From 319146ee05ebade7cb5f3b8862182b2ad5d132c7 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Fri, 9 Feb 2024 22:21:55 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=90=D7=A4=D7=9C=D7=98=D7=95=D7=9F/=D7=92=D7=95=D7=A8=D7=92?= =?UTF-8?q?=D7=99=D7=90=D7=A1?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md | 112 +++++++++++++---------------- 1 file changed, 50 insertions(+), 62 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md index dd5832bb..30a3b3e9 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: גורגיאס description: כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא published: true -date: 2024-01-14T12:48:56.795Z +date: 2024-02-09T20:21:52.881Z tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, גורגיאס editor: markdown dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z @@ -11,22 +11,10 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z > [דברי היכרות](/פילוסופיה/יוונית/הגורגיאס_(דברי_היכרות)_(1).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_9_(gorgias_i).pptx), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/207130253(5).docx), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/gorgias_(hebrew)_(1).pdf), [אנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_1).pdf), [(2)](/פילוסופיה/יוונית/platos_gorgias_(part_2).pdf), [בשבחי הלני](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf) {.is-info} -# לפני ההרצאה -## מהי הרטוריקה? -גורגיאס מלאונטיני, הרטוריקן הסופיסטי הגדול, מגיע לאתונה יחד עם תלמידו פולוס, ומתיימר לדעת לענות על כל שאלה. -סוקראטס ותלמידו כראיאופון באים אליהם עם שאלה פשוטה - מה *עושה* גורגיאס. הדיון מתפתח למה היא בכלל הרטוריקה, מה שמסתכם בכך שסוקראטס טוען שהרטוריקה היא לצדק מה שהקוסמטיקה היא להתעמלות - אמצעי משני שמטרתו הנאה, אך אינו מקדם את המטרה האמיתית. +# רקע +[גורגיאס מלאונטיני](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#גורגיאס-מלאונטיני), הרטוריקן הסופיסטי הגדול, מגיע לאתונה יחד עם תלמידו פולוס, ומתיימר לדעת לענות על כל שאלה. +[סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטוני) ותלמידו כראיאופון באים אליהם עם שאלה פשוטה - מה *עושה* גורגיאס. הדיון מתפתח למה היא בכלל הרטוריקה, ומשם מתדרדר לשאלות מהותיות יותר. -גורגיאס פורש מן הדיאלוג בשלב זה, ובמקומו נכנס פולוס לויכוח לוהט עם סוקראטס. פולוס טוען שהרטוריקה מקנה *כוח גדול* לאדם אשר מומחה בה, בטענה שיוכל 'להוציא להורג, לגזול רכוש ולעשות כרצונו בעירו'. סוקראטס טוען שאותו האדם אינו יישא כוח גדול, משום שאינו עושה מה שהוא רוצה - ומהלכו נראה בערך ככה: - - -## הכוח הגדול -כשם שאדם בולע תרופה מרה במטרה להיות בריא, בני אדם לעיתים תכופות עושים דברים לא משום שהדברים עצמם רצויים (אף אחד לא *רוצה* לבלוע תרופה מרה), אלא משום שהם חפצים במטרה. כך גם יורדי הים, ואלו שיוצאים למסעות למשל - ניתן לומר עליהם שהם *עושים כרצונם* רק כשהשיגו את התכלית לשמה פועלים - יורד היום אינו עושה כרצונו כשהוא על הספינה. - -באותה הצורה, טוען סוקראטס, העריץ בעירו אינו עושה כרצונו כל עוד אינו מממש את הטוב לשמו עושה אותו. אם מוציא הוא אדם להורג שלא בצדק, מעצם ראיית עולמו המעוותת, הרי שלא השיג את הטוב באמת ולא עשה כרצונו - הוא עיוור לטוב^?^. גם כשיש לו כוח מוחלט, אין משמעות הדבר שעושה כרצונו אם אינו ממלא אחר הצדק. - -מכאן השניים מתגלגלים לדיון אודות הצדק. מה גרוע יותר, שואל סוקראטס - לבצע אי צדק או לסבול ממנו? - -# הגורגיאס הדיאלוג נפתח עם כמה 'עובדות' עלילתיות שכדאי לשים אליהן לב: - משום שסוקראטס מגיע באיחור, גורגיאס כבר עייף לאחר שנאם למכביר - סוקראטס מציב (בבוטות משהו) לגורגיאס תנאים - הוא דורש מגורגיאס לתת תשובות קצרות ותמציתיות - ההיפך הגמור מהנאומים הרטוריים האולימפיים שבזכותם מפורסם גורגיאס. @@ -42,34 +30,36 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z - כיריפון, הסובב סביב סוקראטס אך בעל קשרי חברות לגורגיאס. כיריפון הוא החוליה המקשרת בין סוקראטס לסופיסטים, ולאתונה - קאליקלס, שכנראה מומצא לחלוטין. -חשוב לציין שקליקלס, סוקראטס וכירופון הם אזרחים אתונאים - וגורגיאס ופולוס זרים סיציליאנים. +> חשוב לציין שקליקלס, סוקראטס וכירופון הם אזרחים אתונאים - וגורגיאס ופולוס זרים סיציליאנים. +{.is-warning} > ככלל, חשוב לשים לב בדיאלוג האפלטוני אם השיחה מתנהלת מרצון או לא: במקרה הזה, היא מרצון. {.is-warning} -פולוס מציע לסוקראטס, על מנת שירגיש בנוח על איחורו, לעשות לסוקראטס 'תצוגת תכלית'^1^. -סוקראטס מבקש לעמוד על ה*כוח*^2^ של הרטוריקה. נדמה שאינו מעריך במיוחד את פולוס, אך באמת מתעניין ברטוריקה - וכמותו גם קאליקלס, שמעוניין להיכנס לפוליטיקה. +# גורגיאס - מהי רטוריקה? +פולוס מציע לסוקראטס, על מנת שירגיש בנוח על איחורו, לעשות לסוקראטס 'תצוגת תכלית'[^1]. +סוקראטס מבקש לעמוד על ה*כוח*[^2] של הרטוריקה. נדמה שאינו מעריך במיוחד את פולוס, אך באמת מתעניין ברטוריקה - וכמותו גם קאליקלס, שמעוניין להיכנס לפוליטיקה. אולם הרטוריקה היא רק קרש הקפיצה לשאלה האמיתית של הדיאלוג - *כיצד ראוי לחיות?