diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md
index 56c75fba..0da2c630 100644
--- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md
+++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-16T10:48:10.667Z
+date: 2024-05-23T09:48:08.225Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
@@ -17,11 +17,8 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 
 הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
 
-# דאו 
-**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
-
-## קונפוציוס
-קונפוציוס - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
+## קונפוציוניזם
+קונפוציוס  (*קונג פו צה*) - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
 
 - *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
 - מנהג, טקס - *לי* - *禮* - טיפוח האישיות באמצעות מנהגים, שמהווים כמעיין התנייה התנהגותית[^4], היררכיה ברורה[^5].
@@ -29,18 +26,60 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 
 > ין יואל שאל (את קונ') על האנושיות. אמר המורה: ךגבור על עצמך ולשוב אל כללי הטקסים, זה מימוש האנושיות. מי שיכול לגבור על עצמו ולשוב אל כללי הטקסים ליום אחד יהיה אנושי בעיני העולם כולו....
 >
-> אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו"
+> אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו
 > *מאמרות*, *12:1*
 
 דוגמה לתפיסה הזו היא *קליגרפיה* - האומנות הנעלית בכל מזרח אסיה. אם נלך לאיש מקצוע, הוא ילמד עלינו באמצעות הכתב שלנו. באסיה, עושים הפוך - כותבים לפי התבנית האידיאלית, ובכך מתאמנים על הדברים כיצד שהם *צריכים* להיות - אתה משנה את עצמך ומתאמן מעצם למידת התבנית. *איש המעלה* הקונפיוציוניסטי יכתוב יפה; מי שאינו כותב יפה - אינו *איש המעלה*; טקסים יומיומיים פשוטים - איך אוכלים, הולכים, מתלבשים, כותבים - הם ההתקדמות הרוחנית ממש.
 
+בתמצית, הקונפיוציניזם אומר ש:
+
+- התקדמות רוחנית חייבת לבוא לכדי ביטוי בהתנהלות בעולם
+הקונפיוציוניזם אינו מקבל את התפיסה הבודהיסטית, של נזיר מואר שיושב אי שם בהר ונוהרים אליו ההמונים; המאסטר האמיתי מגיע לכדי ביטוי בהתנהלות היומיומים שלו בעולם.
+
+- חינוך והפנמה באמצעות הגוף, באמצעות הפעולה
+ כל פעולה בעולם מוכתבת בחוקים, טקסים, שמעצבים דרך ההתנהלות הזו את האופי. ישיבה זו הפעלה של הגוף; קליגרפיה היא הפעלה של הגוף; שתיית תה ותרגול אומנות לחימה הן הפעלות של הגוף; הדגש הקונפיוציוניסטי מדגיש מאוד את הפעולה, יותר מהבודהיזם הדוגל בישיבה שקטה.
 
 
+## דאו יזם
+**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
 
+החכם שהגה את הדאויזם - *לאו-צו* - ספק דמות מיתולוגית ספק היסטורית - יצר תנועה שמאז ומתמיד מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה לקונפיוציוס, ודוגלת ברעיון ה**wu-wei** (無為) - *היעדר פעולה*, ללא עשייה מכוונת, *non-action* - פעולה טבעית זורם. הדימוי החביב על ארז היא שחייה בנהר זורם; הדרך היחידה לעשות זאת היא לשחות עם הזרם - אחרת תטבע.
 
+הWu-wei אינו ויתור, או כניעה - הוא התמסרות, אי-חתירה כנגד הטבעי.
+
+לאו-צה אומר שהטבע זורם באיזושהי הרמוניה מסוימת - לכל כח יש כח נגדי[^6] - 
+
+> יש ואין נולדים זה מזה
+> קשה וקל משלימים זה את זה
+> ארוך וקצר מדגישים זה את זה
+> גבוה ונמוך נשענים זה על זה
+> קול ומשמעות תואמים זה את זה
+> אלה הם הקבוע
+> לפיכך: החכם מקומו המעשה שבאין עשייה
+> נוהגו הלימוד שבאין מילים
+> *לאו דזה 2, דאור ואריאל 24*
+
+הדאויזם מתנגד להגדרות, מטבען היחסי.
+
+> השמיים קיימים והארץ עומדת
+> שמיים וארץ קיימים ועמודים משום שאינם חיים מכוח עצמם; לכן הם מסוגלים להאריך ימים
+> לפיכך החכם מעמיד עצמו מאחור ומוצא עצמו לפנים
+> מעמיד עצמו בחוץ
+> ןומוצא עצמו מתקיים.
+> האם לא משום שאין בו אהבת עצמו?
+> לכן הוא יכול לקיים את אהבת עצמו במלואה
+> *לאו דזה 7 דאור ואריאל 30*
+
+הדברים עצמים, והאני, אינם קיימים בשביל עצמם - הם חלק מהרמוניה כוללת. לכן החכם הדאויסטי לא קיים בשביל עצמו - אלא זורם עם הדברים שמהם הוא חלק. *אומנות המלחמה* היא ביטוי של הרעיון הזה: לא לגמוז את היריב בכוח, אלא ללכת היכן שיש הכי פחות התנגדות. מי שינהג בדרך הטבע, הוא החכם - הוא המנצח; אם אתה לא חותר בכוח, אתה כנראה תצליח.
+
+> הרך ביותר בעולם רוכב על הקשה ביותר, חסר היש חודר לתוך חסר החללים, לפיכך אני יודע את היתרון שבאין-עשייה. התורה שבלא מילים היתרון שבאי-עשייה - רק מעטים בעולם הגיעו לאלה
+> *לאו דזה 18, אריאל דאור 43*
+
+טאי-צ'י וקונג פו הן גם נגזרות של הדאויזם, לפי העקרונות האלה בדיוק - אמן הלחימה אינו מחפש לחימה, אלא להתחמק מקרב כמה שהוא יכול. אתה לא שואף להביס את היריב - אלא נותן ליריב להכשיל את עצמו.
 
 [^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
 [^2]: הכוונה ל*חיובי*
 [^3]: שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר *אדם*, והימני - *שניים*; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי.
 [^4]: באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה.
-[^5]: מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש *אני* לעומת הבוס או ההורים, *אני* לחברים שווי מעמד ו*אני* לילדים קטנים, נמוכים ממני.
\ No newline at end of file
+[^5]: מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש *אני* לעומת הבוס או ההורים, *אני* לחברים שווי מעמד ו*אני* לילדים קטנים, נמוכים ממני.
+[^6]: סימן ה*יין* וה*יאנג* הסיני המפורסם הוא דאויסטי, ומביע את הרעיון הזה.
\ No newline at end of file