Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -13,12 +13,12 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 
 המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
 
-> [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
-{.is-info}
-##היוריסטיקת העיגון
+!!! info ""
+    [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
+## היוריסטיקת העיגון
 
-> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
 
 היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
 
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 
 טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
 
-###משתנים ממתנים
+### משתנים ממתנים
 
 האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
 
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 
 הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
 
-###עוגן מודע\לא מודע
+### עוגן מודע\לא מודע
 
 האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח
 
@@ -73,7 +73,7 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית
 
 העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
 
-###השפעה מעבר לאופנויות
+### השפעה מעבר לאופנויות
 
 Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים. 
 
@@ -81,7 +81,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*.
 
-###בחיי היומיום
+### בחיי היומיום
 היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים.
 
 
@@ -93,22 +93,22 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד.
 
-###עוגן פנימי\חיצוני
+### עוגן פנימי\חיצוני
 אפקט העוגן הוסבר ע"י טברסקי וכהנמן כתיקון לא מספיק מערך לא רלוונטי.
 
 מחקרים מאוחרים יותר ביקרו הסבר זה, והציעו שהטיית העוגן הינה תוצאה של נגישות גדולה למידע שתומך בעוגן (Mussweiler & Strack, 1999, 2000)
 
 החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1   – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית. 
 
-##היוריסטיקת הזמינות
+## היוריסטיקת הזמינות
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
 
 **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
 
-> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
 
 [טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
 
@@ -121,13 +121,13 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
 
 
-###הערכת סיכונים
+### הערכת סיכונים
 
 עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
 
 בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה.
 
-###תופעת הפירוט
+### תופעת הפירוט
 אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים.
 
 למשל - 
@@ -137,7 +137,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר.
 
-####אגוצנטריות
+#### אגוצנטריות
 היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו:
 
 - גרימת ויכוחים
@@ -159,7 +159,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
 
-###שטף או תוכן? 
+### שטף או תוכן? 
 השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
 
 [Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם. 
@@ -186,7 +186,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 - תחושת כוח
 מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה
 
-##היוריסטיקת הייצוגיות
+## היוריסטיקת הייצוגיות
 ([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא: 
 - זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
 - משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
@@ -194,9 +194,9 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
 
-###התעלמות משכיחות יחסית
-> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
-{.is-info}
+### התעלמות משכיחות יחסית
+!!! info ""
+    אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
 
 הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
 
@@ -210,19 +210,20 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 `p(Blue/Witness)=(.15*.8)/(.15*.8 + .85*.2)=.12/(.12+.17)=.12/.29=.41`
 
 
-###הערכת יתר של מאורעות חיתוך 
+### הערכת יתר של מאורעות חיתוך 
 אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי.
 
 > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
+
 > 1\. דינה היא טלרית בבנק
-> 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
-{.is-info}
+!!! info ""
+    2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
 
 
 הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)!
 
 
-###חוסר רגישות לגודל המדגם
+### חוסר רגישות לגודל המדגם
 מדגמים גדולים יותר יהיו דומים יותר לאוכלוסיה (חוק המספרים הגדולים), אך אנשים נוטים להאמין שגם מדגמים קטנים יהיו מייצגים ודומים לאוכלוסיה. הם מעריכים כי המידה בה מדגם מסוים מייצג את האוכלוסייה אינה תלויה בגודל המדגם - אנשים מצפים מכל מדגם להיות מייצג, וסוברים שמידת הייצוג של המדגם נקבעת, בעיקר, לפי  הפער שבן הפרופורציה במדגם לפרופורציה באוכלוסיה. 
 
 > בעיר מסוימת יש שני בתי חולים. בבית החולים הגדול נולדים בכל יום כ- 45 תינוקות ואילו בבית החולים הקטן נולדים בכל יום כ- 15 תינוקות. כידוע לכם, כ- 50% מכל התינוקות הנולדים הם בנים, אך האחוז המדויק משתנה מיום ליום (לעיתים הוא גבוה ולעיתים נמוך מ- 50%). במשך תקופה של שנה נרשמו בכל בית חולים מספר הימים בהם יותר מ- 60% מהתינוקות  שנולדו היו בנים. 
@@ -235,7 +236,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון.
 
-###תפיסת מקריות ותלות סדרתית
+### תפיסת מקריות ותלות סדרתית
 > 	נתונות שתי סדרות הטלות מטבע.  האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי.  איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי?
     א.  0100110101101010010101101010110101
 		ב.  0000101101111010111110001011011110
@@ -257,7 +258,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום. 
 בפועל, מחקרים  ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים.
 
-###התעלמות מרגרסיה לממוצע
+### התעלמות מרגרסיה לממוצע
 	
 האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם  ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים  גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו.
 
@@ -277,7 +278,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 # ביקורת
 
 =======
-##ביקורת 
+## ביקורת 
 >>>>>>> Stashed changes
 כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
 נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.
@@ -292,9 +293,10 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
 
 > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
+
 > 1\. טלריות בבנק
-> 2\.  טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
-{.is-info}
+!!! info ""
+    2\.  טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
 
 
 כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים.