Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,41 +8,41 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
#### 1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
|
||||
####2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
#### 2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
|
||||
####3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
#### 3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
|
||||
####4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
#### 4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
|
||||
####5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
#### 5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
|
||||
####6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
#### 6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
|
||||
####7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
#### 7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
|
||||
####8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
#### 8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
|
||||
####9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
#### 9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
|
||||
####10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
#### 10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
|
||||
####11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
#### 11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
|
||||
####12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
#### 12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
|
||||
####13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
#### 13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
|
||||
##מבוא
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**פסיכופתולוגיה** היא התנהגות אבנורמלית, בין שדרמטית ובין ששגרתית אך מוקצנת, אשר פוגעת בתפקוד ו\או באיכות החיים.
|
||||
דפוסי התנהגות אבנורמליים מסוימים משויימים לכדי אבחנות (דיכאון, סכיזופרניה וכו') המכונות הפרעות.
|
||||
@@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^1]: בישראל, ההכשרה מבוצעת בDSM אך המערכות מדברות ICD. למרבה המזל, שני הקטלוגים דומים ו'מבינים' אחד את השני.
|
||||
[^2]: עד 1973, למשל, הומוסקסואליות הייתה הפרעה מוכרת בDSM, ודיספוריה מגדרית הוגדרה כהפרעה מגדרית.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
##מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
## מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
כולנו 'אבנורמלים' במידה מסוימת, ולכן קל להזדדהות עם הרבה מהתוכן המועבר - אבל לא כל אבנורמליות היא פתולוגית. האבחנה הזו מכונה **הפרעה יטרוגנית (Iatrogenic illness)**, והיא תופעה נפוצה ומוכרת. ההפרעה הזו נובעת מהאופי האינטימי של המחשבות הפנימיות, המשלות תחושה של ייחודיות מוגזמת.
|
||||
|
||||
מה שמבחין בין מידה 'רגילה' של אבנורמליות להפרעה של ממש הם ה**חומרה** וה**משך** של התסמינים. התנהגות אבנורמלית היא מקרה קיצון (*לא סבבה*), ביחס לסביבה וביחס לנורמת ההתנהגות של אותו האדם. חשבו למשל על הדוגמאות הבאות:
|
||||
@@ -64,17 +64,17 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
- אדם מסתובב עם עגלת קניות ברחוב. ליד בסופר? ל"ג בעומר? אולי. ככה סתם באמצע הרחוב? חשוד.
|
||||
|
||||
> בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
|
||||
עם זאת, לא בכל הפרעה ראוי לטפל. הקריטריונים העיקריים הם **הסבל לאדם ולסביבתו**. בפוביה מדינוזאורים או פחד מטיסות כראה שלא כדאי לטפל; במאניה-דפרסיה שמובילה לשיקול דעת מוטעה^(לעומת^ ^הנורמה)^ צריך.
|
||||
|
||||
ההגדרה לפסיכופתולוגיה היא רב ממדית; אין די לא בהגדרה של האדם ולא בהגדרתה של סביבתו לקביעת הפרעה פסיכופתולוגית.
|
||||
|
||||
> השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
|
||||
##מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
## מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
|
||||
אין הגדרה אופרציונלית אחת ומוחלטת לאבנורמליות.
|
||||
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
התנהגות אבנורמלית מוגדרת כיום בשמונה מדדים:
|
||||
|
||||
###סבל
|
||||
### סבל
|
||||
של המטופל, או של הסביבה.
|
||||
|
||||
לאו דווקא הדבר הראשון שקופץ לראש, אך מאפיין מרכזי באבחון התנהגות אבנורמלית[^3]. הסבל הוא מנבא עיקרי בהפרעות אבנורמליות - הפרעות קשות אפילו גוררות כאב פיזי.
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
תקופות גרועות, מטלות מצטברות או לנקות את הבית כולם גורמים לסבל; אין די בכך לאפיין התנהגות אבנורמליות. הדוגמה המובהקת ביותר היא אבל - האבלים לעיתים מפגינים תסמיני דיכאון, וסובלים באופן קשה, אך אינם מפגינים התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
###פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
### פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
אדם שמתקשה לעמוד בהצלחה במטרות החיים שלו ובשגרה שלו, ולא מצליח להסתגל לנסיבות המשתנות.
|
||||
|
||||
מטרות החיים משתנות בהתאם לתקופה, לאדם ולשלבי החיים, אך לרוב ישנם מאפיינים משותפים. למשל, כל הילדים אוהבים לשחק עם ילדים אחרים; ילד שלא רוצה לשחק זו נורת אזהרה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
**התנהגות אדפטיבית** היא התאמת ההתנהגות בהתאם למצב - כמו התאמת הלבוש לפי המקום שאליו אנחנו הולכים. חוסר הסתגלות מאופיינת בקשיחות מחשבתית (היעדר *set switching*).
|
||||
|
||||
###סטייה סטטיסטית
|
||||
### סטייה סטטיסטית
|
||||
בעיתות משבר, דיכאון וחרדה באוכלוסייה עולים; לפתע, תסמינים כאלו הם לא בהכרח סממנים להפרעה.
|
||||
מנגד, הפרעה נפוצה באוכלוסייה היא עדיין הפרעה.
|
||||
|
||||
@@ -112,27 +112,27 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
להתנהגויות אחרות יש טווח נורמלי (כמו השאלה המזעזעת הזו על אנשים שמתקלחים לפני שהולכים לישון), שחריגה ממנו עלולה להיות סממן אבנורמלי.
|
||||
לפעמים אפילו מופע בודד של התנהגות הוא סטייה סטטיסטית (הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
> בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
|
||||
בתקופת הקורונה, טקסי הניקיון עם האלכוג'ל היו נורמטיביים; עכשיו זה כנראה מוזר.
|
||||
|
||||
הקושי במאפיין הזה הוא לקבוע היכן עובר הגבול, והאם ההתנהגות אינה רצויה (גם להיות מחונן זו סטייה סטטיסטית). סטייה סטטיסטית קשורה גם קשר הדוק לנורמות החברתיות המשתנות.
|
||||
|
||||
###הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
### הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
מוחה יחיד כנגד עמדה פוליטית אינה בהכרח אבנורמלית. הסתובבות עם עציץ על הראש עלולה להיות.
|
||||
|
||||
התנהגות שאינה תואמת את הקוד החברתי עלולה להיות אבנורמלית. מנגד, יש מקרים בהם הנורמה היא זו שטועה.
|
||||
|
||||
לרוב, הסטייה מהנורמה אינה מספקת לאבחון אבנורמלי - מטרה לבחון את ההתנהגות בזווית מחודשת (הדבר הזה שאתה עושה, זה חריג - אתה סבבה עם זה?).
|
||||
|
||||
###אי נחת מצד הסובבים
|
||||
### אי נחת מצד הסובבים
|
||||
אדם בהתקף מאני לא בהכרח סובל. המשפחה והחברים שלו בהחלט עלולים לסבול.
|
||||
מנגד, משפחתו של אדם שיצא מהארון יכולה לשבת עליו שבעה. אין הכרח שזו התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
האי נוחות לעיתים קרובות תוביל לזיהוי ההפרעה האבנורמלית - דוגמת אדם שמדבר דיבור אסוציאטיבי ללא הרף, או אחר שלא מדבר בכלל, או שלישי שמטפס על עגורנים.
|
||||
|
||||
###התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
### התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
*מלכוד 22*
|
||||
|
||||
התנהגות לא הגיונית שקשה לצפות היא סממן להפרעה אבנורמלית. אנשים שפוגעים באנשים אחרים בלי סיבה, אנשים שמונעים מאשליות, או אנשים שמטפסים על עגורנים כולם עלולים להיות סממנים אבנורמליים, משום שקשה לייחס הסבר הגיוני להתנהגות שלהם.
|
||||
@@ -141,13 +141,13 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
הניסיון להבין את ההיגיון מאחורי ההתנהגות הוא אחר התפקידים הראשונים והחשובים של פסיכולוגים קליניים - מה המקורות, מה המניע, ומה משמר את ההתנהגות.
|
||||
|
||||
###מסוכנות
|
||||
### מסוכנות
|
||||
מסוכנות תעלה את הסיכויים לטיפול, אבל לא כל מסוכנות גלויה לכל.
|
||||
זהו המימד הדרמטי ביותר בהחלטה לטפל או לא לטפל.
|
||||
|
||||
רוב ההתנהגויות האבנורמליות אינן מסוכנות. מנגד, יש התנהגויות מסוכנות שאינן אבנורמליות (כמו לנהוג עם הטלפון, או הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
###שליטה
|
||||
### שליטה
|
||||
|
||||
היכולת לשלוט בתהנהגות *במידה הנכונה* - לא מעט מדי, לא יותר מדי.
