shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-10 11:48:44 +03:00
parent 626b8cc290
commit 0e9df92789
170 changed files with 6674 additions and 3287 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

83
פסיכולוגיה/תפיסה/index.md
View File

@@ -8,31 +8,31 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
---
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559)
{.info}
!!! info ""
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52432), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2688559)
> [מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx))
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת]([שיעור_1.pptx](/פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx))
**תפיסה** היא *איך מה שקורה בחוץ נקלט במה שקורה בפנים* - בין שבפסיכולוגיה, פסיכופיזיקה או בעולם התפיסה.
> ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה
{.success}
!!! success ""
ר' גם: [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) במבוא לפסיכולוגיה
> **תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות
{.info}
!!! info ""
**תפיסה**: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות
בין השניים תמיד יהיה פער, והפער הזה הוא מושא מחקרה של התפיסה. תחת התפיסה נופלים תפקודים בסיסיים מאוד - כמו ראייה ושמיעה - וגם תפקודים מתקדמים יותר, כמו פרשנויות מודעות של המצב, מוזיקה וכדומה.
אנחנו לא תופסים רק את המידע הפיזי שנופל על החושים; אנחנו תופסים את *מה שצריך להיות שם בחוץ*. המוח משלים את המידע ש"חסר" בחוץ - לרוב השלמות מזעריות, אבל במצבי קיצון גם השלמות גדולות, כמו באשליות תפיסתיות[^1].
##תפיסה כתהליך עיבוד מידע
## תפיסה כתהליך עיבוד מידע
תהליך התפיסה נראה בערך ככה:
> עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה
{.is-info}
!!! info ""
עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה
אולם, התהליך הזה לא תמיד בסדר הזה - בתהליכי [^2]Top-Down: תהליכים גבוהים "מפרשנים" את הרעש במציאות ומשפיעים על התהליכים הפשוטים יותר. לתפיסת Top-Down יש גם מחיר - אנחנו עלולים לטעות באשליות. זו מעין [היוריסטיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית) של תפיסה - אנחנו כמעט תמיד צודקים בה, אבל לא תמיד.
@@ -40,41 +40,41 @@ dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
כיצד חוקרים תפיסה?
ישנן שתי גישות עיקריות:
##הגישה הפיזיולוגית
## הגישה הפיזיולוגית
גישה זו מתבססת על הקלטת מידע פיזיולגי, בכמה שיטות:
###הקלטת נוירונים בודדים
### הקלטת נוירונים בודדים
הקלטתם של נוירונים בודדים (Single cell recordings), ניתן באמצעות אלקטרוניקה רגישה למדוד את התדרים החשמליים בנוירון אחד, קבוצה של נוירונים או גיבוב גדול שלהם. ככל שהגירוי שאליו רגיש הנוירון[^3] מתגבר, תדר הירי שלו עולה- ואת הירייה הזו ניתן למדוד.
אם היינו יוכלים למדוד ככה את כל הנוירוני, היינו מבינים את כל הנוירונים. לרוע המזל, מדידת נוירונים מוגבלת למספר קטן של נוירונים, והיא תוך-גולגלתית, ולכן שמורה למקרים קיצוניים - כמו לפני ניתוחי מוח, או בבעלי חיים.
###ERP
### ERP
ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים חיצוניים בלתי פולשניים (דוגמת EEG), שבניגוד להקלטת הנוירונים אינה פולשנית, יכולה להקליט אוכלוסיות גדולות של נוירונים ונותנת הפרדה (רזולוציה) גדולה בזמן. החסרון הוא שרזולוצית המיקום של ERP נמוכה בהרבה - יש הרבה "רעש" מאזורים מוחיים אחרים.
###הדמייה מוחית
### הדמייה מוחית
הפתרון הוא ה[fMRI](https://en.wikipedia.org/wiki/Functional_magnetic_resonance_imaging), שמאפשר באמצעות השראה מגנטית גדולה לעקוב אחרי נוירונים מופעלים באמצעות מעקב אחרי חמצון מולקולות מים במוח. לfMRI יש רזולוציה מרחבית נהדרת - מילימטר או פחות - אבל רזולוציה גרועה בזמן - שנייה או יותר (נצח במושגי תפיסה).
באמצעות הfMRI ניתן לראות עוררות באזורים מסוימים בזמן אמת בהתאם לגירוי - מציגים לנבדקים גירוי ורואים אילו איזורים במוח "זוהרים" בfMRI (ר' מחקר במצגת).
###פגיעות מוחיות
### פגיעות מוחיות
פגיעות מוחיות הן כלי יקר ערך להבנת מנגנוני המוח - ברגע שאלו כושלים בעקבות פגיעה כזו או אחרת.
####דיסוציאציה
#### דיסוציאציה
פגיעות מוחיות מובילות לעיתים ל**דיסוציאציה**[^4] - פגיעה ביכולת מסוימת (א') אך לא ביכולת רלוונטית אחרת (ב'). למשל, עיוורון צבעים - הפוגע ביכולת לתפוס אורך גל מסוים אך לא אורך גל אחר, או במצב של [*פרוסופגנוזיה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Prosopagnosia) - פגיעה ביכולת זיהוי פרצופים אך לא בזיהוי שאר האובייקטים. דיסוציאציה כזו מכונה **דיסוציאציה פשוטה**.
ישנה גם **דיסוציאציה כפולה** - שבה שני חולים נפגעים פגיעות שונות הן תמונת מראה זו של זו - למשל, אם נמצא חולה שמזהה רק פרצופים, אך לא אובייקטים, הרי ששניהם יחד - החולה שמזהה רק פרצופים והחולה שמזהה כל חוץ מפרצופים - הם שניהם יחד מקרה של דיסוציאציה כפולה.
> ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה.
{.is-info}
!!! info ""
ר' גם: מקרה המטופלת DF במצגת - שנפגעה בתפיסת צורה, אבל לא בפעולה.
###גרייה מוחית מסוימת
### גרייה מוחית מסוימת
שיטה נוספת היא [TMS](https://en.wikipedia.org/wiki/Transcranial_magnetic_stimulation), שיוצרת השראה מגנטית נמוכה שמעוררת אזורים מסוימים במוח. ההשראה מאפשרת "לנטרל" באופן זמני אזורים מסוימים במוח, וככה לדמות מצב של נזק. האפשרות הזו אינה כל-יכולה - ההשראה פחות מדויקת ככל שמתרחקים מהגולגולת - אבל היא מאפשרת מחקר נוסף ואפילו טיפולים מסוימים, דוגמת [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#אזורי-מוח-ודיכאון). למשל, מחקר שהפריע באמצעות TMS לקיפולים מסוימים במוח (STS) הראה כי הפגיעה פוגמת בתפיסה ובזיהוי של פרצופים (Sliwinska & Pitcher, 2008).
##הגישה הפסיכולוגית
## הגישה הפסיכולוגית
הגישה הפסיכולוגית היא תחום ה[פסיכופיזיקה](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה), שחוקרת תפיסה בארבעה שלבים:
- גילוי - יש כאן משהו בחדר
@@ -83,24 +83,26 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
- זיהוי - הנה החתול שכאן בחדר
> מה מנסה הגישה הפסיכולוגית לעשות? היא מנסה **לכמת תחושה**, על ידי יצירת חוק פסיכופיזי - כך ש -
> גירוי -> תחושה
> האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים.
{.success}
!!! success ""
האם זה נכון באופן מושלם? לא. אבל זה מספיק נכון, ומכניס את הפסיכולוגיה לחיק המדעים האמפריים.
אז מי הפך את הפסיכולוגיה למדע אמפירי?
###חוק וובר
### חוק וובר
[ארנסט היינריך וובר](https://en.wikipedia.org/wiki/Ernst_Heinrich_Weber) הניח את היסודות לכימות התפיסה באמצעות **חוק וובר**, שקובע כי התפיסה היא לא דבר *מוחלט*, אלא דבר *יחסי*[^10]. חשבו על מסך של טלפון שנדלק לפתע. באור יום בשעות הצהריים, ספק אם תשימו לב בכלל שהוא נדלק, גם אם זה קורה מול הפרצוף שלכם. אולם, אותו מסך בדיוק בחדר חשוך יהיה חזק מאוד - אין סיכוי לפספס את זה (מי מאיתנו לא התעוור כשבודקים מה השעה באמצע הלילה?).
וובר קבע את **חוק וובר**:
> `ΔS = K * S`
> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי**
{.success}
בכדי להבין מה אומר חוק וובר, עלינו לכסות את ארבעת שלבי התפיסה - **גילוי** (יש שם משהו?), **הבחנה** (משהו השתנה שם עכשיו?), ה**סילום** וה**זיהוי**.
###גילוי
### גילוי
**גילוי** הוא עוצמת הגירוי המינימאלית הדרושה לאיתור[^5].
הבעיה הגדולה בגילוי היא הפרדתו מהרעש, מה שמתבצע היום ב[גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות).
@@ -109,7 +111,7 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
איך מודדים סף מוחלט?
####שיטת ההתאמה
#### שיטת ההתאמה
זוהי שיטה של [פכנר](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#סילום-עקיף-חוק-פכנר) - הנסיין מגביר או מחליש את עצמת הגירוי עד להגעה לסף הגילוי (למשל: מציגים בפני הנבדק קו, ומבקשים ממנו לאמוד עם הידיים מה אורך הקו).
אוספים את התשובות של הנבדק, ומייצרים עקומת פיזור שלהן. הפער בין הממוצע שמתקבל לגודל האמיתי של הגירוי היא הטעות הקבועה של הנבדק. למשל, אם הנבדק אומד בממוצע את הקו כ10.4 ס"מ, ואורכו של הקו הוא 10 ס"מ, הטעות הקבועה היא 0.4 ס"מ - לכל אורך קו שנציג לנבדק, הוא יוסיף 0.4 ס"מ)[^7]. ערך זה נקרא גם PSE - Point of Subjective Equality - הנקודה שבה הנבדק תופס את הגירוי והאומדן שלו כזהים (מבחינת הנבדק, 10.4 ס"מ ו10 ס"מ הם זהים).
@@ -118,26 +120,26 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
חולשתה של שיטה זו היא שהנבדק מודע לחלוטין לניסוי, מה שמשפיע על ההחלטה שלו - ויש ויכוחים על הדיוק שלה.
####שיטת הגבולות
#### שיטת הגבולות
גירויים מוצגים בסדרות עולות או יורדות וברווחים קבועים מראש\משתנים.
הסף המוחלט הוא ממוצע הסיפים של כל הסדרות. כלומר, מוצג לנבדק סף גבוה ההולך ויורד, או סף נמוך ההולך ועולה. הדבר מקשה על גיבוש אסטרטגיה קוגניטיבית אצל הנבדק (אם כי לא מונע אותה), מה שאמור לשפר את דיוק המדידה.
####שיטת הגירויים הקבועים
#### שיטת הגירויים הקבועים
גרסא קיצונית יותר של שיטת הגבולות שמחבלת לגמרי באסטרטגיה של הנבדק היא שיטת הגירויים הקבועים - שמציגה גירויים בסדר אקראי - פעם גירוי חלש מאוד, פעם חזק, פעם בין לבין, לגמרי באקראי.
החיסרון של השיטה הוא שהוא דורש ניתוח סטטיסטי מקיף יותר, שדורש ניסוי ארוך בהרבה.
###הבחנה
### הבחנה
הבחנה היא סף ההבדל - עצמת האנרגיה שיש להוסיף\להחסיר מגירוי בכדי שנזהה שינוי (JND - Just Noticeable Difference).
איך מודדים JND?
####שיטת ההתאמה
#### שיטת ההתאמה
הJND הוא סטיית התקן של ההתפלגות - ככל שההתפלגות יותר צרה, הJND קטן יותר - משמע הנבדק יותר רגיש; ככל שההתפלגות יותר רחבה, הJND גדול יותר - משמע הנבדק פחות רגיש.
האיזור שבין סטיית תקן אחת מעל לסטיית תקן אחת מתחת לממוצע נקרא **איזור אי הודאות** - ה*הנחה*[^8] היא שבתוך האיזור הזה הנבדק לא מבחין בין הגירוי שהשתנה לגירוי הקבוע. אנחנו מניחים גם שהפיזור הוא המדד לטעות.
####שיטת הגבולות
#### שיטת הגבולות
מציגים בפני הנבדק גירויים נוספים על פני הגירוי הקבוע, ושואלים אותו - קטן, גדול, או לא משתנה?
ככה מפיקים שני ערכים - **סף ההבדל התחתון** - המעבר משווה לקטן - ו**סף ההבדל העליון** - המעבר משווה לגדול.
@@ -149,13 +151,13 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
האיזור בין סף ההבדל העליון לתחתון הוא איזור אי הודאות.
####שיטת הגירויים הקבועים
#### שיטת הגירויים הקבועים
מציגים לנבדק גירוי קבוע, וגירוי משתנה - שאותו הנבדק מתבקש לאמוד כגדול, או קטן יותר[^9]. נקודת ה50% בפרופורציה של תשובות הנבדק (הנקודה שמתחתיה הנבדק אומר קטן, ומעליה גדול) היא הPSE.
נקודת ה25% נחשבת שרירותית לסף ההבדל התחתון, ונקודת ה75% נחשבת שרירותית לסף ההבדל העליו.
###סילום - חוק פכנר
### סילום - חוק פכנר
[חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר) אינו מספיק כחוק פסיכופיזי - לכמת תחושה. הוא אומר לנו מתי *נרגיש בשינוי* בתחושה - אבל לא *מהי התחושה*.
[גוסטב פכנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Gustav_Fechner) לקח את חוק וובר ובנה על גביו את החוק הפסיכופיזי הראשון - [**חוק פכנר**](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-פכנר) - שלא רק עומד על האם הנבדק תופס שינוי, אלא אומד את התפיסה של הנבדק ממש.
@@ -163,11 +165,12 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
בתמצית, פכנר אומר ש**בכל פעם שאנחנו עוברים סף הבדל (JND), אנחנו עוברים תחושה**. כמו חוק וובר, זוהי הנחה מסוימת - לא מדויקת באופן מושלם - אבל מספיק מדויקת.
> `S = C log (I)`
> **תחושה** שווה ל**קבוע פכנר** כפול לוגריתם של **עוצמת הגירוי**
{.success}
###סילום - חוק סטיבנס
### סילום - חוק סטיבנס
[סטנלי סמית' סטיבנס](https://en.wikipedia.org/wiki/Stanley_Smith_Stevens) חלק על פכנר בתרגום של חוק וובר לתחושה - היכן שפכנר טוען שכל חציית JND היא תחושה, סטיבנס טוען שזה לא נכון - משום שככל שהגירוי גדל, גם התחושה גדלה.
סטיבנס מוסיף כי לא רק הרגישות לגירוי (K - חוק וובר) היא יחסית, אלא גם סף ההבדל (JND) - כלומר, הרגישות שלי להבדל תשתנה בהתאם לגירוי.
@@ -178,15 +181,17 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
סטיבנס מתבסס על *חוק אקמן* -
> `ΔR = c * I`
> ה**שינוי בתחושה** היא מכפלה של *קבוע אקמן* ב**עוצמת הגירוי**
{.success}
והוגה חוק משלו - **חוק סטיבנס** -
> `R = mS^n^`
> `n=c/k`
> **השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר**
{.success}
!!! success ""
**השינוי בתחושה** שווה ל**קבוע סטיבנס** כפול **הגירוי** בחזקת **מקדם החוש ** (n). **מקדם החוש** שווה ליחס בין **קבוע אקמן** ל**קבוע וובר**
היחס בין K לc הוא יחס חזקתי, שיוצר *מימדים מנפחים* או *מימדים דוחסים*. בתחושת כאב, למשל, היחס בין הגירוי הפיזיקלי - שמיוצג על ידי K - למימד הפסיכולוגי - שמיוצג על ידי c הוא גדול; c גדול יותר מK - מה שאומר שנרגיש כל שינוי פיזיקלי ביותר עוצמה - כמו אצל השיננית.
@@ -196,10 +201,10 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
כאשר היחס בין c לk פחות או יותר זהים, המימד הוא פרופורציונלי - שינוי פיזיקלי מביא לשינוי זהה בתפיסה.
> **שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה).
{.is-warning}
!!! warning ""
**שימו לב** - מימד פרופורציונאלי הוא *לא מקרה של חוק פכנר*. גם במימד לינארי, ככל שהגירוי גדל והJND גדל, התחושה של אותו הJND גדלה (פכנר טוען שהיא קבועה).
##תיאוריית גילוי אותות
## תיאוריית גילוי אותות
**תיאוריית גילוי האותות** היא חידוד על הפסיכופיזיקה הקלאסית - היכן שהיא זורקת כל דבר שהוא לא גירוי חושי, תיאוריית גילוי האותות מתייחסת גם ל*רעש* - גורמים כמו קבלת החלטות, היסטוריית למידה, רצון לתגמול, שמשפיעים על [קבלת ההחלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה) של הנבדק. במציאות, אין רק גירוי חושי - המציאות היא "רועשת", והמודל הנוכחי מתייחס לזה.

64
פסיכולוגיה/תפיסה/ספר.md
View File

@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
---
##מבוא
## מבוא
> **תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים
{.info}
!!! info ""
**תפיסה** היא החוויה המודעת שמקורה בגירוי החושים
תפיסה היא תהליך מורכב שעדיין איננו מבינים עד הסוף. למרות המיידיות של התפיסה, טובי המוחות והמחשבים עד היום טרם הצליחו לעמוד על תהליך התפיסה במלואו. חקר התפיסה מנסה להתחקות אחר התהליכים האלה ולהטמיע אותם בטכנולוגיות שונות, לרבות שימושים רפואיים, מכוניות אוטונומיות, מערכות זיהוי פנים ודיבור, אבטחה ועוד.
התפיסה מתבצעת באמעות *קולטנים חושיים* לגירויים דוגמת אנרגיית אור, גלי קול, גירויים כימיים ולחץ מכני. התפיסה תלויה לחלוטין במאפייני הקולטנים הללו.
##התהליך התפיסתי
## התהליך התפיסתי
תפיסה מתחילה בסביבה - בגירוי חיצוני כזה או אחר - ומסתיימת בתגובה ההתנהגותית של תפיסה, זיהוי, ופעולה. זהו תהליך בן שבע שלבים.
@@ -32,47 +32,47 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
שלבים 5,6,ו7 הם חזרתיים - פעולה מובילה לעוד זיהוי שמוביל לעוד תפיסה, וכו'. הסדר בין השלושה האלו לא קבוע, ויכול להתרחש גם הפוך או במקביל ("רגע, זה לא חתול. בואו נתקרב. מה זה? זה בכלל כלב. אוי") ([Gibson & Peterson, 1994](https://link.springer.com/content/pdf/10.3758/BF03206951.pdf)) תפיסה וזיהוי מכונים *ידע*.
###גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2)
### גירוי דיסטלי ופרוקסימלי (1,2)
אלו הגירויים המעורבים בשלב הראשון והשני של תהליך התפיסה.
> גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול)
{.info}
!!! info ""
גירוי **דיסטלי** הוא גירוי של משהו *שם בחוץ* (חתול)
גירוי דיסטלי נקלט בחושים - האור מהחתול פוגע בקרניות שלי - ומותמר על פי **עקרון ההתמרה** (principle of transformation).
> **עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה.
{.info}
!!! info ""
**עקרון ההתמרה** - גירוי ותגובה הנוצרים מגירוי מותמרים, או משתנים, בין הגירוי הדיסטלי לתפיסה.
השינוי הראשון הוא בין הגירוי לעצם - האור פוגע בחתול ומוחזר ממנו בהתאם למאפיינים שלו (ג'ינג'י) ושל הסביבה - והשני הוא בין הגירוי אליי - האור נקלט בעיניים שלי ומקודד במעלה עצב הראייה. הגירוי המותמר הוא **גירוי פרוסקימלי** -
> גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר
{.info}
!!! info ""
גירוי **פרוקסימלי** הוא גירוי *סמוך* לקולטנים החושיים - גירוי *פנימי* מותמר
הייצוג החושי שנוצר מתבסס על **עקרון הייצוג** -
> **עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם*
{.info}
!!! info ""
**עקרון הייצוג** - *כל מה שאדם קולט נובע מייצוג של הגירויים הנוצרים בקולטנים ובמערכת העצבים, ולא ממגע ישיר עם הגירויים עצמם*
אני לא רואה את גלי האור שמוחזרים מהחתול - אני רואה את מה שהקולטנים ומערכת העצבים שלי "עשו" מגלי האור שמוחזרים מהחתול.
