From 0eb96e0c64e1d4b276deed4eec7d552be34f92ec Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Wed, 17 Jul 2024 22:18:50 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=A7=D7=90?= =?UTF-8?q?=D7=A0=D7=98/=D7=91=D7=99=D7=A7=D7=95=D7=A8=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md | 110 +++++++++++++++++----------------- 1 file changed, 56 insertions(+), 54 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md index 7d7851a9..65e607e6 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: ביקורת התבונה הטהורה description: published: true -date: 2024-07-17T19:13:01.648Z +date: 2024-07-17T19:18:48.174Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט editor: markdown dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z @@ -191,6 +191,61 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z אז מה היחס שלנו ביחס לדברים כשלעצמם? זוהי שאלה פרשנית קשה, שהמחלוקת בה מתחוללת בה עד היום. +# בין האסתטיקה ללוגיקה הקנטיאנית + +קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון. + +זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט - + +> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר? +{.info} + +מה הקשר של זה ל[אסתטיקה](#האסתטיקה-הטרנסנדטלית)? רוב עומקו של הקשר הזה יתבטא רק בהמשך, בחקירת השכל. + +איך קושרים את הדיון עם החלל והזמן עם השאלה המחקרית? + +> ברשותנו כאן אחד הרכיבים הדרושים לפתרון המטלה הכללית של הפילוסופיה הטרנסנדנטאליצ: כיצד אפשרים סינתטיים אפריורי? הווה אומר: ברשותנו הסתכלויות טהורות אפריורי, חלל וזמן. בשיפוט אפריורי, כשאנו רוצים לחרוג ממושג נתון, אנו מוצאים בחלל ובזמן את מה שאטמון לא במושג אלא בהסתכלות המתאימה לו, ושניתן לגלותו באופן אפריורי ולקשור אותו סינתטית באותו המושג. +> *B73* + + +**מושג** זה מונח טכני, וקאנט דורש לדייק בו: המילה הזו לא מופיעה פה במקרה, או בהיסח הדעת. **שיפוט** גם הוא מונח טכני - פעולה של צדק\אי צדק, כפי שעושים בבתי המשפט - ולפי קאנט, פעולה שבה **השכל קושר יחד או מפרק מושגים**. קאנט מגדיר את השכל בתור הכושר לבצע שיפוטים - אך הוא מבחין כאן גם בכוח נפרד ממנו, **כוח השיפוט**, הנבחן מהשכל והוא זה המבצע שיפוטים. קאנט אינו חד-משמעי לגבי מה מהשניים מבצע את השיפוטים - השכל, או כושר השיפוט[^14]. + +אנו, כעוסקים באפסיטמולוגיה, נייחס זאת לשכל - זו שאלה פרשנית ענפה, אך זה הצד שאנו בוחרים. + + +בפסקה זו מובלעת התשובה לשאלת הקשר שלנו - השכל. הביקורת מבקשת לבודד את כושר ההסתכלות ולבחון מה היא עושה, בנפרד מהשכל. אולם כאן קאנט מכניס את השכל לדיון, באופן בלתי-נמנע - משום ששאלתו המקורית מכילה את המונח **משפטים** - תוצריהם של **שיפוטים** שכליים, הבנויים מהמושגים[^15]. + +אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**. + +קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו. + +[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת). + +> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי. + +על