|
||||
|
||||
@@ -157,14 +157,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
זהו המימד האינטימי ביותר - רק האדם עצמו יכול לענות בכנות אם הוא בשליטה על ההתנהגות שלו.
|
||||
|
||||
---
|
||||
> חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
---
|
||||
|
||||
[^3]: כמו שאומרים באנגלית - *Suffering* from a mental disorder
|
||||
[^4]: ישנם גם אלו שסובלים בהתקף מאני, בין שמההתקף עצמו או שמההשלכות. מנגד, יש כאלו שנהנים מהתקף מאני - עד כדי כך שמסרבים טיפול תרופתי.
|
||||
|
||||
##גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
## גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
אמנם לא ניתן לאבחן באווחה אחת הפרעות אבנורמליות, אך ניתן להעריך על סמך דפוסים נשנים כמו אלו שחוזרים על עצמם בDSM.
|
||||
|
||||
- האם המקרה נראה כמו מקרים פרדיגמטיים של התנהגות אבנורמלית?
|
||||
@@ -176,40 +176,40 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
מעבר לכך, צריך להכיר ב**רצף ההתנהגויות כולו** - *התסמונת* (קרי - אוסף התסמינים), ולא רק בתופעה אחת ספציפית. אנהדוניה[^5], למשל, היא תסמין של דיכאון, סכיזופרניה, ואולי איזו השקפה דתית כזו או אחרת. אינסומניה[^6] יכולה להיות אף היא תסמין דכאוני או מאני, אבל גם חלק מחיים נורמטיבים (לחץ לפני מבחן, וכו')
|
||||
|
||||
###קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
### קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
התסמונות מוגדרות בקטלוגים מוכרים שונים בעולם הפסיכולוגיה, כשהעיקריים ביניהם הם ה**DSM** וה**ICD**.
|
||||
|
||||
####DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
#### DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
|
||||
הDSM שם דגש כבד **על אופרציונילזציה[^7]** - הפרעות מוגדרות על ידי רשימות סימפטומים - למשל ירידה במשקל, או יקיצות לילות יגררו קריטריונים כמו 'כמה ירידה במשקל' או 'כמה יקיצות ליליות'. המטרה היא להגדיל מהימנות בין שופטים.
|
||||
|
||||
####פגיעה בתפקוד
|
||||
#### פגיעה בתפקוד
|
||||
כדי למנוע אחבון-יתר, הDSM מציב את **קריטריון הפגיעה בתפקוד**:
|
||||
> מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
|
||||
####מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
#### מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
הDSM דוגל ב**מערכת פוליתטית** - שמשמעותה היא שלהפרעות יש צירופים שונים וייחודים של תסמינים. הDSM דורש מספר מסוים של תסמינים מתוך אוסף גדול יותר בכדי לאבחן הפרעות - [בדיכאון](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנומרלית#דיכאון-מגורי), למשל, נדרשת נוכחות של חמישה תסמינים מתוך תשעה. אולם, החמישה האלו יכולים להיות כל צירוף של חמישה - מה שמוביל למגוון רחב של מצבים שאנחנו יכולים לקרוא להם, למשל, דיכאון.
|
||||
|
||||
הDSM דורש גם לפחות אחד מ2 תסמינים עיקריים, ושכל התסמינים נמשכים לפחות שבועיים, במשך רוב הזמן, במקביל ותוך פגיעה בתפקוד ושינוי לעומת תפקוד קודם.
|
||||
|
||||
####מערכת קטגוריאלית
|
||||
#### מערכת קטגוריאלית
|
||||
הDSM מגיע לשיפוט בינארי - או שאתה סובל מהפרעה, או שלא. יש בכך יתרונות וחסרונות - מחד גיסא, הגישה הזו מאפשרת ארגון טוב יותר ואבחנה ברורה יותר, ומנגד - היא מפשטת הרבה מהמציאות; רוב ההיבטים בפסיכולוגיה הם בקנה-מידה (סקאלה), ולא בבינאריות (יותר מדוכא ופחות מדוכא, ולא מדוכא או לא מדוכא).
|
||||
|
||||
מקרים בלתי-אופיינים (למשל, OCD עם אשליות פרנואידיות) עלולים אף הם ליפול בין הכיסאות.
|
||||
|
||||
#####הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
##### הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
כדי להתמודד עם מקרים בלתי-אופיינים, הDSM מגדיר חלופות (וריאציות) של הפרעות. בDSM-IV, למשל, הוגדרה סכיזופרניה פרנואידית, לא מאורגנת, קטטונית, לא-מובחנת, ורדיוויזואלית. הDSM-V האט את המגמה והוסיף במקום דרגות חומרה.
