diff --git a/פילוסופיה/דת/שפה.md b/פילוסופיה/דת/שפה.md
new file mode 100644
index 00000000..4d82e865
--- /dev/null
+++ b/פילוסופיה/דת/שפה.md
@@ -0,0 +1,34 @@
+---
+title: שפה דתית
+description: 
+published: true
+date: 2024-07-11T11:35:30.832Z
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
+---
+
+
+> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf)
+
+
+
+# ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית 
+
+הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
+
+## ויטגנשטיין
+
+[לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא.
+
+ויטגנשטיין מצטרף לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה ומתנדב במקומות הכי מסוכנים כדי לחוות חווית סף-מוות (הוא בחור הזוי). בשמירות בעמדות הכי מסוכנות הוא כתב את ה*טרקטטוס*, שאף אחד לא מוכן לפרסם כי הוא הזוי עד שראסל (סופרסטאר) מוסיף הקדמה, ובספר שם קובע את מות הפילוסופיה - כי כל שאלה פילוסופית אפשר או להמיר לשאלה מדעית, או שהיא חסרת משמעות. 
+
+קיימברידג' מעניקים לו דוקטורט על הספר (אין לו תואר ראשון), והוא מתפטר. הוא הופך להיות גנן בוינה, מפוטר (הוא הרביץ לילדים, יותר מהשאר), עד שכל המי-ומי - כולל אנשטיין - מצליחים לשכנע אותו לחזור לפילוסופיה. הוא חוזר לקיימברידג' ומתחיל את הפילוסופיה מההתחלה בספרו השני, *חקירות פילוסופיות* (שם הוא יורד על כולם, כולל עצמו). הוא מחליט להיפטר מכל הכסף שלו כי הכסף משחית (אבל לא לעניים, כי הנפש שלהם לא מושחתת), תורם אותו לעשירים, וממשיך בקיימברידג' כעני מרוד.
+
+
+
+
+
+
+
+[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
\ No newline at end of file