docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפרעת דחק פוסט-טראומטית
 description: PTSD
 published: true
-date: 2024-06-16T11:47:39.204Z
+date: 2024-06-16T12:15:38.829Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכופתולוגיה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
@@ -307,11 +307,60 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
 אנשים אינטיליגנטיים יותר, באופן מפתיע, חסינים יותר לPTSD - גם לאחר שליטה בחומרת\משך גורם הלחץ. השכלה ומצב חברתי-כלכלי גבוה יותר נקשרו גם הם בחסינות מPTSD.
 
 
-# מתשנים פיזיולוגיים
+# משתנים פיזיולוגיים
 
 אנשים עם PTSD מפגינים עלייה ארוכת טווח בפעילות ציר הHPA - שקשור בעקה (לחץ, סטרס). הם מראים שחרור רמות גבוהות יותר של קורטיזול ברמת הבסיס (נשים) ובמצבי לחץ (נשים וגברים). מצד שני, לאחר זמן מה יש *תגובת כיבוי* - צלילה של רמות הקורטיזול ותסמינים כמו הפרעות שינה ודיסוציאציה. זה מצב פרדוקסלי - אנשים לחוצים, אז הקורטיזול *יורד*, אז הם לא ישנים, אבל קשה להעיר אותם. משום שהלוקים בPTSD נמצאים במצב עקה כרוני, הם נוטים להגיב למצבי לחץ *פחות* בחומרה - הרף גבוה בהרבה. 
 
+PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פגיעה בזיכרון. זהו ממצא מאוד עקבי.
+למשל, אנשים שסבלו מהתעללות מינית בילדות (וPTSD כתוצאה) מראים היפוקמפוס קטן ב16%.
 
+כדי להבין את כיוון הקשר, השוו בין תאומים זהים שאחד מהם סובל מPTSD כתוצאה משירות צבאי והשני לא ([Gilbertson et al, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12379862/)). הקשר בין היפוקמפוס קטן לPTSD עמד, אבל לא נראה שתאומים שסבלו מPTSD היו עם היפוקמפוס קטן *יותר* מהתאומים שלהם - מה שמציף את האפשרות שהיפוקמפוס קטן מעורר פגיעות לPTSD, ולא להיפך.
+
+
+# טיפול
+
+
+עד לפני 30 שנה, PTSD נחשבה להפרעה כרונית, עם פרוגנוזה שלילית וטיפול לא יעיל - בעיקר אוזן קושבת - במיוחד לאלו שעברו טראומות קשות במיוחד (50-80% שכיחות חיים).
+
+היום, המצב טוב בהרבה, ויש כמה טיפולים יעילים:
+
+- PE (Prolonged Expsoure, [Foa et al])(https://psycnet.apa.org/record/2007-01296-000)))
+
+חשיפה ממושכת היא טיפול חדשני של החוקרת עדנה פואה, שמתבסס על זה שפחד מיוצג בזיכרון כמבנה קוגניטיב-רגשי המאפשר לברוח מסכנה. זהו תוצר אבולוציוני - הטראומה קשורה לגורם מסוים (למשל, גברים גבוהים), שנקשר בתורו לעוד הרבה דברים (חושך, לקנות אוכל, אקדח). חלק מהקישורים האלו יעילים (חושך, אקדח) וחלק לא (לקנות אוכל). הקישורים הלא-מותאמים הם למעשה החלק הפתולוגי. 
+
+הטיפול מתמקד ב*הפעלה* של המבנה האסוציאטיבי (בדמיון או במציאות, ואחרי הכנה מספקת של המטופל - חינוך, הכנה, שותפות לטיפול), ולמידה מחדש - הזרמת מידע חדש שלא תואם את המבנה הקיים. למשל, כדי להסיר את הקישור של *לקנות אוכל* ו*טראומה*, המטופל\ת ילכו לקנות אוכל בנסיבות שלא תואמות את הזיכרון הטראומטי, וככה הקישור ייכחד בסופו של דבר. 
+
+זה טיפול מאוד לא נעים, אבל יעיל. מטרתו הסופית היא לא לברוח\להימנע מהקישור, ולהגיע למצב שאפשר לדבר על הטראומה - ללא הדחקה או הימנעות.
+
+- SIT (Stress Inoculation Therapy; Meichenbaum)
+
+זוהי הכשרה למצבי לחץ, שהוזכרה קודם.
+
+- Conginitive Restructuring ([Ehlers et al](https://oxcadatresources.com/wp-content/uploads/2020/09/Ehlersetal.2005_CTforPTSD.BRAT_.pdf))
+
+פרשנות מחדש של החוויה (החיים שלי לא הסתיימו; יש עדיין אנשים שאוהבים אותי, וכו')
+
+- Opening up ([Pennbaker](https://psycnet.apa.org/record/1997-05130-000))[^10]
+
+לדבר יותר טוב מלא לדבר; הקשר חזק במיוחד בקרב ניצולי שואה.
+
+- EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing; [Shapiro](https://psycnet.apa.org/record/2017-40757-000))
+
+טיפול באמצעות תנועות עיניים מהירות. קלינאים לא מתים על הטיפול הזה (הוא קצת הוקוס פוקוס), אבל התוצאות מבטיחות
+
+
+- טיפול פסיכודינאמי מיודה טראומה ([Levi](); [Bar-Haim](); [Kreiss & Fruchter, 2015](https://psycnet.apa.org/record/2015-33129-001) )
+
+- Interpersonal therapy ([Markowitz](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1414693/))
+
+- שחזור זיכרונות טראומטיים
+
+
+מעבר לכך, התחום חדש מאוד - זה תחום חי ובועט ממש עכשיו[^11].
+
+
+> המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD
+{.is-success}
 
 [^1]: עושים את עצמם חולים.
 [^2]: *מקור הנילוס* - המקור הראשוני.
@@ -321,4 +370,6 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
 [^6]: כאמור - קריטריונים של אותיות בDSM הם קריטריוני חובה, שלא כמו מספרים (X מY)
 [^7]: שם יש *המון* פסיכופתולוגיה.
 [^8]: את המונח טבעה ג'ודית הרמן ב1992 בספרה *Trauma and Recovery* - נירית ממליצה עליו לכולם (קריא גם ללא-מומחים).
-[^9]: מה שמתכתב עם אמונה כגורם חוסן לדיכאון - ברגע שמרגישים שהכל *סתם*, קשה יותר להתמודד.
+[^9]: מה שמתכתב עם אמונה כגורם חוסן לדיכאון - ברגע שמרגישים שהכל *סתם*, קשה יותר להתמודד.
+[^10]: באןפן מעניין, ה*מטפלים* של הסובלים מPTSD לוקים בסיוטים בעצמם.
+[^11]: נחקרות עכשיו אפשרויות כמו MDMA, פטריות, ועוד טיפולים מהפכנים ראשוניים. אולם, המחקרים האלו פחות נוקשים ממה שהFDA - מנהל התרופות האמריקני - רגיל (אי אפשר לעוור MDMA, למשל, ולכן הניסוי חשוף ליותר הטיות), ולכן קשה יותר לתקף את המחקרים האלה.