vault backup: 2025-03-26 16:33:37

.obsidian/workspace.json

@@ -10,6 +10,20 @@
           {
             "id": "a81008a552c1c9af",
             "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "ניטשה"
+            }
+          },
+          {
+            "id": "1cd481eab535f00e",
+            "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
@@ -166,8 +180,10 @@
   },
   "active": "a81008a552c1c9af",
   "lastOpenFiles": [
-    "כלליים/יוונית/תחביר.md",
     "פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
+    "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
+    "פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
+    "כלליים/יוונית/תחביר.md",
     "פילוסופיה/קונטיננטלית",
     "כלליים/יוונית/תחביר (מורחב).md",
     "כלליים/יוונית/הפועל (מורחב).md",
@@ -203,8 +219,6 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/חופש.md",
-    "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
-    "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
     "_tui5046_01.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
     "donkey.webp",

פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md

@@ -9,6 +9,13 @@ tags:
 !!! info "חומר הקורס"
 	
 
+## תוכן העניינים
+
+### [מבוא]()
+
+### [ניטשה](./ניטשה)
+
+
 **פילוסופיה קונטיננטלית** היא הפילוסופיה שהתפתחה באירופה - ובפרט, בגרמניה ובצרפת - במאות ה19 וה20, כנגד הפילוסופיה האנליטית[^1] שהתפתחה בוינה, אנגליה וארצות הברית.
 
 פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) ו כפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*, מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
@@ -30,7 +37,7 @@ tags:
 
 ## הוגים מרכזיים
 
-### דקארט - שיטה חדשה לפילוסו
+### דקארט - שיטה חדשה לפילוסופיה
 
 [רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* - 
 
@@ -71,9 +78,9 @@ tags:
 
 ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
 
-### קאנט
+### קאנט - הגבלת התבונה לניסיון
 
-בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/האנטינומיות), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
+בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
 
 לכן, קאנט מבצע *מהפכה קופרניקאית* - במקום לבחון כיצד *אנחנו* יכולים להכיר את *העולם* - איך העולם מותיר *בנו* חותם - קאנט בוחן קודם כל *אותנו*: איך בכלל אנחנו יכולים להכיר דברים? זו השאלה הראשונה של קאנט.
 
@@ -85,7 +92,7 @@ tags:
 בגדול - אתה לא יכול להיות גלילאו, אבל אתה לא יכול לדעת את אלוהים. 
 
 
-לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית))- *מה עליי לעשות?* - 
+לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* - 
 
 > It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will
 > 
@@ -100,7 +107,7 @@ tags:
 עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות. 
 
 
-### הגל
+### הגל - תודעה כדיאלקטיקה
 
 [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט. 
 
@@ -116,7 +123,24 @@ tags:
 > > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
 
 
-כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. 
+כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית. 
+
+> The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course.
+> 
+> > Introduction to the Lectures on the Philosophy of History
+
+
+> \[...] World history is the necessary developments of the elements of Reason \[...] It is the display and actualization of the universal Spirit
+> 
+> > Philosophy of Right
+
+כלומר, ה*תבונה* עצמה הולכת ומתפתחת באמצעות ה*השמה לעל* - הרומאים לא יכלו להבין מדוע הברברים שהפילו את רומא הם תבוניים; רומא הייתה חייבת להישרף כדי שהתבונה תצטלל. ההיסטוריה מסתיימת, סבור הגל, כשהתבונה מצטללת מספיק כדי להתעורר ולהיהפך למודעת לעצמה. 
+
+הרעיון של פילוסופיה כאינטרסובייקטיבית הוא, במידה רבה, הרעיון המייסד של פילוסופיה קונטיננטלית. לעומתו, הרבה אנשים חושבים ש,רגע, קאנט מבין את כל העסק הזה, של מדע - יותר טוב מהגל - אולי כדאי לחזור להגות שלו? ושם נוצרו גם האנליטים.
+
+הגל מכונן את התבונה כאינטרסובייקטיבית, נובעת משלילה, ואת ההיסטוריה כתבונית, ואת התבונה כהיסטורית.
+
+
 
 
 

פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md

@@ -0,0 +1,88 @@
+---
+title: ניטשה
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פילוסופיה
+  - קונטיננטלית
+  - ניטשה
+---
+!!! success "ראה גם"
+	[ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה),  [מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרע)
+
+## בין הגל לניטשה
+
+כל ההוגים שנדבר עליהם הושפעו בצורה כזו או אחרת מ**פרידריך ניטשה**, בין אם בזכות הרעיונות שלו או הכתיבה המפוצצת שלו. בין [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) לניטשה ניצבים קירקגור ושופנהאואר, שלמרבה הצער לא נדבר עליהם. קירקגור, כמו קאנט, מתמקד בחוויות *מעבר* לתבונה - אמוניות, ואסטתיות, בעוד ששופנהאואר[^1] מתמקד בפסימיזם פילוסופי, לפיו העולם הזה הוא לא *הטוב ביותר*, [כמו שלייבניץ חושב](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), אלא דווקא *הגרוע ביותר* . שופנהאואר סבור שדווקא הפרטניות שלנו, הסובייקטיבית שלנו, היא זו שמאמללת אותנו ומנתקת אותנו מהעולם - ורק חוויות מסוימות, ובפרט חוויות אסתטיות, מאפשרות לנו מדי פעם להתחבר חזרה ולהתגבר על הפרטניות שלנו.
+
+## ואז מגיע הדינאמיט
+
+
+ניטשה נולד בחבל סקסוניה בגרמניה, למשפחה אמידה, פרוטסטנטית. הוא זכה לחינוך קלאסי מהשורה הראשונה, והתחיל לעבוד כפילולוג. הוא הושפע מאוד מהמלחין ווגנר, ומשופנהאואר. במשפחתו של ניטשה רצות פסיכופתולוגיות, וניטשה עצמו מתמודד עם בריאות הנפש כל חייו.
+
+ניטשה פורץ לתודעה בספרו *הולדת הטרגדיה*, שלמרות שנכתב כפילולוגיה מהווה בפועל יצירה פילוסופית. 
+
+> <div style="text-align: left">In some remote corner of the universe, poured out and glittering innumerable solar systems, there once was a star on which clever animals invented knowledge</div>
+> 
+> > On Truth and Lie in an Extra-Moral sense
+
+הציטוט המקסים הזה *נוטף* אירוניה. או, סניור קאנט, עשית מהפכה קופרניקאית? תסתכל רגע החוצה - אנחנו באיזה סלע מאובק, באמצע כלום ושם דבר, ביקום קר וריק. זה לא טיעון *לוגי*, אנליטי, אבל זה טיעון חזק מאוד - האם הפרויקט האפיסטמולוגי, לנסות *לדעת* דברים בכוח התבונה, הגיוני בכלל?
+
+
+> <div style="text-align: left">The intellect has no further mission that would lead beyond human life</div>
+> \[...]
+> <div style="text-align: left">Means for the preservation of the individual \[...] weaker, less robust individuals preserve themselves</div>
+
+
+היוונים, דקארט, שפינוזה, והגל חשבו שאנחנו יכולים להגיע ל*ידיעה מושלמת* - השכל האנושי בנוי לכל באופן מושלם. קאנט, זהיר יותר, גם חושב שיש איזשהו קשר. אבל ניטשה, מושפע מדרווין, אומר - שימו לב: אנחנו בכלל קופים. מי אמר שיש קשר בינינו, קופים, ל*ידיעת היקום?* התבונה אינה דבר מעל ומעבר ל*שרידות הפרט*[^2]. [אינטיליגנציה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה) אינה דבר ומעבר ל[מנגנון אבולוציוני](פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה) על מנת שנשרוד.
+
+אוקיי, אז מה בכל זאת אפשר לעשות עם ידע?
+
+ניטשה מכוון, תחילה, ל[דקארט](/פילוסופיה/קונטיננטלית#דקארט). בני האדם לא זקוקים ל*[שד המתעתע](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק)* הקרטזיאני, כי 
+
