shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-02 18:38:00 +03:00
committed by shmick
parent 866f44c65c
commit 35a8df2d5b
1 changed files with 10 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

12
פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפנמנולוגיה של הרוח
description:
published: true
date: 2024-07-02T15:33:18.066Z
date: 2024-07-02T15:37:58.322Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -727,12 +727,20 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
> המושג של אחדותה זו של התודעה העצמית בהכפלתה - מושגה של האין-סופיות המגשמת בתודעה עצמית - הינו משזר רב-צדדי ורב-פנים. מצד אחד, יש להקפיד על הפרדתם של המומנטים, ואילו מן הצד האחר - יש להשקיף עליהם בהבדל האמור כעל בלתי-נבדלים: יש לתפוס ולהכיר אותם כל פעם במשמעותם ההפוכה. כפל המשמעות של אותם נבדלים מקורו במהותה של התודעה העצמית שהיא אין-סופית, או היא באופן בלתי-אמצעי היפך של הקביעתיות בה היא מושמת
> *179*
> *178*
זה חתיכת משפט.
המחשבה המושגית, ש*באה בדברים עם הדברים*, היא אינסופית לפי הגל: אין לה נקודת עצירה. היא לא תלושה, ומגיעים איתה למקומות כאלו ואחרים, אך אין נקודת סיום מוחלטת. כך מתאר הגל את המושג, בסיום הפרק השלישי - פועל בכל וחי בכל. המודעות העצמית - לא רק קיום, אלא פרשנות, ושיח עם עצמו ועם אחר, שבתורו מפרש אותו גם כן - מתיקה את כל כובד המשקל על השיחה הזו, שהיא אינסופית. אני איש מציק; מה זה? מה זה אומר? יש אינסוף השקפות על זה; תמיד אפשר לברר את זה, להרחיב את זה, לערער על זה. היחסים הבינאישיים האלו בין מודעויות משחק על האינסופיות הזו, כמו גם הדיאלקטיקה: המודעות היא משהו מסוים, אך יש בו מתחים, מומנטים, וחלקים נבדלים - יש אותי, ויש אותי שמשקיף עליי, ואני כההוא וככזה, וכל היחסים האלו מאוד גמישים ועשירים. הדיאלקטיקה כאן היא בין האחדות לחירות - בין העצמי האחד לחלקיו השונים.
> מה שהווא אפוא עבור המודעות העצמית הוא מודעות עצמית אחרת; היא יצאה **מחוץ לעצמה**. לכך יש משמעות כפולה: **ראשית**, היא איבדה את עצמה, כי היא מוצאת את עצמה כישות **אחרת**; **שנית**, היא ביטלה בכך את האחר, כי היא גם לא רואה את האחר כישות, אלא את **עצמה** ב**אחר**.
> *179*
חשבו על שני פרטים. אנחנו מסתכלים על אחד מהם. האחד מודע לכך שהאחר מסתכל עליו, שהוא משחק בפני מישהו, נראה בפני מישהו. בכך התודעה *יצאה מעצמה, איבדה את עצמה, **ביטלה את האחר**.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
[^3]: בעיקר לאור ההגות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.