מחוסר הבנה - קל לזלזל בעד כמה ההפרעה קשה, מורכבת ופוגעת בחיים. למרבה המזל, בשנים האחרונות יש התקדמויות משמעותיות בדבר האטיולוגיה שלה.
|
||||
@@ -24,7 +24,7 @@ OCD יצא מפרק החרדה בDSM-IV והפך לפרק משלו - על *טו
|
||||
|
||||
OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נוטים לאחת מההפרעות האלו.
|
||||
|
||||
##אובססיות
|
||||
## אובססיות
|
||||
|
||||
**אובססיות** הן מחשבות חוזרות ונשנות, מונעות דחפים, שנכנסות לתודעה. הן מחשבות של תוכן מאוס ומאיים, באופן חוזר ונשנה ומטריד, וקשה מאוד להתעלם מהן או לשלוט בהן.
|
||||
|
||||
@@ -44,7 +44,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
מקום\מילה\צבע נחווים כרעים או מזוהמים, ויש להימנע מהם - כמו המילה *מחלה*.
|
||||
|
||||
|
||||
###דימויים עיקריים
|
||||
### דימויים עיקריים
|
||||
|
||||
- פגיעה בטעות בעצמי או באחר
|
||||
|
||||
@@ -61,7 +61,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
דימויים של מין או גילוי עריות, מחשבות על להסתכל על איזוריו האינטימיים של מישהו אחר, מחשבות חודרניות לגבי נטייה מינית והקצאה מגדרית, מחשבות חודרניות על כך שאתה סוטה.
|
||||
|
||||
###מחשבה לעומת אובססיה
|
||||
### מחשבה לעומת אובססיה
|
||||
|
||||
לעומת מחשבה רגילה, מחשבה אובססיבית:
|
||||
|
||||
@@ -75,18 +75,18 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
- קשה מאוד לשלוט בה
|
||||
|
||||
###איטיות אובססיבית
|
||||
### איטיות אובססיבית
|
||||
|
||||
אובססיות כרוכות לפעמים באיטיות בדיבור, אכילה, אכילה וכדומה - בניסיון להפחית את הסיכוי לעשות טעות, הלוקים בOCD לעיתים עושים דברים בצורה איטית ומרוכזת בצורה מוגזמת.
|
||||
|
||||
##קומפולסיות
|
||||
## קומפולסיות
|
||||
|
||||
**קומפולסיה** היא טקס נוקשה, בין שפיזי או מנטלי, שמגיעים כמעט תמיד כתגובה לאובססיה. הקומפולסיה מתבצעת במטרה להפחית את החרדה ולמנוע איום - אבל לא חייב להיות קשר לוגי בין האובססיה לקומפולסיה.
|
||||
|
||||
רובנו חווים ביומיום מצבי חוסר ביטחון וחשש שמשהו חשוב לא נעשה - ולפעמים נחזור בראשנו או בפועל על הפעולה כדי לוודא שהן נעשו (סגרתי את הגז? לקחתי את הדרכון?). בOCD, התגובה הזו *קיצונית בהרבה* - עד כדי הפרעה בתפקוד.
|
||||
|
||||
|
||||
###סוגים עיקריים
|
||||
### סוגים עיקריים
|
||||
|
||||
- בדיקה
|
||||
|
||||
@@ -113,7 +113,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
חוקים ואמונות שקשורים למספרים (אני חייב לאכול 4 ביצים ביום)
|
||||
|
||||
##Relationship OCD
|
||||
## Relationship OCD
|
||||
|
||||
[Doron, Derby & Szepsenwol (2014)](https://psycnet.apa.org/record/2014-33301-015) חקרו נדבך חדש בOCD, שעוד לא נכנס לספרות הקלאסית - OCD סביב מערכות יחסים[^3]. כמו רוב מאפייני OCD, מדובר בהקצנה של מנגנון נורמטיבי - ספקות כמו *האם היא מתאימה לי* שמתעצמים ומוגזמים.
|
||||
|
||||
@@ -133,26 +133,26 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##לעומת OCPD
|
||||
## לעומת OCPD
|
||||
|
||||
> שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה.
|
||||
|
||||
OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון וסגנון חיים מאוד שיטתי עם שגרה קבועה (שעת יקיצה, ארוחות, דעות, טעם). ישנו דמיון מסוים, אבל הבדלים חושבים - OCPD מרגישים בנוח עם סגנון החיים שלהם (*אגוסינטוני* - חלק מהעצמי - לעומת *אגודיסטוני* - דבר זר לי, כמו בOCD). יתרה מכך, OCD כרוך בסבל, ובOCPD הסבל הוא חיצוני - התנגשות עם הסביבה - ולא סתירה פנימית.
|
||||
|
||||
|
||||
##אגרנות
|
||||
## אגרנות
|
||||
|
||||
**אגרנות** היא הפרעה שבה ילדים או אנשים מסרבים לזרוק חפצים שאחרים היו זורקים. הפרעה זו הייתה תחת OCD בDSM-IV אבל פוצלה להפרעה משלה באותו הפרק בDSM-V.
|
||||
|
||||
הסיבה המדווחת יכולה לעזור להבחין בין OCD לאגרנות (*אני זורק את זה כדי שלא יקרה אסון* לעומת *אולי אני אצטרך את זה...*). ההפרעה מתחילה לרוב בילדות אבל הופכת למטרד משמעותי בבגרות.
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
|
||||
###אובססיות וקומפולסיות
|
||||
> A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות
|
||||
{.info}
|
||||
### אובססיות וקומפולסיות
|
||||
!!! info ""
|
||||
A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות
|
||||
|
||||
אובססיות:
|
||||
|
||||
@@ -169,30 +169,30 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
ילדים (ולפעמים מבוגרים) לא ידעו להסביר מדוע הם נוקטים בקומפולסיות
|
||||
|
||||
###פגיעה תפקודית
|
||||
### פגיעה תפקודית
|
||||
|
||||
> B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6]
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6]
|
||||
|
||||
|
||||
###לא מצב רפואי
|
||||
### לא מצב רפואי
|
||||
|
||||
> C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה
|
||||
|
||||
שימו לב - תסמיני OCD **יכולים** להופיע בעקבות מצב רפואי - אז הם פשוט יקבלו אבחנה אחרת, ולא OCD
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
###שלילת אבחנה מבדלת
|
||||
### שלילת אבחנה מבדלת
|
||||
|
||||
> D: אבחנה מבדלת
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
D: אבחנה מבדלת
|
||||
|
||||
לא מוסבר טוב יותר על ידי משהו אחר (למשל: סכיזופרניה, [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), וכו').
|
||||
|
||||
אולם, האבחנה הזו אינה שוללת קומורבידיות - ישנם מקרים כמו *סכיזו-OCD* - OCD עם סכיזופרניה - עם שכיחות גבוהה יותר מהשכיחויות באוכלוסייה, משמע - האחד מעלה את ההסתברות של האחר.
|
||||
|
||||
###רקע תיאורטי
|
||||
### רקע תיאורטי
|
||||
|
||||
בDSM-IV, הייתה דרישה ל*דיסטוניות* - הכרה של האדם שהדבר הזה זר, חודרני, לא רציונלי - אך הקריטריון הזה ירד בDSM-V.
|
||||
|
||||
@@ -203,7 +203,7 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
למעל ל98% ישנם את שני הרכיבים, אך ישנם אנשים שיש להם *רק* קומפולסיות - אצלם החרדה תופיע לאחר שהקומפולסיה תופרע (למשל: סכו"ם של מסעדה שמגעילים אותם). לכן, ההבנה התיאורטית נשמרת בשני המקרים.
|
||||
|
||||
##שכיחות ומהלך
|
||||
## שכיחות ומהלך
|
||||
|
||||
הנתונים נעים בין ~2%-4% באוכלוסייה (כל החיים).
|
||||
|
||||
@@ -211,11 +211,11 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
ההתחלה היא לרוב הדרגתית (אם כי לא תמיד - יש אנשים ש*זוכרים* בדיוק מתי זה התחיל), בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. מקרב ילדים הסובלים מOCD, גיל ההתחלה הממוצע הוא 10.2.
|
||||
|
||||
###OCD בילדים
|
||||
### OCD בילדים
|
||||
|
||||
בילדים, עוצמת ההפרעה משתנה לפי תקופות, כמו גם התכנים. לעיתים OCD בילדים חולף בהתבגרות ללא טיפול. גילאי ההתחלה הנפוצים ביותר הם 7 ו10 - אלו הם ה*Early Onsest Group* והם נמצאו כקומורבידיים יותר עם הפרעות נוירולוגיות אחרות.
|
||||
|
||||
###OCD ודיכאון
|
||||
### OCD ודיכאון
|
||||
|
||||
OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - יש קומורבידיות רבה בין השניים. בכל עת, 6-35% מהסובלים מדיכאון מדווחים על אובססיות. מצדו השני של המתרס, 33-66% מהלוקים בOCD יחוו תקופה דיכאונים בחייהם.
|
||||
|
||||
@@ -230,11 +230,11 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
- גורם שלישי שמשפיע על שתיהם - למשל, הפרעה בויסות סרוטונין[^8].
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות תיאורטיות לטיפול
|
||||
## גישות תיאורטיות לטיפול
|
||||
|
||||
ישנן מספר גישות שמנסות להסביר OCD - חלקן ממקודות יותר בהסברת ההפרעה, ואחרות בטיפול. מבין שלושתן, הגישה הפסיכודינאמית בדרך החוצה - היא אינה מקובלת היום, ובמקרים מסוימים אפילו עשתה נזק[^9] ([Laughlin, 1967]()) בעקבות ההתמקדות ב*תוכן* האובססיה.
|
||||
|
||||
###פסיכודינאמית
|
||||
### פסיכודינאמית
|
||||
|
||||
מה ביחסיו המוקדמים של האדם עם האנשים בחייו והסביבה הוביל אותו להפרעה?
|
||||
|
||||
@@ -248,12 +248,12 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
בקרב ילדים, OCD נקשר ב[טראומת ילדות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה), ובמיוחד בהזנחה ובהסתגרות ([Mathews et al, 2008]())
|
||||
|
||||
> כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###קוגניטיבית-התנהגותית
|
||||
### קוגניטיבית-התנהגותית
|
||||
|
||||
אילו התנהגויות מובילות לOCD? במה זה נקשר?
|
||||
|
||||
@@ -263,7 +263,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
המטופלים נוטים לחשוב שהשגרה רק תעצים את התסמינים והחששות, ובסוף מבינים ההיפך - תפקוד יומיומי נורמטיבי דווקא מרכך את התסמינים.
|
||||
|
||||
####התנהגותית
|
||||
#### התנהגותית
|
||||
|
||||
זוהי הגישה הכי דומיננטית בטיפול בOCD, ומתבססת על מנגנון ה[למידה](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה). הגישה הזו פחות יודעת להסביר *למה* הOCD נוצר, אבל יש לה כוח הסברי גדול יותר ב*איך* OCD פועל. העיקרון הוא אותו העיקרון - גירוי תמים נצמד לגירוי מסכן, ומתחילה הימנעות מהגירוי התמים. הטקסים שמתפתחים כהימנעות משתמרים, ונוצרת קומפולסיה.
|
||||
|
||||
@@ -272,7 +272,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
טיפול זה הוא היעיל ביותר ([Franklin & Foa, 2011](), [Olatunji et al, 2013]()), אבל הוא מאופיין באחוז נשירה או סירוב לטיפול גבוה (30-47%). בהרבה מקרים, התוצאה היא ריכוך תת-קליני של התסמינים, אבל לא החלמה מלאה\ריפוי.
|
||||
|
||||
####קוגניטיבית
|
||||
#### קוגניטיבית
|
||||
|
||||
הOCD, לפי הגישה הזו, נובעת מפירושי מציאות שגויים ומעוררי חרדה. הם מציעים את מודל *ששת כשלי החשיבה*, ביניהם:
|
||||
|
||||
@@ -296,7 +296,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
ביקורת מסוימת על הגישה הזו היא שהיא ממתדרדרת למצב של *רשימת מכולת* של כשלי חשיבה, טעויות והטיות - היא לא מנסה להבין את המנגנון בשלמותו, בצורה הוליסטית, כמו הגישה הדינאמית.
|
||||
|
||||
|
||||
###נוירו-פסיכולוגית
|
||||
### נוירו-פסיכולוגית
|
||||
|
||||
אילו מנגנונים מוחיים גורמים לאדם מסוים ללקות בOCD ולא לאחר?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,41 +8,41 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
#### 1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
|
||||
####2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
#### 2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
|
||||
####3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
#### 3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
|
||||
####4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
#### 4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
|
||||
####5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
#### 5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
|
||||
####6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
#### 6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
|
||||
####7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
#### 7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
|
||||
####8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
#### 8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
|
||||
####9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
#### 9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
|
||||
####10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
#### 10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
|
||||
####11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
#### 11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
|
||||
####12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
#### 12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
|
||||
####13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
#### 13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
|
||||
##מבוא
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**פסיכופתולוגיה** היא התנהגות אבנורמלית, בין שדרמטית ובין ששגרתית אך מוקצנת, אשר פוגעת בתפקוד ו\או באיכות החיים.
|
||||
דפוסי התנהגות אבנורמליים מסוימים משויימים לכדי אבחנות (דיכאון, סכיזופרניה וכו') המכונות הפרעות.
|
||||
@@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^1]: בישראל, ההכשרה מבוצעת בDSM אך המערכות מדברות ICD. למרבה המזל, שני הקטלוגים דומים ו'מבינים' אחד את השני.
|
||||
[^2]: עד 1973, למשל, הומוסקסואליות הייתה הפרעה מוכרת בDSM, ודיספוריה מגדרית הוגדרה כהפרעה מגדרית.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
##מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
## מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
כולנו 'אבנורמלים' במידה מסוימת, ולכן קל להזדדהות עם הרבה מהתוכן המועבר - אבל לא כל אבנורמליות היא פתולוגית. האבחנה הזו מכונה **הפרעה יטרוגנית (Iatrogenic illness)**, והיא תופעה נפוצה ומוכרת. ההפרעה הזו נובעת מהאופי האינטימי של המחשבות הפנימיות, המשלות תחושה של ייחודיות מוגזמת.
|
||||
|
||||
מה שמבחין בין מידה 'רגילה' של אבנורמליות להפרעה של ממש הם ה**חומרה** וה**משך** של התסמינים. התנהגות אבנורמלית היא מקרה קיצון (*לא סבבה*), ביחס לסביבה וביחס לנורמת ההתנהגות של אותו האדם. חשבו למשל על הדוגמאות הבאות:
|
||||
@@ -64,17 +64,17 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
- אדם מסתובב עם עגלת קניות ברחוב. ליד בסופר? ל"ג בעומר? אולי. ככה סתם באמצע הרחוב? חשוד.
|
||||
|
||||
> בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
|
||||
עם זאת, לא בכל הפרעה ראוי לטפל. הקריטריונים העיקריים הם **הסבל לאדם ולסביבתו**. בפוביה מדינוזאורים או פחד מטיסות כראה שלא כדאי לטפל; במאניה-דפרסיה שמובילה לשיקול דעת מוטעה^(לעומת^ ^הנורמה)^ צריך.
|
||||
|
||||
ההגדרה לפסיכופתולוגיה היא רב ממדית; אין די לא בהגדרה של האדם ולא בהגדרתה של סביבתו לקביעת הפרעה פסיכופתולוגית.
|
||||
|
||||
> השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
|
||||
##מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
## מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
|
||||
אין הגדרה אופרציונלית אחת ומוחלטת לאבנורמליות.
|
||||
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
התנהגות אבנורמלית מוגדרת כיום בשמונה מדדים:
|
||||
|
||||
###סבל
|
||||
### סבל
|
||||
של המטופל, או של הסביבה.
|
||||
|
||||
לאו דווקא הדבר הראשון שקופץ לראש, אך מאפיין מרכזי באבחון התנהגות אבנורמלית[^3]. הסבל הוא מנבא עיקרי בהפרעות אבנורמליות - הפרעות קשות אפילו גוררות כאב פיזי.
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
תקופות גרועות, מטלות מצטברות או לנקות את הבית כולם גורמים לסבל; אין די בכך לאפיין התנהגות אבנורמליות. הדוגמה המובהקת ביותר היא אבל - האבלים לעיתים מפגינים תסמיני דיכאון, וסובלים באופן קשה, אך אינם מפגינים התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
###פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
### פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
אדם שמתקשה לעמוד בהצלחה במטרות החיים שלו ובשגרה שלו, ולא מצליח להסתגל לנסיבות המשתנות.
|
||||
|
||||
מטרות החיים משתנות בהתאם לתקופה, לאדם ולשלבי החיים, אך לרוב ישנם מאפיינים משותפים. למשל, כל הילדים אוהבים לשחק עם ילדים אחרים; ילד שלא רוצה לשחק זו נורת אזהרה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
**התנהגות אדפטיבית** היא התאמת ההתנהגות בהתאם למצב - כמו התאמת הלבוש לפי המקום שאליו אנחנו הולכים. חוסר הסתגלות מאופיינת בקשיחות מחשבתית (היעדר *set switching*).
|
||||
|
||||
###סטייה סטטיסטית
|
||||
### סטייה סטטיסטית
|
||||
בעיתות משבר, דיכאון וחרדה באוכלוסייה עולים; לפתע, תסמינים כאלו הם לא בהכרח סממנים להפרעה.
|
||||
מנגד, הפרעה נפוצה באוכלוסייה היא עדיין הפרעה.
|
||||
|
||||
@@ -112,27 +112,27 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
להתנהגויות אחרות יש טווח נורמלי (כמו השאלה המזעזעת הזו על אנשים שמתקלחים לפני שהולכים לישון), שחריגה ממנו עלולה להיות סממן אבנורמלי.
|
||||
לפעמים אפילו מופע בודד של התנהגות הוא סטייה סטטיסטית (הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
> בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
|
||||
בתקופת הקורונה, טקסי הניקיון עם האלכוג'ל היו נורמטיביים; עכשיו זה כנראה מוזר.
|
||||
|
||||
הקושי במאפיין הזה הוא לקבוע היכן עובר הגבול, והאם ההתנהגות אינה רצויה (גם להיות מחונן זו סטייה סטטיסטית). סטייה סטטיסטית קשורה גם קשר הדוק לנורמות החברתיות המשתנות.
|
||||
|
||||
###הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
### הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
מוחה יחיד כנגד עמדה פוליטית אינה בהכרח אבנורמלית. הסתובבות עם עציץ על הראש עלולה להיות.
|
||||
|
||||
התנהגות שאינה תואמת את הקוד החברתי עלולה להיות אבנורמלית. מנגד, יש מקרים בהם הנורמה היא זו שטועה.
|
||||
|
||||
לרוב, הסטייה מהנורמה אינה מספקת לאבחון אבנורמלי - מטרה לבחון את ההתנהגות בזווית מחודשת (הדבר הזה שאתה עושה, זה חריג - אתה סבבה עם זה?).
|
||||
|
||||
###אי נחת מצד הסובבים
|
||||
### אי נחת מצד הסובבים
|
||||
אדם בהתקף מאני לא בהכרח סובל. המשפחה והחברים שלו בהחלט עלולים לסבול.
|
||||
מנגד, משפחתו של אדם שיצא מהארון יכולה לשבת עליו שבעה. אין הכרח שזו התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
האי נוחות לעיתים קרובות תוביל לזיהוי ההפרעה האבנורמלית - דוגמת אדם שמדבר דיבור אסוציאטיבי ללא הרף, או אחר שלא מדבר בכלל, או שלישי שמטפס על עגורנים.
|
||||
|
||||
###התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
### התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
*מלכוד 22*
|
||||
|
||||
התנהגות לא הגיונית שקשה לצפות היא סממן להפרעה אבנורמלית. אנשים שפוגעים באנשים אחרים בלי סיבה, אנשים שמונעים מאשליות, או אנשים שמטפסים על עגורנים כולם עלולים להיות סממנים אבנורמליים, משום שקשה לייחס הסבר הגיוני להתנהגות שלהם.
|
||||
@@ -141,13 +141,13 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
הניסיון להבין את ההיגיון מאחורי ההתנהגות הוא אחר התפקידים הראשונים והחשובים של פסיכולוגים קליניים - מה המקורות, מה המניע, ומה משמר את ההתנהגות.
|
||||
|
||||
###מסוכנות
|
||||
### מסוכנות
|
||||
מסוכנות תעלה את הסיכויים לטיפול, אבל לא כל מסוכנות גלויה לכל.
|
||||
זהו המימד הדרמטי ביותר בהחלטה לטפל או לא לטפל.
|
||||
|
||||
רוב ההתנהגויות האבנורמליות אינן מסוכנות. מנגד, יש התנהגויות מסוכנות שאינן אבנורמליות (כמו לנהוג עם הטלפון, או הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
###שליטה
|
||||
### שליטה
|
||||
|
||||
היכולת לשלוט בתהנהגות *במידה הנכונה* - לא מעט מדי, לא יותר מדי.
|
||||
|
||||
@@ -157,14 +157,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
זהו המימד האינטימי ביותר - רק האדם עצמו יכול לענות בכנות אם הוא בשליטה על ההתנהגות שלו.
|
||||
|
||||
---
|
||||
> חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
---
|
||||
|
||||
[^3]: כמו שאומרים באנגלית - *Suffering* from a mental disorder
|
||||
[^4]: ישנם גם אלו שסובלים בהתקף מאני, בין שמההתקף עצמו או שמההשלכות. מנגד, יש כאלו שנהנים מהתקף מאני - עד כדי כך שמסרבים טיפול תרופתי.
|
||||
|
||||
##גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
## גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
אמנם לא ניתן לאבחן באווחה אחת הפרעות אבנורמליות, אך ניתן להעריך על סמך דפוסים נשנים כמו אלו שחוזרים על עצמם בDSM.
|
||||
|
||||
- האם המקרה נראה כמו מקרים פרדיגמטיים של התנהגות אבנורמלית?
|
||||
@@ -176,40 +176,40 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
מעבר לכך, צריך להכיר ב**רצף ההתנהגויות כולו** - *התסמונת* (קרי - אוסף התסמינים), ולא רק בתופעה אחת ספציפית. אנהדוניה[^5], למשל, היא תסמין של דיכאון, סכיזופרניה, ואולי איזו השקפה דתית כזו או אחרת. אינסומניה[^6] יכולה להיות אף היא תסמין דכאוני או מאני, אבל גם חלק מחיים נורמטיבים (לחץ לפני מבחן, וכו')
|
||||
|
||||
###קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
### קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
התסמונות מוגדרות בקטלוגים מוכרים שונים בעולם הפסיכולוגיה, כשהעיקריים ביניהם הם ה**DSM** וה**ICD**.
|
||||
|
||||
####DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
#### DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
|
||||
הDSM שם דגש כבד **על אופרציונילזציה[^7]** - הפרעות מוגדרות על ידי רשימות סימפטומים - למשל ירידה במשקל, או יקיצות לילות יגררו קריטריונים כמו 'כמה ירידה במשקל' או 'כמה יקיצות ליליות'. המטרה היא להגדיל מהימנות בין שופטים.
|
||||
|
||||
####פגיעה בתפקוד
|
||||
#### פגיעה בתפקוד
|
||||
כדי למנוע אחבון-יתר, הDSM מציב את **קריטריון הפגיעה בתפקוד**:
|
||||
> מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
|
||||
####מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
#### מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
הDSM דוגל ב**מערכת פוליתטית** - שמשמעותה היא שלהפרעות יש צירופים שונים וייחודים של תסמינים. הDSM דורש מספר מסוים של תסמינים מתוך אוסף גדול יותר בכדי לאבחן הפרעות - [בדיכאון](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנומרלית#דיכאון-מגורי), למשל, נדרשת נוכחות של חמישה תסמינים מתוך תשעה. אולם, החמישה האלו יכולים להיות כל צירוף של חמישה - מה שמוביל למגוון רחב של מצבים שאנחנו יכולים לקרוא להם, למשל, דיכאון.
|
||||
|
||||
הDSM דורש גם לפחות אחד מ2 תסמינים עיקריים, ושכל התסמינים נמשכים לפחות שבועיים, במשך רוב הזמן, במקביל ותוך פגיעה בתפקוד ושינוי לעומת תפקוד קודם.
|
||||
|
||||
####מערכת קטגוריאלית
|
||||
#### מערכת קטגוריאלית
|
||||
הDSM מגיע לשיפוט בינארי - או שאתה סובל מהפרעה, או שלא. יש בכך יתרונות וחסרונות - מחד גיסא, הגישה הזו מאפשרת ארגון טוב יותר ואבחנה ברורה יותר, ומנגד - היא מפשטת הרבה מהמציאות; רוב ההיבטים בפסיכולוגיה הם בקנה-מידה (סקאלה), ולא בבינאריות (יותר מדוכא ופחות מדוכא, ולא מדוכא או לא מדוכא).
|
||||
|
||||
מקרים בלתי-אופיינים (למשל, OCD עם אשליות פרנואידיות) עלולים אף הם ליפול בין הכיסאות.
|
||||
|
||||
#####הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
##### הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
כדי להתמודד עם מקרים בלתי-אופיינים, הDSM מגדיר חלופות (וריאציות) של הפרעות. בDSM-IV, למשל, הוגדרה סכיזופרניה פרנואידית, לא מאורגנת, קטטונית, לא-מובחנת, ורדיוויזואלית. הDSM-V האט את המגמה והוסיף במקום דרגות חומרה.
|
||||
|
||||
#####דמיון בין אבחנות
|
||||
##### דמיון בין אבחנות
|
||||
יש הפרעות רבות שביניהן קווי דמיון ואף נטייה למופע משותף של שתיהן[^8] - דוגמת דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפרעות הDSM אינן מוציאות זו את זו.
|
||||
|
||||
#####ההקשר הרחב
|
||||
##### ההקשר הרחב
|
||||
לרוב, הDSM לא נובר בסיבות להפרעות[^9], אלא בגורמים כמו אירועי-חיים מסכנים (כמו מקרה סכנת חיים בפוסט-טראומה), קו-מורבידיות, מחלות פיזיות, גיל ההתחלה, מהלך ההפרעה וגורמים פסיכו-סוציאליים - הרקע לאבחנה.
|
||||
|
||||
כלומר, בשפה של הDSM לא יהיה עיסוק בגרומים הסיבתיים (האם זה גנטי? סביבתי? אישיותי? סיפור חיים?), וגם לא בטיפול - הוא לא עוסק ב**למה** ולא ב**איך**, אלא רק ב**מה**. מטרתו היא *רק* להוביל להסכמה באבחנה, לשפה משותפת.
|
||||
|
||||
#####מאפיינים (qualifiers)
|
||||
##### מאפיינים (qualifiers)
|
||||
הDSM מגדיר, כאמור, מאפיינים לכל הפרעה - מה הסף שאחריו ניתן לאבחן.
|
||||
|
||||
מאפיין משותף לכל ההפרעות היא שהתסמינים אינם נובעים באופן ישיר ממצבים רפואיים או פיזיולוגיים (למשל: דיכאון כתוצאה מאלצהיימר, או הפרעת שינה כתוצאה מטרשת). במקרה של הפרעה הנובעת ממצב פיזי, המצב הפיזי הוא העיקר והתגובה הנפשית היא מאפיין שניוני.
|
||||
@@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^8]: קו-מורבידיות
|
||||
[^9]: אטיולוגיה
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
- מהי השכיחות באוכלוסייה של הפרעות נפשיות שונות?
|
||||
כדי לתת את הרקע לשכיחות של הפרעות מסוימות באוכלוסייה, מבוצעים מחקרים *אפידמיולוגיים* - המייצגים את האוכלוסייה.
|
||||
|
||||
@@ -237,14 +237,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
(חסרה לי איזו רבע שעה פה)
|
||||
|
||||
##קומורבידיות
|
||||
## קומורבידיות
|
||||
הפרעות רבות מאופיינות בקו-מרובידית - הנטייה להופיע יחד. דיכאון ופוסט-טראומה, למשל, לעיתים תכופות מופיעים יחד. מקרים קשים של הפרעות פסיכולוגיות מאופיינים ב50% (!) של קו-מורבידיות, ו7% במקרים קלים יותר.
|
||||
|
||||
##אבחון
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אבחון
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
###חסרונות
|
||||
### חסרונות
|
||||
יש טענות רבות כנגד האבחון, בעיקר לאור החשש מאבחון מוגזם - כאמור, קרוב לחצי מהאוכלוסייה בארה"ב למשל מאובחנים בהפרעה אבנורמלית! אם כולם אבנורמלים, האם זה באמת אנורמלי?
|
||||
|
||||
האבחון מביא איתו גם סכנה ל*סטיגמטיזציה*, הדבקת תווית מזיקה,
|
||||
@@ -252,16 +252,16 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
האם זה שווה את זה?
|
||||
|
||||
###יתרונות
|
||||
### יתרונות
|
||||
|
||||
> האם מתן האבחנות באופן זהיר ומבוקר ע"י אנשי מקצוע מעלה את הסיכוי שהמטופל יזכה לעזרה?
|
||||
|
||||
האבחון מאפשר **תכנון טיפול**, **מידע על הפרוגנוזה**, **תקשורת בין אנשי מקצוע** ו**הקלה ותמיכה במטופל**.
|
||||
|
||||
###תכנון טיפול
|
||||
### תכנון טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
###קבלת טיפול
|
||||
### קבלת טיפול
|
||||
רק *כשליש* מאלו שניתן לאבחן אצלם את קיומה של הפרעה נפשית מגיעים לטיפול! מדוע?
|
||||
|
||||
- היעדר זיהוי הבעיה (הפנמה לעומת החצנה)
|
||||
@@ -272,30 +272,30 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
קבלת התווית הזו של *מאובחן בX* היא חוויה לא פשוטה, שלא כל האנשים מוכנים להשלים עמה. עצם התווית מקשה לדבר בחופשיות עם האנשים בחיינו על ההפרעה הנפשית, ועל כך שאנו בטיפול. הפרעות מסוימות המאופיינות בהתנהגות מוזרה, כמו סכיזופרניה, או במטען חברתי עמוק במיוחד, כמו הפרעות אכילה ושימוש בחומרים, נושאות סטיגמה קשה במיוחד שקשה למטופל ולסביבה להכיל.
|
||||
|
||||
|
||||
##דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
התפיסה הרווחת קיום מדגישה את הקשר בין הגוף לנפש - בין השילוב לגורמים נפשיים וגורמים ביולוגיים. מצבים נפשיים קשים מסוגלים לתת אותות פיזיים מובהקים, ותנאים פיזיים הם בעלי השפעה מכרעת על הנפש.
|
||||
|
||||
###מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
### מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
המודל טוען שתנאים מולדים מסוימים משפיעים השפעה מכרעת על הנפש, שגלומה בדמות הלחץ שהוא חווה. בהינתן שני אנשים פגיעים גנטית לסכיזופרניה, האחד - שחווה לחץ - עלול לחלות בעוד שהאחר, שחווה פחות לחץ, יכול להתחמק מהמחלה.
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
|
||||
###אנימיזים
|
||||
### אנימיזים
|
||||
בעבר (ובמקומות מסוימים, עד היום), ההתייחסות לאבנורמליות הייתה כהשתלטות של דיבוק\רוח רעה\שד וכו', והטיפול היה בכל מיני טקסי גירוש.
|
||||
|
||||
###גורמים פיזיולוגיים
|
||||
### גורמים פיזיולוגיים
|
||||
ביוון העתיקה, קישרו לראשונה בין ההפרעות האבנורמליות לגורמים פיזיולוגיים. בנשים, תסמינים נפשיים יוחסו לרחם - שהניחו שהתנתק או לוקה באיזשהו אופן - ומכאן מגיעה היוונית *היסטריה*
|
||||
|
||||
> המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
|
||||
###גורמים פסיכולוגיים
|
||||
### גורמים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
####מסמריזם
|
||||
#### מסמריזם
|
||||
במאה ה18, פרנץ אנטון העלה את גישת ה'מסמריזם', שקשרה בין מיקומם של גופים שמימיים למצבים נפשיים מסוימים. ההפרעה יוחסה להפרעה בתנועה של נוזלים מגנטיים. מכאן ניסה אנטון לשחרר את הנוזל בשיטות שונות ומשונות[^10].
|
||||
|
||||
####היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
#### היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
ז'אן מרטין שרקו ניסה להבחין בין סימפטומים נוירולוגיים לסימפטומיים 'היסטריים' על ידי היפנוזה - למשל, התקפים פסאודו-אפילפטיים, שיתוק בזרוע, ושלל מצבים נוספים - מה קורה תחת ההיפנוזה?
|
||||
|
||||
ההיפנוזה היא מצב שהגוף שרוי ברגיעה עמוקה מאוד, ובכך מנטרלת את הגורם הפסיכולוגי במידה מסוימת.
|
||||
@@ -308,7 +308,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
[^10]: אנטון נחשב בעיניי רבים מתקופתו כשרלטן, שנסמך על אפקט הפצלבו (נכון שאתם נורא צמאים עכשיו שאתם חושבים על זה?)
|
||||
|
||||
###ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
### ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
ההתייחסות להפרעות אבנורמליות בעבר הייתה במונחים פוגעניים כמו *משוגע* ו*חולה נפש*, במיוחד לאנשים שתפיסת המציאות שלהם נפגעת. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהשליטה החזקה יותר של הדת בתקופות קדם, שייחסה למצבים כאלו גורם רוחני עוין. בהמשך, התייחסו לסובלים מהפרעות נפשיות כמו חיות - הם נכלאו בתנאים בלתי-הומניים, למשל באירופה ובארה"ב. היחס הזה הוצדק באופן מוחלט לאור התפיסה שאנשים הסובלים מההפרעות הם חסרי היגיון - ולכן הכוח והפחד יובילו לצייתנות גם בלי היגיון.
|
||||
|
||||
רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות.
|
||||
@@ -18,12 +18,12 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
בארה"ב, 1 מ10,000 איש מתאבדים - אך סביר מאוד להניח שזו הערכת חסר - לאור נסיבות מטושטשות, או בושה של המשפחה. זוהי הסיבה ה8-~9 הכי נפוצה למוות בעולם. יותר גברים מתאבדים מנשים, פי כמה - גם בעקבות גישה טובה יותר לנשק חם, וגם בעקבות נורמות חברתיות. בישראל הנתונים נמוכים בהרבה - 1 מ10,000 גברים, 1 מ40,000 נשים. ההתאבדות גובה את חייהם של כ450 ישראלים בשנה. גם המספרים האלו נמוכים כנראה מהמספרים האמיתיים - ההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים פי 2-4.
|
||||
|
||||
##ניסיונות אובדנות
|
||||
## ניסיונות אובדנות
|
||||
ישנם גם הרבה ניסיונות התאבדות - ב2014 בלבד נרשמו בישראל 6,488 ניסיונות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. אלו כנראה גם הערכות חסר - הרבה מהניסיונות משתבשים ומטויחים מבלי שאיש יודע.
|
||||
|
||||
ההתאבדות נפוצה בהרבה בקרב צעירים - לרוב בגילאי ה20 המוקדמים עד 44 בערך, והגיל הולך ויורד - כיום סביב ה18-24, והמספר בעלייה מתמדת. בקרב הצעירים בישראל, 17% מכלל מקרי המוות היו התאבדות - אחת הסיבות הנפוצות בגילאים אלה. עלייה באובדנות קשורה בעלייה בחשיפה למידה, שימוש בסמים, גישה לנשק. ישנה גם תופעה של הדבקה (contagion) - דיווח על מקרי התאבדות, במיוחד של מפורסמים, גוררים התאבדויות נוספות - לכן יש קווים מנחים לפי חוק כיצד לסקר אובדנות[^1].
|
||||
|
||||
##התאבדות בפועל
|
||||
## התאבדות בפועל
|
||||
בתקופות של עלייה באובדנות נשאלת השאלה - מה השתנה?
|
||||
|
||||
- חשיפה לאינטרנט - בעקבות בריונות, בריתות עם זרים וכדומה[^2]
|
||||
@@ -33,18 +33,18 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
בגיל מתקדם ישנה עלייה באובדנות - בעקבות עלייה בבדידות, באובדן ובכבוד העצמי. בחברות של כבוד עצמי וסטטוס, האובדנות בגילאים אלו עולה, לעומת חברות בהן המבוגרים מעורבים יותר בחיי היומיום שם יש ירידה.
|
||||
|
||||
> **50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.**
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.**
|
||||
|
||||
כ15% מהסובלים מדיכאון כרוני מתאבדים. ישנו קשר גם עם שאר הפרעות - עם PTSD, פסיכוזה, OCD, שימוש בחומרים, הפרעת אישיות גובליםת, אנורקסיה, נרוזה ועוד.
|
||||
|
||||
ההערכה היא ש90% מהמתאבדים או מהמנסים להתאבד לוקים בהפרעה פסיכופתולוגית כלשהי.
|
||||
|
||||
##התאבדות ומגדר
|
||||
## התאבדות ומגדר
|
||||
נשים מנסות להתאבד פי 3 יותר מגברים - בעקבות שיעורי דיכאון גבוהים יותר, וחוסר תקווה - אך רוב המתאבדים הם גברים - הם מצליחים פי 4[^3].
|
||||
|
||||
|
||||
##קבוצות בסיכון גבוה
|
||||
## קבוצות בסיכון גבוה
|
||||
|
||||
- רווקים, גרושים, פרודים, אלמנים
|
||||
|
||||
@@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##הנותרים מאחור
|
||||
## הנותרים מאחור
|
||||
ההשלכות קשות - המתאבדים מותירים מאחור בממוצע 6 קרובי משפחה. 1 מ62 מושפע ישירות מהתאבדות - מה שמתבטא באשם, בלבול, סטיגמה המובילה להיעדר תמיכה.
|
||||
|
||||
##מדוע אנשים מתאבדים?
|
||||
## מדוע אנשים מתאבדים?
|
||||
|
||||
- כאב בלתי נסבל (Shneidman)
|
||||
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
האובדנות משוערות כחציית הסבל לרף הבלתי נסבל - ברגע שנכבה הגרעין האחרון של תקווה (Shneidman). משערים כי היא נובעת מאובדן צורך או היבט בסיסי של האדם, כמו חלום או משמעות.
|
||||
|
||||
##תיאוריות בתחום האובדנות
|
||||
## תיאוריות בתחום האובדנות
|
||||
תחום האובדנות נחקר מאוד - בשל החשיבות, העניין, וחוסר הזמינות של המתאבדים (לא בדיוק אפשר לשאול אותם). הרבה מהנותרים מאחור מופתעים מהאובדנות, שנוחתת עליהם כרעם ביום בהיר - *ידעתי שזה גרוע אבל לא כל כך גרוע*, וכדומה. מהפתאומיות של אובדנות קשה מאוד למנוע אותה, ולכן תיאוריות שונות מנסות לגשר על הפער הזה - בין המחשבות על המוות והתלונות, שנפוצות בקרב כולם, להתאבדות בפועל - שנדירה בהרבה.
|
||||
|
||||
לעומת שניידמן, אורבך ועמ' סבורים כי האובדנות אינה תוצאה של כמות הכאב אלא הדרך בה מווסתים אותו, בעזרת מושג העצמי והערך העצמי (self-concept). הרי קשה מאוד לכמת כאב, בוודאי לרמה שיחצה סף מסוים. אבל מהו מושג העצמי? זהו מושג מורכב ומבני. הזהות שלנו מורכבת רכיבים רבים - התפקידים שלנו בחיים (אח, חבר, עובד...), היכולות שלנו, התכונות שלנו, ועוד היבטים רבים שכאלה, ששזורים אחד בשני. פגיעה באחד המרכיבים האלה היא קשה, אבל אם הזהות שלך מספיק מורכבת - משהו אחר יתפוס את המקום, והאדם יתאושש. מנגד, אם הזהות שלך בעיני רוחך פחות מורכבת - למשל, אתה תופס את עצמך בעיקר כבעל-עסק, פגיעה באחד ההיבטים האלה תרסק את הזהות העצמית - אם אתה בעל עסק והעסק שלך קורס, מה נשאר? כמות פחותה של היבטים תוביל למשקל גדול יותר על כל היבט.
|
||||
@@ -88,15 +88,15 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
1. פגיעות - האם האדם ניסה להתאבד בעבר? האם הוא מאוכלוסייה פגיעה? סובל מדיכאון או הפרעה אחרת?
|
||||
|
||||
> זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק.
|
||||
|
||||
2. גורמי דחק\לחץ - כשלונות, מצוקה חמורה, שינוי שלילי משמעותי
|
||||
|
||||
3. ממשות - האם המחשבות האובדניות תכופות? האם יש תוכנית? אמצעים קטלניים? האם יש צעדים מקדימים? גורם מונע?
|
||||
|
||||
|
||||
##פגיעה עצמית
|
||||
## פגיעה עצמית
|
||||
לא כל אדם שפוגע בעצמו הוא בעל כוונה קטלנית.
|
||||
|
||||
ישנה גם **פגיעה עצמית** - כאמצעי למטרה מסוימת - כמו להעביר לסביבה מסר, או לשם השחתה עצמית.
|
||||
@@ -109,8 +109,8 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
מטרה נוספת לפגיעה עצמית היא השחתה עצמית - פגיעה לא לשם תשומת לב, אלא לשם השחתת הגוף כאמצעי לויסות כאב נפשי. הפגיעה לרוב תהיה במקום נסתר, ובצורה עדינה יותר - כדי להסתיר מהסביבה. הפגיעה לשם השחתה עצמית היא עניין פרטי לגמרי.
|
||||
|
||||
> המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית.
|
||||
|
||||
לרוב, מהלך השחתה עצמית מתחיל מאירוע שלילי, ממשיך לתקופה דיסאסוציאטיבית (קהות רגשית, ניתוק מהעצמי, תחושה של צופה מבחוץ), פגיעה עצמית - ותחושת הקלה או אפילו התרוממות רוח (*זה עוזר לי להרגיש*, *הכל נעשה ממוקד, עוצמתי, חי*).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -10,14 +10,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
הפרעות אישיות הן תכונות אישיות שגולשות לכדי הפרעה. אז מתי נגדיר תכונת אישיות כ*הפרעה*? מה היא תכונת אישיות בכלל?
|
||||
|
||||
##תכונות אישיות
|
||||
## תכונות אישיות
|
||||
[תכונות אישיות](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות) הן דפוסים קבועים של אופן החוויה הרגשית והתפיסה את העצמי והסביבה, ואופן ההתקשרות עמם; דפוסים אלו באים לידי ביטוי בטווח רחב של הקשרים חברתיים ואישיים.
|
||||
לתכונות אישיות יש השלכות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות.
|
||||
|
||||
כיום בעולם הפסיכולוגיה נהוג יותר להתייחס ל*מצבי העצמי* - מעין תנאי התנהגות כאלה (אם יקרה ככה, אעשה כזה וכזה), אבל לרוב ישנם דפוסים שחוזרים על עצמם - כמו נטייה להתנתק, להתעצבן, אופטימיות או פסימיות, שהן תכונות האישיות.
|
||||
|
||||
|
||||
##הפרעות אישיות
|
||||
## הפרעות אישיות
|
||||
תכונת אישיות תסווג כהפרעה כשהיא:
|
||||
|
||||
- לא גמישה
|
||||
@@ -36,8 +36,8 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
- מצבור C - הפרעות אישיות חרדתיות
|
||||
לרבות הפרעת אישיות נמנעת, תלותית ואובססיבית-כפייתנית[^1]
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###המודל הטיפוסי-התפתחותי
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
### המודל הטיפוסי-התפתחותי
|
||||
הסברה היום היא שהפרעות אישיות קשורות בסביבה ובהורות לא מיטבית, המשחקות על נטייה מולדת. בתמצית, הפרעת אישיות קשורה [בטיב-התאמה]() לא טוב - חוסר התאמה בין צורכי הילד ליכולת ההורה. התפיסה הזו מבוססת על המודל הטיפוסי-התנהגותי של ג'ונסות, ועל גישת יחסי האובייקט של מרגרט מאהלר. כל טיפוס אישיות הוא תוצאה של עניין בסיסי קיומי מסוים שהיה בעל חשיבות מיוחדת בשלב מסוים של ההתפתחות -ה'משימה' של התינוק בכל שלב (כמו ביטחון, או סקרנות, וכדומה). כל דפוס התנהגות שנרכש נובע מהיותו פתרון של הפעוט לתסכולים מסוימים שנחוו בשלב התפתחותי מסוים (למשל - חוסר בביטחון נענה בהתנתקות רגשית, שמובילה להפרעת אישיות נמנעת).
|
||||
|
||||
יישום של התכונות האלה אינו בעיה כשלעצמו, אך כשהוא גולש לדבר נוקשה, שמיושם באופן מקיף, שמוביל לתסכול רב ומתמיד ונעשה קבוע ויציב - ניתן לסווג את הדפוס הזה כהפרעת אישיות.
|
||||
@@ -53,10 +53,10 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
- צורך בקשרים בינאישיים
|
||||
|
||||
> יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו
|
||||
|
||||
####דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות
|
||||
#### דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות
|
||||
|
||||
הפרעת אישיות סכיזואידית - **גריית יתר** (אור, רעש, מגע, התעללות) או **תת-גרייה** (חוסר עניין, דיכאון הורי, נטישה) המפריעות להתקשרות ראשונית בגיל 0-3 חודשים.
|
||||
|
||||
@@ -66,38 +66,38 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא *לא* לOCD - שנובעת מחרדה וחוסר שליטה - אלא מצב אישיותי קבוע שבו יש צורך מוגזם בשגרה, חוקים ושליטה.
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות גבולית
|
||||
### הפרעת אישיות גבולית
|
||||
הפרעת אישיות גבולית מושפעת מאוד מפוסט-טראומה מורכבת - cPTSD - אירוע טראומטי מתמשך בילדות המורכבת. זוהי הפרעה נפוצה יחסית - ונפוצה באופן דומה בין נשים לגברים, אם כי נשים מגיעות יותר לטיפול. ישנה גם השערה שנשים לוקות יותר בהפרעת אישיות גבולית, וגברים לוקים יותר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
|
||||
|
||||
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת ב**דפוס עיקש של חוסר יציבות במערכות יחסים, בדימוי עצמי וברגש**. ההפרעה מאופיינת בפזיזות, התקפי זעם וסערות רגשיות עזות. לרוב, ההפרעה תופיע בבגרות הצעירה, ונוכחת מעבר להקשרים רבים - בקרב חברים, בעבודה, בזוגיות, ולא רק בהקשר כזה או אחר. ההפרעה נקשרה לפגיעה עצמית ול[השחתה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#השחתה-עצמית).
|
||||
|
||||
####חרדת נטישה
|
||||
#### חרדת נטישה
|
||||
הלוקים בהפרעה זו רגישים מאוד לפרידה - גם עקב נסיבות חיצוניות רגילות - ויפרשנו את הנטישה הנתפסת כפגיעה בעצמי שלהם, שהם "רעםי". ישנו גם קושי גדול להיות לבד, ומאמצים נואשים להימנע מנטישה הקשורים גם בהשחתה עצמית ואפילו אובדנות.
|
||||
|
||||
####מערכות יחסים סוערות
|
||||
#### מערכות יחסים סוערות
|
||||
ההפרעה מאופיינת בדפוס של מערכות יחסים סוערות ובלתי-יציבות, שעוברות בין אידיאליזציה של האחר לבין דה-ווליואציה ("כששחור, שחור - כשלבן, לבן"). אנשים נתפסים כטוב מוחלט או כרע מוחלט, והתפיסה הזו מזגזגת לעיתים קרובות ובפתאומיות. אנשים הם מאוד טוב\רעים, כשמשהו נחשב לטוב הוא כל העולם הפנימי - חסרה ראייה מורכבת, במיוחד של העצמי ושל האחר. ישנו פיצול לפי הדרישות של המטפל\הקשר - אני אמיתי ואני מזויף\כוזב, ונוצר מעיין פיצול אישיותי. הטיפול בהפרעה הזו מתאגר במיוחד - המטופלים עוזבים בקושי הראשון ("אתה מטפל נוראי, איך עשית לי את זה"), והטיפול קשה רגשית למטפל - שלעיתים נתפס כאדם רע.
|
||||
|
||||
הטיפולים נסובים סביב פיתוח ראייה מורכבת יותר של אחרים ונקודת המבט שלהם (Theory of Mind), וויסות רגשי.
|
||||
|
||||
|
||||
####ערך עצמי לא יציב
|
||||
#### ערך עצמי לא יציב
|
||||
לסובלים מהפרעת אישיות יש דימוי עצמי לא יציב - הזהות, הערך העצמי, וה*אני* מזגזגים לעיתים קרובות - בין ערכים שונים, תפיסות שונות, ערך עצמי ("אני אדם טוב\אני אדם רע") וצורך קבוע באשרור מאחרים.
|
||||
|
||||
####פזיזות
|
||||
#### פזיזות
|
||||
הDSM דורש פזיזות מופרכת בשתי תחומים לפחות. הפזיזות היא מסוכנת, ופוגעת באדם בדרך כלשהי - בזבוזים, שכרות ושימוש בסמים, יחסי מין לא מוגנים, נהיגה פרועה[^2].
|
||||
|
||||
####אובדנות
|
||||
#### אובדנות
|
||||
בין 8-10% מהלוקים בהפרעת אישיות מתאבדים בפועל, ורבים מהם מפגינים התנהגות אובדנית או איומים אובדניים חוזרים. זאת לרוב בעקבות נטישה\דחייה נתפסות במערכות יחסים, שתגרור מצב דיסואצטיבי - מצב של נתק מהמציאות - שהסובלים מההפרעה ערים לו.
|
||||
|
||||
####חוסר יציבות רגשית
|
||||
#### חוסר יציבות רגשית
|
||||
תקופות עוצמתיות של רגש חזק - דיספוריה, פאניקה, יאוש - בין כמה שעות ועד כמה ימים. היעדר תקופות של יציבות רגשית, לצד תגובתיות קיצונית ללחצים בינאישיים. הסובלים מההפרעה סובלים גם מריקנות ומשעמום תכופים, מכעס אינטנסיבי ולא מותאם - בייחוד אם אדם נתפס כלא-אמפתי. דמויות מטפלות\בני-בנות זוג נחווים כנוטשים או אפאתיים. לעיתים, אחרי התקפות כאלה, יצופו תחושות עזות של אשמה ובושה.
|
||||
|
||||
####תסמינים פסיכותיים
|
||||
#### תסמינים פסיכותיים
|
||||
מחשבות רדיפה זמנית, תסמינים דיסוציאטיביים - תחושה שרואים הכל "מבחוץ", שצופים במציאות מהצד - שקשורות לחוויות של נטישה\דחייה.
|
||||
|
||||
[^2]: שימו לב לדמיון ל[מאניה-דפרסיה]()
|
||||
|
||||
####אטיולוגיה
|
||||
#### אטיולוגיה
|
||||
מונעת בעיקר מסיבות סביבתיות, וניכרת מגיל צעיר - ולא באירוע דרמטי מסוים. ההפרעה קשורה מאוד לטראומה, ובמיוחד טראומה מתמשכת או כזו שהייתה משולבת בתהליך ההתפתחות (complex trauma ע"פ הרמן) - דוגמת התעללות רגשית, פיזית, מינית.
|
||||
|
||||
ע"פ המודל הטיפוסי-התנהגותי, ההפרעה היא בהקשר לתהליך העצמאות - Separation-Individuation. הורה בלתי קשוב, חרד, או בלתי אמפתי עלול להגביל ולפגוע בשלב זה. דפוס של אהבה מותנית - שאהבת ההורים קשורה בתנאים מסוימים - משפיע במיוחד, וקשור בתלות שההפרעה מנכיחה בקשרים בינאישיים, וה"עצמי הכוזב".
|
||||
@@ -105,14 +105,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב בהפרעה: במיוחד סבב רמות גבוהות של רגש שלילי, קשיים בויסות\יציבות רגשית.
|
||||
|
||||
|
||||
####טיפול
|
||||
#####פסיכודינמי
|
||||
#### טיפול
|
||||
##### פסיכודינמי
|
||||
התערבויות שמנסות להוביל את המטופל לאינטגרציה, וניסיון להביא לתיפסת המטפל כאדם שלם.
|
||||
|
||||
#####טיפול דיאלקטי התנהגותי
|
||||
##### טיפול דיאלקטי התנהגותי
|
||||
חוזה טיפולי מאוד ברור - יש מדרג היררכי של חשיבות, במיוחד לאובדנות\פגיעה עצמית: אם הם נוכחים, עוצרים הכל ופותרים את זה. הטיפול שומר גם על המטפלים.
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות סכיזואידית
|
||||
### הפרעת אישיות סכיזואידית
|
||||
הפרעה זו כונתה בעבר *אוטיזם ינקותי* (Infantile Autism), בעקבות האדישות שהתינוק מפגין.
|
||||
|
||||
כיום אנו יודעים כי יונקים בכלל ותינוקות בפרט מוכוונים מאוד לקשר - ילדים מבדילים בין קול אמם לקול של נשים אחרות כבר בגיל שבוע, ואף יודעים לזהות, למשל, דברים שהוקראו להם בעודם ברחם. בגיל חודש התינוק מבחין בין הבעות פנים ורגשות, ומסגול לחקות אותן. כבר בגיל 3 חודשים, הוא יכול לסגת ולהפגין תגובה שלילית כאשר ההורה מפסיק להיות תגובתי (ניסוי הStill Face).
|
||||
@@ -131,7 +131,7 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
התוצאה של הכשלים האלה היא עולם שנתפס כקשה, חודרני וכאוב. הפתרון הסכיזואידי היא נסיגה מהעולם - *turning away*.
|
||||
|
||||
####תסמינים
|
||||
#### תסמינים
|
||||
|
||||
- העידר הנאה ממערכות יחסים
|
||||
כולל משפחתיות
|
||||
@@ -141,14 +141,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
- הנאה מעטה, אם בכלל, מפעילויות מאוד מסוימות
|
||||
|
||||
|
||||
####רמות תפקוד
|
||||
#### רמות תפקוד
|
||||
ברמות נמוכות, אנשים ללא קשרים חברתיים, נוטים להקשרים בודדים יותר (משמרות לילה). נוטים לאינטלקטואליזציה ולרוחניות על פני חיים קהילתיים.
|
||||
|
||||
####שכיחות
|
||||
#### שכיחות
|
||||
אנשים סכיזואידים ממעטים להגיע לטיפול, ואם כן - לרוב בהקשר משפחתי\זוגי.
|
||||
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות תלותית
|
||||
### הפרעת אישיות תלותית
|
||||
אחרי ההתקשרות הראשונית, יש קושי בעקביות וקביעות הקשר הזה. לעומת הסכיזואיד, שויתר על סיפוק צרכיו על ידי הסביבה, התלותי נאחז בכל הכח בתקווה הזו, גם אל מול אכזבות לפרקים (התקשרות נמנעת מול חרדה-נמנעת). הכשל הזה נוכח במיוחד בגיל 4-5 חודשים.
|
||||
|
||||
הסובלים מהפרעה זו חוו את "גן העדן האבוד" - תקופה חיובית ואוהבת - ומאז נותרים ברצייה חזקה אליה. הלוקים בהפרעה זו מאופיינים בתהנהגות תלותית וכנועה, בצורך מתמיד לאשרור, עצות ועזרה, קושי בקבלת החלטות, צורך בלקיחת אחריות על ידי אחרים, צורך מתמיד שאחר יטפל וידאג בי בכל מחיר. במקרי קיצון, האדם התלותי יישאר אפילו בקשר מתעלל - רק שיהיה קשר.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
**אנורקסיה נרווזה** ו**בולימיה נרווזה** הן שתי הפרעות האכילה הנפוצות ביותר, לצד PICA, אכילה נמנעת\מגבילה, הפרעת רומינציה[^1] והפרעת בולמוסי-אכילה.
|
||||
@@ -18,10 +18,10 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
|
||||
מילולית, *אנורקסיה* היא *אובדן תיאבון*.
|
||||
|
||||
> לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD.
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
שכיחות האנורקסיה באוכלוסייה יציבה, אך בעלייה דרמטית בקרב צעירים, לצד ירידה בגיל הממוצע.
|
||||
|
||||
@@ -36,26 +36,26 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים (אנורקסיה)
|
||||
## קריטריונים (אנורקסיה)
|
||||
|
||||
בDSM-IV היה גם קריטריון של *אמנוריאה* - הפרעה בוסת החודשי - שהוסרה בDSM-V.
|
||||
|
||||
###הגבלת צריכה קלורית
|
||||
### הגבלת צריכה קלורית
|
||||
|
||||
- קריטריון A: הגבלת צריכה קלורית המובילה למשקל נמוך או עלייה לא מספקת במשקל (בילדים\מתבגרים - ע"פ עקומת התפתחות[^1]).
|
||||
|
||||
###חשש מעלייה במשקל
|
||||
### חשש מעלייה במשקל
|
||||
|
||||
- קריטריון B: חשש רב מעלייה במשקל או התנהגות המחבלת בעלייה במשקל.
|
||||
|
||||
###הפרעה בחווית המשקל
|
||||
### הפרעה בחווית המשקל
|
||||
|
||||
- קריטריון C: הפרעה באופן חוויית המשקל או צורת הגוף, השפעה מוגזמת של משקל או צורת הגוף על ההערכה העצמית, או חוסר הכרה בחומרת המצב.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא להפרעה ב**תפיסה**, אלא הפרעה ב**שיפוט**.
|
||||
|
||||
|
||||
###חומרה
|
||||
### חומרה
|
||||
|
||||
חומרת האנורקסיה נקבעת לפי הBMI = kg/m^2^
|
||||
|
||||
@@ -71,7 +71,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##דמוגרפיה
|
||||
## דמוגרפיה
|
||||
|
||||
90-95% מהלוקות באנורקסיה - נשים.
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
ההתחלה קשורה לפעמים באירוע מלחיץ.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
האנורקסיה היא רדיפה אחרי רזון, אמונה שהגוף שמן. במקרים רבים היא מתחילה מ"להוריד כמה קילו", אולי קצת משקל עודף והערות ממכרים.
|
||||
לעיתים חלק מסוים בגוף נתפס כגדול מדי.
|
||||
@@ -97,7 +97,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
לעיתים, אנורקסיה תלווה בניסיונות ל"טיהור" - התעמלות, הקאה או שלשולים.
|
||||
|
||||
|
||||
##סוגים
|
||||
## סוגים
|
||||
|
||||
ישנם שני סוגי אנורקסיה:
|
||||
|
||||
@@ -109,17 +109,17 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
בשני הסוגים ישנו משטר קיצוני של התעמלות - אובססיבית, טקסית - שאי-קיומה מוביל לאשמה.
|
||||
|
||||
###סוג מגביל
|
||||
### סוג מגביל
|
||||
|
||||
הגבלת הצריכה הקורית דרך הפחתה בכמות והגבלה בסוגי מאכלים. לרוב התנהגויות נלוות כמו איטיות, חיתוך קפדני, הסתרה ואי-אכילה בפומבי. לעיתים מופיעות התנהגויות מדכאות-תיאבון כמו כדורי-דיאטה, משקאות לא משמינים, קפה ואפילו אמפטמינים.
|
||||
|
||||
רק בשלבים מתקדמים מופיעה *אנורקסיה* של ממש - אובדן תיאבון.
|
||||
|
||||
###בולמוס-טיהור
|
||||
### בולמוס-טיהור
|
||||
|
||||
מורכבת מ**בולמוס** - צריכה קלורית רבה בפרק זמן קצר מאוד, הרבה מעבר לנורמה - ו**טיהור** - הקאה יזומה[^4], משלשלים, חומרים משתנים ואפילו חוקן.
|
||||
|
||||
##פרוגנוזה
|
||||
## פרוגנוזה
|
||||
|
||||
אנורקסיה היא הפרעה עיקשת וקטלנית. מחקר שבחן מטופלות לאורך 21 שנה גילה כי -
|
||||
|
||||
@@ -160,10 +160,10 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
- הפרעות שינה.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
|
||||
|
||||
###ספרציה-אינדיוידוטציה
|
||||
### ספרציה-אינדיוידוטציה
|
||||
|
||||
על אף שזה לא כלול בקריטריונים הרשמיים, ישנן הפרעות סביב שליטה, זהות, וספרציה-אינדיווידואציה (נפרדות, עצמאות, אוטונומיה).
|
||||
|
||||
@@ -173,14 +173,15 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
יש האומרים שההגבלה הקלורית היא ניסיון להימנע משליטה שכזו כניסיון לגבש זהות עצמאית, לצד דחייה של הזנה שמגיעה עם תנאים - אי האכילה היא בין היתר *מרד* והפיכה ליותר מושלמת[^5]. במשחק הזה, ההורים *לא יכולים לנצח* - המטופלות לא ייכנעו לשליטה חיצונית.
|
||||
|
||||
###אשמת-קיום
|
||||
### אשמת-קיום
|
||||
|
||||
Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם הקיום הפסיכולוגי, רצון מסוים פשוט להיעלם. מילוי הצרכים של המטופלת בא על חשבון מישהו אחר - להיות על, או להפלות אח\אחות אחרים - ולכן הזנה (מילוי צרכים) נתפסת כלא-מוצדקת וכגורעת מהאחר. פסיכולוגיית עצמית (היינץ קוהוט) מהווה בסיס להבנת הפרעות אכילה - *הפחד לתפוס מקום* -
|
||||
|
||||
> האנורקטית לא מאמינה שאדם יהיה self-object עבורה, ולכן חוסמת את זה (ע"י להיות self-object עבור האחר, וכן שימוש בטקסים של אוכל כ-self-object)
|
||||
|
||||
> *פרופ' איתן בכר*
|
||||
|
||||
###בריחה מגדילה
|
||||
### בריחה מגדילה
|
||||
|
||||
זוהי הרחבה של ספרציה-אינדיוידואציה לא פתורה.
|
||||
|
||||
@@ -189,7 +190,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
בתי-אב עם מיניות מוגבלת או אסורה משחקות גם הן תפקיד - יש רצון להעלים סממנים מיניים, שהאנורקסיה משרתת היטב.
|
||||
|
||||
|
||||
###מימדים משפחתיים
|
||||
### מימדים משפחתיים
|
||||
|
||||
- משפחות מוצלחות, דורשניות, שמדגישות נראות חיצונית והרמוניה, ונמנעות מקונפליקטים
|
||||
|
||||
@@ -197,7 +198,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
- אימהות שחשות מעט תחשות שליטה וביטחון, ערך-עצמי נמוך, עיסוק חזק באופן שבו האחר תופסת אותן.
