docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה

This commit is contained in:
2024-05-12 15:14:03 +03:00
committed by shmick
parent 8634879d8f
commit 17d2d33aa5

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפרעות חרדה
description:
published: true
date: 2024-05-12T12:07:23.409Z
date: 2024-05-12T12:14:01.347Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, חרדה
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
@@ -185,7 +185,7 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
### טיפול
הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
@@ -193,7 +193,17 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
- הבניה קוגניטיבית מחודשת - מלמדים את המטופל לאתגר פרשנויות מוטעות וללמוד פרשנות חלופית מבוססת מציאות (אתה ממהר לאוטובוס, אתה לא הולך למות). כרוכה בזיהוי הפחד המרכזי - מה המחשבה שמאחורי המחשבה - כדי בסופו של דבר לאתגר את השרשרת כולה (אתה רואה? זה לא כזה נורא). מורכבת מ:
- - Decatasprophizing - בעצם, זה לא כזה נורא
- - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
- - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה")
- - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
- חשיפה קצרה מדי - חשיפה יעילה דורשת חשיפה מלאה *וגם* חזרה מלאה למצב הרגיל[^11]
- חשיפה חד פעמית ללא התרגלות - המטופלים מייחסים את ההצלחה למזלומץ
[^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
[^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
@@ -204,4 +214,5 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
[^7]: ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה.
[^8]: אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל
[^9]: מילולית: *הפחד מהשוק*
[^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.
[^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.
[^11]: נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, *וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף*. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים