diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום.md b/פילוסופיה/חדשה/יום.md
index 308e4265..57d5d0d0 100644
--- a/פילוסופיה/חדשה/יום.md
+++ b/פילוסופיה/חדשה/יום.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: יום
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-09T10:57:57.772Z
+date: 2024-06-09T11:00:56.971Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
 
 *עקרון ההעתק* (The Copy Principle) עומד להיות המפתח של יום להרבה מהספק שהוא מטיל בהמשך ה*מסכת*, במיוחד סביב ה*סיבתיות*.
 
-
+# תהליך התפיסה
 יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
 
 יום מתאר תפיסה כתהליך כזה:
@@ -54,6 +54,8 @@ dateCreated: 2024-06-09T10:26:35.513Z
 > התיאור הזה קצת עמום, וכל הפרשנים של יום אומרים - זהו תיאור בעייתי, אולי לא מדויק.
 {.is-warning}
 
+# זיכרון ודמיון
+**זכרון** ו**דמיון** הם שני סוגים של אידאות, מה שאני יכול לעשות אחרי שצברתי הרבה אידאות ותכנים רוחניים: *זכרון* הוא העתק של האידאות, שנשמר לטווח הארוך, ו*דמיון* הוא מה שאני יכול להרכיב ולבנות מהאידאות האלה. הזיכרון הוא חזק יותר מהדמיון[^2], וכבול לאופן שבו הרשמים הופיעו - הוא אמור לייצג את הרשמים נאמנה. הדמיון אינו נטול תחת הגבלה כזו: הוא יכול לקחת את התכנים שצברנו ולעשות בהם כרצונו. 
 
-
-[^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
\ No newline at end of file
+[^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
+[^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
\ No newline at end of file