|
||||
|
||||
###מידמים חברתיים
|
||||
### מידמים חברתיים
|
||||
|
||||
במערב, לנשים רבות אידיאל הרזון חשוב יותר מבריאות - במיוחד במעמד הביניים והעליון, נקשר לאושר, הצלחה, ערך עצמי. דיאטה, שליטה ורזון נתפסים כאורח חיים לגיטימי ואף ורצוי.
|
||||
|
||||
@@ -223,19 +224,20 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
למרבה המזל, המגמה הזו מתהפכת לאט לאט (Franko et al, 2013; Luff & Grey, 2009).
|
||||
|
||||
####לעומת המציאות
|
||||
#### לעומת המציאות
|
||||
|
||||
הסטנדרטים החברתיים הולכים ומתרחקים מהשגה לאור אידיאל הול ומקצין ועלייה במשקל הממוצע לאור הזמינות ההולכת וגדלה של המזון. כלומר, הביולוגיה הופכת אותנו לגדולים יותר, והתרבות מבקשת אותנו קטנים יותר.
|
||||
|
||||
כל אדם ואדם נראה אחרת, בתבנית גנטית - יש אנשים גדולים יותר, ובצורות שלא תואמות את האידיאל - ובכל זאת, נלחמים בתבניות האלה עד כדי הרעבה.
|
||||
|
||||
> במדינות רבות, לרבות ישראל, מחוקקים *חוקי דוגמניות* - איסורים בהצגת דוגמנים ודוגמניות בתת-משקל, והצהרה מפורשת ולעיתים אפילו איסור מפורש במקרים של שימוש בתוכנות עריכה (פוטושופ).
|
||||
|
||||
> ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
אולם, החוקים האלו כנראה לא נאכפים בצורה יעילה, ואפילו כשכן - תוויות האזהרה לא מאוד יעילה בשינוי דפוסי חשיבה (כמו בסיגריות) (Ata, Thompson & Small, 2013).
|
||||
|
||||
####היבטים בן-תרבותיים
|
||||
#### היבטים בן-תרבותיים
|
||||
|
||||
מחקרים מסוימים מראים אחוזי הפרעות אכילה נמוכים יותר בתרבויות לא-מערביות שבהן פחות דגש על רזון.
|
||||
|
||||
@@ -259,35 +261,35 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
נראה כי החשש מהשמנה זה מה שתלוי-תרבות.
|
||||
|
||||
##בולימיה
|
||||
## בולימיה
|
||||
|
||||
בולימיה מאופיינת לעומת אנורקסיה בחוסר ויסות - אכילה מאוד מוגזמת לצד תגובה מאוד מוזמת, היזון מוגזם ולא יציב.
|
||||
|
||||
הבולמוסים מתרחשים לשם הרגעה ושיפור מצב הרוח - ההתנהגות לפיצוי מעלה את הערך העצמי ומווסתת אשמה.
|
||||
|
||||
###קריטריונים
|
||||
### קריטריונים
|
||||
|
||||
####תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה
|
||||
#### תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה
|
||||
|
||||
- קריטריון A: סבבים חוזרים של אכילה של כמות אוכל גדולה מהרגיל בזמן קצר מהרגיל, המלווה בתחושת חוסר שליטה.
|
||||
|
||||
####התנהגויות מפצות לא מתאימות
|
||||
#### התנהגויות מפצות לא מתאימות
|
||||
|
||||
- קריטריון B - התנהגויות כמו הקאה, שלשולים, התעמלות מוגזמת או צום.
|
||||
|
||||
####תדירות
|
||||
#### תדירות
|
||||
|
||||
- קריטריון C - לפחות פעם בשבוע למשך 3 חודשים (פחות מחמיר מהDSM-IV)
|
||||
|
||||
####קשר עם הערכה עצמית
|
||||
#### קשר עם הערכה עצמית
|
||||
|
||||
- קריטריון D - ההערכה העצמית תלויה באופן מוגזם במשקל או בצורת הגוף
|
||||
|
||||
####שלילת אנורקסיה
|
||||
#### שלילת אנורקסיה
|
||||
|
||||
- קריטריון E - אי-עמידה בקריטריונים לאנורקסיה.
|
||||
|
||||
####חומרה
|
||||
#### חומרה
|
||||
|
||||
- קלה – ממוצע של 1-3 התנהגויות פיצוי בשבוע
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
> [ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה)
|
||||
|
||||
**הפרעה בי-פולרית** (לשעבר *מאניה דפרסיה*) היא דיכאון דו-קוטבי, המתאפיין בתנועה בין שני קטבים קיצוניים - [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), ו*מאניה* (בין ש*היפר-מאנית*, או *היפו-מאנית*).
|
||||
|
||||
@@ -21,13 +21,13 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
לרוב, ישנה היסטוריה של תקופה דיכאנוית אחת לפחות. זו אינה חיונית לאבחנה בסוג I אבל כן בסוג II.
|
||||
|
||||
|
||||
##ציקלותימיה
|
||||
## ציקלותימיה
|
||||
במצב זה - Cyclothymic disorder - ישנן סדרה של תקופות היפומאניות ודיכאוניות שאינן עומדות בקריטריונים לתקופה דיכאונית, במשך שנתיים לפחות (שנה אחת אצל מתבגרים). במהלך תקופה זו, האדם סובל מהתסמינים לפחות מחצית מהזמן, ולא חווה חודשיים רצופים ללא תסמינים. הסף הזה נועד כדי לסנן סוגי אישיות - ישנם אנשים שמזגזגים באופן טבעי, אבל ניתן לתת אבחנה רק כשזה חוצה סף מסוים.
|
||||
|
||||
|
||||
##תקופה היפר-מאנית
|
||||
> המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1]
|
||||
{.success}
|
||||
## תקופה היפר-מאנית
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1]
|
||||
|
||||
**מאניה** היא תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, נרחב או ידידותי באופן מוגזם או רגזני, אשר הינו תמידי ואבנורמלי - ובמיוחד , **אנרגיה ופעילות מכוונת-מטרה מוגבהים באופן תמידי ואבנורמלי**.
|
||||
|
||||
@@ -40,12 +40,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא *הכיף*, אלא הפגיעה בשיפוט - וההשלכות[^4].
|
||||
|
||||
> אפיזודה מאנית היא לא *high*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
אפיזודה מאנית היא לא *high*
|
||||
|
||||
[^1]: וגם, טל חושבת, קאניה ווסט.
|
||||
|
||||
###קריטריונים
|
||||
### קריטריונים
|
||||
לפחות 3 תסמינים (4 במקרים דיספורים) לאורך התקופה באופן משמעותי:
|
||||
|
||||
- ערך עצמי מנופח
|
||||
@@ -65,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- מוסחות
|
||||
חוסר יכולת להישאר ממוקד במחשבה\פעולה אחת, וקושי לסנן החןוצה גרייה חיצונית לא-רלוונטית, הקשב מופנה בקלות יתרה מדי לגירויים לא חשובים. ישנו גם קושי בין הבחנה בין עיקר לטפל. המוסחות יכולה להיות מדווחת על ידי האדם עצמו או נצפית על ידי הקלינאי.
|
||||
|
||||
> קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר.
|
||||
|
||||
- פעילות יתר או עוררות פסיכומוטורית
|
||||
פעילות מוכוונת מטרה שנובעת משטף-רעיונות וגרנדיוזיות. מתבטא לרוב בתחום החברתי, לימודי, בעבודה וביחסי מין. מאופיינת באי-שקט גדול.
|
||||
@@ -75,8 +75,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- לקיחת חלק בפעילויות מהנות בעלות השלכות פוטנציאליות שליליות
|
||||
דוגמת השקעות כספים לא מחושבות, קניות, יחסי-מין פרועים, שתייה, עישון, סמים, נהיגה פרועה. עיקר הקושי הוא בזיהוי ההשלכות השליליות של הפעולות האלה, שמהנות לכולם גם מחוץ להתקף מאני.
|
||||
|
||||
> המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^5]: תסמין של מאנים, ו*ילדים בני שש - בדקתי*, אומרת טל.
|
||||
|
||||
|
||||
###רגזנות
|
||||
### רגזנות
|
||||
מאניה אינה תמיד אופורית; במקרים מסוימים, הרגזנות[^2] היא המאפיין העיקרי.
|
||||
הרגזנות מאופיינת בסף תסכול נמוך, לרוב עקב חוסר התאמה בקצב בינם לבין הסביבה[^3].
|
||||
|
||||
@@ -95,34 +95,34 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^2]: irritability
|
||||
[^3]: *רואים את הדמעות בעיניים*, אומרת טל
|
||||
|
||||
###תקופה היפו-מאנית
|
||||
### תקופה היפו-מאנית
|
||||
תקופה היפו-מאנית מאופיינת בתסמינים זהים, מלבד תקופה קצרה יותר לאבחון, ופגיעה אנושה פחות בחיי היומיום.
|
||||
|
||||
עדיין מדובר בשינוי בולט מההתנהגות הרגילה - ובעוד שהתקופה קלה יותר, **ההפרעה לאו דווקא קלה יותר**.
|
||||
|
||||
|
||||
##יצירתיות ומנהיגות
|
||||
## יצירתיות ומנהיגות
|
||||
תחושת המסוגלות והעוצמה, הפתיחות והמוטיבציה יכולות לסייע בהצלחה - אמנים ופוליטיקאים רבים לוקים, או סוברים שלקו, בהיפו-מאניה (ולעיתים נעלמים אחר כך לתקופת דיכאוניות).
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
שכיחות לאורך החיים היא בין אחוז לשלוש אחוז בארה"ב, ובערך כ1.4% בישראל - מתוכם 0.5% מסוג I, ובערך 0.6% מסוג II ו0.3% ציקלותימיה. אולם, ייתכן שמדובר בהערכת חסר - משום שמצב היפומאני קשה מאוד לאבחון, ומשום שייתכן כי הרבה מהמאובחנים בדיכאון מז'ורי לקו באפיזודה מאנית.
|
||||
|
||||
היחס בין גברים לנשים הוא בערך 1:1 - תופעה מעניינת.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
לרוב, התקף מתחיל בתקופה מאנית\היפומאנית או דיכואנית - אין חוקיות לגבי הדבר הראשון שהאדם יחווה. בכ2\3 מהמקרים, תקופה מאנית תלווה בדיכאון מיד לפני או מיד אחרי - לעיתים כתוצאה ישירה של ההשלכות של ההתקף המאני. ההתפרצות נוטה להיות פתאומית, לאורך כמה שעות עד כמה ימים, לרוב ללא טריגר מסוים - אנשים מהצד לרוב יזהו מיד שינוי פתאומי באדם.
|
||||
|
||||
ההפרעה בדרך כלל פורצת בצעירות - סביב גיל 20 - וב90% מהמקרים, לפני גיל 50. היא נוטה להישנות, וכל תקופה נמשכת כמה ימים עד כמה חודשים, בממוצע כ2-3 חודשים[^4].
|
||||
|
||||
בדרך כלל, ישנה החמרה ב10 השנים הראשונות, אך דעיכה ספונטנית אחרי כ20 שנה. אולם, קשה מאוד להחזיר את החיים למסלולם, גם אחרי דעיכת ההפרעה. הפרעה דו-קוטבית אינה מאופיינת בדעיכה קוגניטיבית לאורך זמן, כמו למשל בסכיזופרניה.
|
||||
|
||||
###לעומת דיכאון חד-קוטבי
|
||||
### לעומת דיכאון חד-קוטבי
|
||||
הקריטריונים לדיכאון מאני דומים מאוד לדיכאון חד קוטבי, אבל הוא נוטה להיות חמור יותר, לעלייה בתיאבון לעומת ירידה, להיפרסומניה לעומת אינסומניה, ויעילות גבוהה יותר של טיפול תרופתי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
תורשה משחקת תפקיד חשוב - הסיכוי בקרב בני משפחה גבוה פי 8-9. תאומים זהים בסיכון של 60% (לעומת 12% בתאומים לא זהים). גנטיקה מסבירה 80-90% מהשונות המוסברת בהתפתחות ההפרעה. דיכאון חד-קוטבי תורשתי יותר מדיכאון חד-קוטבי: מחקרים מראים על סיכון של 72% בקרב תאומים זהים לעומת 40% לדיכאון חד-קוטבי. ישנו גם בסיס גנטי משותף לדיכאון חד-קוטבי ודו-קוטבי - לאנשים עם דיכאון חד-קוטבי יש כנראה קרובי משפחה עם מאניה-דפרסיה, ולהיפך.
|
||||
|
||||
גם לבסיס סביבתי יש השפעה - הסיכוי של ילדים מאומצים במשפחה-ביפולרית ללקות בהפרעה גבוה יותר מהאוכלוסיה.
|
||||
@@ -138,12 +138,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
ההסברים האלו מתקשים להתמודד עם אפיזודות מעורבות - אותם מסבירה טוב יותר התיאוריה הפסיכואנליטית.
|
||||
|
||||
|
||||
###לעומת סכיזופרניה
|
||||
### לעומת סכיזופרניה
|
||||
ישנו דימיון תופעתי בין הפרעה ביפולרית וסכיזופרניה - חוסר יציבות במצב הרוח ובפסיכוזה. ישנם השערות היום שההפרעות חולקות בסיס גנטי משותף כלשהו, אך הממצאים לא אחידים - בתחומים כמו עיבוד גלוטומט ובחומר הלבן באיזורים מסוימים במוח[^5].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית
|
||||
### לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית
|
||||
האבחנה המבדלת בין מאניה-דפרסיה להפרעת אישיות נרקסיסטית (NPD) - הדומה למאניה-דפרסיה בתופעות - היא:
|
||||
- גרנדיוזיות *קבועה* (לעומת חולפת במאניה)
|
||||
- עיסוק בפנטזיות של הצלחה, כוח, יופי, גאונות
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- בסיס פסיכולוגי לעומת גנטי (תוצאה של היעדר שיקוף בילדות, חסך הורי)
|
||||
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
האטיולוגיה היא בעיקר ביולוגית, ולכן קו הטיפול הראשון הוא תרופתי - באמצעות ליתיום, המוביל לנסיגה מלאה או חלקית ב80% מהמקרים. אך לעיתים התסמינים עמידים, תופעות הלוואי חמורות - בחילה, נזק לכבד, ללב ולכליות - ומנת יתר עלולה להיות קטלנית[^6].
|
||||
טיפולים חדשים יותר מראים יעילות בינונית טובה, למשל Tegretol, Lamicita, Depakote
|
||||
|
||||
@@ -171,5 +171,5 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^5]: Lichtenstein et al. 2009 - מחקר משוודיה על 9 מיליון איש.
|
||||
[^6]: עם מנת-יתר של ליתיום אפשר להתעבד
|
||||
|
||||
##אובדנות
|
||||
## אובדנות
|
||||
אנשים הסובלים מההפרעה לוקים בשיעור התאבדות גבוה במיוחד - 15%. לרוב האובדנות היא בשלב המאני, משום שבשלב הדיכאוני המוטיבציה נמוכה מאוד לביצוע. סיום האפיזודה הדיכאונית, כשהמוטיבציה עולה ומצב הרוח ירוד, הוא הזמן המסוכן ביותר, כמו גם בסיום התקף מאני לאור ההרס וההשלכות של התקופה המאנית.
|
||||
@@ -8,9 +8,9 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##דיכאון חד-קוטבי
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## דיכאון חד-קוטבי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך.
|
||||
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות.
|
||||
|
||||
##תסמינים
|
||||
## תסמינים
|
||||
|
||||
> ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי)
|
||||
התסמינים נחלקים לארבע "משפחות"
|
||||
@@ -48,20 +48,20 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
לא כל התסמינים במשקל שווה: עצב ואנהדוניה הכרחיים, יחד עם ההשפעה השלילית על התפקוד, *או* מצוקה קלינית משמעותית - השאר לעיתים מופיעים ולעיתים לא. מכאן מגיעים מקרים של 'דיכאון מתפקד' - אדם המתפקד במלואו כלפי חוץ, אך עדיין סובל בדיכאון. התסמינים חייבים גם להיות שינוי לעומת המצב הרגיל.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
ברוב המקרים, דיכאון מופיע באופן פתאומי, בהחמרה מהירה לצד החלמה איטית.
|
||||
|
||||
לרוב, תקופה דיכאונית חולפת מעצמה גם ללא טיפול כעבור כ6 חודשים בממוצע. ובכל זאת, אנחנו רוצים לטפל כדי למנוע אובדנות, ולהקל על הסבל.
|
||||
|
||||
> למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר.
|
||||
|
||||
במיעוט המקרים - 10~20% - התסמינים מתמשכים לתקופה ארוכה - שנתיים או יותר.
|
||||
|
||||
לאחר תקופה דיכאונית, יש סיכוי משמעותי לחזרה של דיכאון בשלב כלשהו - מחקרים מעריכים בין 33-75%. השפעות סביבתיות משחקות כמובן תפקיד בסיכון לחזרה של תקופה דיכאונית. טיפול תרופתי מקטין את הסיכון לחזרה של הדיכאון, וטיפול פסיכולוגי נותן למטופל את הכלים לזהות את הדיכאון לפני שהוא מחמיר, ולהתמודד או לשוב לטיפול.
|
||||
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
### גורמי סיכון
|
||||
גורמי סיכון לתקופות דיכאוניות חוזרות:
|
||||
- המטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות בעבר
|
||||
- יש יותר אבחנות נוספות (קו מורבידיות עם הפרעות כמו חרדה, פוסט-טראומה, או הפרעות בריאותיות)
|
||||
@@ -70,11 +70,11 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
- אירועי חיים שליליים חמורים (אובדן, מחלה, עוני, אובדן, פגיעה מינית)
|
||||
- פסימיות (כתכונה אישיותית)
|
||||
|
||||
###תדירות
|
||||
### תדירות
|
||||
|
||||
לרוב, אנשים שחווים תקופות דיכאוניות חוזרות יסבלו מהן בערך אחת לשנתיים. אולם, ככל שהמטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות, הרווחים בין תקופה לתקופה מתקצרים.
|
||||
|
||||
###גורמי חוסן
|
||||
### גורמי חוסן
|
||||
גורמים המגנים מתקופות דיכאוניות כוללים:
|
||||
- תמיכה חברתית (בייחוד לאחר אירועים שליליים)
|
||||
- התקשרות בטוחה (במיוחד יחד עם PTSD)
|
||||
@@ -86,15 +86,15 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
- פחות מ3 ילדים בבית
|
||||
- מחויבות דתית\רוחנית משמעותית
|
||||
|
||||
###בין-תקופות
|
||||
### בין-תקופות
|
||||
בין תקופות דיכאוניות, יש אנשים שעדיין חווים תסמינים דיכאוניים - אך כאלו שעוצמתם אינם עולה לכדי דיכאון (מכונה גם דיכאון רזידואלי - שאריות).
|
||||
|
||||
###דיכאון ואובדנות
|
||||
### דיכאון ואובדנות
|
||||
דיכאון ואובדנות קשורים קשר חזק מאוד, שנובע בעיקר מאובדן התקווה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מציינים
|
||||
## מציינים
|
||||
ישנם אנשים העומדים בתנאים ומראים דפוסי תסמינים מסוימים משמעותיים, כמו:
|
||||
|
||||
- עם מאפיינים מלנכוליים
|
||||
@@ -122,16 +122,16 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
- עם מצוקה חרדתית
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
השכיחות של דיכאון עולה לצד העלייה באיכות החיים. אנשים שנולדו לאחר 1975 (אוי לא, זה גם אני) נתונים לסיכון גבוה פי עשר לסבול מדיכאון. פערים באיכות החיים לאורך זמן או במקומות שונים משפיעים גם הם על השכיחות הדיכאון: בעוד שאיכות החיים הכוללת בעלייה, איכות החיים של הפרט נמצאת בירידה.
|
||||
|
||||
> המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם")
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם")
|
||||
|
||||
- כמעט 2 מתוך עשרה אנשים יחוו תקופות דיכאוניות בחייהם.
|
||||
- 7% מהאנשים סובלים מדיכאון בשכיחות של 7%.
|
||||
|
||||
##גיל ההתחלה (onset)
|
||||
## גיל ההתחלה (onset)
|
||||
- התפרצות הדיכאון מתרחשת בממוצע מתחת לגיל 20 - והגיל הולך ויורד (לעומת 30 ב1960).
|
||||
- 7% מהמתבגרים מתחת לגיל 14
|
||||
- מתבגרים מבוגרים יותר - 15%-20%. נטייה לרעת נשים
|
||||
@@ -140,18 +140,18 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
(עוד דברים שלא הספקתי)
|
||||
|
||||
##דיכאון וטכנולוגיה
|
||||
## דיכאון וטכנולוגיה
|
||||
מחקרים עכשוויים קושרים בין מדיה חברתית לבין דיכאון.
|
||||
|
||||
##דיכאון ונשים
|
||||
## דיכאון ונשים
|
||||
מחקרים בקהילה (קרי: לא בטיפול) קובעים כי נשים לוקות פי שתיים בדיכאון מגברים. מדוע?
