diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
index 407a599b..b986958d 100644
--- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
+++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: זן
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-02T09:49:08.061Z
+date: 2024-05-02T09:59:43.473Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
@@ -45,6 +45,25 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 
 במערב קמים מנזרי זן של ממש, מרכזי תרגול רציניים - שבהם נזירים מערביים שפועלים בדיוק כמו הנזירים ביפן ובסין. הזרם הזה קם בנפרד ובמנותק לזן כפי שהוא מיובא למערב[^6].
 
+> זוהי דוגמה ל*אפקט הפיצה* - כאשר המהגרים האיטלקים הגיעו לארצות הברית, הם הביאו איתם את הפיצה, ושינו אותה לחלוטין - הפיצה שאוכלים עכשיו בארה"ב שונה לחלוטין מהפיצה האיטלקית המקורית. ופתאום, אחרי שהפיצה כבשה את ארה"ב, האיטלקים ניכסו אותה בחזרה לאיטליה - והפיצה האמריקנית נהפכה לפופולרית באיטליה. 
+ככה גם הזן - הוא חוזר ליפן בסופו של דבר, אחרי התמורות שלו במערב.
+{.is-info}
+
+
+# מקורות הזן
+
+**זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
+
+הזן הוא זרם בודהיסטי מזרם המהייאנה שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש ככתנועה בעלת זהות עצמאית במאות 9-10. כשאנחנו מדברים על *פילוסופיית הזן*, אנחנו מדברים על המסורת הזו.
+
+נזירי הזן ביקשו לבדל את עצמם משאר הבודהיסטים בכך שסירבו להתעסק בסוטרות ובטקסים, וביקשו להעביר את החוויה המדיטטיבית באופן ישיר וטהור - מהבודהה, עד לתלמידים כיום. הזן ביקש להעביר, ממורה לתלמיד, את האיכות הבסיסית של *מה זה להיות בודהה*.
+
+הזן נהפכה לזרם הדומינטי בסין של המאה ה10, ונהפכה לדומיננטית גם ביפן עד לפחות המאה ה17.
+
+אולם, זן לא ייחודית בסוגה בתוך הבודהיזם, ולא בקנה המידה של ההשפעה שהשיגה - ישנם זרמים נוספים שהגיעו להשפעה כבירה, למרות שאף פעם לא שמענו עליהן. אז מה הופך את הזן למיוחד? מדוע דווקא הזן השפיע ככה על המחשבה המערבית?
+
+לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
+
 [^1]: יונג אפילו כתב את ההקדמה לכתביו של סוזוקי (ר' מודל), ליבה של פילוסופיית הזן.
 [^2]: ובמיוחד ספרים כמו *The Dharma Bums* (קרואק), *Zen and the Art of Motorcycle Maintenance* (פירסיג) ו*I Celebrate Myself* (גינסברג).
 [^3]: שזה בעיקר מה שהיה אז. חלקם גם למדו אצל סוזוקי, שלימד באוניברסיטת קולמביה כעשור.