קיומם של משפטי אמת שבעובדה מסכימים כל הפילוסופים הגדולים - וניתן לגלות אותם בלוגיקה גרידא: אם לא נצליח לחשוב אחרת (אם ישנו **הכרח**), טענה זו חייבת להיות נכונה; אם הטענה טומנת בחובה **סתירה**, הוא אינה יכולה להיות נכונה; בכל מצב ביניים, הדבר הוא אמת שבעיון. + +קאנט מציע אפשרות שלישית. + +הוא מבצע כידוע שתי הבחנות - אפריורי-אפוסטריורי, ומרכיב-מנתח (סינתטי-אנליטי). קודמיו טענו שמשפט יכול להיות אפריורי אנליטי או אפוסטריורי סינתטי. אנחנו מתעלמים מהאופציה של אפוסטריורי אנליטי (*תחשבו בבית למה*). והאפשרות שקאנט מעלה בחקירתו היא האחרונה שנותרה - אפריוריים סינתטיים. איך ייתכן שהם שם? + + +| | אפריורי | אפוסטריורי | +| --- | --- | --- | +| אנליטי | X | לא! | +| סינתטי | O | X | + + +דוגמאות כמו המתמטיקה והגיאומטירה נחשבו עד כה לאנליטיות: משולש מתוקף היותו משולש הוא בעל 180 מעלות, ו12 מתוקף היותו 12 הוא 5 + 7. קאנט אומר - לא; יש כאן ידע חדש של ממש, חקר **החלל** (הגיאומטריה) ו**הזמן** (אריתמטיקה[^16]): אלו לא דברים שאנו לומדים מהניסיון, אך גם לא מושגים בתוך המושגים שלהם - הם תגליות של ממש, ולפיכך מדע. ובהיותם תנאים להכרה שלנו, החקר שלהם הוא החקר שלנו ממש - המתמטיקאי, בעשותו מתמטיקה, חוקר את עצמו. לכן גלילאו אמר - + +> הטבע כתוב באותיות המתמטיקה + +ולכן יכל איזה יווני, שהתפגר בזמן, לעשות מתמטיקה. כי איך זה יכול להיות שאני עושה חישוב בראש, שאלכסון חוצה ריבוע בחצי, ואז אני עושה את זה במציאות, **זה תואם לחלוטין**? לא כי אני יודע את זה מן הניסיון, אלא כי **זה תנאי ההכרה שלי**, המשקפיים שדרכם אני רואה את העולם: אלו לא תכונות העולם, אלא תכונות של צורת ההסתכלות שלי. לכן, מה שנכון לצורת ההסתכלות שלו, נכון בהכרח לעולם, וכשאני חוקר את העולם, אני לא סובייקט סביל - אני **לומד את עצמי ממש**. + +> משום מה - [ביקורת התזונה הטהורה](https://e.walla.co.il/item/1834747) +{.is-success} + + # הלוגיקה הטרנסנדנטלית > [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf) @@ -259,59 +314,6 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z {.is-info} -## הלוגיקה הקנטיאנית - -קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון. - -זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט - - -> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר? -{.info} - -מה הקשר של זה ל[אסתטיקה](#האסתטיקה-הטרנסנדטלית)? רוב עומקו של הקשר הזה יתבטא רק בהמשך, בחקירת השכל. - -איך קושרים את הדיון עם החלל והזמן עם השאלה המחקרית? - -> ברשותנו כאן אחד הרכיבים הדרושים לפתרון המטלה הכללית של הפילוסופיה הטרנסנדנטאליצ: כיצד אפשרים סינתטיים אפריורי? הווה אומר: ברשותנו הסתכלויות טהורות אפריורי, חלל וזמן. בשיפוט אפריורי, כשאנו רוצים לחרוג ממושג נתון, אנו מוצאים בחלל ובזמן את מה שאטמון לא במושג אלא בהסתכלות המתאימה לו, ושניתן לגלותו באופן אפריורי ולקשור אותו סינתטית באותו המושג. -> *B73* - - -**מושג** זה מונח טכני, וקאנט דורש לדייק בו: המילה הזו לא מופיעה פה במקרה, או בהיסח הדעת. **שיפוט** גם הוא מונח טכני - פעולה של צדק\אי צדק, כפי שעושים בבתי המשפט - ולפי קאנט, פעולה שבה **השכל קושר יחד או מפרק מושגים**. קאנט מגדיר את השכל בתור הכושר לבצע שיפוטים - אך הוא מבחין כאן גם בכוח נפרד ממנו, **כוח השיפוט**, הנבחן מהשכל והוא זה המבצע שיפוטים. קאנט אינו חד-משמעי לגבי מה מהשניים מבצע את השיפוטים - השכל, או כושר השיפוט[^14]. - -אנו, כעוסקים באפסיטמולוגיה, נייחס זאת לשכל - זו שאלה פרשנית ענפה, אך זה הצד שאנו בוחרים. - - -בפסקה זו מובלעת התשובה לשאלת הקשר שלנו - השכל. הביקורת מבקשת לבודד את כושר ההסתכלות ולבחון מה היא עושה, בנפרד מהשכל. אולם כאן קאנט מכניס את השכל לדיון, באופן בלתי-נמנע - משום ששאלתו המקורית מכילה את המונח **משפטים** - תוצריהם של **שיפוטים** שכליים, הבנויים מהמושגים[^15]. - -אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**. - -קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו. - -[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת). - -> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי. - -על קיומם של משפטי אמת שבעובדה מסכימים כל הפילוסופים הגדולים - וניתן לגלות אותם בלוגיקה גרידא: אם לא נצליח לחשוב אחרת (אם ישנו **הכרח**), טענה זו חייבת להיות נכונה; אם הטענה טומנת בחובה **סתירה**, הוא אינה יכולה להיות נכונה; בכל מצב ביניים, הדבר הוא אמת שבעיון. - -קאנט מציע אפשרות שלישית. - -הוא מבצע כידוע שתי הבחנות - אפריורי-אפוסטריורי, ומרכיב-מנתח (סינתטי-אנליטי). קודמיו טענו שמשפט יכול להיות אפריורי אנליטי או אפוסטריורי סינתטי. אנחנו מתעלמים מהאופציה של אפוסטריורי אנליטי (*תחשבו בבית למה*). והאפשרות שקאנט מעלה בחקירתו היא האחרונה שנותרה - אפריוריים סינתטיים. איך ייתכן שהם שם? - - -| | אפריורי | אפוסטריורי | -| --- | --- | --- | -| אנליטי | X | לא! | -| סינתטי | O | X | - - -דוגמאות כמו המתמטיקה והגיאומטירה נחשבו עד כה לאנליטיות: משולש מתוקף היותו משולש הוא בעל 180 מעלות, ו12 מתוקף היותו 12 הוא 5 + 7. קאנט אומר - לא; יש כאן ידע חדש של ממש, חקר **החלל** (הגיאומטריה) ו**הזמן** (אריתמטיקה[^16]): אלו לא דברים שאנו לומדים מהניסיון, אך גם לא מושגים בתוך המושגים שלהם - הם תגליות של ממש, ולפיכך מדע. ובהיותם תנאים להכרה שלנו, החקר שלהם הוא החקר שלנו ממש - המתמטיקאי, בעשותו מתמטיקה, חוקר את עצמו. לכן גלילאו אמר - - -> הטבע כתוב באותיות המתמטיקה - -ולכן יכל איזה יווני, שהתפגר בזמן, לעשות מתמטיקה. כי איך זה יכול להיות שאני עושה חישוב בראש, שאלכסון חוצה ריבוע בחצי, ואז אני עושה את זה במציאות, **זה תואם לחלוטין**? לא כי אני יודע את זה מן הניסיון, אלא כי **זה תנאי ההכרה שלי**, המשקפיים שדרכם אני רואה את העולם: אלו לא תכונות העולם, אלא תכונות של צורת ההסתכלות שלי. לכן, מה שנכון לצורת ההסתכלות שלו, נכון בהכרח לעולם, וכשאני חוקר את העולם, אני לא סובייקט סביל - אני **לומד את עצמי ממש**. - -> משום מה - [ביקורת התזונה הטהורה](https://e.walla.co.il/item/1834747) -{.is-success} [^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition* [^2]: הניסוח נורא - בכוונה