|
||||
|
||||
###הסברים ביולוגים
|
||||
### הסברים ביולוגים
|
||||
הרכב אנזימטי שונה, פגיעות גנטית ו\או פעילות הורמונלית. למשל, מעל 40% מהנשים חוות שינויים במצב הרוח בזמן הוסת. בין 2%-10% תחוונה תסמינים חמורים.
|
||||
|
||||
ישנה סבירה נוספת סביב גן מסוים, אשר אצל נשים יוצר נטיה לדיכאון, ואצל גברים להתמכרות בכלל ולאלכוהוליזם בפרט - שלו הם פגיעים בהרבה.
|
||||
|
||||
###הסברים סביבתיים
|
||||
### הסברים סביבתיים
|
||||
בקרב נשים, יש סוציאליזציה (חברות) של תגובתיות רגשית. הנורמה החברתית מתירנית יותר כלפי הבעת רגש וחווית הרגש אצל נשים לעומת גברים, שנוטים לאפיקים אחרים יותר כתוצאה. אצל נשים, הנורמה מכתיבה פאסיביות או חוסר אונים, ואצל גברים - תוקפנות וכוחנות[^9].
|
||||
|
||||
מעבר לכך, יש קשיים נוספים שחוות נשים - אפליה, חפצון[^10], הטרדה וכדומה. הקשיים הללו יוצרים מציאות קשה יותר עבור נשים, מה שמשפיע כמובן על הדיכאון.
|
||||
@@ -168,14 +168,14 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
[^9]: ישנה גם תיאוריה הגורסת כי, כאשר הן שומעות על דיכאון, נשים נוטות להזדהות יותר עם התסמינים בזכות החירות הרגשית - גברים לא ערים רגשית די הצורך כדי לזהות את הדיכאון.
|
||||
[^10]: מחקרם של Jeffrey, Adlis וכו' (94) בדק את ההשפעה של הפרעות אכילה בתרבויות מערביות ולא מערביות. בתרבויות הלא-מערביות, שבהן הפרעות אכילה הרבה פחות נפוצות, אחוזי הדיכאון בין גברים לנשים דומים בהרבה מבמערב.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
> הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
|
||||
|
||||
###גורמים ביולוגיים
|
||||
### גורמים ביולוגיים
|
||||
למרות התפקיד הסביבתי הבולט, הביולוגיה משחקת תפקיד נכבד (חלש~בינוני) בהתפתחות ושימור של דיכאון. כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה נוטה לדיכאון, אנו חשופים לסיכון גדול פי 2-5. הממצאים האלו עולים ממחקרי תאומים ומחקרי אימוץ: תאומים תואמים ב48% (זהים) - 42% (לא זהים) באחוזי דיכאון; קרובי משפחה ביולוגים בעלה סיכוי של פי 8 לעומת אימוץ.
|
||||
|
||||
התיאוריה הביולוגיות המרכזית קובעת את הסיבה סביב רמות חריגות של נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין, המרוכזים במערכת הלימבית שאחראית על ויסות רגשות. אולם, קשה לבדוק את התיאוריה הזו - קשה למדוד ירידה בזמינות הנוירוטרנסמיטרים לסינפסות, ממצאי דם ושתן אינם עקביים, ויעילותו של טיפול תרופתי לא מספקת לכינון סיבתיות[^11] - מה גם שאינו מיידי (שבועיים-שלושה) ואינו תמיד יעיל. בעקבות זאת, יש גם הסברים חלופיים סביב צמיחת קולטנים חדשים, או הגדלת הרגישות של קולטנים קיימים.
|
||||
@@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
שינויים ע"ג ציר הHPA נקשרו אף הם בדיכאון, כמו גם רמות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ. נוכחות ארוכת טווח של קורטיזול קשורה בשחיקה גופנית, וכך נוצר מעגל קסמים עם הדיכאון.
|
||||
|
||||
####אזורי מוח ודיכאון
|
||||
#### אזורי מוח ודיכאון
|
||||
דיכאון נקשר לעורות-יתר של האונה הימנית, שקשורה בחשיבה על רגש, ותת-עוררות של האונה השמאלית.
|
||||
|
||||
- הסובלים מדיכאון מפגינים רגש שלילי יותר כלפי תמונות שיוצגו לשדה הראייה השמאלי (האונה הימנית) לעומת הצד הנגדי. האפקט קיים אצל כולם, אבל חזק במיוחד אצל הסובלים מדיכאון.
|
||||
@@ -199,10 +199,10 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
[^11]: *אם הטלוויזיה שלי מקולקלת, ואני מביא לה מכה והיא עובדת שוב, זה לא אומר שהיא סובלת מהפרעת חוסר-מכות*.
|
||||
|
||||
###גורמים פסיכו-סוציאלים
|
||||
### גורמים פסיכו-סוציאלים
|
||||
למרות הנאמר קודם, הגורם הביולוגי אינו ההיבט המרכזי בדיכאון. תפקיד גדול יותר משחקים גורמים כמו:
|
||||
|
||||
####התקשרות
|
||||
#### התקשרות
|
||||
בשנות ה40-50 החלה להיחקר (רנה ספיץ) ההיקשרות בין תינוקות ופעוטות לדמות המטפלת. פרידה מהאם בגיל 6-18 הובילה לדיכאון *אנקליטי*[^12] (ספיץ, 1946). דיכאון כזה פוגע בתגובתיות, מוביל לאפאטיות וחוסר אנרגיה, אובדן משקל ואף מחלות ומוות. משך הפרידה משחק תפקיד מרכזי בהתאוששות: עזיבה ארוכה עלולה להוביל לאפקט בלתי-הפיך.
|
||||
|
||||
Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנימי (IWW), בעקבות החוויות המוקדמות. זוהי סכמת ההתקשרות - ייצוגים שמנחים את האינטרקציות הבינאישיות לאורך החיים. התקשרות בטוחה נקשרה בתחושת שליטה (Agency) בחיים; התקשרות חרדה נקשרה בבחינה מתמדת של התנהגותם ומצב רוחם של אחרים; התקשרות נמנעת נקשרה בהתבודדות, הימנעות וויתור.
|
||||
@@ -211,20 +211,20 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
|
||||
סוג ההתקשרות נקשר גם בסוגי ההפרעות שעלולים לסבול מהם בהמשך החיים (חרדה לעומת דיכאון). התקשרות בטוחה היא כנראה גורם מגן מהתפתחות של דיכאון, חרדה, והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
|
||||
|
||||
|
||||
[^12]: מלשון *להיתמך* בלטינית - דיכאון הקשור סביב הדמות המטפלת.
|
||||
|
||||
####גורמים בהמשך החיים
|
||||
#### גורמים בהמשך החיים
|
||||
**אירועי חיים מלחיצים** הם גורם מוביל בהתפתחות דיכאון (לא ייאמן, נכון?). אירועים נקודתיים בעלי השפעה גבוהה יותר מאירועים כרוניים - ובמיוחד אירועים הקשורים באובדן (אדם, מערכת יחסים, עבודה, בריאות).
|
||||
|
||||
כמובן, אנשים שנוטים מלכתחילה לדיכאון נוטים לפרש אירועי חיים בצורה שלילית יותר - ישנה אינטרקציה בין הגורמים הביולוגיים לגורמים הסביבתיים. בעקבות זאת, ישנם מחקרים המנסים להעריך אירועי חיים באופן אובייקטיבי, כמו באמצעות ריבוי שופטים חיצוניים.
|
||||
|
||||
מחקרים מראים כי 70% מהלוקים בדיכאון בפעם הראשונה (first onset) חוו לאחרונה אירוע שלילי משמעותי. אולם, חלק מן הקשר מוסבר ע"י סיבתיות הפוכה: עצם הדיכאון מוביל לאירועי חיים שליליים.
|
||||
|
||||
#####מודל הדיאתזה-לחץ
|
||||
##### מודל הדיאתזה-לחץ
|
||||
ישנם כמובן גם אנשים החווים אירוע שלילי, אך לא מפתחים דיכאון. מה מבדיל אותם מן הכלל? מודל הדיאתזה-לחץ מנסה לעמוד על טיב הקשר. המודל מראה כי הגורמים הבאים משחקים תפקיד:
|
||||
|
||||
- אישיות
|
||||
@@ -234,7 +234,7 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
- רגשיות שלילית (פרשנות שלילית לרגשות)
|
||||
- גורמים משפחתים-סביבתיים (כאוס, קונפליקט, פסיכופתולוגיה של ההורים, התעללות, דחייה וכו')
|
||||
|
||||
###הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
### הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוסי חשיבה משפיעים על מצב הרוב. בק קבע 3 מנגנונים קוגניטיביים:
|
||||
|
||||
- סכימות דפרסוגניות
|
||||
@@ -249,38 +249,38 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
מחקרים על התיאוריה של בק מראים שהסובלים מדיכאון אכן שליליים יותר בחשיבותם, בייחוד על העצמי, וגם על העולם והעתיד - ובייחוד בעת תקופות של התפרצות דיכאונית.
|
||||
|
||||
####למידת חוסר אונים
|
||||
#### למידת חוסר אונים
|
||||
ישנו גם קשר בין למידת חוסר אונים לדיכאון. כאשר אנו חווים אירוע בלתי נשלט, אנו נוטים להיכנס לדיכאון - עם כל ההשלכות הפיזיות שנובעות מכך. מחקרים מאוחרים יותר מדגימים גם את ההיפך: אנשים שמתייחסים בתוך-תוכם לאירועים כאלו כנשלטים, בכך שגומלים בליבם החלטה כזו או אחרת כמו קבלת האירוע, סובלים מאירועים אלו פחות.
|
||||
|
||||
למידת חוסר אונים מתבטאת לעיתים בחוסר אונים נרכש - ייחוס סיבות לאירועים שליליים בלתי-נשלטים. סיבות כוללניות (*אני טיפש מאוד כל הימים*) מובילות יותר לדיכאון מסיבות מסוימות (*אני טיפש מאוד בסטטיסטיקה*), וסיבות יציבות מובילות יותר לדיכאון (*החיים בזבל*) מסיבות משתנות (*היום הוא יום זבל*).
|
||||
|
||||
#####חוסר תקווה
|
||||
##### חוסר תקווה
|
||||
תיאוריות עכשוויות מדגישים לא את חוסר האונים, אלא את חוסר התקווה: הציפייה שלא משנה מה אעשה, הוא לא ישנה. חוסר התקווה מוביל לפגיעה במוטיבציה, לסבילות - ולמתאם גבוה אף יותר מחוסר אונים עם דיכאון.
|
||||
|
||||
####רומינציה
|
||||
#### רומינציה
|
||||
הרומינציה היא כמו העלאת גירה - *לאכול לעצמך את הראש במחשבות* - מחשבה טורדנית ובלתי-פוסקת בנושאים שליליים, לעיתים חסרי פשר (*למה אני ככה?*, *מתי זה ישתפר?*). החשיבה הזו לטווח אינה מקדמת לקראת פתרון, ורק גוררת אותנו מטה לעומק הדיכאון. להיות לחוץ ל2-3 דקות מסייע בקבלת פתרון יעילה; להיות לחוץ לימים שלמים על אותו הדבר רק מעצים את הדיכאון.
|
||||
|
||||
הרומינציה טרודה לרוב בתסמינים ובגורמים הנקשרים אליהם, בניגוד להתמקדות בפתרון הבעיה. הרומינציה קשורה משני הצדדים לדיכאון: אנשים דיכאוניים עוסקים בה יותר, ואנשים העוסקים בה יותר מפתחים יותר דיכאון.
|
||||
|
||||
|
||||
###כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
|
||||
### כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
|
||||
התפיסה הפופולרית בחברה היא שדיכאון מאופיין בעיקר בעצב, אך לא כך הדבר. דיכאון קשור גם בעצבנות (irritabilty), בייחוד בקרב מתבגרים, ובהתפרצויות זעם - כ40% מהמאובחנים סובלים מהן.
|
||||
|
||||
|
||||
####כעס
|
||||
#####המודל המלנכולי של פרויד
|
||||
#### כעס
|
||||
##### המודל המלנכולי של פרויד
|
||||
הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל.
|
||||
|
||||
פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני.
|
||||
|
||||
המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
|
||||
פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
|
||||
|
||||
#####תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
##### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו.
|
||||
|
||||
למשל, מלאני קליין, שהגתה את תיאוריית יחסי האובייקט, המורכבת מעמדה דיכאונית ועמדה סכיזופאראנואידית. העמדה הזו גורסת כי, בתחילת החיים, תינוקות לא יכולים להחיל את קיומם של טוב ורע באותו האובייקט, ומגיבים בתוקפנות לכל חפיפה שכזו (זוהי *העמדה הדיכאונית*), תוקפנות שהם חוששים שתהרוס את האובייקט האהוב (אני אכעס על אמא והיא תלך, לנצח, אוי לא). החשש הזה גורר תחושות אשמה, חרטה, עצבות וייאוש עמוקות.
|
||||
@@ -289,24 +289,24 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
משמע, היכן שפרויד יגיד שדיכאון הוא הפניה של כעס כלפי העצמי, קליין תגיד שהוא ההשלכות של הרס אובייקט אהוב בתוקפנות מולדת.
|
||||
|
||||
####ביקורת עצמית
|
||||
#### ביקורת עצמית
|
||||
ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן.
|
||||
|
||||
תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991). היעדר הביטוי הזה גורר איתו, כמובן, דיכאון.
|
||||
|
||||
ישנה גם *הגישה החוויתית*, דוגמת EFT - Emotion-focused-therapy, שמבדילה בין רגשות ראשוניים לשניוניים. לפי הגישה הזו, גברים וטיפוסים אסרטיביים יותר נוטים למסך עצב בכעס - בעקבות התנייה חברתית נגד פגיעות. מנגד, נשים וטיפוסים קורבניים יותר נוטים יותר לעצב, בעקבות התנייה חברתית כנגד כעס (Greenberg & Safran, 1987).
|
||||
|
||||
> ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
|
||||
תיאוריות כאלו קובעות כי הכחשת חוויה רגשית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית. חוסר יכולת להשתמש באסטרטגיות התמודדות נקשר קשר הדוק לדיכאון (Gilbert, Gilbert & Irons, 2004).
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
הטיפול בדיכאון מקצר את משך התקופה הדכאונית הנוכחית וגם דוחה את הופעת התקופה הבאה.
|
||||
|
||||
מתוך אינספור טיפולים שנחקרו לדיכאון, הטיפולים הבאים זכו לתמיכה מחקרית:
|
||||
|
||||
###טיפול קוגניטיבי (CBT)
|
||||
### טיפול קוגניטיבי (CBT)
|
||||
טיפול Cognitive Behvaiour Therapy טרוד בזיהוי ותיקון שיטתי של כשלי חשיבה דיכאוניים. CBT מנסה לקחת מחשבות לא-הגיונית (כמו: אני כישלון מוחלט תמיד), לקרקע אותן (תראה, כל האנשים האלה גם נכשלו בדבר הזה), ולסווג אותן מחדש באופן יעיל יותר (אולי הדבר הזה פשוט קשה, ושווה לנסות את זה בכל זאת; אולי זה קשה רק עכשיו, וישתפר אחר כך). הטיפול הקוגניטיבי תוקף מחשבות הרות-אסון אוטומטיות, והיבטים של האשמה עצמית.
|
||||
|
||||
| אירוע | פרשנות | רגש | תגובה |
|
||||
@@ -321,14 +321,14 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
3. אם אני עושה טעות, זה משום שאני חסר יכולת
|
||||
4. עוד שלושה שלא הספקתי
|
||||
|
||||
> CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות!
|
||||
|
||||
הטיפולים נוטים להיות קצרים יותר (~15 פגישות). CBT מערב גם **הפעלה התנהגותית** (Behavioral Activation) - תהליך פעיל של החזרת האדם לשגרת החיים שלו תוך יישום ההתנהגויות החדשות.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפול פסיכודינאמי
|
||||
### טיפול פסיכודינאמי
|
||||
טיפולים פסיכודינאמיים מתמקדים במערכות יחסים, באישיות, בעימותים בלתי-מודעים ובמנגנוני הגנה, מתוך אמונה שהעבר משליך השלכה מהותית על המצב הרגשי בהווה. הטיפול נסוב סביב **העברה** - השלכת הרגשות והציפיות כלפי המטפלים העיקריים של האדם כלפי המטפל\ת. הקשר בין המטפל\מטופל הוא המנגנון סביבו מבינים דברים.
|
||||
|
||||
המסגרת הכללית היא:
|
||||
@@ -338,7 +338,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
4. זרמים דינאמיים כאלו ואחרים (קלייניאנים, ויניקוטיאנים, וכו').
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפולים פרמקולוגיים
|
||||
### טיפולים פרמקולוגיים
|
||||
|
||||
יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי.
|
||||
|
||||
@@ -347,7 +347,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
הטיפולים התרופתיים פועלות כדי להאט את שני התהליכים האלה, ולהשאיר את הנוירוטרנסמיטורים יותר זמן בסינפסה.
|
||||
|
||||
####סוגים
|
||||
#### סוגים
|
||||
|
||||
- Tryciclic Antidepressants - TCA
|
||||
חוסמות שפיגה חוזרת של נוראפירין וסרוטונין
|
||||
@@ -363,7 +363,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
ככלל, זהות התרופה נקבעת ע"פ תופעול הלוואי - שנוטות להתחיל חזק ולהתאזן אחר כך (אם כי לא תמיד). אלו הטיפולים הכי יעילים, אבל 30-40% כנראה נובעים מפלצבו. SSRI נקשרו גם למאניה (ולכן לא ניתנות לאנשים עם נטייה גנטית). לאחר שמפסיקים את הטיפול, עלולה להיות הישנות של דיכאון עד שהמצב מתאזן.
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפולים נוספים
|
||||
### טיפולים נוספים
|
||||
- IPT (Interpersonal Therapy)
|
||||
טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית.
|
||||
|
||||
@@ -392,10 +392,10 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
למשל, ישנם ניסויים חדשניים בטיפולים עם חומרים משני תודעה (במיוחד קטמין, פטריות).
|
||||
|
||||
|
||||
> שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות
|
||||
|
||||
###יעילות הטיפול
|
||||
### יעילות הטיפול
|
||||
התחום שנוי במחלוקת מתמדת, ויש לו השלכות כלכליות נרחבות. ישנם מאות מחקרים של השוואות יעילות בין טיפולים שונים.
|
||||
|
||||
בין 60-75% יחוו איזשהו שיפור לאחר טיפול (לעומת 30-50% בפלסבו). התרופות מהירות יותר, אך תוך 3-4 חודשים הטיפול הפסיכולוגי נוטה להשוות. בדיכאון חמור, השיפור מהיר בהרבה ב80-90% מהמקרים, אך ישנה הישנות גבוהה. כאן יש לטיפול הפסיכולוגי יתרון - ישנה הישנות נמוכה יותר.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**הפרעת דחק פוסט-טראומטית** (PTSD) מאופיינת בפחד, ולכן סווגה עד הDSM-V כהפרעת פאניקה, אך כיום נכללת בפרק משלה.
|
||||
|
||||
@@ -18,8 +18,8 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
|
||||
המפתח לPTSD הוא *טראומה*. אבל מה זה *טראומה*? המושג נזרק בחופשיות. טראומה היא **אירוע מסכן חיים או שלמות פיזית**. הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא תוצאה של חוויית אירוע טראומטי, שמסכן אותנו או אדם אהוב.
|
||||
|
||||
> **צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה.
|
||||
|
||||
טראומה קשורה בפרשנות פרטנית - בתחושה של סכנה, חוסר שליטה וחוסר אונים.
|
||||
|
||||
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי לטראומה יש השלכות פסיכולוגיות נרחבות - אבל להכרה בכך והסיווג כהפרעה יש השללכות חברתיות נרחבות.
|
||||
|
||||
|
||||
##היסטוריה
|
||||
## היסטוריה
|
||||
ההכרה בין טראומה למצב נפשי אינה ברורה מאליה. הראשון שחקר אותה היה שרקו (Charcot) עד 1880, שסיווג את המצב הנפשי (שכונה אז **היסטריה** - שיתוק שרירים\עיוורון, אובדן תחושה, התקפים דמויי-אפילפטיים ושכחה) כתוצאה של טראומה. ההפרעה יוחסה לנשים, ולכל מיני גורמים עמומים (תזוזה של הרחם, מזג ותהליכים הורמונליים). האבחנה של שרקו נתנה תוקף לנשים ולסבל שלהן - את לא סתם *היסטרית*, את מתמודדת עם משהו שעברת. הוא סיווג את החולים כסובלים, ולא כ*מתחלים*[^1] (*malingering*).
|
||||
|
||||
פרויד וברויר בוינה וז'נה בצרפת הרחיבו את התפיסה הזו באיזור 1890. הם החלו לסווג את ה*היסטריה* כתגובה רגשית בלתי-נסבלת לטראומה המשנה את מצב התודעה ומעוררת תסמינים היסטריים.
