Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md

@@ -8,16 +8,16 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
-{.info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
 
-##מהי אינטיליגנציה?
+## מהי אינטיליגנציה?
 
 הגדרתה של האינטיליגנציה, כפי שזו הוגדרה על ידי ארגון הפסיכולוגיה האמריקני, היא יכולת מנטלית רחבה שקשורה בין השאר בתיכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, הבנת רעיונות מורכבים, למידה מהירה מניסיון ובכלל, יכולת לזהות עיקר מול תפל, ובעיקר - **יכולת להסתכל לשינויים תוך שימוש בחשיבה**.
 
 ההגדרה הזו שנויה במחלוקת לעיתים תכופות, מעולם הפסיכולוגיה ומחוצה לו.
 
-##ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
+## ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
 האינטיליגנציה התפתחה באופן בלתי תלוי בענפים שונים של האבולוציה - לרבות דולפינים ולוויתנים טורפים[^1], עורבים ותוכים, פרימאטים ורכיכות.
 האינטיליגנציה היא אסטרטגיה הישרדותית לכל דבר - ולכן מצויה בכמה ענפים אבולוציוניים.
 
@@ -30,23 +30,23 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
 
 [^1]: לדוגמא, מחקרים מראים כי לוויתנים טורפים ודולפינים צדים במתואם, בעלי תקשורת מתוחכמת (ואף ניבים שפתיים!) ואפילו תרבויות וטקסים בסיסיים.
 
-##הבדלים באינטיליגנציה אנושית
+## הבדלים באינטיליגנציה אנושית
 מחקרים מוקדמים בעולם האינטיליגנציה מתחלקים לשני מסורות - הראשונה של סר פרנסיס גאלטון, מדען אנגלי מאמצע המאה ה19. גאלטון הושפע מהאמפריציזם הבריטי הדגל ברעיון ה'טאבולה ראסה' - ששם את מרב המשקל האינטילגנטי על הסביבה.
 אלא שמרגע שממצאיו לא הצביעו על הבדל בין הגזעים, רעיון זה נזנח באקלים הפוליטי הגזעני של התקופה.
 
 אחריו הגיע הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, בראשית המאה ה20, שחקר את האינטיליגנציה לאורו של חוק חינוך החובה הצרפתי שעבר בתקופתו. בינה כתב מבחנים שידעו לנבא בצורה טובה מי הילדים שיצליחו בצורה הטובה יותר בבית ספר יסודי.
 
-> ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת
-{.is-info}
+!!! info ""
+    ר' דוגמאות למבחני אינטיליגנציה במצגת
 
 מדד מקובל לאמוד הבדלים בין אנשים שונים הוא המתאם בין ביצוע מבחנים שונים (למשל: אנשים המקבלים ציונים גבוהים במבחן א' מקבלים ציון נמוך יותר במבחן ב', וכדומה).
 
 האינטיליגנציה מנבאת דברים כמו הצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה, הצלחה כלכלית, מדדי בריאות שונים ותוחלת חיים, אך גם מדדים שליליים יותר - דוגמת מספר חברים נמוך יותר, הפרעות קשב וחרדה תכופות יותר, ועוד.
 
-##סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
+## סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
 מתאמים בין מבחני אינטיליגנציה הם *תמיד* חיוביים[^2] - מה שמעיד על כך שישנו קשר בין סוגי האינטיליגנציה השונים. תופעה זו מכונה ה*Positive Manifold* - אנשים שנוטים להצליח במבחן אחד נוטים, סטטיסטית, להצליח גם במבחן אחר.
 
-###תיאוריית מבניות היסטוריות
+### תיאוריית מבניות היסטוריות
 צ'ארלס ספירמן (כן, ספירמן הזה) הגה תיאוריה שמנסה להסביר את הקשר החיובי הזה - **התיאוריה של g** - הטוענת כי המתאם החיובי בין כל צמד מבחנים נובע מכך שכל המבחנים מבטאים יכולת אחרת - המכונה בפיו g[^3]. ספירמן הגה טכניקה מתמטית המחשבת את המתאם בין כל מבחן לg - המבטא במידה רבה את יעילותו של כל מבחן במדידת אינטיליגנציה.
 
