Smort

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md.md

@@ -0,0 +1,139 @@
+!!! info  "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55256), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798303)"
+
+
+
+
+על מנת למדוד אינטיליגנציה, חשוב לזכור שההבדלים נובעים לא רק ממאפייני המבחן, אלא גם מהבדלים בינאישיים - כלומר, שני אנשים יכולים לקבל ציונים שונים מסיבות שונות. 
+
+- טעות אומדן (5%): החלק שאותו מכסה המבחן מוכר יותר לאחד הנבחנים, במקרה
+- הבדלים מצביים (15%): לא ישנתי בלילה\אני לא מרוכז\ אני ביום טוב, וכדומה
+- תכונה לא רלוונטית (20%): תכונות שאינן "מעניינות" אותנו, אך משפיעות, כמו מצב כלכלי-חברתי
+- תכונה רלוונטית (60%): זה החלק שמעניין אותנו.
+
+בואו נתחיל מהבסיס.
+
+1. אנשים נבדלים זה מזה באופן עקבי ביכולתם הקוגניטיבית
+יש אנשים שפשוט טובים יותר באופן עקבי בלשחק שחמט, לזהות רגשות, או ללטף חתולים, יותר מאנשים אחרים. זה די ברור.
+
+2. הצלחה בתפקיד קוגניטיבי אחד קשורה סטטיסטית בהצלחה ב*כל* תפקיד קוגניטיבי אחר.
+המתאמים לעיתים מאוד קטנים (>0.005%), אבל הם שם. תופעה זו מכונה **positive manifold**, והיא הפתיעה וריתקה חוקרים.
+
+3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי.
+אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.
+
+# מהי אינטיליגנציה?
+
+בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה - 
+
+> Individuals differ from one another in their ability to understand complex ideas, to adapt effectively to the environment, to learn from experience, to engage in various forms of reasoning, to overcome obstacles by taking thought.
+> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
+
+וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
+# סוגי תיאוריות
+
+ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה:
+
+- תיאוריות ניתוח גורמים
+תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
+- [תיאוריית הRADAX של גוטמן](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001)
+- [תיאוריית הSampling של Thomson](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001) - אין g, אלא יכולות אחרות
+	- תיאוריית ה[Process Overlap Theory של Covacs & Conway's](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000)
+
+* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
+* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
+
+## תיאוריות ניתוח גורמים
+### התיאוריה של ספירמן
+ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
+
+נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G). 
+
+עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
+
+### ייצוג גראפי
+תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
+
+- לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו *מסיקים* על קיומו (כמו g')
+* משתנה נצפה (ריבוע) - תוצאות מדידה בפועל
+* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
+* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
+
+### התיאוריה של Thurston
+
+הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
+
+- יכולת תנועה (Spatial)
+- Perception speed - מהירות תפיסה
+- Numerical ability -  עיבוד מספרים
+- Verbal meaning - הבנת מלל
+- Memory - זיכרון
+- Word fluency - שליטה מילולית, דוגמת "תן לי 10 מילים שמתחילות בS"
+- Reasoning - שכילה, אנלוגיה, חשיבה מושפטת
+
+
+בשיטה של Thurston יש משקלים בסדרה של יכולות (המבחן הזה בודק זיכרון, זה בודק שכילה...), ומהם משוקלל ציון. כאן ההבדל מg' - אין הנחה של גורם מקשר.
+
+### התיאורייה של גארדנר
+
+גארדנר מחלק אינטיליגנציה לכמה קבוצות, או כמה אינטיליגנציות שונות:
+
+- Self smart (interpersonal)
+- Word smart (linguistic)
+- Logic smart (logical-mathematical)
+- Nature smart (naturalist)[^1]
+- Picture smart (spatial)
+- Body smart (Bodily-kinesthetic)
+- Music smart (musical)
+
+המשמעות המעשית היא ש:
+
+- אין גורם כללי, כמו IQ או g' - אי אפשר להקריץ מספר אחד.
+- יש צורך במבחנים מסוימים ליכולות מסוימות
+
+### תיאוריות היררכיות
+התיאוריות האלו קובעות שגם יכולת הG וגם יכולות קבוצתיות קיימות. כלומר, כל מבחן מורכב מ3 גורמים - `w1* G * w2 * G(specific)`. למשל, יש שלושה גורמים - ראייה, זיכרון, ותפיסה - שכל אחד ישפיע על סט אחר של יכולות - הבנה מילולית, חשיבה ויזואלית, ומטלות מכאניות - ושלושתם קשורים ביניהם גם בg'.
+
+#### Cattel-Horn-Carroll's Three stratum
+
+כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
+
+---שלב כללי---
+* g' - היכולת הכללית
+--- יכולות רחבות---
+* אינטיליגנציה גמישה
+	היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
+> 	אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
+	לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
+	
+* אינטיליגנציה קריסטלית
+יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו. 
+* זיכרון ולמידה כלליים
+* תפיסה חזותית רחבה
+היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
+	 כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
+
+* תפיסה שמיעתית רחבה
+	חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
+* יכולת שליפה רחבה
+	היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
+* זריזות קוגניטיבית רחבה
+	* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
+* מהירות עיבוד וקבלת החלטות
+		היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
+---שלב צר---
+* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
+
+כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
+
+התיאוריה מתקשה להסביר תיאוריות *שלא* מתווכות דרך g' - למשל, אוטיסטים שמבריקים ביכולת אחת, וגרועים בכל דבר אחר - כמו אדם שמעולה בזיכרון, ופשוט גרוע בכל דבר אחר: g' יטען שאם הוא גרוע, הוא גרוע בהכל, אבל לאו דווקא.
+
+חולשה בולטת של התיאוריות האלה היא תופעת ה**Equifinality** - הצלחה במטלה זהה בדרכים שונות. למשל, אם אני צריך להרים משקל כבד ואני שמאלי, אעשה את זה ביד שמאל, ומישהו אחר ביד ימין - ולמרות שאלו איברים שונים, הם יצליחו לעשות את אותה המשימה.
+
+##### השפעת הגיל
+הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
+
+
+
+[^1]: אין לי מושג, ולנחשון גם לא.
+[^2]: זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה.
+[^3]: זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, *מישהו* צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה.