docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה

פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md

@@ -2,12 +2,15 @@
 title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-23T10:18:42.747Z
+date: 2024-05-23T10:33:51.024Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 ---
 
+> [מצגת]
+{.is-info}
+
 הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
 
 בהתאם לרוח הסינית, הבודהיזם נהפך למעיין דרך חיים מחייבת[^2] - הם לא מקבלים את הרעיון של הקיום ככלא שיש להשתחרר ממנו, אלא כפילוסופיה מחייבת-עולם - העולם טוב, וככה כדאי לחיות בתוכו. הזן ירש את התפיסה הזו - ותופס את העולם כדבר טוב במהותו.
@@ -96,7 +99,8 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 >
 > טבח טוב מחליך את הסכין מדי שנה כי הוא מקצץ. סתם טבח מחליף אותו מדי חודש כי הוא מנתץ. ואילו הסכין הזה ברשותי כבר תשע-עשרה שנה, ביתר אלפי שוורים, ולהבו חד כיאלו זה עתה השחיזוהו. בין הפרקים יש מירווחים ואילו ללהב אין עובי; מכניסים מה שאין לו עובי לתוך מה שיש בו מרווחים ולסכין המשוטט יש איפוא שפע של מקום. ולכן אחרי תשע עשרה שנה הלהב חד כאילו זה עתה השחיזוהו.
 >
-> ולמרות זאת, בכל פעם שאני מגיע לנקודת החיבור בין עצם ושריר אני רואה איפה את הקושי, חושש ונזהר, מבטי נעצר ופעולותי מואטות. תנועת הסכין כמעט לא מורגשת - ואז בבת אחת הכל נפתח, כמו רגב אדמה שהתרסק ארצה. אני עומד והסכין בידי מסתכל סביבי גאה ומרוצה, מנקה את הסכין ומטמין אותו
+> ולמרות זאת, בכל פעם שאני מגיע לנקודת החיבור בין עצם ושריר אני רואה איפה את הקושי, חושש ונזהר, מבטי נעצר ופעולותי מואטות. תנועת הסכין כמעט לא מורגשת - ואז בבת אחת הכל נפתח, כמו רגב אדמה שהתרסק ארצה. אני עומד והסכין בידי מסתכל סביבי גאה ומרוצה, מנקה את הסכין ומטמין אותו.
+> 
 
 הסיפור הזה[^8] מספר על קצב סיני, דאויסט, שמבתר שור עבור השליט, וזה נדהם מהטכניקה שלו - איך ייתכן שהוא עושה דבר מלוכלך וקשה כל כך בכזה חן, בכל כך מעט מאמץ? הקונפיוציוניזם יגיד שזו טכניקה; התאמנות והשתכללות שוב ושוב. הדאויזם יגיד שזה לזרום עם הטבע - להיות טבעי. צריך לשכוח את הטכניקה, ופשוט להרגיש. היחסים האלה מבטאים את אותו המתח בין ריקות לצורה, כמו בין המהייאנה לתרוודה. הזן ירש את החיבור הזה, וטוען שצריך ללמוד את הצורה הקונפיוציאנית, ומרגע ששולטים בה - לוותר עליה ולשכוח אותה. הטכניקה היא להיות טבעי, ולשכוח את מה שאתה עושה.
 
@@ -117,7 +121,31 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 
 > ריקות היא צורה וצורה היא ריקות (סוטרת הלב)
 
-המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
+המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה. 
+
+## מילים מטורפות
+
+הזן לקח מהדאויזם את הרעיון של *מילים מטורפות* - 
+
+> בני האדם החושבים גבוה על ה"דרך", יש להם ספרים. ספרים אין בהם יותר מאשר מילים. למילים יש ערך. ערכן של המילים הוא במשמעות. המשמעות מתייחסת למשהו; אך אותו המשהו שהמשמעות מתייחסת אליו אי-אפשר למסור אותו במילים. כיוון שבני האדם מייחסים ערך למילים, הם כותבים אותן בספר. יראו הספרים לבני-האדם חשובים ככל שיראו, אין אני מוצא שהם ארויים לחשיבות שמייחסים להם. מה שבני-האדם רואים כחשוב, אינו חשוב באמת. הרי מה שנראה וניתן להתבונן בו, אלו הם צורות וצבעים. מה שנשמע וניתן להאזין לו, אלו הם שמות וקולות. כמה עצוב! בני האדם חושבים שצורה, צבע, שם וצליל די בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם. כיוון שצורה, במע שם וצליל אין בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם, מי יודע אינו מדבר ומי שמדבר אינו יודע. אבל בני האדם אינם יודעים זאת![^11]
+> *ג'ואנג-דזה 13, הופמן 65*
+
+
+> המיכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המיכמורת. המלכודת קיימת עבור הארנבת. מסתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. מילים קיימות עבור המשמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים. מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה!
+> *ג'ואנג-דזה 26, הופמן 96*
+
+> ג'ואנג דזה והואה-זדה[^12] היו מטיילים על הגשר של נהר האו. ג'ואנג דזה אמר:
+> "באיזו קלילות ושלווה ועלים ושוחים הדגים. אכן, זוהי שמחת הדג".
+> הואה דזה אמר: "אתה אינך דג. כיצד אתה יודע מהי שמחת הדג?
+> ג'ואנג דזה אמר: "איני אתה, ועל כן אין אני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
+> הואה דזה אמר: "אני איני אתה, ועל כן איני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
+> ג'ואנג דזה אמר: "הבה נחזור להתחלה. אם שאלת אותי כיצד אני יודע מהי שמחת הדג, הרי שכבר ידעת כיצד אני יודע זאת. אני יודעת זאת מן הגשר שעל הנהר האו
+> *הופמן, 78*
+
+> הנה אשמיע לך מילים מטרופות, אתה הקשב להן הקשבה מטורפת
+> *ג'ואנג דזה*
+
+ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
 
 
 [^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
@@ -129,4 +157,6 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
 [^7]: לא בראשיתו, ולא הוגים גו ג'ואנג-דזה - הם התמקדו יותר בפרט. רק הוגים מאוחרים יותר, שהרחיבו והעמיקו את הדאויזם, הלכו למקומות כאלה.
 [^8]: דאויזם בכלל בנוי בעיקר כסיפורים, ולא כטיעונים פילוסופיים קשים.
 [^9]: יאו היה קיסר סיני אגדי ונסגד - קצת כמו הבודהה
-[^10]: מניקוס היה *החכם השני* בקונפיוציוניזם, שני רק לקונפיוציוס עצמו
+[^10]: מניקוס היה *החכם השני* בקונפיוציוניזם, שני רק לקונפיוציוס עצמו
+[^11]: תזכרו - זה נכתב בספר.
+[^12]: לוגיקן סיני נודע, וחברו של דז'ואנג-זה