 הרעיון של ספירמן מתבטא בפועל בשיטת מתן ציוני IQ, ובלמידת מכונה.
@@ -61,7 +61,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 [^4]: תלמיד של ספירמן ומעריץ שלו, שהתיאוריה שלו - *Process Overlap Theory* - חולקת על זו של ספירמן לחלוטין, וסבורה כי יכולות שונות נחסמות במעין צוואר בקבוק ביכולות המנהלתיות שמונע ביטוי של כל היכולות 
 האינטיליגנטיות. תיאוריה זו מסבירה היטב את תופעת ה*late bloomers* - אנשים שממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם בגילאים מאוחרים יותר. תיאוריה זו תופסת תאוצה בחמש-שש שנים האחרונות.
 
-###תיאורייות מבניות עכשוויות
+### תיאורייות מבניות עכשוויות
 מלבד הPOT שתופסת תאוצה, שתי התיאוריות העכשוויות[^5] המובילות הן אלו של קטל-הורן וקרול ותיאוריית השטחות של גוטמן.
 
 התיאוריה של קטל-הורן וקרול נסמכת על המבחן של וודקוק וג'ונסון - המשתמש על מקבצים של מבחנים הבוחנים יכולות קבוצתיות, והg מתבטא במתאם בין קבוצות אלו.
@@ -73,18 +73,18 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 [^5]: סוף שנות ה90.
 [^6]: האינטיליגנציה הפלואידית היא ההתמודדות עם בעיה *חדשה*, בעוד שאינטיליגנציה קריסטלית מסתמכת על ניסיון קודם.
 
-##בסיסים לאינטיליגנציה
-###הבסיס הקוגניטיבי
+## בסיסים לאינטיליגנציה
+### הבסיס הקוגניטיבי
 מטא-אנליזות של מחקרים מזהים שני גורמים קוניטיביים לאינטיליגנצי, והם זמן התגובה[^7] והזיכרון עובד. מחקרי זמן תגובה מראים כי אנשים בעלי זמן תגובה נמוך יותר (ציונים נמוכים יותר) מושפעים יותר מתנאים קשים יותר במבחן (כשמתבקשים לבחור בין 2 צורות לעומת 6 צורות, זמן התגובה שלהם סובל יותר). מבחנים אלו בודקים את ההתמודדות עם מידע חדש - בבחירת 6 צורות הנבדקים מתבקשים לזכור 6 חוקים בזיכרון העובד, לעומת 2 במבחן הפשוט יותר - ומכאן ההבדלים ההולכים וגדלים לאור האינטיליגנציה. הפער קטן למדי בין 2 אלטרנטיבות, וגדל דרמטית ב6 אלטרנטיבות. תופעה זו מכונה **חוק היק היימן**.
 
-> לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית.
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית.
 
 מבחנים אחרים בודקים את עדכון הזיכרון העובד (מתאם 0.5-0.6 עם g). לעומתו, המתאם של האינטיליגנציה הרגשית עם g הוא 0.8-0.9. 
 
 [^7]: הזמן שאנו חושבים *עד* שאנו מגיבים (Latency) - לא הפעולה המוטורית.
 
-###הבסיס המוחי
+### הבסיס המוחי
 ישנן שלול היפוטזיות עיקריות בנושא - היפוטזת **יעילות העצבית**, **מערכת הדרישות המרובות** ו**אינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי**.
 
