From 29e9d5b4724ba0ec4510d1b89b54d9046245345e Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Tue, 3 Dec 2024 13:59:53 +0200 Subject: [PATCH] vault backup: 2024-12-03 13:59:53 --- .obsidian/workspace.json | 11 +-- פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md | 109 ++++++++++++++++++++++++++++++ פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md | 26 ++++++- 3 files changed, 140 insertions(+), 6 deletions(-) create mode 100644 פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index 1152b8e0..b8a739cd 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,12 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", + "file": "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "פסיכואנליטית" + "title": "האגו" } } ] @@ -166,6 +166,10 @@ }, "active": "97f544199938cd17", "lastOpenFiles": [ + "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf", + "פסיכולוגיה/אישיות/lu1575762k90s6.tmp", "פסיכולוגיה/אישיות/index.md", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/danni-yossi.jpg", @@ -190,8 +194,6 @@ "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/10-11-1.mp4", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/10-11.CKmI8Hcv.mp4.part", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/10-11.mp4", - "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/17-11.UA2XtpD1.mp4.part", - "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/17-11.mp4", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/atom.jpg", "פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md", @@ -206,7 +208,6 @@ "פילוסופיה/דת/שפה.md", "פילוסופיה/דת/ראיות.md", "פילוסופיה/דת/index.md", - "פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md", "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg", "favicon.png", "logo.png", diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md b/פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md new file mode 100644 index 00000000..35c317f4 --- /dev/null +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md @@ -0,0 +1,109 @@ +!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)" + + +ממשיכי הדרך של [פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982). + +## אנה פרויד + +אנה הייתה בתו השישית והמועדפת של פרויד, שאמר עליה שהיא + +> The most gifted and accomplished of my children[^1] + +אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936). + +אנה עברה עם אביה ללונדון ב1938, ובמלחמת העולם השנייה יסדה בלונדון מעונות ובתי יתומים לטיפול בילדים. + +## חקר האגו + +> היו ימים בהתפתחותו של מדע הפסיכואנליזה שהיתה בהם נטייה ברורה להימנע ממחקר תיאורטי באני האינדיווידואלי. משום מה הגיעו אנליטיקאים רבים לכלל דעה , **שערך העבודה המדעית והתרפויטית באנליזה גדל ככול ששכבות הנפש שעוסקים בהן עמוקות יותר** \[...] כל אימת שפנה המחקר מן הסתם אל האני – ליוותה את זה מעין הרגשה שזו **ראשית-כפירה**באנליזה בכלל. כסבורים היו שעצם המונח 'פסיכואנליזה' מן הדין שיהיה שמור לתגליות החדשות הקשורות בחיי הנפש הלא-מודעים, כלומר לדחפי אינסטינקטים, להיפעלויות ולדמיונות מודחקים. הפסיכואנליזה לא עסקה עיסוק של ממש בבעיות כגון מידת התאמתם של ילדים או של מבוגרים לעולם החיצון, ואף לא במושגי ערכים, כגון בריאות ומחלה, מידות טובות ורעות. מושא חקירותיה- דמיונות ינקותיים, המתמשכים לתוך חיי המבוגר, סיפורים דמיוניים והעונשים הנתפסים כתגמול על הדברים האלה. +> +> אבל משעה שמבקשים להחיל הגדרה זו על **ריפוי** פסיכואנליטי – מיד היא מקפחת את דיוקה. בתור מתודה של ריפוי, עסקה האנליזה מלכתחילה באני ובסטיותיו: **חקר הסתם** \[האיד] ודרך פעולתו מעולם לא היה אלא בגדר אמצעי, שיש לו תכלית. ולעולם היתה התכלית אחת: **תיקון הדברים שאינם תקינים והחזרת האני אל שלמותו**. ...בזמן הזה ראוי לנו כנראה להגדיר את תפקיד האנליזה כך: ללמוד לימוד מקיף כמה שאפשר את כל שלושת המוסדות המרכיבים לדעתנו את האישיות הנפשית, לברר מה התייחסותם, זה לזה וכן – לעולם החיצון +> +> > אנה פרויד + + +כלומר, פרויד אומרת, פסיכואנליזה תאפשר לאדם להשיג שליטה מודעת על העימותים הפנימיות שלו, ולהתמודד איתם בשיטות יותר מותאמות - *לבחור את מנגנוני ההגנה שלו*. + + +## מנגנוני הגנה + +מה מגדיר מגנון הגנה מותאם או לא מותאם? כל מנגנון הגנה הוא מניפולציה מסוימת; ככל שהמניפולציה הזו תעוות יותר את המציאות, היא תהיה פחות מותאמת - היא תבזבז יותר אנרגיה ומאמץ, ותוכל לעשות לנו יותר נזק. + +> הדרכים והאמצעים שהאני נוקט כדי לדחות מעליו צער וחרדה כדי לשלוט בהתנהגות דיחפית, בהיפעלויות ובמשאלות אינסטינקטיביות +> +> > א. פרויד, הקדמה + + +כלומר, מנגנון הגנה מייצר פשרה - סיפוק חלקי של הדחף מול המציאות. הם נעים ממנגנונים פרימיטיביים ובסיסיים למותאמים ומשוכללים. + +פרויד האב תיאר אותם לראשונה, אבל אנה היא זו שפירטה אותם בשיטתיות: + +- **הדחקה** + + סילוק/מניעה של דחפים או מחשבות מן המודע ללא-מודע. זהו המנגנון הבסיסי ביותר, שהשאר בונים עליו. + + +- **תגובת היפוך** + + הפיכת דחפים/רגשות לנסבלים באמצעות התמרה שלהם. + + +- **בידוד** + + ניתוק/הפרדה של המרכיבים הרגשיים למרכיבים התוכניים של האירוע. + + +- **רגרסיה** + + חזרה לדפוסי התנהגות קודמים המונעים התמודדות עם המצב המאיים. + + +- **ביטול-הנעשה** (undoing) + + עשיית מעשה אחר (הופכי) בשביל לנטרל את המעשה/מחשבה/דחף קודם. + + + +- **השלכה** + + השלכת דחפים/רגשות בלתי נסבלים על האחר. + + + +- **הפנמה/הזדהות** (עם התוקפן) + + הזדהות עם היבטים חיצוניים בכדי להימנע מתחושות פנימיות. + + +- **הכחשה** + + סירוב לקבל את הקיום של עובדה חיצונית או פנימית. + + +- **רציונליזציה** + + נתינת הסבר להתנהגות דיחפית. + + +- **אינטלקטואליזציה** + + הפיכת הנושא לסוגיה אינטלקטואלית ללא רבדים דיחפיים/רגשיים. + + +- **התקה** + + ההעברה של דחפים/רגשות מאובייקט אחד למשנהו. + + + +- **עידון** (סובלימציה) + + מנגנון גבוה, החלפת המטרה היצרית. + + + +מכל אלו, **רגרסיה, השלכה, הזדהות עם התוקפן, הכחשה והתקה** הם מנגנונים לא-מותאמים. + + + +[^1]: קצת אירוני מפרויד, לא? \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md b/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md index 86117ecd..e1b150ca 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md @@ -483,6 +483,29 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד כיום "טיפול בדיבור" הינו נפוץ והוכח כיעיל לטיפול במגוון של פסיכופתולוגיות. אולם, המודל של פרויד נהפך למיושן - קיימות עדויות רבות לכך שדווקא טיפול קצר וממוקד, שלא דבק בטכניקות הקלאסיות (שכיבה על שפה, אסוציאציות חופשיות) הינו במקרים רבים אף יעיל יותר מהטיפול הקלאסי. אלו טיפולים כמו טיפול דינאמי קצר-מועד, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). +### נוירופסיכואנליזה + +גישה שמנסה לקשר בין התיאוריה של פרויד לממצאים נוירולוגיים היא ה**נוירופסיכואנליזה**, שסבורה שפרויד התמקד בתיאוריה פשוט משום שלא היו בתקופתו העצמאים המספיקים לחקר המוח[^10]. + +נוירופסיכואנליזה מנסה לעשות חיבור בין הקונסטרקטים התיאורטיים של התיאוריה +הפסיכואנליטית ובין קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs). + +> We must recollect that our provisional ideas in psychology will +presumably some day be based on an organic substructure. . . . We +are taking this probability into account in replacing the special +chemical substances by special psychical forces. +> > +> > Freud, 1914, pp. 78–79 + +> The deficiencies in our description would probably vanish if we were +already in a position to replace the psychological terms by +physiological or chemical ones. +> +>> Freud, 1920, p. 60 + + + + ## אבל ומלנכוליה בתיאוריה של פרויד !!! info "" @@ -600,4 +623,5 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד [^6]: סדיזם ולא מזוכיזם, כי הכוונה מאחורי השנאה היא לעבר אובייקט חיצוני, ולא לעבר העצמי - אני מנסה לפגוע באובייקט אחר ופוגע בעצמי, ולא פוגע בעצמי מלכתחילה. [^7]: ערן נותן כדוגמה לתהליך מושפע מאוד מתת-המודע את בחירת בן\בת הזוג. אדם שגדל בלי תמיכה הורית, למשל, ייטה לחפש בן\בת זוג מאוד תומכים. טיב מערכת היחסים תלוי במידה-רבה במידת התועלת של המניעים האלו. [^8]: ארוס (*εροσ*) הוא מושג [אפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); פרויד הכיר אותו היטב ושאב ממנו השראה. ר' גם - דיאלוג [המשתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [Sandford, 2006](/פסיכולוגיה/אישיות/plato.pdf) - מאמר מרתק על הקשר בין אפלטון לפרויד. -[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה. \ No newline at end of file +[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה. +[^10]: פרויד היה נוירולוג ומדען-מוח בשני העשורים הראשוניים לחייו המקצועיים. \ No newline at end of file