+> <div style="text-align: left">Humans are "deeply immersed" in illusions and dream images \[...] Humans "permit \[themselves] to be lied to at night, their life long, when they dream"</div>
+> 
+> <div style="text-align: left">What, indeed, does man know of himself? \[...] Does not nature keep much the most from him? \[...] She threw away the key \[...]</div>
+> 
+> <div style="text-align: left">The sense "that humans rest upon the merciless, the greedy, the insatiable, the murderous \[...] as it were, upon the back of a tiger"</div>
+
+
+אנחנו מתיימרים לדעת, אבל יש כל כך הרבה *בנו* שאנחנו לא יודעים. איך עובדים השרירים? למה התפיסה משתנה כשיש לנו כאב בטן[^3]? *מה קורה לנו? מי אנחנו?* אנחנו בכלל לא מבינים את עצמנו כפרטים - וניטשה חושב שכל ניסיון לעשות כן הוא טעות מיסודה.
+
+אם התעתוע האנושי הגיוני יותר מהצלילות הקרטזיאנית - מה זה אמת בכלל?
+
+> <div style="text-align: left">Because humans, "out of need and boredom, want to exist socially \[...] they require a peace pact."</div>
+> \[...]
+> <div style="text-align: left">Now what is fixed which henceforth shall be 'truth' \[...] a regularly valid and obligatory designation of things</div>
+
+לפי ניטשה, אמת היא **מוסכמה** (Conventionalism) - הסכם חברתי מטעמי נוחות, ותו לא.
+
+> <div style="text-align: left">Humans want "the agreeable, life-preserving consequences of truth" but are "indifferent to pure knowledge"</div>
+
+גם השפה היא רק מוסכמה - ולא ביטוי לאמיתות - 
+
+> <div style="text-align: left">Is language the adequate expression of all realities? \[...] What, then, is truth? A mobile army of metaphors, metonyms, and anthropomorphisms - in short, a sum of human relations</div>
+
+
+
+### היסטוריה כמגבלה לאמת
+
+> <div style="text-align: left">Everything the philosopher has declared about human beings is, however, at the bottom no more than a testimony as to the human being of a *very limited* period of time</div>
+> 
+> > *Family failing of philosophers*, *Ecce Homo*
+
+איננו יכולים לגשת לאמת; אמת, אומר ניטשה, היא שיקוף של העת הפילוסופית, ולכן בכדי *להבין* את האמת, עלינו לפנות חזרה להיסטוריה. מאיפה הגיעו מושגים, מושגים כמו *אפריורי*
+ או *דיאלקטי*? ניטשה מציע כאן שיטה חדשה למול הספקנות הקרטזית: לא לחתור לידע ודאי, אלא לידע *היסטורי* - גיניאולוגי. ניטשה מתחיל מאנתרופולוגיה - *מה זה בכלל בני אדם* - במקום למתמטיקה; ההתעלמות של הפילוסופים הקודמים מההיסטוריה לטובת ה*מוחלט*, הוודאי, היא כשל נורא בעיניי ניטשה. מה שאומרים כל הפילוסופים הבלתי-היסטוריים - הדקארטים, הקאנטים, ושאר החברים - מתארים משהו *על אדם ברגע קצרצר בהיסטוריה*[^4].
+
+> What does knowing mean? \[...] the nature of knowledge
+> 
+> > *The Gay Science*, sect. 333.
+> 
+
+שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*. 
+
+התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח.
+
+[^1]: ש*תיעב* את הגל, ולעיתים קרובות כתב עליו שהוא *שרלטן* ו*שק נודים נפוח*.
+[^2]: הדים מהרעיון של הובס, ש*כל בני אדם שווים ביכולתם* (להרוג אחד את השני).
+[^3]: יום כותב אבל זה איפושהו, אבל ג'ייקוב לא מוצא.
+[^4]: הדים של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)