diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index 9b4aa27f..ce748d5f 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,12 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md", + "file": "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "מהאלר" + "title": "קליין" } } ] @@ -166,8 +166,10 @@ }, "active": "6e6a337652177e0a", "lastOpenFiles": [ - "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/קליין_הרצאה.pdf", + "פסיכולוגיה/אישיות/lu863841w9bm2.tmp", "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md", "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf", "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md", "פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_3.pdf", @@ -201,7 +203,6 @@ "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/1.pdf", "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/2.pdf", "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu8654691a07zp.tmp", - "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/5.pdf", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md", "פילוסופיה/אתיקה/apples.jpeg", diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md b/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md index 3d554090..c2160d6f 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md @@ -7,11 +7,88 @@ tags: - מהאלר - אגו --- -!!! info "[מצגת](./קליין.)" +!!! info "[מצגת (בסוף)](./אגו.pdf)" ## מרגרט מהאלר +!!! success "ראה גם" + [התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה. + מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*. מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. מרגרט פיתחה את תיאור השלב שפרויד אפיין כ"נרקיסיזם ראשוני" שלטענתו מסביר את תופעת הפסיכוזה. הפסיכוטי נסוג באופן משני בחזרה למצב של מאגר נרקיסיסטי המוכל בעצמו, מנותק מאובייקטים חיצוניים, ואז אינו ניתן לאנליזה (אין נוירוזת העברה). -מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*. \ No newline at end of file +מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*. + + +בתקופתה של מהאלר היה עניין רב בתופעות כמו אוטיזם, ומהאלר גרסה כי הן נובעות מבעיה בשלב ה*ספרציה-אינדיוידואציה*. + +## ספרציה-אינדיוידואציה + +!!! is-info + **ספרציה-אינדיוידואציה** הוא התהליך שבו הקשר הסימביוטי בן הילוד לאם ניתק והילוד הופך לישות עצמאית. + + **ספרציה** היא האבחנה בין התינוק לאם. + + **אינדיוידואציה** היא יצירת האגו, הזהות והיכולות הקוגניטיביות. + +לתהליך הספרציה-אינדיוידואציה כמה שלבים: + +### השלב האוטיסטי נורמאלי +התינוק עדיין לא מבדיל בין פנים לחוץ, ואנחנו אחראים לכל צרכיו. +- מתרחש בשבועות ראשונים לחיים. +- שלב טרום קשר - התינוק לא מבדיל בינו לבין האם. +- התינוק נע בין ערות לשינה +- התינוק עטוף בבועה (*קליפה אוטיסטית*) לסינון הגירויים. + + +### השלב הסימביוטי +התינוק מכיר בנוכחותה של האם, כהרחבה של העצמי (היא נמצאת שם כי *אני* צריך), אבל עדיין תלוי לחלוטין ביחסים הסימביוטיים איתה. + +- מתרחש בחצי השנה הראשונה לחיים. +- יש מודעות לאובייקט (האם). +- מבחינת התינוק, הוא והאם מקיימים יחידה אחת +- צורך - זמינות של האם שלא תפר את חווית הסימביוזה +- מאפשר בניית ביטחון, אמון ואופטימיות + +### ספרציה-אינדיוידואציה + + חלוקה לתתי-שלבים: + - בקיעה (5-9 חודשים) + + ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשר החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה. + + - אימון (9-15 חודשים) + + יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה. + +- התקרבות מחדש (15-24 חודשים) + + הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/אבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה. + +### קביעות אובייקט + +התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של *חוף מבטחים*. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה. + +הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה. + +### שיבושים בתהליך + +מאהלר התייחסה הן להיבטים תורשתיים ומבניים (קונסטיטוציוניים) והן להיבטים של טראומה התפתחותית מוקדמת, כמו: + +- האם איננה מסוגלת להיכנס לקשר סימביוטי +- האם מערבבת את הצרכים שלה עם צרכי התינוק +- האם לא מסוגלת לצאת מהקשר הסימביוטי +- האם לא מספקת "מסגרת ההתייחסות המשקפת" - היא איננה יציבה, איננה צפויה, חרדה, עוינת. + +### טיפול +הפסיכואנליזה הקלאסית שממנה צמחה מהאלר התמקדה בהפרעות נוירוטיות, שהאמינה ש: + +- יש אפשרות להשהות תפקודי אני +- יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective) +- נוירוזת העברה + +כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים: + +- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי. הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה). + +- בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר). diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md b/פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md index fbff8ca7..651d3b22 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md @@ -5,7 +5,7 @@ tags: !!! info "" - [מצגת (תרגול)](./תרגול_3.pdf), [מאמר](./קליין.pdf) + [מצגת](./קליין_הרצאה.pdf), [מצגת (תרגול)](./תרגול_3.pdf), [מאמר](./קליין.pdf) @@ -15,7 +15,8 @@ tags: קליין קובעת כמה רעיונות יסוד: -- **אובייקט** הוא מושא הדחף של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים. +- **אובייקט** הוא מושא הדחף (*המושקעות הלבידינאלית*) של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים. + המונח **יחסי אובייקט** מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind - **האגו** (העצמי) @@ -51,6 +52,8 @@ tags: בריאות נפשית היא איננה רמה התפתחותית שיש להשיגה ולהחזיק בה, אלא פוזיציה אשר באופן רצוף אובדת ומושגת מחדש (מעבר גמיש בין הפוזיציות). +תיאורית יחסי-אובייקט מדגישה את השלבים פרה-אדיפאליים כמבנים את הנפש. היחסים הריאליים והפנטזמטיים בין התינוק (העצמי) והם האובייקט, מה שיוצר אובייקט חיצוני ואובייקט המופנם. אותם היחסים בין העצמי לאובייקט הם מקור ההנעה וההתפתחות. יחסים בהווה מבטאים את הייצוגים של העצמי ושל והאובייקט. + ## הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית זוהי הפוזיציה הראשונה, הגולמית והפחות מפותחת. היא חרדת *רדיפה*.