* (שאלה יוונית קלאסית). גורגיאס, בהיותו עייף (ומבוגר), שטחי מדי כדי להיות בן שיחה ראוי בסוגיה זו. באופן משעשע למדי, סוקראטס מבקש מכיריפון לשאול את גורגיאס מהי הרטוריקה (מה אתה עושה? מי אתה מתיימר להיות?), וזה שואל את פולוס. -פולוס משיב בצורה נאה (וכפי שאנדי הדגים, נעימה ומתחרזת ביוונית) שניכרת בה הרטוריקה - אבל ללא תשובה מהותית. סוקראטס מאבד את סבלנותו ופונה לגורגיאס ישירות. כל אומנות, אומר סוקראטס, היא בעלת מושא. מהו המושא של הרטוריקה? גורגיאס עונה, בקצרה - הדיבור ^3^. +פולוס משיב בצורה נאה (וכפי שאנדי הדגים, נעימה ומתחרזת ביוונית) שניכרת בה הרטוריקה - אבל ללא תשובה מהותית. סוקראטס מאבד את סבלנותו ופונה לגורגיאס ישירות. כל אומנות, אומר סוקראטס, היא בעלת מושא. מהו המושא של הרטוריקה? גורגיאס עונה, בקצרה - הדיבור [^3]. סוקראטס נאבק בגורגיאס ארבע עמודים תמימים עד שמחלץ ממנו תשובה טובה יותר - רטוריקה עוסקת במה שטוב ביותר לאדם. -> הוא שלאמיתו של דבר, סוקראטס, הנהו הטוב הגדול ביותר, וגורם לידי כך, שבני האדם עצמם יהיו בני-חורין, ויחד עם זה ישלטו על זולתם, כל אחד במדינתו. ^עמ'^ ^286^ +> הוא שלאמיתו של דבר, סוקראטס, הנהו הטוב הגדול ביותר, וגורם לידי כך, שבני האדם עצמם יהיו בני-חורין, ויחד עם זה ישלטו על זולתם, כל אחד במדינתו[^18]. הרטוריקה, אומר גורגיאס, מטרתה לשכנע. סוקראטס מציב בפניו שאלה פשוטה - לשכנע את מי? -גורגיאס משיב שמטרתו לשכנע את *המון העם*^4^ באסיפות ובבתי המשפט. הוא מוסיף שהשכנוע הוא בענייני צדק. גורגיאס מבין את הרטוריקה כאומנות המונית *בהכרח* - משום שזכותם של כל ה*אוכלוס*, בלי קשר להבדלים ביניהם, לבחור ולהיבחר. +גורגיאס משיב שמטרתו לשכנע את *המון העם*[^4] באסיפות ובבתי המשפט. הוא מוסיף שהשכנוע הוא בענייני צדק. גורגיאס מבין את הרטוריקה כאומנות המונית *בהכרח* - משום שזכותם של כל ה*אוכלוס*, בלי קשר להבדלים ביניהם, לבחור ולהיבחר. הנקודה הזו חשובה - על בסיס ההמוניות הזו סוקראטס תוקף את הרטוריקה (כיצד תהיה *טכנה*, או הטובה היותר, אם היא המונית?). -סוקראטס קובע שינהל את הדיון על פי ההנחות ^5^ של גורגיאס: +סוקראטס קובע שינהל את הדיון על פי ההנחות [^5] של גורגיאס: - הרטוריקה היא אומנות - ההמון כישר לדבר על צדק ועוול -סוקראטס קובע, וגורגיאס מסכים, שיש הבדל בין לסבור משהו וללמוד אותו. סוקראטס קובע עוד, שלא בצדק, שהסברה עלולה להיות שקרית אך הלמידה בהכרח אמיתית, וכך הופכת לידיעה ^6^. גורגיאס לא ער לכזב הזה. הרטוריקה, הם מסכימים, פועלת על הסברה - ולא על הידיעה. +סוקראטס קובע, וגורגיאס מסכים, שיש הבדל בין לסבור משהו וללמוד אותו. סוקראטס קובע עוד, שלא בצדק, שהסברה עלולה להיות שקרית אך הלמידה בהכרח אמיתית, וכך הופכת לידיעה [^6]. גורגיאס לא ער לכזב הזה. הרטוריקה, הם מסכימים, פועלת על הסברה - ולא על הידיעה. אם זו הרטוריקה, שואל סוקראטס, עבור מי זה שימושי? אם הטכנה שלך אינה מקנה ידיעה (כמו רופא, או סנדלר וכו') - מה חשיבותה של הרטוריקה? @@ -94,19 +84,20 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z הסיבה שסוקראטס מוכן בכלל לדבר עם פולוס - בבירור נחות ביכולתו