docs: update פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת

This commit is contained in:
2024-06-24 15:27:57 +03:00
committed by shmick
parent 49d7265e59
commit 397880c446

View File

@@ -2,13 +2,14 @@
title: מסכת על טבע האדם title: מסכת על טבע האדם
description: description:
published: true published: true
date: 2024-06-24T12:21:45.646Z date: 2024-06-24T12:27:55.610Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
--- ---
# האידאה # האידאה
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5] יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
@@ -29,6 +30,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
# עקרון ההעתק # עקרון ההעתק
יום מכריז עקרון שתקף לכל אורך ה*מסכת*: יום מכריז עקרון שתקף לכל אורך ה*מסכת*:
> כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות > כל האידאות הפשוטות שלנו נגזרות בהופעתן הראשונה מרשמים פשוטים התואמים אותן ושאותם הן מייצגות בדייקנות
@@ -43,6 +45,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
# העקרון האמפריציסטי # העקרון האמפריציסטי
יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים. יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים.
> שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות. > שימו לב - אנחנו דנים פה *רק בתוך הרוח* - בעיני רוחו של הפרט. אנחנו לא שואלים, *מה הסיבה של הרשמים? מאיפה **זה** בא?* - יום לא מתעסק בזה; זו שאלה של ה*פיזיולוגים*, אם מישהו בכלל יכול לענות.
@@ -60,6 +63,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
# תהליך התפיסה # תהליך התפיסה
יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע. יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
יום מתאר תפיסה כתהליך כזה: יום מתאר תפיסה כתהליך כזה:
@@ -103,6 +107,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
# היחסים # היחסים
הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בין רושם לאידאה. הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בין רושם לאידאה.
נגיד ואני קכיר שני דברים שבדרך כלל מופיעים יחד. אם אראה את הראשון, מיד אחשוב על השני. הדימיון "קופץ" באופן טבעי מהאחד לשני - זהו *חוק חלש* שמטה את הדימיון (אבל לא כובל אותו לגמרי - זה לא חוק טבע). לולא הנטייה הזו, הדימיון היה אוסף פראי של אסוציאציות. נגיד ואני קכיר שני דברים שבדרך כלל מופיעים יחד. אם אראה את הראשון, מיד אחשוב על השני. הדימיון "קופץ" באופן טבעי מהאחד לשני - זהו *חוק חלש* שמטה את הדימיון (אבל לא כובל אותו לגמרי - זה לא חוק טבע). לולא הנטייה הזו, הדימיון היה אוסף פראי של אסוציאציות.
@@ -121,6 +126,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם. היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם.
## ידיעה וסברה ## ידיעה וסברה
> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf) > [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf)
{.is-info} {.is-info}
@@ -147,7 +153,6 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
## סיבה ותולדה ## סיבה ותולדה
יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד. יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד.
> חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר. > חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר.