diff --git a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md
index a3be9fd8..8ff8d82f 100644
--- a/פילוסופיה/לשון/ראסל.md
+++ b/פילוסופיה/לשון/ראסל.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תורת התיאורים של ראסל
 description: 
 published: true
-date: 2024-02-04T14:43:11.221Z
+date: 2024-02-04T15:43:45.464Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
@@ -82,8 +82,27 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
 
 או שמא, *קיצוני מדי?*
 
-# ההשלכות של הפתרון של ראסל
+# עקרון ההיכרות
 הפיכת כל שם לביטוי מורה היא עיוות די רציני של השפה הטבעית, וקובעת סדר שלם של ביטויים *מתחזים*. האין זה מוגזם?
 מה אם נגביל את הפתרון הרסליאני רק לשימות ולתיאורים ריקים. אז בשביל זה, עלינו להבין מהו בדיוק שם או תיאור מוצלח, ומה עושים עם תיאורים אגנוסטיים - שאיננו בטוחים באמיתותם. למשל, *המחבר של ספר ישעיהו* נתון לויכוח היסטורי - יש הטוענים שזה אחד, ויש הטוענים ששניים, ואין ממש הכרעה ביניהם. אז איפה נופל הביטוי *מחבר ספר ישעיהו*? כשם, או ככמת?
 
-נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם.
\ No newline at end of file
+## העמדה המעורבת
+
+נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם - אנו זקוקים להבטחה שהאובייקט קיים בעולם. כאן נכנס *עקרון ההיכרות* הראסליאני.
+
+> [מטלה](/פילוסופיה/לשון/מטלה_ראשונה.docx)
+{.is-info}
+
+האם האובייקטים שעליהם אנחנו מבקשים לדבר נתונים לנו, כך שנוכל לדבר עליהם ישירות? ראסל סבר ש**לא**. 
+
+על מנת להבין פסוק, סבר ראסל, עלינו להבין את כל המרכיבים שלו, ועל מנת להבין את המרכיבים שלו - עלינו להכיר אותם. *היכרות* מגדיר ראסל כידיעה בלתי אמצעית, בלתי מתווכת. אולם, אובייקטים פיזיים בעולם אינם ידועים ידיעה שכזו - עליהם להיתפס בידי השכל, ובכוחנו להטיל בהם ספק; הרי שהם לא נתונים לנו בהיכרות, ועלינו לדבר עליהם בכמתים.
+
+מכאן עולה, כי על מנת לדבר על העולם בשמות, עלינו לדבר על אובייקטים *שאין לנו יכולת להטיל בה ספק **קל שבקלים***. זוהי טענה אפיסטמית מובהקת. כעת עולה השאלה - האם נשארו לנו כלל שמות? האם יש בכלל אובייקטים כאלה, ששורדים את חמת הספק?
+
+ראסל קובע אובייקטים כאלו כ**שם פרטי לוגית** - תיאור שניתן להבינו מבלי קשר לאובייקטים בעולם. חשבו, למשל, [על כאב](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) - עצם המחשבה על כאב מספקת לכינונו ככזה. אין ביכולתי לחשוב על *כאב* מבלי שיש שם כאב - עצם המחשבה מספיקה כשלעצמה. *כאב*, איפוא, הוא שם פרטי לוגית.
+
+## העמדה המוכללת
+העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת.
+
+מדוע לדבוק בעמדה קשה כל כך?
+העמדה המעורבת - טיפול פרגיאני לתיאורים ודאים, וראסליאני לתיאורים כושלים - גוררת אפשרות של אשליה של מחשבה. אם אחשוב ש*מלך צרפת צריך לפנות את מקומו*, אך אין אובייקט כזה - נובע גם 
\ No newline at end of file