docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-05-28 15:34:58 +03:00
committed by shmick
parent 60b9c6336d
commit 1532a3783d

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-05-21T13:49:02.992Z
date: 2024-05-28T12:34:56.371Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52715#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2699441), [טקסט](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2689902)
{.info}
היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד ב*תיאיטיטוס* (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית[^1].
היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד ב*תיאיטיטוס* (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של [^51]Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית[^1].
אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ואמפדוקלס; או כמסה ספרותית כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]:
@@ -183,16 +183,16 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
תיאיטיטוס עולה, ומשיב בדוגמאות רבות (146D), אותן דוחה סוקראטס כידע[^43]: הוא משיב שאינו שאל *של מה* יש ידיעה, אלא *מהי הידיעה*.
## ההגדרה הראשונה
# ההגדרה הראשונה
### דוגמת הבוץ
## דוגמת הבוץ
סוקראטס מושל את הידיעה ל*בוץ* (147). אם נשאל *מה זה בוץ*, ונשיב - יש בוץ לקדרות, ובוץ לבנייה, ובוץ לרב-המלאכה - זו לא תשובה טובה; התשובה המתבקשת היא, *אדמה מעורבבת עם מים ביחסים מסוימים* - זהו הסבר פשוט[^44]. אין צורך לפנות לסוגי הבוץ השונים כדי להבין מה זה *בוץ*. הידיעה היא ניתוח אנליטי[^45], פירוק עד הסוף והבנה של השלם כסך כל מרכיביו.
אלא שיש בעיה גם עם המודל הזה לידיעה. נניח ונפרק ונפרק ונפרק, ובסוף [אין שם כלום](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). לא תהיה לנו ידיעה לעולם - רק ניתוח אינסופי לחלקים. מנגד, ייתכן וישנם יסודות אטומיים בסיסיים - אבל אז כיצד נכיר אותם במלואם? איך ננתח *אותם*? זו, במובנים רבים, בעיה מרכזית מדיאלוג, שסוקראטס יעמוד עליה בהמשך.
אולי, מנגד, הידיעה מורכבת גם מידיעה אינטואיטיבית? מעיין מבנה דו-קומתי, עם הפרדה בין אנליזה לתפיסה אינטואיטיבית? זה נשמע קצת הוקוס-פוקוס, קצת כמו האידאות; אנו פשוט *תופסים אותן בהבנה שכלית*. אולם, ייתכן וזה אכן המצב אצל אפלטון - וכך אובדת הידיעה במלואה.
### דוגמתו של תיאיטיטוס
## דוגמתו של תיאיטיטוס
תיאיטיטוס מתיימר להבין את הדוגמה של סוקראטס, ומציע דוגמה משלו (147D), מתמטית, שלמד מתיאודורוס. אם ניקח מספרים מסוימים - נניח 2 - נעלה אותם בריבוע ונקבל ריבוע, ששטחו 4. מנגד, מספרים אחרים - כמו פי - אם נעלה אותם בריבוע, נקבל עיגול; לא ניתן להביע את היחס בין פי בריבוע. תיאיטיטוס הבין שניתן לחלק את המספרים לשני סוגים[^46], אך בכל זאת לגבב אותם לדבר אחד - גם בהקשר הידיעה ניתן לכאורה לעשות כן; אבל, אומר תיאיטיטוס, אני *לא מצליח לעשות את זה*, ואני לא מצליח לשחרר מכך שאני לא יכול לעשות את זה (148).
תיאיטיטוס נמצא במעיין מאבק - יש לו רעיון תקוע בראש, והוא אינו מצליח להביא אותו לכדי שלמות, לכדי ביטוי. כאן נכנס אחד המשלים הכי יפים ומפורסמים של סוקראטס.
@@ -201,7 +201,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
{.is-info}
### סוקראטס כמיילדת
## סוקראטס כמיילדת
אנחנו נסתכל על המשל גם בתוך הדיאלוג, וגם מגובה 30,000 רגל כדי לראות איך אפלטון בונה משלים.
המשל, יחד עם [האפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), ה[גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס), ה[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) וה[פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון), הוא אחד המקומות הבודדים שסוקראטס נותן תיאור *חיובי* למסע הפילוסופיה שלו, לידיעה שיש לו.
@@ -227,7 +227,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
בטענה של סוקראטס יש אלמנטיים מאוד [סופיסטיים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים). סוקראטס מנסה לשכנע את תיאיטיטוס ללמוד איתו, בטענה שיעזור לו להוליד ילדים רעיוניים - אבל פתאום מתברר שהוא בכלל לא יכול לעשות את זה![^48] למה להוליך את תיאיטיטוס המסכן בפח?
