vault backup: 2025-01-06 11:11:08

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md

@@ -132,9 +132,11 @@ tags:
 [Shahar et al., 2014](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0037190) בחנו את ההבדל הממוצע בזמני תגובה בין קישורים אקראיים של אותיות ומספרים לקישורים עם דפוס מסוים. החוקרים עומדים על כך שההבדל בין זמני התגובה הולך ועולה ככל שהעומס על הזיכרון העובד גדול יותר[^3] - כלומר, כשנדרשים לזכור, למשל, שני פריטים, לא ממש משנה אם הם שרירותיים או בעלי דפוס מסוים, אבל בארבע פריטים, ההבדל גדול מאוד. 
 
 
-[Schmiedek et al., 2007](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0096-3445.136.3.414) ביצעו ניסוי פשוט יותר , נבדקים נדרשו לבחור בין 4 חלופות ב8 מטלות, שלא מבחינות בין פרטים שרירותיים או תבניתיים. גם הם גילו שהעומס על הזיכרון העובד החזותי (τ) מושפע מעומס פריטים - קרי, צריך להיות "על" המשימה כל הזמן.
+[Schmiedek et al., 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0096-3445.136.3.414) ביצעו ניסוי פשוט יותר , נבדקים נדרשו לבחור בין 4 חלופות ב8 מטלות, שלא מבחינות בין פרטים שרירותיים או תבניתיים. גם הם גילו שהעומס על הזיכרון העובד החזותי (τ) מושפע מעומס פריטים - קרי, צריך להיות "על" המשימה כל הזמן.
 
 
+[Wilhelm & Oberhauer, 2006](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1080/09541440500215921) בחנו בסוללת מבחנים של מטלות תגובה שרירותיות (בלי דפוס קבוע), ומטלות עם דפוס קבוע שני גורמים: זמן תגובה,  באופן כללי, וזמן תגובה לזכירת דפוס בזיכרון העובד. הם מצאו שהשונות בזמן תגובה ברכיב ה*שרירותי* גדולה, אך לא זו ברכיב של הזיכרון העובד (כלומר, לזמן תגובה יש שני גורמים - רכיב "כללי" ורכיב זיכרון עובד - והרכיב ה"כללי" שיחק תפקיד גדול יותר בזמן התגובה, ולכן השונות שלו גדולה יותר במטלות ללא דפוס).  כ ל ו מ ר, במטלות *ללא* דפוס קבוע, זמן התגובה תלוי יותר בזיכרון העובד. 
+
 
 [^1]: מהמאמרים הכי טובים בפסיכולוגיה, לפני נחשון.
 [^2]: למדידות ERP אין משמעות מוחלטת, רק משמעות יחסית - לכן חייבים למדוד אותן בהשוואה לאיזשהו קו-בסיס.

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md

@@ -4,6 +4,15 @@ title: אינטיליגנציה
 !!! info  "חומר הקורס"
 	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55256), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798303)
 
+## תוכן העניינים
+
+#### 1. [מבוא]()
+
+#### 2. [אבולוציה](./אבולוציה)
+
+#### 3. [מתאמים קוגניטיביים-התנהגותיים](./CBC)
+
+#### 4. [גנטיקה](./גנטיקה)
 
 ![Intelligence](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/g.jpg)
 <small>ביקשתי מבינה מלאכותית לצייר "ג'י טאג יורד מהשמיים". הוא כשל כי אין לו אינטיליגנציה. ומה זה? בואו נבדוק..</small>

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md

@@ -0,0 +1,50 @@
+---
+title: גנטיקה
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_א
+  - פסיכולוגיה
+  - אינטיליגנציה
+  - גנטיקה
+---
+אחת השאלות הכי בוערות היא עד כמה אינטיליגנציה היא תורשתית. השיטה הקלאסית כוללת כמה גישות:
+
+- מחקרי תאומים ומחקרי תורשתיות
+- ניתוח גנים בודדים
+- ניתוח כלל גנומי
+
+## הגישה הקלאסית
+
+הגישה אומרת שלאנשים יש דרגות שונות של קרבה גנטית וסביבה משותפת, שמרכיבים יחד **תורשתיות**. 
+
+
+|                                              | Genetics | Environment |
+| -------------------------------------------- | -------- | ----------- |
+| MZ Twins, together                           | 1        | 1           |
+| MZ Twins, apart                              | 1        | 0           |
+| DZ-Twins\Siblings\parent-offspring, together | 0.5      | 1           |
+| DZ-Twins\Siblings\parent-offspring, apart    | 0.5      | 0           |
+| Siblings\Parent-offspring, adopted           | 0        | 1           |
+הטבלה הזו היא ה**Intraclass Coefficient** - עד כמה השונות מוסברת מקרבה גנטית, שונות סביבתית, או שניהם. למשל, אם יש לי אח תאום וגדלנו יחד, יהיה לנו ICC גבוה יותר, וידעו להגיד עליי יותר דברים מצפייה באחי.
+
+*תורשה אינה תורשתיות* - תורשתיות היא המתאם בין הגנטיקה לתכונה. כלומר, אם אני מאומץ ועדיין מתנהג כמו הוריי המאמצים, יש תורשה, אך אין תורשתיות (הם לא יכולים להוריש לי גנטית שום דבר). תורשתיות היא איזו אחוז מהשונות מוסברת על ידי תורשה. התורשה - הגנטיקה - קובעת את הטווח, והסביבה קובעת בתוך הטווח: *יכול להיות לך IQ בין 100 ל140*, והסביבה תקבע *איפה* הוא ייפול בין 100 ל140. הטווח הוא גדול, אבל לא *כל* הטווח. 
+
+
+
+
+[Polderman et al., 2015](sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/ng.3285) מראה ש**לכל התכונות האנושיות יש תורשתיות גדולה מאפס** (סקירה של 500 תכונות) - כלומר, *לכל* התכונות שלנו יש רכיב גנטי, ומה שמשתנה הוא *גודל* הרכיב הגנטי. רכיב התורשתיות גדול במיוחד במרכיבי אישיות (~0.3) ואינטילגנציה  (0.5~).
+
+!!! warning "ההשפעה של שונות סביבתית"
+	ביקורת על מחקרים סביבתיים היא ש**משפחות שמאמצות ילדים נוטות להיות במעמד בינוני ומעלה**, וברמת חיים כזו הסביבה משנה הרבה פחות. אם ילד גדל בסביבה קשה, ברור שהאינטיליגנציה שלו נפגעת, אבל ברגע שהסביבה מספקת ("Just Enough"), הסביבה כמעט ולא משנה יותר.
+	
+	לכן, יש ניפוח של המתאם - גם אם שני אחים גדלו בנפרד, ברגע ששניהם גדלו בסביבה בינונית ומעלה - הסביבה תשחק תפקיד הרבה פחות גדול, ויהיה לנו נדמה שהם הרבה יותר דומים!
+
+
+[Briley & Tucker-Drob, 2013](sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797613478618) מצאו, בניגוד לאינטואיציה שלנו, שהתורשתיות עולה יחד עם הגיל: כלומר, ככל שאדם מזדקן, הגנטיקה משחקת תפקיד הולך וגדל. 
+
+זה נשמע בניגוד לאינטואיציה שלנו - אנחנו נולדים רק גנים ואז נחשפים לסביבה שמעצבת אותנו - אבל זה לא לוקח בחשבון ש**לא כל הגנים מתבטאים בבת אחת** - אם יש לך נטייה למחלה גנטית, למשל, היא לרוב תתפרץ בגיל מאוחר. ככל שהגיל עולה, *יותר ויותר גן מתבטאים*, וכך ההשפעה הגנטית הולכת וגדלה. זה מסתדר עם האמירה היומיומית שאנחנו הולכים ונהיים דומים להורים שלנו ככל שאנחנו מתבגרים. 
+
+
+
+
+

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מוחי.md

@@ -0,0 +1,85 @@
+---
+title: הבסיס המוחי
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_א
+  - פסיכולוגיה
+  - אינטיליגנציה
+---
+
+מחקרים סביב הבסיס המוחי לאינטיליגנציה אינם חדשים, אבל נוטים לגדלי מדגם קטנים מאוד. בשנים האחרונות חוזרים על המחקרים האלו, עם מדגמים גדולים יותר, ומשבר הרפליקציה מכה ביתר שאת: האפקטים, אם ישנם, כנראה קטנים. לכן נסקור את הנושא בקצרה.
+
+הניסיון היה למפות אינטיליגנציה בקישוריות מבנית - מאפייני הרשת הנוירונית של הפרט, כפי שמתגלה במיפוי fMRI. 
+
+ההשערות העיקריות התמקדו בגורמים כמו 
+- יעילות נוירונלית
+	
+לפרטים חכמים יש מוח יותר יעיל, במובן הפשוט של המילה - הנוירונים צורכים פחות אנרגיה.
+
+- איחוי פריאטלי-פרונטלי (Parietal-Frontal Integration - P-FIT)
+	
+	התמקדה באיחוי בין כמה מערכות במוח, שהקישוריות ביניהן בעלת חשיבות מכרעת.
+
+- Multiple Demands Networks
+		
+	השערה האומרת שיש לנו רשת נפרדת במוח שאחראית לטיפול במצבים עם דרישות מרובות - כמו בעיות מורכבות (איך אני תוקף את הבעיה הזו\אוכל את הפיל הזה\ צד את הצלופח הזה\ מסכם את ההרצאה הזו); זה בגדול מתיימר להיות g'
+
+
+!!! warning ""
+	מבין התיאוריות האלו, **השערת היעילות הנוירונלית** ו**השערת רשת הדרישות המרובות** הן [תיאוריות תומכות בg'](../אינטיליגנציה#סוגי-תיאוריות) - משום ששתיהן מצביעות על **גורם מרכזי אחד** במוח שאחראים לאינטיליגנציה. מנגד, **השערת הP-FIT** היא תיאוריה **שאינה תומכת בg'** - משום שהיא מתארת אינטיליגנציה כ**אוסף של גורמים נבדלים**.
+
+
+## השערת היעילות הנוירונולית
+
+[Ηaier et al., 1998](https://sci-hub.st/10.1111/j.1749-6632.1998.tb09569.x) הגיע להשערה הזו במקרה, כשהעבירו למטופלים מבחן רייבן וסריקת PET, שהייתה אז יקרה מאוד. נמצאו הבדלים גדולים בסריקה של הנבדקים (8 נבדקים), מה שהוביל את החוקרים לשער שאצל פרטים חכמים במיוחד, היעילות הנוירונלית טובה יותר: הם מתאמצים פחות ולכן צורכים פחות אנרגיה.
+
+מחקרים נוספים ניסו לקשור את התופעה הזו בנוירואנרגטיקה - אספקת האנרגיה לנוירונים ([Κileen et al., 2013](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2013.02.011); [2016](https://sci-hub.st/http://dx.doi.org/10.1177/0963721416628530)). הטענה הייתה שהמרת האנרגיה במיטוכונדריה וגורמים נוספים מהמשפחה הזו מאפשרת לאנשים מסוימים אספקת אנרגיה טובה יותר לנוירונים, מה שמניב ביצועים טובים יותר במבחני אינטיליגנציה.
+
+
+## השערת P-FIT
+
+
+[Jung & Haier, 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1017/s0140525x07001185) ביצעו סקירת ספרות גדולה ומצאו בה קשר חוזר בין אזורים מסוימים במוח לאינטיליגנציה - במיוחד איזורים פריאטליים, דורסו-לטרלים והקורטקס הפרהפרונטלי. הספרות מעידה על מעורבות של האיזורים האלו *בנפרד*, שעל בסיסה הם שיערו, **בלי נתונים**, שה*קישוריות* של האיזורים האלו היא שמשחקת תפקיד.
+
+הטענה היא, שלמרות שהתפקידים של כל איזור שונים בתכלית, הקישוריות ביניהם משחקת גם היא תפקיד - לא בסתירה לספרות הקודמת (שמראה שכל אחד בנפרד קשור), אלא על גביה. זו גישה שמזכירה את [זו של תומסון](../אינטיליגנציה#sampling-theory). 
+
+
+## השערת רשת הדרישות המרובות MDN
+[Duncan, 2010](sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.tics.2010.01.004) טוען של ACC, IPS, DLPFC עובדים כיחידה אחת, דמויית g', אותה הוא מכנה **רשת הדרישות המרובות**. 
+
+התיאוריה מדגישה את התפקיד של הרשת בפירוק משימות מורכבות ליחידות עיבוד נבדלות, ואז פתירתן בצורה עקבית - פיצול משימה לשלבים, עיבוד כל שלב בנפרד, ואז קישור מחדש של השלבים לכדי משימה שלמה. 
+
+
+## סוגי נבדקים 
+
+חקר הבסיס המוחי לאינטיליגנציה מתבצע על נבדקים בריאים. 
+
+- היתרון הוא שחקר כזה ממפה את ההבדלים באינטיליגנציה, שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים
+- החיסרון הוא שקשה לבסס בצורה כזו קשר סיבתי (*האיזור הזה במוח אחראי לתפקוד כזה וכזה*; ברגע ששום דבר לא נפגע, אין לנו איך להצביע על גורם כזה או אחר.)
+
+### מחקרים בנבדקים בריאים
+
+בניסיון להתגבר על כך, [Lee et al., 2006](sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2005.07.036) בחנו נבדקים תחת fMRI תחת פריטים קלים או פריטים קשים במבחן רייבן: המחקר שאף לשחזר ממצאים קודמים במדגם גדול יותר. הם בחנו קבוצה של ילדים מחוננים, וקבוצה של ילדים נורמטיביים, ובחנו כיצד קושי המטלות יבוא לביטוי בסריקות המוחיות שלהם. 
+
+החוקרים גילו שבכל אזורי העניין שהתגלו בשאר התיאוריות, הפער בפעילות בין פרטים קלים וקשים גדול יותר אצל ילדים מחוננים לעומת ילדים נורמטיביים, במיוחד באיזורים הפריאטלים ובFCC הדורסאלי. הממצא הזה מסתדר עם תיאוריית רשת הדרישות המרובות ותיאוריית הP-FIT.
+
+במחקר נוסף, [Gray et al., 2003](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/nn1014) בחנו נבדקים במבחן N-Back[^1], ובדקו את המתאם של ציון הנבדקים במבחן רייבן לכמות הפעמים שהם נופלים ב"פיתויים" במבחן N-Βack. החוקרים מצאו שציונים גדולים יותר במבחן רייבן נקשרו בפחות טעויות במבחן N-Back - כלומר, הקידוד בוצע באופן מדויק יותר. הממצאים תומכים גם בהשערת היעילות הנוירונלית, אם כי במובן אחר: זה לא שהנוירונים צורכים פחות אנרגיה, אלא שהאזורים מופעלים רק כשצריך, בקמצנות יותר - במקום לירות במלוא המהירות כל הזמן, כל איזור נכנס לפעולה כשזה רלוונטי ומפסיק כשזה לא. 
+
+### מחקרים בנבדקים פגועי-מוח
