docs: update פילוסופיה/דת/שפה

פילוסופיה/דת/שפה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: שפה דתית
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-18T11:57:41.862Z
+date: 2024-07-18T12:09:19.834Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, פוזיטיביזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
@@ -184,7 +184,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 השפה הדתית לא יכולה להיות שטויות - הרי אנשים עושים בה שימוש. לכן, תפקידו של הפילוסוף הוא לברר כיצדבדיוק עושים שימוש בשפה הדתית ובכך להבין ולקטלג את משחק השפה הדתית. וזה באמת מה שויטגנשטיין המאוחר עושה בכתביו ובהרצאותיו השונות על הדת - אם כי כאמור לא בוצרה סדורה. 
 
-המטרה של ויטגנשטיין היא להראות שמשחק השפה הדתי הוא משחק שפה שונה ממשחק השפה הטענתי.
+המטרה של ויטגנשטיין היא להראות שמשחק השפה הדתי הוא משחק שפה[^16] שונה ממשחק השפה הטענתי.
 
 ## מאפייני האמונה הדתית
 
@@ -220,9 +220,21 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה. 
 
 
+## לעומת פרייזר
 
+צוהר נוסף לתופעת הדת נפתח מהויכוח של ויטגנשטיין עם פרייזר[^17] - חוקר בריטי שחקר הרבה מהדתות שהגיעו אליו מהקולוניות הבריטיות. פרייזר ראה בדת מעיין קדימון של המדע (שאותו הוא החליף) - בדת אפריקאית כלשהי מתפללים שירד גשם; לא יורד. כנראה שלא התפללנו חזק מספיק. מתפללים עוד: בסופו של דבר, ירד גשם. ברור, אומר פרייזר, שהם לא ניסו להפסיק להתפלל ולראות מה קורה - זה כמו שאגיד לך, *אחי, תפסיק לנשום לשעתיים - אחרי זה זה נהיה מטורף*. אני לא אפסיק לנשום! באופן דומה, המתפללים צריכים את הגשם. הם לא יפסיקו להתפלל!
 
+ויטגנשטיין לא השתכנע - 
 
+> עצם הרעיון של 'לנסות להסביר פרקטיקה'... נראה לי שגוי. כל מה שפרייזר עושה זה להפוך אותן \[את הפרקטיקות הללו] לסבירות בעיני אנשים שחושבים באותה הצורה שלו. זה בולט לעין שבשורה התחתונה \[של הניתוח של פרייזר] כל הפרקטיקות הללו מוצגות כטיפשיות. אך זה לעולם לא יהיה סביר לטעון כי האנושות עושה דברים כאלו מתוך טפשות גרידא.
+> *הערות על פרייזר, 119*
+ 
+להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה!
+
+> זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא  מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות
+> *הערות על פרייזר, 121*
+
+למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב.
 
 
 
@@ -256,3 +268,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 [^14]: ככה עובדים מודלי שפה בAI (LLM) - הוא לא "יודע" כלום - יש לו אינסוף דוגמאות והוא יודע איך להשתמש בהן.
 
 [^15]: ויטגנשטיין כותב ויכוח דמיוני בינו לבין מור, כשהם מתווכחים על האם העץ ההוא שם. לפתע עובר עובר אורח ושואל, *אתה משוגעים?* וויטגנשטיין משיב - *לא, אנחנו מתפלספים*
+
+[^16]: בתקופתו של ויטגנשטיין היה קונצנזוס שדת היא תופעה כללית, ולכן אין טעם של ממש לחקור דת כזו או אחרת, אלא את תופעת הדת ממש. היום, מצד שני, יש תחום שלם של השוואה בין דתות, אז אולי ברחנו מזה.
+
+[^17]: מאוד מעניין, אומר נועם, אבל ממש לא PC - הוא בז לכל מי שלא היה אתטיסט בריטי. ויטגנשטיין ממש ממש שונא אותו.