diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/בואתיוס.md b/פילוסופיה/נוצרית/בואתיוס.md
index 2f1c6fff..e0dce2d0 100644
--- a/פילוסופיה/נוצרית/בואתיוס.md
+++ b/פילוסופיה/נוצרית/בואתיוס.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: בואתיוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-31T15:42:00.686Z
+date: 2024-01-31T15:43:30.511Z
 tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, בואתיוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-31T15:28:54.169Z
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-01-31T15:28:54.169Z
 
 כהוגה, בואתיוס פחות מוכר ופחות משפיע מאוגוסטינוס, למרות שהיה יותר בין זמנו. אולם, הוא כן כתב חיבורים פילוסופיים קצרים, רציונליסטיים יותר (ופילוסופיים יותר, לפי שלום). אלו שהתנגדו לאוגוסטינוס, ורצו לחבר בין הפילוסופיה לדת, נטו לעבר בואתיוס מסיבה זו.
 
-אולם, בואתיוס קנה את חלקו בקרב הפילוסופים בזכות *נחמת הפילוסופיה*. הוא כתב אותו על ערש דווי, בעודו בכלא, והוא מדבר שם על הבדידות, הבגידה, והנטישה שחש - עד שהגיעה הפילוסופיה לנחם אותו. באופן מרתק, הנצרות כמעט שאינה נוכחת בספר - מה שמדגיש את ההבדל בין חייו הדתיים של חיים כמו אוגוסטינוס לעומת בואתיוס. שאוגוסטינוס התמודד בכובד ראש עם המסורת היוונית, עד שלבסוף גילה את הדת והציב אותה מעל הפילוסופיה. בואתיוס, מנגד, חושף דיכוטומיה באישיות שלו - הוא אמנם נוצרי, אך הוא מתגאה באבותיו הפגאניים, בקיא במסורת היוונית, ועוסק בהגות היוונית בחופשי מהנצרות[^2]. בואתיוס הוא מההוגים האחרונים שהגיעו ישירות מהמסורת היוונית, מבלי 'לעבור בדרך' במסורת הנוצרית, ואצל אוגוסטינוס. הוא בולט בכך שהיה בקיא ומוכשר בשתי העולמות האלו במקביל.  
+אולם, בואתיוס קנה את חלקו בקרב הפילוסופים בזכות *נחמת הפילוסופיה*. הוא כתב אותו על ערש דווי, בעודו בכלא, והוא מדבר שם על הבדידות, הבגידה, והנטישה שחש - עד שהגיעה הפילוסופיה לנחם אותו. באופן מרתק, הנצרות כמעט שאינה נוכחת בספר - בקושי ארבע משפטים - מה שמדגיש את ההבדל בין חייו הדתיים של חיים כמו אוגוסטינוס לעומת בואתיוס. שאוגוסטינוס התמודד בכובד ראש עם המסורת היוונית, עד שלבסוף גילה את הדת והציב אותה מעל הפילוסופיה. בואתיוס, מנגד, חושף דיכוטומיה באישיות שלו - הוא אמנם נוצרי, אך הוא מתגאה באבותיו הפגאניים, בקיא במסורת היוונית, ועוסק בהגות היוונית בחופשי מהנצרות[^2]. בואתיוס הוא מההוגים האחרונים שהגיעו ישירות מהמסורת היוונית, מבלי 'לעבור בדרך' במסורת הנוצרית, ואצל אוגוסטינוס. הוא בולט בכך שהיה בקיא ומוכשר בשתי העולמות האלו במקביל.  
 
 [^1]: באופן אירוני, כמעט כל הספרות הנוצרית לא תורגמה מלטינית לשפות המקור עד ~1950 בערך, כשנחשפה לסכנה דומה. כך קרה גם עם היהדות (ומכאן מגיע המעמד החרדי), וכך קרה גם לאצטקים, שהספרות שלהם נכחדה כמעט לגמרי.
 [^2]: *כשהם דתיים, הם כותבים דתי, וכשהם פילוסופיים, הם כותבים פילוסופית*.
\ No newline at end of file