shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-01-22 15:37:46 +02:00
committed by shmick
parent c0efb56658
commit 144439a60a
1 changed files with 31 additions and 12 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

43
פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md
View File

@@ -1,9 +1,9 @@
---
title: דקארט - הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
title: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
description:
published: true
date: 2024-01-22T12:42:15.285Z
tags:
date: 2024-01-22T13:37:43.837Z
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט
editor: markdown
dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
---
@@ -199,31 +199,50 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
[^26]: משל של דן - תלויים לך שני ציורים בבית. האחד - מושלם; יצירת מופת. את השני ציירת אתה, ילד קטן. שניהם ציורים כציורים - אולם התוכן שלהם שונה. את האחד גם אני יכולתי לצייר; בשני גלום כישרון שבבירור עולה על היכולות שלי - ולכן יש הכרח שישנו שם, איפושהו, צייר מוכשר שצייר אותו, החיצוני לי.
# היגיון שישי
דקארט מרחיב בהגותו על ה*עצם* האריסטותלי. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה?
דקארט מרחיב בהגותו על ה*עצם* האריסטותלי[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה?
עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית.
אלא שההוכחה האתנתרופולוגית של דקארט לקיום האל היא מעגלית: היא ברורה ומובחנת, ולכן דקארט מסיק שהיא אמיתית, ולכן דקארט מתקף ידיעות ברורות ומובחנות[^27]. ובכל זאת יש הרבה מן החסר. מהו האל בכלל? נדמה שהוא עצם, חושב ואינסופי. איפה הוא נמצא? הוא טרנסנדנטי - מעבר לניסיון. דקארט והכנסייה מבקשים לייחס לו את הסיבה הראשונית, למרות שהוא מחוץ לעולם - אותו העולם שמכיל את שני סוגי העצמים. בעולם מספר העצמים החושבים הם כמספר בני האדם[^28]. המהות של אותם העצמים רוחניים היא המחשבה - כל תוכן מנטלי. כמו כן, יש את העצמים החומריים, שהמהות *שלהם* היא ההתפשטות במרחב. כמה עצמים מתפשטים יש אצל דקארט? זו שאלה שנתונה לויכוח פרשני. ארנון סבור שהתשובה היא *אחד* - שכל הדברים הם חלקים שלו.
מהו *חתול*, למשל? לפי דקארט, הוא רק חומר - אין לו *קוגיטו*, ולכן הוא סוג של מכונה, רובוטים שאלוהים הטמיע כמו שעון מושלם. הסיבה של המנגנון הזה אינה רק הבריאה הראשונית - האל ממשיך לקיים אותו כל הזמן.
אבל קודם, אמרנו שהעצם הוא בלתי תלוי - והנה עכשיו דקארט אומר לנו שהוא תלוי באל![^29].
אבל קודם, אמרנו שהעצם[^35] הוא בלתי תלוי - והנה עכשיו דקארט אומר לנו שהוא תלוי באל![^29]. דקארט מציע שיש *עצם אינסופי* - האל - ו*עצם נברא* - דוגמת הגוף, או הנפש: הגוף (לאו דווקא גוף האדם - פשוט גופים באופן כללי) יכול להיות גוף בלי נפש, והנפש יכולה להיות נפש בלי הגוף.
ההפרדה לשני עצמים מעלה שאלות גם על המנגנון שבו השניים קשורים. הנפש מתוארת בהיגיון השישי כמעין דבר שלא ניתן למקם - אבל הנה הנפש חיה בתוך הגוף, משפיעה עליו ומושפעת ממנו. היכן שהחיות הן במהותן חומר, האדם הוא במהותו נפש בלבד - דבר חושב. מהו טיב היחסים בין שני העצמים האלו?
[^27]: מהנקודה הזו יתחיל שפינוזה בחקירתו.
[^28]: מה שיביא לשפינוזה חלחלה.
[^29]: שפינוזה הולך עם ההגדרה הזו עד הסוף - וקובע שיש עצם מוחלט *אחד*.
[^34]: דקארט נשען על ה*קטגוריות* של אריסטו, אבל הוא לא לוקח בחשבון את התנועתיות בהגות האריסטותלית - לייבניץ מחזיר את זה אחר כך.
[^35]: קרי *אני* - המפתח להגותו של דקארט (*אני* חושב, *אני* קיים, *אני* יושב ליד האש...)
## התיאוריה הפסיכופיזית של דקארט
דקארט מציב את ה*אני* בתור **נפש חושבת**. הנפש היא המושג שמבטא בנו את המודעות העצמית - יכולתו של היצור לזהות את עצמו, ולדעת את תוכן המחשבות שלו. גם מצלמה רואה כשם שהעין רואה - אולם המצלמה לא מודעת לתמונה, גם אם זו אותה התמונה בדיוק - ולכן אין לה נפש.
דקארט קובע כי הוא - קרי, הנפש - אינו רק *כספן בספינתו*. הגוף אמנם מזיז את הנפש, אבל לנפש יש גם חזקה על הגוף - יש ביניהם איחוד עמוק ומשמעותי. הגוף נפצע - הנפש חשה כאב; הגוף רעב, הנפש חשה רעב. כל אלו מובילים ל**בעית הגוף-נפש** בפילוסופיה - האם יש גוף ונפש? כיצד הנפש מפעילה את הגוף? זהו ויכוח שרץ עד היום, במיוחד ב[פילוסופיה אנליטית](/פילוסופיה/טבע).
