vault backup: 2024-12-31 11:05:00

This commit is contained in:
2024-12-31 11:05:00 +02:00
parent ffcc631814
commit 2747af99d7
2 changed files with 65 additions and 23 deletions

View File

@@ -13,26 +13,12 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
"file": "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "סיבתיות"
}
},
{
"id": "afaf193105f07d0b",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "אונטולוגיה"
"title": "index"
}
}
]
@@ -180,10 +166,12 @@
},
"active": "02a6970859e0a723",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/8.pdf",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/lu1009171lyeeh.tmp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md",
"פילוסופיה/לשון/פרגה.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Lewis.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.pdf",
@@ -210,7 +198,6 @@
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/vacation.jpg",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/school-of-athens.jpg",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Glassen.pdf",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Ackrill.pdf",
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית.md",
"פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
@@ -224,7 +211,6 @@
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/cats.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/atropine.jpg",
"Pasted image 20241216192936.png",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.png"
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.jpg"
]
}

View File

@@ -857,6 +857,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
אז מהי הסגולה הטובה הזו, המוחלטת?
!!! info "[מצגת](./8.pdf)"
> מנון: היש בפיך להגיד לי, סוקראטס, אם בלימוד נקנית הסגולה הטובה, או לא בלימוד אלא באימון; או לא בלימוד ולא באימון, אלא היא באה מן הטבע לבני האדם, או באיזו דרך אחרת!
>
@@ -891,6 +892,59 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
> מה ימנענו, אפוא \[...] מכל בחינותיו?
>
> > 36
>
> האושר הוא פעילות-מה הנעשית לפי סגולה טובה אשר יש בה משום שלמות.
>
> > 34
> רוגזים ומפחדים אנחנו שלא מרצוננו; ואילו הסגולות הטובות רצוניות הן, או שלא תיתכנה בלא רצון. ומלבד זה מצד הרגשות אומרים עלינו שאנו 'מונעים' על ידם, ואילו מבחינת הסגולות הטובות הרעות אין אומרים שאנחנו 'מונעים' אלא שאנו 'נוטים' בגללם ברוחנו לצד פלוני.
>
> > 47
הרגשות נכפים אלינו בלא רצון, אבל הסגולה הטובה האריסטותלית היא *נטייה* - ומהי בדיוק אותה הנטייה?
האדם האופטימי יהיה נכון יותר להתרשם מהדברים החיוביים בחיים, ולהיפך; יש לו *נטייה* מסוימת לראות את הדברים. הסגולה הטובה האריסטותלית היא מעין נטייה כזו, שנובעת מהאופי, שניתן לעצב.
אבל חלקו הראשון של העיצוב הזה - ממש כמו הרגש הראשוני - לא נתון לנו לעצב: הדרך שבה התחנכנו והנסיבות שבהן אנו פועלים לא נתונות לנו. אז אילו מן תנאים נדרשים לעצב סגולה טובה?
> אולי תישאל השאלה, מה פירוש הקביעה שקבענו, ושלפיה רק בעשיית מעשי הצדק ניעשה צדיקים, ורק בעשיית מעשים של יישוב דעת -מיושבים בדעתנו? שאם בני אדם עושים מעשים של צדק ויישוב דעת, הנם כבר צדיקים ומיושבים בדעתם, כדרך שבהיותם עושים מעשים של דקדוק ומוסיקה הנם כבר דקדקנים ומוסיקאים.
>
> > ספר ב', פרק ד'
אם האדם נעשה צדיק במעשי צדק, איך הוא יהיה צדיק? הוא *כבר* צדיק. אבל, אריסטו אומר, יש הבדל בין לעשות מעשה צדק ללעשות מעשה *ב*צדק.
> וכלום אין זה נכון גם לגבי האומנויות?[^15] שכן יכול אדם לכתוב לפי כללי הדקדוק גם בדרך המקרה או על פי עצתו של מי שהוא אחר. הוא לא יהיה, אפוא, דקדקן, אלא אם כן יפעל למעשה, בדיבור ובכתיבה, לפי כללי הדקדוק, וגם ייעשה כן על פי דרכו של הדקדקן, כלומר - מתוך ידיעת הדקדוק המצויה ברוחו.
מעשה כזה או אחר הוא *מקרי*; גם אם עשיתי מעשה צודק, לא נובע מכך שאני צדיק. להיות צדיק הוא משהו אחר, פנימי יותר. זהו הדבר שאריסטו מבקש לתחום - הגורם האתי. ולמה בכלל הגורם האתי חשוב?
> אין זה הבדל של מה בכך, אם ייתפס הטוב-מכל כדבר קנוי או כדבר שכל מציאותו היא בשימושו, כלומר \[אם ייתפס הטוב-מכל] כדבר שנמצא במצב של מנוחה או כפעילות. שכן תבונה יכולה להיות קיימת מבלי ליצור כל שהיא, כגון בשעת שינה או בשעת בטלה מסוג אחר, אך לי כן הפעילות שבהכרח תפעל, ותעשה חיל; וכדרך שבאולימפיה לא היפים והחזקים ביותר ייעטרו בזרים, אלא המתחרים - שהרי עם אלה נמנים המנצחים --, כך גם לגבי טובות החיים ושבחיהם: רק העושים יזכו בהם.
>
> > פרק ח'
אושר הוא סוג של פעילות - בעצם, הסגולה הטובה לא קשורה פה. אז למה *כן* אכפת לנו מהסגולה הטובה, ולא רק מהפעילות?
החיים הטובים הם לא *רק* סוג של פעילות, משום שאריסטו רוצה להגיד שעלינו *להנות* מהסוג המסוים הזה של הפעילות, שיגיע מאיתנו: זוהי לא תיאוריה של תועלת, אלא של הלך רוח מסוים.
> כסימן לתכונות האופי יש לקבל את ההנאה והצער המתלווים למעשים. שמי שמתאפק מההנאות הגופניות ושמח באותה ההתאפקות, הריהו מיושב בדעתו, ואילו המיצר אגב כך, הריהו פרוץ... שכן הנאה וצער למיניהם הם התחום שבו מופיעה סגולת האופי הטובה.
>
> > 43
**אדם טוב נהנה**. הוא לא נמצא בעימות מסוים, ולא פועל מחריקת שיניים; אדם טוב פועל מתוך הנחת רוח, שביעות רצון מעצמו. עבור הסביבה, לא משנה אם אדם הוא *טוב* או שהוא *עושה מעשים טובים*. אבל זה לא המוקד של האתיקה: אריסטו מחפש את הלך הרוח הפנימי הזה, של *הנאה* מהמעשה הטוב.
> ויתר על כן: אין כלל דמיון בין האומנויות והסגולות הטובות; שיצירותיהן של האומנויות - הצלחתן טמונה בתוך עצמן, ולגביהן די בכך שלאחר שתבאנה לעולם, תהיינה בעולות איכות מסוימת, ואילו לגבי מעשים שבתחום הסגולות הטובות לא די בכך שיהיו בעלי איכות מסוימת, כדי שנוכל לומר עליהם שאמנם הם נעשים בצדק או ביישוב הדעת, אלא לגביהם דרוש יתר על כן שגם העושה אותם יתמלאו בו כמה תנאים. \[...]
>
> > ספר ב, פרק ד'
*מה*? עד עכשיו אמרנו שהסגולה הטובה דומה לאומנויות - חזרה שוב ושוב ויצירת הרגל מכוננת אותה. אבל *עכשיו* אריסטו אומר שזה דבר שונה לגמרי, ושזה לא מספיק: לעשות מעשים טובים שוב ושוב לא יהפכו אותי לאדם טוב. אז מה כן?
> ראשית, הוא צורך לעשותם תוך ידיעה; שנית, לעשותם מתוך שהוא רוצה בהם[^16] ורוצה בהם לשמם; ושלישית, לעשותם מתוך דעה יציבה ובלתי הפכפכה.
>
> תנאים אלו אין מונים אותם כדרושים לגבי האומנויות, חוץ מן הידיעה; ואילו לגבי הסגולות הטובות אין כל משקל לידיעה, אבל לשאר הגורמים האמורים נודעת לגביהן חשיבות רבה מאוד, או כל החשיבות בעולם.
@@ -907,4 +961,6 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
[^11]: *Bouleusthai* - βουλεύσθαι
[^12]: באופן דומה, [ממצאים פסיכולוגיים](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#יכולות-רחבות) מחלקים את האינטיליגנציה ל*קריסטלית* (שמכירה ידיעות קבועות) ו*פלואידית* (גמישה, מסתגלת, פותרת בעיות חדשות)
[^13]: Phronesis - φρόνησις
[^14]: Sophia - σοφίᾶ
[^14]: Sophia - σοφίᾶ
[^15]: ביוונית, הכוונה היא *גם* לאומנות במובן המודרני, ו*גם* למלאכה: לפסל פסל ולנגן בנבל וגם להכין סנדלים או לאפות לחם.
[^16]: *Prohairesis* - προαίρεσις - אופי מוסרי, רצון, בחירה, כוונה, בחירה מוסרית