vault backup: 2025-03-24 14:59:02

This commit is contained in:
2025-03-24 14:59:02 +02:00
parent 9f2a5e4540
commit 34d63f9412
4 changed files with 93 additions and 12 deletions

View File

@@ -218,14 +218,38 @@ tags:
>
> > B143
הפעולה השכלית המכפיפה הסתכלויות תחת מושגים היא **שיפוט**. כדי שהשיפוטים שלנו יהיו חלק מניסיון אחד הם צריכים להיות כפופים לאחדות האפרצפציה .
הפעולה השכלית המכפיפה הסתכלויות תחת מושגים היא **שיפוט**. כדי שהשיפוטים שלנו יהיו חלק מניסיון אחד הם צריכים להיות כפופים לאחדות האפרצפציה.
אם לסכם:
- כל ההתנסויות במושאים הן כאלה שאפשר לאחדן בניסיון אחד - **אחדות הניסיון מובלעת במושג הניסיון**.
- ההתנסויות שלי במושאים מאוחדות בניסיון אחד תחת **האחדות הטרנסנדנטלית של האפרצפציה**[^35] - ה"אני החושב" - המודעות העצמית שלי להתנסויות שלי כהתנסויות *שלי* - דהיינו, שלי אחד ויחיד.
בתמצית, ההתנסות שלי בתוכן *מניחה בתוכה מודעות* עצמית. כלומר, **העצמי הוא העיקרון העליון של כל חשיבה**.
- האחדות הטרנסנדנטלית של האפרצפציה יכולה להכניס אחדות לכל התנסות שלי, רק אם היא פועלת באמצעות מושגים מאחדים באמצעותם אנו חושבים על כל מושא באשר הוא מושא[^36]
אני מתנסה בכל מיני דברים - בתפוזים, תפוחים, אגסים. מה מאחד לי את כל זה? כל אחד מהם הוא מושג נפרד; איך הם שייכים למרחב אחד של ניסיון? תשובתו של קאנט היא - *באמצעות הקטגוריות* - וזו טענתו הגדולה: כל מושא באשר הוא מושא נשכל באמצעות הקטגוריות, ולכן הן תנאי *לכל ניסיון* - אנחנו לא יכולים להבין שום דבר *שלא* דרך הקטגוריות.
- הקטגוריות הן המושגים באמצעותם אנו חושבים על כל מושא כמושא.
- הקטגוריות הן תנאי הכרחי לכל מושא ניסיון.
- בהכרח, כל פרט מתנסה באובייקטים באמצעות הקטגוריות; הקטגוריות הן ה*quid juris* - החוק ההכרחי.
יותר מכל, קאנט טרוד ב**מה משותף לכל הפרטים** (סובייקטים) **באשר הם**. על קאנט נאמר שהוא *הראשון שעושה פילוסופיה של בני אדם* - בכך שהוא טרוד בנו כיצורים *תבוניים* ו*חשים*, ומחפש לעמוד על הקשר *הזה*.
קאנט מסכם את חלקה הראשון, הסובייקטיבי של הדדוקציה בטענה -
<big>**בהכרח, כל סובייקט מתנסה באובייקטים באמצעות הקטגוריות**</big>
> \[...]במשפט שלעיל נעשתה אפוא התחלה של הדדוקציה \[...] מטרת הדדוקציה בשלמותה.
> \[...] במשפט שלעיל נעשתה אפוא התחלה של הדדוקציה של מושגי־השכל הטהורים. בהתחלה זו — כיוון שהקטגוריות נובעות בשכל לבדו בלי כל תלות בחושיות - עדיין אני צריך להפשיט[^37] מן האופן שבו הריבוי נתון להסתכלות אמפירית, ולתת את דעתי רק לאחדות שהשכל מכניס להסתכלות במיצוע הקטגוריה. בהמשך (26§)נראה,על סמך האופן שבו ההסתכלות האמפירית ניתנת בחושיות, שאחדותה של ההסתכלות האמפירית אינה אלא זו שהקטגוריה מצווה להסתכלות נתונה בכלל לפי 20§ דלעיל. בכך יוסבר תוקפה האפריורי של הקטגוריה לגבי כלל מושאי החושים שלנו, ורק בזה תושג מטרת הדדוקציה בשלמותה.
>
> > B144-145
המטרה הבאה היא הצד האובייקטיבי:
@@ -234,7 +258,8 @@ tags:
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי.
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שכתבתי הכל, אופסי.
[^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
[^26]: שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר. אחי שונא-הפילוסופיה מחדד שמדובר עדיין בשם *מצוין* לחתול.
[^27]: קאנט אוהב את הביטויים האלה, קצת כמו נסראללה, אומר עידו.
@@ -244,4 +269,7 @@ tags:
[^31]: רומז ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו). דקארט סבור שה*אני החושב* קודם לכל ידיעה ותפיסה, וקאנט חושב הפוך - הידיעה והתפיסה מכוננים את האני החושב (בזמן, בשכל...). אלו לעומת [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום), שלא מכיר ב*אני* בכלל, אלא רק אוסף של *מצבי-אני* (אני רעב, אני עולה על הרכבת, אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, וכו' - בלי עקרון מאחד יחיד).
[^32]: קאנט כקאנט נוהג - אלו שלוש שמות קשים לאותו הדבר בדיוק שהוא משחיל לנו בפסקה אחת.
[^33]: מסתתרת כאן הנחה סמויה ש*יש בכלל ניסיון*: קאנט מקבל אותה כמובנת מאליה ולא מנסה להניא את הספקן מדעתו בפרויקט הפילוסופי שלו.
[^34]: *Exemplifies*
[^34]: *Exemplifies*
[^35]: קרי, התודעה העצמית (אף אחד אחר חוץ מקאנט לא אומר *האחדות הטרנסנטלית של האפרצפציה*. מי היה מאמין?)
[^36]: זו טענה שנכנסה על פי *עיקרון החסד* - הניסוח בטקסט לא הכי ברור, אבל ככה עידו מפרש את זה.
[^37]: להתעלם, להניח בצד, *to abstract away*