docs: update פסיכולוגיה/חברתית/השפעה
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: השפעה חברתית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-25T10:37:58.312Z
|
||||
date: 2024-06-25T10:44:28.750Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
@@ -13,7 +13,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
> **השפעה חברתית** היא הדרגים השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
||||
> **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -39,11 +39,9 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
**תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.
|
||||
|
||||
# סוגי תואמנות
|
||||
# תואמנות אוטומטית
|
||||
|
||||
## אוטומטית
|
||||
|
||||
### חיקוי
|
||||
## חיקוי
|
||||
|
||||
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
|
||||
|
||||
@@ -57,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
|
||||
|
||||
#### למה זה קורה?
|
||||
### למה זה קורה?
|
||||
|
||||
- חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
|
||||
|
||||
@@ -74,7 +72,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
|
||||
|
||||
### הטרמה
|
||||
## הטרמה
|
||||
|
||||
[Epley & Gilovich (1999)](https://psycnet.apa.org/record/1999-15090-003) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות.
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +84,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## מיודעת
|
||||
# תואמנות מיודעת
|
||||
|
||||
תואמנות מיודעת (אינפורמטיבית) היא השימוש באחרים להנחייה במצבים עמומים.
|
||||
|
||||
@@ -95,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
> התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
## נורמטיבי
|
||||
# תואמנות נורמטיבית
|
||||
|
||||
אנשים רוצים שאחרים יחבבו אותם ולכן מתאימים עצמם לנורמה.
|
||||
|
||||
@@ -203,4 +201,28 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
|
||||
|
||||
מה שכן, בניסוי יש הרבה גורמים מתערבים - עמדות המרצים, שכנוע לעומת ציות, וכדומה.
|
||||
|
||||
# התנגדות
|
||||
|
||||
תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?
|
||||
|
||||
תיאוריית ההתנגדות ([Brehm, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001)) קובע כי אנשים חווים עוררות שלילית ([דיסוננס קוגניטיבי](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות#דיסוננס-קוגניטיבי)) כשתחושת החופש שלהם נפגעת, וערך החופש והרצון שלמור עליו מתחזקים.
|
||||
|
||||
הוא סוקר גורמים המאפשרים התנגדות לתואמנות, לרבות -
|
||||
|
||||
- אימון
|
||||
|
||||
אנשים לומדים להטיל ספק בסמכות.
|
||||
|
||||
- בעל ברית
|
||||
|
||||
מחקריו של Asch מעידים שדי בבעל ברית אחד לאפשר התנגדות.
|
||||
|
||||
- מודעות
|
||||
|
||||
לתהליך ההדרגתי של ההסלמה.
|
||||
|
||||
- דחיית החלטה
|
||||
|
||||
השהיית שיפוט מאפשרת לגרשות המעורבים בתואמנות לדעוך.
|
||||
|
||||
[^1]: [ג'יימס הזה](/פילוסופיה/דת/אמונה#הרצון-להאמין)
|
||||
Reference in New Issue
Block a user