vault backup: 2024-12-11 13:15:47

.obsidian/workspace.json

@@ -4,21 +4,21 @@
     "type": "split",
     "children": [
       {
-        "id": "efc6f7063aa5a34a",
+        "id": "836fca29a3d9b963",
         "type": "tabs",
         "children": [
           {
-            "id": "6e6a337652177e0a",
+            "id": "f8929055f58a330b",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
+                "file": "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "קליין"
+              "title": "רפלקטיביים"
             }
           }
         ]
@@ -164,14 +164,14 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "6e6a337652177e0a",
+  "active": "f8929055f58a330b",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קליין_הרצאה.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu863841w9bm2.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_3.pdf",
     "פילוסופיה/הציטוטים.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
@@ -202,7 +202,6 @@
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/1.pdf",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/2.pdf",
-    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu8654691a07zp.tmp",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/apples.jpeg",

פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md

@@ -215,6 +215,39 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 נושא שחוזר על עצמו בניסיון להבין אהבה הוא שאלת הרציונליות, היא הבסיס להתנהגות ראויה. בכל התנהגות אנחנו מחפשים רציונל, ולכן טבעי לקוות שגם במשהו בסיסי כמו אהבה תהיה רציונליות - קרי, מוצדקת. שיא המימוש האנושי לפי שפינוזה, למשל, היא *amor dei intellectualis* - אהבת האל השכלתנית. מצד שני, אהבה מוצגת לפעמים כמו סוג של שיגעון - כמו *חלום ליל קיץ* של שייקספיר, איזה טירוף קרקסי כזה. 
 
+## אושר
+
+על ערכו החיובי של אושר קשה להתווכח - קשה להאמין שמישהו לא רוצה להיות מאושר. אבל האם אנחנו רוצים *רק* את האושר? השאלה גוררת כמובן את השאלה - *מה זה* להיות מאושר?
+
+אושר הוא לא רק עניין של התבוננות פנימית - אף אחד לא שואל את עצמו *אני מאושר?*, חושב שנייה, ומחליט *כן\לא*. מאיפה האושר מגיע? רק מהפסיכולוגיה? ממצבי העולם? איזשהו שילוב ביניהם?
+
+מושג האושר[^10] הוא מושג מורכב מאוד, מה שמציף את השאלה *עד כמה* מאושרים אפשר להיות בכלל. 
+
+נוזיק מציע כמה דרכים לאכול את הפיל הזה. הוא מציע כמה סוגים של אושר -
+
+>  I want to consider three types of happiness emotion here: first, being happy that something or other is the case (or that many things are); second, feeling that your life is good now; and third, being satisfied with your life as a whole. Each of these three related happiness emotions will exhibit the general threefold structure that emotions have \[...]: a belief, a positive evaluation, and a feeling based upon these. 
+>
+> > p. 108
+
+**הסוג הראשון** כרוך בשיפוט ערכי - ולאו דווקא מלווה ברגש חיובי חזק: נניח והצבעתי לX על פני Y בבחירות, וX זכה - אבל אני חושב ששניהם גרועים, פשוט X קצת פחות.
+
+**הסוג השני** הוא הערכת היעדר-חסר: לא חסר לי כלום כרגע. ברור שאם יציעו להכניס לי מיליון דולר לחשבון הבנק אגיד כן - אבל אין לי איזשהו *מחסור*: יש כאן רגע *מלא* (bliss).
+
+**הסוג השלישי** הוא שביעות-רצון מחיינו ככלל, וככזה הוא יותר מורכב. זו הערכה שלא קשורה לרגע הזה - יכול להיות שעכשיו בשנייה זו לא ואוו, אבל ככלל אתה מבסוט.
+
+
+נוזיק מזכיר מאוחר יותר גם **סוג רביעי** - *מצב רוח* מאושר. מצב רוח אינו כרוך בהערכה מסוימת, ולא בהכרח קשור לאובייקט מסוים. חשבו, למשל, על [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה). היא, שלא כמו פחד, לא קשורה במצב-עניינים מסוים - אתה יכול פשוט לחטוף חרדה בלי שום קשר לכלום, ובלי שיש לך מה לעשות: אין בו הערכה או קשר למצב. מצב הרוח יכול להיות גם *נטייה* מסוימת - מוכנות לחוש רגש חיובי או לבצע שיפוט חיובי (או שלילי). 
+
+ולבסוף מציע נוזיק **סוג חמישי** - [נירוונה](/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות#השחרור-nirvana) כזו, שבה אתה מתנתק מעצמך ורק דרך זה מגיע לאושר עילאי מסוים, במנותק מהבלי העולם באשר הם.
+
+
+האם כל אלו הם בכלל אותו הדבר? או שאנו משתמשים בהם רק בשיתוף השם? 
+
+
+אפשר גם לחלק את כל המובנים האלו לאובייקטיבי וסובייקטיבי. יש הרי מדד אושר של האו"ם, ויש כמובן את ההערכה של כל אדם ואדם.
+
+האם יש דברים *מחוץ* לאושר? האינטואיציה הראשונית שלנו קוראת על זו תיגר. האם יש מובן של אושר *שמספח* את הדברים האחרים?
+
 
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
@@ -225,4 +258,5 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 [^6]: [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה).
 [^7]: והוסרל עצמו היה אנליטי ומתמטיקאי מבריק - זה לא נכתב מזלזול במדע.
 [^8]: אולי פסיכופטים, וגם אז - זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
-[^9]: ביוונית, למשל, יש המון מילים שונות להמון סוגים שונים של אהבה - *פיליה*, *ארוס*, *אורקסיה*, *אגת'ה*... (φίλια, έρως, ὄρεξια, αγαθά...)
+[^9]: ביוונית, למשל, יש המון מילים שונות להמון סוגים שונים של אהבה - *פיליה*, *ארוס*, *אורקסיה*, *אגת'ה*... (φίλια, έρως, ὄρεξια, αγαθά...)
+[^10]: באופן יוצא דופן, אנחנו בעברית נהנים מההבחנה בין *אושר* ל*שמחה*, ואנחנו לא משתמשים במונחים האלו לסירוגין.