vault backup: 2025-02-08 13:57:15
This commit is contained in:
49
.obsidian/workspace.json
vendored
49
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -7,46 +7,18 @@
|
||||
"id": "9c99e66ee09fcf70",
|
||||
"type": "tabs",
|
||||
"children": [
|
||||
{
|
||||
"id": "095c465e7270712e",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "פאראקונסיסטנטית"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "b80af6ebf9ed264a",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "האגו"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "a62aa4c0e82935f7",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md",
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "אמפיריות"
|
||||
"title": "אבולוציה"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
@@ -68,7 +40,8 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "file-explorer",
|
||||
"state": {
|
||||
"sortOrder": "alphabetical"
|
||||
"sortOrder": "alphabetical",
|
||||
"autoReveal": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-folder-closed",
|
||||
"title": "Files"
|
||||
@@ -191,17 +164,20 @@
|
||||
"command-palette:Open command palette": false
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
"active": "095c465e7270712e",
|
||||
"active": "a62aa4c0e82935f7",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
|
||||
"_tui5046_01.jpg",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/lu31929mlmh8.tmp",
|
||||
@@ -211,7 +187,6 @@
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu29456l6pfd.tmp",
|
||||
"כלליים/יוונית/הפועל.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/למבחן.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/דמה.pdf",
|
||||
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
|
||||
@@ -225,7 +200,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
|
||||
"פסיכולוגיה/תודעה/8.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/תודעה/lu32004a4g.tmp",
|
||||
@@ -237,7 +211,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/_2d16852d-27f5-4caf-b3d2-a5830fe7defa.jpg"
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg.jpg"
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
@@ -57,29 +57,47 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
||||
|
||||
> Individuals differ from one another in their ability to understand complex ideas, to adapt effectively to the environment, to learn from experience, to engage in various forms of reasoning, to overcome obstacles by taking thought.
|
||||
> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
||||
>
|
||||
> > [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
||||
|
||||
וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
|
||||
|
||||
## סוגי תיאוריות
|
||||
|
||||
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה[^4]:
|
||||
|
||||
- תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
||||
- [תיאוריית הRADAX של גוטמן](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001)
|
||||
- [תיאוריית הSampling של Thomson](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001) - אין g, אלא יכולות אחרות
|
||||
- תיאוריית ה[Process Overlap Theory של Covacs & Conway's](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000)
|
||||
- תיאוריות **ניתוח גורמים**
|
||||
|
||||
* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
||||
* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
||||
תיאוריות המתבססות על ניתוח גורמים סטטיסטי, הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
||||
|
||||
### תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
#### התיאוריה של ספירמן
|
||||
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
|
||||
- תיאוריות **מבניות** (היררכיות)
|
||||
|
||||
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G).
|
||||
דוגמת [תיאוריית הRADAX של גוטמן](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001)
|
||||
|
||||
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
||||
- תיאוריות **תהליכיות**
|
||||
|
||||
דוגמת [תיאוריית הSampling של Thomson](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001) (אין g, אלא יכולות אחרות), ופיתוחה המודרני - תיאוריית ה[Process Overlap Theory של Covacs & Conway's](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000)
|
||||
|
||||
- תיאוריות **התפתחותיות**
|
||||
|
||||
- [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
||||
* תיאוריות של Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
||||
|
||||
## תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
|
||||
ניתוח גורמים הוא כלי סטטיסטי לחיפוש דפוסים בציוני מבחנים, בניסיון למצוא את ה*גורמים* שמסבירים את הדפוסים האלה.
|
||||
|
||||
### התיאוריה של ספירמן
|
||||
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון $g'$, המוגדר כ$w1 \times G + specific$.
|
||||
|
||||
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. $'g$ מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים ($Specific$) ואינטיליגנציה כללית ($G$).
|
||||
|
||||
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive manifold -
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה - positive manifold"
|
||||
**Positive Manifold** היא התופעה שבה יכולת אחת נמצאת במתאם חיובי *עם כל השאר היכולות האחרות* - למשל, אם אני רץ מהר אני *גם* צועק חזק, *גם* חושב מהר ו*גם* רואה רחוק (או: אם אני טוב במתמטיקה, אני טוב גם בשפה, וגם בציור)
|
||||
|
||||
אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
||||
|
||||
#### ייצוג גראפי
|
||||
תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
|
||||
@@ -89,9 +107,9 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
|
||||
* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
|
||||
|
||||
#### התיאוריה של Thurston
|
||||
### התיאוריה של Thurston
|
||||
|
||||
הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
||||
הגדרה אחת היא Group Abilities של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
||||
|
||||
- יכולת תנועה (Spatial)
|
||||
- Perception speed - מהירות תפיסה
|
||||
@@ -104,9 +122,17 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
|
||||
בשיטה של Thurston יש משקלים בסדרה של יכולות (המבחן הזה בודק זיכרון, זה בודק שכילה...), ומהם משוקלל ציון. כאן ההבדל מg' - אין הנחה של גורם מקשר.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## תיאוריות מבניות
|
||||
|
||||
תיאוריות מבניות משתמשות בניתוח גורמים בניסיון למפות את ה*מבנה* של האינטיליגנציה - איך יכולות שונות מאורגנות וקשורות זו לזו. התיאוריות האלו מתמקדות בקשרים בין הגורמים השונים שנמצאו בניסיון להבין מי משפיע על מי, ואיך.
|
||||
|
||||
התיאוריות האלו קובעות שגם יכולת הG וגם יכולות קבוצתיות קיימות. כלומר, כל מבחן מורכב מ3 גורמים - $w1 \times G \times w2 \times G(specific)$. למשל, יש שלושה גורמים - ראייה, זיכרון, ותפיסה - שכל אחד ישפיע על סט אחר של יכולות - הבנה מילולית, חשיבה ויזואלית, ומטלות מכאניות - ושלושתם קשורים ביניהם גם בg'.
|
||||
|
||||
### התיאורייה של גארדנר
|
||||
|
||||
גארדנר מחלק אינטיליגנציה לכמה קבוצות, או כמה אינטיליגנציות שונות:
|
||||
התיאוריה של גארדנר היא שלב ביניים בין תיאוריות של ניתוח גורמים לתיאוריות מבניות. גארדנר מחלק אינטיליגנציה לכמה קבוצות, או כמה אינטיליגנציות שונות:
|
||||
|
||||
- Self smart (interpersonal)
|
||||
- Word smart (linguistic)
|
||||
@@ -121,61 +147,97 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
- אין גורם כללי, כמו IQ או g' - אי אפשר להקריץ מספר אחד.
|
||||
- יש צורך במבחנים מסוימים ליכולות מסוימות
|
||||
|
||||
### תיאוריות היררכיות
|
||||
התיאוריות האלו קובעות שגם יכולת הG וגם יכולות קבוצתיות קיימות. כלומר, כל מבחן מורכב מ3 גורמים - `w1* G * w2 * G(specific)`. למשל, יש שלושה גורמים - ראייה, זיכרון, ותפיסה - שכל אחד ישפיע על סט אחר של יכולות - הבנה מילולית, חשיבה ויזואלית, ומטלות מכאניות - ושלושתם קשורים ביניהם גם בg'.
|
||||
התיאוריה של גארדנר היא *לא* אמפירית, לא מתבססת על ניתוח גורמים, ולא מכירה בPositive Manifold. עם זאת, היא הצעד הראשון שעורר תיאוריות מבניות נוספות.
|
||||
|
||||
#### Cattel-Horn-Carroll's Three stratum
|
||||
### CHC
|
||||
|
||||
כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
|
||||
|
||||
##### שלב כללי
|
||||
#### שלב כללי
|
||||
|
||||
* g' - היכולת הכללית
|
||||
##### יכולות רחבות
|
||||
#### יכולות רחבות
|
||||
|
||||
* אינטיליגנציה גמישה (Gf)
|
||||
|
||||
היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
|
||||
|
||||
> אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
|
||||
|
||||
לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
|
||||
|
||||
|
||||
* אינטיליגנציה קריסטלית (Gc)
|
||||
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
||||
|
||||
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור,
|
||||
לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
||||
|
||||
|
||||
* זיכרון ולמידה כלליים (Gkn)
|
||||
|
||||
ידע נצבר באיזור מסוים כמו יכולת מסוימת (קריאת שפתיים) או ידע מסוים (גיאולוגיה)
|
||||
|
||||
|
||||
* תפיסה חזותית רחבה (Gv)
|
||||
|
||||
היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
|
||||
|
||||
כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
|
||||
|
||||
|
||||
* מהירות תפיסה (P)
|
||||
מהירות השוואת תמונות או סימנים, סריקה לחיפוש מתארים או סמלים, או ביצוע משימות פשוטות מאוד הקשורות בתפיסה חזותית
|
||||
|
||||
מהירות השוואת תמונות או סימנים, סריקה לחיפוש מתארים או סמלים, או ביצוע
|
||||
משימות פשוטות מאוד הקשורות בתפיסה חזותית
|
||||
|
||||
|
||||
- ויזואליזציה (Vz)
|
||||
|
||||
היכולת לשנות את תמונת הדפוסים המרחביים לתצורות אחרות
|
||||
|
||||
|
||||
* תפיסה שמיעתית רחבה (Ga)
|
||||
|
||||
חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
|
||||
|
||||
|
||||
* יכולת שליפה רחבה (Gr)
|
||||
|
||||
היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
|
||||
|
||||
|
||||
* זריזות קוגניטיבית רחבה (Gs)
|
||||
* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
||||
|
||||
כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
||||
|
||||
|
||||
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות (Gt)
|
||||
|
||||
היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
|
||||
|
||||
##### שלב צר
|
||||
#### שלב צר
|
||||
|
||||
* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
|
||||
|
||||
כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
|
||||
|
||||
|
||||
#### השפעת הגיל
|
||||
|
||||
הגיל משפיע על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
||||
|
||||
#### ביקורת
|
||||
|
||||
|
||||
התיאוריה מתקשה להסביר תיאוריות *שלא* מתווכות דרך g' - למשל, אוטיסטים שמבריקים ביכולת אחת, וגרועים בכל דבר אחר - כמו אדם שמעולה בזיכרון, ופשוט גרוע בכל דבר אחר: g' יטען שאם הוא גרוע, הוא גרוע בהכל, אבל לאו דווקא.
|
||||
|
||||
חולשה בולטת של התיאוריות האלה היא תופעת ה**Equifinality** - הצלחה במטלה זהה בדרכים שונות. למשל, אם אני צריך להרים משקל כבד ואני שמאלי, אעשה את זה ביד שמאל, ומישהו אחר ביד ימין - ולמרות שאלו איברים שונים, הם יצליחו לעשות את אותה המשימה.
|
||||
|
||||
##### השפעת הגיל
|
||||
הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
||||
### RADEX
|
||||
|
||||
### תיאוריית הRADAX של גוטמן
|
||||
גוטמן הגה את תיאוריית הRADEX, שבה השתמש ב**סילום רב מימדי** -
|
||||
|
||||
גוטמן השתמש ב**סילום רב מימדי**.
|
||||
!!! success ""
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
נניח וניתן לנו המרחק הגיאוגרפי בין כל ההרים במדינת ישראל. בהינתן מתמטיקה מוצלחת מספיק, נוכל לשחזר את מיקום ההרים על המפה.
|
||||
|
||||
על אותו העיקרון, גוטמן מנסה למפות את ה"מרחק" בין מבחנים פסיכולוגיים שונים באמצעות תכסיסים מתמטיים שונים ומשונים. מבחנים קרובים הם מבחנים עם מתאם גבוה, ומבחנים רחוק הם עם מתאם נמוך. בצורה כזו ניתן ליצור מפה חזותית, עם תמונה לא רעה בכלל של יכולותיו הקוגניטיביות של האדם.
|
||||
@@ -183,6 +245,7 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
גוטמן גילה חוקיות בצורה שהנקודות מסתדרות -
|
||||
|
||||
- חילוק לפי פלחים: **מספרי**, **מילולי**, **מרחבי**. גוטמן כינה כל פלח, או אופנות, כ**שפה**.
|
||||
|
||||
- חילוק לפי תהליכים: חלוקה למעגלי מבחנים חופפים: המעגל הפנימי מכיל את המבחנים הכי מורכבים (מציאת חוקיות), חיצוני יותר (יישום כלל) ממבחנים פשוטים יותר, וחיצוני ביותר ממבחנים פשוטים (ידע). גוטמן כינה את המעגלים כ**שטחות**.
|
||||
|
||||
בין המבחנים המורכבים יותר יש התאמה גבוהה (~0.6), מה שמעיד על כך שהאופנות פחות משנה - אם אתה טוב במציאת כלל מילולי, אתה לא תהיה *קטסטרופלי* במציאת כלל מתמטי[^5]. בין המבחנים הפשוטים, לעומת זאת, יש התאמה חלשה מאוד: היכולת שלך למצוא את האות A במילים כמה שיותר מהר כמעט שלא מעידה על שום דבר אחר.
|
||||
@@ -190,20 +253,24 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
מה שכן, מבחנים פריפריאליים קשורים מאוד ב*קישור* בין כל היכולות - למשל, יהיה לך קשה מאוד להבין מה אתה קורא (מבחן קשה) אם אתה בקושי מזהה את האותיות (מבחן קל); לכן גם למבחנים ההיקפיים יש חשיבות גדולה במדידת אינטיליגנציה, *במיוחד* בזיהוי הפרעות (כמו [דיסקלקוליה](https://en.wikipedia.org/wiki/Dyscalculia)). דווקא מבחני הביניים הם הכי פחות אינפורמטיביים[^6].
|
||||
### Merged Theory
|
||||
|
||||
[Marshalek, Lohman & Snow (1983)](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/0160-2896(83)90023-5) הגו את **התיאוריה הממוזגת** (Merged Theory), עמדו על כך שיש קשר בין ה RADEX לתיאורייה ההיררכית.
|
||||
[Marshalek, Lohman & Snow (1983)](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/0160-2896(83)90023-5) הגו את **התיאוריה הממוזגת** (Merged Theory), עמדו על כך שיש קשר בין ה [RADEX](#RADEX) לתיאוריית ה[CHC](#CHC).
|
||||
|
||||
ככל שעולים בהיררכיה, המבחנים נהיים מורכבים יותר וטעונים יותר בg, ולהיפך. החוקרים מיינו סוללה אדירה של מבחנים לפי טעינות בg (רמת קושי) ומיינו אותם לפי שתי התיאוריות - גם לפי גורמים, וגם לפי מרחק. הגורמים מעולם ניתוח הגורמים מוכנסים למפה לפי התיאוריה של גוטמן, והתוצאות לא סותרות את עצמן. את המבנה שהתקבל מכנים **Centroid** - מבנה הרבה יותר *רציף* ממבנה גורמי פשוט יותר (מבחנים יכולים להיות *קצת קריסטלים, קצת פלואידים* - לא או-או).
|
||||
|
||||
## תיאוריות תהליכיות
|
||||
|
||||
תיאוריות תהליכיות מנסות להבין את התהליכים המנטליים בבסיס האינטיליגנציה - הן מנסות לראות כיצד אנחנו מעבדים מידע.
|
||||
|
||||
### Sampling Theory
|
||||
|
||||
[Thomson, 1914](), תלמידו של ספירמן, הגה את **תיאוריית הדגימה**, שאומרת שמבחנים מהווים *מדגם* של הרבה מאוד יכולות - אנשים מגיעים לאותה הצלחה ביכולות שונות; אנחנו מתקשים לייצר מטלה קוגניטיבית "נקייה" שבוחנת רק יכולת אחת. אולם תמיד יש חפיפה (קטנה), ותומסון מציע לזהות את היכולות החופפות ולהתבסס עליהן.
|
||||
[Thomson, 1914](), תלמידו של ספירמן, הגה את **תיאוריית הדגימה**, שאומרת שמבחנים מהווים *מדגם* של הרבה מאוד יכולות - אנשים מגיעים לאותה הצלחה ביכולות שונות; אנחנו מתקשים לייצר מטלה קוגניטיבית "נקייה" שבוחנת רק יכולת אחת. אולם תמיד יש חפיפה (קטנה), ותומסון מציע לזהות את היכולות החופפות ולהתבסס עליהן. חשיבותה של התיאוריה היא שהיא הייתה החלופה האמיתית הראשונה לתיאוריית הg' של ספירמן.
|
||||
|
||||
|
||||
### Process Overlap Theory
|
||||
|
||||
[Kovacs & Conway (2016)](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000) התבססו על עבודתו של תומסון, וטוענים שלמרות השימוש ביכולות שונות בכל מבחן, יש יכולות שהן *צוואר בקבוק* (Domain general processes) - דוגמת התמדה במשימה, תפקודים ניהוליים והזנחת מטרה (Goal Neglect)[^7]. בניגוד לתומסון שהפריד בין היכולות השונות, התיאוריה הזו עומדת על כך שיש יכולות - לעיתים לא יכולות שקשורות בg בכלל - שהן חיוניות לביטוי של שאר היכולות.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
נחשון מושל את התפקודים המנהלתיים לים מעל שרשרת הרים: כל עוד הים שם, אפשר לשייט בין ההרים ולבצע את כל המשימות, אבל אם הים מתייבש (אין תפקודים ניהוליים) - כל הר נהיה, אמ, *הר* - ופתאום יש צוואר בקבוק.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -223,14 +290,16 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
|
||||
כלומר, **יש מתאם גבוה בין g לתפקודים מנהלתיים** - אם אדם נכשל, למשל, במבחן הבנת הנקרא, יותר סביר שיש לו קושי כלשהו בזיכרון מאשר בעיה אמיתית בהבנת הנקרא.
|
||||
|
||||
## תיאוריות התפתחותיות
|
||||
|
||||
תיאוריות התפתחותיות מנסות להבין כיצד אינטיליגנציה מתפתחת ומשתנה לאורך זמן - איך יכולות צומחות, משפיעות זו על זו ומשתנות.
|
||||
### Mutualism
|
||||
|
||||
כמו התיאוריה של גוטמן, תיאוריית ה[Mutualism (van der Maas et al., 2006)](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) דוחה את הרעיון של g, ומעדיפה להתמקד ביכולות שמשפיעות זו על זו. למשל, יכולת התמדה תסייע לנו ביכולת למידה. כלומר, במקום אוסף של יכולות שמתווכות על ידי g מרכזי, התיאוריה הזו סבורה שיש קבוצות של יכולות שעומדות במתאם האחת עם השנייה, בלי יכולת מטווחת מרכזית.
|
||||
כמו ה[RADEX](#RADEX), תיאוריית ה[Mutualism (van der Maas et al., 2006)](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) דוחה את הרעיון של g, ומעדיפה להתמקד ביכולות שמשפיעות זו על זו. למשל, יכולת התמדה תסייע לנו ביכולת למידה. כלומר, במקום אוסף של יכולות שמתווכות על ידי g מרכזי, התיאוריה הזו סבורה שיש קבוצות של יכולות שעומדות במתאם האחת עם השנייה, בלי יכולת מטווחת מרכזית.
|
||||
|
||||
החוקרים מחשבים את הקשר באמצעות מתאמים חלקיים - חישוב מתאם בין שתי מבחנים בהוציא גורם שלישי. למשל, יש קשר בין מידת נעליים לידע כללי - אבל אם נוציא החוצה את ה*גיל*, הקשר נעלם.
