diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
index 3b3e9d59..1ae05cc9 100644
--- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
+++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-28T12:34:56.371Z
+date: 2024-05-28T13:05:41.347Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -273,6 +273,30 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 המהלך של סוקראטס אינו נקי לוגית - הוא מלא בטריקים סופיסטיים.
 
+*נראה לי* (Dokei Moi[^54]), אומר תיאיטיטוס, ש*היודע* (Epistamenos) ביודעו משהו חש (Aisthanesthai)... *עתה נראה לי* (Phainesthai[^53])...
+
+*Aisthesis* ו*Episteme* מאופיינים בוודאות - מה שנראה לנו, או מה שאנחנו קולטים בחושים, נראה לנו ודאי. במילים שבוחר תיאיטיטוס יש ודאות גמורה. 
+
+*Phainesthai* ו*Dokei* הם רכים יותר - *נראה לי*, *נדמה לי* - סייג מסוים מ*Episteme* או *Aisthenesthai*. ההגדרה של תיאיטיטוס, שהוא מצפה שתהיה חד-חד-ערכית וחותכת, מלאה במילות סייג כאלה. היא נובעת ממהנחה ש*ידיעה* חייבת להיות *ודאות* - דבר חותך ומוחלט. סוקראטס שם לב שההגדרה אינה באמת של תיאיטיטוס - היא הושתלה בידי מישהו אחר. כדי לחשוף זאת, סוקראטס משתמש במהלך פדגוגי, פסיכולוגי.
+
+ב151E, סוקארטס שואל - *Perception is knowledge*? ותיאיטיטוס משיב בחיוב. אבל ההגדרה פה בעצם שונה - לאן הלך ה*נראה לי*, *כפי שזה נדמה לי*, *כאשר מישהו יודע*... לאן הולך כל זה? סוקראטס לקח רק את הסיפא - זה לא בדיוק אותו הדבר. מה גם, שמדבריו של תיאיטיטוס לא נובע *שידיעה היא בדיוק תפיסה* - ייתכן עדיין שאלו שני תהליכים קוגניטיביים שמופיעים בהתאמה. תיאיטיטוס לא ער, עדיין, לסילוף הזה של ההגדרה שלו.
+
+ומה בדבר כל שאר המונחים של תיאיטיטוס - *Dokei* ו*Aisthenesthai* הם ידע? *נדמה לי*, ו*נראה לי* - מאיפה הם נובעים במבנה של תיאיטיטוס? אם ידיעה היא סוג של תחושה, מה כל אלה?
+
+בואו נסתכל שוב על ההגדרה החדשה. *ידיעה איננה אלא תחושה*. ואיפה התחושה ב*מתמטיקה*, שבהגדרה אי אפשר לחוש? זוהי רעידת אדמה אפיסטמית למתמטיקה (זכרו, תיאיטיטוס הוא מתמטיקאי - זה מה שהוא עושה כל היום!). האם אנחנו *מרגישים* ש`2+3=5`? זה לא נראה ככה? זה זיהוי שכלי - לא תחושתי.
+
+ב152, חושף סוקראטס את ההגדרה של תיאיטיטוס כ[זו של פרוטאגורס](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref15) - *האדם הוא קנה המידה* של כל הדברים. הוא מכביר לזהות את האמרה הזו כתורתו של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), שמגובה במשורר הומרוס. מאיפה מגיעה הקפיצה הזו? למה סוקראטס בונה את המגדל הזה ומטיח אותו בתיאיטיטוס?
+
+> מ30,000 רגל - הקפיצה הזו היא חלק מההולדה הסוקראטית - להכניס את תיאיטיטוס ל*Aporia*.
+{.is-info}
+
+הוא מנסה לשאול את תיאיטיטוס - *כיצד משהו יכול להיות אחד*? מתמטיקאי *אמור* לדעת את זה. סוקראטס מראה ש*אפשר* להיות מתמטיקאי גדול מאוד, בלי לדעת בכלל - מה הוא אחד? בכך, היא חורגת מהפילוסופיה; היא אינה מודעת לעצמה.
+
+בהמשך (161C), טוען סוקראטס - אם פרוטאגורס צודק, הרי שכל העיסוק שלי חסר תועלת. ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [אריסטופאנס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה#אריסטופאנס) נותן נאום יפה, שאריסטופאנס ההיסטורי לא אמר אף פעם. אפלטון שם בפיו עמדה חזקה מאוד - הפילוסופיה איננה אפשרית. במהלך פרוטאגוראס-היראקליטוס-הומרוס הזה, מציג סוקראטס את העמדה ש*אין ידע במובן שפילוסופים מחפשים ידע* - ידע קבוע ונצחי. אבל נחשו מה - אין דבר כזה!
+
+כדי למשוך אליו פילוסופים צעירים, כמו תיאיטיטוס, סוקראטס צריך להתעמת בשיא הכוח עם העמדה הזו, של המשוררים - *הומרוס והצבא שלו*. בפילוסופיה, בניגוד לפוליטיקה, אנחנו צריכים להתעמת עם העמדות האנטי-פילוסופיות - בכדי להגן על הפילוסופיה, סוקראטס חייב *לכתוש* את הפילוסופיה. הוא כותש בצורה דומה את המתמטיקה - *יש בה בכלל מה לדעת?*
+
+
 
 
 ### ניתוח מילולי-מושגי
@@ -318,4 +342,6 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 [^49]: בכל שטיח פרסי, מרהיב ככל שיהיה, מספר אנדי, תמיד יהיה פגם מכוון אחד; *שלמות היא רק לאללה*.
 [^50]: *imitatio Dei* - חיקוי האל. מתכתב עם רעיון של חז"ל - *תהיו רחמנים אתם, כי אבינו רחמן גם הוא*.
 [^51]: קלאסיקן ומתרגם יווני אגדי, יהודי ומאוד, מאוד מוזר.
-[^52]: מילה גמישה בעוד ביוונית - תחושה, תפיסה.
\ No newline at end of file
+[^52]: מילה גמישה בעוד ביוונית - תחושה, תפיסה.
+[^53]: *Phainesthai* - המקור למילה *Phaenomena*
+[^54]: *Dokei Moi* - מכאן מגיעה *Doxa*
\ No newline at end of file