###עיבוד בקולטן (3)
### עיבוד בקולטן (3)
> **קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה.
{.info}
!!! info ""
**קולטנים חושיים** הם תאים המתמחים בתגובה לאנרגיה סביבתית, כאשר קולטן של כל אופן חושי מסוים מותאם לסוג מסוים של אנרגיה.
העין רואה אור, האוזניים שומעות גלי קול, וכו', ושניהם מתמירים אותם לאותות חשמליים.
העיניים מגיבות לאור באמצעות חומר כימי הרגיש לאור הנקרא **הפיגמנט הויזואלי**, שמגיב לאנרגיית אור. ההתמרה של סוג אחד של אנרגיה (אור) לסוג אחר (חשמל) מכונה **התמרה**.
###עיבוד נוירונלי (4)
### עיבוד נוירונלי (4)
האותות המותמרים מועברים ברשת נוירונים, ש*משדרים* את האותות מהקולטנים או *משנים* (מעבדים) אותם. חלק מהאותות מוגברים, אחרים מדוכאים או מושתקים (אבל *עדיין* מייצגים את הגירוי המקורי). בהגיעם למוח, האותות האלו עוברים עיבוד נוסף.
האותות מגיעים במוח ל**איזור קבלה ראשוני** (primary receiving area) ייעודי לכל חוש. באופנות הראייה, זו האונה האוקסיפיטלית; בשמיעה, האונה הטמפורלית; ובחושים מכניים - מגע, טמפרטורה וכאב - באונה הפריאטלית.
###תגובות התנהגותיות (5-7)
### תגובות התנהגותיות (5-7)
האותות החשמליים מותמרים לחוויה מודעת - אנחנו *תופסים* (5) ו*מזהים* (6) את החתול.
@@ -80,13 +80,13 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
אחרי הזיהוי והתפיסה, מגיעה **תגובה** (7), שקשורה בפעילות מוטורית (הזזת העיינים לעבר החתול, *מיאו* לחתול, ליטוף החתול). התגובה היא הפואנטה של מערכות התפיסה, ולא חוויה מודעת - היא שמניעה בעלי חיים לברוח, לתקוף, וכל מה שביניהם.
###ידיעה
### ידיעה
הזיהויים והתפיסות שלנו נשמרים בזיכרון, ושם נהפכים ל**ידיעה**. הידיעה מאפשרת לנו לקטלג - לזהות עצמים על פי תבניות מסוימות. הידיעה משפיעה על תהליכי **Bottom-Up** (*עיבוד מידע*) - הפעלה של קולטנים שמובילה לתפיסה - ו**Top-Down** (*עיבוד מבוסס מידע*) - זיהוי של גירוי בהתאם לתפיסה קודמת ("הדבר הזה הוא חתול" - אני *יודע* מה זה חתול והדבר הזה תואם את זה).
תפיסת Top-Down מעורבת הרבה יותר משאנו נוטים לחשוב - כמעט כל החוויה התפיסתית שלנו מבוססת על הדברים שאנו מכירים ועל הידע שרכשנו בעבר. מלבד מקרי קיצון זרים לגמרי, ניתן להנח שהיא מעורבת.
##חקר התפיסה
## חקר התפיסה
חקר התפיסה שואף להבין את כל השלבים ב[תהליך התפיסה](#תהליך-התפיסה). אחת הדברים היא בחינת אחת משלוש יחסים בתהליכי תפיסה:
@@ -96,9 +96,9 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
נדגים אותן באמצעות **האפקט האלכסוני** - האפקט לפיו אנשים רואים קווים מאונכים או מאוזנים טוב יותר מקווים בכל אלכסון אחר.
###יחסים תפיסתיים
### יחסים תפיסתיים
####יחסי הגירוי
#### יחסי הגירוי
יחס A וB הם יחסים שמערבים את התפיסה. יחס A - גירוי ותפיסה מקשר בין שלבים 1 ו2 - גירויים דיסטליים ופרוקסימליים - לתגובת ההתנהגותיות (5-7).
@@ -107,37 +107,37 @@ dateCreated: 2024-07-03T11:44:00.890Z
יחס B הוא היחס בין הגירוי לתגובה הפסיכולוגית, בין שלבים 1-2 ל3 (עיבוד בקולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי). כשמציגים לחמוס (Coppola, 1998) קווים אנכיים או מאוזנים, העוררות המוחית שלו נמדדה כגדולה יותר - הגירוי (בקולטן) תורגם לעוררות (במוח).
####יחס הפיזיולוגיה-תפיסה
#### יחס הפיזיולוגיה-תפיסה
היחס פיזיולוגי-תפיסתי הוא הקשר בין שלבים 3 (עיבוד קולטן) ו4 (עיבוד נוירונלי) לשלבי ההתנהגות (5-7).
Engel and Furmanski (2000) עמדו על היחס בין התגובה הפיזיולוגית להתנהגותית. לנבדקים הוצגו הדפסים בבהירות הולכת ופוחתת עד שהנבדקים לא הצליחו לזהות יותר את הכיוון של ההדפס. הנבדקים היטיבו לזהות הדפסים אנכיים ואופקיים לעומת הדפסים אלכסוניים, והראו עוררות מוחית גבוהה יותר (fMRI) למראה הדפסים אלו.
####השפעות קוגניטיביות
#### השפעות קוגניטיביות
ידע, זיכרון וציפיות משפיעים על התפיסות שלנו ומנביעים עיבוד Top-Down. קל לנו יותר לזהות הדפסים ודפוסים כשהם תואמים משהו שאנחנו מכירים מאשר סתם ככה, ואנחנו ננטה לזהות משהו שאנחנו מצפים לו יותר מאשר משהו שאנחנו לא מצפים לו.
##מדידת תפיסה
## מדידת תפיסה
מדידת תפיסה מבוצעת באמצעות **סיפים** -
> סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי.
{.info}
!!! info ""
סף - Threshold - הנקודה שמעבר לה אנחנו לא תופסים יותר את הגירוי או ההבדל בגירוי.
###פסיכופיזיקה
### פסיכופיזיקה
החלוץ של מדידת התפיסה הוא [גוסטאב פכנר](), שבתקופתו סברו שלא ניתן לחקור את המוח. הוא הציע שניתן לחקור את היחסים בין השינוי בגירויים לחוויה של האדם ובכך לעמוד על התפיסה: כמשגבירים, למשל, את *עוצמת האור*, האדם *חווה* תפיסה *בהירה יותר*. הענף שייסד מכונה **פסיכופיזיקה**, והשיטה היא **שיטת הגבולות**.
שיטת הגבולות מציגה לנבדק גירוי רציף בסדר עולה (עוצמה מוגברת) או יורד (עוצמה מוחלשת) בקפיצות קבועות, ובכל פעם הנבדק מתבקש להעיד אם תפס משהו או לא. הממוצע בין הנקודות שבהן הנבדק מעיד שהוא לא תופס יותר (אחרי כמה ניסויים) הוא -
> **הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות
{.info}
!!! info ""
**הסף המוחלט** - הגירוי החלש ביותר שהנבדק יכול לזהות
פכנר משתמש גם בתגלית של ארנסט וובר -
> **סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם
{.info}
!!! info ""
**סף ההבדל** - השינוי המזערי בין שני גירויים שמאפשר לנבדק להבדיל ביניהם
השיטות הפסיכופיזיקות מאפשרות לזהות תופעות כמו הסתגלות לחושך (אנחנו רגישים יותר לאור כשיש פחות ממנו - ביום בהיר בקושי רואים את המסך של הטלפון, ובאמצע הלילה אתה כמו צבי ניצוד).