vault backup: 2025-01-30 17:45:50

פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md

@@ -0,0 +1,69 @@
+---
+title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
+---
+!!! warning "לא מוכן :("
+
+!!! info "מצגת"
+	[הרצאה - גישות אמפיריות](./אמפיריות.pdf)
+
+
+ תיאוריות של יחסי אובייקט ([קליין](../קליין) [ויניקוט](../ויניקוט)) מתמקדות ב**ייצוגים פנימיים** - האופן שבו הפרט תופס את עצמו ואת האחר. לרוע המזל, הגישה שלהם היא פילוסופית, ולא אמפירית; איך עושים מזה מדע? האם *רוצים* בכלל לעשות מזה מדע?
+
+
+
+ זו *הדילמה האמפירית*, ומולה ניצבות שתי גישות מרכזיות:
+ 
+- **הגישה ההרמנויטית** -
+
+	הפסיכואנליזה היא ענף של מדעי הרוח, ואין טעם לחקור אותה אמפירית
+
+- **הגישה האמפירית**
+
+	ניתן ורצוי להעמיד תיאוריות פסיכואנליטיות במבחנים אמפיריים.
+
+המניע מאחורי העמדה האמפירית נובע משני שיקולים מרכזיים -  ראשית, ללא מידע אמפירי, הפסיכואנליזה עלולה לגווע כתחום אקדמי ([Βοrnstein, 2001](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0736-9735.18.1.2)); שנית, ללא נתונים מדידים, השפעתה על תחום בריאות הנפש תהיה מוגבלת בעידן של רפואה מבוססת ראיות.
+
+מספר חוקרים נענו לאתגר, וניסו לבחון תיאוריות של יחסי אובייקט בצורה אמפירית.
+
+## מודל שני הקטבים של בלאט
+
+[סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt) היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מה[תיאוריות ההומניסטיות](../הומניסטיות), מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מ[התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתותית/פיאזה) על התפתחות קוגניטיבית.
+
+
+בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
+
+- **דיכאון אנקליטי**
+
+	דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית. זהו דיכאון הקשור ל[מימד הקרבה (communion)](../מודרניות#צירי-אישיות).
+	
+	דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
+
+-  **דיכאון הפנמתי**,
+ 
+	דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים סופר-אגו נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד ההגדרה העצמית (agency).
+
+הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים להתקשרות נמנעת.
+
+### מדידה ומחקר
+
+כדי לחקור את ההבדלים הללו באופן אמפירי, בלאט פיתח את שאלון ה-Depressive Experiences Questionnaire (DEQ). השאלון בוחן שלושה מימדים: תלות, ביקורת עצמית, ויעילות. המחקר הראה שלא רק שניתן להבחין בין שני סוגי הדיכאון, אלא שהם גם מגיבים באופן שונה לטיפול: מטופלים אנקליטיים מגיבים טוב יותר לטיפול תמיכתי, בעוד מטופלים אינטרוייקטיבים מגיבים טוב יותר לטיפול פרשני.
+
+## פיטר פונגי (1952-)
+
+פונגי, המנהל את מרכז אנה פרויד בלונדון, פיתח עמדה בלתי מתפשרת בעד טיפול מונחה ראיות ופסיכואנליזה אמפירית. תרומתו המרכזית היא תיאוריית המנטליזציה.
+
+### תיאוריית המנטליזציה
+
+מנטליזציה, לפי פונגי, היא התהליך שדרכו אנו מבינים את האחר ואת עצמנו במונחים של מצבים מנטליים - מחשבות, רגשות, אמונות ומוטיבציות. זהו תהליך מורכב של הסקת מסקנות והרהור, המערב את היכולת להכיל פרספקטיבות שונות על אותה סיטואציה.
+
+### מדידה אמפירית של המנטליזציה
+
+פונגי פיתח את מדד ה-Reflective Functioning, המבוסס על קידוד נרטיבים מתוך ראיונות התקשרות למבוגרים וראיונות של הורים על ילדיהם. המדד בוחן את יכולת האדם להתבונן במצבים המנטליים שלו ושל אחרים.
+
+המחקר הראה ממצאים משמעותיים: אימהות עם התקשרות לא בטוחה הראו RF נמוך יותר, ונמצא קשר בין RF של ההורה לזה של המתבגר. כמו כן, אימהות מכורות ומטופלים עם BPD הראו רמות נמוכות של RF.
+
+### טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)
+
+על בסיס התיאוריה והממצאים, פונגי פיתח את הטיפול מבוסס המנטליזציה. הטיפול מדגיש אמפתיה לחוויה הסובייקטיבית, חקירה והבהרה של חוויית המטופל, וזיהוי רגשות. הדגש הוא על מנטליזציה של היחסים ומיקוד בהווה, תוך מתן לגיטימציה לפרספקטיבות שונות.
+
+הטיפול, הנמשך 18 חודשים ומשלב עבודה קבוצתית, הראה יעילות משמעותית בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, מה שמדגים את הערך של גישור בין תיאוריה פסיכואנליטית למחקר אמפירי.