+
+בניגוד לנבדקים בריאים, מחקרים בנבדקים פגועי-מוח מאפשרת השערת סיבתיות - אך החיסרון הוא שקשה לדעת עד כמה הממצאים קשורים להבדלים פרטניים באינטיליגנציה (בנבדקים בריאים).
+
+!!! is-info "דוגמה"
+	אם נבדוק רק נבדקים בריאים בתחום נורמלי, לא נדע שמספר הרגליים קשור לריצה: נוכל לראות זאת רק אצל אנשים קטועי רגליים. מנגד, רק בנבדקים בריאים נוכל לראות שהרגליים קשורות למהירות הריצה. בקיצור, אלו שני פתרונות חלקיים - האחד הוא מהתוצאה אל הסיבה, והשני מהסיבה אל התוצאה. 
+
+[Barbey et al., 2012](sci-hub.st/https://doi.org/10.1093/brain/aws021) בחנו נבדקים שנפצעו במלחמת וייטנאם, מה שמאפשר אומדן אפילו טוב יותר של סיבתיות: אנחנו יודעים שהפגיעה לא קשורה בפגיעה גנטית, שעלולה להשפיע גם בהיבטים אחרים. החוקרים בחנו את ההשפעה של הפציעות באמצעות סוללת מבחנים נוירו-קוגניטיביים - שמודדים תפקוד מנהלתי כללי יותר ולא תתי-גורמים כאלו ואחרים. מה שהם רצו לבדוק זה איזו אזורים במוח צריכים להיפגע כדי להשפיע על g' ותפקודים מנהלתיים. מתקבלות מפות מפורטות שמצביעות על המתאם בין האזורים הפגועים (בווקסלים) לביצועים במטלות כאלו ואחרת (*אם נפגעת כאן וכאן בצד שמאל, אתה תספור גרוע יותר).
+
+החוקרים גילו ש,כלל, **אינטיליגנציה נפגעת רק בעקבות פגיעות בצד שמאל של המוח**: בכל הגורמים מלבד תפיסה חזותית רק צד שמאל מעורב, ובתפיסה חזותית צד ימין *גם* מעורב, אבל צד שמאל הוא עדיין הגורם המכריע. עוד גילו החוקרים שישנם אזורים שקשורים בg', חלק קשורים רק בתפקוד מנהלתי[^2], וחלק גדול מהאזורים קשור בשניהם: לכל תפקוד יש חלק בלעדי קטן וחלק חופף גדול. 
+
+!!! warning "זהו מחקר מאוד מרשים, אבל זכרו: התוצאות האלו *לא ישימות* על נבדקים בריאים!"
+
+
+
+
+[^1]: מבחן שבו מציגים לנבדקים פרטים, ומבקשים מהם בהמשך לענות האם פריט כזה או אחר הופיע לפני X צעדים (מראים קוף, עוד שלושה דברים, שואלים - האם היה קוף לפני שלושה צעדים? כן\לא). במבחן טומנים לנבדקים "מלכודות" (Lures) - דברים שיפתו אותם להגיד שראו\לא ראו משהו בניגוד למה שנכון (ניחוש שלי - *זוכר את הקוף מלפני שני צעדים?*).
+[^2]: מתיישב עם ממצאים של מחקרים אחרים - כמו שפגיעה באיזור הOrbifrontal cortex מוביל ל[פגיעה בתפקודים מנהלתיים](../אינטיליגנציה#fn:7), ללא פגיעה באינטיליגנציה. 

פסיכולוגיה/תודעה/index.md

@@ -5,6 +5,17 @@ title: תודעה ופסיכופתלוגיה
 	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)
 
 
+## תוכן העניינים
+
+#### 1. [מבוא]()
+
+מהי תודעה בכלל? איך חוקרים אותה? האם היא דבר אחיד?
+
+#### 2. [דיסוציאציה](./דיסוציאציה)
+
+מה קורה שהתודעה מאבדת אחידות?
+
+
 !!! info ""
 	[מצגת](/פסיכולוגיה/תודעה/1.pdf)
 SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).