|
||||
|
||||
!!! info "דוגמה"
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
אדם בדיכאון. יש לו בעיות שינה - *כי* הוא בדיכאון; יש לו דימוי עצמי נמוך - *כי* הוא בדיכאון - והדימוי העצמי הנמוך ובעיות השינה מזינים את הדיכאון, וככה הלאה - הכל קשור יחד. זו הגישה הקלאסית.
|
||||
|
||||
**בגישה של רשתות**, אפשר לחשוב על ירידה במשקל בגלל אובדן תיאבון; זה דפוס התנהגותי נפרד, תהליך נפרד, תופעה נפרדת. כרגע היא מופיעה בתוך *דיכאון*, אבל היא יכולה לבוא גם בדברים אחרים. תופעות כמו "דיכאון" מביאות גיבוב מסוים של תהליכים שאנחנו מעניקים להם את השם - דיכאון - ולא חושבים על "ירידה במשקל" כתסמין של "דיכאון". אין g; יש רק יחסי סיבה-תוצאה בין תהליכים.
|
||||
@@ -262,14 +331,14 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
|
||||
לדבקים בתיאוריות היררכיות משתמשים גם בבטריית המבחנים של תיאוריית CHC, של Woodcock Johnson (WJ IV), שמודדת כל מיני סוגי g' -
|
||||
|
||||
• G General factor[^10]
|
||||
• Gf - Fluid Intelligence
|
||||
• Gv - Visual-spatial ability
|
||||
• Gs - Processing Speed
|
||||
• Glr - Long Term Retrieval
|
||||
• Ga - Auditory Processing
|
||||
• Gsm - Short Term Memory
|
||||
• Gc - Crystallized Intelligence
|
||||
- G General factor[^10]
|
||||
- Gf - Fluid Intelligence
|
||||
- Gv - Visual-spatial ability
|
||||
- Gs - Processing Speed
|
||||
- Glr - Long Term Retrieval
|
||||
- Ga - Auditory Processing
|
||||
- Gsm - Short Term Memory
|
||||
- Gc - Crystallized Intelligence
|
||||
|
||||
ובסופה נותנת ציון כללי, ותתי-ציונים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -120,8 +120,7 @@ G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלו
|
||||
|Rabbit|0.4|
|
||||
|Opossum|0.2|
|
||||
|
||||
(https://en.wikipedia.org/wiki/Encephalization_quotient)מתוך [ויקיפדיה]
|
||||
|
||||
(מתוך [ויקיפדיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Encephalization_quotient))
|
||||
|
||||
#### קימוטיות
|
||||
|
||||
@@ -148,11 +147,8 @@ G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלו
|
||||
|
||||
אם המחיר של מוח גדול כל כך נורא, אילו לחצים אבולוציונים הפכו אותו לעדיף בכל זאת? יש שתי היפותזות מרכזיות:
|
||||
|
||||
### היפותזת האינטיליגנציה החברתית
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
#### **היפותזת האינטיליגנציה החברתית**
|
||||
אם אתה חיה שעובדת בקבוצה, יש המון יכולות שאתה חייב לפתח - תקשורת, נשיאה-ונתינה, להתחרות, לשקר, ללמוד וכדומה - כדי להמשיך ולעבוד כקבוצה. מוח גדול חיוני ליכולות כאלה.
|
||||
|
||||
כמה מיכולות שמאפשר מוח גדול כוללות:
|
||||
@@ -172,7 +168,7 @@ G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלו
|
||||
|
||||
ישנה היפותזה שלישית, שממזת את שתי ההיפותזות האלו -
|
||||
|
||||
#### **היפותזת דרישות המשימה**
|
||||
### היפותזת דרישות המשימה
|
||||
|
||||
אם, למשל, אתה יצור שמטמין מזון, עליך לזכור *איפה* הטמנת את המזון. זו *דרישת המשימה* של הטמנת מזון. אם אתה חיה שצדה, *איך* צדים (או איך *לברוח* אם אתה חיה ניצודה) זו דרישת המשימה.
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user