לגורגיאס - היא משום שפולוס מתבייש פחות, וכמותו קאליקלס שאינו מתבייש בכלל. פולוס מאשים את סוקראטס שהוא דורש מגורגיאס הגדרות לדברים כמו צדק, אך אינו מציג הגדרות משלו. מהי בעיניך רטוריקה, שואל פולוס את סוקראטס? -סוקראטס משיב שהרטורקיה היא *בבואתו של חלק מתורת המדינה*^7^. הרטוריקה, אומר סוקראטס, היא חנופה. +סוקראטס משיב שהרטורקיה היא *בבואתו של חלק מתורת המדינה*[^7]. הרטוריקה, אומר סוקראטס, היא חנופה. התשובה הזו, וההקבלה למקצועות שמבצע סוקראטס אחר כך, מרגיזה את פולוס מאוד. -^1^ - מלשון *Epideixis* - תצוגת יכולת -^2^ - מלשון *Dynamis* -^3^ - מלשון *Peri Logos* - דיבור -^4^ - מלשון *Ochlos* - כל המון העם (מקור המילה *אוכלוסין* בעברית). -^5^ - *היפותזה*. -^6^ - *אפיסטמה* -^7^ - Moriou Rolithikes Eidolon - צל של חלק ממדעי המדינה +[^1]: *Epideixis* - תצוגת יכולת. +[^2]: *Dynamis*. +[^3]: *Peri Logos* - דיבור. +[^4]: *Ochlos* - כל המון העם (מקור המילה *אוכלוסין* בעברית). +[^5]: *היפותזה*. +[^6]: *אפיסטמה*. +[^7]: Moriou Rolithikes Eidolon - צל של חלק ממדעי המדינה. +[^18]: עמ' 286 -# הבושה של גורגיאס +## הבושה של גורגיאס גורגיאס הכניס את עצמו לבוץ - מצד אחד, הוא טוען שהרטוריקה היא כלי ניטרלי, שאינו טרוד בענייני צדק (אל תאשים את המורה אם המתאגרף מכה את חבריו). מצד שני, הוא אומר לסוקראטס במפורש שאם יגיע אליו תלמיד לא צודק - ילמד אותו. סוקראטס מציג בפני סוקראטס את הסתירה הזו, מה שמציף בושה אדירה אצל גורגיאס, שמיד יוצא מהדיון - הכיצד רטוריקן מוכשר כמו גורגיאס מסוגל לסתור את הלוגוס שהוא עצמו בנה? @@ -116,8 +107,8 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z פולוס מבצע את אותו המהלך על סוקראטס - הוא מנסה להביש אותו על המהלך שעשה לגורגיאס. --- - -פולוס דורש מסוקראטס תשובה - מהי לדעתו הרטוריקה? +# פולוס - מהו הצדק? +פולוס דורש מסוקראטס תשובה - מהי *לדעתו* הרטוריקה? סוקראטס משיב שכשם שהבישול הוא לבריאות (התעמלות, רפואה), וכשם שהסופיסטיקה היא לחקיקה ולשיפוט, הרטוריקה אינה אלא חנופה לדברים של הנפש. פולוס טוען שהטוב והכוח ביד הרטוריקאים, שממיתים וגוזלים רכוש כרצונם. סוקראטס משיב שכוחם פעוט ביותר, משום שאין הם עושים מה שהם רוצים אלא מה שנראה להם טוב. עוד מוסיף סוקראטס כי פולוס עצמו אינו מאמין במה שהוא טוען. @@ -142,28 +133,29 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z סוקראטס שוב מתקומם מול פולוס וטוען ש*רע יותר לעשות עוול מלסבול עוול, ורע יותר לבלתי תת-את-הדין מאשר לתתו*. סוקראטס אינו מנסה להוכיח מהלך זה בצורה לוגית - אלא להראות לפולוס שגם הוא מחזיק בדעה זו, אל אף שאינו יודע להסביר אותה. טענתו המרכזית של המהלך של סוקראטס^317^ היא שיש לשמוח בעונש. -הוא מבקש להתחיל את הדיון מההתחלה ^8^, ומוציא מפולוס ש*מגונה* יותר לעשות עוול - שיקול חדש. כעת השאלה היא האם יש דברים שמכאיבים לאדם, משום שהם *מכוערים* - שבירה מהקו שנסוב עד עכשיו סביב התועלת של הטוב. +הוא מבקש להתחיל את הדיון מההתחלה [^8], ומוציא מפולוס ש*מגונה* יותר לעשות עוול - שיקול חדש. כעת השאלה היא האם יש דברים שמכאיבים לאדם, משום שהם *מכוערים* - שבירה מהקו שנסוב עד עכשיו סביב התועלת של הטוב. מפלתו של פולוס מתחילה בכך שהוא מודה בהבדל בין 'יפה' ל'מכוער' (מעשה נאה ומעשה מגונה). פולוס, כמייצג של הדוקסה האתונאית, נושא את תחושת הבטן הזו ובכך חושף סתירה פנימית בדעה הרווחת - הטוב הוא מה שמועיל, אבל גם מה שיפה - ומה שיפה אינו תמיד מה שמועיל. אילו פולוס היה דבק בכך שמה שיפה הוא מה שמועיל, ומה שמכוער הוא מה שמכאיב, היה עקבי בדעתו; אך בכך שמודה שלעשות עוול הוא מעשה 'מכוער' (למרות שאינו מכאיב לך), שבר פולוס את עקביותו. אם העונש הטוב ביותר לרשע הוא שאינו יעמוד מול הדין, הרי שהרטוריקה חסרת תועלת ^328^ - אין מה לנסות לחמוק מעונש. סוקראטס שואף בטיעון הזה לגרש את פולוס מהדיון, תוך שהוא חושף בפניו את דעתו האמיתית, ולגרור פנימה את קליקלס - שהוא האדם שסוקראטס באמת רוצה לדבר איתו, משום שאינו חש בושה. > השאלה שצפה בדיון עם פולוס היא שאלה פילוסופית רבת משקל: מהיכן מגיעה המשיכה הטבעית שלנו למה שטוב מוסרית (שאינו בהכרח המועיל), והרתיעה ממה שרע? מה זה אומר עלינו? -# הצדק הטבעי + +# קאליקלס - הצדק הטבעי כאן נכנס קאליקלס - המארח - לדיון. מיד ניכרת התדרדרות ביחסו של קאליקלס לסוקראטס. -קאליקלס מזהה מיד את השאלה האמיתית שבדיון - מהם החיים הטובים? +קאליקלס מזהה מיד את השאלה האמיתית שבדיון - ***מהם החיים הטובים?*** אם טענתו של סוקראטס נכונה, אומר קאליקלס בזעם, הרי שאנחנו עושים את ההיפך מן הראוי כל חיינו. סוקראטס מציג בפני קאליקלס שלושה מאפיינים שהופכים אותו לבין שיח ראוי: - קאליקלס טוען לדעת מה זה צדק, ואינו מתבייש להגיד מהו - מכאן אפשר להתקדם - קאליקלס חש אהדה מסוימת כלפי סוקראטס - הוא מנסה לתקן אותו לממשיך לשוחח איתו -- קאליקלס הוא בעל שפה גלויה^9^ -- קאליקלס וסוקראטס שניהם בעלי אהבה^10^ - של סוקראטס לפילוסופיה ולמאהב שלו (מסתבר), וקאליקלס לעם ולמאהב שלו^11^. +- קאליקלס הוא בעל שפה גלויה[^9] +- קאליקלס וסוקראטס שניהם בעלי אהבה[^10] - של סוקראטס לפילוסופיה ולמאהב שלו (מסתבר), וקאליקלס לעם ולמאהב שלו[^11]. > כאן חשוב לשים לב למי אתונאי ומי לא - קאליקלס, אתונאי בפתח החיים הפוליטים, בעל יכולת לשלוט ולשנות, בניגוד לרטוריקה ולסופיסטיקה חסרות המשקל. {.is-info} -קאליקלס מאשים את סוקראטס שהוא מוביל את העם שולל^12^ על ידי משחקי מילים, ופורט על מיתרי הבושה שלהם (בתמצית: סוקראטס משחק מלוכלך). הבושה בעיני קאליקלס מצטיירת פה כ*Nomos* - תוצר של החברה ולא של טבע האדם. לאחר האשמה זו, קאליקלס חושף בפני סוקראטס מה *הוא* חושב שהצדק, לפי הטבע. קאליקלס מניח כאן הנחת יסוד סופיסטית - הצדק והטבע מנוגדים. +קאליקלס מאשים את סוקראטס שהוא מוביל את העם שולל[^12] על ידי משחקי מילים, ופורט על מיתרי הבושה שלהם (בתמצית: סוקראטס משחק מלוכלך). הבושה בעיני קאליקלס מצטיירת פה כ*Nomos* - תוצר של החברה ולא של טבע האדם. לאחר האשמה זו, קאליקלס חושף בפני סוקראטס מה *הוא* חושב שהצדק, לפי הטבע. קאליקלס מניח כאן הנחת יסוד סופיסטית - הצדק והטבע מנוגדים. הצדק הטבעי לפי קאליקלס הוא שכוחו של מי שיש לו יותר למשול, ורבה עוצמתו על החלשים (האריות והכבשים). @@ -172,15 +164,15 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z ניכרת עוצמתו של טיעון זה ששותל אפלטון בפיו של יריב מר של הפילוסופיה. הפילוסופיה, אומר קאליקלס, אינה יכולה להיות יותר מעיסוק זמני, והעיסוק בה כבגיר פסול - בעולם המעשי, הוא אינו יודע להתנהל, חסר ניסיון - חלש. ולפי הטבע, החלש הוא המגונה. החוכמה, כפי שמגדיר אותה קאליקלס, היא מעשית - לא עיונית. -> המלצה: *המלחמה הפלפונסית*, תיעוד היסטורי של מלחמת ספרטה-אתונה בעל משמעות פילוסופית. -{.is-success} +> המלצה: [*המלחמה הפלפונסית*](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית) - תיעוד היסטורי של מלחמת ספרטה-אתונה בעל משמעות פילוסופית. +{.success} + +> החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^17] -> החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול -^המלחמה^ ^הפלפונסית^ סוקראטס אינו מפריך את טענתו של קאליקלס. הוא מציג בפני קאליקלס סתירה - אם הצדק המוסרי הוא עם החזקים, ואינו נתפס כך משום שזהו אינו הנומוס - הרי שהחברה (המורכבת מהחלשים) השליטה את רצונה על החזקים, וגברה עליהם. -קאליקלס משכלל את הגדרתו, וטוען שהטובים והנעלים הם הנבונים יותר^14^ - רעיון ששתל אצלו סוקראטס. כעת, החזקים אינם רק החזקים בגופם, אלא גם הנבונים. +קאליקלס משכלל את הגדרתו, וטוען שהטובים והנעלים[^13] הם הנבונים יותר[^14] - רעיון ששתל אצלו סוקראטס. כעת, החזקים אינם רק החזקים בגופם, אלא גם הנבונים. במצב כזה, מה הוא אותו ה*עוד* שהאדם הנבון זקוק לו, שואל סוקראטס. קאליקלס, בזעם, מחדד וטוען שהחיים הראויים לאדם החזק הם חיי תאווה גדולה ככל האפשר, שביכולתו של האדם לספק. @@ -191,7 +183,7 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z ובכל זאת, סוקראטס שובר את קאליקלס בכך שגורר את הדוגמאות למקומות שפלים - האם החיים הטובים הם מי, למשל, שמתגרד? שעושה מעשי זימה? קאליקלס מתבייש להגיד, ובכך חושף את ההיררכייה שבכל זאת יש לו, כאדם פוליטי. תפיסת העולם שלו אינו מאפשרת לו להסביר מדוע, למשל, רוצה להמשיך עם החיים הפוליטים, ולא לגרד. אפילו לקאליקלס יש תפיסה מסוימת של מה הוא טוב. -בסופו של דבר מסכימים סוקראטס וקאליקלס על שני אורחות חיים - חיי הפוליטיקה וחיי הפילוסופיה. השאלה שעולה כעת היא ברורה - אילו משניהם כדאי לחיות?