### הסבל בדיאלוגים אפלטוניים
## הסבל בדיאלוגים אפלטוניים
> Pathei Mathos, אומר סופוקלס ב*אדיפוס המלך* - *הסבל מלמד*
האדם הטוב - המרשים, המלומד - חייב *לסבול* כדי להיהפך למי שהוא. נדמה שאפלטון מסכים עם העיקרון הזה, ובונה עליו את הדיאלוגים. כנראה, חושבים אפלטון וסופקלס, ש*אין דרך אחרת*.
@@ -250,7 +250,38 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
> The courage to attack your own convictions- that's courage!
> *ניטשה*
סוקראטס מזכיר את המילה *אל* לעיתים תכופות בדיאלוג. הוא מבקש לטעון שהוא, כמו האל, אינו צר עין, ואינו מסתיר מתיאיטיטוס את האמת - ולכן, שלא יכעס עליו אם הוא קוטל את הרעיון שלו (150E). סוקראטס מחקה כך את האל[^50]
סוקראטס מזכיר את המילה *אל* לעיתים תכופות בדיאלוג. הוא מבקש לטעון שהוא, כמו האל, אינו צר עין, ואינו מסתיר מתיאיטיטוס את האמת - ולכן, שלא יכעס עליו אם הוא קוטל את הרעיון שלו (150E). סוקראטס מחקה כך את האל[^50]
# ההגדרה השנייה
ב151E, תיאיטיטוס נותן לנו את ההגדרה השנייה של תיאיטיטוס למה-זה-ידע:
> Whoever knows something perceives that which he knows, and as it now
appears, knowledge is nothing else than perception
> p.14, para. 151E
תיאיטיטוס מזהה *Epistêmê* כ*Aisthesis*[^52] - תפיסה. משל המיילדת נועד להוביל את תיאיטיטוס להפיק *Doxa* כזו משלו בדבר מה היא ידיעה.
אנחנו נראה שהגדרה זו נולדה מתוך *שכחת הידע האישי שלו*, ו*שכחת הידע המקצועי שלו*. ב148E, תיאיטיטוס מתאר כיצד אינו מצליח להגיע לידיעה. הוא אומר ש -
> I don't know, Socrates, what, however, I've experienced I say
> p.11, para. 148E
תיאיטיטוס מכיר בפער מסוים בין מה שהוא יודע ומה שהוא חווה. אבל ההגדרה שהוא נותן *עכשיו* עומדת בניגוד גמור לפער הזה!
תיאיטיטוס בטוח כעת שידיעה היא פעולה פשוטה, וחד-חד ערכית - היא *איננה אלא* תפיסה. הפיתולים המשונים שסוקראטס יבצע כעת נועד כדי להכניס את תיאיטיטוס ל*Aporia* ולהכריח אותו להסתכל אל תוך עצמו. הוא מנסה לשדל את תיאיטיטוס לתת הגדרה *מתמטית*, ולערער עליה - דווקא *בגלל* שהוא מתמטיקאי.
המהלך של סוקראטס אינו נקי לוגית - הוא מלא בטריקים סופיסטיים.
### ניתוח מילולי-מושגי
### מתיאיטיטוס לפרוטאגורס
### מפרוטאגורס להיראקליטוס
### הומירוס?
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
@@ -285,4 +316,6 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
[^47]: המונח של אפלטון הוא *Atopos* בלי מקום - משום שהוא מוביל אנשים ל*Aporia* - מבוי סתום
[^48]: הDouble-take הזה נפוץ מאוד בדיאלוגיים אפלטוניים
[^49]: בכל שטיח פרסי, מרהיב ככל שיהיה, מספר אנדי, תמיד יהיה פגם מכוון אחד; *שלמות היא רק לאללה*.
[^50]: *imitatio Dei* - חיקוי האל. מתכתב עם רעיון של חז"ל - *תהיו רחמנים אתם, כי אבינו רחמן גם הוא*.
[^50]: *imitatio Dei* - חיקוי האל. מתכתב עם רעיון של חז"ל - *תהיו רחמנים אתם, כי אבינו רחמן גם הוא*.
[^51]: קלאסיקן ומתרגם יווני אגדי, יהודי ומאוד, מאוד מוזר.
[^52]: מילה גמישה בעוד ביוונית - תחושה, תפיסה.