דקארט קובע כי הוא - קרי, הנפש - אינו רק *כספן בספינתו*[^32]. הגוף אמנם מזיז את הנפש, אבל לנפש יש גם חזקה על הגוף - יש ביניהם איחוד עמוק ומשמעותי. הגוף נפצע - הנפש חשה כאב; הגוף רעב, הנפש חשה רעב. כל אלו מובילים ל**בעית הגוף-נפש** בפילוסופיה - האם יש גוף ונפש? כיצד הנפש מפעילה את הגוף? זהו ויכוח שרץ עד היום, במיוחד ב[פילוסופיה אנליטית](/פילוסופיה/טבע).
מכאן עולה כי הנפש אינה עצמאית לגמרי - חלק מהמחשבות קשורות קשר הדוק בגוף. הקשר הזה מוביל לכך שלגופים חיצוניים יש כוח לכפות את עצמם עליי, ולעורר שינוי כלשהו גם בנפש. אם הוכחנו שישנו אל, ושהוא מושלם - כלומר, אין בו חוסר טוב (רוע) ואינו שקרן - הרי שמחשבה כמו *צמא* מעידה שאכן יש לי גוף, ושהוא צמא.
חזרנו כעת לנקודת ההתחלה - יש לי גוף, ויש עולם, ואלוהים, שאותו הוכחנו, ערב לזה.
אבל כעת נשאלת השאלה - איך אנו עושים טעויות? ואיך ייתכן שישנם אנשים רעים בעולם?[^30]. דקארט טוען שאם יש טעויות, הרי שאין טעויות שלנו - ולא של האל - משום שאנחנו איננו יצורים מושלמים, ואנו ממהרים לחרוץ משפט. אם רק היינו משהים שיפוט, חושבים ואוספים מידע - הסיכוי לטעות קלוש. האמת היא שם, זמינה לכל - ומי שיזהר וישכול היטב, יזכה לה.
> אבל כעת נשאלת השאלה - איך אנו עושים טעויות? ואיך ייתכן שישנם אנשים רעים בעולם?[^30]. דקארט טוען שאם יש טעויות, הרי שאין טעויות שלנו - ולא של האל - משום שאנחנו איננו יצורים מושלמים, ואנו ממהרים לחרוץ משפט. אם רק היינו משהים שיפוט, חושבים ואוספים מידע - הסיכוי לטעות קלוש. האמת היא שם, זמינה **לכל** - ומי שיזהר וישכול היטב, יזכה לה.
{.is-success}
אלא שהגוף והנפש נפרדים, באופן **ברור ומובחן**, חלקים בלתי נפרדים מה*אני*. אנו מסוגלים לחשוב על נפש בלא גוף; הגוף אינו **מהותי[^31]** לה. ההפרדה של דקארט מבתרת אותם לגמרי: הנפש, כאמור, מהותה המחשבה, והגוף, מהותו ההתשפטות במרחב. נפש שאינה חושבת אינה נפש, וגוף שאינו מתפשט בחלל אינו גוף. השניים הם כמו שמן ומים - הם לא מתערבבים, ומנוגדים לגמרי זה לזה; איך יכול להיות שהם מחוברים? אך ניתן להסביר את השילוב ביניהם?[^33]
הבעיה הזו ייחודית לאדם, משום שהוא ורק הוא משלב *עצמים חומריים* ו*עצמים חושבים*.
| עצם | | |
| --- | --- | --- |
| תכונה (attribute) | חושב (נפש) | מתפשט (גוף) |
| אופן (modus) | "תחול" | ⃘ ₒ ▢ △ ◊ |
[^27]: מהנקודה הזו יתחיל שפינוזה בחקירתו
[^28]: מה שיביא לשפינוזה חלחלה
[^29]: שפינוזה הולך עם ההגדרה הזו עד הסוף - וקובע שיש עצם מוחלט *אחד*.
[^30]: זהו מודוס טולנדו פוננס - אם יש אלוהים, אין רוע -> יש רוע -> אין אלוהים
> **דקארט לא סיפק פתרון טוב לבעיה הזו** - הוא סבר שהאינטרקציה מתרחשת בבלוטת האצטרובל
{.is-warning}
[^30]: זהו מודוס טולנדו פוננס - אם יש אלוהים, אין רוע -> יש רוע -> אין אלוהים.
[^31]: מהות במובן של, *מהו הדבר*?.
[^32]: או נהג במכונית. כנהג, אם לא תידלק נורת אזהרה ברכב, לא אדע שמשהו ברכב תקול. לא כך עם הגוף - ברגע שיש בעיה, אני מיד *מודע* לה.
[^33]: הבעיה הזו לא קיימת אצל אריסטו, שם הגוף הוא החומר והנפש היא הצורה - אך שניהם היבטים שונים של אותה השלם (ר' גם - *על הנפש*). לא כך המצב אצל דקארט - השניים *באמת* שונים ונבדלים לחלוטין - לא היבטים של אותו הדבר.