From 237c5ca99238939f3423278cd3e6880b4b606e29 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 7 May 2024 16:19:32 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=90=D7=A4=D7=9C=D7=98=D7=95=D7=9F/=D7=AA=D7=99=D7=90=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=98=D7=99=D7=98=D7=95=D7=A1?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md | 22 +++++++++++++++++----- 1 file changed, 17 insertions(+), 5 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md index b47cd947..be8e34f0 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: תיאיטיטוס description: published: true -date: 2024-05-07T13:07:22.898Z +date: 2024-05-07T13:19:30.319Z tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z @@ -137,21 +137,28 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z טרפיון ואאוקלידוס, למרות העוינות הפוליטית והפער העמדתי, הם חברים ותלמידים של סוקראטס[^20]. התפיסה הפארמינדית שלהם מקשה על הרעיון של **ידיעה עצמית - מהו בכלל העצמי בעולם סטטי? איך אפשר להכיר אותו?** -בשיחתם של טרפיון ואאוקלידס, מוצגת לראווה גם הפטריוטיות של תיאיטיטוס - שנפצע בקרב בעד ארצו. תיאיטיטוס הפצוע מגיע למגארה לאתונה, חרף הניסיונות לשכנע אותו להישאר בגלל מצבו הקשה; הוא מתעקש להגיע הביתה לאתונה, ולמות מפצעיו שם[^23] (142a-d). בנוסף לאופי המהולל שלו[^24], תיאיטיטוס הוא גם גאון מתמטי, מה שמציף את השאלה: האם תיתכן, בלי האופי הטוב, גאונות מתמטית? +בשיחתם של טרפיון ואאוקלידס, מוצגת לראווה גם הפטריוטיות של תיאיטיטוס - שנפצע בקרב בעד ארצו. תיאיטיטוס הפצוע מגיע למגארה לאתונה, חרף הניסיונות לשכנע אותו להישאר בגלל מצבו הקשה; הוא מתעקש להגיע הביתה לאתונה, ולמות מפצעיו שם[^23] (142a-d). בנוסף לאופי המהולל שלו[^24], תיאיטיטוס הוא גם גאון מתמטי, מה שמציף את השאלה: האם תיתכן, בלי האופי הטוב, גאונות מתמטית? -נושא נוסף הוא ה*פלא*[^19]. הפלא הוא נושא חשוב בדיאלוג: עצם זה שהדמויות נפגשות בכלל זה פלא, תיאיטיטוס עצמו הוא פלא, וכמובן, הפילוסופיה היא סוג של פלא. *פלא* מוזכר רק בפתיחה שבע פעמים. +הניסיון מראה לנו שכן; שאפשר להיות גאון בהרבה תחומים, מבלי להיות או-וואה גדול כבן אדם. האם בפילוסופיה יש אפשרות כזו? האם אדם יכול להיות פילוסוף ואדם *רע*?[^25]. נדמה כי אפלטון מחויב להגיד שלא - אדם רע אינו יכול להיות פילוסוף[^26]. + +נדמה כי הפער הזה מתאפשר במתמטיקה, שיכולה להיות מוגבלת - זכות שהפילוסופיה לא יכולה להרשות לעצמה. + +נושא נוסף הוא ה*פלא*[^19]. הפלא הוא נושא חשוב בדיאלוג: עצם זה שהדמויות נפגשות בכלל זה פלא, תיאיטיטוס עצמו הוא פלא[^27], וכמובן, הפילוסופיה היא סוג של פלא. *פלא* מוזכר רק בפתיחה שבע פעמים. > שימו לב לנושא ש*לא* מופיע בתחילת הדיאלוג - המתמטיקה! {.is-warning} הפליאה של הפתיח טרפיון ואאוקלידוס מוצאים אחד את השני מציפה נושא נוסף - **איך בכלל מכירים משהו, ואיך מכירים את עצמנו?**[^22] - אבל הוא לא מתקדם בדיאלוג. -העריכה של הדיאלוג מעלימה מעיניו עובדה עלילתית חשובה, בסוף הדיאלוג. סוקראטס אומר שם לתיאיטיטוס - שנאלץ לעזוב בכדי לעמוד בפני בית המשפט, ולקבל את כתב האישום שלו. כשאאויקלידס מתאר את התיקונים שעשה בדיעבד, סוקראטס כבר בכלא, נאבק על חייו - ועומד להפסיד. ההקשר הזה נמחק לחלוטין בעריכה של אאוקלידס! +העריכה של הדיאלוג מעלימה מעיניו עובדה עלילתית חשובה, בסוף הדיאלוג. סוקראטס אומר שם לתיאיטיטוס - [שנאלץ לעזוב בכדי לעמוד בפני בית המשפט](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), ולקבל את כתב האישום שלו. כשאאויקלידס מתאר את התיקונים שעשה בדיעבד, סוקראטס כבר בכלא, נאבק על חייו - ועומד להפסיד. ההקשר הזה נמחק לחלוטין בעריכה של אאוקלידס! אם אין דבר כזה *פוטנציה* - האם אפשר לדבר בכלל על הנפש - משהו דינאמי, מתשנה, *בכוח*? הנפש, הרי, היא אוסף של יכולות שאנו *יכולים* להוציא אל הפועל. הנפש היא דבר חמקמק - לא רק שהיא לא דבר חומרי, היא גם דבר מאוד פוטנציאלי; איך מכירים משהו כזה בכלל? בדיאלוג מוצגים שני מובנים של הכרה: *ידיעה* - *Epistêmê* - המילה היוונית למדע, ו*הכרה* - *Gnosis* - מה שאנחנו יודעים על עצמנו, או על מישהו אחר[^21]. אחד הנושאים בדיאלוג הוא הבדל בין שני מובני ההכרה האלה - האם יש לנו את שניהם בדבר הנפש? איפה יושבת הנפש על הרצף הזה? נדמה שאפלטון סבור שבדבר הנפש, יש לנו רק *הכרה*, ולא *ידיעה* - ועצם ההכרה במגבלה הזו היא הכרה עצמית. המתמטיקה היא בוודאי *ידיעה*, סבור אפלטון, אבל הנפש היא רק *הכרה*. מה ההבדל ביניהם? האם אחד יותר טוב מאחר? + +נושא נוסף בדיאלוג הוא פנאי[^28] - לטרפיון ואאוקלידוס יש פנאי, ולכן הם נשארים במגארה וקוראים בשיחה. הפנאי במובן האפלטוני הוא לא רק ארגון לוח זמנים מוצלח, אלא חוסר דחיפות מסוים - אף אחד לא מנסה להבין *מהו הטוב* מהיום למחר, אלא כעיסוק עיוני טהור, חופשי מאילוצי הישרדות יומיומיים. הדיון בדיאלוג כולו יוצא מנקודת הפתיחה הזו, של *פנאי* - פנאי שאין לסוקראטס, העומד בפני משפט - אך הוא מוצא אותו בכל זאת, אפילו כשהוא [עומד בפני מותו בכלא](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון)[^29]. + [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו. [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני. [^19]: *Thauma* @@ -159,4 +166,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z [^21]: ביוונית יומיומית של המאה ה5 לספירה, המונחים האלו היו נרדפים - ואפלטון עלב אותם לכדי בעיה פילוסופית. [^22]: אנדי מזכיר כיצד ישראלים שמדברים אנגלית נתפסים כמאוד בוטים, משום שהעברית מעניקה לנו חיתוך ואינטונציה מסוימת שאנחנו לא ערים לאיך שהיא עוברת כשאנחנו מדברים אנגלית. מה מהבוטות הזו הוא אנחנו? מה מגיע מהחברה? [^23]: תיאיטיטוס פצוע קשה; לא רק פציעות פיזיות, אלא גם חולה מדיזנטריה. -[^24]: תיאיטיטוס מהולל במילה אחת: *Kalogathia* - אציל ויפה; מיושב בדעתו; בעל הסגולות הטובות. \ No newline at end of file +[^24]: תיאיטיטוס מהולל במילה אחת: *Kalogathia* - אציל ויפה; מיושב בדעתו; בעל הסגולות הטובות. +[^25]: כמו *היידיגר*, שבגללו אנדי קובע - *חוץ מפילוסופים גרמניים!* +[^26]: מה שמציב אותנו בבעיה עם היידיגר. +[^27]: (/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה) מוזכרים המקצועות שצריך ללמד את המלכים-הפילוסופיים של העיר - האסטרונומיה, לוגיסטיקה, מוזיקה, מתמטיקה וגיאומטריה. תיאיטיטוס מצטייר פה כמי שיודע לפחות חלק מהדברים האלה, וגם בעל האופי הטוב - האם הוא מלך פילוסוף בפוטנציה? +[^28]: *Schole* +[^29]: מימרה סטואית מפורסמת קובעת כי *גם עבד בכבליו יכול להיות חופשי יותר ממלך בכסאו* - עמדה ששואבת השראה מהתפיסה האפלטונית הזו. \ No newline at end of file