From 34aeb094cef5d5afe16d996c5635573e6921d718 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Sun, 19 Jan 2025 12:12:06 +0200 Subject: [PATCH] vault backup: 2025-01-19 12:12:06 --- .obsidian/workspace.json | 41 +++++-------------------- פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md | 38 +++++++++++++++++++++-- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md | 6 +++- 3 files changed, 48 insertions(+), 37 deletions(-) diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index 71010e1d..a159ceb6 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,40 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md", + "file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "פאראקונסיסטנטית" - } - }, - { - "id": "fb4a24ab7a9b2a13", - "type": "leaf", - "state": { - "type": "markdown", - "state": { - "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md", - "mode": "source", - "source": false - }, - "icon": "lucide-file", - "title": "קריפקה" - } - }, - { - "id": "eea9aae1c50d9ef8", - "type": "leaf", - "state": { - "type": "markdown", - "state": { - "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", - "mode": "source", - "source": false - }, - "icon": "lucide-file", - "title": "אינטואיציוניסטית" + "title": "מעבר_לטוב_ולרוע" } } ] @@ -105,7 +77,8 @@ } ], "direction": "horizontal", - "width": 300 + "width": 300, + "collapsed": true }, "right": { "id": "99950006b34d1af7", @@ -192,6 +165,9 @@ }, "active": "596b6044e8291300", "lastOpenFiles": [ + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md", + "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md", + "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה.md", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md", @@ -204,7 +180,6 @@ "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md", "פילוסופיה/לוגיקה/index.md", - "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/contradictions.pdf", "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md", @@ -228,8 +203,6 @@ "().md", "פסיכולוגיה/תודעה/index.md", "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md", - "כלליים/יוונית/תחביר.md", - "כלליים/יוונית/השם.md", "פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg", diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md index f3e6c907..5d21a64a 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md @@ -1133,7 +1133,7 @@ namely, into all of his own masks and multiplicities הפילוסוף של ניטשה לוקח אחריות על המין האנושי כולו, הוא חומר הגלם שלו. זוהי ה*פילנתרופיה*[^62] של ניטשה - להוציא את המין האנושי מהמצב הבהמי, הניהיליסטי שהוא עלול ליפול אליו, ולעצב אותו עיצוב רוחני למשהו טוב יותר[^63]. -## אנו המלומדים; אנו בעלי המידות הטובות +## אנו המלומדים בפרקים 6-7, ניטשה מדבר על *אנו המלומדים*, ו*אנו בעלי המידות הטובות* - הדרישות שלו מהפילוסופים של העתיד. @@ -1253,6 +1253,34 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R הפילוסופיה היא שילוב של דברים סתירתיים - שיגעון אפלטוני (כמו ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה)), וידיעה דיאלקטית מקיפה הגליאנית. לכן הם נראים מוזרים לכולם - לאנשי הרוח, המדע, וההמון. +## מידותינו הטובות + +מי אלה *אנחנו* שניטשה מדבר עליהם, בעלי המידות הטובות? נדמה שניטשה מתנגד להנחה שהעידן הנוכחי הוא פילוסופי במהותו - לעומת הקודמים, שהם דוגמטים במהותם. + +ניטשה כופר בכך - אפלטון היה פילוסוף, וכך גם רבים בימי הביניים, [אפילו נוצרים](/פילוסופיה/נוצרית). מה מבדיל, אפוא, בין המתפלסף ללא-מתפלסף? ניטשה מתעקש לא לקחת חלק בסכסוך הדתי-חילוני: הוא לא מוכן להפוך לקדוש עבור הדת, ולא לגיבור תרבות חילוני - הפילוסוף הוא לא זה ולא זה. + +יש בין הפילוסוף של ניטשה לאדם החילוני המודרני דימיון: שניהם ספקנים, מהללים בצורה כזו או אחרת את התבונה, ושניהם כבר אינם נוצרים. עם זאת, ניטשה מתעקש להפריד ביניהם. על סמך מה? + +ניטשה מבחין ביניהם על סמך יחסם **לסבל ולאכזריות**, **חוש ההיסטוריה** שלהם, והיחס שלהם ל**שוויון בין המינים**. אבל יותר מכל, ניטשה מבחין בין השניים על סמך *ה*מידה הטובה שמאפיינת את הפילוסופים הניטשאנים - ה**יושרה**[^73]. + +--- + +ערכים, אמונות, דרכי חיים, הם יצורים היסטוריים: הם נוצרים בהקשרים היסטוריים ונעלמים עם דעיכתו - הם יצורים זמניים לחלוטין. עבור הדתות, ובמיוחד היהדות והאיסלאם, כתבי הקודש והערכים שלהם הם נצחיים - ולכן מחקר ביקורתי שלהם בעייתי מבחינה תיאולוגית. המחקר הזה הגיע רק עם הרנסנס באיטליה והחילון בגרמניה של המאה ה19. עד אז, ההיסטוריה של הטקסטים - מי קדם למי ואיך הוא חי - לא היה רלוונטי בכלל: זהו החוש ההיסטורי. + +בסעיפים 215-219, ניטשה שואל שתי שאלות על *ראשית אונה של המאה ה20* - במה אנחנו שונים מאבותינו הנוצרים, ומהמורדים בהם, הנאורים. ולמה זה מטריד אותו? ניטשה כותב ב218 - + +>