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי
|
||||
|
||||
השיח עדיין מתקיים היום - האם *כולם* פגיעים לPTSD במידה ושווה? האם כל אחד יפתח PTSD תחת לחץ חריף?
|
||||
|
||||
###*היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
### *היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
|
||||
שרקו קישר בין היסטריה לטראומה, ופרויד דייק את הקישור הזה ל*טראומה מינית*, באופן מסוים. פרויד לא חשב ככה בהתחלה -
|
||||
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
פרויד זכה לזלזול, התעלמות וביטול של התיאוריה שלו. שכיחות ההיסטריה (בקרב המעמד הבורגני של וינה) משמעותה שלתיאוריה השלכות מרחיקות לכת על שכיחות ההתעללות המינית בילדות. העמיתים של פרויד לא יכלו לקבל את זה, ופרויד חזר בו אחרי שנה - וזנח את העיסוק בזה. מכאן הגיעה התיאוריה המאוחרת יותר של פרויד - *תיאוריית המיניות הילדית* - שזנחה את הדגש על טראומה. הכיוון הזה - הפסיכואנליטי - הוא הסוס המנצח של פרויד, וזה שהותיר אחריו הכי הרבה ממשיכים. *זה לא מה שקרה לך - זה אתה*.
|
||||
|
||||
###טראומה ומלחמה
|
||||
### טראומה ומלחמה
|
||||
אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכפה על כולם העיסוק בטראומה, בעקבות החוויות הקשות מנשוא של החיילים - המלחמה אופיינה בלוחמת שוחות, שהובילה לחוויות מאוד קשות - לכמויות אדירות של מוות, מומים, זיהום ומחלות - ומיליוני החיילים שחזרו מהחזית חזרו לחברה מפורקים לגמרי. הם התאפיינו בבכי בלתי-נשלט, שיתוק, כעס, עצבנות, דיסוציאציה וכו'.
|
||||
|
||||
בבריטניה, 40% מהנפגעים הוגדרו כנפגעים נפשיים - סובלים מ*Mental breakdown*. במלחמת העולם השנייה, בארה"ב, המלחמה סיווגה 10% מהנפגעים כסובלים מ[*Shell Shock*](https://en.wikipedia.org/wiki/Shell_shock). במחלמת וייאטנאם ומלחמת המפרץ כבר הייתה אבחנה של PTSD, שלקו בה 15-20% מהחיילים.
|
||||
@@ -67,10 +67,10 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
בישראל של אחרי השואה גם הכירו בתסמינים של החוויות הקשות ([Etinger, 1961]()), שסיווגו את התסמינית כ*KZ syndrome*. גם כאן, האירוע נתפס בהתחלה כדבר מסוים, ולא כתופעה כוללת - במיוחד לאור הטבע המורכב מאוד של השואה, והשילוב של היבטים רפואיים (הרעבה, חבלות ראש...).
|
||||
|
||||
###אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
### אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
בשנות ה70, פמיניסטיות העלו למודעות את נושא האונס והאלימות המינית כלפי נשים, ועל הקשר שלהם לטראומה - ב1980 בוצע מחקר רציני ראשון על ידי Diana Russell. הממצאים היו מזעזעים; בכל שנה לפחות, בארה"ב, לפחות 100,000 נשים מתלוננות על אונס - וההערכה היא שישנן 700,000 נשים נוספות שלא מתלוננות. מעל 900 נשים רואיינו לגבי חוויות אלימות ביתית וניצול מיני. 25% דיווחו שנאנסו לפחות פעם אחת. שליש דיווחו על ניצול מיני בילדות. במחקרי המשך הלכו לבתי החולים לבדוק נשים שהגיעו אחרי אונס, ובדקו את התסמינים שלהן - בעיות שינה, עוררות יתר, תסמינים דיסוציאטיבים.
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
השילוב של כל הגורמים האלו - פרויד, מלחמה, שואה ואלימות מינית - כוננו את ההפרעה. בDSM-III (1980) ואילך, PTSD כלולה כהפרעה מן המניין - אך האבחנה משתנה בכל גרסא.
|
||||
|
||||
בDSM-III היא הוגדרה כתוצאה של -
|
||||
@@ -91,8 +91,8 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
מצד אחד, ויתרו על החלק הסובייקטיבי - יש כאלו שחווים טראומה ולא מגיבים בחריפות מיד. כמו כן, נוספה טראומה עקיפה (3) וחשיפה חוזרת ונשנית (4) - כמו כבאים, שוטרים, פרמדיקים. מצד שני, סיננו החוצה את העניין של התקשורת, אלא אם היא במסגרת התפקיד[^5].
|
||||
|
||||
> תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד.
|
||||
|
||||
PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה או עדות של אירוע טראומטי**. כאמור, הפרעות שקשורות באירועי עקה וטראומה הן ההפרעות היחידות בDSM הכוללות אטיולוגיה[^3].
|
||||
|
||||
@@ -106,28 +106,28 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
- מוות פתאומי של אדם אהוב
|
||||
- טראומה רפואית
|
||||
|
||||
> הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג.
|
||||
|
||||
|
||||
##קטגוריות של תסמינים
|
||||
## קטגוריות של תסמינים
|
||||
|
||||
עד כה, דיברנו על קריטריון (A[^6]) - **חוויה של אירוע טראומטי**. מעבר לכך, ישנם מספר קבוצות של תסמינים.
|
||||
|
||||
###חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
### חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
אלו הם תסמיני B - לרבות -
|
||||
|
||||
- B1
|
||||
|
||||
> Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker)
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker)
|
||||
|
||||
החודרנות מקשה על נוכחות ברגע ותפקוד תקין, ומתבטאת אצל ילדים גם במשחק.
|
||||
|
||||
- B2
|
||||
|
||||
> Reccurrent distressing dreams of the event
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
Reccurrent distressing dreams of the event
|
||||
|
||||
אצל ילדים (במיוחד ילדים קטנים, שלא יכולים לדווח), יש ביטוי גם בביעותי לילה.
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
דופק גבוה, הזעה, עוררות פיזיולוגית בסממנים של האירוע (רמזים חיצוניים) או עוררות מינית (רמז פנימי) - רעש של מסוק בקרב הלומי קרב, השפה הגרמנית בקרב שורדי השואה, וכדומה.
|
||||
|
||||
###הימנעות
|
||||
### הימנעות
|
||||
אלו הם תסמיני C -
|
||||
|
||||
- C1
|
||||
@@ -166,7 +166,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
אחד מהם מספיק, אבל הם לרוב מופיעים יחד. כמו שדיברנו בהפרעות אחרות, ההימנעות מעצימה את החרדה. ההפרדה היא בין פנימי וחיצוני - C1 לעומת C2.
|
||||
|
||||
|
||||
###שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
### שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
אלו קריטריוני D - *שתיים או יותר* מתוך:
|
||||
|
||||
- D1
|
||||
@@ -204,7 +204,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
זהו ההופכי של D5 - קושי בולט בחוויית רגשות חיוביים.
|
||||
|
||||
###שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
### שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
תסמיני E - שניים או יותר מתוך:
|
||||
|
||||
- E1
|
||||
@@ -238,21 +238,21 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
קשיי הירדמות, שינה לא רציפה, שינה באיכות נמוכה
|
||||
|
||||
|
||||
###קריטריונים נוספים
|
||||
####משך
|
||||
### קריטריונים נוספים
|
||||
#### משך
|
||||
זהו קריטריון F - הופעה של התסמינים במשך חודש לפחות.
|
||||
|
||||
לפני כן יש הפרעה אחרת - *Acute stress disorder* - תגובה נורמטיבית ונפוצה יותר לטראומה, לאחריה הרבה מהתסמינים האלה מופיעים. התסמינים עצמם לרוב נורמטיביים - ההימשכות הכרונית שלהם היא שמכתירה אותם כPTSD.
|
||||
|
||||
####מצוקה
|
||||
#### מצוקה
|
||||
G - מצוקה קלינית משמעותית ו\או פגיעה בתפקוד
|
||||
|
||||
####שלילת גורמים נוספים
|
||||
#### שלילת גורמים נוספים
|
||||
|
||||
H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
על פי הDSM-IV, PTSD הוא בעל שכיחות חיים (כל מי שסבל במהלך חייו) של 6.8% בארה"ב[^7].
|
||||
|
||||
גברים: 3.6%, נשים - 9.7%, לפי DSM-IV.
|
||||
@@ -265,7 +265,7 @@ H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
אבל, יש ממצאים סותרים - קשה לדעת מה האמת.
|
||||
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
יש כמה מופעי PTSD:
|
||||
|
||||
@@ -282,7 +282,7 @@ PTSD מתמשך - 3 חודשים או יותר לאחר הטראומה
|
||||
|
||||
PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו הוא רואה את המציאות, אנשים, וקשרים בינאישיים. זהו מונח מפתח חיוני בפסיכולוגיה הקלינית[^8] - אך הוא נכנס לICD 11 ב2018.
|
||||
|
||||
##מנבאים
|
||||
## מנבאים
|
||||
|
||||
ישנה הטענה כי PTSD היא תגובה נורמלית לטראומה - אך PTSD מוגדר כתגובה יוצאת מן הכלל. ההערכות הן כי 60% מהאוכלוסייה בארה"ב עברה טראומה - אך השכיחויות של PTSD נמוכות יותר. לכן, נשאלת השאלה - *מי יפתח PTSD?*
|
||||
|
||||
@@ -311,7 +311,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
דיסוציאציה המתרחשת *בזמן* הטראומה - תחושה שאתה צופה מבחוץ, שהזמן בהילוך איטי, וכדומה. אחת ההשערות היא שהדיסוציאציה מעוררת תחושת אבדן שליטה ופחד ממוות, שמעורר PTSD ([Gershuny et al, 2003]()). הסבר נוסף היא שהדיסוציאציה מפריעה לקידוד הזכרונות, הפרעה שבתורה תורמת להתפתחות ההפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
##גורמי חוסן
|
||||
## גורמי חוסן
|
||||
|
||||
- תמיכה חברתית
|
||||
|
||||
@@ -331,7 +331,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
אנשים אינטיליגנטיים יותר, באופן מפתיע, חסינים יותר לPTSD - גם לאחר שליטה בחומרת\משך גורם הלחץ. השכלה ומצב חברתי-כלכלי גבוה יותר נקשרו גם הם בחסינות מPTSD.
|
||||
|
||||
|
||||
##משתנים פיזיולוגיים
|
||||
## משתנים פיזיולוגיים
|
||||
|
||||
אנשים עם PTSD מפגינים עלייה ארוכת טווח בפעילות ציר הHPA - שקשור בעקה (לחץ, סטרס). הם מראים שחרור רמות גבוהות יותר של קורטיזול ברמת הבסיס (נשים) ובמצבי לחץ (נשים וגברים). מצד שני, לאחר זמן מה יש *תגובת כיבוי* - צלילה של רמות הקורטיזול ותסמינים כמו הפרעות שינה ודיסוציאציה. זה מצב פרדוקסלי - אנשים לחוצים, אז הקורטיזול *יורד*, אז הם לא ישנים, אבל קשה להעיר אותם. משום שהלוקים בPTSD נמצאים במצב עקה כרוני, הם נוטים להגיב למצבי לחץ *פחות* בחומרה - הרף גבוה בהרבה.
|
||||
|
||||
@@ -341,7 +341,7 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג
|
||||
כדי להבין את כיוון הקשר, השוו בין תאומים זהים שאחד מהם סובל מPTSD כתוצאה משירות צבאי והשני לא ([Gilbertson et al, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12379862/)). הקשר בין היפוקמפוס קטן לPTSD עמד, אבל לא נראה שתאומים שסבלו מPTSD היו עם היפוקמפוס קטן *יותר* מהתאומים שלהם - מה שמציף את האפשרות שהיפוקמפוס קטן מעורר פגיעות לPTSD, ולא להיפך.
|
||||
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
עד לפני 30 שנה, PTSD נחשבה להפרעה כרונית, עם פרוגנוזה שלילית וטיפול לא יעיל - בעיקר אוזן קושבת - במיוחד לאלו שעברו טראומות קשות במיוחד (50-80% שכיחות חיים).
|
||||
@@ -386,8 +386,8 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג
|
||||
מעבר לכך, התחום חדש מאוד - זה תחום חי ובועט ממש עכשיו[^11].
|
||||
|
||||
|
||||
> המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD
|
||||
|
||||
[^1]: עושים את עצמם חולים.
|
||||
[^2]: *מקור הנילוס* - המקור הראשוני.
|
||||
|
||||
@@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
##חרדה לעומת פחד
|
||||
## חרדה לעומת פחד
|
||||
תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש:
|
||||
|
||||
- אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול
|
||||
@@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
|
||||
הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם.
|
||||
|
||||
##הפרעות חרדה
|
||||
## הפרעות חרדה
|
||||
- הפרעת חרדה כללית (GAD)
|
||||
דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר.
|
||||
|
||||
@@ -50,22 +50,22 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום.
|
||||
ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות).
|
||||
|
||||
##ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית
|
||||
## ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית
|
||||
|
||||
- אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה
|
||||
- קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!)
|
||||
- סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...)
|
||||
- התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון
|
||||
|
||||
##לעומת פחד
|
||||
## לעומת פחד
|
||||
|
||||
- הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (*אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו'* ולא משהו ספציפי)
|
||||
- הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור)
|
||||
- הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם
|
||||
- הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת.
|
||||
|
||||
> שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.
|
||||
|
||||
[^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
|
||||
[^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
|
||||
|
||||
@@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
**אגורופוביה**[^9] מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים.
|
||||
עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ש*שיש* אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מ*האפשרות של התקף* (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו *מטוס* (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (*אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?*). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים).
|
||||
|
||||
במצבים קיצוניים יותר,[^15] אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית[^17].
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים[^16].
|
||||
|
||||
ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה *נגרמת* מפאניקה:
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
|
||||
ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold).
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
**הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא
|
||||
|
||||
> לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד
|
||||
|
||||
> *ג'רי סיינפלד*
|
||||
|
||||
> האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?
|
||||
@@ -25,9 +26,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19]
|
||||
- להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19]
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
> A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
{.info}
|
||||
## קריטריונים
|
||||
!!! info ""
|
||||
A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
|
||||
למשל, לקיים שיחה, לפגוש זרים, להיות במצב שבו צופים בך שותה או אוכל[^20], או לתפקד מול אחרים - למשל לשאת נאום. בילדים - התסמינים חייבים להיות נוכחים גם בקבוצת השווים (קרי: ילדים אחרים) ולא רק מול מבוגרים[^21].
|
||||
|
||||
@@ -43,41 +44,43 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להיות בפומבי (אוטובוס עמוס, קניון)
|
||||
- להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להציב חברים אליך...[^19]
|
||||
|
||||
> B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
|
||||
> C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
|
||||
בילדים: ביטוי בבכי, התקפי אמוק[^23], התנהגות קפואה, הצמדות להורה, הימנעות מדיבור במצבים חברתיים
|
||||
|
||||
> D. Avoid the feared sitations or endure them with intense anxiety or fear
|
||||
|
||||
> [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
> F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
|
||||
|
||||
אל תבוא עם כל ילד זחלץ שקצת ביישן החודש.
|
||||
|
||||
> G. Causes significant distress and\or functional impairment
|
||||
|
||||
> H. Not due to a subtance or medical condition[^18]
|
||||
> I. Not better explained by a different disorder
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
I. Not better explained by a different disorder
|
||||
|
||||
למשל, [אגרופוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#אגרופוביה).
|
||||
|
||||
|
||||
> J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
|
||||
למשל, פרקינסון, השמנת-יתר, עיוות גופני וכו' - אולי *באמת* מסתכלים על אדם ברגע שהוא נכנס לחדר, כי יש בו משהו בולט.
|
||||
|
||||
|
||||
ישנו גם מופע קל יותר של האבחנה הזו - *Performance Only* (תת-סוג - Specifier) - שייחודית למצבים בפני קהל, ונפוצה בהרבה. זוהי תת-קבוצה שונה מבחינת גיל ההופעה, האטיולוגיה, התגובתיות לטיפול וכו'.
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
משום שזו אחת ההפרעות הכי מפולסמות ושנויות במחלוקת, השכיחות מוערכת בין 2.87% או 18.7%[^26] - נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף עם ממצאים שונים. קריטריון הפגיעה בתפקוד הוא הכי שנוי במחלוקת.
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +92,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
קיים הבדל קטן ביחס בין המינים (60\40 לנשים). באופן ספציפי, לנשים יותר קשה לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים אליך, להיכנס לחדר שאנשים כבר יושבים בו, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות, להביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה.
|
||||
|
||||
##קו-מורבידיות
|
||||
## קו-מורבידיות
|
||||
במהלך החיים:
|
||||
- 50% - הפרעת חרדה נוספת
|
||||
- 50% - דיכאון
|
||||
@@ -97,10 +100,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
חדרה חברתית היא הפרעה עיקשת: רק 37% החלימו באופן ספונטני על פני 12 שנים. מצד שני, לעומת 7% ממוצע כללי, ההפרעה שכיחה רק בקרב 2-5% בקרב אנשים מבוגרים יותר. ייתכן וההבדל הזה מעיד על פער בין-דורי ודרישות הגל ולא על החלמה.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###מודלים פסיכולוגיים
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
### מודלים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
###מודלים קוגנטיביים
|
||||
### מודלים קוגנטיביים
|
||||
[Clarks & Wells, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98887-004); [Schlenker & Leary, 1982](https://psycnet.apa.org/record/1983-05605-001); [Rapee & Heimberg, 1997](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9256517/)
|
||||
|
||||
- רצון לעשות רושם חיובי לצד אמונה שאתה מתסכן ב:
|
||||
@@ -108,24 +111,24 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- הלשכות הרות הסון להתנהגויות האחלו
|
||||
- אמונה שהאחר נשען על אמות-מידה מחמירות (Rapee & Heimberg)
|
||||
|
||||
> המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
|
||||
####Self-focused attention
|
||||
#### Self-focused attention
|
||||
- פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר
|
||||
- התנהגת מגושמת -> דחייה\ אובדן מעמד
|
||||
- ציפיות שליליות -> התמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטייה שלילית)
|
||||
- ההתמקדות *מגבירה את החרדה*
|
||||
|
||||
####התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
#### התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
התיאוריה הזו טוענת כי הלוקים בחרדה חברתית מציבים לעצמם אמות מידה גבוהות-מדי, שקשורות ברקע ההתפתחותי - מעמד, ציפיות ההורים, חסכים בהתפתחות ובצרכים נרקסיסטיים[^27].
|
||||
זרמים מסוימים טוענים כי, לאור החסכים האלה, הלוקים בחרדה חברתית מאופיינים בצורך מוגזם בהכרה - לא רק לא להיות מסריח, אלא להיות שנון, מבריק, אהוב. כל מצב חברתי הוא הזדמנות לבסס את הציפייה הזו, ולכן היחס למצבים חברתיים חמור ומכביד.
|
||||
|
||||
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
### גורמי סיכון
|
||||
- גורמי סיכון מהילדות המוקדמת - ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה מרובים בילדות, צורך בחינוך מיוחד לפני גיל 9 (Chartier et al, 2001)
|
||||
|
||||
####התנהגות נלמדת
|
||||
#### התנהגות נלמדת
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא התפתחות של הפרעה חברתית. אחד מגורמי הסיכון הוא התנהגות נלמדת - בגלל בריונות בבית הספר, שמלמדת שמצבים חברתיים הם עוינים, או בצפייה מהצד. לעיתים, אפילו אמרות של ההורים (*מה יגידו השכנים*, *אתה עושה לי בושות!*) מובילות להפנמת הפרעה חברתית (Rachman).
|
||||
|
||||
מעל ל50% מהלוקים בהפרעה מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה.
|
||||
@@ -133,16 +136,16 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
הרבה מהמטופלים מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים.
|
||||
|
||||
####הקשר האבולוציוני
|
||||
#### הקשר האבולוציוני
|
||||
גישה נוספת טוענת כי הפרעת חרדה חברתית היא שריד של היררכיות חברתיות שאנו חולקים עם שאר הפרימטים (Ohman et al). מפגשים חברתיים מסוימים הם אגרסיביים וקובעי דומיננטיות - והצד המובס מציג התנהגות כנועה.
|
||||
|
||||
הבעת פנים של כעס מעוררת את האמיגדלה. אצל הלוקים בהפרעת חרדה חברתית, העוררות הזו גדולה יות - מה שמרמז על קשר ביולוגי\קוגניטיבי להפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
####מזג
|
||||
#### מזג
|
||||
הפרעת חרדה חברתית קשורה גם ב[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של הילדים - ובמיוחד, בתכונת האינהיביציה ההתנהגותית (BI). פעוטות שאופיינו בBI גבוה הם בעלי סיכוי גבוה יותר (פי 3!) לסבול מהפרעת חרדה חברתית בילדות המאוחרת\גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חרדה חברתית בפרט - בכך שהוא שובר את ההימנעות ואת מעגל הקסמים שמייצר את ההפרעה. עם זאת, יש כל מיני דרכים לאכול את הפיל הזה:
|
||||
|
||||
- טיפולים מבוססי חשיפה (למשל, היררכיה של מצבים)
|
||||
@@ -174,11 +177,11 @@ CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חר
|
||||
- - איך זה נקשר לחינוך המוקדם?
|
||||
|
||||
|
||||
##מבט בין תרבותי
|
||||
## מבט בין תרבותי
|
||||
|
||||
ביפן, ישנה הפרעה דומה - [Taijin kyofusho](https://en.wikipedia.org/wiki/Taijin_kyofusho) (対人恐怖症)- הפחד שההתנהגות שלך תביך או תפגע *באחר* (הסמקה, ריח רע וכדומה). נדמה כי הפרעה זו קשורה במאפייני התרבות היפנית.
|
||||
|
||||
##כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
## כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
[Eisenberger, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22286852/) הדגימו כי כאב חברתי חופף במידה רבה כאב פיזי, ומפעיל אזורים דומים במוח. משכך כאבים שגרתי (Paracetamol) ([DeWall et al, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20548058/)) הקל על התסמינים של כאב חברתי!
|
||||
|
||||
על אף שהחוקרים שלטו בגורמים אחרים (כמו תפיסת עולם, מצב רוח), למשככי כאבים נמצא אפקט מובהק בהקלה על כאב חברתי.
|
||||
|
||||
@@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
פאניקה היא אחת ההפרעות שהכי יעיל לטפל בהן בטיפול פסיכולוגי-חינוכי קצר. עצם ההבנה שאתה בהתקף פאניקה היא גורם חוסן כנגד פיתוח הפרעת פאניקה.
|
||||
|
||||
##קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
## קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
|
||||
עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות, וכן (לפחות) 4 מתוך 13:
|
||||
- דופק מואץ
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
אולם, יש התקפים עם טריגר - שמתחילים, למשל, מגורם פובי, מממריצים (ריטלין, אמפטמינים) המייצרים\מחקים עלייה באנדרנלין[^6]. חומרים משני תודעה כמו מריחואנה\סמי הזיה גם קשורים בפאניקה, כמו גם אריתמיה (הפרעה בקצב לב) והיפר-ונטילציה (התנשמות-יתר), שקשורה גם בתחילת ההתקף וגם במהלך ההיקף. ככלל, הרבה מהגורמים שמעוררים פאניקה הם מאוד מעגליים.
|
||||
|
||||
|
||||
##התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
## התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
|
||||
מדגם בארה"ב הראה שלפחות 30% מהנבדקים חוו התקף פאניקה!
