Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md

@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
 
-##תורת תוחלת התועלת
+## תורת תוחלת התועלת
 [Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה:
 
 `EV = Σ P(i) * V(i)`
@@ -52,16 +52,16 @@ EU(B)=.001* log10V(100,000)=.005
 Therefore 
 EU(A)>EU(B)
 
-##הנחות בסיס
+## הנחות בסיס
 
-###שלמות
+### שלמות
 נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, וB היא טיול לפריז.
 אם AוB בסט החלופות S אזי B ≤ A או A ≤ B או B ~ A
 
 היכולת להשוות כל שתי אלטרנטיבות ולקבוע עדיפות של אחת על פני השנייה או אדישות.
 כלומר, לפי תורת תוחלת התועלת, לכל חלופה יש שיפוט - העדפה של החלופה הראשונה, השנייה, או אדישות ביניהן.
 
-###אי-תלות
+### אי-תלות
 נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, B היא טיול לפריז וC היא טיול למדריד.
 
 אם חלופות A, B וC בסט החלופות S, אזי B≤A אם ורק אם ApC ≥ BpC 
@@ -70,7 +70,7 @@ EU(A)>EU(B)
 
 אם אני מעדיף את לונדון על פני פריז, והסיכוי שאבחר לטייל בלונדון הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא המשלים (0.4),  אבל אם הסיכוי שאבחר לטייל בפריז הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא גם המשלים (0.4).  
 
-###טרנזיטיביות
+### טרנזיטיביות
 אם A > B וB > C, אזי A > C
 
 אם אני מעדיף את פריז על פני לונדון, ואת לונדון על פני מדריד, אני מעדיף את פריז על פני מדריד.
@@ -79,7 +79,7 @@ EU(A)>EU(B)
 
 לכן, אנחנו שואפים שההחלטות שלנו כן יהיו טרנזיטיביות.
 
-###המשכיות
+### המשכיות
 עבור A, B וC בסט חלופות S, אם B ≤ A ו C ≤ B, אזי קיים P עבורו מתקיים B ~ (ApC) 
 
 A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכולים למצוא הימור כזה שבו נקבל את A בהסתברות P ואת C ב1-P, ואנחנו אדישים בין ההימור הזה לבין קבלה בוודאות של P. 
@@ -87,9 +87,9 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
 
 כל זה טוב ויפה - אבל האם אנשים מתנהגים ככה בפועל? לא ולא, אומרים טברסקי וכהנמן.
 
-##הפרות
+## הפרות
 
-###עקרון הדומיננטיות
+### עקרון הדומיננטיות
 **עקרון הדומיננטיות** הוא עיקרון בכל המודלים הנורמטיבים, והוא אומר שאף פעם לא נאמץ חלופה שנשלטת בידי חלופות אחרות. 
 
 [Tversky & Shafir (1992)](https://psycnet.apa.org/record/1993-20290-001) מדגימים הפרה של העיקרון.
@@ -121,7 +121,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
 
 נניח ואתם מתלבטים אם לטוס לחו"ל מיד אחרי תקופת המבחנים. אם תצליחו, בטח שתטוסו - הרווחתם את זה. אם לא תצליחו, לפחות תהיו בחו"ל - גם תטוסו כנראה. אבל אם אתם לא יודעים? דווקא אז יהיה לנו הכי קשה להזמין את הכרטיס. זוהי הפרה של העיקרון - אם יש מצב שנבחר בו בכל תוצאה, למה שנהסס כל עוד התוצאה לא ידועה? 
 
-###עקרון האי-תלות
+### עקרון האי-תלות
 *הפרדוקס של Allais* מדגים הפרה של עקרון האי תלות.
 
 נניח ויש לנו כמה חלופות:
@@ -147,12 +147,12 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
 
 הבחירות האלו מפרות את עקרון האי-תלות (ר' סרטון ומצגת).
 
-> [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
 
 בתמצית - כשיש לנו שתי חלופות שיש דברים משותפים ביניהן, זה לא אמור לעניין אותנו - רק ההבדלים. אם אני מחפש לשכור דירה ומתלבט בין שתי דירות, ושתיהן בקומה השלישית - זה שהן בקומה השלישית לא אמור להפריע לי, אלא כל שאר הדברים.
 
-###חוסר טרנזיטיביות
+### חוסר טרנזיטיביות
 
 נניח ואנחנו צריכים לבחור בין שלושה מועמדים:
 
@@ -178,7 +178,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
 
 אם העדפתי את B על פני A, ואת C על פני B, אני אמור להעדיף את C על פני A - אבל כאן עשינו בדיוק ההיפך, בגלל שגררנו פנימה את הIQ, והיחס בין הIQ לניסיון הפוך (יותר ניסיון, פחות IQ).
 
-###קביעות
+### קביעות
 הפרה מאוד בעייתית היא הפרת **הנחת הקביעות**[^1] (Invariance) - ההנחה כי אופן הצגת ההנחות לא צריכה להשפיע על ההחלטה.
 
 למשל, הצגת החלופות כתהליך חד שלבי או דו שלבי, רווח או הפסד, צמצום תמותה או העלאת שרידות - לא אמורה להשפיע על ההעדפות כל עוד התוצאה זהה.