^15^ *מהם החיים שעונים הכי טוב על טבע האדם?*. +בסופו של דבר מסכימים סוקראטס וקאליקלס על שני אורחות חיים - חיי הפוליטיקה וחיי הפילוסופיה. השאלה שעולה כעת היא ברורה - אילו משניהם כדאי לחיות?[^15] *מהם החיים שעונים הכי טוב על טבע האדם?*. סוקראטס תוקף את החיים הפוליטים בכך שמציג מקרים רבים של מנהיגים דגולים, שתהילתם לא זיכתה אותם בטוב. @@ -202,19 +194,15 @@ dateCreated: 2023-02-04T17:42:38.029Z > אשפט כפי שבוודאי יישט רופא בבית דין של ילדים, כשמקטרג עליו רוקח ממתקים... -סוקראטס מתיימר לדעת את גבולות המידע הפוליטי, ושואף לשכנע את קאליקלס בדעתו גם כן^16^. +סוקראטס מתיימר לדעת את גבולות המידע הפוליטי, ושואף לשכנע את קאליקלס בדעתו גם כן[^16]. -^8^ - מלשון *Palin Ex Arches* - ביטוי סוקראטי חשוב. חזרה לתחילת הדיון, כשלרוב סוקראטס מכניס לדיון שיקול חדש. -^9^ - מלשון פרהסיה *Parhessia* - דיבור גלוי, תכונה שהאתונאים התגאו בה (ומקור המילה *פהרהרסיה*). -^10^ - מלשון *Eros* - אהבה, תשוקה -^11^ - מלשון *Demos* - העם, וגם שמו של מאהבו של קאליקלס. -^12^ - מלשון *Demagogos* - נואם עממי, שקרן גלוי. -^13^ - מלשון *Andres* - גבר אמיתי -^14^ - מלשון *Phronimoteros* - החכמים יותר. -^15^ - *Pos Bioteon* - הכיצד עלינו לחיות? -^16^ - *Periagoge* - סיבוב. ההגדרה האפלטונית לחינוך - סיבוב הנפש לכיוון הנכון. - -# בשבחי הלני -נאומו הידוע ביותר של גורגיאס הוא *בשבחי הלני*, בו הוא מנקה את הלני מטרויה - דמות המגלמת חטא נורא בעיניי היוונים - מכל אשמה. הלני מתוארת במיתולוגיה היוונית בתור האישה היפה ביותר בעולם, שפותתה על ידי אלכסנדר לטרויה ובכך הציתה את מלחמת טרויה. - -גורגיאס בנאומו מנקה את הלני מאשמה 'בשביל הספורט' - את הנאום הזה הוא כתב לאולימפיאדה (שכללה אז גם רטוריקה) ולו בכדי לשכנע את היוונים בדעה הכי בלתי-נסבלת שיכל למצוא - חפותה של הלני. \ No newline at end of file +[^8]: *Palin Ex Arches* - ביטוי סוקראטי חשוב. חזרה לתחילת הדיון, כשלרוב סוקראטס מכניס לדיון שיקול חדש. +[^9]: פרהסיה *Parhessia* - דיבור גלוי, תכונה שהאתונאים התגאו בה (ומקור המילה *פהרהרסיה*). +[^10]: *Eros* - אהבה, תשוקה +[^11]: *Demos* - העם, וגם שמו של מאהבו של קאליקלס. +[^12]: *Demagogos* - נואם עממי, שקרן גלוי. +[^13]: *Andres* - גבר אמיתי +[^14]: *Phronimoteros* - החכמים יותר. +[^15]: *Pos Bioteon* - הכיצד עלינו לחיות? +[^16]: *Periagoge* - סיבוב. ההגדרה האפלטונית לחינוך - סיבוב הנפש לכיוון הנכון. +[^17]: תוקידידס - [המלחמה הפלופונסית](/כלליים/מלחמה/יוון#המלחמה-הפלופונסית) \ No newline at end of file