 הראשונה טוענת שאינטיליגנציה קשורה ביעילות - אנשים אינטיליגנטיים יותר מתאמצים פחות בפתרון בעיות קשות, בזכות יעילות עצבית גבוהה יותר[^8].
@@ -93,10 +93,10 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 
 ולבסוף, גישת **האינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי** נותנת משקל לקישוריות על פני האיזורים, למרות שעוסקת באיזורים דומים למערכת הדרישות המרובות. היא טוענת כי לכל איזור תפקיד אחר לחלוטין, אך הקישור ביניהם הוא הגורם המכריע באינטיליגנציה[^9]. מחקרם של Barbey et al (2012) בדקה 182 נפגעי מוח[^10] (פצועי ויאטנאם) על ידי התאמת סריקה מוחית שלהם לתבנית וחישוב הווקסלים (Voxel - פיקסל תלת מימדי) הפגועים, וחישוב הקשר הסטטיסטי בין הפגיעה בכל ווקסל לאינטיליגנציה (לרבות תפקודים ניהוליים, אינטיליגנציה או שניהם). תוצאות מחקר זה שמות את רובו המוחץ של משקל הפגיעה האינטיליגנטית בהמיספרה שמאל. האיזורים המייצגים פגיעה בתפקודים ניהוליים וגם באינטיליגנציה הם בחומר הלבן המקשר בין האיזורים הפריאטליים לפרונטליים.
 
-> נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*!
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*!
 
-###הבסיס הגנטי
+### הבסיס הגנטי
 אמדנים עכשווים (המניחים אי תלות בין תורשה וסביבה) מעידים על כך ש50% מהשונות האינטיליגנטית בין אנשים היא תורשתית, ובערך 25% היא סביבתית[^11]. מכך עולה שהגנטיקה מכתיבה לנו 'חלון' מסוים של אינטיליגנציה, ובתוכו הסביבה משחקת תפקיד.
 
 ההנחה שבבסיסם של אומדנים אלו היא בעייתית, לאור כך שיתרון גנטי קל עלול להוביל לסביבות עם יתרון מובהק בפיתוח יכולות מסוימות (אם אתה שחקן כדורסל קצת יותר טוב מהממוצע, ייקחו אותך לשחק כדורסל - מה שייתן לך הזדמנות גדולה יותר). ההנחה הזו מניחה שהחשיפה לסביבות היא בלתי תלויה - ולפיכך בעייתית. קבוצה חביבה על החוקרים בתחום היא תאומים זהים שהופרדו בתחילת חייהם - משום שהגנטיקה שלהם זהה וסביבתם שונה (אך לא לחלוטין - המשפחות המאמצות ממעמד כלכלי בינוני ומעלה)[^12]. באופן מפתיע, נדמה שהשפעתה של התורשה גדלה עם הגיל: אנשים מבוגרים יותר מושפעים מהתורשה שלהם (80%, לעומת 40% מהצעירים) מאשר מהסביבה שלהם. ניתן לייחס תוצאות אלה למחלות עם בסיס גנטי, שמתפרצות בגילאים מאוחרים יותר.
@@ -109,7 +109,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 אפקט פלין מצביע גם על השפעתה של הסביבה והאפיגנטיקה - הביטוי של הגנים המושפע מהסביבה.
 
 
-##אינטיליגנציה רגשית
+## אינטיליגנציה רגשית
 אינטיליגנציה רגשית נבדקת בשתי דרכים עיקריות - שאלון דיווח עצמי[^14], ומבחנים ביצועיים (MSEIT). מבחנים ביצועיים כוללים ארבעה מאפיינים - **זיהוי רגש**, **שימוש ברגש כדי לעודד חשיבה** (מה *כדאי* שתרגישו במצב נתון), **הבנת אמוציות** (מה אמור לעורר איזה רגש) ו**ניהול וויסות רגשות** (מהי האסטרטגיה הכי יעילה לווסת את הרגשות שלנו)[^15]. 
 
 ציוני אינטיליגנציה רגשית נוטים לעלות עם הגיל, בדומה לאינטיליגנציה קריסטלית, וגבוהים יותר אצל נשים בסדר גודל של חצי סטיית תקן.