|
||||
|
||||
#####דמיון בין אבחנות
|
||||
##### דמיון בין אבחנות
|
||||
יש הפרעות רבות שביניהן קווי דמיון ואף נטייה למופע משותף של שתיהן[^8] - דוגמת דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפרעות הDSM אינן מוציאות זו את זו.
|
||||
|
||||
#####ההקשר הרחב
|
||||
##### ההקשר הרחב
|
||||
לרוב, הDSM לא נובר בסיבות להפרעות[^9], אלא בגורמים כמו אירועי-חיים מסכנים (כמו מקרה סכנת חיים בפוסט-טראומה), קו-מורבידיות, מחלות פיזיות, גיל ההתחלה, מהלך ההפרעה וגורמים פסיכו-סוציאליים - הרקע לאבחנה.
|
||||
|
||||
כלומר, בשפה של הDSM לא יהיה עיסוק בגרומים הסיבתיים (האם זה גנטי? סביבתי? אישיותי? סיפור חיים?), וגם לא בטיפול - הוא לא עוסק ב**למה** ולא ב**איך**, אלא רק ב**מה**. מטרתו היא *רק* להוביל להסכמה באבחנה, לשפה משותפת.
|
||||
|
||||
#####מאפיינים (qualifiers)
|
||||
##### מאפיינים (qualifiers)
|
||||
הDSM מגדיר, כאמור, מאפיינים לכל הפרעה - מה הסף שאחריו ניתן לאבחן.
|
||||
|
||||
מאפיין משותף לכל ההפרעות היא שהתסמינים אינם נובעים באופן ישיר ממצבים רפואיים או פיזיולוגיים (למשל: דיכאון כתוצאה מאלצהיימר, או הפרעת שינה כתוצאה מטרשת). במקרה של הפרעה הנובעת ממצב פיזי, המצב הפיזי הוא העיקר והתגובה הנפשית היא מאפיין שניוני.
|
||||
@@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^8]: קו-מורבידיות
|
||||
[^9]: אטיולוגיה
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
- מהי השכיחות באוכלוסייה של הפרעות נפשיות שונות?
|
||||
כדי לתת את הרקע לשכיחות של הפרעות מסוימות באוכלוסייה, מבוצעים מחקרים *אפידמיולוגיים* - המייצגים את האוכלוסייה.
|
||||
|
||||
@@ -237,14 +237,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
(חסרה לי איזו רבע שעה פה)
|
||||
|
||||
##קומורבידיות
|
||||
## קומורבידיות
|
||||
הפרעות רבות מאופיינות בקו-מרובידית - הנטייה להופיע יחד. דיכאון ופוסט-טראומה, למשל, לעיתים תכופות מופיעים יחד. מקרים קשים של הפרעות פסיכולוגיות מאופיינים ב50% (!) של קו-מורבידיות, ו7% במקרים קלים יותר.
|
||||
|
||||
##אבחון
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אבחון
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
###חסרונות
|
||||
### חסרונות
|
||||
יש טענות רבות כנגד האבחון, בעיקר לאור החשש מאבחון מוגזם - כאמור, קרוב לחצי מהאוכלוסייה בארה"ב למשל מאובחנים בהפרעה אבנורמלית! אם כולם אבנורמלים, האם זה באמת אנורמלי?
|
||||
|
||||
האבחון מביא איתו גם סכנה ל*סטיגמטיזציה*, הדבקת תווית מזיקה,
|
||||
@@ -252,16 +252,16 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
האם זה שווה את זה?
|
||||
|
||||
###יתרונות
|
||||
### יתרונות
|
||||
|
||||
> האם מתן האבחנות באופן זהיר ומבוקר ע"י אנשי מקצוע מעלה את הסיכוי שהמטופל יזכה לעזרה?
|
||||
|
||||
האבחון מאפשר **תכנון טיפול**, **מידע על הפרוגנוזה**, **תקשורת בין אנשי מקצוע** ו**הקלה ותמיכה במטופל**.
|
||||
|
||||
###תכנון טיפול
|
||||
### תכנון טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
###קבלת טיפול
|
||||
### קבלת טיפול
|
||||
רק *כשליש* מאלו שניתן לאבחן אצלם את קיומה של הפרעה נפשית מגיעים לטיפול! מדוע?
|
||||
|
||||
- היעדר זיהוי הבעיה (הפנמה לעומת החצנה)
|
||||
@@ -272,30 +272,30 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
קבלת התווית הזו של *מאובחן בX* היא חוויה לא פשוטה, שלא כל האנשים מוכנים להשלים עמה. עצם התווית מקשה לדבר בחופשיות עם האנשים בחיינו על ההפרעה הנפשית, ועל כך שאנו בטיפול. הפרעות מסוימות המאופיינות בהתנהגות מוזרה, כמו סכיזופרניה, או במטען חברתי עמוק במיוחד, כמו הפרעות אכילה ושימוש בחומרים, נושאות סטיגמה קשה במיוחד שקשה למטופל ולסביבה להכיל.
|
||||
|
||||
|
||||
##דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
התפיסה הרווחת קיום מדגישה את הקשר בין הגוף לנפש - בין השילוב לגורמים נפשיים וגורמים ביולוגיים. מצבים נפשיים קשים מסוגלים לתת אותות פיזיים מובהקים, ותנאים פיזיים הם בעלי השפעה מכרעת על הנפש.
|
||||
|
||||
###מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
### מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
המודל טוען שתנאים מולדים מסוימים משפיעים השפעה מכרעת על הנפש, שגלומה בדמות הלחץ שהוא חווה. בהינתן שני אנשים פגיעים גנטית לסכיזופרניה, האחד - שחווה לחץ - עלול לחלות בעוד שהאחר, שחווה פחות לחץ, יכול להתחמק מהמחלה.
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
|
||||
###אנימיזים
|
||||
### אנימיזים
|
||||
בעבר (ובמקומות מסוימים, עד היום), ההתייחסות לאבנורמליות הייתה כהשתלטות של דיבוק\רוח רעה\שד וכו', והטיפול היה בכל מיני טקסי גירוש.
|
||||
|
||||
###גורמים פיזיולוגיים
|
||||
### גורמים פיזיולוגיים
|
||||
ביוון העתיקה, קישרו לראשונה בין ההפרעות האבנורמליות לגורמים פיזיולוגיים. בנשים, תסמינים נפשיים יוחסו לרחם - שהניחו שהתנתק או לוקה באיזשהו אופן - ומכאן מגיעה היוונית *היסטריה*
|
||||
|
||||
> המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
|
||||
###גורמים פסיכולוגיים
|
||||
### גורמים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
####מסמריזם
|
||||
#### מסמריזם
|
||||
במאה ה18, פרנץ אנטון העלה את גישת ה'מסמריזם', שקשרה בין מיקומם של גופים שמימיים למצבים נפשיים מסוימים. ההפרעה יוחסה להפרעה בתנועה של נוזלים מגנטיים. מכאן ניסה אנטון לשחרר את הנוזל בשיטות שונות ומשונות[^10].
|
||||
|
||||
####היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
#### היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
ז'אן מרטין שרקו ניסה להבחין בין סימפטומים נוירולוגיים לסימפטומיים 'היסטריים' על ידי היפנוזה - למשל, התקפים פסאודו-אפילפטיים, שיתוק בזרוע, ושלל מצבים נוספים - מה קורה תחת ההיפנוזה?
|
||||
|
||||
ההיפנוזה היא מצב שהגוף שרוי ברגיעה עמוקה מאוד, ובכך מנטרלת את הגורם הפסיכולוגי במידה מסוימת.
|
||||
@@ -308,7 +308,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
[^10]: אנטון נחשב בעיניי רבים מתקופתו כשרלטן, שנסמך על אפקט הפצלבו (נכון שאתם נורא צמאים עכשיו שאתם חושבים על זה?)
|
||||
|
||||
###ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
### ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
ההתייחסות להפרעות אבנורמליות בעבר הייתה במונחים פוגעניים כמו *משוגע* ו*חולה נפש*, במיוחד לאנשים שתפיסת המציאות שלהם נפגעת. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהשליטה החזקה יותר של הדת בתקופות קדם, שייחסה למצבים כאלו גורם רוחני עוין. בהמשך, התייחסו לסובלים מהפרעות נפשיות כמו חיות - הם נכלאו בתנאים בלתי-הומניים, למשל באירופה ובארה"ב. היחס הזה הוצדק באופן מוחלט לאור התפיסה שאנשים הסובלים מההפרעות הם חסרי היגיון - ולכן הכוח והפחד יובילו לצייתנות גם בלי היגיון.
|
||||
|
||||
רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user