docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
|||||||
title: הגל
|
title: הגל
|
||||||
description: הפנמנולוגיה של הרוח
|
description: הפנמנולוגיה של הרוח
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-05-07T14:54:55.890Z
|
date: 2024-05-07T15:17:53.238Z
|
||||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
|
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||||
@@ -15,6 +15,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
|||||||
> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||||||
{.is-info}
|
{.is-info}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
**הפנמנולוגיה של הרוח** הוא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של אפלטון ואריסטו.
|
**הפנמנולוגיה של הרוח** הוא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של אפלטון ואריסטו.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
@@ -54,6 +56,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
|||||||
|
|
||||||
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
## קרעים
|
## קרעים
|
||||||
המודרניות חושפת אינספור קרעים, שהגל מכיר בהם והוגה בהם, לרבות -
|
המודרניות חושפת אינספור קרעים, שהגל מכיר בהם והוגה בהם, לרבות -
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
Reference in New Issue
Block a user