vault backup: 2024-12-30 20:33:35

פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md

@@ -11,6 +11,8 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה
 
 #### 3. [אונטולוגיה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה)
 
+#### 4. [סיבתיות](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות)
+
 
 **מטאפיזיקה**[^2] היא אולי הענף הישן ביותר בפילוסופיה - זה ששואל *איך העולם בנוי*, מהם סדרי העולם. כל המדעים צמחו מסיבה זו מתוך המטאפיזיקה, ועדיין יש ביניהם נקודות דמיון רבות. מאפיין משותף הוא ההתקדמות - אנו נתקלים בבעיה, וככל שנכנס מידע חדש אנחנו משנים ומשכללים את העמדה.
 

פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md

@@ -96,7 +96,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
 
 ## איך לשני עצמים יש משהו במשותף?
 
-!!! info "טקסט"
+!!! info "מאמרים"
 	[Μarmodo & Mayr](./Marmodo.pdf), [Aune](./Aune.pdf)
 
 בעצם, אנחנו שואלים - **מהן תכונות?** 
@@ -391,7 +391,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
 
 ## מה הופך עצמים שונים לשונים?
 
-!!! info "טקסט"
+!!! info "מאמרים"
 	[Van Inwagen](./Inwagen.pdf), [Van Cleeve](./Cleeve.pdf), [Sider](./Sider.pdf)
 
 
@@ -425,7 +425,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
 				- **מהו היחס?**
 					1. יחס מיוחד - *sui geneis* - גם סוג של *תורות מצע*, במובן צר יותר.
 					2. יחס אחר - גם סוג של *תורות מצע*, במובן *עוד יותר* צר.
-					3. חברות באוסף (נומינליזם של אוסף)
+					3. חברות באוסף ([נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוספים))
 
 
 ### אונטולוגיות של מרכיבים
@@ -547,24 +547,29 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^  V ∉ A
 !!! is-info "הגדרה"
 	 ישים פרטיים קטגוריה אונטולוגית עיקרית, ופרטים יכולים להיות מורכבים רק מפרטים אחרים.
 
-אונטולוגיה אחת כזו היא [נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוסף-class-nominalism).
+אונטולוגיה אחת כזו היא [נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוספים).
 
 אונטולוגיה אחרת היא **תיאוריית המצע של ואן אינוואגן**, שאומרת כך:
 
 פרטים הם גשמיים, ותכונות, טענות ויחסים הם מופשטים. כל הדברים *המופשטים* קיימים **בהכרח** (קרי, גם אם אין סופרמן, סופרמן יכול לעוף - הטענה אינה אמיתית או שקרית, היא ישנה; גם אם אין ירוק, קיימת התכונה *להיות-ירוק*). לעומת זאת, פרטים גשמיים קיימים **במקרה** (אורי בק קיים, ויכל גם לא להתקיים; סופרמן לא קיים, אבל יכל גם להתקיים). 
 
+!!! success "ראו גם"
+	[*תורת ההוראה* של גוטלוב פרגה - הבסיס לרעיון הזה (פילוסופיה של הלשון)](/פילוסופיה/לשון/פרגה)
+
 מימוש, בעייני ואן אינוואגן, היא *יחס* - *having* - ולכן לפרטים שונים יכול להיות משהו במשותף: שני פרטים שעומדים באותו היחס הם בעלי תכונה משותפת. יחסים נופלים ברגרסיה של בראדלי, אבל הרגרסיה שפירה: אנחנו לא מנסים להסביר מהם היחסים (כי הם מופשטים, וקיימים בהכרח), רק שיש יחסים. 
 
+
+
 [^1]: הכוונה היא *לא* ל[מושג עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם) כזה או אחר.
 [^2]: אריסטו חשב, באופן מוזר, שתכונות הן מפוזרות: אם יש שני דברים ירוקים, יש בשניהם את התכונה **השלמה** של היות-ירוק.
 [^3]: הכוכבית היא כי זה מושג לא לגמרי נכון, אלא מפושט.
 [^4]: a way of being.
 [^5]: to exemplify, to instantiate, to have, to posses.
-[^6]: essential
-[^7]: accidental, contingental
-[^8]: intrinsic
-[^9]: extrinsic
+[^6]: essential.
+[^7]: accidental, contingental.
+[^8]: intrinsic.
+[^9]: extrinsic.
 [^10]: לפחות, לא בגלל המשפטים האלה.
 [^11]: *יש כמות סבירה??*
 [^12]: הענף באונטולוגיה ששואל על היחסים בין שלם לחלק.
-[^13]: המרכיבים של אינדיוידואל הם ישים שאינם אינדיוידואלים
+[^13]: המרכיבים של אינדיוידואל הם ישים שאינם אינדיוידואלים.

פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md

@@ -0,0 +1,65 @@
+---
+title: סיבתיות
+description: איך סיבות קשורות לתוצאות שלהן?
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_א
+  - פילוסופיה
+  - מטאפיזיקה
+  - סיבתיות
+  - יום
+---
+!!! info "מאמרים"
+	[Hume](./Hume.pdf), [Lewis](./Lewis.pdf), [Anscombe](./Anscombe)
+
+
+*סיבתיות* היא הרבה יותר מסתם יחס. 
+
+מצבי עניינים בנויים מ**פרטים** ומ**תכונות**. 
+
+**אירועים** - כמו [מלחמת העולם השנייה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94), [הכרזת העצמאות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA), *שבירת החלון* - בנויים מ**פרטים**, **תכונות**, **זמנים** (*מתי* לפרט הייתה תכונה, וכו').
+
+!!! is-info "הגדרה"
+	**סיבתיות** היא **יחס בין אירועים**, יחס של **סיבה** ו**תולדה**.
+
+סיבתיות היא לא היחס *היחיד* בין אירועים, אבל היא חשובה כי היא יחס *מבני* בין אירועים. 
+
+המדע מתאר דברים ביחס מבני - פיזיקה מתארת דפוסים פיזיים, כימיה מתארת דפוסים כימיים, וכדומה - דפוסים שהם יחסים בין אירועים.
+
+סיבתיות לא משחקת תפקיד רק במדעים השונים: היא גם מושג יומיומי. כל דבר שאנחנו עושים ביומיום - מלטפים חתולים, נובחים בפסנתר, לומדים מטאפיזיקה - הם יחסים סיבתיים: אתם עושים *משהו*, וכתוצאה מכך קורה *משהו אחר* קצת אחרי.
+
+אז אם יש יחס חשוב כזה, שואל אורי - *מה זה לעזאזל?*
+
+יום הוא הראשון שהציף את הברוך הזה ב[בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). יום מגדיר סיבתיות כך:
+
+> <div style="text-align: left">\[...] we may define a cause to be an object, followed by another, and where all the objects similar to the first are followed by objects similar to the second. Or in other words where, if the first object had not been, the second never had existed. The appearance of a cause always conveys the mind, by a customary transition, to the idea of the effect. Of this also we have experience. We may, therefore, suitably to this experience, form another definition of cause, and call it, an object followed by another, and whose appearance always conveys the thought to that other</div>
+
+בפסקה התמימה הזו, מסתתרות *שלוש* הגדרות:
+
+- עצם, שעוקב אחריו עצם אחרים, כאשר לכל העצמים הדומים לראשון עוקבים עצמים הדומים לשני.
+- עצם ראשון, שאלמלא לא היה קיים, לא היה מתקיים עצם שני
+- החוויה הפסיכולוגית לפיה עצם אחד עוקב עצם אחר בהתאמה: הופעתו של הראשון גורמת לנו לחשוב על השני.
+
+כל אחת מההגדרות המאוד נבדלות האלו הולידה זרם פילוסופי משלה.
+
+![Hume](./Hume.jpg)
+<small>דוויד יום. הוא אשם.</small>
+
+### תורת הקביעות
+
+זו המחשבה מאחורי ההגדרה ה**ראשונה** של יום, והיא אומרת - 
+
+!!! is-info "הגדרה"
+	נניח שעצם A בעל תכונה α בזמן t ועצם B בעל תכונה β בזמן t' - 
+	
+	**אז** האירוע Αα@t **גרם** לאירוע Bβ@t' 
+	
+	*אם ורק אם*:
+	
+	1. t' מאוחר מt (התולדה תמיד באה אחרי הסיבה).
+
+	2. בכל פעם שעצם כלשהו O הוא בעל תכונה α בזמן כלשהו, אחריו יימצא עצם כלשהו O' בעל תכונה β.
+
+
+ההגדרה של יום מקסימה, כי היא מצמצת את היחס המסתורי והמפחיד הזה *סיבתיות* לתנאים מאוד פשוטים, מובנים ואינטואיטיביים. 
+