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים, לא צפויים (וללא טריגר ברור), ובדאגה בין-ההתקפים - *הפחד מהפחד* - מההתקף הבא ומההשלכות. *הפחד מהפחד* (Ancipitory Anxiety) הזה הוא דווקא חרדה - איום עמום ומתמשך.
|
||||
|
||||
##הפרעת פאניקה
|
||||
## הפרעת פאניקה
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת ב:
|
||||
- התקפי פאניקה חוזרים ונשנים המופיעים באופן לא-צפוי ([4 מ13](#קריטריונים-להתקף-פאניקה))
|
||||
- לפחוד אחד מההתקפים לווה ב:
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
# אטיולוגיה
|
||||
|
||||
###בסיס ביולוגי
|
||||
### בסיס ביולוגי
|
||||
רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7].
|
||||
אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי.
|
||||
|
||||
@@ -83,10 +83,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה
|
||||
- תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה
|
||||
|
||||
###בסיס פסיכולוגי
|
||||
### בסיס פסיכולוגי
|
||||
ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא:
|
||||
|
||||
####התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
#### התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה.
|
||||
|
||||
המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים.
|
||||
|
||||
|
||||
#####רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
##### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו:
|
||||
- חששות מתחושות גופניות
|
||||
- מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה
|
||||
@@ -117,15 +117,15 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999).
|
||||
|
||||
###תיאוריית הלמידה
|
||||
### תיאוריית הלמידה
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית). התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף.
|
||||
|
||||
בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים.
|
||||
|
||||
תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
###CBT
|
||||
## טיפול
|
||||
### CBT
|
||||
הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
|
||||
|
||||
למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
|
||||
@@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
|
||||
- - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
|
||||
|
||||
###חשיפה
|
||||
### חשיפה
|
||||
אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
|
||||
|
||||
75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
|
||||
@@ -147,9 +147,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים?
|
||||
|
||||
###טיפול פסיכודינאמי
|
||||
> [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
|
||||
{.is-info}
|
||||
### טיפול פסיכודינאמי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
|
||||
|
||||
|
||||
מחקרים ממליצים גם על טיפול דינאמי ממקוד קצר-מועד בהפרעת פאניקה (Milrod) - 24 פגישות (12 שבועות) לאנשים שמלכתחילה לא הצליחו בCBT. הטיפול מניח שיש להתקפי הפאניקה משמעות סמלית, שקשורה בקונפליקט בינאישי לא-מודע. לרוב, מדובר באחר משני נושאים: היפרדות ואוטונומיה[^14], או קושי בביטוי או הכרה בכעס.
|
||||
|
||||
@@ -17,12 +17,12 @@ dateCreated: 2024-07-14T11:29:36.459Z
|
||||
|
||||
את המונח **סכיזופרניה** טבע החוקר אויגן בלוילר ([Eugen Bleuler](https://en.wikipedia.org/wiki/Eugen_Bleuler)), ומשמעותו *נפש מפוצלת* (Schizo = פיצול, Phreno = נפש, שכל). הוא ניסה להביע בכך את הפיצול בתפקודי האישיות הבסיסיים - בין החוויה לרגש, או בין החושים לחוויה התפיסתית.
|
||||
|
||||
> הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID.
|
||||
|
||||
סכיזופרניה פוגעת מאוד בתחושת ה*עצמי* - המי אני, מה אני - יש תחושה של פירוק.
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
|
||||
A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות מתסמיני הליבה (1-3)
|
||||
|
||||
@@ -33,10 +33,10 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
5. תסמינים שליליים כמו השטחת אפקט רגשי או היעדר מוטיבציה
|
||||
|
||||
|
||||
###אשליות
|
||||
### אשליות
|
||||
|
||||
> **אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה.
|
||||
|
||||
אשליות מחולקות לרוב ל -
|
||||
|
||||
@@ -44,8 +44,8 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
אמונה\פחד שרוצים לפגוע בך, מחפשים אותך, עוקבים אחריך וכדומה. יכולות להיות מאוד עמומות ("הם"( או מאוד מסוימות ("השכנה").
|
||||
|
||||
> חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1]
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1]
|
||||
|
||||
|
||||
- מחשבות יחס (Reference)
|
||||
@@ -78,25 +78,25 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
אשליות מוזרות הן סממן חזק לטובת סכיזופרניה, לעומת הפרעות פסיכוטיות קלות יותר.
|
||||
|
||||
##הזיות
|
||||
## הזיות
|
||||
|
||||
> **הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני.
|
||||
|
||||
הזיות הן לרוב שמיעתיות (לשמוע קולות), אבל יכולות להיות גם חזותיות[^2]. הזיה היא בלתי נבדלת מגירוי חושי: אדם שהוזה קולות יסובב את הראש לעברם, ממש כמו דיבור רגיל[^3] - ניתן לענות לו, להתווכח איתו, וכדומה. ההזיות הן בלתי נשלטות, ויכולות להתרחש בכל החושים.
|
||||
|
||||
###שמעתיות
|
||||
### שמעתיות
|
||||
|
||||
ההזייה הכי נפוצה היא קול מילולי - קול שמעיר על התנהגות, או שני קולות שמשוחחים עליך. הקולות לרוב ביקורתיים ותוקפניים, ולעיתים כוללים פקודות - התאבדות, התנהגויות סביב מוסר ומיניות. לעיתים, יש הזיות קוליות שאינן מילוליות - כמו ציוץ ציפורים.
|
||||
|
||||
###חזותיות
|
||||
### חזותיות
|
||||
|
||||
"לראות" משהו שלא קיים במציאות - כמו לראות דמות מיתולוגית. הזיות חזותיות הן עדות לפסיכוזה הקשורה לסמים אך לפעמים גם בסכיזופרניה.
|
||||
|
||||
> ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים.
|
||||
|
||||
##היגיון פגום
|
||||
## היגיון פגום
|
||||
|
||||
מתבטא לרוב בדיבור לא מאורגן - אסוציאטיבי, לא ברור, מבולבל, לפעמים ממש "סלט מילים" - אין בין המילים קשר. לפעמים אלו אסוציאציות רופפות (אסוציאטיביות יתר), עד כדי מוזרות.
|
||||
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
לעיתים מופיע גם נאולוגיזם - הצמדת מילים כך שנוצרת מילה בעלת משמעות פרטית לאדם (כמו "תמידנצח" ולא כמו "בראנג'לינה"), שיניח לשווא שאחרים יבינו אותו[^4].
|
||||
|
||||
##התנהגות לא מאורגנת או קטטונית
|
||||
## התנהגות לא מאורגנת או קטטונית
|
||||
|
||||
**קטטוניה** היא ירידה במתח השריר, שמתבטאת בירידה בתגובתיות, בהייה, חזרה על מילים או תנועות.
|
||||
|
||||
@@ -117,24 +117,24 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
קטטוניה היא מצב כללי שעלול להופיע בהפרעות נוספות (יש למשל [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) קטטוני) ותסמינים רפואיים. התסמין הזה קיים בסכיזופרניה אך לא נפוץ.
|
||||
|
||||
|
||||
##תסמינים שליליים
|
||||
## תסמינים שליליים
|
||||
|
||||
תסמינים שליליים מופיעים לרוב לפני תסמינים חיוביים, אך לא תמיד מובנים כחלק מסכיזופרניה עד הופעת התסמינים החיוביים.
|
||||
|
||||
###ירידה בהבעה רגשית
|
||||
### ירידה בהבעה רגשית
|
||||
|
||||
זהו תסמין מייחד של סכיזופרניה לעומת הפרעות פסיכוטיות אחרות. הוא מתבטא בירידה בהבעה הרגשית ("אפקט שטוח") - כמו טון דיבור, הבעת פנים, קשר עין וסממנים לא מילוליים אחרים. בקרב אנשים סכיזופרניים הסימנים האלו לעיתים חסרים - *גם כשהחוויה הרגשית זהה ואפילו חזקה יותר*. לעיתים ניתן יהיה להביע את הרגש במילים, אבל לא בסימנים לא-מילוליים.
|
||||
|
||||
###ירידה במוטיבציה
|
||||
### ירידה במוטיבציה
|
||||
|
||||
Avolition - מזכיר מאוד אנהדוניה בדיכאון. זוהי ירידה ביוזמה ועניין בפעילויות, ופחות אנרגיה. חוסר עניין בפעילויות חברתיות.
|
||||
|
||||
###ירידה בדיבור
|
||||
### ירידה בדיבור
|
||||
|
||||
*alogia* - תגובה קצרה, והשהיות ממושכות
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים נוספים
|
||||
## קריטריונים נוספים
|
||||
|
||||
B - פגיעה משמעותית בתפקוד
|
||||
|
||||
@@ -142,12 +142,12 @@ C - תסמינים רציפים במשך חצי שנה ולפחות חודש ב
|
||||
|
||||
D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
##תת-סוגים?
|
||||
## תת-סוגים?
|
||||
|
||||
בDSM-IV סכיזופרניה סווגה כתת-סוגים (פרנואידית, וכו') - כיום לא נהוג לסווג ככה, אלא על פני רצף.
|
||||
|
||||
|
||||
##הפרעה תפקודית
|
||||
## הפרעה תפקודית
|
||||
|
||||
סכיזופרניה פוגעת ביכולות קוגניטיביות, דוגמה
|
||||
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
אנחנו כל הזמן מסננים גירויים כך שלא הכל ייכנס למודעות (Broadbent, 1958). בסכיזופרניה, הפניית קשב ועיבוד מידע נפגעת - מידע לא רלוונטי מאובד גם כשהוא מוביל להפסד.
|
||||
|
||||
##אפידמיולוגיה ומהלך
|
||||
## אפידמיולוגיה ומהלך
|
||||
|
||||
שכיחות חיים של 0.3-0.7% - יש אומדנים העולים ל1%. לסכיזופרניה יש בסיס גנטי מובהק ולכן שונות גדולה באוכלוסיות שונות.
|
||||
|
||||
@@ -170,7 +170,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
סכיזופרניה מעט נפוצה יותר בקרב גברים.
|
||||
|
||||
##ממצאים ביולוגיים
|
||||
## ממצאים ביולוגיים
|
||||
|
||||
בקרב סכיזופרנים, ממצא בולט הוא ירידה בנפח המוח לאורך החיים והגדלה של חדרי המוח[^5]. ישנם גם הבדלים בכמות החומר האפור באיזורים פרונטליים וטמפורליים.
|
||||
Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים זהים, ו9% בקרב תאומים לא-זהים.
|
||||
@@ -179,7 +179,7 @@ Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים ז
|
||||
|
||||
סיבוכי היריון ולידה גם נמצאו כקשורים לסכיזופרניה - כבר בשנות ה60 הוצע כי סיבוכי היריון משחקים תפקיד בהפרעה. זיהום וראלי בהיריון, לידה אחרי מגיפות שפעת והריונות שהחלק האמצעי שלהם הוא בחורף כולם נקשרו לנוכחות של סכיזופרניה.
|
||||
|
||||
##סממנים מתקופת הילדות
|
||||
## סממנים מתקופת הילדות
|
||||
|
||||
מחקר שנוי במחלוקת עומד על כך שכבר מתקופת הילדות, נוכחות בעיות בהסתגלות החברתית, המוטורית והקוגניטיבית, בעיות בקשב ובלימודים, עיכובים בהתפתחות מוטורית ותפיסתית. מחקרים רטרוספקטיביים על סרטי וידאו בייתים מעידים גם על פחות ביטוי רגש חיובי ויותר רגש שלילי, חולשה ותנוחה ייחודית של גפיים וגמישות-יתר של האצבעות.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,31 +8,31 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559)
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx))
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx))
|
||||
|
||||
**תפיסה** היא *איך מה שקורה בחוץ נקלט במה שקורה בפנים* - בין שבפסיכולוגיה, פסיכופיזיקה או בעולם התפיסה.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה
|
||||
|
||||
> **תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות
|
||||
|
||||
בין השניים תמיד יהיה פער, והפער הזה הוא מושא מחקרה של התפיסה. תחת התפיסה נופלים תפקודים בסיסיים מאוד - כמו ראייה ושמיעה - וגם תפקודים מתקדמים יותר, כמו פרשנויות מודעות של המצב, מוזיקה וכדומה.
|
||||
|
||||
אנחנו לא תופסים רק את המידע הפיזי שנופל על החושים; אנחנו תופסים את *מה שצריך להיות שם בחוץ*. המוח משלים את המידע ש"חסר" בחוץ - לרוב השלמות מזעריות, אבל במצבי קיצון גם השלמות גדולות, כמו באשליות תפיסתיות[^1].
|
||||
|
||||
|
||||
##תפיסה כתהליך עיבוד מידע
|
||||
## תפיסה כתהליך עיבוד מידע
|
||||
תהליך התפיסה נראה בערך ככה:
|
||||
|
||||
> עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה
|
||||
|
||||
אולם, התהליך הזה לא תמיד בסדר הזה - בתהליכי [^2]Top-Down: תהליכים גבוהים "מפרשנים" את הרעש במציאות ומשפיעים על התהליכים הפשוטים יותר. לתפיסת Top-Down יש גם מחיר - אנחנו עלולים לטעות באשליות. זו מעין [היוריסטיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית) של תפיסה - אנחנו כמעט תמיד צודקים בה, אבל לא תמיד.
|
||||
|
||||
@@ -40,41 +40,41 @@ dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
|
||||
כיצד חוקרים תפיסה?
|
||||
ישנן שתי גישות עיקריות:
|
||||
|
||||
##הגישה הפיזיולוגית
|
||||
## הגישה הפיזיולוגית
|
||||
גישה זו מתבססת על הקלטת מידע פיזיולגי, בכמה שיטות:
|
||||
|
||||
###הקלטת נוירונים בודדים
|
||||
### הקלטת נוירונים בודדים
|
||||
הקלטתם של נוירונים בודדים (Single cell recordings), ניתן באמצעות אלקטרוניקה רגישה למדוד את התדרים החשמליים בנוירון אחד, קבוצה של נוירונים או גיבוב גדול שלהם. ככל שהגירוי שאליו רגיש הנוירון[^3] מתגבר, תדר הירי שלו עולה- ואת הירייה הזו ניתן למדוד.
|
||||
|
||||
אם היינו יוכלים למדוד ככה את כל הנוירוני, היינו מבינים את כל הנוירונים. לרוע המזל, מדידת נוירונים מוגבלת למספר קטן של נוירונים, והיא תוך-גולגלתית, ולכן שמורה למקרים קיצוניים - כמו לפני ניתוחי מוח, או בבעלי חיים.
|
||||
|
||||
###ERP
|
||||
### ERP
|
||||
ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים חיצוניים בלתי פולשניים (דוגמת EEG), שבניגוד להקלטת הנוירונים אינה פולשנית, יכולה להקליט אוכלוסיות גדולות של נוירונים ונותנת הפרדה (רזולוציה) גדולה בזמן. החסרון הוא שרזולוצית המיקום של ERP נמוכה בהרבה - יש הרבה "רעש" מאזורים מוחיים אחרים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###הדמייה מוחית
|
||||
### הדמייה מוחית
|
||||
הפתרון הוא ה[fMRI](https://en.wikipedia.org/wiki/Functional_magnetic_resonance_imaging), שמאפשר באמצעות השראה מגנטית גדולה לעקוב אחרי נוירונים מופעלים באמצעות מעקב אחרי חמצון מולקולות מים במוח. לfMRI יש רזולוציה מרחבית נהדרת - מילימטר או פחות - אבל רזולוציה גרועה בזמן - שנייה או יותר (נצח במושגי תפיסה).
|
||||
|
||||
באמצעות הfMRI ניתן לראות עוררות באזורים מסוימים בזמן אמת בהתאם לגירוי - מציגים לנבדקים גירוי ורואים אילו איזורים במוח "זוהרים" בfMRI (ר' מחקר במצגת).
|
||||
|
||||
|
||||
###פגיעות מוחיות
|
||||
### פגיעות מוחיות
|
||||
פגיעות מוחיות הן כלי יקר ערך להבנת מנגנוני המוח - ברגע שאלו כושלים בעקבות פגיעה כזו או אחרת.
|
||||
|
||||
####דיסוציאציה
|
||||
#### דיסוציאציה
|
||||
פגיעות מוחיות מובילות לעיתים ל**דיסוציאציה**[^4] - פגיעה ביכולת מסוימת (א') אך לא ביכולת רלוונטית אחרת (ב'). למשל, עיוורון צבעים - הפוגע ביכולת לתפוס אורך גל מסוים אך לא אורך גל אחר, או במצב של [*פרוסופגנוזיה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Prosopagnosia) - פגיעה ביכולת זיהוי פרצופים אך לא בזיהוי שאר האובייקטים. דיסוציאציה כזו מכונה **דיסוציאציה פשוטה**.
|
||||
|
||||
ישנה גם **דיסוציאציה כפולה** - שבה שני חולים נפגעים פגיעות שונות הן תמונת מראה זו של זו - למשל, אם נמצא חולה שמזהה רק פרצופים, אך לא אובייקטים, הרי ששניהם יחד - החולה שמזהה רק פרצופים והחולה שמזהה כל חוץ מפרצופים - הם שניהם יחד מקרה של דיסוציאציה כפולה.
|
||||
|
||||
> ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה.
|
||||
|
||||
###גרייה מוחית מסוימת
|
||||
### גרייה מוחית מסוימת
|
||||
שיטה נוספת היא [TMS](https://en.wikipedia.org/wiki/Transcranial_magnetic_stimulation), שיוצרת השראה מגנטית נמוכה שמעוררת אזורים מסוימים במוח. ההשראה מאפשרת "לנטרל" באופן זמני אזורים מסוימים במוח, וככה לדמות מצב של נזק. האפשרות הזו אינה כל-יכולה - ההשראה פחות מדויקת ככל שמתרחקים מהגולגולת - אבל היא מאפשרת מחקר נוסף ואפילו טיפולים מסוימים, דוגמת [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#אזורי-מוח-ודיכאון). למשל, מחקר שהפריע באמצעות TMS לקיפולים מסוימים במוח (STS) הראה כי הפגיעה פוגמת בתפיסה ובזיהוי של פרצופים (Sliwinska & Pitcher, 2008).
|
||||
|
||||
##הגישה הפסיכולוגית
|
||||
## הגישה הפסיכולוגית
|
||||
הגישה הפסיכולוגית היא תחום ה[פסיכופיזיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה), שחוקרת תפיסה בארבעה שלבים:
|
||||
|
||||
- גילוי - יש כאן משהו בחדר
|
||||
@@ -83,24 +83,26 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
- זיהוי - הנה החתול שכאן בחדר
|
||||
|
||||
> מה מנסה הגישה הפסיכולוגית לעשות? היא מנסה **לכמת תחושה**, על ידי יצירת חוק פסיכופיזי - כך ש -
|
||||
|
||||
> גירוי -> תחושה
|
||||
> האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים.
