vault backup: 2025-01-27 20:31:18
This commit is contained in:
@@ -212,7 +212,39 @@ $A$ הוא $F$ הוא *סיבה* ש$B$ הוא $Q$ אם ורק אם יש רצף
|
||||
|
||||
### התנגדות
|
||||
|
||||
*Tu Quoque*[^2]
|
||||
- *Tu Quoque*[^2]
|
||||
סיבתיות פועל קובעת שפעולות רצון חופשי הן לא נגרמות ואינדטרמיניסטיות - אז איך היא יותר טובה מעמדת ה*אין-סיבה*?
|
||||
|
||||
או'קונור משיב (ומשיב היטב) שהרצונות הם פעולות, בעוד הפעלות רצון חופשי הם סיבות של פעולות, ולכן אינם הפעולות עצמן. רצונות אינדטרמיניסטיות הם פעולות בלתי נשלטות, אבל גרימת פעולה היא שליטה בה.
|
||||
|
||||
- רציות חופשיות ופעולות חופשיות נעשים *לסיבה מסוימת*.
|
||||
|
||||
אבל סיבתיות פועל לא מאפשרת רציות מסיבה מסוימת. סיבתיות פועל דוחה שסיבה גורמת לרצייה (הפועל גורם לרצייה, לא להיפך). אז סיבתיות פועל לא תואמת רציות חופשיות.
|
||||
או'קונור משיב שאפשר להתכוון לעשות משהו מסיבה מסוימת מבלי שהכוונה נגרמה בידי הסיבה הזו:
|
||||
|
||||
$S$ פעל על מנת לספק את רצונו $Φ$ אם:
|
||||
|
||||
1. לפני הפעולה, $S$ רצה ב$Φ$ והאמין שיוכל לקדם את התקיימות מצב-העניינים ש$Φ$ באמצעות הפעולה.
|
||||
2. הםעולה של $S$ נגרמה על ידי הפעל הכוח הסיבתי לגרום לפעולות באופן חופשי שהמרכיב האירוע שבה הוא יצירת הכוונה גורמת-הפעולה לעשות **ככבזזכ"ע** (כך וכך באופן זה וזה כאן ועכשיו)
|
||||
3. בזמן ביצוע הפעולה $S$ המשיך לרצות ב$Φ$ ולהאמין שיוכל לקדם את התקיימות מצב העניינים באמצעות הפעולה
|
||||
4. ההתכוונות של $S$ שהתקיימה בזמן ביצוע הפעולה נגרמה על ידי הכוונה גורמת הפעולה לעשות **ככבזזכ"ע** (כך וכך באופן זה וזה כאן ועכשיו) וגם נמשכה עד סיום הפעולה.
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לבנות בית. הכוונה גורמת לך להתחיל לבנות את הבית. בעת בניית הבית אתה ממשיך לרצות את הבית, ויש לך כוונה נוספת שבאמצעות זה שאתה בונה את הבית אתה תקדם סיפוק רצונך לבית.
|
||||
|
||||
(אותה דוגמא עם ליטוף חתולים) אתה מתכוון ללטף חתול. הכוונה גורמת לך להתחיל ללטף את החתול. בעת ליטוף החתול אתה ממשיך לרצות את ליטוף החתול, ויש לך כוונה נוספת שבאמצעות זה שאתה מלטף את החתול אתה תקדם את סיפוק רצונך ללטף חתול[^3].
|
||||
|
||||
התנגדות להגדרה הזו היא **התנגדות רכיב הפעולה הבלתי-מוסבר**.
|
||||
|
||||
עשוי להיות לי נימוק להתקשר לאמא שלי[^4], אבל לא להתקשר אליה *דווקא* כל יום בשעה תשע ולא בשעה שבע, ודווקא בטלפון ולא בזום. איך התיאוריה של או'קונור מסבירה את זה?
|
||||
|
||||
או'קונור משיב שההתנגדות הזו לא ספציפית לתיאוריה שלו, אלא לכל סיבתיות מכל סוג, ושאם דוחים דטרמיניזם, אלו בדיוק הנימוקים שצריכים לדחות - יש אירועים שלא נקבעים!
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא לחומר רעיל. אורי דחה את הדוגמה שלי ואני דבק בה.
|
||||
[^2]: *גם אתה* (קרי: *הכל עובר עליך וקק)
|
||||
[^2]: *גם אתה* (קרי: *הכל עובר עליך וקקה בידיך* - לפי אורי!)
|
||||
[^3]: > מה שרצית \[...\] מסתיים בכך: רוצה משהו טוב יותר.
|
||||
> > ארתור שופנהאואר
|
||||
[^4]: לא צריך נימוק להתקשר לאמא שלי.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user