In short, my dear psychologists, study the philosophy of the "norm" in its fight against the "exception": there you have a spectacle that is good enough for gods and godlike malice! Or, still more clearly! vivisect the "good man," the "*homo bonae voluntatis*"[^74]-*yourselves!*
+> +> > 218 + +באמונה הנוצרית, הכומר או איש הדת הוא צינור ישיר לאל, מתווך, נקרא ישירות על ידי האלוהים: כשהוא מברך את הלחם ואת היין, הם *באמת* - **אשכרה** - נהיים גופו ודמו של ישו. הכומר הוא *היוצא מן הכלל*[^75]. ופתאום ה*כלל* מתמרד כנגד יוצא מן הכלל[^76]. ניטשה חושש משהו מהמלחמה הזו - הגם שהוא לא מאמין למודל הנוצרי, ניטשה *כן* חושב שיש יוצאים מן הכלל מטבעם - והמאבק כנגדם מלא ב**טינה** - *Ressentiment*. + +>
Moral judgments and condemnations constitute the favorite revenge of the spiritually limited against those less limited-also a sort of compensation for having been ill-favored by nature-finally an opportunity for acquiring spirit and *becoming* refined-malice spiritualized. It pleases them deep down in their hearts that there are standards before which those overflowing with the wealth and privileges of the spirit are their equals: they fight for the "equality of all men before God" and almost *need* faith in God just for that
+> +> > 219 + + +הדחף הדתי, הערכי, המוסרי, הוא *דחף לשטח* - להפוך את כולם לשווים. לכן ניטשה מזהיר מפני מי שאוהב מדי צדק - *מאחורי עיני השופט, מסתתר התליין*. העולם המודרני מניח את טובתו של הצדק, הוא השוויון. ניטשה טוען *ההיפך* - צדק מחייב *לא שוויון*, אלא סולם דירוג נוקשה - בין אנשים, ובין דברים, על פי הטבע; היכולת לדרג נכון היא הביטוי הגבוה ביותר של צדק, לדידו של ניטשה[^77]: צדק הוא לתת לכל דבר מה שמגיע לו[^78]. [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17. @@ -1326,4 +1354,10 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R [^69]: כן, אה. [^70]: שלא כמו ניטשה ואפלטון, יוצרי הערכים, שאנו חיים בצילם - *אתם ניהיליזם מהלך על שתי רגליים*, אומר אנדי. [^71]: *נעה קירל היא התחלה של סוף* - א. גרמן -[^72]: *הפילוסוף הוא בן חורג של זמנו* (הגל). \ No newline at end of file +[^72]: *הפילוסוף הוא בן חורג של זמנו* (הגל). +[^73]: *Reilichkeit* - יושרה אינטלקטואלית +[^74]: *איש הרצון הטוב* (קאופמן). +[^75]: ביהדות, חז"ל סגרו את הפתח הזה בכך שביטלו את הנבואה. אנדי ממליץ לקרוא - *תנורו של אחאי*. +[^76]: ר' קאנט - *תשובה לשאלה: מהי נאורות*. +[^77]: *זהב, כסף וארד*, כמו [השקר האצילי האפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המתכות) +[^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים) \ No newline at end of file diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md index 3c13dade..ca3d03bd 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md @@ -134,7 +134,11 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z !!! success "" ר' גם: *Kallipolis* - המבנה של העיר (במצגת) -רצונו של הכלל חיוני לשמירת שלמותה של העיר - אילו השליטים והשומרים, לכל הפחות, לא יזהו את עצמם עם ה*פוליטאה*, מגיעה הפלגנות - *המחלה הפוליטית* - המעידה על סופה הקרב של העיר. אמנם הקשר שלנו ל*פוליס* טבעי, כפי שעמדנו עליו קודם, אך סוקראטס טוען כי אין בטבע הזה די כדי לשמר את המבנה של העיר; נדרש מבנה נוסף, הכרוך בשקר - *השקר האצילי* (414). סוקראטס מתאר את משל 'אמא אדמה', לפיה תושבי העיר נולדו מתוך האדמה שהם שוכנים בה, ולפיכך עליהם לראות בה אמם ומחנכתם[^24]. +רצונו של הכלל חיוני לשמירת שלמותה של העיר - אילו השליטים והשומרים, לכל הפחות, לא יזהו את עצמם עם ה*פוליטאה*, מגיעה הפלגנות - *המחלה הפוליטית* - המעידה על סופה הקרב של העיר. אמנם הקשר שלנו ל*פוליס* טבעי, כפי שעמדנו עליו קודם, אך סוקראטס טוען כי אין בטבע הזה די כדי לשמר את המבנה של העיר; נדרש מבנה נוסף, הכרוך בשקר - *השקר האצילי* (414). + +#### משל המתכות + +סוקראטס מתאר את משל 'אמא אדמה', לפיה תושבי העיר נולדו מתוך האדמה שהם שוכנים בה, ולפיכך עליהם לראות בה אמם ומחנכתם[^24]. המשל מנסה גם לשכנע את השליטים שההמון והם בני אותו העם - חרף חינוכם השונה ומנהגיהם השונים - בעיה קשה לא פחות משכנוע ההמון בסמכותם של השליטים.