docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-06-04 15:42:46 +03:00
committed by shmick
parent 35655b014b
commit 262061b9b2

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-05-28T13:47:18.128Z
date: 2024-06-04T12:42:44.258Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -327,8 +327,27 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
סוקראטס מתייחס לעמדה הזו ברצינות. *מה עם הכל **באמת** זורם?* תהליכים טבעיים? מספרים? אלים? הכל. ב153, סוקראטס שואל - האם אש היא לא מתנועה? האם לידה היא לא תנועה? האם בריאות היא לא תנועה? האם *למידה* היא לא תנועה? נדמה שהסימנים האלה משכנעים את תיאיטיטוס; הוא עוד לא רואה את הבעיה - גורלה של המתמטיקה.
### הומירוס?
# דוקטרינת ביטול האחדות
אצל [פראמנידס](), תנועה ושינוי הם אשליה. אצל [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), התנועה היא יותר בסיסית - כל קביעות אינה אלא נגזרת שלה[^59].
למה בכלל סוקראטס גורר את זה לכן?
אם ידיעה אינה אלא תחושה, תחושה היא נגזרת של זה שחש אותה - מי שחש *הוא* קנה המידה. אם זה אכן המצב, לא ייתכן קנה מידה מחוצה לי - אחרת אינני קנה המידה. ואם רק אני הוא קנה המידה, ואני מתשנה כל הזמן, הרי שאין משהו בסיסי יותר, רמה מטאפיזית בסיסית שנשארת היא עצמה. העמדה הזו חותרת תחת הרבה דברים שאנחנו מאמינים - החושים, האני, השפה והיומיום.
## ביטול אחדות החושים
(153E) אם נקבל את העמדה שלך, אומר סוקראטס לתיאיטיטוס, לא יכול להיות משהו כמו *לבן* מחוץ לעיניים שלך - ואין בכלל עין. יש שני זרמי תנועה - אחד מהעין, ואחד מהעולם - והמפגש ביניהם הוא תחושת הלובן[^60] - הוא אינו קיים אלא כשאני מסתכל עליו. ואם זה ככה, כמובן שאיני יכול להיות טועה - אם אני רואה לבן, הרי שאני בטוח בכך שאני רואה לבן. סוקראטס מעניק כאן לתיאיטיטוס בדיוק את מה שהוא רוצה.
(154A) ואם זה אכן המצב, והלובן קיים רק ברגע התחושה שלנו - מי אמר ש*אני* קיים, מחוץ לרגע התחושה *שלי*?[^61]
בכדי לחוש זמן (*inner time consciousness*), התנאי הבסיסי הוא שאנחנו נהיה אותו הדבר לאורך אותו הזמן; אף אחד לא חש את עצמו *כזורם*, אלא את עצמו *בזרימה*. אבל העמדה שעולה כאן לא מאפשרת לנו את זה - אנחנו נפגשים *עם עצמנו* בכל חוויה חושית כזו.
## ביטול אחדות האני
## ביטול אחדות השפה והיומיום
# הקצנת עמדות
# תחילת ההפרכה
# פרוטאגורס
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
[^19]: *Thauma*
@@ -370,4 +389,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
[^55]: אנדי מספר שהרצה לתלמידי מדעי החיים וכימיה, והם משוכנעים - *המדע הוא סיפור*, כמו גם המתמטיקה, ולא אמת. עם זאת, הם *לא* רואים בכך סכנה למדע ולתחום שלהם - זה עובד, וזה יציב. הוא מתאר, בתסכול, אך לא הצליח לשכנע אותם אחרת.
[^56]: *Chremata* - הכוונה לדברים יומיומיים.
[^57]: *Psuedes*
[^58]: בצפון ג'רזי איפה שגדלתי, הבית של ה*סופראנוס*, אומר אנדי, לומדים - אם מישהו רוצה מה שרע עבורו, *Give it to them hard*. תיאיטיטוס רוצה ודאות? אין בעיה.
[^58]: בצפון ג'רזי איפה שגדלתי, הבית של ה*סופראנוס*, אומר אנדי, לומדים - אם מישהו רוצה מה שרע עבורו, *Give it to them hard*. תיאיטיטוס רוצה ודאות? אין בעיה.
[^59]: זה סוג של העמדה של הפיזיקה הקוואנטית, ושל תורת האבלוציה - המינים החולפים והחלקיקים בפיזיקה הקלאסית הם תופעה חולפת של רובד מטאפיזי עמוק יותר.
[^60]: זוהי התיאוריה הפיזיקלית של [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס)
[^61]: זוהי בעיה שמציף [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)