|
||||
|
||||
אז מי הפך את הפסיכולוגיה למדע אמפירי?
|
||||
|
||||
###חוק וובר
|
||||
### חוק וובר
|
||||
[ארנסט היינריך וובר](https://en.wikipedia.org/wiki/Ernst_Heinrich_Weber) הניח את היסודות לכימות התפיסה באמצעות **חוק וובר**, שקובע כי התפיסה היא לא דבר *מוחלט*, אלא דבר *יחסי*[^10]. חשבו על מסך של טלפון שנדלק לפתע. באור יום בשעות הצהריים, ספק אם תשימו לב בכלל שהוא נדלק, גם אם זה קורה מול הפרצוף שלכם. אולם, אותו מסך בדיוק בחדר חשוך יהיה חזק מאוד - אין סיכוי לפספס את זה (מי מאיתנו לא התעוור כשבודקים מה השעה באמצע הלילה?).
|
||||
|
||||
וובר קבע את **חוק וובר**:
|
||||
|
||||
> `ΔS = K * S`
|
||||
|
||||
> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
בכדי להבין מה אומר חוק וובר, עלינו לכסות את ארבעת שלבי התפיסה - **גילוי** (יש שם משהו?), **הבחנה** (משהו השתנה שם עכשיו?), ה**סילום** וה**זיהוי**.
|
||||
|
||||
###גילוי
|
||||
### גילוי
|
||||
**גילוי** הוא עוצמת הגירוי המינימאלית הדרושה לאיתור[^5].
|
||||
הבעיה הגדולה בגילוי היא הפרדתו מהרעש, מה שמתבצע היום ב[גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות).
|
||||
|
||||
@@ -109,7 +111,7 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
איך מודדים סף מוחלט?
|
||||
|
||||
####שיטת ההתאמה
|
||||
#### שיטת ההתאמה
|
||||
זוהי שיטה של [פכנר](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#סילום-עקיף-חוק-פכנר) - הנסיין מגביר או מחליש את עצמת הגירוי עד להגעה לסף הגילוי (למשל: מציגים בפני הנבדק קו, ומבקשים ממנו לאמוד עם הידיים מה אורך הקו).
|
||||
|
||||
אוספים את התשובות של הנבדק, ומייצרים עקומת פיזור שלהן. הפער בין הממוצע שמתקבל לגודל האמיתי של הגירוי היא הטעות הקבועה של הנבדק. למשל, אם הנבדק אומד בממוצע את הקו כ10.4 ס"מ, ואורכו של הקו הוא 10 ס"מ, הטעות הקבועה היא 0.4 ס"מ - לכל אורך קו שנציג לנבדק, הוא יוסיף 0.4 ס"מ)[^7]. ערך זה נקרא גם PSE - Point of Subjective Equality - הנקודה שבה הנבדק תופס את הגירוי והאומדן שלו כזהים (מבחינת הנבדק, 10.4 ס"מ ו10 ס"מ הם זהים).
|
||||
@@ -118,26 +120,26 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
חולשתה של שיטה זו היא שהנבדק מודע לחלוטין לניסוי, מה שמשפיע על ההחלטה שלו - ויש ויכוחים על הדיוק שלה.
|
||||
|
||||
####שיטת הגבולות
|
||||
#### שיטת הגבולות
|
||||
גירויים מוצגים בסדרות עולות או יורדות וברווחים קבועים מראש\משתנים.
|
||||
הסף המוחלט הוא ממוצע הסיפים של כל הסדרות. כלומר, מוצג לנבדק סף גבוה ההולך ויורד, או סף נמוך ההולך ועולה. הדבר מקשה על גיבוש אסטרטגיה קוגניטיבית אצל הנבדק (אם כי לא מונע אותה), מה שאמור לשפר את דיוק המדידה.
|
||||
|
||||
####שיטת הגירויים הקבועים
|
||||
#### שיטת הגירויים הקבועים
|
||||
גרסא קיצונית יותר של שיטת הגבולות שמחבלת לגמרי באסטרטגיה של הנבדק היא שיטת הגירויים הקבועים - שמציגה גירויים בסדר אקראי - פעם גירוי חלש מאוד, פעם חזק, פעם בין לבין, לגמרי באקראי.
|
||||
|
||||
החיסרון של השיטה הוא שהוא דורש ניתוח סטטיסטי מקיף יותר, שדורש ניסוי ארוך בהרבה.
|
||||
|
||||
###הבחנה
|
||||
### הבחנה
|
||||
הבחנה היא סף ההבדל - עצמת האנרגיה שיש להוסיף\להחסיר מגירוי בכדי שנזהה שינוי (JND - Just Noticeable Difference).
|
||||
|
||||
איך מודדים JND?
|
||||
|
||||
####שיטת ההתאמה
|
||||
#### שיטת ההתאמה
|
||||
הJND הוא סטיית התקן של ההתפלגות - ככל שההתפלגות יותר צרה, הJND קטן יותר - משמע הנבדק יותר רגיש; ככל שההתפלגות יותר רחבה, הJND גדול יותר - משמע הנבדק פחות רגיש.
|
||||
|
||||
האיזור שבין סטיית תקן אחת מעל לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע נקרא **איזור אי הודאות** - ה*הנחה*[^8] היא שבתוך האיזור הזה הנבדק לא מבחין בין הגירוי שהשתנה לגירוי הקבוע. אנחנו מניחים גם שהפיזור הוא המדד לטעות.
|
||||
|
||||
####שיטת הגבולות
|
||||
#### שיטת הגבולות
|
||||
מציגים בפני הנבדק גירויים נוספים על פני הגירוי הקבוע, ושואלים אותו - קטן, גדול, או לא משתנה?
|
||||
|
||||
ככה מפיקים שני ערכים - **סף ההבדל התחתון** - המעבר משווה לקטן - ו**סף ההבדל העליון** - המעבר משווה לגדול.
|
||||
@@ -149,13 +151,13 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
האיזור בין סף ההבדל העליון לתחתון הוא איזור אי הודאות.
|
||||
|
||||
####שיטת הגירויים הקבועים
|
||||
#### שיטת הגירויים הקבועים
|
||||
|
||||
מציגים לנבדק גירוי קבוע, וגירוי משתנה - שאותו הנבדק מתבקש לאמוד כגדול, או קטן יותר[^9]. נקודת ה50% בפרופורציה של תשובות הנבדק (הנקודה שמתחתיה הנבדק אומר קטן, ומעליה גדול) היא הPSE.
|
||||
|
||||
נקודת ה25% נחשבת שרירותית לסף ההבדל התחתון, ונקודת ה75% נחשבת שרירותית לסף ההבדל העליו.
|
||||
|
||||
###סילום - חוק פכנר
|
||||
### סילום - חוק פכנר
|
||||
[חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר) אינו מספיק כחוק פסיכופיזי - לכמת תחושה. הוא אומר לנו מתי *נרגיש בשינוי* בתחושה - אבל לא *מהי התחושה*.
|
||||
|
||||
[גוסטב פכנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Gustav_Fechner) לקח את חוק וובר ובנה על גביו את החוק הפסיכופיזי הראשון - [**חוק פכנר**](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-פכנר) - שלא רק עומד על האם הנבדק תופס שינוי, אלא אומד את התפיסה של הנבדק ממש.
|
||||
@@ -163,11 +165,12 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
בתמצית, פכנר אומר ש**בכל פעם שאנחנו עוברים סף הבדל (JND), אנחנו עוברים תחושה**. כמו חוק וובר, זוהי הנחה מסוימת - לא מדויקת באופן מושלם - אבל מספיק מדויקת.
|
||||
|
||||
> `S = C log (I)`
|
||||
|
||||
> **תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
|
||||
###סילום - חוק סטיבנס
|
||||
### סילום - חוק סטיבנס
|
||||
[סטנלי סמית' סטיבנס](https://en.wikipedia.org/wiki/Stanley_Smith_Stevens) חלק על פכנר בתרגום של חוק וובר לתחושה - היכן שפכנר טוען שכל חציית JND היא תחושה, סטיבנס טוען שזה לא נכון - משום שככל שהגירוי גדל, גם התחושה גדלה.
|
||||
|
||||
סטיבנס מוסיף כי לא רק הרגישות לגירוי (K - חוק וובר) היא יחסית, אלא גם סף ההבדל (JND) - כלומר, הרגישות שלי להבדל תשתנה בהתאם לגירוי.
|
||||
@@ -178,15 +181,17 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
סטיבנס מתבסס על *חוק אקמן* -
|
||||
|
||||
> `ΔR = c * I`
|
||||
|
||||
> ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי**
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
והוגה חוק משלו - **חוק סטיבנס** -
|
||||
|
||||
> `R = mS^n^`
|
||||
|
||||
> `n=c/k`
|
||||
> **השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר**
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
**השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר**
|
||||
|
||||
היחס בין K לc הוא יחס חזקתי, שיוצר *מימדים מנפחים* או *מימדים דוחסים*. בתחושת כאב, למשל, היחס בין הגירוי הפיזיקלי - שמיוצג על ידי K - למימד הפסיכולוגי - שמיוצג על ידי c הוא גדול; c גדול יותר מK - מה שאומר שנרגיש כל שינוי פיזיקלי ביותר עוצמה - כמו אצל השיננית.
|
||||
|
||||
@@ -196,10 +201,10 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
|
||||
|
||||
כאשר היחס בין c לk פחות או יותר זהים, המימד הוא פרופורציונלי - שינוי פיזיקלי מביא לשינוי זהה בתפיסה.
|
||||
|
||||
> **שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה).
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה).
|
||||
|
||||
##תיאוריית גילוי אותות
|
||||
## תיאוריית גילוי אותות
|
||||
**תיאוריית גילוי האותות** היא חידוד על הפסיכופיזיקה הקלאסית - היכן שהיא זורקת כל דבר שהוא לא גירוי חושי, תיאוריית גילוי האותות מתייחסת גם ל*רעש* - גורמים כמו קבלת החלטות, היסטוריית למידה, רצון לתגמול, שמשפיעים על [קבלת ההחלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה) של הנבדק. במציאות, אין רק גירוי חושי - המציאות היא "רועשת", והמודל הנוכחי מתייחס לזה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##מבוא
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
> **תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים
|
||||
|
||||
תפיסה היא תהליך מורכב שעדיין איננו מבינים עד הסוף. למרות המיידיות של התפיסה, טובי המוחות והמחשבים עד היום טרם הצליחו לעמוד על תהליך התפיסה במלואו. חקר התפיסה מנסה להתחקות אחר התהליכים האלה ולהטמיע אותם בטכנולוגיות שונות, לרבות שימושים רפואיים, מכוניות אוטונומיות, מערכות זיהוי פנים ודיבור, אבטחה ועוד.
|
||||
|
||||
|
||||
התפיסה מתבצעת באמעות *קולטנים חושיים* לגירויים דוגמת אנרגיית אור, גלי קול, גירויים כימיים ולחץ מכני. התפיסה תלויה לחלוטין במאפייני הקולטנים הללו.
|
||||
|
||||
##התהליך התפיסתי
|
||||
## התהליך התפיסתי
|
||||
|
||||
תפיסה מתחילה בסביבה - בגירוי חיצוני כזה או אחר - ומסתיימת בתגובה ההתנהגותית של תפיסה, זיהוי, ופעולה. זהו תהליך בן שבע שלבים.
|
||||
|
||||
@@ -32,47 +32,47 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
|
||||
|
||||
שלבים 5,6,ו7 הם חזרתיים - פעולה מובילה לעוד זיהוי שמוביל לעוד תפיסה, וכו'. הסדר בין השלושה האלו לא קבוע, ויכול להתרחש גם הפוך או במקביל ("רגע, זה לא חתול. בואו נתקרב. מה זה? זה בכלל כלב. אוי") ([Gibson & Peterson, 1994](https://link.springer.com/content/pdf/10.3758/BF03206951.pdf)) תפיסה וזיהוי מכונים *ידע*.
|
||||
|
||||
###גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2)
|
||||
### גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2)
|
||||
|
||||
אלו הגירויים המעורבים בשלב הראשון והשני של תהליך התפיסה.
|
||||
|
||||
> גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול)
|
||||
|
||||
גירוי דיסטלי נקלט בחושים - האור מהחתול פוגע בקרניות שלי - ומותמר על פי **עקרון ההתמרה** (principle of transformation).
|
||||
|
||||
> **עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה.
|
||||
|
||||
השינוי הראשון הוא בין הגירוי לעצם - האור פוגע בחתול ומוחזר ממנו בהתאם למאפיינים שלו (ג'ינג'י) ושל הסביבה - והשני הוא בין הגירוי אליי - האור נקלט בעיניים שלי ומקודד במעלה עצב הראייה. הגירוי המותמר הוא **גירוי פרוסקימלי** -
|
||||
|
||||
> גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר
|
||||
|
||||
הייצוג החושי שנוצר מתבסס על **עקרון הייצוג** -
|
||||
|
||||
> **עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם*
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם*
|
||||
|
||||
אני לא רואה את גלי האור שמוחזרים מהחתול - אני רואה את מה שהקולטנים ומערכת העצבים שלי "עשו" מגלי האור שמוחזרים מהחתול.
|
||||
|
||||
|
||||
###עיבוד בקולטן (3)
|
||||
### עיבוד בקולטן (3)
|
||||
|
||||
> **קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה.
|
||||
|
||||
העין רואה אור, האוזניים שומעות גלי קול, וכו', ושניהם מתמירים אותם לאותות חשמליים.
|
||||
|
||||
העיניים מגיבות לאור באמצעות חומר כימי הרגיש לאור הנקרא **הפיגמנט הויזואלי**, שמגיב לאנרגיית אור. ההתמרה של סוג אחד של אנרגיה (אור) לסוג אחר (חשמל) מכונה **התמרה**.
|
||||
|
||||
###עיבוד נוירונלי (4)
|
||||
### עיבוד נוירונלי (4)
|
||||
|
||||
האותות המותמרים מועברים ברשת נוירונים, ש*משדרים* את האותות מהקולטנים או *משנים* (מעבדים) אותם. חלק מהאותות מוגברים, אחרים מדוכאים או מושתקים (אבל *עדיין* מייצגים את הגירוי המקורי). בהגיעם למוח, האותות האלו עוברים עיבוד נוסף.
|
||||
|
||||
האותות מגיעים במוח ל**איזור קבלה ראשוני** (primary receiving area) ייעודי לכל חוש. באופנות הראייה, זו האונה האוקסיפיטלית; בשמיעה, האונה הטמפורלית; ובחושים מכניים - מגע, טמפרטורה וכאב - באונה הפריאטלית.
|
||||
|
||||
###תגובות התנהגותיות (5-7)
|
||||
### תגובות התנהגותיות (5-7)
|
||||
|
||||
האותות החשמליים מותמרים לחוויה מודעת - אנחנו *תופסים* (5) ו*מזהים* (6) את החתול.
|
||||
|
||||
@@ -80,13 +80,13 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
|
||||
|
||||
אחרי הזיהוי והתפיסה, מגיעה **תגובה** (7), שקשורה בפעילות מוטורית (הזזת העיינים לעבר החתול, *מיאו* לחתול, ליטוף החתול). התגובה היא הפואנטה של מערכות התפיסה, ולא חוויה מודעת - היא שמניעה בעלי חיים לברוח, לתקוף, וכל מה שביניהם.
|
||||
|
||||
###ידיעה
|
||||
### ידיעה
|
||||
|
||||
הזיהויים והתפיסות שלנו נשמרים בזיכרון, ושם נהפכים ל**ידיעה**. הידיעה מאפשרת לנו לקטלג - לזהות עצמים על פי תבניות מסוימות. הידיעה משפיעה על תהליכי **Bottom-Up** (*עיבוד מידע*) - הפעלה של קולטנים שמובילה לתפיסה - ו**Top-Down** (*עיבוד מבוסס מידע*) - זיהוי של גירוי בהתאם לתפיסה קודמת ("הדבר הזה הוא חתול" - אני *יודע* מה זה חתול והדבר הזה תואם את זה).
|
||||
|
||||
תפיסת Top-Down מעורבת הרבה יותר משאנו נוטים לחשוב - כמעט כל החוויה התפיסתית שלנו מבוססת על הדברים שאנו מכירים ועל הידע שרכשנו בעבר. מלבד מקרי קיצון זרים לגמרי, ניתן להנח שהיא מעורבת.
|
||||
|
||||
##חקר התפיסה
|
||||
## חקר התפיסה
|
||||
|
||||
חקר התפיסה שואף להבין את כל השלבים ב[תהליך התפיסה](#תהליך-התפיסה). אחת הדברים היא בחינת אחת משלוש יחסים בתהליכי תפיסה:
|
||||
|
||||
@@ -96,9 +96,9 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
|
||||
|
||||
נדגים אותן באמצעות **האפקט האלכסוני** - האפקט לפיו אנשים רואים קווים מאונכים או מאוזנים טוב יותר מקווים בכל אלכסון אחר.
|
||||
|
||||
###יחסים תפיסתיים
|
||||
### יחסים תפיסתיים
|
||||
|
||||
####יחסי הגירוי
|
||||
#### יחסי הגירוי
|
||||
|
||||
יחס A וB הם יחסים שמערבים את התפיסה. יחס A - גירוי ותפיסה מקשר בין שלבים 1 ו2 - גירויים דיסטליים ופרוקסימליים - לתגובת ההתנהגותיות (5-7).
|
||||
|
||||
@@ -107,37 +107,37 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
|
||||
יחס B הוא היחס בין הגירוי לתגובה הפסיכולוגית, בין שלבים 1-2 ל3 (עיבוד בקולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי). כשמציגים לחמוס (Coppola, 1998) קווים אנכיים או מאוזנים, העוררות המוחית שלו נמדדה כגדולה יותר - הגירוי (בקולטן) תורגם לעוררות (במוח).
|
||||
|
||||
|
||||
####יחס הפיזיולוגיה-תפיסה
|
||||
#### יחס הפיזיולוגיה-תפיסה
|
||||
|
||||
היחס פיזיולוגי-תפיסתי הוא הקשר בין שלבים 3 (עיבוד קולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי) לשלבי ההתנהגות (5-7).
|
||||
|
||||
Engel and Furmanski (2000) עמדו על היחס בין התגובה הפיזיולוגית להתנהגותית. לנבדקים הוצגו הדפסים בבהירות הולכת ופוחתת עד שהנבדקים לא הצליחו לזהות יותר את הכיוון של ההדפס. הנבדקים היטיבו לזהות הדפסים אנכיים ואופקיים לעומת הדפסים אלכסוניים, והראו עוררות מוחית גבוהה יותר (fMRI) למראה הדפסים אלו.
|
||||
|
||||
|
||||
####השפעות קוגניטיביות
|
||||
#### השפעות קוגניטיביות
|
||||
|
||||
ידע, זיכרון וציפיות משפיעים על התפיסות שלנו ומנביעים עיבוד Top-Down. קל לנו יותר לזהות הדפסים ודפוסים כשהם תואמים משהו שאנחנו מכירים מאשר סתם ככה, ואנחנו ננטה לזהות משהו שאנחנו מצפים לו יותר מאשר משהו שאנחנו לא מצפים לו.
|
||||
|
||||
##מדידת תפיסה
|
||||
## מדידת תפיסה
|
||||
|
||||
מדידת תפיסה מבוצעת באמצעות **סיפים** -
|
||||
|
||||
> סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי.
|
||||
|
||||
###פסיכופיזיקה
|
||||
### פסיכופיזיקה
|
||||
|
||||
החלוץ של מדידת התפיסה הוא [גוסטאב פכנר](), שבתקופתו סברו שלא ניתן לחקור את המוח. הוא הציע שניתן לחקור את היחסים בין השינוי בגירויים לחוויה של האדם ובכך לעמוד על התפיסה: כמשגבירים, למשל, את *עוצמת האור*, האדם *חווה* תפיסה *בהירה יותר*. הענף שייסד מכונה **פסיכופיזיקה**, והשיטה היא **שיטת הגבולות**.
|
||||
|
||||
שיטת הגבולות מציגה לנבדק גירוי רציף בסדר עולה (עוצמה מוגברת) או יורד (עוצמה מוחלשת) בקפיצות קבועות, ובכל פעם הנבדק מתבקש להעיד אם תפס משהו או לא. הממוצע בין הנקודות שבהן הנבדק מעיד שהוא לא תופס יותר (אחרי כמה ניסויים) הוא -
|
||||
|
||||
> **הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות
|
||||
|
||||
פכנר משתמש גם בתגלית של ארנסט וובר -
|
||||
|
||||
> **סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם
|
||||
|
||||
השיטות הפסיכופיזיקות מאפשרות לזהות תופעות כמו הסתגלות לחושך (אנחנו רגישים יותר לאור כשיש פחות ממנו - ביום בהיר בקושי רואים את המסך של הטלפון, ובאמצע הלילה אתה כמו צבי ניצוד).
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user