From 19a7a02489872dec8b9c561fe2677f7655e0b42d Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sun, 21 Jan 2024 15:41:17 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=A4=D7=AA=D7=95=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=9E=D7=91?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=90?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מבוא.md | 19 +++++++++++++++++-- 1 file changed, 17 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מבוא.md b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מבוא.md index 267c8a76..587e27c1 100644 --- a/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מבוא.md +++ b/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מבוא.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: פסיכופתולוגיה description: published: true -date: 2024-01-21T13:27:19.565Z +date: 2024-01-21T13:41:15.062Z tags: פסיכולוגיה, שנה ב, פסיכופתולוגיה editor: markdown dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z @@ -281,4 +281,19 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z ## ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה ההתייחסות להפרעות אבנורמליות בעבר הייתה במונחים פוגעניים כמו *משוגע* ו*חולה נפש*, במיוחד לאנשים שתפיסת המציאות שלהם נפגעת. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהשליטה החזקה יותר של הדת בתקופות קדם, שייחסה למצבים כאלו גורם רוחני עוין. בהמשך, התייחסו לסובלים מהפרעות נפשיות כמו חיות - הם נכלאו בתנאים בלתי-הומניים, למשל באירופה ובארה"ב. היחס הזה הוצדק באופן מוחלט לאור התפיסה שאנשים הסובלים מההפרעות הם חסרי היגיון - ולכן הכוח והפחד יובילו לצייתנות גם בלי היגיון. -רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות. \ No newline at end of file +רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות. + + +# דיכאון חד-קוטבי +**דיכאון חד-קוטבי** (בניגוד להפרעה דו-קוטבית, מאניה-דפרסיה) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך. + +כולנו חשים עצב לפעמים. חוסר הצלחה בהשגת מטרה (הקשר תפקודי) או בעיות בקשרים החברתיים שלנו (הקשר חברתי) עלולים להעלות תחושות עגמומיות. +המאפיין של הרגש הזה הוא מצב-רוח שלילי, או קהות רגשית. + +עצב הוא רגש נורמלי וטבעי, ואפילו פונקציונלי - הוא גורם לנו להאט, להתמודד, ולחשוב על דברים לעומק - ומגייס את הסביבה לעזרתנו. + +**מצב רוח שלילי אינו בהכרח שווה ערך לדיכאון**. תסמינים הקשורים באירועים בחיים, שנמשכים על גבי תקופה מצומצמת יחסית, הם תגובה נורמטיבית. לכן, הקריטריון הראשון לדיכאון הוא תסמינים המתמשכים *לפחות שבועיים*. גם אז, ניתן לקלינאי שיקול דעת לאבחון בין מצב עצב אבנורמלי לבין מצב עצב פתולוגי. + +זאת משום ש,למשל, לאחר אובדן של אדם קרוב, אנשים עלולים להפגין תסמינים דיכאוניים חמורים בתקופה של בין חודשיים לשישה חודשים - בלי ללקות בהכרח בדיכאון. + +דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות.